משום מה יש יותר מידי פחד לגברים להתחיל עם מישהי וזה חבל...

שמעתי כבר מהרבה בנות דתיות שלא מבינות למה גברים רק נועצים מבטים ולא עושים צעד..

אתה כבר הלכת דיברת צחקת יאללה זרום .. תזמין אותה לאיזה ארוחה קפה של סוף סמסטר..

תעשה צעד וההתלבטות שלך תרד .. תצא מהספק..

מי שמפחד יכתוב בנימה הומוריסטית... וגם התשובה שיקבל תהיה הומוריסטית, והוא עדיין יישאר במבוכה...

אם כבר מייל (לדעתי עדיף הודעה לפלאפון), אז שיכתוב באופן ישיר (וזה לא אומר לא עדין או לא מנומס) שמבהיר את כוונתו. וה' יהיה בעזרו, לא ידוע לי על מישהו שמת מזה עדיין

מפחד בדיוק כמוך... וכתוב "אשרי אדם מפחד תמיד", בדברי תורה הכתוב דיבר, ומה זה אם לא דברי תורה..?

אבל פחד שמשתק, "פחד נפרז", הוא פחד אסור... שוב, מוזמן ליצור קשר, אשמח לנסות לעזור כפי יכולתי.

כי רצתה להמשיך או חיכתה לסימן ממך וזה לא קרה? (גם היא לא שמעה ממך מאז ובכל זאת אתה חושב על זה).

עדיף שתשלח לה מייל בטוח לא תפסיד מזה בכל מקרה כבר נגמר הסמסטר.. אם היא תסכים אז מעולה ואם לא אז חסכת לך זמן על מחשבות מיותרות

אחל לה הצלחה במבחנים, ותוסיף לכך את ההזמנה לכוס קפה א כל מפגש אחר לאחר המבחנים.

יש לאנשים נטיה לפעמים לקלוט באיחור את מה שהם מעוניינים בו.

וככה הם גם לא קולטים שהם מפזרים רמזים של עניין, כי זה עניין לא מודע.

אצל בנות זה נפוץ בערך פי עשר מאצל גברים.

אצל גברים יש יותר נטיה להביע עניין במקומות לא נכונים, אבל הם מודעים לזה.

קח בחשבון שאתה יכול לפנות, ויכול להיות שקראת את הסימנים נכון, והיא עדיין תדחה אותך.

זה יקח קצת זמן, אבל היא תקלוט. אם זה זה, היא תקלוט בזמן. אם לא, אז בעיה שלה, אתה כבר תהיה מסודר בע"ה.

הסיפור בקצרה-

עבדנו ביחד והיינו בקשר ממש טוב, דיברנו מלא (אחרי שנוצר בינינו קצת קשר, הוא שלח לי הודעה פעם ראשונה, זה היה קצת מוזר, אבל לא ייחסתי לזה יותר מידי חשיבות..), והתלבטתי אם באמת יש פה משהו מעבר, אבל לא הייתי בטוחה ולא ייחסתי לזה יותר מידי חשיבות. בסופו של דבר, אחרי הרבה התכתבויות ושיחות בסוף משמרת (אני חייבת לציין שאלו שני דברים שבאותה תקופה לא ממש היו לי עם שאר הצוות), הוא הציע לי לצאת, לא בצורה של 'בואי נצא ונראה איך זה מתקדם', אלא יותר בקטע של 'ראיתי שיש את ההופעה שאת הכי רוצה לראות, אפשר ללכת לזה אם בא לך'.

בצורה הזאת גם הבנתי את הכוונה שלו, וגם הוא נתן לי פתח לסירוב בלי להרגיש לא נעים או שיהיה מוזר אח"כ לעבוד ביחד.

בקיצור, אני חושבת שאתה צריך לנסות, אבל תיתן לה פתח לסירוב, שלא תרגיש לא נעים או מוזר אח"כ, כשתחזרו ללמוד ביחד.

לגבי הודעה/ מייל- אני חושבת שאם לא התכתבתם עד עכשיו, אז הודעה מעבירה מסר ברור יותר לכוונות שלך ממייל. תלוי עד כמה אתה רוצה להיות ברור.

בהצלחה!

אני אחשוב לכיוון הזה.

