אז אל תרגישי לא נעים כלפי עצמך מחוסר התגובה.
החשיבה והפעולה שבאה אחר כך- מאזנת את זה...

יש כמה תהיות בסיפור הזה.
המרכזית- אם אכן הוא חזר בתשובה ומוחזק כ "דוס"- מה פשר ההתנהגות שתיארת?
ועוד דבר- נטייה חרדתית או חרדית? יש הבדל בין השניים....
לפענ"ד פעלת נכון.

וכמו שיטבתה אמרה ב"ה שזה נעצר פה בלבד.
 

המוח כביכול על "הולד" אבל האדם פועל ועושה מה שצריך.

רק אחרי שההתמודדות הסתיימה- יש אחד מהשניים
1. קיפאון ו "שוק" מעוצמת הטלטלה והאירוע.
2. התפרקות- אם בבכי/ רעד בגוף או בידיים / חרדות (במקרי קיצון) וכד'

אבל יש עוד גורמים בסיטואציה שמשפיעים על התגובה

....

סוג של לחץ שלא מעיזים לזוז. כמו קיפאון.

יצטרך להיעזר במי שמטפל בו.

ולא ברור כלל האם ה"בכי" זה באמת בגלל מה שאמר. או כי הפסיד. או כי חשש מה זה ישפיע להמשך שלו. או מכל מיני דברים שאין ענין לנחש.

צריך טיפול. יש להניח שמי ש"מסר את הנפש" על חזרתו בתשובה. יוכל גם לעזור לו לפנות לטיפול מתאים שיעזור לו להתאזן על עצמו.

אל תעסקי בכך.

מישהו יכול לאמר למה יש נטיה לחשוב, שככל שבן-אדם יותר דוס,

יש לו פחות יצר הרע (או פחות התמודדות איתו)?

לגבי שאר הדברים שכתבת, לגבי החיכוך,

לי קרה מספר פעמים שהלכנו נגיד במקום צר עם אנשים ואז מחוסר ברירה יצא שבמקרה התחככנו..

תנסי להיזכר אם זה מקרה דומה, או שהוא באמת התקרב בשביל להתחכך?

ולגבי הטפיחה בשכם, זה היה בשביל חיבה או בשביל להסב את תשומת-לבך למשהו?

אם מדובר באמת על נגיעות של חיבה, אז עשית בשכל!

אם כבר הוא נופל בזה, בפגישה רביעית זה מראה שהוא אחד שקשה לו לשלוט ביצרים שלו.

(גם בשלבים יותר מתקדמים זה אסור, אבל זה יותר מתקבל על הדעת שזה יקרה.)

רק שאלתי, כי לפעמים יש כאלה שמקצינות..

אבל, בתור "לימוד זכות" - מבולבל מהתהליכים שעבר; מהרגלי העבר, היצריים, ושאיפות ההווה. ה' ירחם.

מציע שלא תעסקי ב"למה חשב"... מה את צריכה להיכנס לראש הזה. תשמחי שאת הרחק-הרחק מזה.

לגבי ש"לא היית תקיפה", את צודקת במה שכאילו "היית צריכה להיות" בעיקרון. מה הוא מעז בכלל..

אבל אל תרגישי בגלל זה כאילו את לא בסדר.

זו תגובה שמראה שאת נורמלית. דווקא כי את לא רוצה להאמין שקורה דבר כזה, כי את בכלל לא "שם", אז את מממשיכה להתנהל כאילו לא קרה (וכל הכבוד שאמרת: אסור. מעולה). כך את מגינה לאותו רגע על עצמך. את לא רוצה להיות שם בהוויה הפנימית שלך. אח"כ, כשקצת "מעכלת", אומרת לעצמך, מה? למה לא העפתי אותו מיד בתקיפות? למה המשכתי בכלל ללכת לידו?..

אבל זה לא כך. את אכן, "העפת" אותו מלהמשיך. "אסור". ובשלב יחסית "מעודן" מבחינתו.... נגע רק בבגד.

תגידי לעצמך: טמבל, מסכן, חצוף, מבולבל.... 

תשמחי שאת לגמרי לא שם. 

כמובן, אל תיעני לשום נסיון-שיח מצידו.

ותצאי עם מי שמתאים לך....

אומנם כנראה לא תכנן שיקרה, אבל מתוקה אם הוא עושה את זה פגישה רביעית זה פשוט זלזול.

