אני אתן את מה שהיה לי.

הכלל היה - להשתמש בכל הכסף שיש ברגע זה - הכי לאט שאפשר. 

כדי שלא יגמר לפני  שתסיים ללמוד. 

עכשיו הפירוט.

כתבת שתגור בשומרון - אז למה 3000 שקל לדירה? קח קראון בשליש מחיר וירדת ל 4000+-

לא הכנסת את מה שאשתך לעתיד תכניס.

(נניח גם 1000)

לא הכנסת מלגות לחישוב שלך (כפול 2 סטודנטים - עוד 1000 שקל לחודש)

אז יוצא : הוצאות 4000, הכנסות 2000

כלומר חסר לך 2000 שקל בחודש = 24000 בשנה.

עשית צבא?

אשתך עשתה שירות?

אז יש לכם במענק כמה עשרות אלפים.

יש לא מעט זוגות - שמקבלים את הצ'קים מהחתונה, - סכום שמצטבר לכמה עשרות אלפי שקלים.

אז אם יש לך בצד מהחתונה  + מענקי שחרור וכו' סכום של 50000 

אז יש לך שנתיים כבר.

(אם אתה יוצא כל כך מאוחר - סביר להניח שאשתך לעתיד כבר סיימה תואר, בכל זאת היא כבר 4 שנים לא בשירות לאומי... סתם הנחה לא מחייבת)

בקיצור - זה לא סיבה לדחות את הפגישות , 

בסוף מסתדרים , 

בס"ד

ואתה יודע שאני חושב על זה בכללי אני מאוד חושש מכל האחריות שנישואין דורשים:

עוד לפני שבכלל יצאתי לדייטים אני כבר רואה אחריות כלכלית וחשש של קושי כזה(שזה דווקא לא רע בעיניי), רואה זמן רב שאצטרך בשביל חתונה והקמת משפחה, אחריות לא בזבז את הזמן ולנצל כל רגע כי כבר בקושי יש זמן פנוי, אחריות לנהל בית ועוד ועוד...

אז עם החששות והקשיים בעניין הכלכלי והנפשי אני כותב ומתייעץ כאן וזאת דרך להתמודד מולם ובאמת כדאי שאקדיש להם תשומת לב. אבל איך מתמודדים עם כל שאר הפחדים והחששות? אולי אני יותר מדי מסתכל קדימה במקום להתמודד עם ה"עכשיו"? בכל מקרה זה די מפחיד

תודה

כל דבר בעיתו.

אתה לא צריך עכשיו לדאוג איך תחתן כך וכך ילדים.

ולא איך תעזור להם ללמוד מקצוע,

וגם לא איך לממן להם לימודים תיכוניים.

תסתפק בלחשוב על ההווה, עם עין קדימה, אבל בלי לחץ.

בס"ד

בשונה מעשיית תואר במדעי החיים ואז השלמה להוראה? צודק?

ובנוסף האם יש הבדל במשכורת לעומת מי שעושה תואר במדעי החיים ואחרי זה משלים להוראה?

בס"ד

ולגבי לבטוח בה' - ברור לי שצריך לבטוח בה' אבל להגיד לעצמי תתחתן וה' יעזור מרגיש לי קצת לא בסדר.

זוג צעיר צריך לא מעט הכנסה על מנת להסתדר בשנים הראשונות

וה' עוזר, לא ההורים. הם אולי קצת עוזרים אבל הם לא אלוקים...

גם תצליחי לגמור את החודש ולראות בו ברכה.

גם בכלל לא טבעי שתצליחי למצוא עבודה מסודרת. אם זה בא לך בקלות זה סתם כי זה נס.

בס"ד

מצד אחד הדאגה הכלכלית זה כן דבר שנכון וצריך להתייחס אליו וכך גם לגבי מסגרת לימודים במקביל(השקעה נפשית וכו').

לגבי שאר הדברים שכתבתי באמת פשוט צריך להתמודד מולם ואני מבין שאין בהם ממש מה לדאוג - אך בכל זאת כתבתי בשביל לקבל תשובות איך להתסכל על הדברים נכון.

בכל מקרה תודה על התגובה

אפשר בדוחק לצמצם בהוצאות למשל להוריד רכב ולצמצם מאוד בקניית בגדים ואוכל אבל אם רוצים לחיות ברמת חיים בינונית זה הסכום פחות או יותר. 

