משהו שיושב לי על הלב הרבה זמןgirl hill

בסביבה שאני גדלה מרבים בשיעורי יהדות לספר לנו סיפורים שונים על גלגולי נשמות וכל מיני סיפורים קשים ומשונים על חשבונות שמיים

 

מאד קשה לי לקבל את זה, מאיפה אנחנו יודעים חשבונות שמים? זה מאד מחליש לשמוע את זה, כי ה' מצטייר כדמות אכזרית ונוקשה חס ושלום, איך אפשר ככה לאהוב את ה'?

 

מאד קשה לי עם הגישה הזאת, שמפחידים אותנו ומלחיצים אותנו

 

 

הדרגה הגבוהה ביותר בחזרה בתשובה זה תשובה מאהבה והם בכלל לא חושבים שאנחנו מסוגלות לזה מרוב שזה דרגה גבוהה ולכן מחנכים אותנו לתשובה מיראה, אני חושבת שזה מאד נורא וזה לא בסדר ללחוץ לנו ככה על הרגש ולזעזע אותנו כל הזמן

 

 

מקווה שהובנתי

 

אשרייךע מ
הובנת לגמרי.

כל אדם צריך את השילוב הנכון בין אהבה ליראה, אי אפשר לזנוח אף אחת מהמידות האלה.
אלא, שהמינון משתנה מאדם לאדם. יש מי שצריך לעבוד בעיקר מיראה, ויש מי שצריך לעבוד בעיקר מאהבה. ובדורנו, לרוב הציבור מתאימה העבודה שמדגישה את האהבה, ולמיעוטו מתאימה העבודה שמדגישה את היראה.
ומה שלא יהיה, אם זה גורם תחושת מועקה ולחץ כמו שאת מתארת, זה לא טוב ולא בריא.

עוד כמה נקודות שהתייחסת אליהם:
מאיפה אנחנו יודעים חשבונות שמיים?
א. אנחנו אף פעם לא יודעים עד הסוף. ב. מה שאנחנו יודעים, זה ע"פ המקורות - מי שמעמיק ולומד את המקורות כראוי יכול להתקרב להבנה של חלק מחשבונות שמיים. בכל אופן, את אותם מקורות שעוסקים בזה לדעתי צריך ללמוד בעיקר בדרך העיון, כלומר להבין אותם, מניין לחז"ל הדברים האלו, איזה רעיונות רוחניים מסתתרים בעומק הקשר שבין החטא לעונשו וכו', ולא לקפוץ ישר לדרך המוסר - אוי אוי אוי כמה גדול עונשנו על כך וכך וכך. זה לא מספק את הנשמה.

זה מאד מחליש לשמוע את זה, כי ה' מצטייר כדמות אכזרית ונוקשה חס ושלום, איך אפשר ככה לאהוב את ה'?
שוב, אם זה מחליש זה מאבד את הפואנטה שלו, וכנראה שזה לא טוב לך. ובודאי שזה לא טוב שהקב"ה מצטייר כדמות אכזרית, צריך להעמיק ולצייר ציורים כמה שיותר רוחניים ומופשטים ביחס לקב"ה, בלי ליפול לשטויות.

הדרגה הגבוהה ביותר בחזרה בתשובה זה תשובה מאהבה והם בכלל לא חושבים שאנחנו מסוגלות לזה מרוב שזה דרגה גבוהה ולכן מחנכים אותנו לתשובה מיראה.
אתן מסוגלות לזה! אל תפלו ברוחכן, יש לכן דרישות גבוהות וצריך למצוא איך למלא אותן ולא איך להתעלם מהן.

השאלה היא מה את יכולה לעשות? להחליף שיעורים? להחליף סביבה? יש לך פתרונות אפשריים להעלות את המבט האמוני שלך גבוה יותר?
בהצלחה!
תודה לך שהבת אותיgirl hill

להחליף בסיבה כרגע לא אפשרי

 

וחוץ מזה כל כל החסרונות יש הרבה יתרונות לסביבה חרדית שאני לא מוכנה להפסיד

"חנוך לנער על פי דרכו.."קן ציפור

בס"ד

כפי שכבר הזכיר ע מ יש חשיבות גם ליראה ואפילו למי שהגיע לאהבה אינו יכול לשכוח את היראה.

 

כיצד לחנך?

אז הבאתי את הפסוק "חנוך לנער על פי דרכו."

 

ישנם מספר של פירושים לפסוק הזה:

 

האלשיך הקדוש מסביר את המילים על פי, מלשון על פתח, ובעצם לפני שהנער נכנס לכל ימי הנערות תן לו את הכלים לגדילה.

 

המאירי מביא שני פירושים.

1. כפי מה שמתאים לו והשלב בו הוא נמצא בחיים.

2. הוא אומר שיש מפרשים בכיוון ההפוך שאם תתן לנער לפי מה שהוא זה לא טוב.

 

אני חושב שלעינינו אצלך נקטו בפירוש השני של המאירי, ולמה? כי כמחנך לשנה שנתיים, הרבה לא בטוחים מה יהיה בהמשך, אלו קשיים והתמודדיות, ולכן לפעמים צריך לשים חומות.

נכון זה כואב לראות את העונש, ושלא מדברים על הטוב של ה', אבל כמו שאמרת אהבה זה דרגה גבוהה, ואדם שמלמד כיתה שלמה ואינו איתם הרבה זמן נוטה לחנך ליראה כי לשם הוא בוטח בעצמו שיצליח.

 

אני לא אומר שזה נכון עבורך, ואת יכולה ללמוד ולהוסיף באהבה כמו שאת עושה עכשיו, אני יכול להביא מפרשים שיסתרו את הדרך הזו, אבל אני רוצה לתת לך שתביני מאיפה הם באים.

 

ואוסיף עוד נקודה שאומר התוס' והר"ן ועוד מפרשים, בסוף עיקר החינוך הוא על הנער בעצמו, על המחנכים לתת כלים שיתנו לנער להיכנס לדרכו.

אז תקחי את הכלים שהם נותנים לך, של חומה יציבה של יראה שכמה באמת חשוב לנו ה' ואיננו רוצים לעבור על רצונו, ותלמדי ותחכמי עוד מעצמך גם במה שאת צריכה, וכמובן שיש רבנים ושיעורים שאת יכולה לדבר איתם ולשמוע מהם.

 

ובהצלחה

אז אתה אומר לקחת מזה ת'חלקים הטובים?girl hill

אוקיי, ננסה

זו הגישה שכולם באיזה שהוא שלב עוברים אותה..דבש חריף
הגישה של עבודת ה' מיראה.. מפחד מפני דבר רע שיקרה לי.. אם לא..

הגישה על גלגולי נשמות (שמקורה באמונות הינדיאות קדומות ולא ביהדות) שנויה במחלוקת גדולה. בעולמה של תורה מחלוקת שהתחילה לפני כ500 שנה עם הופעת הקבלה, ושלא בעולמה של תורה כמו שידוע מהינדים ודרוזים.

כל הסיפורים על חשבונות שמיים לא עוברים את מבחן המדע. (ע"ע חויה חוץ גופית). עולם הבא לא ניתן להוכחה. והתורה מעולם לא הזכירה את המושג עולם הבא על דל שפתיה.

עם כל זאת התורה כן מאיימת.. אבל בעולם הזה. כי אהבה זה קומה מעל היראה ולא בית נפרד
אני מקווה שהבנתי אותך לא נכון.ע מ
נשמע מדבריך שאולי אין דבר כזה עולם הבא...
לא.. אין לי שום כוונה לומר שאין.דבש חריף
אבל אתה מכיר את המשנה באבות שאומרת..
"יפה שעה אחת של תשובה ומעשים טובים בעולם הזה יותר מכל חיי העולם הבא"

אם תשאל אותי אם יש דבר כזה עולם הבא? אני ישאל אותך מה זה משנה?!
מה?girl hill

ברור שזה משנה

 

כי ישפטו אותנו על המעשים ויש גן עדן וגיהנום

 

ונשמה שהיא לא מספיק טהורה לא יכולה להכנס לגן עדן בלי הליטוש של הגיהנום

 

וכ'ו וכ'ו

אין לנו מושג מה באמת באמת מה יש...דבש חריף
ולא בטוח שיש את המושג הזה "ליטוש"

הדבר היחיד שיש לנו מושג זה...

אל יאמר אדם הריני עושה מצוות התורה ועוסק בחכמתה, כדי שאקבל הברכות הכתובות בתורה או כדי שאזכה לחיי העולם הבא; ואפרוש מן העבירות שהזהירה תורה מהן, כדי שאינצל מן הקללות הכתובות בתורה או כדי שלא איכרת מחיי העולם הבא.

ב אין ראוי לעבוד את ה', על דרך זו: שהעובד על דרך זו, הוא עובד מיראה; ואינה מעלת הנביאים, ולא מעלת החכמים. ואין עובד את ה' על דרך זו, אלא עמי הארץ והנשים והקטנים, שמחנכין אותן לעבוד מיראה, עד שתרבה דעתן ויעבדו מאהבה.

ג [ב] העובד מאהבה, עוסק בתורה ובמצוות והולך בנתיבות החכמה--לא מפני דבר בעולם, לא מפני יראת הרעה, ולא כדי לירש הטובה: אלא עושה האמת, מפני שהוא אמת; וסוף הטובה לבוא בכלל.

למרות שזהככה אהבה זו קומה מעל היראה ולא בניין נפרד.