בפעם הראשונה לא הייתי בעניין מכל מיני סיבות. אח"כ הייתה לנו תקופה של התרחקות אחד מהשניה, ואחרי כמה חודשים הקשר שוב פעם התחזק, ואז אני הייתי כבר במקום אחר, והייתי הרבה יותר בעניין והרבה יותר אסרטיבית.

בעז"ה חתונה בקיץ

אם מישהו שאני בקשר טוב איתו רואה שאני רוצה ללכת להופעה ומציע שנלך ביחד, ממש לא הייתי חושבת שהוא מנסה להתחיל איתי...

אני מדברת על תקופה של כמה חודשים בה הוא ניסה להציע לי לצאת בצורה הזאת, למשל- 'איזה באסה שהתבטלה המשמרת הערב, אולי נעשה משהו?' 'אני באזור שלך בשבת, רוצה שאני אבוא אלייך בערב ונעשה סיבוב?' (במקרה הזה מדובר על הליכה של בערך 20 דקות ברגל, כשהוא נמצא אצל חבר שלו בשבת)

ויש עוד מלא! זה מה שעולה לי עכשיו בשליפה

שהם היו בקשר ממש טוב ודיברו מלא, אז נשמע שהם היו סוג של ידידים.

ונגיד בהקשר אחר, קרה לי שמישהו פנה אלי בפייסבוק והחמיא לי על איזה פרוייקט שראה שהשתתפתי בו. אמרתי תודה רבה.
הוא כתב "עכשיו את אמורה להגיד אם לא מתאים", ולא הבנתי מה הוא רוצה. ואז הוא אמר "טוב אז אני מבין שאת לא מעוניינת סליחה". בהתחלה לא הבנתי מה הוא רוצה כי כלום לא היה קשור לכלום, ואח"כ חשבתי שאולי הוא התכוון בכלל להתחיל איתי ולא סתם להחמיא על הפרוייקט.
וכאילו... איך הייתי אמורה להבין? יכול להיות שהוא אמר לעצמו "אני לא מרגיש בנוח להגיד לה ישירות, אז אני אפתח שיחה והיא תבין". וא. לא התפתחה שיחה וב. לא הבנתי...

אני בגישה שאם רוצים משהו צריך להגיד אותו ולא לבנות על זה שהצד השני יבין את הרמז שאת\ה חושב\ת שהוא אמור להבין...

אצלי כשהוא שאל אותי משהו פנים מול פנים (מבחינתי זה שקול לטלפון בעניין הזה) זה מאוד הרתיע אותי ולא ידעתי איך להגיב..

צריך לקחת בחשבון שאולי הבחורה לא רוצה, וצריך לתת לה מרחב תמרון איך לסרב בלי לפגוע בו

בע"ה.

לא יודעת.

באתי מבית מדרש מאד דוסי, לא מדברים עם בנים וכו'.

ואז התחלתי ללמוד באונ'-

ואני רואה בנים ביינישים שממש זורם להם כל היום להסתובב עם בנות.

מה נסגר?

וכל אחד בא מהחינוך שלו, ובשביל מישהו מסויים אם בת מתייחסת אליו זה ממש אומר משהוף ובשבילה הוא עוד אחד מאלף ידידים.

ולהפך.

וגם הכי מוזר- הוא נשוי, היא מאורסת, הם כל הזמן ביחד. דוסים.

מה קורה????

לא באה אלייך בתלונות ח"ו. פשוט כואבת את המצב

אם אתה כל כך מפחד, וכתבת שלמדתם בקורס משותף,

אולי תחפש מישהו מהקורס (חבר טוב שיש לך אמון בו) שמכיר את שניכם

ותבקש ממנו שיציע לה אותך (כאילו שזה בא מיוזמתו)

ואז היא תוכל להרגיש חופשיה להגיד את דעתה וגם אתה לא תרגיש כזה פחד לפנות אליה באופן בלתי אמצעי.

ורק לשם ההבהרה-

באופן כללי אני בעד גישה פתוחה ולא בעד שיטות כאלה.

אבל כתבת כמה פעמים שאתה פוחד לפנות אליה, אז אולי זה מה שיאפשר פנייה אליה....

אבל לפני כן אני רק רוצה לשאול- ורק תענה לעצמך-

מה מפחיד אותך?

ממה הפחד שלך נובע?

ומה הדבר הגרוע ביותר שעלול לקרות?