לא ככה מתנהגים. או שהוא ממש לא קלט את הקודים החברתיים (וגם זה בעיה כי את אומרת שחזר בתשובה כבר לפני 7 שנים) או שפשוט מקל ראש בך בו ובמצב שאתם עומדים.

אני מניחה שעשית נכון שהורדת אותו. אומנם לא סיפרת עליו עוד אבל בחור שנופל על כזה דבר בזמן כל כך קצר, לא ניתן לדעת איפה יפול בהמשך.

בהצלחה

ידוע לך אם הסיכסוך עם המשפחה באשמתו או שהוא פסיבי בכל העניין...?

כי אם החזרה בתשובה גורמת לו לריב עם כל העולם, המצב בכלל לא טוב

כל שכן עם המשפחה\ההורים שמן הסתם עשו לו עד היום המון טובות בלי תנאים

והכל בסדר, אל תרגישי אשמה על הקיפאון. זה מצב טבעי שקורה לכל אישה כשהיא מרגישה אנוסה בדברים כאלה.

ואני ממש סומכת עלייך כשאת אומרת שאת הבנת בדיוק מה הייתה כוונתו. כי אישה יודעת! מאיפה מגע מסוין מגיע. זה משהו באינטואיציה ובהרגשה. והקיפאון שלך הוא סוג של הוכחה שמשהו לא היה כשורה.

הוא נגע בך. וזה לא קשר ארוך במיוחד. אתם לא מאורסים ומאוהבים. הוא עשה זאת יותר מפעם אחת. והציע לך לעלות אליו?? 

נורה אדומה בהחלט!

טוב שחתכת. אל תחזרי אליו. ותתפללי להשם שלא יקרה לך יותר ושלך יגיע במהרה - צדיק ירא שמיים, אמן!

בהצלחה(:

מבינה אותך ממש.

פעלת לגמרי נכון. טוב שסיימת.

בגלל שאת לא מצפה שיקרה דבר כזה, אז גם כשזה קורה את מתלבטת אם אולי דמיינת, אולי זה בטעות, אולי לא הבנת את הסיטואציה.. הגיוני שמהמקום הזה לא היית "תקיפה וחוצפנית" ונתת לו ללוות אותך.

אח"כ עיכלת מה שקרה.. אבל ברור שהתגובה שלך באותו רגע לא דומה לאיך שהיית רוצה להגיב אחרי שחשבת על זה בקור רוח.

קרה לי דבר מאוד דומה (אבל לא עם מדוייט) ואני ממש מבינה את התחושות שתארת.

באמת תחושה נוראה.

תזכרי- הבעיה היא בו! ורק בו. את בסדר גמור, ואת לא קשורה לכך שהרשה לעצמו לגעת בך.

כנראה שבאותה מידה היה מרשה לעצמו עם כל אחת אחרת.

נהגת בצורה הכי חכמה שיכולת. כל הכבוד 

לדעתי, ואם מתאים לך, חשוב להגיד את זה לשדכן. אולי את לא הבת הראשונה שזה קורה לה איתו. 

אפילו עצם זה שהוא יודע שהשדכן מודע למה שקרה בפגישה, הוא מבין שהוא לא יכול יותר לעשות מה שבא לו.

את מקסימה.

שתפגשי את האיש שלך הצדיק והבריא (!) בקרוב ממש 

מעט.

הכוונה כמובן לתורניים מבית ולא ל"דתיים" מבית.

זה כואב וקשה, באמת.

אבל חיזור הידיעה שאתה טוב, זה חשוב כל כך בעיניו יתברך.. ה' רוצה את התפילות שלנו, את הכיסופים, את העבודה.

נשמע שאתה שם.

אז רק עוד קצת להיות בבחינת ציפית וקיווית לישועה?

והאכזבה, היא תחושה של עשיתי ככה וככה, אז מגיע לי. אולי שווה לשנות את זה, שלא משנה מה- ה' משפיע עליי וצריך רק לייצר כלי מספיק מתאים.

ושוב, נשמע שיש לך כלי- אבל אולי אישתך.היא איזה רעבעצן רצינית, שצריך רק להגדיל את הכלי עוד קצת.

אנחנו לא יודעים, אבל אנחנו יודעים שה' הוא אבא טוב.

ואתה ראוי. וודאי.

הייתי במקום הזה, וחשוב לי להגיד שזה לא היה בריא לי, חוץ מזה שזה גם לא נכון ולא מקדם.

אתה טוב, נכון, זה לא קשור לזה שאתה טוב.