זה אמור לשנות אם יש או אין עולם הבא והסיפורים על עולם הבא כשהמוטיבציה לקיום נובעת מהרצון לעולם הבא.
אבל כשהמוטיבציה לא קשורה לעולם הבא זה לא אמור לשנות.
ככה צריך להיותgirl hill

אני באמת חושבת אתה צודק

 

מה שאתה אומר יש לזה מקור? אני רוצה לקורוא על זה עוד קצת

מקור למה? הבאתי את הרמב"ם במשנה תורה הלכות תשובה פרק ידבש חריף
את רוצה מקור לזה שאין ליטוש? שמה שעשה האדם זה מה שיהיה לו..

זה פירוש המשנה לרמב"ם במשנה באבות פרק ד משנה יז. ורש"י על הפסוק מעוות לא יוכל לתקון.
ומחבר ספר קהלת עצמו ט, י "כל אשר תמצא ידך לעשות בכחך עשה כי אין מעשה וחשבון ודעת וחכמה בשאול אשר אתה הולך שמה"
יש עוד מקורות.. .
חזק וברוךע מ
בע"ה עוד נעיין במקורות שציינת.
אעיין בלי נדר, תודהgirl hill


אני אביא כמה נקודות.קן ציפור
בס"ד
א. הכנסת את עניין שכר ועונש כהגדרת עולם הבא.
ואומנם איננו יודעים מה בדיוק יהיה בעולם הבא, אבל לא כל כך פשוט להגדיר אותו כשכר ועונש(ואם אני זוכר נכון הרמב"ם מחלק את עולם הבא מגן עדן וגיהינום לחלוטין.)

ב. מה משנה העולם הבא.
הבאת לפני משנה על יפה שעה אחת בעולם הזה.
אותו משנה אותו אדם אומר גם "יפה שעה אחת בעולם הבא מכל חיי העולם הבא"
נשאלת השאלה מה הנכון?
וכיהודי טוב נשאל חזרה מה עדיף למחנך נגיד המשכורת או החינוך, והתשובה שניהם חשובים לו למטרות שונות.
זה כי הוא מחנך.
וזה כי יש לו משפחה.
אותו דבר פה, כשאתה בעולם הזה אתה מחנך, ואתה מתקדם.
ולאן? לעולם הבא לחלק של המשפחה להתענג על ה'.
וכמובן יש עוד משניות ומפרשים כמו הרמח"ל בפרק מה חובת האדם בעולמו פרק א' במסילת ישרים מדבר על ההתענגות לה' שאותה הורנו חז"ל אבל הוא אומר עיקרה הוא בעולם הבא העולם הזה דומה לפרוזדר בפני העולם הבא.
ואציין עוד שני נקודות בהקשר.
1.עד במשנה לא היה דיבורים על העולם הבא כי זה היה ברור, היה לך קשר אליו דרך הנבואה ורוח הקודש ששרתה גם על אנשים פשוטים( אם אני זוכר נכון אצל שאול יש קבוצה של אנשים פשוטים שהתנבאו עם הנביאים. והגמרא במגילה אומרת שהיה נביאים כפליים מיציאת מצרים 120 ריבו.)
וכן יש גם מפורש שתיקנו לומר "מן העולם ועד העולם" במקום "מן העולם" במקדש מפני הצדוקים שכפרו בשכר ועונש ובעולם הבא.
2. על ההסתכלות הזו כלפי המטרה, א' זה שיהיה לחלקאי תבואה בעוד חצי שנה נותן לו כח פיזי, וכנ"ל כאן ככל שאנשים יותר מכירים יש להם יותר כח לעבוד(ראה חובת התלמידים פרק 12)
ואפילו יותר מזה "כרחוק מזרח ממערב הרחיק ממנו פשעינו.."(הנוסח מהזיכרון לא בטוח בכתיבת פשיענו בפסוק)
המלבי"ם במקום נראה לי וכך שמעתי בשיעור של הרב שמואל אליהו אומר מה ההבדל בין מזרח למערב?
הכיוון אליו אתה מסתכל בעצם.
אדם יכול להתקדם וללמוד אבל להביט לשקיעה למערב להרגיש כמה הוא חטא ורגע לפני שהוא מגיע לה' להתייאש.
ברגע שהוא מסתובב מסתכל קדימה למטרה שלו בעולם הזה(שכן היא העולם הבא וההיתענגות על ה' שעיקרה בו) הוא מעריך את הצעדים שעשה רואה את הזירחה וזה מרחיק אותו מהחטא בעוצמה חזקה.

ג. בעניין הליטוש הבאת פסוק ויתכן ואתה צודק לא למדתי את זה מספיק.
אבל ההיגיון אינו כך שכן ואביא נקודות באבלות אומרים שעוצרים את אמירת הקדיש לאחר 11 חודש ולמה?
כותבים שם שאפילו רשעים גמורים נידונים ל12 חודש בלבד בגיהנים ומצד כבוד לאבא והיגיון שהוא כנראה לא רשע גמור מפסיקים אז.
מכאן ממשמע שכן יש ליטוש רובו אומנם קשור לעולם הזה לאמירת הקדיש עליו אבל הגיהנום לכאורה אינה תחנה סופית סופית אלא יותר דרגה בריחוק מה' וכן בעולם הבא אתה לא יכול ללמוד ולקיים מצווה והצדיקים בכו על כך ואצל משה רבינו אומרים שהנשמה גם בכתה על כך שאצלו גם בעולם הזה היא הרגישה את הקירבה רק יכלה להתקדם לעומת העולם הבא.
אבל כמו שאמרתי לא למדתי מספיק את זה רק השאלה מה זה ליטוש כמה יש או אין לא בטוח.
אז ככהדבש חריף
א. שכר ועונש לאו דווקא מאופיין רק בעולם הבא. ואתה צודק.. על פי הרמב"ם אין קשר בין עולם הבא לכן עדן וגהנם.

ב.אם אתה מכניס את המוטיבציה של עולם הבא אתה שם את עבודת האדם במרכז. עבודת עצמך במקום עבודת ה'. אי אפשר לחתוך את זה כמו שאתה חותך את המחנך והמשכורת. זה או שעבודת עצמי במרכז. או שעבודת ה' במרכז.
המשנה הזכירה את שני השיטות בכפיפה אחת.. לשמה ושלא לשמה. אבל המשנה היא לא הטקסט הראשון שמצרף לשמה ולא לשמה.. התורה שבכתב עשתה את זה לפני.. קרית שמע מורכבת משלושה פרשיות.. שהפרשה הראשונה מתגלם ציווי מתוך מבט של לשמה. ופרשת והיה אם שמוע מתגלם הציווי על בסיס סנקציות כלכלייות פולטיות..

1. תקנת מן העולם ועד העולם היתה בזמן המשנה. והנביאים לא הזכירו לעולם את רעיון עולם הבא. וכך גם התורה.. אף על פי שהשחיתות המוסרית היתה בשיאה..
וגם כישעיהו ירמיהו הושע ועמוס היו מתנבאים בתקופתם היו הרבה הפסקות גדולות בין נבואה לנבואה.. היחיד שלא היתה לו הספקות זה משה. ומעולם הם לא הזכירו על דל שפתיהם עולם הבא. ששאול מצא כת נביאים, הן לא היו נביאים באמת אלא מתלמדים. (רמ יסוה"ת ז)

2. המטרה שלך אמורה להיות עבודת ה'. כל יום בתפילה אתה אומר "וטהר ליבנו לעבדך באמת" לעבדך ולא לעבדת עצמי באמת. קיום מצוות הוא לא אמצעי למטרה מסויימת, זה לא שלמות אלא השתלמות. זה לא הישג אלא מאמץ אין סופי.

עניין אמירת קדיש על מת מנהג ולא הלכה. לפחות לא הלכה תלמודית. כל שכן שההגבלות על 11 חודש אינן אלא מנהג מאוחר של לא יותר מ500 שנה. ככה שאין משם ראיה.
אחדד יותרקן ציפור
בעניין ב'
זה לא סותר ולמה כי כן גם בעולם הבא עובדים את ה' אבל בצורה אחרת.
בעולם הזה אתה עובד מתוך בחירה וכן זה כולל את השתלמות האדם במידות טובות והכל, אבל זה מה שה' ציווה ולפי מה שה' ציווה אני בוחר לחיות בעולם הזה גם אם קשה או לא נחמד לי.
אבל יחד עם זה גם ההסתכלות לעולם הבא לכדי שאמשיך את התקרבותי לה' שאכיר את אהבת ה' היא לא מורידה.
אם אגדיר את זה במשפט העולם הבא הוא התגלות אהבת ה' השלמה אלא אתה שואף ובעולם הזה כמעט ואינה מושגת.

ב 1. זה מה שאמרתי בדיוק רק שאתה אומר את זה כהוכחה שאם לא דיברו על העולם הבא הוא לא קיים או חשוב מספיק.
ואני אומר הפוך הוא דבר בסיסי ובתקופת הנבואה היה קשר אליו, בתקופת המשנה שבטלה הנבואה ונפסק הקשר בין שני העולמות של עבודת ה' היה צורך לחדש ולהזכיר כדי שלא ישכחו שיש גם עולם הבא שיש מקום בו ההשתלמות והניסיון להגיע לעבודת ה' מאהבה יכול להתבטא.
כשהיה נבואה זה יכל להתבטא בנבואה והיא היא נתנה עולם הבא וגם לפשוטי העם הייתה מעין חוויה כזו לא נבואה ממש ולא כמשה אבל חלק מזה.

