מפנים את עמונה וכאן כאילו כלום...נגרינסקי
לגמריי..נוצת זהב
יש עצרות במלא צמתים.פוסעת
איפה יש עוד עצרות ?טיפה של אור
איך זה שלא מראים את זה בשום תקשורת ?
אנחנו, לדוגמה, הקמנו עצרת לעצמנוקול דממה
הוצאנו אוטובוס לירושלים והיינו עם שלטים ועשינו הסברה.
בכלל רצינו לתל אביב אבל לא הלך לנו
פשוט זוועה שככה יהודים עושים לאחיהם...שיח סוד
היי וואו תרגעי!פוסעת
טוב ימח שמם לא... אבל אני ככה בעצביםםםםם!!!!שיח סוד
די!!!!!!!בימאית דמיונות
זה יותר מידי עצוב.....![]()
תגידי ימח שמם על מקבלי ההחלטות, לא על החיילים.מישהי=)
עיוות
היא אמרה על הממשלה,ימח שמה של הממשלהציף
מה הקשר לממשלה?!חוני המעגל פינות
הממשלה יכלה למנועציף
וככה הדמוקרטיה מתה שוב מול עיינינו.
למה דווקא בעיתות צרה אנשים ממשיכים להיות בריב ובמדון...נגרינסקי
איך בדיוק?!חוני המעגל פינות
בגץ הוא סוג של ישות עליונה עוקפת החלטות בשם ה דמוקרטיהנפש חיה.אחרונה
בלי להתחשב או להצטדק.
שלוםזית שמן ודבש
אולי בימים הקרובים-המלקושזית שמן ודבשאחרונה
למישהו יש את הפיבלמנים של ספילברג?אוראלססס
חייב דחוף.
נסיון פעילקפיץ

שקט כאןליידי מאדם מיס
מדהים שהמקום הזה עדיין קיים.בן-ציון
הרבה התחיל כאן.
כתיבה ופריקה ודברים חדשים, אנשים חדשים
מסגרת שונה לתקשורת.
לילות קרים, שיחות ארוכות שעוברות בהרבה מקומות אבל בסוף משאירות טעם מר של אכזבה וכמיהה.
ציפיות, בלי מקור. פרשנות, רצונות ודמיונות.
נגמר מהר או לאט, אבל בעצם בכלל לא התחיל.
או לא נגמר באמת, עד שנגדע. ואז שוב, מבליח, מצפה-מתאכזב-שוקע, נשאר לבד.
ובסוף הכל חוזר לאותה הנקודה, אותה הכמיהה, אותו החוסר.
מה שמילא אך ייסר ובכל פעם היה בלב חצוי, רק הגביר את הרצון בכל פעם.
קוראים לזה בכל מיני שמות - בדידות, חוסר בחום ואהבה...
רכבת הרים של רגשות, חיים שלא ממשיכים בשום כיוון למשך תקופה ארוכה.
בכל פעם משהו אחר בא ומתחיל הכל מחדש.
אין סוף. בסוף זה רק אני.
(בהחלט מדהים שקיים.ענבלאחרונה
שלום בנצי 👋)
היימוריה19
פורום ישל"צהאר"י פוטר
אתם אולי מכירים את המנהלים של פורום ישל"צ? אני רוצה להכנס אליו והוא נעול