זה לא עובד כמו כספומט, אולי בתת מודע חושבים ככה שמי שטוב יקבל טוב ומי שרע רע, שזה נכון בעיקרון אבל מה זה טוב ומה זה רע אנחנו לא יודעים להבחין, אולי דווקא הדבר הזה שנראה לי רע הוא הדבר שטוב ולהפך. וזה באמת ככה.

בקיצור המציאות שלך כרגע היא לא עונש על כך שאתה לא מספיק טוב, ה' לא מעניש אותך, הוא מיטיב איתך כבר עכשיו, אנחנו רק לא יודעים לראות את זה. אולי עוד כמה חוד' או שנים נראה.

בא לי לנער אותך, כי אני הכי מכירה את זה, אני בין האנשים הכי מתקרבנים שיש, לא שאתה כזה, אני כן, ופשוט חבל לחיות בתודעה כזאת שה' מחזיק משהו שאני רוצה ולא נותן לי את זה, ה' מונע ממך את מה שרע לך , תאמין בזה, זה  תהליך לשנות את המחשבה, אבל זה ממש גאולה. וזה ילך איתך לכל החיים. זה תפיסה יותר בריאה של אלוקות. יותר בוגרת. יותר מגדלת ומחזקת. ובאמת יותר אמיתית.

קשה שלא להתקרבן, אבל אני חושב שזה לא מה שרציתי לומר

בעיקר רציתי להגיד שאני פשוט טוב, גם אם לא נמצא מישהי שבוחרת בטוב הזה.

ולא בגלל שאני טוב אז אני צריך לקבל.

אלה הפוך גם אם אני לא מקבל אני טוב. וזה דבר שקשה לי להיות בו, כי אני תמיד מאשים את עצמי, ופחות במגיע לי, למרות שכן אני חושב שמגיע לי, אבל מעצם זה שאני אדם חי, ולא כי עשיתי גם לעושה רע מגיע.

והשיחה מול הקבה, כן, אני חושב שהוא מחזיק משהו שאני מאוד רוצה ומונע ממני אותו, יכול להיות שזה לטובתי, כנראה שזה לטובתי, אבל מצד שני יש בי רצון, והוא הייתי גם כן, ואני לא במדרגה של להגיד שרפוא קרובה לבוא, אני במדרגה שכואב לי שאין שמיעה לתפלתי. 

גאולה נוספת כדי לצאת מהמקום הזה. ושתדע לך שהמקום הקשה הזה מול ה', ילך איתך עם כל קושי בחיים אם לא תעבוד על זה מתישהו. 

נכון מאוד, אתה טוב גם אם עדיין לא בחרו בך. אני מרגישה ששידוכים זה אחד המקומות שאין בהם שום טבע והגיון, שום! זה לא ככל שאתה איכותי תצליח יותר, המשוואה הזאת לא כ"כ קיימת בחוויה שלי, וגם בכלל. אז נכון שחוויה של דחייה\ חוסר בחירה בנו וכו' יכולה להרגיש שאולי משהו בנו חסר אבל אין שום היגיון בשידוכים ככה שאי אפשר ללמוד מזה כלום חוץ מזה שה' מזווג זיווגים.

בכל מקרה, חשוב לחזק את עצמנו כי גם הרגשות לא תמיד הולכים עם ההגיון והשכל..

אהבתי מאוד, זה ממש מחשבות שגם אני חשבתי אותן, קצת בהתאם לאופיי אבל כן אותן מחשבות. שהן נכונות. אבל, זה נורא מצומצם ומצמצם, כל התודעה הזאת.

נכון נכון, הוא מחזיק משהו, שגם אם הוא לא טוב לך כרגע זה לא אומר שאתה לא רוצה את זה, אבל תחשוב- מה האינטרס שלו בעצם למנוע ממך? הוא עושה לך דווקא בשביל לצער? (ברור שלא, הרי הוא טוב ומיטיב) הוא לא יודע שאתה רוצה את זה? (הוא יודע יותר ממך ורוצה את זה יותר ממך) מי שם לך את הרצון הזה בכלל מלכתחילה?(ה') אם יש לך רצון למשהו כנראה זה שייך לך, לא סתם זה מצער אותך. וזה באמת מבאס. וזה בהחלט כואב. אבל זה כן אומר שזה יגיע מתישהו, לא יודעת מתי, אבל כשזה יהיה לך הכי נכון וטוב. אבל בינתיים, כדאי להבין שה' לא נגדנו,להפך, הוא הכי רוצה את טובתנו, אבל השכל שלנו לא מגיע לשכל שלו, אנחנו לא מבינים את המהלכים, אבל וודאי יש סיבה לעיכוב והיא לטובתי.ה' תמיד מייטיב, זה לא שעכשיו הוא עושה רע ובעז"ה בעתיד הוא יתחיל גם לתת טוב, לא, הוא לא משתנה, תמיד יש טוב, תמיד הוא מיטיב ומשפיע טוב. המציאות כרגע היא הכי טובה ונכונה לי. זה משהו שצריך ללמוד לחיות אותו. כל יום. 