2. נכון, אבל אני בן אדם ולא הגעתי לדרגה של משה שנטח את בחירתו באהבת ה', האהבת ה' הטהורה הזו היא אהבה שעל האהבה ועל האהבה וכו'
יש לנו מספר מילים מצוצם מכדי להגדיר את הדרגות בעבודת ה' דרגת אהבה כוללת בתוכה המון והיא כוללת גם אדם שאוהב ומתאמץ וצריך לרוות נחת ולהרגיש שיש לעבודת ה' שלו קשר לה'.
זה די פשוט לפתוח סידור ןלהתפלל או לקיים מצוות אבל להרגיש צוותא עם ה' מהמצוות זה כבר יותר קשה.

בעניין האחרון כמו שאמרתי אני לא בקי אבל עדיין האבלות הראשונה היא נלמדה מיוסף והיא אומנם מנהג אבל מנהג של עם ישראל הוא לא דבר לזלזל בו.
רק שיהיה ברור שכל ההלכה היא מתוך המנהג, דוגמא אחת זה נגיד טלטול בשבת שהרמ"א תוהה שכמעט לכל השיטות וההסברים העירוב שלנו לא עוזר אך מכיוון שככה נהגו הוא מתיר עם הסבר דחוק.
אז ככהדבש חריף
ב. בעולם הבא לא עובדים את ה'!!!!!! דוד אומר (תהילם ו,ו) "כי אין במוות זכרך בשאול מי יודה לך". המלך חזקיהו ממשיך דרכו של דוד בתורה ובמלוכה אומר במכתבו (ישעהו לח) כִּי לֹא שְׁאוֹל תּוֹדֶךָּ, מָוֶת יְהַלְלֶךָּ; לֹא-יְשַׂבְּרוּ יוֹרְדֵי-בוֹר, אֶל-אֲמִתֶּךָ. חַי חַי הוּא יוֹדֶךָ, כָּמוֹנִי הַיּוֹם; אָב לְבָנִים, יוֹדִיעַ אֶל-אֲמִתֶּךָ.
מאותה סיבה שלא ניתן לעבוד את האל בשאול, להכיר אותו, לדעת אמיתו, נאמר המשפט הידוע "יפה שעה אחת של תשובה ומעשים טובים בעולם הזה יותר מכל חיי העולם הבא"


לא משנה כמו איזה דעה תסבור במהות עולם הבא, ובמה עושים שם.. למרות שכל דעה שאמרה את דעתה לא היתה שם.. בין שמקור הדעה מבני ברית ובין שאינן בני ברית, בסופו של יום.. אם המוטיבציה שלך לקיים מצוות זה בשביל עולם הבא, זה מוטיבציה של האני במרכז, של לעשות הכל כדי לזכות בעולם הבא, של להמנע מעברות כדי לא להפסיד את זה. כל עוד זה לא מוטיבציה של קיום המצוות מתוך ערך במצוות, ואהבת המצווה אותן. זה לא לשמה.

ב1. אני חוזר שוב.. הנביאים היו מתנבאים פעם ב.. ויש כאלו שהתנבאו נבואה אחת כל חייהם. היו הרבה נביאי שקר, והיתה ירידה מוסרית בתקופתם, ככה שאני לא מבין על איזה עבודת ה' אתה מדבר, וכי אדם שמתנבא מעיד שכל הדור מקושר בעבודת ה' כלשונך??
חייה החברה היו מלאים רצח גנבות וניאוף, וחיי הפרט היו גדושים בעבודת אלוהים אחרים. אם עולם הבא הוא כל כך מרכזי בעולמו הפרטי של היהודי כמו שאתה מתאר, והתורה לא השתנתה.. למה עולם הבא כמושג.. לא מוזכר אפילו פעם אחת בתורה, בדברי הנביאים.. אפילו לא ככלי עזר, וכאמצעי מיקוח לתיקון החברה?!

2. ברוב מה שאמרת כאן אנחנו לא חולקים.. קיום מצוות לא אמור להיות מיתוך בצוותא עם ה'.. (שאני אישית לא מבין מה התכוונת פה) זה אמור לבוא מיתוך אהבת ה' וידיעת הציווי. ואהבת ה' לא קוראת סתם. יש לה דרך מאוד מסויימת.

אין כוונתי לזלזל במנהגים. אבל כל עוד הם לא תלמודיים הן לא הוכחה לכלום בדיון שלנו.



אם נניח היפותתית שאין דבר כזה עולם הבא... תמשיך לקיים מצוות?
קן ציפור
בס"ד
ברור שאמשיך לעבוד גם אם אין עולם הבא.
ואסביר כשאני אומר עבודת ה' זה לא בהכרח התקדמות.
המלאכים השמש הירח כל שאר הבריאה שאין לה בחירה היא לא עובדת ה'. התשובה היא הם כן אבל אין להשוות את עבודת המלאכים שנשארים עומדים לעבודת האדם בעל הבחירה.
אם אגדיר את זה יותר העולם הזה הוא העולם בו אתה בוחר, והעולם הבא הוא עולם בו אתה עובד בלא בחירה בו אתה אוהב ומתענג על ה' ללא גבול של רצון על בסיס העבודה בעולם הזה.
עיקר החשיבות הוא העולם הזה והוא יוצר גם את העולם הבא שלך אני לאעובד כדי שיווצר לי העולם הבא אלא כדי להתקרב לה' בעולם הבא אני פשוט ירגיש בצורה אמיתית כמה התקרבתי.

בעניין הנביאים כעקרון חובת התלמידים מדבר על זה כמוני, אבל זה לא משנה שזה היה פעם ב.. וזה גם לא אמצעי כזה יעיל זה רק גילוי שאז היה הרבה יותר קיים אנשים עבדו עבודה זרה וגם התנבאו והיחס או התחושה כלפי קרבת אלוקים איך מה זה כוח של קדושה או טהרה היה יותר ברור.
המציאות הרוחנית והגשמית היו יותר מחוברים לטובה או לרע, היום המציטות הרוחנית מרגישה לא שייכת ואצל האלילים שעיקרם הוא חיזק הגשמיות מרוחניות הרוב בוטל כדי שלא נתנתק גם אנו מהרוחניות חשוב יותר היה להדגיש שהיא קיימת ויש לה מקום ואמתיות וזה ההדגשה על העולם הבא, לא כמטרה ולא ככלום אלא כחלק מהמציאות שעלול להישכח.
אם הבנתי נכון..דבש חריף
אתה טוען שעבודת ה' = בחירה, ובעולם הזה יש בחירה = יש עבודת ה'. בעולם הבא אין בחירה = אין עבודת ה'.
אתה טוען שבעולם הבא יש רק תוצאה של אותה בחירה שבחרת בעולם הזה. התענגות ללא גבול בחסות ה' בתשלום הבחירה שלך בעולם הזה.
אתה עובד כדי להשיג את אותה התענגות (שהיא תצורה של התקרבות אל ה' כלשונך)
למה אני חושב שזה לא לשמה?
א. כי הרמב"ם סובר כמו התיאור הזה בדיוק לגבי המצוות והעולם הבא ואף על פי כן הוא אמר שזה לא לשמה..

ב. זה לא לשמה משום שלא משנה מה המניעים שלך לעולם הבא, מ70 בתולות ועד אוטופיה של התענגות באלוהים.. אלוהים לא צריך שתתענג בו, אתה עושה את זה בשביל עצמך, כי אתה חושב שזה יועיל וייטיב לך. זאת אומרת שהמצוות הן אמצעי להשגת משהו אחר שייטיב לך. (ולא משנה באיזה מובן של המילה ייטיב. אפילו שזה סוג של רוחני).

ג. ההלכה אומרת בהלכות עבודה זרה - רמ פרק ג.
העובד עבודה זרה מאהבה, כגון שחשק בצורה זו מפני מלאכתה שהייתה נאה ביותר, או שעבדה מיראתו לה, שמא תריע לו כמו שהן מדמין עובדיה שהיא מטיבה ומריעה--אם קיבלה עליו באלוה, חייב סקילה; ואם עבדה כדרך עבודתה או באחת מארבע עבודות מאהבה או מיראה, פטור.

אם אני מעתיק את ההלכה הזאת לקיום מצוות אם קיימת מצווה בגלל הטוב שתקבל מהמצוה - לא בגלל השמעות לציווי ולמצווה.. אתה לא קיימת מצוות באמת.