אני בנאדם מאוד מחושב ובכל זאת לדעתי זה קצת מוקדם מידי לחשוב על סכום מדויק שצריך להכניס וכ"ו. אם עד עכשיו הרגשת שאתה יכול לתכנן את החיים שלך עד הפרט האחרון כולל מה לעשות ומתי בזוגיות זה כבר לא ככה (ומרגישים את זה עוד יותר בהמשך בעניין הילודה) החיים שלך כבר לא יהיו תלויים רק ברצונות ונתונים אישיים שלך. אתה לא יכול לדעת אם תמצא משהי שכבר עובדת ומרוויחה מלא או אחת שעוד לא התחילה ללמוד ולפניה עוד הרבה שנות לימוד ללא הכנסה. גם אם היא בתחילת תואר אתה לא יודע אם היא תהיה בתואר טובעני שלא מאפשר לעבוד תוך כדי או תואר קליל פעם בשבוע שמאפשר לעבוד במשרה מלאה וכן הלאה... אתה גם לא יכול לדעת אם תמצא אותה עכשיו או אולי רק כשכבר תסיים את התואר. כשתגיע למצב של זוגיות וחתונה תראה שסדרי העדיפויות משתנים אם עד עכשיו הדבר הכי חשוב לך בחיים זה לעשות תואר בשלוש שנים יכול להיות שפתאום תחליט שיותר חשוב לך שאשתך תעשה תואר או תגשים את עצמה בצורה אחרת ואתה בגלל זה תבחר לפרוס את התואר ליותר שנים ולעבוד יותר שעות או לשנות מסלול לגמרי. 

עם כמה שחשובים לי הלימודים שלי והקריירה שלי המשפחה שלי תופסת מקום ראשון אוטומטית ולכן הבחירות שלי בחיים סובבות סביב הנתון שיש לי משפחה והם במקום הראשון אחרי זה אני אנסה לסדר את כל שאר החיים שלי סביב הגרעין הזה. 

כשתגיע לשלב של מציאת בת זוג ורצון להתחתן אז כבר נכון יותר לעשות חישוביים כספיים להחליט ביחד איך מגיעים למטרה הזאת גם אם זה כולל שינוי קטן במסלול שתכננת כבר מראש.

בס"ד

מאוד עזרת לי בתגובה הזאת

תודה רבה

ותודה גם לך @אורי8

אחזור על מה שאמרו פה לפני:

דבר ראשון, אתה חושב לחכות שנה וחצי לפני שאתה מתחיל לצאת? יכול להיות שייקח לך שנה וחצי גם ככה עד שתמצא את כלתך, זה לא באמת בשליטתינו

דבר שני לגבי המספרים שהבאת:

שכר דירה - 3000 - זה שכר דירה בירושלים. קראוון ביישוב יכול לעלות פחות מ1000.

חשמל + מים + גז  - 400

קניות אוכל וצרכי הבית - 1000 - אפשר לחיות גם בפחות, תלוי ברמת חיים שלכם וגם כמה אתם אוכלים בבית לעומת כמה במסגרות.

בגדים - 200 - אם אתם באמת במצב כלכלי דחוק (ובעיני הכנסה של 2000 לעומת הוצאות של פי 2 לפחות זה נחשב דחוק), אין שום סיבה בעולם להוציא 200 ש"ח כל חודש על בגדים.

רכב (במידה ומחליטים לגור בשומרון) - 1500 (כולל: ביטוח,דלק,טסט,תיקונים) - נשמע קצת גבוה. ואפשר תמיד להסתדר בלי רכב. בטח שנה שנתיים ראשונות.

אוסיף שלסטודנט יש חופשת קיץ, אם אתה תעבוד בזמן הזה במשרה מלאה תוכל להכניס עוד כמה אלפים טובים למאזן השנתי.

בהצלחה!!!

בס"ד

אני מודה לכל אחד ואחת שנתנו תגובה,

סליחה שלא אמרתי תודה לכל אחד באופן אישי.

מאוד מאוד הועלתם ועזרתם!

לדעתי לא ככה ניגשים למציאת בן זוג/רצון להכנס לחיי נישואים...

כמובן זה מצוין שאתה ריאלי ורציונלי, אבל אתה לא יכול להכנס לשם מבלי שעוד מצאת את המיועדת...

ואני ובעלי לומדים תואר ראשון ועובדים משרות מלאות, כמובן שהיינו מודעים לכך שהתחתנו, יש רכב, יש בית(שכור בינתיים), אבל ב"ה יש מספיק להכל. 

בתחילת דרכנו הספיקו לנו גם 7000 ש"ח בערך בחודש, הוא הרוויח 5000 ואני עוד 2000 פחות או יותר...

עכשיו עם ילד זה קצת שונה.

בקיצור, לדעתי זה סדר עדיפויות, אם הרצון שלך בגיל 24 מאוד חזק להתחיל ולסיים תואר בדרך הכי "קלה" ומהירה שיש אז אין עניין בכלל להכנס לזוגיות. 

אם אתה מודע ומוכן באמת לעניין מכל הבחינות - וזה קשה להיות סטודנט ולעבוד תוך כניסה לזוגיות, אז לך על זה.

זאת דעתי האישית... סליחה אם לא הגבתי על הכל.

הסברתי מה הרקע שלי, זוג צעיר ללא תואר, לומדים שנינו + משרות מלאות(ופלוס ילד כבר...) כך שאני מניסיון אומרת שזה מאוד קשה.

