כל הכבוד..

בס"ד

ואיזה כייף שהייתה לך חוויה טובה ב"ה..!

הצליחה לבלבל אותי...

מישהו שלומד כל היום

מספיק הלב היה על 200 קמ"ש... בקושי יצאתי מזה בשלום

אתה רוצה שאני אתחיל גם לתחקר אותה? 

אולי עכשיו, אחרי ששברתי את הביישנות קצת, בפעם הבאה זה ילך יותר טוב

הרי גם הישמעאלים וגם האדומים בניו של אברהם.

בגלל זה אנחנו נקראים עם ישראל ולא עם אברהם.

וזה למרות שמידת החסד מקורה באברהם.

גם ברש"י שציטטת כתוב במפורש "ישראל" לא "אברהם".

בס"ד

כמו שבד"כ הכיפות מגדירות את הסגנון של הבנים.. אז יש בנים שהולכים עם כיפה מסויימת והם לא מגדירים את עצמם כאותו סגנון או שאחרים לא יראו אותם ככאלו....

גם אצל בנות... כל אחת והסגנון לבוש שלה... זה לא תמיד אומר על ההשקפה או על הסגנון התורני...

ואני אתן לך דוגמה עלי...

אני ב"ה ממש הולכת בצניעות.. והרבה אנשים תמיד חושבים שאני חרדיה..

אבל אני ממש לא... זה ממש לא הסגנון שלי ולא ההשקפה שלי..

אני מגדירה את עצמי לגמרי דת"ל אבל פשוט מתלבשת מאוד מאוד צנוע...

מבין? זה לא אומר...

את מה שאמרתי חח אי אפשר להבדיל אצל בנות בכלל.

אצל בנים בטח שאפשר. נניח חרדים הולכים עם שחור לבן, כיפה שחורה. חסידים קל להבחין. דתיים לאומיים/חרד"לים קל להבחין (כיפה גדולה תמיד, ציציות בחוץ לפעמים), דתיים לאומיים בד"כ הולכים רגיל עם כיפה קטנה.

אצל בנות אין שום דרך, לכן צריך שיהיו תגיות יחידה ששמים על הכתף עם השיוך המגדרי!

אני צוחק כמובן, כן?

הלוואי ולא הייתה משמעות לחלוקה הזאת בכלל.

בריכוזים אולי אפשר. בפריפריה זה קצת אחרת...

אצלנו ליטאים לומדים תניא, חבד"ניקים משתתפים באירועים של ברסלב וכיפות סרוגות לומדים עם ליטאים.

בשבת בחורף אני עם חליפה שחורה ועניבה ובקיץ עם ציצית תכלת בחוץ וחולצה לבנה מחוץ למכנס. יש לי אוסף כיפות בגדלים שונים...

זה שליטאי לומד תניא לא מלמד על כלום, וגם זה שחב"דניקים משתתפים באירועי ברסלב וכו'.

ב"ה שעם ישראל לומדי התורה באחדות וצדיקים והכל, אבל זה משפיע על בחירת השידוך.

חידדתי, אולי. אנקדוטה מעניינת - ראש הישיבה שלי הוא ליטאי ממשפחה ליטאית שורשית שהתחתן עם חבדניקית מיוחסת. אה, כן - והוא גם חזק בבני עקיבא

שידוכים אנחנו בוחרים. סוגרים אותם....

לא כל אחד יכול להתחתן עם השקפה שונה משלו.

צריך השקפה מאוד רחבה, דעת רחבה, ראש פתוח (תורנית), בשביל זה.

לא כל אדם הוא בר הכי לזה

בעיקר בוגרות מדרשות.

כאלה (כמובן לא כאלה שלומדות גמרא )

מדרשת בינת- אם אתה רוצה את המספר של השדכנית שם מוזמן לפרטי.

מדרשת שירת חברון- כנ"ל.

מדרשת הרובע

ועוד על זו הדרך...

כמובן זה לא אוטומטי שכל מי ששם רוצה את זה, אבל הסיכויים יותר גבוהים.

מהנסיון שלי אבל קיבלתי את הרושם שבנות מדרשות תורניות לא ממש רוצות אחד שרק לומד

והסתכלתי באתר אחר

זה שיש שיעור גמ' זה לא אומר שכולן שם לומדות גמ'.

בת דודה שלי לומדת ברובע, ושאלנו אותה אם לומדים שם גמ' 

והיא אמרה שאולי יש איזה שיעור אחד..

ככה... לא חשבתי על זה אף פעם... 

פשוט מרגיש לי שהאופי של מקום כזה ימשוך בנות מסוג מסויים. כנראה שזה סתם דעות קדומות.

בבינת לא לומדים גמרא. ברובע לומדים אולי טיפה. ובשירת חברון בכלל לא.

אלו מדרשות שמשתייכות למה שנקרא "הקו", בסגנון של הר המור. הבנות שאני מכירה משם כן רוצות אחד שלומד. אגב, גם במכללת אורות ישראל אני מכירה הרבה כאלה.

שווה לנסות. אם תרצה מספרים של שדכניות תפנה אליי לאישי.

וגם התגובה שלה - שעובדת - מעוררת התפעלות..

ששלושתיכם תזכו, כל אחד במה שטוב ומתאים...