אני לא מסכים איתך היסטורית.
בלי קשר לזה שהיו יותר נביאי שקר מנביאי אמת.. הנביאים היו מתי מעט בים של עבודה זרה ושחיתות מוסרית.. ולא היתה ריח קרבת אלוהים באויר של ארץ ישראל.. אלא דווקא רצח ניאוף וגניבות. ביחד עם פולחנים פאגנים.. אז למה הם לא דיברו מילה על עולם הבא?
דורות מושחתים ועובד עבודה זרה שנביאי ה' לא מוכרים כלל בציבור (וַיְהִי֙ בְּהַכְרִ֣ית אִיזֶ֔בֶל אֵ֖ת נְבִיאֵ֣י יְהוָ֑ה.. ) לא נאמר בו מילה אחת על ידי אליהו בעניין עולם הבא בנאומו בכרמל.. וכך גם בדורות אחרים שנביאי ה' נרצחים.. אם עולם הבא הוא החשוב.. תדברו עליו משהו קטן.. מילה קטנה.. תכבדו אותו קצת... אבל הם לא אומרים מילה וחצי מילה.
בעניין ב'קן ציפור
בס"ד
רצון הטוב הוא להיטיב זה הרצון של ה'.
העולם הבא כל מה שאני מדבר עליו זה מהצד והחלק הזה בבריאה, מבחינתי זה סוג אחר של עבודת ה' מקום שבו יש רק את ההטבה ואין בחירה אלא עבודה מאהבה מוחלטת,.
למה הנביאים לא התייחסו כי ההבנה של אפשרות רוחנית היא מובנת מעצם הנבואה, ומי שלא מקשיב אז לא שייך באמת למושג הזה.
אתה קורא לזה לא לשמה על פי הרמב"ם ואין בעיה לפי הרמב"ם אתה צודק.
רק שלא נכון להגיד שעולם הבא לא משנה בכלל כי זה בהחלט נותן תשובות להרבה שאלות וכוחות ושוב יש המון דרגות גם בלא לשמה ותסכים איתי שזה לא הלא לשמה שיהפכו מעיו.
אביא מקרה אצל גדול, מסופר שחוקריו של הרבי איימו עליו עם אקדח ואמרו שהצעצוע שינה דעתם של רבים הרבי ענה הצעצוע הזה מפחיד מי שיש עולם אחד ואלוקים רבים אבל אני שיש לי שתי עולמות ואלוקים אחד...
ועולם הבא הוא חלק הכרחי והצדיקים קוריים חיים בעולם הבא כי יש עולם הבא הוא פחות משמעותי לעולם הזה נכון אבל חשוב לדעת אותו כדי שלא תלך לאיבוד בעולם הזה.

ואחזור על זה שוב במשפט אחד אני טוען שיש שתי סוגים של עבודה.
אחד של העולם הזה כפי שתיארת.
אחד של העולם הבא שבו העניין הוא מה ' ומרצון הטוב להיטב.

מסכים איתך שיש דרגות.. סיפור יפה..דבש חריף
טוב ננסה לסכם הכל.קן ציפור

בס"ד

קודם נחזור לתחילת הדיון בו אמרת ש"מה זה משנה אם יש עולם הבא" ועל כך כמו שגם הבאת "שהעיקר לעבוד לשמה ולא לקבל פרס" על הדברים האלה ענו חזרה ואמרו ש"חכמים היזרו בדברכים.

 

אבל אכן אני רציתי לנסות למצוא גם תושבה.

 

אז חיפוש מהיר במסכת ברכות, ולשאול רב.

נתחיל ממה שהרב אמר, יתכן ואכן זה שני נושאים שונים, הגדרות שונות בין חשיבות העולם הבא להלימוד לשמה או שלא לשמה.{וכך ניסתי להסביר גם שזה שלב אחר בעבודת ה', על השאלה כיצד יש עבודה בעולם הבא מה זה אומר זה שאלה מורכבת אמרתי את דעתי אבל אפשר לראות שיש למשל מהגמרא בסוף מסכת ברכות אומרת "צדיקים אין להם מנוחה לא בעולם הזה ולא בעולם הבא שנאמר "ילכו מחיל אל חיל.."}{והרחבות מה זה אומר וכו' בכל הדיון.}

 

ב. יתכן ואתה צודק ועיקר השייכות "מה זה משנה" היא בעבודה לא לשמה.

וכך היה נראה לי להסביר את הגמרא בברכות דף ח'

"..גבי ירא שמים כתיב {תהילים קיב-א} אשרי איש ירא את ה' ואילו גבי נהנה מיגיעו כתיב {תהילים קכח-ב} יגיע כפיך כי תאכל אשריך וטוב לך אשריך בעולם הזה וטוב לך לעולם הבא ולגבי ירא שמים וטוב לך לא כתיב ביה:"

וכאן אתה רואה שהירא שמים "הלומד לשמה" באמת אין בו צורך לעולם הבא אולי מצד דרגתו, כך רציתי להסביר אבל הסתכלתי שוב ובתחילת האמירה הגמרא דווקא לומדת את זה הפוך שמכאן גדול היגיע כפיים..

 

דבר מעניין נוספת שמצאתי בחיפוש שהמרגלית בפיו של רב בעניין עבודה לשמה ולא לשמה סמוכה למרגלית בעניין מה זה עולם הבא.

אומנם לא יודע עדיין מה זה מלמד בהקשר שלנו

 

וכמובן זה היה רק חיפוש מהיר במסכת ברכות.

בכל אופן העיקר הוא שצריך לדעת שיש העולם הבא.

למה זה חשוב?

יתכן כי זה פשוט מושג שצריך לדעת שלב כלשהו בעבודת ה' שנזכה לו.

יתכן לדרגה פחותה של עבודה לא לשמה.

ויתכן שיש עוד סיבות, אבל צריך להיזהר מאמירה שזה לא משנה וזה היה עיקר תוקף הדיון.

 

ישר כח על העלת הנושא מקווה שאצליח ללמוד עוד על כך.

 

 

 

 

סיכום יפה..דבש חריף
אני אישית חושב שזה דרגה מסויימת של לא לשמה, שחייבים לשאוף ליותר מזה.

אני עדיין טוען, גם אם אתה לא מסכים, שבאידיאל, מעבר למקורות התורניים, זה לא משנה אם יש או אין עולם הבא, וגם אם נניח היפותתית שאדם מת ואין כלום אחר כך, עדיין תעשה את המצוות. שהמצוות לא יהיו אמצעי לקידום הקריירה הרוחנית, אלא שהן יהיו הקריירה הרוחנית.
כמה נקודותmikel
1. יש חילוק בין עולם הבא לעולם הנשמות, ולא ראיתי שאף אחד הביא את זה פה.
אחרי המוות הנשמה עולה לשמירה אצל ה', כמו זמן מדף, עד שיגיע זמן תחיית המתים (גאולה ,משיח) אז היא יורדת לפה בחזרה והעולם חיי חיים מתוקנים יותר, בלי רע.
לשם העולם שואף מתחילתו.
הקבה לא ברא עולם חסר תועלת שלא מתקדם לשום מקום, עם העולם הוא ברא מגמה, מטרה, שלשם אנחנו צריכים לשאוף.

לגבי התשובה מאהבה ויראה, הייתי ממליץ מאוד לקרוא את אורות התשובה של הרב קוק, בעיקר הפרק הראשון, הוא מסביר שם על שלושת מדרגות התשובה(מומלץ עם פירוש, זה קצת קשה).
תשובה גופנית - תשובה בגלל שכר ועונש, שהיא בעצם התשובה הכי נמוכה, כי אתה שב בתשובה מתוך אגואיסטית ודאגה לעצמך, שלא תקבל עונש.
תשובה אמונית - תשובה מתוך הבנה של טוב ה', ורצון להתחבר אליו כדי להיות חלק מזה
תשובה שכלית - תשובה מתוך הבנת המגמה האלוקית בעולם, מה שמביא להפסקת האגואיסטיות, ושכל הכוחות כולם יכוונו רק למגמה הזאת.
לגבי 1.דבש חריף
זו שיטת הרמחל ועוד.., ואם אני לא טועה גם הרמבן אבל אני לא בטוח.

בכל מקרה זה לא באמת משנה מהו עולם הבא בין עולם הבא מטאפיזי של הרמב"ם, ובין עולם הבא של הרמח"ל והרמב"ן.. ולהבדיל אלפי הבדלות גם אם זה 70בתולות של המוסלמים, או השארות הנפש של הפלוסופים באתונה.. או של מצריים בתקופה הקדומה
אין לנו כוונה ויכולת לברר מהו העולם שמוזכר...
הדיון הוא על האם המוטיבציה לקיום מצוות צריכות להיות בגלל העולם הבא. או בגלל עבודת ה' אמיתית.

אתייחס רק לנקודה אחתע מ
זה פשוט ארוך מידי בשביל להתייחס להכל בשעה כזאת.

אז כתבת: "וכמובן יש עוד משניות ומפרשים כמו הרמח"ל בפרק מה חובת האדם בעולמו פרק א' במסילת ישרים מדבר על ההתענגות לה' שאותה הורנו חז"ל אבל הוא אומר עיקרה הוא בעולם הבא העולם הזה דומה לפרוזדר בפני העולם הבא."