(כשהפחד מופשט ולא מוגדר, על פי רוב הוא מפחיד יותר).

בהצלחה!

ועכשיו ברצינות. לא חושב ששייך לפרסם תמלול של שיחה עם אדם אחר.
במיוחד כשהוא תושב הפורום - זה גובל בגנבת דעת. 

אני קם מוקדם, מכין לה ארוחת בוקר מושקעת ומביא לה לחדר. 

והיא בתגובה צועקת עלי: מי אתה? ומה את עושה אצלי בבית? 

בעם ישראל שבהם האישה יזמה וברובם המשיח שייך לשושלת הזאת.

אין שום חיוב מהתורה על גבר ליזום קשרים עם אישה, רק להתחתן.

אתה קורא לזה "לא ליזום"??!!?

ברור שהאישה לא תקדש את האיש. ה"יוזמה" היא עד שם. ובאף אחד מהמקרים הנ"ל זה לא היה "עדין" או "מרומז".

ותמר, כידוע ע"פ הפשט, יזמה הכל, ואח"כ יהודה לא עשה כלום (ויש מחלוקת בדרש).

לגבי לאה אני מדבר על יום הכלולות עצמו. היא ידעה בדיוק מה עושים, להזכירך.

בעצת חמותה.

תמר לא הציעה קשר, היא קפצה ישר לסוף. ויהודה לא יזם קשר אחרי (ע"פ הפשט, אם כי זאת מחלוקת, ואני מתקן את עצמי, בפשט).

לגבי לאה הדבר פשוט, לא צריך להתפלפל יותר מדי. היא יכלה ללחוש ליעקב "זאת אני לאה", אם לצטט את הרב פנגר.

כשמישהי כאן תעשה רבע ממה שעשו הקדושות הנ"ל, נדבר על הגדרות.

נכין את השאלה לאח"כ (כלומר שכל מוכי ההוליווד ישנו את דעתם): כשגבר קונה טבעת לאישה שצועקת לו יומם וליל "התנשא לי", אתה עדיין קורא לזה ליזום?

אישה שנכנסת לך לחדר ושוכבת לך על הרצפה, זה לא ליזום?!

על לאה אולי אני יכול להסכים.

אבל תמר עשתה הכל. ולפי ההבנה שלך, ב"פשט" ללא הקשרים, זה לא שונה מאשת פוטיפר רח"ל.

אוי ואבוי להגיד ככה

לא הבנתי את ההקבלה בין פוטיפר ואשתו לבין תמר.

מה גם שאין קידושין לגויים, הם אמורים להבדל מענייני פריצות משום 7 מצוות בני נוח לא בגלל אשת איש

לדברי

ואני אמרתי שלהביא ילד זה סוף החיזור.

משמעות המילה חיזור היא "בעל אבידה מחזר אחרי אבידתו".

כלומר כאן היא הרגישה שאיבדה משהו (את המשיח), וחיזרה אחריו, עד שהשיגה אותו.

יהודה לא יזם דבר, רק "זרם" עם מה שהוצג לו.

ואני ממש לא מתכנן להכנס לדיון אם זה מותר או אסור וכו', ברשותך.

וחיזרה והשיגה.

תמר האלמנה פונקציה ועוד איך. אתה לא רק מוציא את הסיפור מהקשרו, אתה גם ממעיט ממעלתה של אותה צדקת. ולי אישית נראה שאתה גם לא מבין את הסיפור כפי הוויתו.

ואין לי שמץ של מושג איך זה מיישב בעינייך את זה שהיא לא חיזרה אחרי יהודה. 

למי שאין יצר הרע ולכן זה נראה ככה.

"כמי שכפאו שד".

כלומר נראה כמו אדם שהאדם הרשע הזה שאמרת אליבא דהרמב"ם כופה אותו לעשות את הדבר.

זה אך ורק קדוש עליון (ללא יצר הרע, פה זה כבר פרשנות). בלבד.

לא תמצא את המושג הזה בשום מקום שלא מוזכר על אדם קדוש.

ועדיין, אני לא מכיר מקור כזה על יהודה. זה נכתב על רבי אליעזר הגדול.

איזה עוד שידוכים היו חוץ מיצחק ורבקה?

אהרן עם אלישבע אחות נחשון (בירורים לפני החתונה וכו').