התכוונתי שלא כולם מוכנים לכך, ואם להיות קרייריסט ובעל תואר חשוב לך ברמה גבוהה יותר מליצור משפחה וזוגיות כרגע, אז זה לא יתאים לך, זה יקשה לדעתי על רצונות ויתסכל אותך. מכירה זוגות כאלה...

זאת לא חשיבה נורמטיבית לדעתי בתחילת קשרים...אתה צריך לשאול את עצמך מה אתה רוצה בשלב זה בחיים שלך - זוגיות או לימודים. או שניהם - מה שלפי מה שכתבת יהיה לך מאוד קשה.

בהצלחה! מקווה שהובנתי הפעם

בס"ד

העניין הוא שככל שדוחים לימודים זה הולך ונהיה יותר קשה להתחיל...

ובמיוחד שמי שרוצה להיות מורה (וקל וחומר מורה לביולגיה) חייב לעשות מסלול לימודים כי בלעדיו הוא יכול לעבוד במקצוע הזה..

אחת הסיבות שפתחתי את השירשור היא ההבנה שזה עלול להיות כ"כ קשה ולהבין איך כולם עושים את זה.

תודה

בס"ד

היום אפילו בלי חשמל/מים/ארנונה לא יודע אם תמצא בפחות מ2000. וחוץ מזה מדובר בנסיעה של שעתיים לכל כיוון(ברכב,לכיוון המרכז).

לדעתי היום צריך לפחות בסיבות ה2000+

בס"ד

אם הבנתי את מה שכתבתה(שזמן נסיעה של 4 שעות ביום לא ריאלי וכבר לא משתלם אפילו אם חוסכים 1000 ש"ח)

אז אני חושב כמוך ^^

בס"ד

וצריך לחסוך בכסף

אז עד סביבות שעה בערך זה עוד בסדר(כולל חישוב של פקקים)

בס"ד

ברור שכל מקרה לגופו,ואני מסכים שקשה למצוא ממש קרוב,

אבל יחד עם זאת אין ספק שזמן נסיעה הוא גם שיקול משמעותי

בס"ד

איפה יש ב1500?

האמת שאני חושב על זה לא נראה לי שיש הרבה מקומות כאלה. את יכולה בבקשה לתת דוגמאות למקומות?

ולהתנהל ולהסתדר עם טרמפים לא נשמע לי אפשרי, במיוחד שצריך כל יום להגיע בזמן לעבודה/לימודים, ובנוסף אני משער שהמקומות שבהם השכירות היא 1500 קטנים יחסית(מעט משפחות = מעט אפשרויות לטרמפים)/רחוקים מהמרכז כך שמאוד קשה לתפוס משם טרמפים כל יום עד ללימודים/עבודה(ובטח שקשה לא לאחר)

דירה אפשר למצוא בפחות אם מתפשרים על מיקום וגודל. (קשה אולי ודורש הרבה חיפושים אבל נראה לי אפשרי, צריך הרבה תפילות).

אל תחזיק רכב, זה לא חובה, יש תחבורה ציבורית ואם ביישוב אז טרמפים. זה לא דבר נחוץ למי שאין הכנסה.

אוכל זה הוצאה שאי אפשר לקצץ בה. צריך אוכל. לפעמים זה יעלה קצת יותר מ1000, תלוי בכם.

לנו יצא בתחילת חיינו באזור ה4500 שח הוצאות.

לגבי אם בגלל זה לא לצאת לדייטים. צר לי, אך רק אם ממש יתמזל מזלך זה יקרה מהר... אני מאחלת לך שאכן כך יהיה. יש כאלה שיוצאים שנים על גבי שנים ולא מוצאים... אז בהצלחה!

אני לא ממליצה להתעכב עם זה בכלל! אבל יחד עם זאת, למצוא זמן לעבודות זמניות בשעות או בימים שאתה לא לומד. אם אין כאלה, אפילו לדלל קצת בקורסים שהם לא קורסי חובה ולפרוס קצת את הלימודים כדי שתוכל לעבוד קצת.

יש נשים שמסיימות תואר כבר בגיל 22 או שעובדות תוך כדי או שעשו הנדסאי שלוקח פחות וכבר עובדות ככה שהכל יתכן. בד"כ שנה אחרונה של לימודים זה גם סטאז' שברוב המקצועות זה עם משכורת.

בהצלחה! ותפילות על כל דבר! בעיקר על כלה!

אתה מתכנן להתחיל ללמוד רק שנה הבאה, נכון?

יש לך עד תחילת סמסטר 2018 א' 8 חודשים שאתה יכול לעבוד אינטנסיבי ולחסוך.

מה שלא תעבוד תוכל לחסוך כמה אלפים בחודש, כבר התחלה נחמדה לחיים. גם תתרגל לחסוך ולא לבזבז וגם תשמור למתי שתצטרך.

בס"ד

אני אכן עובד כרגע

בס"ד

נתתם הסבר ורעיונות איך מסתדרים בשנים הראשונות גם עם נמצאים בלימודים.

