לא מתחתנים רק עם האישה \ הבעל.

יש שבתות, ויש יחסים עם החמות, והאחים וכו'.

וזה יכול להרתיע.

וזה נכון שעדיף לא לפסול על המשפחה והכל,

כי מה שחשוב זה הבן אדם והעבודה שלו עם עצמו,

אבל כשלא מכירים את זה מקרוב קשה להתמודד עם זה.

ותחשבי על חינוך הילדים,

אם יביאו את הילדים למקום שלא שומר שבת,

או כלמיני דברים כאלו.. מה הילדים יראו?

האם תסכימי לנתק את הקשר עם המשפחה שלך

או לבוא אליהם פחות כדי שהילדים שלך לא יראו דברים אסורים?

זה המון המון שאלות,

ועניתי לך ככה כי גם אני בדיוק מתמודדת עם דבר כזה

ומוזמנת לאישי אם בא לך.

הם רואים שחור לבן, במיוחד בגיל קטן.

וכן מתחתנים המשפחה, צר לי לבשר לך.

ברור שהמשפחה היא לא העיקר, אבל היא תיק.

את בוחרת בבחור ואם יש לו משפחה זוועתית,

את תצטרכי לדעת שהוא חלק מזה ושהוא אוהב את המשפחה הזאת בד"כ

ואיך לדבר ועם מי לדבר ומה לומר וכו וכו

ועל מה לעמוד ועל מה להתפשר,

כי הדברים והגבולות ממש לא ברורים כשיש משפחה לא דתית למשל.

אז מעדיפים את הבחור, נכון.

אבל יודעים שלוקחים אותו ועוד התמודדות ענקית.

ולגבי הילדים- תעשי מה שנכון לך.

אני העליתי פה נקודות שאני חושבת עליהן,

בכיף אל תסכימי איתן.

ולא כל אחד רוצה התמודדות נוספת לחיים הזוגיים שלו.

אז אני אומרת את זה מהצד של הבחורים שלא רוצים,

שאני מבינה אותם מאוד.

אמרתי מה שאמרתי כי אני מתחתנת עם אחד כזה שהמשפחה שלו שונה ממנו ממש

והכל טוב, נשמה. במה שאמרת יש המון אמת

לא אמרתי שפסלת, וגם אם כן זה בסדר, שכל אחד ינהג לפי השקפת עולמו, רק התכוונתי להביע את הרגשתי בכללי שכואב לי אנשים שפוסלים\ רואים זאת בעין רעה.

לא רואה זאת בתור בהלה,כולנו בנ"א, אבל כן בתור התמודדות שאכן לא כולם רוצים על עצמם

בס"ד

מצד שני

א' במשפחה שלי אין קו מוגדר.

ב' גם הישיבות שבחרתי ללמוד בהם אין קו חד משמעי בהן.{וזה למה בחרתי ללכת ללמד שם.}

ג' אני בעצמי מורכב מאד..

אח"כ, אנשים יכולים לראות אם יש דברים מסביב שמשמעותיים להם או לא.

בד"כ, כשהשני נראה ממש מתאים, פחות מתייחסים למה שמסביב.

ונושא של "סגנונות שונים" בין הואים לילדים, אינו דבר נדיר בזמננו.

ואז כשמגיעה סיבה לפסילה שהוא יכול סוף סוף להאחז בה, הוא משתמש בזה.

אם הוא היה באמת רוצה אותך, זה לא היה מרתיע אותו.

כלומר, אם מתמודד מול משפחה בה יש אח שחזר בשאלה, להבדיל יתמות, הורים גרושים ועוד ועוד,

אין ספק שהדבר השפיע עליו(כמו כל דבר אחר שמשפיע עלינו בחיים)

ומה שצריך לבחון זה האם ועד כמה השפיע. באיזה צורה.