הרמח"ל בעצמו בפרק י"ט אומר אחרת, כמו דבש חריף, וההסבר המקובל להבדל הזה הוא שבמדרגה של האדם בפרק א' זו תכלית האדם, ואנחנו לא מפילים עליו השגות שהוא לא שייך אליהם, אבל אחרי שהוא למד את הספר עד פרק י"ט ועבד על כל המידות שקודמות לחסידות, אז הוא יכול להבין מדרגה יותר גבוהה בתכלית האדם והבריאה.
לצערי לא סיכמתי טובקן ציפור
בס"ד
אבל אני זוכר בשיעורים במסלית ישרים שהרב שלנו לימד שבדרגת החסידות העיקר הוא מה' ואכן לא מעצמך וכך היא דומה יותר לעולם הבא שהוא לגמרי מה'.
ב' ראיתי במה שכן סיכמתי שהרמח"ל כתב "באמת הוא העולם הבא" בפרק א' ומדוע הוסיף הרמח"ל באמת אם זה רק זמני לדרגה של מי שמתחיל?
שיגיד בעולם הבא אני יכול לחלק, אבל הוא אומר באמת זה זה.
...mikel
באמת הוא העולם הבא, אבל השאלה היא איך צריך לחיות בפועל.
תסתכל מה כתבתי כמה שורות למעלה על עולם הבא
מבלי להכנס להמשך הדיוןאסטרו
שאני מודה שלא קראתי את כולו. וגם על פניו אני מסכים עם חלק מהרעיונות שאתה מביע. אבל,
אתה מציג כאן טענה שהיא אינה נכונה. המקור לגלגולי נשמות אינו מדת אחרת אלה מדברי הזוהר ונסמך על דרשות בפסוקים. וכן המקור לאמירת קדיש על נפטר הוא ממדרש חז"ל.
מי קדם למי הזוהר להינדואיזם או ההינדואיזם לזוהר?דבש חריף
תצטט לי את המדרש.
ובלי קשר... אמירת הקדיש על נפטר היא מנהג של לא לפני 600 שנה בלחץ. כמו אזכרה שזה מנהג יותר מאוחר, וכמו אשכבה.
אין כאן זלזול במנהגים. אבל כל מה שבאתי לומר זה שהם לא הוכחה לכלום בדת.
דברי הזוהראסטרו
נכתבו על ידי רשב"י ותלמידיו אבל תורת הסוד שבהם קדמה גם להם. ובוודאי לכל ע"ז שהיא.
המנהג לומר קדיש הוא מבוסס על מדרש חז"ל בלי קשר למתי הוא נהיה נפוץ. המדרש מופיע בתנחומא פרשת נח ובזוהר הוא מופיע בסיום מעט שונה ואני מצטט: "...ואז נתגלה המת בחלום אצל רבי עקיבא ואמר לו רבי הקב"ה ינחמך כפי שניחמתני, כי בשעה שאמר בני ההפטרה הפקיעו ממני דין גיהנום, ובשעה שעבר להתפלל ואמר קדיש קרעו לי גזר דיני מכל וכל..."
המקור שהבאת מהזוהר? או תנחומא?דבש חריף
הזוהר לא נכתב על ידי רשבי!!!!!! וגם למקובלים רובו לא על ידי רשב"י, אלא הוספות מאוחרות מאוד. (בלי קשר לזה שרוב החוקרים אומרים שהזוהר לא נכתב בכלל על ידי רשבי אפילו לא מקצתו. אלא בתקופה מממש מאוחרת. אבל המחקר לא קשור לדיון שלנו.)

איך אתה מסביר את זה שבמדרש רבה בפרשת בראשית על הפסוק "ויראו בני האלוהים את בנות האדם" רשבי מקלל את אותם האומרים שבני האלוהים הם מלאכים. ובזוהר על אותו פסוק הוא אומר שהם מלאכים??

עיקר הזוהראסטרו
הוא דיברי רשב"י ותלמידיו. ואני לא נכנס לדיון עם דברי גרשום שלום. ישנן סתירות לעיתים בין מדרשי חז"ל. לחלקן יש תרוצים ידועים והיתר יתורצו במהרה בימנו אמן. גם אם הייתי מוסמך לדון בדברי הזוהר (ואני כמובן לא) אני לא חושב שהפורום הוא המקום לכך.
למה באמת?חופשיה לנפשי
אף פעם לא אהבתי את הגישה הזאת (למרות שכילדה הייתי מאוד סקרנית בנושאי הגילגולים והשדים והעולם הבא ועדיין סקרנית אבל הרבה פחות), אני גם חושבת שהיא לא יעילה במיוחד לדורנו.
מנסה גם...בת 30

תראי, זה שיש עולם של נשמות, ויש חשבונות שמיים זה נכון.

הענין הוא שאנחנו, בעיניים שלנו ובמציאות שבה ה' שם אותנו בה, פה בעולם הזה, הגשמי- אנחנו לא יכולים באמת לפעול לפי הדברים האלה.

אנחנו לא יכולים לפעול לפיהם כי אין לנו דרך להבין בכלל את ההשלכות עלינו. נניח ששמעת סיפור על נשמה זו או אחרת. מה זה אומר לך? ש.....? איזו השלכה מעשית יש לזה עלייך?

הדבר הכי מעשי שיכול להיות זה לחזק אותך לשים לב לנשמה ולעולם הרוחני שלך- להתחזק בתפילה, בקיום המצוות, בצדקה, וכו'. 

אבל בתכל'ס- דרך הפעולה שלנו פה היא ע"י מצוות ושאר הנחיות שניתנו לנו.

צדקה את תתני לא בגלל שאת מבינה את כל עומק ההשפעה של זה על הגלגול שלך ושל העני או בגלל שאת חוששת שאם לא תתני אז תחזרי בעוד גלגול לתקן את זה. את תתני צדקה כי זו מצווה.

גם תשמרי שבת לא כי באמת את מבינה את עומק ההשפעה של השבת בעולם הנשמות, אלא בגלל שכך אנחנו מצווים.

בוודאי שאנחנו מאמינים כל מצווה ומעשה טוב שאנחנו עושים יש השלכות רוחניות- אבל לרובינו אין כלים אמיתיים להבין את זה, אז עדיף להשאיר את זה לצדיקים הגדולים שבכל דור...

את צודקת שזה לא נכון להדגיש כל הזמן את הפן הזה של עולם שהוא בעצם נסתר מאיתנו. זה מאיים ומפחיד ומביא לכך שאדם עושה לא מתוך אהבה וחיבור.

את גם צודקת שזה לא נכון לצייר את ה' כפי שאמרת. 

מציעה לך פשוט ללמוד דברים אחרים- ספרים או נושאים שמדברים על טוב ה' בעולם ועל כמה יקרה כל מצווה שאת עושה, ועל כמה את בפני עצמך נשמה יקרה ואהובה שה' רוצה שתתקרבי אליו. 

איזה כיף שאת מבינה אותיgirl hill

את ברסלבית, נכון?

 

 

אני חושבת כבר הרבה זמן שאולי יותר מתאים לי חסידות

כוונתך "ברסלבית ארץ ישראלית" כי אם אתעף על עצמו

מתכוונת לברסלב הרגיל הרי שהוא מלא יראת עונש שאת כה מתוסכלת ממנה!!! דרך אגב אם את מעונינת את יכולה ללכת לאולפנה חסידית!! 

ברסלבית ארץ ישראלית?girl hill

פעם ראשונה שאני שומעת את המושג הזה

 

אפשר קצת פירוט?

 

ולגבי אולפנה אני כבר בשמיניסטית ואני לא ילך למקום דתי לאומי כי אני לא מסכימה עם ההשקפה הזאת, למרות שיש גם צדדים יותר טובים גם

כשהוספתי "ארץ ישראלית" התכוונתיעף על עצמו

לבוא לתורת ברסליו מתוך "תורת ארץ ישראל" שהיא בעצם הציבור הדתי לאומי (אומנם יש בתוכו מגזר שחסר לו הרבה אבל המגזר הרציני המכונה חרדל"י לענ"ד עולה עשרת מונים על הציבור החרדי) ויש אולפנות שהם בגוון "החסידות מתוך ארץ ישראל" אבל את אמרת שאת לא מסכימה עם ההשקפה הדתית לאומית אז זה לא נפק"מ. בהצלחה 

מניחה שאפשר להגדיר ככהבת 30

אבל מה שכתבתי זה לא רק מזה.

זה גם שכל ישר, רצון לנפש בריאה ודרך פשוטה של חיים מעשיים בעולם הזה.

שיהיה מובן- אני לגמרי מאמינה שיש הרבה ענינים של נשמות וכד', רק שאני לא יכולה לפעול ביומיום שלי עם זה.

 

ולגבי ברסלב- אני לא יודעת למה כתבו שברסלב המקורית מלאה ביראת העונש לעומת ברסלב "ארצישראלי".

ליקוטי מוהר"ן וליקוטי הלכות לא השתנו.

ובליקוטי הלכות, מכל הכיוונים האפשריים, ר' נתן מחזק, מעצים ונותן כוח ליהודי באשר הוא. 

מן הסתם חסיד לפני 200 שנה באוקריאנה הוא לא כמו חסיד היום בארץ ישראל- אבל יש עקרוונות שלא השתנו.

 

מציעה לך לנסות לטעום משהו בחסידות. ולבדוק מה מדבר אלייך- אולי חב"ד? אולי ברסלב? אולי מקום או מדרשה שאין לה דווקא הגדרה מסוימת- אלא שפשוט הגישה בה היא כמו שאת רוצה.

 

אז ככהgirl hill

אני מאד רוצה לטעום מתורת ר' נחמן אבל לא כ'כ מכירה

 

והייתי באומן, אבל לא מתוך הבנה עמוקה, עכשיו כשאני מבינה את זה אני קוצה לנסוע לשם שוב

 

את ממליצה על איזה שיעור? שנעתי שיש שיעורים של הרבה ארז, יש לך פרטים?

יש לרב ארז אתר שנקרא "אור פנימי"בת 30

ואני יודעת שהוא מעביר שיעורים בירושלים ובאלעד.

את גם יכולה לקנות ספרים שלו- הוא כותב בצורה מאוד בהירה ועמוקה.

אני הייתי שומעת אותו הרבה, הרבה מההבנה שלי היא ממנו. 

רק שתדעי שגם בתוך ברסלב יש גישות, דגשים וכיוונים שונים. אז אל תקחי כל דבר כטוטלי. תמצאי לך את המקום שטוב לך בו באמת.