בעיקר קיבלתי את הטענות שאומנם צריך לתכנן ולהתכונן אבל אי אפשר לדעת באמת לגמרי מה יהיה(האם היא תהיה אחרי או לפני לימודים וכו'...). וגם שצריך לצאת לדייטים כי זה לוקח זמן ולא בהכרח מוצאים מהר את המויעדת....

וגם עזרתם לי להבין פחות או יותר את ההשתכרות החודשית הנצרכת.

אני ממש מודה לכם!!

הוידוי והקבלה לעתיד זה אחרי הכרת החטא והחרטה.

זה מה שאמרתי.

ובכל זאת אתה לפחות מנסה.

עצם זה שאתה לא עושה את זה שוב, זה עיקר התשובה.

החרטה לא צריכה להיות על פרטי החטא אלא על זה שהמרת צווי ה'.

גם אם אכלתי חזיר, היה לי טעים, הפסקתי ויש לי חשק לעוד, אני יכולה להביע חרטה שיש אדון לעולם, שקבע חוקים ואני בטיפשותי וחשקיי שעדיין קיימים המרתי את פיו.

אתה גם אמור להצטער

אבל בחרת אחרת

אולי עכשיו אפשר גם לבחור לשחרר את בקשת המחילה

ואולי בכלל להתמקד בבחירה ולא באמור

ויותר מכך, האם היה מפני שלהבנתך ייעקר משהו מן התורה?

אני בעוונות מניח שעשיתי דברים רבים מתיאבון, ומיעוט שבמיעוט מכעס ומהכעסה (למשל, אם משהו היה קשה באופן קיצוני בשבת, הגם שלא באמת נצרך, ועניין כזה הוא עבורי בנדיר, וודאי שלא נסעתי פתאום בשבת לבלות בחוף ים רחוק). גם אם פעם קמתי ממקום סעודה ולא בירכתי - אפילו יעבור הרהור שהיה זה בהתרסה כלפי מטבע שטבעו חכמינו מכוחם לתקן ולפסוק, ולא רק מתיאבון וגרגרנות זמן שלא היה זה נוח להתעכב ולהודות על שנותן לחם לכל בשר - אינני חושב שהגעתי לחשוב שאין כל ממש בציווי ובאורח החיים (ובטור אורח חיים).

אני אישית חושב, בצניעות רבה, שאם כל המניעים לקשיות העורף או הנפש הם לתיאבון ואפילו להכעיס, אך לא מפני שעוקרים את שורש ומקור אמונתנו הפנימית, האוהבת, הנכזבת לעתים, אך שלעולם לא תינטש, זוהי - באיזה אופן חסידי ברדיטשובי - סנגוריא גדולה ונקודת אור בחושך. כי בכלל להיות יהודי שעוד מתחבט בזה, שנפשו כועסת אך לא נפרדת ואולי עם כל זה שוקקת, הרי זה בכלל סגולת ישראל וחלק ממעל, גריעותא ומעליותא משמשים בעירבוביא, ועדיין מכל זאת מתגדל ומתקדש שמיה רבא.

מה אתה מבקש מאיתנו לרחם עליך.

תפנים שיש מלך לעולם.

הרב יעקב חזן ז"ל:

ניק חביב שאל האם לצאת עם בחורה דתייה שהוריה מסורתיים, ואתה ענית לו שעל מקרה כזה נאמר ארור שוכב עם כל בהמה.

היהדות שלך היא לא היהדות שלי, ולכן מבחינתי התשובות התקיפות שלך לאורך השרשור הזה לא רלוונטיות יותר מאשר שכומר קתולי מפולין יגיד לי את דעתו.

ולא, לא ביקשתי רחמים. בטח לא מאדם חסר רחמים.

אבל מצטער על כך שאתה לא מצטער, וגם זה יקר מאוד בעיני האלוקים לכאורה

אין פה תשובה.

בעצם אתה מצטער על כך שאלוקים שולט בעולם.

והחליט לאסור דברים מסויימים.

זה "אני מצטער שאני לא קובע מה מותר ומה אסור.

אלא אתה מלך העולם."

מה הקטע דקה לפני שממליכים את הקב"ה

ומבהירים שאנחנו נאמנים לדרך שלו.

גם אם קשה. וגם אם לא תמיד מצליחים.

להביע דעות הפוכות.

עדיף על כלום

אני לעולם לא אצטער על חטאים.

איפה כל מה שלמדנו על חרטה?? וידוי?? וקבלה לעתיד??

עזוב את זה שהוא מפרסם שעבר על רצון ה'

הפוך בדיוק. צריך להתבייש.

וגם אם עושים עבירה. לא להראות את זה לכולם.

ולא לפרסם. גם אם קיים יצר הרע שלא יכול לכבוש אותו.

אמר ר' עילאי הזקן:

ילבש שחורים ויתעטף שחורים.

לילך למקום שאין מכירים אותו.

ואל יחלל שם שמים.