לדג' ילד להורים גרושים (מרשה לעצמי לתת את הדוג' כי אני כזאת)

האם יש לו חרדת נטישה עקב האב שעזב? האם יש לו פחד ממחויבות? האם יש לו פחד מנטילת עול כספי כיוון שנכח בקשיי פרנסה של אימו החד הורית? ועוד ועוד אין לדבר סוף

ולכן לדעתי כשיש "סיפור במשפחה" (וביננו, באיזה משפחה אין?)

כדאי לנסות לראות בבחור/ה איך השפיע עליו המקרה, וזה מה שצריך לדון

זה נכון שלהיכנס למשפחה זה בדר'כ מורכב בטח אם המשפחה שונה באופייה אבל בגלל זה לפסול? לא נראה לי.. כן צריך לברר איך וכמה זה משפיע על הבחור/ה אבל לא לפסול, לברר ולנבור בענייני המשפחה נהוג בחלק מהקהילות החרדיות וחבל אם המנהג יעבור לציבור שלנו, יש דברים טובים ללמוד מהחרדים, זה לא.

אפשר גם להסתכל על כל הקשיים המשפחתיים כאתגרים, הורים גרושים? אחלה הזדמנות ללמוד מציאות חיים מורכבת, אח בהר המור? בכלל נכס אדיר לעם וכו'

ואני אוסיף עוד שאלה אחת לטובת חברי הפורום מהמגזר החרדי מודרני, אם ישנם כאלו..

מה המוצא של ההורים שלך? עם את חצי אשכנזיה- ספרדיה , יש על מה לדבר..

אם את שלמה סורייי זה בעייתי...

בשביל ההורים את/ה תקלקל/לי את הפירמה המשפחתית וצריך לכבד את רצונם...אז הבחורים/ות נאלצים/ות

לשלול.

לצערנו עלים ושורשים הם לא רק מושגי יסוד בבוטניקה..הם גם מושגים באוטוביוגרפיה האנושי..גזע הארי הוא

לא ביטוי שניתן לומר שאבד עליו הכלח בדורנו...

אולי הגיע הזמן שהדור שלנו יעשה לזה סטופ??????

אבל בעיקרון היא צודקת, לא?

הבעיה כאן היא חוסר האמון במי שהציע לה.. 

פעם מישהו שאל אותו אם מותר להתגלח בספירת העומר לצורך פגישות

הרב אליהו שאל אותו אתה רוצה להתחתן עם מישהי שלא מפריע לה שבן אדם מתגלח בספירת העומר?;)

אדם אמין סיפר לי שכשהוא (או חבר שלו, לא זוכרת במדויק) שאל

את הרב מרדכי אליהו זצ"ל, איך לבחון יראת שמים של בחורה,

הוא ענה לו: אם היא מברכת על מה שאוכלת. 

ולא הוסיף יותר.

אני בעד, 

לפעמים אני גם מתקילה בשאלות(:

1.  היא לא חוקרת משטרה שמנסה ל"התקיל" עבריין.  

2.  זה לא כן, זה לא ישיר, ואם הייתי בחור, לא הייתי שמח עם בחורה כזו.

3  הוא אמר שהוא מעדיף חצאית. למה להמשיך לחפור ולהתעקש?!

ואם חוששים שהצד השני לא יודה על האמת (שב"כ....?)

אז אולי כן להיפגש ובמהלך הפגישות ניתן להבין לבד.

וגם, אולי הבחור מאוד רוצה קשר, אז הוא אומר כך.

לפי ענ"ד.

הוא @חתול זמני.

פשוט עדיין לא הכרתי אותך מספיק זמן בפרום  

עם שטויות

פה לא אוהבים שמשגעים פה את הפורום עם דיבורים לא קשורים🙃

זאת אומרת להתחיל לפרגן על המעשה הטוב שהאדם עשה - "איזה מעשה X טוב עשית"

ואז להגיד לו שזה לא רק המעשה אלא המעשה נובע מתכונה טובה שלו - "זה שעשית ככה זה מראה שאתה X Y Z"

אני שואלת כי ספציפית לגבי מחמאות לילדים, דווקא הבנתי שעדיף להחמיא על מעשים, ועל מאמצים. ולהימנע מלהדביק תוויות של תכונות אופי (חיוביות, כמובן. שליליות זה מובן מאליו)

את מציגה את זה כהנחת יסוד שאני לא כל כך מבין.