נראה לי שהמגמה ברורה... חוץ מיעקב, בתחילת האומה, הכל היה שידוכים.

(אגב אברהם ושרה הם היו דוד ואחיינית, שזה הכי שידוך בעולם)

לגבי משה לפי הפשט ההצעה שיבוא בכלל אליהם הביתה באה מיתרו.

לא יודע מה העניין הזה עם ה"מדרש הלך רחוק". אתה שם לב מה כתבת?

יש לך בעיה עם דברי חז"ל? לא ברור...

אצלך התורה היא פר-"ס? בלי ד'?

למשל אשת פוטיפר ויוסף

אביגיל ודוד (לפחות לפי חלק מהפרשנים)

ואפשר להסתכל כך גם כל המקרה של בת שבע ודוד

וקח את הזמן, כשירגיש לך בנוח, תמשיך הלאה אם בכלל

@מבקש אמונה

צריך מראש לדעת שלא מבינים מה עובר אצל השני עד שלא אומרים בצורה ברורה (ועדינה) מהן הכוונות.

כל כך הרבה פעמים טעיתי בפרשנות אצל בחורים. אבל ממש. מן הפך להפך. אין כמו לשאול ישירות. או פשוט לגשש אם היא הייתה מעוניינת בדייט אמיתי. כנות יכולה לחסוך עוגמות נפש מיותרות.

ממש בהצלחה!

ואז מה יקרה?

מקסימום תראו אחד את השני ותרגיש מפודח לכמה דקות. וזהו.

כגודל הסיכון כך גודל הסיכוי.

גם לי היה מקרה בלימודים מכיוון הפוך.

היינו חבורה קטנה שלמדנו הרבה יחד למבחנים (היה קשה..... טוב שזה נגמר....)

רובנו דתיים. אני ועוד אחת (חילונית) שתי הבנות היחידות והשאר בנים, רובם דתיים.

אחד הבנים פנה אלי יום אחד כשעשינו הפסקה ושאל אותי מפורשות אם אני רוצה שנצא.

ממש לא הייתי בעניין וסירבתי בעדינות.

זה היה לקראת סוף המבחנים אבל עוד יצא לנו לראות אחד את השניה.

היה קצת לא נעים בפעם שאחרי ובגדול זהו.

חשוב לי לציין שלא היה בינינו קשר של דיבורים וצחוקים כמו שתיארת שהיה ביניכם.

לא היה לי שום עניין איתו  ולכן זה גם נפל עלי כרעם ביום בהיר.

מצד שני היה מישהו אחר שהכרתי מהיסודי והוא למד באותו מקום שאני למדתי אבל תחום אחר לגמרי ולפעמים היינו נפגשים בתחנת אוטובוס או בנסיעה ואני דווקא רציתי לצאת איתו ולא ידעתי מה לעשות. לא היה לי מי שיתווך אז אחרי תיאום עם חברה שלי התקשרתי אליו הביתה, (אני זוכרת את דפיקות הלב שלי עד עכשיו) ושאלתי אותו אם אפשר להכיר לו מישהי.

התכנון היה להכיר לו את החברה שלי ואז שהיא תציע לו אותי... כן, די ילדותי אבל לא היה לי רעיון אחר....

אבל אז הוא אמר לי שהוא ממש עמוס בלימודים והוא לא יוצא בתקופה הקרובה. ואז שחררתי.

זה מצריך אומץ אבל אין שמחה כהתרת הספקות.

(אגב, כל אחד מאיתנו כבר התחתן ב"ה ויש ילדים... זה היה מזמן.........)

לדעתי תדמיין מה הכי גרוע שיכול להיות ותבין שזה יהיה אי נעימות זמנית

ואז תמצא דרך לברר אם היא בעניין. או ישירות, או דרך מישהו, ואל תחכה שהוא יהיה שפוך, חבל על הזמן.

אני מזדהה גם עם מי שכתבה שיש מצב שהבחורה מתבאסת שאתה לא יוזם כי אולי אתה לא מעוניין בה והיא לא מבינה איך זה יכול להיות אחרי כל הזמן הזה שהיה לכם נחמד.

לא הביישן.... ואידך זיל גמור.

וואי, יצא ארוך.