📚 עין יעקב — 3/9/2026

ּא בַּעֲבוֹדַת כּוֹכָבִים וּמַזָּלוֹת הוּא דִּכְתִיב. דְּאָמַר מַר: חֲמוּרָה עֲבוֹדַת כּוֹכָבִים וּמַזָּלוֹת, שֶׁכָּל הַכּוֹפֵר בָּהּ, כְּמוֹדֶה בְּכָל הַתּוֹרָה כֻּלָּהּ. עוּלָא אָמַר: כִּדְרַב הוּנָא, דְּאָמַר רַב הוּנָא: כֵּיוָן שֶׁעָבַר אָדָם עֲבֵרָה וְשָׁנָה בָּהּ, הֻתְּרָה לוֹ. 'הֻתְּרָה לוֹ', סַלְקָא דַּעְתָּךְ? אֶלָּא נַעֲשֵׂית לוֹ כְּהֶתֵּר. אָמַר רַבִּי אַבָּהוּ מִשּׁוּם רַבִּי חֲנִינָא: נוֹחַ לוֹ לְאָדָם שֶׁיַּעֲבֹר עֲבֵרָה בַּסֵּתֶר וְאַל יִתְחַלֵּל שֵׁם שָׁמַיִם [בְּפַרְהֶסְיָא, שֶׁנֶּאֱמַר: (שם כ) "וְאַתֶּם בֵּית יִשְׂרָאֵל, כֹּה אָמַר ה' אֱלֹהִים: אִישׁ גִּלּוּלָיו לְכוּ עֲבֹדוּ, [וְאַחַר] אִם אֵינְכֶם שֹׁמְעִים אֵלָי וְאֶת שֵׁם קָדְשִׁי לֹא תְחַלְּלוּ". אָמַר רַבִּי אִלָעִאי הַזָּקֵן: אִם רוֹאֶה אָדָם שֶׁיִּצְרוֹ מִתְגַּבֵּר עָלָיו, יֵלֵךְ לְמָקוֹם שֶׁאֵין מַכִּירִין אוֹתוֹ וְיִלְבַּשׁ שְׁחוֹרִים וְיִתְכַּסֶּה שְׁחוֹרִים, וְיַעֲשֶׂה כְּמוֹ שֶׁלִּבּוֹ חָפֵץ, וְאַל יְחַלֵּל שֵׁם שָׁמַיִם בְּפַרְהֶסְיָא. אֵינִי? וְהָתַּנְיָא: כָּל שֶׁלֹּא חָס עַל כְּבוֹד קוֹנוֹ, רָאוּי לוֹ שֶׁלֹּא בָּא לָעוֹלָם, מָה הִיא? רַבָּה אוֹמֵר: זֶה הַמִּסְתַּכֵּל בַּקֶּשֶׁת. רַב יוֹסֵף אוֹמֵר: זֶה הָעוֹבֵר עֲבֵרָה בַּסֵּתֶר. לָא קַשְׁיָא, הָא, דְּמָצִי כַּיִיף לְיִצְרֵיהּ, וְהָא, דְּלָא מָצִי כַּיִיף לְיִצְרֵיהּ]. כז תְּנָן הָתָם: אֵין מַקִּיפִין בְּחִלּוּל הַשֵּׁם, אֶחָד שׁוֹגֵג וְאֶחָד מֵזִיד. מַאי 'אֵין מַקִּיפִין'? אָמַר מַר זוּטְרָא: שֶׁאֵין עוֹשִׂין כְּחֶנְוָנִי. (המקיף) אָמַר מַר בְּרֵיהּ דְּרַבִינָא: לוֹמַר, שֶׁאִם הָיְתָה שְׁקוּלָה, מַכְרַעַת. כח תָּנוּ רַבָּנָן: לְעוֹלָם יִרְאֶה אָדָם עַצְמוֹ, כְּאִלּוּ חֶצְיוֹ חַיָּב וְחֶצְיוֹ זַכַּאי, עָשָׂה מִצְוָה אַחַת, אַשְׁרָיו שֶׁהִכְרִיעַ עַצְמוֹ לְכַף זְכוּת. עָבַר עֲבֵרָה אַחַת, אוֹי לוֹ שֶׁהִכְרִיעַ אֶת עַצְמוֹ לְכַף חוֹבָה, שֶׁנֶּאֱמַר: (קהלת ט':י"ח) "וְחוֹטֶא אֶחָד יְאַבֵּד טוֹבָה הַרְבֵּה", בִּשְׁבִיל חֵטְא יְחִידִי שֶׁחָטָא, אָבַד מִמֶּנּוּ טוֹבוֹת הַרְבֵּה. רַבִּי אֶלְעָזָר בְּרַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר: לְפִי שֶׁהָעוֹלָם נִדּוֹן אַחַר רֻבּוֹ, וְהַיָּחִיד נִדּוֹן אַחַר רֻבּוֹ, עָשָׂה מִצְוָה אַחַת, אַשְׁרָיו שֶׁהִכְרִיעַ אֶת עַצְמוֹ וְאֶת כָּל הָעוֹלָם כֻּלּוֹ לְכַף זְכוּת. עָבַר עֲבֵרָה אַחַת, אוֹי לוֹ, שֶׁהִכְרִיעַ אֶת עַצְמוֹ וְאֶת כָּל הָעוֹלָם כֻּלּוֹ לְכַף חוֹבָה, שֶׁנֶּאֱמַר:

ולא מצליח מספיק להצטער עליהן למרות שהיה רוצה, ומרוב שהוא מצטער על כך שהוא לא מצליח להצטער, הוא משתף על כך בפורום.