אדרבה, אם מדברים על ילדים - אדם תופס את עצמו עם תכונות חיוביות שהן מהותיות בשבילו, זה בונה לו תדמית טובה. 

והסיבה שאליה כיוונתי - ברגע שאת מפרגנת רק על מעשה יש בזה משהו שיטחי. אבל כאשר את מפרגנת על עצם האישיות בזה משהו הרבה יותר אישי והרבה יותר מחמיא. זה לראות את מי שמולך ממש ולא רק בתועלת שהוא עושה. כל אחד רוצה ש"יראו אותו".

רצוני הוא להיות סמוי מן־העין.

יש עוד מחקרים דומים.

הרעיון הוא שאם ילד מתרגל להתיחס לעצמו כ"חכם", "צייר", "מוכשר", "יפה", ורואה בזה את עצמו ואת הערך שלו - מה יקרה כשזה כבר לא יעבוד? אם הוא ינסה לפתור תרגיל ולא יצליח? הוא כבר לא יהיה חכם? אבל אם הוא לא יהיה חכם אז מה הוא בכלל? הוא ינסה לצייר ציור ולא יצליח - אז הוא כבר לא צייר, אבל אם כך, מה הוא שווה?

ולכן עדיף להחמיא על מאמץ, לחזק מסוגלות שמגיעה על ידי ניסיון, ולא להחמיא על כשרונות.

זה קצת שונה מהדוגמא הספציפית שנתת, לגבי עין טובה, כי בדוגמאות שלי מדובר על כשרונות ולא מידות. ושוב - גם מדובר על ילדים. אני צריכה לחשוב על ההבדל בין הדוגמא שלך לדוגמאות היותר ברורות של כשרונות, וגם כמובן על השוני בין הקשר חינוכי לקשר בין מבוגרים. 

המטרה באמת היא למצוא את האישיות שמאחורי המעשה, 

ולכן להגיד לילד "כל הכבוד שהתאמצת", זה לראות אותו, לראות את המאמץ שהוא עשה.

לכן לצורך העניין, פחות משנה מה המקרה בדיוק, השאלה אם מאירים חלק טוב ומהותי באישיות או שאנחנו מתמקדים בעניין חיצוני במחמאה.

הוא כמובן לא קשור לכאן

באמת פחות התכוונתי לעניין שהוא לא אישי, אבל זה נשמע גם טוב מאוד

איזה מרגש

שתבנו בית קדוש ושמח ביחד

מזל טוב,

שיתמלאו כל משאלות ליבכם לטובה בבית הנפלא שתקימו יחד באהבה, בריאות, שמחה ואושר לאורך שנים רבות

איזה יופי!

שתזכו לבנות בית נאמן בישראל מתוך אהבה, שמחה, נחת ורווח!

המון המון מזל טוב! כן תרבינה הודעות משמחות כאלו!

איזו בשורה משמחת ומרגשת

בשעה טובה ומבורכת ממש

שתזכו לבניין עדי עד בשמחת עולם ובאהבה גדולה ❤️🌟🥳

הראשונים.

לא דוחים חתונה בגלל זה, ובוודאי לא לוותר על קורס הקצינים וההכשרה החיילית. ממש חשוב לטובת פיתוח הקריירה שלך בצבא ובהמשך באזרחות, עפ"י הניסיון שתצבור בצבא.  

מה שכן, ממליץ לתכנן בינכם מניעה בחודשים הראשונים. עד שתכנס למסלול שירות צבאי נוח מבחינת הבית.  

רק חושבת שלאשתך יהיה קשה. שנה ראשונה יעשה לביתו....

חושבת שהקשר בין בני הזוג בתחילת דרכם, הוא החשוב ביותר.

נניח שזו היתה קרירה אחרת, לא צבאית?