וקיבלתי תגובה כחושה,יבשושה ומיובשת בסגנון "אני נורא עסוקה"

אז זהו,

אני מודה בזאת לסטודנטית ההיא שהעניקה לי את הרגעים המאושרים ביותר בשנים האחרונות

מודה גם לכל היועצים והיועצות טובי הלב והכוונות

ולא נותר לי אלא להמתין לסמסטר הבא, לקורסים חדשים ולסטודנטיות חדשות.

שאו שלום.

לה ישנן זכויות אחרות, אבל לא זו.

עם וריד נפוח במצח אדום מזעם 💢

פותח האשכול הוא משהו בין טרול לרחפן (ואני נשמר במילותיי)

(לגופם של דברים, הוא לא טרול, גם לא 'רחפן' במובן הפשוט של המושג. אולי כן 'רחפן', במובן שהוא עוסק בדברים מאוד גדולים ורעיונות נשגבים, בלי מספיק 'בסיס ארצי לנאצלות'. מה שיוצר אצלו פער עצום בין האידאות ליכולת לממש אותן בעולם).

והאידיאות.

"כָּל זֹאת בָּאַתְנוּ וְלֹא שְׁכַחֲנוּךָ וְלֹא שִׁקַּרְנוּ בִּבְרִיתֶךָ. לֹא נָסוֹג אָחוֹר לִבֵּנוּ וַתֵּט אֲשֻׁרֵינוּ מִנִּי אָרְחֶךָ".

האם עם ישראל בגלות שהיה גוף מת עם תורת אמת הנטועה בתוכו, עזב את האידיאות?

לא. עסקנו באמת והרחבנו אותה בציצים ופרחים עד ש-ה' ברחמיו ריחם עלינו . "יְחַיֵּנוּ מִיֹּמָיִם בַּיּוֹם הַשְּׁלִישִׁי יְקִמֵנוּ וְנִחְיֶה לְפָנָיו".

אולי אני בינתיים סריס עץ יבש אבל אני לא יעזוב לעולם את ה' ולימוד תורתו, עד שה' ירחם עלי.

עבר עריכה על ידי הסטורי בתאריך ב' בטבת תשפ"ו 20:22

אבל להתאמץ למצוא איך מקיימים אותם בפועל בארץ, בלי דמיונות שווא. איך מקיימים בארץ הזאת, לא באיזה עולם של ענני כבוד דמיוניים.

המצווה שלך היא לשאת אשה ולפרות ולרבות. כשיוולדו לך בעז"ה בנים המצווה עליך ללמד אותם תורה ולחנך אותם לקיום מצוות. האם הם יצאו גדולי הדור או קטני הדור - לא צריך לעכב אותך או לבלבל אותך כשאתה מחפש אשה מציאותית, 

"בהדי כבשי דרחמנא למה לך - מאי דמפקדת עלייך למעבד!!!"

איפה שהוא לפני כ 1000 שנים…

הסתיימה עם ירידת קרנה של יהדות בבל והעברת מרכז הכובד למערב

האחרונות ולראות מה הם מכנים את חכמי דורם.

על כל פנים, בפסוק בפתיחת השרשור, כמובן רמזתי להחיית ישיבת הגאונים בארץ ישראל.

כל אדם והתפקיד שלו בעולם. אחד המרבה ואחד הממעיט ובלבד שיכוון לבו לשמים. אני בריה וחברי בריה

כולם צריכים להגיע למעשי האבות?

ואם נדייק הכתוב מתקמד במעשים, זה לא בכדי.

הכתוב לא מדבר על המדרגה הרוחנית של האדם.

יודע ש'הברית מנוחה' כותב שאפשר להגיע למדרגות רוחניות יותר גדולים מהדורות הקודמים.

במיוחד בזמן הגאולה, כמו שהרב קוק מאריך בכמה מקומות.

לדרגתם.

הם הורישו לנו את כח המידות והמעשים שלהם.

(כמעט כולנו לא צאצאים של משה, וגם יש להאריך ברוחב ובעומק שמשה לא הוריש את כוחותיו לדורות הבאים.)

רק תיזהר לא להפיל את הילד בדרך עם הלחץ של התפקיד.

וגם עד כמה שזכור לי "נחית דרגא ונסיב איתתא" וגם שאישה עולה(או נשארת ברמתה) ואינה יורדת, בעוד הגבר יורד. ולכן ידידי וכו

לא ?

כדאי לך להקשיב לכל האנשים שאומרים לך לרדת מהעץ.