סתם תוההע מ
למה הגישה בציבור היא שכדי שתהיה חיות ושמחה בעבודת ה' צריך ללמוד חסידות?
מה, שאר חלקי התורה לא משמחים?
סתם נראה לי שנתפסנו לזה יותר מידי ואולי קצת שכחנו שיש עוד המון תורה מאירה ומשמחת לא פחות גם אם זה לא בדיוק נכתב כחסידות.

לא מחפש תשובה.
נכון. צודק.בת 30

אבל נראה לי שחסידות נותנת כלים נפשיים בצורה בהירה ומובנית. וזה משה שהרבה אנשים היום צריכים

מתעקשת לענות למרות שאתה לא מחפש תשובהgirl hill

חסידות זה חלק קטן ואף אחד לא אמר שהתורה לא מאירה

 

חסידות זו לא תורה אחרת!

👍ע מ
ברור שזה לא תורה אחרת, ח"ו.
ולא התכוונתי שמצהירים שהתורה לא מאירה, רק שעל פניו נראה שלא חיים את זה מספיק.
זה פשוט דרגה וצד בעבודת ה'לב אוהב

שגם אותה צריך ללמוד, לעבוד, להפנים, לקבל

ורק ככה נוכל להמשיך להתעלות

אי אפשר להתעלם מהאמת

בתורה יש דברים שנעימים לשמוע ויש נעימים פחות

אבל זאת התורה

ברגע שנבין שגם זה חלק מהדרך של התשובה יהיה לנו הרבה יותר קל בתהליך...

כמובן שזה הכל עניין של ראיית התמונה הכללית (יראה ואהבה) ולא להסתכל מנקודת מבט מצומצמת(עונש ופחדים בלבד)

אחרת ניפול לייאוש...

 

 

בוודאי שצריך גם את זהgirl hill

אני לא מטילה בכך ספק

 

 

 

אבל לא צריך להגזים עם זה

הם חרדים שאין מה לעשות פשוט לרחם עליהםעף על עצמו

ואני הייתי בישיבות חרדיות ואני מלא אהבה אליהם ואני יודע כמה שהחברים שלי היו חסרי כל סיפוק ממש רחמים אני משתדל להתפלל עליהם כל יום שיחזרו בתשובה אמן ואמן להכיר בתורת א"י בעבודת השם העמוקה של הציבור הדתי לאומי  

מה?girl hill

מה יש לרחם? יש כאלו שזה טוב בשבילם

 

 

ויש כאלה שלא

לכן אמרתי לךעף על עצמו

שאני בעצמי למדתי שם כמה שנים ואצל כל חברי היה חוסר סיפוק גדול ממש חושך! אני מקווה שאני לא מנפץ לך אשליות אבל זה המצב! תאמני לי שאני לא שמח בזה ואני מרגיש חלק מהם וחפץ בטובתם הם אחים אהובים שלי יש לי מלא חברים טובים משם עד היום נשמות טובות

סתם במאמר מוסגר משהו יפה שקראתי בספר של הרב מרדכי אליהוכאן לרגע קצר

הביא שם בשם החיד"א על הפסוק -"כל זכר לגולגלותם" שדווקא זכרים חוזרים בגלגול נשמות,

ואילו רוב הנשים לא צריכות גלגול נשמה כי הן עוברות כבר את כל הייסורים פה- הריון ,לידה, צער גידול בנים וכו.

הדגש על רוב, יש אמנם נשים שכן צריכות לחזור. אבל רובן לא..

 

(אין לי מושג אם זה קשור, סתם לפי הכותרת כתבתי ,לא קראתי תגובות..)

תודה, בדיוק לפני שבוע שמעתי משהו כזהgirl hillאחרונה


ביעור חמץ שבלב - אתם על זה?זיויק

בלו"ז שלכם?

מה זה אומר בפועל?

באלול ובימים נוראים. כעת זה לא הזמן והאוירה לכךפ.א.
כל השנהadvfb
אלא?זיויק
הלוואיadvfb

ללמוד לפסח, הלכות והכנת הלב

אני מבינה שסיימת את כל המשימות בבית לפסח?לאחדשה
חחחחחחזיויק
שאלה טובהפתית שלג

אני לא על זה בכלל לצערי

תודה על התזכורת🙏הרמוניה
תעדכניזיויק
התקדם?זיויק
😤הרמוניה

אתה צריך להיות מדריך באיזה מוסד גמילה או משהו שאנשים עוברים שם התפתחות אישית וצריכים את המוטיבציה והצעדים המעשיים

אם היית בגיל המתאים גם מדריך בתיכון היה יכול להיות טוב

חחחחחח תודה על ההכוונה המקצועיתזיויק
אבל מה לעשות שאני במקצוע אחר
חחחחהרמוניה

הדפוס התעניינות הזה מתאים יותר למדריך ולא לשאלה כללית בפורום..

תודה על האכפתיות אבל לא התכוונתי לדווח פה

הפחד, כפיות טובהadvfb

נקודות שעלולות להחמיץ ולשים לב אליהם ולטפל בהם. מעשית. הכי מעשית שיש.

חשובזיויק
אבל דווקא זה?
שמעתי פעם בחינה של חברadvfb

שחוסר הכרות הטוב נמשלה לחמץ, שהיא גם תופחת כמו בצק.

שמשהו קצת יכול להעיב על הכל.

ובאמת כתבתי את זה מהמקום שלי.

אויל זה גם מתקשר לפסח ביחס לשירת הים.

שכאמור בחזל חזקיה היה אמור להיות משיח והוא לא היה כי לא אמר שירה.

תן לגמור את החמץ הפיזי קודם ;)נפש חיה.
תכף שבת הגדולזיויק
היום ביערתי חתיכת חמץ רצינית מהלב ומהמציאותזיויקאחרונה

תודה זיויק על החיזוק העצמי בשרשור הזה!

🤭

מי/מה זה בשבילכם ה'?הרשפון הנודד
המקור להכלadvfb

מאוד מתחבר לחשיבה על א-להים לפי המחשבה הפילוסופית עליו, שאי יהיה אפשר להבין אותו אף פעם

מי שנות את הכל ומי שנותן את הערך לכל.

"אילו ידעתיו-הייתיו"נפש חיה.
..אני:)))))

חבר, אבא,מלך.

אבא שאני לא צריכה להתבייש ממנו והוא יכול לתתלי הכלתמימלה..?

אמונה-הסיבה שאנשים מצליחים לחיות במציאות ההוויה הזו.

תורה-דרך חיים שיכולה להפוך גם את היצור הכי גשמי ונמוך היהלום הכי גדול ונקי...

יוצר אור ובורא חושך, עושה שלום ובורא רענקדימון
המקור של הכל
איני יודע כללחתול זמניאחרונה

אך זה שאני מתפלל אליו.

יש רגעים מתוקים כאלו שמביניםאני:)))))

שואני קרבת אלוקים לי טוב.

מדהים!!שלג דאשתקד

הרגעים הנעימים הם נקודות שצובעות כל שאר הזמן.

לכן הם חשובים, ועוד יותר - לכן חשוב להבחין בהם!

לגמריאני:)))))
וואו איזה כיף לךפתית שלג

העלית בי געגועים

עוד משהו שעורר בי געגועים לאחרונה:

 

ממש מיוחד!אני:)))))
איזה שיר יפההרשפון הנודדאחרונה
החיים שליכְּקֶדֶם
הם דבר תורה
מענייןאני:)))))
וגם דברי חוליןזיויקאחרונה
ברוך המבדיל
כאב של תשובהתמהון לבב
עבר עריכה על ידי תמהון לבב בתאריך ד' בשבט תשפ"ו 21:44

 

אני מנסה לעודד ולשמח את עצמי, אני מאמין שזאת מצווה.

אבל הצער על מה שעשיתי על מה שעברתי, וחוזר וצף וחוזר וצף,

מפלח את הלב

קורע את הנשמה

איך אפשר ככה?

 

אשריך עליךadvfb

אדבר על מחשבה שאני עושה עם עצמי בתקווה שאולי זה יוכל להיות גם שייך אליך במידה כזו או אחרת

 

על מה הצער שלי?

שציערתי את ה' יתברך?

זה באמת צער גדול.

אך יש לך אפשרות לשמח את אבא! יש לך אפשרות לתקן ולהגיע למדרגה יותר גדולה!

ואתה יודע מה - ה' יתברך שמח על הצער הזה! חח כן זה יכול להשמע קצת מוזר אבל זה נכון.

 

אולי בכלל הצער הוא על זה שאני לא כזה צדיק כמו שחשבתי שאני כזה.

אם כך - זה לא כזה צער חיובי שה' שמח בו.

ולכן המחשבה על הצער והתיקון לא בהכרח יעזרו במצב הזה..

אז מה כן יעזור? המחשבה שהצער הזה הוא לא כזה אמיתי ונכון.

ממה אני מצטער שאני לא כזה צדיק. נו שויין. 

אני במדרגה בה הקב"ה שם אותי בה ומשם הוא רוצה שאני אעבוד אותו!

אין לי מה להצטער על זה שאני במדרגה נמוכה ממה שחשבתי כי מה שמעניין את ה' יתברך זה לא באיזו מדרגה אני, אלא איך שאני עובד אותו לפי כל הכוחות שיש לי במצב הנתון.