אם נמשיך במלחמת הציטוטים 🙂, אצטט את דברי ר' נחמן הידועים, על כך שצריך להסתכל על הנקודות הטובות, ודרך שם הרוע ייעלם.

לענ"ד זאת דרך יותר יעילה כיום.

מה יעזור 100 פורומים תומכים.

הרי ידוע "אין עצה ואין חכמה ואין תבונה לנגד ה'"

תקשיב קצת.

אם אני לא אמחה ואצווח ככרוכיא

הרי להגיד אוו כמה חמוד מישהו שלא מעוניין לעשות תשובה כראוי בלב שלם, ויום אחרי זה לבוא לקב"ה ולאחל לו "שיבואו כולם לעשות רצונך בלבב שלם' זו צביעות,

ואמר הכותב שיחי' בפתח השירשור

שאינו אוהב את הצביעות

על כך שאינו מצטער כאמור.

מצטער, על כך שיודע, שאיננו מצטער כראוי.

וכל רצונו הכמוס והגלוי.

להיות בקשר טוטאלי עם ה'

בלב שלם.

איך אינו יכול.

רגע רגע רגע.

מה זה אני רודף אחר חוקיך מחד.

שו הדא מחד. רודף וזהו.

מחד ומאידך.

יש פה תפיסה מוזרה להאדיר ולתת מקום לחולשה,רדיפת חוקיך מחד, ותשוקות זרות (שבטעות מתפרשות כשתשוקה עצמית) מאידך, בראש כל חוצות.

השיר הזה הוא לפי עניות דעתי.

בעייתי. איך בן אדם מכריז בפומבי שמאידך. אין מאידך.

רודף אחר חוקיך מחד ומאידך.

ובד בבד מתגנבת חולשה שאני מצטער עליה עד עמקי נשמתי.

לא באותו לבל של רצון. לא מכריז עליה בקול היא המאידך הזה.

במאידך מתביישים ומסתירים.

השיר מקומם.

אז אתה לא רודף אחר חוקיך.

זה הופך את הרודף אחר חוקיך על רמת הדקלום. ובתכלס אני עושה מה שבא לי.

ועל השיר הזה.

על הצביעות שבו היה צורך לצוררי הצביעות, להתקומם.

שו הדא שיהודי אומר לקב"ה לעיני כל העדה מאידך.

ביטויים כאלו, אבל לא זכרתי בדיוק.

ביקשתי את עזרתו של ידידנו gpt:

Worked for 49s

כן. ובעצם הדוגמאות המדויקות יותר מחלישות מאוד את הביקורת שבתמונה. יש בשירה התורנית המקובלת מקום לא רק לווידוי שכבר מסודר בתוך מסגרת של חטא–חרטה–תשובה, אלא גם לשהייה בתוך נפש קרועה, עוד לפני שההכרעה נאמרת — ולעיתים אפילו בלי הכרעה שלמה בסוף השיר.

הדוגמה החזקה ביותר היא דווקא “שקעה חמה” של הרב אברהם אליהו קפלן:

> “שקעה חמה, שקעה נפשי

בתהום רעיונות רב כים;

כי נלאיתי מלחום את מלחמתי

עם הבשר, עם הדם.”

ובהמשך:

> “האם לשכוח ולשמוח,

או לזכור הכול ולבכות?”

זה ממש מבנה של שני קטבים נפשיים. המשורר אינו מתחיל בהצהרת האמת, אינו מספר שכבר ניצח ואפילו אינו מכריע בין האפשרויות. הוא מביא לפני הקב"ה את הבלבול עצמו: “חוסה אלי כי לא אדע”. בנוסח המקורי המובא ב“בעקבות היראה”, השיר מסתיים ב“אולי אפתור את החלום” ובשקיעת החמה — לא בפתרון חגיגי. גרסאות שבהן נוספת אחר כך “זרחה חמה, זרחה נפשי” אינן בהכרח הנוסח המקורי. זה שיר שנחשב נכס מובהק של עולם הישיבות הליטאי. הטקסט והנוסחים באתר זמרשת, הפיוט בספרייה הלאומית.

גם אצל ריה"ל, “לבי במזרח ואנכי בסוף מערב” מתחיל בפיצול חד בין המקום שבו נמצא לבו לבין המקום שבו נמצאים גופו וחייו. אמנם כבר במילה “לבי” ברור היכן נאמנותו העמוקה, ובסיום הוא אומר שיקל בעיניו לעזוב את טוב ספרד; אבל רוב השיר חי בתוך הקרע ולא מדלג מיד להכרעה. נוסח השיר.