אולי הם טועים, אבל כדאי להקשיב לקול הזה ולקחת אותו ברצינות. אולי הוא אומר משהו, אולי לא.

לא חשוב

נבנה בית מלא תורה וקדושה וניתן לו את מרב הכלים להיות גאון הדור, ואם הוא ירצה ויזכה הוא יהיה.

זה לא שנגיד לו תהיה גאון הדור.

"בַּיּוֹם הַהוּא יִהְיֶה צֶמַח ה' לִצְבִי וּלְכָבוֹד וּפְרִי הָאָרֶץ לְגָאוֹן וּלְתִפְאֶרֶת לִפְלֵיטַת יִשְׂרָאֵל".

זה באמת מקום לרחף בו.

מה שבטוח.

ושאף אחד לא שם לב אלייך, ולכן את חותכת מעוד אחד ועוד אחד למרות שהייתם יכולים להיות מאוד מתאימים.

תאמיני לי תלמדי הרבה יותר על הבחור אם תחליטי להגיד שקר לך ולבחון את התגובה שלו, מאשר להחליט לבחון אם הוא שם לב שקר לך בכלל מלחתכילה.

בכלל הגישה הזאת היא פוטינציאל להיות כדור שלג מתגלגל לחיי זוגיות מתסכלים.

הוא נדרש לעבוד על עצמו לשים לב יותר לדברים שמפריעים לה בדיוק באותה מידה שהיא נדרשת לעבוד על עצמה להרחיב את תחומי הביטוי וההבעה שלה מולו.

אבל אם היא לא יודעת לומר שקר לה זה גם בעיה.

ולגבי עצם המקרה, אולי גם לה היה מעניין ממש שהיא לא שמה לב לקור.

אני צוחקת כי עכשיו שעה אני אומרת לחברה די קר לי בואי לאוטוו כבר

פתאום דוכן של תכשיטים סייל כל הדוכן

מה לא ניקח????

והיא כולה עלק קר לך

הורידה לי את החשק לא לקחתי .

סתם פשוט היה יש ים אנשים

קיצר יש משהו שמעניין לך פחות קר

אבל בדייטים לי ספציפית קפוא

ואני חופרת לבחור שקר לי!

הוא לא יכול לפספס את זה

שהתסכול הכי גדול שלי בדייט היה שנכנסו למסעדה ואז גילנו שאנחנו בטעות בחלק החיצוני שלה אומנם מקורה אבל חיצוני היה שם קור בלתי נסבל.

שזה קטע זה יחסי  כי עם גברים קפוא לי רצח

ועם חברות שלי חם לי כל הזמן המזגן על חום דולק 

זו לא בושה לומר לבחור שקר לך ותשמחי לעבור.

בסוף המטרה שלו שיהיה לך הכי נוח בעולם כדי שתוכלי להביא את כל כולך לפגישה( וגם להיפך כמובן).

אני אישית הייתי שמח אם מישהו תאמר לי מה יגרום לה להרגיש טוב יותר. 

יש כאלו שמתפדחות לומר וסתם סובלות. 

והיא עדיין התפדחה להגיד

אני מקווה שבהמשך היא תגיד שקר לה

לפעמים רק צריך להחליף כמה אותיות בראש, כמו הדוגמה המפורסמת 'מחשבה-בשמחה'.

בעז"ה בקרוב ממש!

אפשר עדיין להתפלל ולבקש ליד החנוכיה אפילו שהיא כבויה

בע"ה

לשנה הבאה נר איש וביתו

מתוך בריאות ושמחה#

ענית תשובה מאוד מרגיעה בסיפא, פשוט תצא עם בנות שלא נדחקו לפני בשלות לדייטים.

אם זה גורף אז או שמאגר ההצעות שלך מזעזע או שיש סיבה אחקת וזה היה רק התירוץ. זה לא נורמטיבי סטטיסטית שעם כל הבנות לא עוברים מאותה הסיבה את הדייט השני.

נוטה לחשוב שזו לא רק "חוסר בשלות" מצידן, ושאם תהיה איתך אווירה נעימה וכיפית הן ימשיכו

אני לומד מטעויות ומשתפר ומבין איך לעשות דברים פעם אחת התעלמנו מהטריגרים ובפעם אחרת זה צץ משום מקום

קשה הזיווג כקריעת ים סוף

ההשתדלות היא לא רק לוגיסטית אלא גם להשתפר בתדר, ללמוד מטעויות וצעירויות, לקרוא את הבחורה, לרצות להיות נעים...