 

י"ר שנזכה לרחמי שמיים גדולים ונעלה מעלה מעלה במעלות היראה והאהבה

אחד הדברים שמאוד חיזקו אותי בזמנואריק מהדרום
אורות התשובה ז,ז*


בתחילת הנישואין @יעל מהדרום הכינה לי מעיין יצירה עם הפסקה הזו ותלינו אותה בסלון, אני לא יודע לאן היא נעלמה.

הצער הוא חלק מהעסקשלג דאשתקד

ככל שיש יותר צער, יש יותר בהירות מה לא טוב וזה ממש מוביל לבהירות מה כן טוב.

ממליץ לך בחום לעלעל מדי פעם ב"אורות התשובה", זה ייתן לך עוד יותר אור ועוד יותר אור.


בהצלחה חבר יקר!!!

תודה. אשמח ברשותכם לבקשתמהון לבב

מקורות נוספים (ואולי גם מיקוד פרקים באורות התשובה) מידיעתכם וניסיונכם

בדגש על אותו תת נושא בתוך התשובה של הצער על העבר.

החלק השני בתורה רפ"ב בליקוטי מוהרןאריק מהדרום
יש את פרק ח באורות התשובהפצל"פ

שהכותרת שלו היא

ח – מַכְאוֹבֵי הַחֵטְא וְיִסּוּרֵי הַתְּשׁוּבָה וּמַרְפֵּא הֶאָרָתָהּ

עם כל החשיבות של הצערנרשםכלפעםמחדש

הזמן שבו הצער עולה בטבעיות (זה לא יקרה לנצח) הוא גם הזמן הטוב ביותר לתרגם את התחושה הזו להחלטות נכונות וריאליות לשיפור והתקדמות, שהוא השלב החשוב בתשובה הנקרא "קבלה לעתיד". מה אעשה שלא יקרה שוב, איפה צריך גדרות ובד"כ גם הוספה בלימוד תורה...

אשריך ממשזיויק
אני רק להגידאמאגיבורה

שעם הזמן זה נהיה פחות כואב...

אולי מתבגרים

אולי התשובה עולה קומה

אולי יש פחות זמן...

בכל אופן לי היו לילות בלי אוויר!!! על דברים שעכשיו עוברים כמו גל...

חיספוס?זיויק
הכל יכול להיותאמאגיבורה
למרות שאני לא מאמינה שצער על עבירות יכול להתחספס.. בטח אם אתה עובד על אהבה וקרבה להשם. נראה לי שפשוט עם השנים הקשר נהיה כלכך קרוב ויומיומי ואמרתי שאתה מרגיש שהכל יכול לעבור. אצלי אישות העצות של רבי נחמן היוו ממש חיות בתקופות האלו..
בהמשך לשרשור: אני אשמח למקורות בנושא נוסף:תמהון לבב

הגישה הנכונה ללימוד תורה ולא פחות חשוב מזה הגישה הלא נכונה ללימוד תורה.

אני רוצה לנסות להסביר: אני מכיר כל מיני כיוונים, אני למקד את עצמי מתוך החוכמה של החוויה שלכם דברים שנגעו בכם (משהו שאין ל-AI). אני מחפש רעיונות מפותחים ומתפתחים בנושא למשל על בסיס: "שלא ברכו בתורה תחילה"/ "לא זכה נעשית לו סם"/ "הרבה עשו כר' שמעון ולא עלתה בידם" ועוד.

מקווה שהשאלה וההקשר מובנים תודה.

...advfb

"משל, למה הדבר דומה - לשועל שהיה מהלך על גב הנהר, וראה דגים שהיו מתקבצים ממקום למקום, אמר להם: מפני מה אתם בורחים? אמרו לו: מפני רשתות שמביאין עלינו בני אדם. אמר להם: רצונכם שתעלו ליבשה, ונדור אני ואתם כשם שדרו אבותי עם אבותיכם? אמרו לו: אתה הוא שאומרים עליך פקח שבחיות? לא פקח אתה, אלא טפש אתה! ומה במקום חיותנו אנו מתיראין, במקום מיתתנו על אחת כמה וכמה!"

 

ברכות ס"א עמוד ב' - https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%94%D7%A9%D7%95%D7%A2%D7%9C_%D7%95%D7%94%D7%93%D7%92%D7%99%D7%9D
 - התלות בלימוד התורה, זה עניין מאוד יסודי בעיני. זה לא רק צ'ופר, אלא זה זה החיים. גישה לא נכונה ללhמוד תורה מוצאת "אלטרנטיבות" אחרות או פשוט לא מבינה את ההכרחיות של לימוד תורה.

 

יש עוד פסקה של הרב קוק בשמונה קבצים שחזיקה אותי ביחס ללימוד שלא לשמה, פסרמתי אותה פה פעם אחת, לא מוצאת כעת. העתיק אותה לכשאמצא.

תודהתמהון לבב

על הכיוון. באמת חשוב לי החיבור הישיר למדרשים ולמקורות (לא מאמרים מודרנים שונים של ד"ר מנותקים אלא משהו רציני) אבל כמו שאמרתי אני רוצה למקד את עצמי לפי היכרות של רעיונות יותר מפותחים - מהרעיון אל המקור, במקביל למה שאני אישית מתייגע בחיפוש עצמי מהמקור לפירוש.

יחד עם הצער על החטאנוגע, לא נוגע

יש שמחה על ההתקרבות לה'. בזמן שאתה בצער אתה מקיים מצוות תשובה, וממילא אתה דבוק אז בה'.


"מזמור לדוד בהיותו במדבר יהודה. אלהים אלי אתה א‍שחרך צמאה לך נפשי כמה לך בשרי בארץ ציה ועיף בלי מים. כן בקודש חזיתיך לראות עוזך וכבודך".

על אותו משקל, תיקח את הרגשת הכאב על החטא להרגשה כאב כללית ויסודית על הריחוק מה' כשאין השראת שכינה ומקדש. תרגיש כאב על זה שה' נסתר.

אורות התשובההרשפון הנודד

אולי יעזור לך ללמוד קצת את הפרק שבו הרב קוק מדבר על ייסורי התשובה ועל הטוב שצומח מהם(נראלי אזור פרק ט)

אשרייך ממש. מעלה גדולהלאחדשהאחרונה

אבל זה שלב שצריך לעבור כדי להתקדם הלאה

צער ועצבות הם עצת היצר, לדרדר את האדם להמשיך לחטוא...


עיקר התשובה הוא ההתקדמות, אחרי החרטה כמובן.

לא לשכוח עם ישראל חטאו בעגלה, סמוך למעמד הר סיני והנה כולנו כאן. אז קל וחומר שאפשר לעשות תשובה על רוב החטאים רנדומליים ולהתקדם

חזרה בתשובהאשר ברא

כחוזרת בתשובה כמה שנים טובות, אשמח לשמוע את דעתכם ועצתכם.

הרבה פעמים הכניסה לעולם של התורה והמצוות מאוד מבלבל מבחינת מגזרים,

דתי. דת"ל. דת"ל תורני. חרד"ל. חרדית ליטאי. חסידי. ארצישראלי. וכו'.

הרבה מאוד הגדרות, לכל הגדרה תת הגדרה וכן הלאה.

הרבה פעמים אם אני אומרת שאני חוזרת בתושבה, מחשיבים אותי לסגנון רבנים של הידברות.


וככל שהשנים עוברות הרבה יותר קשה לדייק מה אני? מי אני?

ראש מאוד הלכתי ומאמינה בקונספט של הצבא אבל עם תסביכים על התנהלות המדינה. [כך שלא נתפסת כ"כ 'ציונית' בציבור הדת"ל].


דוסית מידי בשביל הסרוגים ו"לחוצה" בשביל החרד"לים. לא ממושמעת מידי בשביל החרדים..


אז מה אני?

זה מאוד קשה. מרגישה שאחת לתקופה ובמיוחד כשאני יוצאת לשידוכים, אני  מצאת באיזשהו בירור זהות מחודש..

ועוד יותר קשה להסביר את הסגנון הספציפי שאני-

מבית חילוני.. לציבור החרדי.. מהחרדי לגבעוני..לחרד"ל.. וכל זה כשאף ציבור לא באמת מקבל אותי במאה אחוז.

איך פעם מישהו אמר לי, שמשפחות לא רוצות להכניס חוזרים בתשובה שמא יתחילו לדבר על כל מה שהם עברו ועשו..

זה גורלנו? לחיות בתחושה שאנחנו פחות טובים?


גם מרגישה שזה החלק שמאוד קשה לי איתו, כי בסוף כל הציבורים הם (מבחוץ לפחות) מאוד קהילתיים.. ובפנים מפחידה אותי המחשבה שלא אהיה מתאימה לשום מקום.


הרבה מכם יכתבו לי "לא צריך הגדרות וכו'.."

אבל בסוף כשרוצים לחפש שידוך דרך שדכן הוא דורש הגדרה. וגם הבחור מנסה להבין מה נמצא מולו..

ועוד יותר במציאת רב/נית לליווי.. כי כל רב תחת רבניו ינסה למשוך לכיוון שלו.

ומה הכיוון שלי? הרב קוק? סאטמר? ברסלב? ליטאי? כהנא?

זה מתחלק ל2 לדעתיזיויק

את מול עצמך, ואת מול אנשים.

האם את מול עצמך מגובשת כבר?

נכוןנחלתאחרונה

אני מסכימה עם זה.  כמובן שאפשר לאמר לך שכל עוד את מקיימת מצוות, בכלל לא משנה באיזה מגזר תהיי.