וגם כל מי שצריך כאן ובכלל...

אבל בעיקרון היא צודקת, לא?

הבעיה כאן היא חוסר האמון במי שהציע לה.. 

פעם מישהו שאל אותו אם מותר להתגלח בספירת העומר לצורך פגישות

הרב אליהו שאל אותו אתה רוצה להתחתן עם מישהי שלא מפריע לה שבן אדם מתגלח בספירת העומר?;)

אדם אמין סיפר לי שכשהוא (או חבר שלו, לא זוכרת במדויק) שאל

את הרב מרדכי אליהו זצ"ל, איך לבחון יראת שמים של בחורה,

הוא ענה לו: אם היא מברכת על מה שאוכלת. 

ולא הוסיף יותר.

אני בעד, 

לפעמים אני גם מתקילה בשאלות(:

1.  היא לא חוקרת משטרה שמנסה ל"התקיל" עבריין.  

2.  זה לא כן, זה לא ישיר, ואם הייתי בחור, לא הייתי שמח עם בחורה כזו.

3  הוא אמר שהוא מעדיף חצאית. למה להמשיך לחפור ולהתעקש?!

הוא @חתול זמני.

פשוט עדיין לא הכרתי אותך מספיק זמן בפרום  

עם שטויות

פה לא אוהבים שמשגעים פה את הפורום עם דיבורים לא קשורים🙃

זאת אומרת להתחיל לפרגן על המעשה הטוב שהאדם עשה - "איזה מעשה X טוב עשית"

ואז להגיד לו שזה לא רק המעשה אלא המעשה נובע מתכונה טובה שלו - "זה שעשית ככה זה מראה שאתה X Y Z"

אני שואלת כי ספציפית לגבי מחמאות לילדים, דווקא הבנתי שעדיף להחמיא על מעשים, ועל מאמצים. ולהימנע מלהדביק תוויות של תכונות אופי (חיוביות, כמובן. שליליות זה מובן מאליו)

את מציגה את זה כהנחת יסוד שאני לא כל כך מבין.

אדרבה, אם מדברים על ילדים - אדם תופס את עצמו עם תכונות חיוביות שהן מהותיות בשבילו, זה בונה לו תדמית טובה. 

והסיבה שאליה כיוונתי - ברגע שאת מפרגנת רק על מעשה יש בזה משהו שיטחי. אבל כאשר את מפרגנת על עצם האישיות בזה משהו הרבה יותר אישי והרבה יותר מחמיא. זה לראות את מי שמולך ממש ולא רק בתועלת שהוא עושה. כל אחד רוצה ש"יראו אותו".

רצוני הוא להיות סמוי מן־העין.

יש עוד מחקרים דומים.

הרעיון הוא שאם ילד מתרגל להתיחס לעצמו כ"חכם", "צייר", "מוכשר", "יפה", ורואה בזה את עצמו ואת הערך שלו - מה יקרה כשזה כבר לא יעבוד? אם הוא ינסה לפתור תרגיל ולא יצליח? הוא כבר לא יהיה חכם? אבל אם הוא לא יהיה חכם אז מה הוא בכלל? הוא ינסה לצייר ציור ולא יצליח - אז הוא כבר לא צייר, אבל אם כך, מה הוא שווה?

ולכן עדיף להחמיא על מאמץ, לחזק מסוגלות שמגיעה על ידי ניסיון, ולא להחמיא על כשרונות.

זה קצת שונה מהדוגמא הספציפית שנתת, לגבי עין טובה, כי בדוגמאות שלי מדובר על כשרונות ולא מידות. ושוב - גם מדובר על ילדים. אני צריכה לחשוב על ההבדל בין הדוגמא שלך לדוגמאות היותר ברורות של כשרונות, וגם כמובן על השוני בין הקשר חינוכי לקשר בין מבוגרים. 

הוא כמובן לא קשור לכאן

הראשונים.

לא דוחים חתונה בגלל זה, ובוודאי לא לוותר על קורס הקצינים וההכשרה החיילית. ממש חשוב לטובת פיתוח הקריירה שלך בצבא ובהמשך באזרחות, עפ"י הניסיון שתצבור בצבא.  

מה שכן, ממליץ לתכנן בינכם מניעה בחודשים הראשונים. עד שתכנס למסלול שירות צבאי נוח מבחינת הבית.  

רק חושבת שלאשתך יהיה קשה. שנה ראשונה יעשה לביתו....

חושבת שהקשר בין בני הזוג בתחילת דרכם, הוא החשוב ביותר.

נניח שזו היתה קרירה אחרת, לא צבאית?

איזה מרגש

שתבנו בית קדוש ושמח ביחד

מזל טוב,

שיתמלאו כל משאלות ליבכם לטובה בבית הנפלא שתקימו יחד באהבה, בריאות, שמחה ואושר לאורך שנים רבות

איזה יופי!

שתזכו לבנות בית נאמן בישראל מתוך אהבה, שמחה, נחת ורווח!

המון המון מזל טוב! כן תרבינה הודעות משמחות כאלו!

איזו בשורה משמחת ומרגשת

בשעה טובה ומבורכת ממש

שתזכו לבניין עדי עד בשמחת עולם ובאהבה גדולה ❤️🌟🥳