בהצלחה

ואם ההצעות ברובם הגיעו מאותו מקום/שדכן/שדכנית כדאי לשתף אותם ולהבין מהם איך להתמודד עם זה.

בהצלחה

לצאת עם בשלות יותר.

כדאי רק לוודא עם עצמך \שיחה עם חבר שבאמת זו הסיבה וזו לא גרסה מנומסת שלהן ל"זה לא אתה, זו אני". 

אתה מדבר עם החברה שלה ושואל אם יוצא לה לדבר על הרצון לבנות בית וזה משהו שמעסיק אותה.. תוהה לעצמי איך לשאול את זה בדיוק. נשמע לי לגיטימי לשאול.

אולי לא נכון להפנות את האצבע כלפי חוסר הבשלות שלהן, אלא כלפי הגורם האחר בעסק?

אולי כדאי לברר עם מי ששידך, שינסה לברר אם יש משהו ספציפי וקיצוני בהתנהגות שלך שמרתיע.

לא יודע אם הייתי כותב פתק, הייתי פשוט אומר לה פנים מול פנים שחשבתי עליה ורציתי לשמח אותה או משהו בסגנון כי תכלס בשביל זה קנית לא?

ואם בכל זאת מרגיש שחייב פתק, אז וכו.

אין כמו מילים על נייר כתוב

תתן לעט להוביל 

בדרך כלל אנשים אוהבים את זה שאוהבים אותם ואכפת לאנשים מהם, אז כדאי משהו שמראה שאכפת לך ממנה ואתה חושב עליה

מחמאה זה ממש טוב, זה יכול להיות מתובל בעקיצה, לא מממשנה מה.. גם אם אתה רוצה לכתוב משהו כללי ממליץ בחום שיהיה איפשהו ביטוי יותר ספיצפי ומכוון למסר שאתה רוצה להעביר

איזה, בהצלחה רבה

ושישדר מי שאתה, אל תנסה לשדר מישהו שאתה לא.

אתה מדהים בכל מקרה

לדעתי אם זה שלב יחסית מתחיל, אתה יכול אפילו לכתוב לה "רציתי לשמח אותך"

אם זה שלב מתקדם יותר אז אתה יכול לכתוב גם משהו יותר ארוך…

ואתה מרגש אותי 

כמו כל אדם שמכירים ואפשר ללמוד ממנו

בטח אם יש הרבה חוויות משותפות ושיחות עומק

לשינוי בתפיסות ובעמדות שלי לגבי כל מיני דברים.

פחות בדברים פוליטיים...

לא בהכרח שינוי אבל כן דיוק ועיסוק בערכים חשובים ומשמעותיים שהיו נראים לי פשוטים מובנים מאילהם ופתאום כשלצד השני ברור כל כך משהו שלי לא כזה סגור זה פתח להתבוננות והתעמקות בנושא

וממילא נראה לי שגם שינויים קלים מתרחשים בהתעצבות הכללית שלי כאדם אחרי כל פעם שהיתה לי התבוננות כזאת

חוצמזה שאני נורא מנסה לקחת משהו טוב מכל הפגישות שהיו לי מתוך אמונה שה' שלח אותם בשבילי אם לא להתחתן אז כדי להשתפר וללמוד משהו 

לאחרונה יצאתי עם בחורה שהרגשנו פערים מסויימים בהשקפה הדתית (עניין יותר של ניואנסים, לא הכי גרונדזים)

מרגיש שזה נתן הפרייה מסויימת, זה אתגר אותי וזה זה הוסיף טוב בהקשר הזה, בהחלט למדתי מזה על עצמי.

מצד שני, שנינו אנשים שאוהבים לדבר על השקפה ויצא שלא מצאנו את זה בתור נושא משותף בגלל השוני בעניין ולשנינו זה היה בסדר גמור.

בהחלט יצא לי בעבר להתרם בעניין הזה, אפילו קניתי ספר שמישהי ספרה לי שהיא קוראת אותו... אבל לא זוכר הרבה פעמים כאלה.

ספרים שהמדוייטים המליצו, או שחקרתי תחום או נושא מסויים שעניין אותן.