את מתייחסת בדברייך ל- 2 דברים: ההרגשה שלך, והיחס של הבנים.

א'- לגבי ההרגשה שלך, אם את מרגישה "טמאה", אז כנראה שמה שהיה, היה בגדר של "נפילה", וזה ממש לא מה שאת. את רחוקה מזה מאוד. לכן, מבחינה מסויימת טוב שאת מרגישה כך, וזה יכול להוות בסיס להמשך הרבה יותר קדוש.

ב'- לגבי היחס של הבנים, אני חושב שזה לא אותו דבר אצל כולם. יש כאלה שיפריע להם ויש כאלו שלא. בכל מקרה, אם את עכשיו בכיוון של "חזרה בתשובה" בעניין, אני חושב שאת לא צריכה לחלוק את מה שעברת עם מי שתיפגשי בעתיד. כמו שכותב ה"מסילת ישרים" שלא אומרים לבעל תשובה "זכור מעשיך הראשונים", בדיוק באותה מידה, את לא צריכה להתעסק במעשי העבר, אם את מתכוונת להתנער מהם כמובן.

חיזקי ואימצי!!!

בס"ד בר"ה

כל עוד היא חזרה בתשובה ובע"ה תקבל על עצמה יותר לא לשוב למקום שהייתה בו כלומר לשמור נגיעה וזה בעצם מה שהיא עשתה ולא יותר מזה לי אישית זה לא היה מפריע

בס"ד בר"ה

ה' ירחם צריכים מאוד להישמר מזה ולהשתדל לא להיכנס לסיטואציות (ככה כותבים?) בעיתיות אבל אם נפלו העיקר זה להתחיל מחדש ולהיות בשמחה רק לא עצבות כי אז נופלים יותר כי המוחין לא זכים לעבודת ה'!!!!

בס"ד

אני חושב שכדאי שתשבי על  איזה שהוא ספר מוסר לפני שאת יוצאת ל"דרך חדשה" משהו בסגנון של ספרי הרב סבתו שליט"א

ספרים אלו ילמדו אותך שאת לא "טמאה" אלא קצת סטית מדרך הישר

בהצלחה בהמשך הדרך -אסי-

נ.ב המשיב אינו רב [לקוח מאתר כיפה..]

הוא @חתול זמני.

פשוט עדיין לא הכרתי אותך מספיק זמן בפרום  

עם שטויות

פה לא אוהבים שמשגעים פה את הפורום עם דיבורים לא קשורים🙃

זאת אומרת להתחיל לפרגן על המעשה הטוב שהאדם עשה - "איזה מעשה X טוב עשית"

ואז להגיד לו שזה לא רק המעשה אלא המעשה נובע מתכונה טובה שלו - "זה שעשית ככה זה מראה שאתה X Y Z"

אני שואלת כי ספציפית לגבי מחמאות לילדים, דווקא הבנתי שעדיף להחמיא על מעשים, ועל מאמצים. ולהימנע מלהדביק תוויות של תכונות אופי (חיוביות, כמובן. שליליות זה מובן מאליו)

את מציגה את זה כהנחת יסוד שאני לא כל כך מבין.

אדרבה, אם מדברים על ילדים - אדם תופס את עצמו עם תכונות חיוביות שהן מהותיות בשבילו, זה בונה לו תדמית טובה. 

והסיבה שאליה כיוונתי - ברגע שאת מפרגנת רק על מעשה יש בזה משהו שיטחי. אבל כאשר את מפרגנת על עצם האישיות בזה משהו הרבה יותר אישי והרבה יותר מחמיא. זה לראות את מי שמולך ממש ולא רק בתועלת שהוא עושה. כל אחד רוצה ש"יראו אותו".

רצוני הוא להיות סמוי מן־העין.

יש עוד מחקרים דומים.

הרעיון הוא שאם ילד מתרגל להתיחס לעצמו כ"חכם", "צייר", "מוכשר", "יפה", ורואה בזה את עצמו ואת הערך שלו - מה יקרה כשזה כבר לא יעבוד? אם הוא ינסה לפתור תרגיל ולא יצליח? הוא כבר לא יהיה חכם? אבל אם הוא לא יהיה חכם אז מה הוא בכלל? הוא ינסה לצייר ציור ולא יצליח - אז הוא כבר לא צייר, אבל אם כך, מה הוא שווה?

ולכן עדיף להחמיא על מאמץ, לחזק מסוגלות שמגיעה על ידי ניסיון, ולא להחמיא על כשרונות.

זה קצת שונה מהדוגמא הספציפית שנתת, לגבי עין טובה, כי בדוגמאות שלי מדובר על כשרונות ולא מידות. ושוב - גם מדובר על ילדים. אני צריכה לחשוב על ההבדל בין הדוגמא שלך לדוגמאות היותר ברורות של כשרונות, וגם כמובן על השוני בין הקשר חינוכי לקשר בין מבוגרים. 

הוא כמובן לא קשור לכאן

הראשונים.

לא דוחים חתונה בגלל זה, ובוודאי לא לוותר על קורס הקצינים וההכשרה החיילית. ממש חשוב לטובת פיתוח הקריירה שלך בצבא ובהמשך באזרחות, עפ"י הניסיון שתצבור בצבא.  

מה שכן, ממליץ לתכנן בינכם מניעה בחודשים הראשונים. עד שתכנס למסלול שירות צבאי נוח מבחינת הבית.  

רק חושבת שלאשתך יהיה קשה. שנה ראשונה יעשה לביתו....

חושבת שהקשר בין בני הזוג בתחילת דרכם, הוא החשוב ביותר.

נניח שזו היתה קרירה אחרת, לא צבאית?

איזה מרגש

שתבנו בית קדוש ושמח ביחד

מזל טוב,

שיתמלאו כל משאלות ליבכם לטובה בבית הנפלא שתקימו יחד באהבה, בריאות, שמחה ואושר לאורך שנים רבות

איזה יופי!

שתזכו לבנות בית נאמן בישראל מתוך אהבה, שמחה, נחת ורווח!

המון המון מזל טוב! כן תרבינה הודעות משמחות כאלו!

איזו בשורה משמחת ומרגשת

בשעה טובה ומבורכת ממש

שתזכו לבניין עדי עד בשמחת עולם ובאהבה גדולה ❤️🌟🥳

-לשאול מראש את שני הצדדים אם יש דברים במראה חיצוני שקשה להם איתם והם עילה לפסול מבחינתם, ולפעול לפי זה.

-אם יש אפשרות להציע קודם לצד שפחות יתלהב בלי שהצד השני יודע שהציעו אותו. אולי לבקש פרטים משני הצדדים, ורשות להציע וכולי... ואח"כ אם התשובה שלילית להגיד שבסוף הצד השני תפוס.

נטית ליבי אומרת שזה לא אחריות שלך, מי שלא ירצה אז לא ירצה, אתה עשית את שלך.

איזה הצעה שהצעתי לחבר.

תתיעץ עם אנשים שמבינים