והדוגמה המקראית המדויקת ביותר היא תהילים ע"ג. אסף אינו רק מודה שנכשל; הוא נותן ביטוי ממושך ומשכנע לקוטב האחר:

> “וַאֲנִי כִּמְעַט נָטָיוּ רַגְלָי… כִּי קִנֵּאתִי בַּהוֹלְלִים, שְׁלוֹם רְשָׁעִים אֶרְאֶה.”

הוא ממשיך לתאר באריכות מדוע הרשעים נראים מצליחים, ואף אומר: “אַךְ רִיק זִכִּיתִי לְבָבִי” — אולי כל עבודתי הייתה לשווא. רק הרבה אחר כך, “עַד אָבוֹא אֶל מִקְדְּשֵׁי אֵל”, התמונה מתהפכת. כלומר, מזמור קנוני נותן תחילה במה מלאה למשיכה ולספק, ורק אחר כך מגלה את נקודת האמת.

מכאן ההבחנה החשובה: סימטריה ספרותית אינה בהכרח סימטריה ערכית. כשמשורר אומר “מחד אני רודף אחר חוקיך ומאידך…”, הוא עשוי להעמיד שני כוחות נפשיים זה מול זה בעוצמתם החווייתית — בלי לומר ששניהם טובים, נכונים או רצויים לו באותה מידה.

אפשר עדיין לומר שהניסוח בשיר המסוים עמום מדי, ושבשונה מ“שקעה חמה” לא נאמר בו במפורש שמדובר ב“מלחמה עם הבשר והדם”. זו ביקורת ספרותית לגיטימית. אבל עצם הדרישה שמשורר דתי חייב לסמן כבר באותה שורה מהו הצד הנכון, ולא רשאי להשהות את ההכרעה ולתת קול לקרע — אינה עומדת במבחן השירה התורנית עצמה. לפעמים עצם הבאת שני הקטבים לפני הקב"ה היא התפילה.

אני לא רואה שום פסול ב"צידוק הדין". יש דברים שהקב"ה קבע שאסור, ואני מקבל עלי כי אני מקבל אותו עלי.

זה לא אומר שאני משוכנע, זה לא אומר שאני אוהב את זה, זה לא אומר ש"הייתי מחליט ככה בעצמי".

במילים של הרב מיכי אברהם, להקב"ה יש "סמכות מהותית" וזהו.

האם מישהו אמור להצטער על זה שהוא לא מצטער שהוא לא מצטער? מה שאלה כזו מוסיפה בכלל?

אגב, על מה בכלל מוסב אותו צער? בפשטות, הצער הוא פשוט על כך שלא התגברתי כמצוות האל.

זה אפילו לא קשור בדווקא לתוכן המצווה/עבירה. זה קשור ליחס עם ריבונו של עולם.

אפשר גם עוף או הודו טחון, הודו לדעתי הכי טעים והכי בריא.

מטחון אפשר להכין אין סוף אפשרויות.

אפשר להכין עיסה אחת גדולה, להקפיא במנות קטנות, וכל פעם להכין מזה משהו אחר. או להקפיא מוכן, זה בד"כ מעולה.

אפשר מאותה עיסה להכין עראיס, קציצות מטוגנות, שיפודונים, קציצות ברוטב, מוסקה, לזניה בשרית, פיצה בשרית, לחמעג'ון / פוקאצ'ה בשרית, ובטח עוד כמה אפשרויות ששכחתי.

לעיסה אפשר להוסיף ירקות או לחם שיגדילו את הכמות (בעיקר משיקול כלכלי. למרות שלדעתי פרגיות הרבה יותר יקר).

אפשר להכין קציצות, ולמחרת לבשל את אותן קציצות בתוך רוטב. עונה לדרישות שלך?

המעולות -ממש טעימות וללא חומרים משמרים של קטניות שנקראות "שטראוס בקופסה" -זה לא קפוא אלא בא מוכן לאכילה בטמפרטורת החדר, כך שאפשר להוסיף לאורז (לדוגמא -עדשים ואורז כמו במג'דרה), לקוסקוס (לדוגמא- חומוס במרק של קוסקוס) ואז זה גם חלבון מלא ,מכיוון שקטניות+דגן =חלבון מלא.

אני הרבה פעמים פשוט מערבבת את הקטניות עם סלט וטחינה וזה מעולה.

פרגית במחבת

חזה עוף במחבת

שניצל

קציצות בקר

קציצות הודו

לכל אחד המקציצות אפשר לעשות כמה סוגי רטבים ואז יש ממש גיוון

נקניקיות ביתיות (אשתי מכינה ויוצא מדהים)

המבורגר מבשר טחון

קבב מבשר טחון

צלי בשר

זה בגזרת הבשרי

אפשר גם דגים

דג מטוגן

דג ברוטב

דג בתנור

סלמון

קציצות דג

טונה

קציצות טונה

ואפשר לקבל חלבון גם מקטניות

מגדרה

חומוס ביתי

קוסקוס עם חומוס

מרק אפונה

מרק שעועית

גם במוצרי חלב יש חלבון.

