אבל הוא לבדו בין כה כה
לא טוב היות לבדופיתה פיתה
מה פתאום?האדם אף פעם לא לבד!!אחת מהעם הנבחר
ממחלילית אלט
אני יודעת שהקב״ה תמיד איתי!!אחת מהעם הנבחר
וברור שיש פעמים שאני מרגישה לבד, בלי אף אחד שיעזור.. אבל זה ממש מחזק אותי לחשוב (יותר נכון להזכר..)ש-ה׳ יתברך תמיד תמיד איתי גם כשאני לבד..
..דמעאחרונה
לא גם כשאת לבד, כי את לא לבד <צ> חצי
האדם תמיד לבדפיתה פיתה
הוא לבד כשהוא הולך לישון וכשהוא קם בבוקר וכשהוא מכין לעצמו תה של בוקר, הוא לבד בשיעור ובהפסקה ובצחוקים עם החברות.
האדם לבד גם כשיש מסביבו מלא אנשים בכל מקום שמדברים ומספרים אחד לשני אבל הוא לבד.
לא נכון!!!!בימאית דמיונות
ה' תמיד עם האדם!!!
אם ככה אזזריחה
ה' לא היה בורא את האשה, כי האדם לא לבדו, הוא עם ה', אז בשביל מה ברא לו ה' עזר כנגדו, הא?
..בימאית דמיונות
עזר כנגדו
![]()
![]()
![]()
![]()
![]()
![]()
חחח, חזקזריחה
וואו פיתה פיתה.לרגע.
תודה..
פעם עלה לי משפט יפה (בלי לעוף על עצמי וזה
)ענבל
חברות זה להצליח להיות לבד ביחד.
יש לבד שהוא טוב, הוא משמר את הייחודיות שלך, הוא הופך את העולם ליפה ומוצלח. זה לבד שאף אחד לא יכול באמת להגיע אליו כי הוא פשוט לא את.
ויש לבד שהוא רע. יש לבד של בדידות, של עצב, של קור. לבד של הרגשת חוסר אהבה, של ריחוק, של שחור. זה לבד רע, זה הלבד שאנחנו שואפים להכחיד בחיינו הפרטיים.
הלבד הטוב גם לפעמים מתסכל, כי מתסכל שלא מבינים אותנו ושלא מצליחים לגעת בנו, אבל אני חושבת שאם נסתכל קצת על מה הוא עושה ועל בשביל מה הוא קיים זה אולי ינחם אותנו קצת.
והי, הוא זה שגורם לנו לרצות אהבה, לרצות חברות. אנחנו רוצים את היכולת הכי טובה להתקרב כמה שיותר לבן אדם ושמישהו יצליח לגעת הכי עמוק שאפשר.
אבל עדיין תמיד תהיה לנו הציפור הקטנה הזאת בלב שהיא רק שלנו, שמזמרת שירים משל עצמה ושכל הדיבורים עליה מעבירים רק את הד קולה ומפחיתים מהעוצמה של שיריה..
שלוםזית שמן ודבש
למישהו יש את הפיבלמנים של ספילברג?אוראלססס
חייב דחוף.
נסיון פעילקפיץ

שקט כאןליידי מאדם מיס
מדהים שהמקום הזה עדיין קיים.בן-ציון
הרבה התחיל כאן.
כתיבה ופריקה ודברים חדשים, אנשים חדשים
מסגרת שונה לתקשורת.
לילות קרים, שיחות ארוכות שעוברות בהרבה מקומות אבל בסוף משאירות טעם מר של אכזבה וכמיהה.
ציפיות, בלי מקור. פרשנות, רצונות ודמיונות.
נגמר מהר או לאט, אבל בעצם בכלל לא התחיל.
או לא נגמר באמת, עד שנגדע. ואז שוב, מבליח, מצפה-מתאכזב-שוקע, נשאר לבד.
ובסוף הכל חוזר לאותה הנקודה, אותה הכמיהה, אותו החוסר.
מה שמילא אך ייסר ובכל פעם היה בלב חצוי, רק הגביר את הרצון בכל פעם.
קוראים לזה בכל מיני שמות - בדידות, חוסר בחום ואהבה...
רכבת הרים של רגשות, חיים שלא ממשיכים בשום כיוון למשך תקופה ארוכה.
בכל פעם משהו אחר בא ומתחיל הכל מחדש.
אין סוף. בסוף זה רק אני.
(בהחלט מדהים שקיים.ענבלאחרונה
שלום בנצי 👋)
היימוריה19
פורום ישל"צהאר"י פוטר
אתם אולי מכירים את המנהלים של פורום ישל"צ? אני רוצה להכנס אליו והוא נעול