אבל, היות וכדתיים, אנו מוצאים את עצמנו (לפעמים פחות או יותר), שייכים למגזר המסויים שדרכו חזרנו

בתשובה, או שבמוסדו למדנו....

 

מלבד אלה ש"החליקו" מאה אחוז לתוך מגזרם, יש אני חושבת הרבה, שלא ממש. שומרים את המצוות

בקפדנות, אנשים אמיתיים, אבל הם לא חרדים, הם לא דת"ל, הם לא חסידים וכו'.... אולי יש להם דעות

דומות למגזר מסויים אך לא בכל.

 

הכי קל ופשוט להגיד לך: תהיי את. קודם כל, תהיי את. כמו שהיית לפני שחזרת בתשובה - כלומר עם האופי

והאישיות שלך. לא מוחקים שום דבר, בטח כשעדיין הקרקע לא מספיק יציבה מתחת לרגליים.

ואת יכולה לנסות; ללכת לשיעורים כאלה ולשיעורים כאלה ולראות היכן את מתחברת, ולאילו אנשים

ודעות את מתחברת.

 

לא חייבת לשנות את דעתך לגבי המדינה והצבא, רק כי זה לא הולך ביחד. מותר לך לצדד בגיוס

ובבד בבד לא להציב את המדינה כערך עליון.  וגם ההיפך מותר לך כמובן...

 

אולי זה עניין של אופי; יש בעלי אופי קיצוני שצריכים את הדעה הנחרצת והבלתי מתפשרת ויש

כאלה שרכים יותר. האדם כל כך מורכב שמה שאמרתי עכשיו נשמע לי שטחי.

 

מבינה את הקושי - כאילו לא שייכת לשום מקום באמת. אבל את שייכת לעם ישראל ולקב"ה,

וזה מה שחשוב. לא ישאלו אותך אחרי 120 איזה נוסח התפללת ולמי הצבעת. נכון?

 

חברה זה חשוב מאוד. במיוחד ליהודי.. אבל יחד עם זאת, צריכים להיות אותנטים. אמיתיים.

לעבוד את השם ממקום אמיתי. לא מזוייף.

 

ויש את הגרסא דינקותא שנושפת בעורף ונכרכת סביב הרגליים....לא פשוט לחזור בתשובה.

 

תהיי סבלנית לעצמך. גם בשידוכים;  אם השדכן לא מתאים לך, ואת יכולה הרי להרגיש את זה,

ואם הבחור לא מתאים לך, ואת יכולה להרגיש את זה, אז אל תסתבכי עם מגזרים ופוליטיקה

וכאלה. ואל תתבלבלי מכל מיני דעות נחרצות או שמנסות למשוך אותך לצד שלהן; אולי

זה מתאים ואולי זה לא. אולי בהתחלה, בגלל שאת יחסית "חדשה", תאבדי כאילו את

הדעה והאישיות שלך, אבל תני לעצמך זמן ומקום להתעשת ולחשוב על זה שנית.

ולסמוך על האינטואיציה שלך גם. זה קול השם, אני חושבת.  

 

הכי חשוב זה הקשר  שלך עם השם. יש אנשים שחיצונית הם לא נראים דתיים

אבל כל כך קשורים לקב"ה.

 

עולם הפוך כאן. 

 

חושבת שהכי חשוב לבקש מהבורא שיראה לך את הדרך ש ל ך: "תעיתי כשה עובד,

בקש עבדך".

 

אם את רוצה לשוחח עם מישהי שאני מאוד מאוד מעריכה - בעלת תשובה (כבר

שנים רבות עם משפחה גדולה בלי עין הרע), הייתי שמחה להפגיש ביניכן

אם תרצי בזה.  היא ובעלה וכל המשפחה, מאוד יראי שמים, מאוד אמיתיים

ומאוד מאוד הם עצמם.

 

כל טוב לך והרבה הצלחה. אל תדאגי. את לא לבד. כל בעלי התשובה מתחבטים

בכך. ולפעמים, גם אחרי שנים.

 

 

מבין שהשאלה שלך היא מאוד פרקטיתadvfb

ז"א, לקב"ה בודאי לא אכפת לו איזו תוית חברתית תשימי על עצמך.. זה פשוט, נכון? זה כמובן חשוב מאוד לדעת.

 

אם כן, אז ממליץ להסביר לשדכן מה את מצפה מבן הזוג העתידי שלך ופלוס מינוס מה התפיסות שלך -

יהיו "שוליים" בציבור החרדי/חרדלי/דתי לאומי שיכילו ויהיו ממש סבבה עם הציפיות שלך מעצמך ומהסביבה.

גם אם לזה שם, זה לא סוף העולם.

נראה לי שזה מאפיין יותר את הציבור הספרדי. לאשכנזים, בדרך כלל, יש גבולות יותר נוקשים ביחס להגדרות.

בבית כנסת ספרדי ממוצע הגיוני שתראי יותר סגנונות של שמירה על אורח חיים דתי והשקפות, לצורך העניין.

לא כולם כאלה קהילתיים בציבור הדתי. הרבה גרים בערים ולא בישוביים וממילא הקהילתיות פחות נבחנת.

מכירה את הסגנון של הרב גינזבורג?פצל"פ

מעניין אם יתאים לך...

סתם תפס אותי השילוב של הדוסיות עם זה שאת מאמינה בצבא אבל לא במדינה ושאין לך את הציות העיוור של החרדים

רק מתלבט אם מה שכתבת על ראש הלכתי הכוונה שאת פחות מתחברת לחסידות?

כאילו מבחינה חברתית יש אצל הרב גינזבורג משהו מאוד מגוון שיש שם גם אנשים שמגיעים מסביבה חרדית/חבדית וגם אנשים שהגיעו מסגנון דתי לאומי-חסידי אבל הם באמת פחות מתחברים לקטע הציוני


וגם יש קהילות של חוזרים בתשובה...

מכירה? גם שם לא מוצאת את עצמך כ"כ?


לעניין השידוכים, מעניין אותי, מה את בכלל מחפשת?

את מחפשת מישהו כמוך שהוא גם לא מוגדר? או שאת כן רוצה מישהו ממגזר מסוים? או שאולי הוא יבוא ממגזר אבל יהיה בשוליים שלו ויותר מחובר לכיוון שלך?

אני לא מספיק מכיר אבל אני מניח שיש כאלה שדכנים לסגנון לא מוגדר כי בסוף זה משהו שקיים ויש לא מעט אנשים כמוך בזה, אז השאלה אם את רק מחפשת אותם?

או שאת עובדת מול שדכנים מגזריים רגילים ולכן את מרגישה שאת מסתבכת?


לגבי רב לליווי, אני חושב שזה משהו מאוד מיוחד בדור שלנו שבאמת כולם הרבה יותר מחוברים וקשורים ואת באמת יכולה ליצור לעצמך קבוצה של רבנים ושלכל תחום יש את הרב שאת מתחברת אליו בו והולכת לפיו


אבל כאילו בסוף לא מספיק כתבת על עצמך אז מקווה שאני בכלל בכיוון ומוזמנת כמובן לדייק 

בתור מישהי שעברה את זהאמאגיבורה

וגם התחתנה עם מישהו דוס מבית, אני בהחלט מבינה לליבך! אז קודם כל אנחנו שנינו חסידים של חסידות ספציפית וזה היה לנו ברור שזה הקו שלנו ולכן זה היה קצת יותר פשוט. אבל, המלצה מהלב- להתחתן עם בעל תשובה. מישהו שיכול להבין ולהכיל את כל העולמות וכל הקונפליקטים וכל הדברים שעולים ועוד יעלו. אני לא מתחרטת לרגע אבל זה בהחלט היה מאוד מאוד מקל. דבר נוסף הוא להיות שייכת למסגרת כלשהי. לאו דווקא קהילה אבל אולי מדרשה או שיעור קבוע, משהו שיכול לתת כיוון או איזושהי שייכות גם אם את מרגישה שלא הכל סגור. וכמובן שהעיקר לאן הלב מכוון.

אני לא מתכננת לעקוב אחרי השרשור אז אם את מרגישה שאת צריכה עוד מילים או התייעצות את יותר ממוזמנת לפנות אלי בפרטי בשמחה גדולה!!!

טו בשבט שלכםזיויק

איך מתחברים לקדושת הארץ?

סדר טו בשבט מיוחד?

דבלות מארץ ישראל ולא מטורקיה?

נטיעות?

לימוד? תפילות?

לבד? משפחה? בחבורה?

שאלות יפהפיותנפש חיה.

שבעת המינים (ולא רק)

תפילה על האתרוג

לימוד על הפירות

תפילה על הפירות

בקשות בעת רצון הזו


הלוואי שנזכה בשלימות.

תודה!זיויק
היה באמת מאד יפה. ברוך ה'!נפש חיה.

שירים

ברכות

דברי תורה, מדרשים

תפילה על האתרוג


ברוך ה'.


ברוך ה'זיויקאחרונה
ממליצה על השיעור הזה של הרב שניאור אשכנזיתמימלה..?

לי הוא עשה הרבה סדר במה זה החג הזה בכלל, חיבר אותי אליו ונתן לי להבין שלא סתם אוכלים פרות יבשים...

זה פחות מדבר על הארץ והפרות ויותר נותן מבט על מה משמעות החג בכלל ומה אפשר לקבל ממנו, לי זה עזר...

אולי יעניין אותך