יצא לי קצת מבולגן אבל העיקרון הועבר.. 

אבל בעיקרון היא צודקת, לא?

הבעיה כאן היא חוסר האמון במי שהציע לה.. 

פעם מישהו שאל אותו אם מותר להתגלח בספירת העומר לצורך פגישות

הרב אליהו שאל אותו אתה רוצה להתחתן עם מישהי שלא מפריע לה שבן אדם מתגלח בספירת העומר?;)

אדם אמין סיפר לי שכשהוא (או חבר שלו, לא זוכרת במדויק) שאל

את הרב מרדכי אליהו זצ"ל, איך לבחון יראת שמים של בחורה,

הוא ענה לו: אם היא מברכת על מה שאוכלת. 

ולא הוסיף יותר.

אני בעד, 

לפעמים אני גם מתקילה בשאלות(:

1.  היא לא חוקרת משטרה שמנסה ל"התקיל" עבריין.  

2.  זה לא כן, זה לא ישיר, ואם הייתי בחור, לא הייתי שמח עם בחורה כזו.

3  הוא אמר שהוא מעדיף חצאית. למה להמשיך לחפור ולהתעקש?!

ואם חוששים שהצד השני לא יודה על האמת (שב"כ....?)

אז אולי כן להיפגש ובמהלך הפגישות ניתן להבין לבד.

וגם, אולי הבחור מאוד רוצה קשר, אז הוא אומר כך.

לפי ענ"ד.

הוא @חתול זמני.

פשוט עדיין לא הכרתי אותך מספיק זמן בפרום  

עם שטויות

פה לא אוהבים שמשגעים פה את הפורום עם דיבורים לא קשורים🙃

זאת אומרת להתחיל לפרגן על המעשה הטוב שהאדם עשה - "איזה מעשה X טוב עשית"

ואז להגיד לו שזה לא רק המעשה אלא המעשה נובע מתכונה טובה שלו - "זה שעשית ככה זה מראה שאתה X Y Z"

אני שואלת כי ספציפית לגבי מחמאות לילדים, דווקא הבנתי שעדיף להחמיא על מעשים, ועל מאמצים. ולהימנע מלהדביק תוויות של תכונות אופי (חיוביות, כמובן. שליליות זה מובן מאליו)

את מציגה את זה כהנחת יסוד שאני לא כל כך מבין.

אדרבה, אם מדברים על ילדים - אדם תופס את עצמו עם תכונות חיוביות שהן מהותיות בשבילו, זה בונה לו תדמית טובה. 

והסיבה שאליה כיוונתי - ברגע שאת מפרגנת רק על מעשה יש בזה משהו שיטחי. אבל כאשר את מפרגנת על עצם האישיות בזה משהו הרבה יותר אישי והרבה יותר מחמיא. זה לראות את מי שמולך ממש ולא רק בתועלת שהוא עושה. כל אחד רוצה ש"יראו אותו".

רצוני הוא להיות סמוי מן־העין.

יש עוד מחקרים דומים.

הרעיון הוא שאם ילד מתרגל להתיחס לעצמו כ"חכם", "צייר", "מוכשר", "יפה", ורואה בזה את עצמו ואת הערך שלו - מה יקרה כשזה כבר לא יעבוד? אם הוא ינסה לפתור תרגיל ולא יצליח? הוא כבר לא יהיה חכם? אבל אם הוא לא יהיה חכם אז מה הוא בכלל? הוא ינסה לצייר ציור ולא יצליח - אז הוא כבר לא צייר, אבל אם כך, מה הוא שווה?

ולכן עדיף להחמיא על מאמץ, לחזק מסוגלות שמגיעה על ידי ניסיון, ולא להחמיא על כשרונות.