זה מה שעלה לי לראש כרגע.

מניח שיש עוד הרבה מאוד דברים

ככה שיש מבחר

רוב הדברים שרשמתי בבשר עוברים הקפאה בסדר גמור (גם שניצל. לא חוזר להיות קריספי אבל בסדר גמור)

השאר זה דברים שאפשר להכין יום-יומיים לפני וישמרו במקרר

מאד קל לבשל ומאד טעים.

פשוט מניחים שם חזה עוף/פרגית/ סטייק/דג עם קצת תבלינים וזה מוכן די מהר.

לא מדדתי בדיוק כמה זמן אבל נניח תגריל על עצמה גבוהה אולי עשר דק? בערך? זה עד שהוא מתחמם ואתה יכול לשים אוכל בפנים.

כשאתה מכניס, לוקח כמה דק' עד שמוכן תלוי מה הכנסת:

נניח פילה חזה עוף, 6 דק', אם היה קפוא אז אולי 8 דק', המבורגר קפוא קבבים קפואים עשר דק', כנפיים קפואות שכבר תיבלנו מראש אני אוהבת לשים לאיזה רבע שעה ויותר אבל מוכן כבר אחרי 13 דק' בערך.

דג מושט קפוא עם תבלינים, ברוקולי ושעועית, סביב 12-13 דק' למיטב זיכרוני

תודה

הרבה יותר טוב מהנינגה לדעתי ( יש לי את שניהם)

להכין לבישול או טיגון, ולהקפיא, כשמכינים זה בדיוק כמו טרי.

(קציצות/שניצלים/פרגיות מתובלות/כדורי פלאפל/ דגים וכו')

חזה עוף בסוגים שונים של רטבים (אם תרצי אפרט) ולהקפיא בצורה שטוחה בשקיות זיפלוק

בלילה של בשר או עוף טחון- כשמוסיפים לחמניה סחוטה תפוא, בצל, קישוא הביצים זה יכול כמעט להכפיל את נפח מוזיל משמעותית את המסה. ואפשר להכין מזה המון דברים.

פרגיות- לתבל ולהקפיא עם תיבול ואז רק להפשיר ולטגן או בנינג'ה/תנור.

מגוון סוגי קטניות ברורות מושרות

אפשר גם פשטידות שזה אחלה.

הטיפ הכי חשוב שלי- אם הוא ה"בעייתי" ושאר המשפחה אוכלת מגוון יותר - לקנות טרי ולהקפיא במנות קטנות (נגיד כל שקית זיפלוק עם 2 פרגיות)

פרגיות אפשר לתבל לפני ההקפאה (ואז זה להוציא שיפשיר ו2 דק מכל צד על המחבת וביי)

דגים- מפשירים יחסית מהר, תיבול בקטנה ולתנור (גם קצר). נגיד סלמון, פילה מושט/דג לבן אחר וכו.

קטניות- אפשר להקפיא מבושלות או מונבטות.

חזה עוף- כמו פרגיות. בנוסף אפשר לתבל ולעטוף בפירורי לחם, ובמקום לטגן - לעטוף אחד אחד ולהקפיא. יש מקומות שמוכרים ככה מראש (יקר)

אם זה רק הוא אוכל את החלבונים היקרים יותר, ואתם אורזים בנפרד להקפאה, זה הרבה פחות מורגש כלכלית.

וכן כמובן חיפוש ממוקד באלי אקספרס

אם תכתוב לי את מה שאתה מחפש. אנסה לחפש גם כן.

מה החלק המקורי? ננסה לעזור לך למצוא.

חפש בגוגל. חלקם גם עובדים עם יצרנים ויכולים לייצר לך בהתאמה אישית.

אם זה ברגי גלגלים. אין יותר מדי מה להתבלבל. בכל חנות חלפים לרכב יש. עולים כ10-20 שח לאחד

אם זה מכסה. תזמין מחו"ל. יש יותר מבחר ולא צריך לכתת רגליים בין חנויות כדי למצוא משהו שאתה אוהב

גם לנקיון באופן כללי.

לשמוע פרטים נוספים. תודה!

ספות, מזרונים, בגדים שצריכים ניקוי יבש ושלל שימושים שאיני זוכר כרגע.

אחלה מכשיר. מרוצה.

אגב לרובה יש תכשיר של חברת sag. לא זול אבל זה פשוט לשפוך ולשפשף עם מטאטא. קניתי וטרם ניסיתי אבל ההמלצות טובות

ניסיתי את סאג . לא עובד כמו בפרסומת אולי אנסה שוב יש לי בבית. תודה

ותספרי איך הוא עובד ומה התוצאה.

האם שווה את המחיר