זה קצת שונה מהדוגמא הספציפית שנתת, לגבי עין טובה, כי בדוגמאות שלי מדובר על כשרונות ולא מידות. ושוב - גם מדובר על ילדים. אני צריכה לחשוב על ההבדל בין הדוגמא שלך לדוגמאות היותר ברורות של כשרונות, וגם כמובן על השוני בין הקשר חינוכי לקשר בין מבוגרים. 

המטרה באמת היא למצוא את האישיות שמאחורי המעשה, 

ולכן להגיד לילד "כל הכבוד שהתאמצת", זה לראות אותו, לראות את המאמץ שהוא עשה.

לכן לצורך העניין, פחות משנה מה המקרה בדיוק, השאלה אם מאירים חלק טוב ומהותי באישיות או שאנחנו מתמקדים בעניין חיצוני במחמאה.

הוא כמובן לא קשור לכאן

באמת פחות התכוונתי לעניין שהוא לא אישי, אבל זה נשמע גם טוב מאוד

איזה מרגש

שתבנו בית קדוש ושמח ביחד

מזל טוב,

שיתמלאו כל משאלות ליבכם לטובה בבית הנפלא שתקימו יחד באהבה, בריאות, שמחה ואושר לאורך שנים רבות

איזה יופי!

שתזכו לבנות בית נאמן בישראל מתוך אהבה, שמחה, נחת ורווח!

המון המון מזל טוב! כן תרבינה הודעות משמחות כאלו!

איזו בשורה משמחת ומרגשת

בשעה טובה ומבורכת ממש

שתזכו לבניין עדי עד בשמחת עולם ובאהבה גדולה ❤️🌟🥳

הראשונים.

לא דוחים חתונה בגלל זה, ובוודאי לא לוותר על קורס הקצינים וההכשרה החיילית. ממש חשוב לטובת פיתוח הקריירה שלך בצבא ובהמשך באזרחות, עפ"י הניסיון שתצבור בצבא.  

מה שכן, ממליץ לתכנן בינכם מניעה בחודשים הראשונים. עד שתכנס למסלול שירות צבאי נוח מבחינת הבית.  

רק חושבת שלאשתך יהיה קשה. שנה ראשונה יעשה לביתו....

חושבת שהקשר בין בני הזוג בתחילת דרכם, הוא החשוב ביותר.

נניח שזו היתה קרירה אחרת, לא צבאית?

אבל גם אני רואה שהייתי צריכה את הנסיונות כדי להגיע לנישואין ממקום בריא...

אז לא יודעת.

אבל אני עדיין מנסה להבין האם היא מתנה או רק המתנה

שהרב גלינסקי אומר שאמנם כתוב "לא טוב היות האדם לבדו" אבל גם לאו דווקא רע. אפשר לעשות מזה רע, אבל לא חייבים. אפשר ליהנות ממה שיש. לשיר בקולי־קולות בבית. לתופף על הבטן. לשים שעון מעורר לתיקון חצות ולימוד בהתעלות עצומה עד עלות השחר. לטוס לביקיני אטול. הקב"ה מבקש השתדלות לא השתגעות.

לא כולל מע"מ.

איראני בקריפטו.

זה יותר כמו דמי טיפול.

הכסף הועבר

זה משנה אם יש הצעה מתאימה והיא יוצאת לפועל.

לכן כל הטווח באמצע פחות משנה.

זה כן נותן תקווה וכיף שחושבים עלי ומציעים לי אבל בעיני זה בעיקר התמודדות אישית וריגשית ולא קשורה בהכרח לדייט הבא.

מה זה ZOOM out?

יש לי מישהי בשידוכים בבית. קשה לפנות לשדכנים, או למלא טפסים עם

פרטים דקדקניים שלא נגמרים ואחראים לחלק מהמיגרנות, אז מה זה הדבר

הזה - גם צריך למלא מליון פרטים ?

תודה!

היא לא חרדית רגילה, גם לא ציונית, גם לא לא ציונית.  היא  -  היא.

מזל טוב 🥳

(סורי הייתי חייבת)

אבל היא התחתנה לפני כשנה וחצי

@חתולה ג'ינג'ית

פעם ברווקים הבררנים😊

ואבירי המקלדות שכנעו אותי שיש דברים חשובים יותר,

מאז כבר יצאתי עם כמה בחורים ואף אחד לא היה מידי חתיך😏

לא חתול זמני😸

סתם, אני לא ממש בשל.

@חתול זמני פספס את אהבת חייו

לא בכל שרשור זה מתאים.