משום מה יש יותר מידי פחד לגברים להתחיל עם מישהי וזה חבל...

שמעתי כבר מהרבה בנות דתיות שלא מבינות למה גברים רק נועצים מבטים ולא עושים צעד..

אתה כבר הלכת דיברת צחקת יאללה זרום .. תזמין אותה לאיזה ארוחה קפה של סוף סמסטר..

תעשה צעד וההתלבטות שלך תרד .. תצא מהספק..

מי שמפחד יכתוב בנימה הומוריסטית... וגם התשובה שיקבל תהיה הומוריסטית, והוא עדיין יישאר במבוכה...

אם כבר מייל (לדעתי עדיף הודעה לפלאפון), אז שיכתוב באופן ישיר (וזה לא אומר לא עדין או לא מנומס) שמבהיר את כוונתו. וה' יהיה בעזרו, לא ידוע לי על מישהו שמת מזה עדיין

מפחד בדיוק כמוך... וכתוב "אשרי אדם מפחד תמיד", בדברי תורה הכתוב דיבר, ומה זה אם לא דברי תורה..?

אבל פחד שמשתק, "פחד נפרז", הוא פחד אסור... שוב, מוזמן ליצור קשר, אשמח לנסות לעזור כפי יכולתי.

כי רצתה להמשיך או חיכתה לסימן ממך וזה לא קרה? (גם היא לא שמעה ממך מאז ובכל זאת אתה חושב על זה).

עדיף שתשלח לה מייל בטוח לא תפסיד מזה בכל מקרה כבר נגמר הסמסטר.. אם היא תסכים אז מעולה ואם לא אז חסכת לך זמן על מחשבות מיותרות

אחל לה הצלחה במבחנים, ותוסיף לכך את ההזמנה לכוס קפה א כל מפגש אחר לאחר המבחנים.

יש לאנשים נטיה לפעמים לקלוט באיחור את מה שהם מעוניינים בו.

וככה הם גם לא קולטים שהם מפזרים רמזים של עניין, כי זה עניין לא מודע.

אצל בנות זה נפוץ בערך פי עשר מאצל גברים.

אצל גברים יש יותר נטיה להביע עניין במקומות לא נכונים, אבל הם מודעים לזה.

קח בחשבון שאתה יכול לפנות, ויכול להיות שקראת את הסימנים נכון, והיא עדיין תדחה אותך.

זה יקח קצת זמן, אבל היא תקלוט. אם זה זה, היא תקלוט בזמן. אם לא, אז בעיה שלה, אתה כבר תהיה מסודר בע"ה.

הסיפור בקצרה-

עבדנו ביחד והיינו בקשר ממש טוב, דיברנו מלא (אחרי שנוצר בינינו קצת קשר, הוא שלח לי הודעה פעם ראשונה, זה היה קצת מוזר, אבל לא ייחסתי לזה יותר מידי חשיבות..), והתלבטתי אם באמת יש פה משהו מעבר, אבל לא הייתי בטוחה ולא ייחסתי לזה יותר מידי חשיבות. בסופו של דבר, אחרי הרבה התכתבויות ושיחות בסוף משמרת (אני חייבת לציין שאלו שני דברים שבאותה תקופה לא ממש היו לי עם שאר הצוות), הוא הציע לי לצאת, לא בצורה של 'בואי נצא ונראה איך זה מתקדם', אלא יותר בקטע של 'ראיתי שיש את ההופעה שאת הכי רוצה לראות, אפשר ללכת לזה אם בא לך'.

בצורה הזאת גם הבנתי את הכוונה שלו, וגם הוא נתן לי פתח לסירוב בלי להרגיש לא נעים או שיהיה מוזר אח"כ לעבוד ביחד.

בקיצור, אני חושבת שאתה צריך לנסות, אבל תיתן לה פתח לסירוב, שלא תרגיש לא נעים או מוזר אח"כ, כשתחזרו ללמוד ביחד.

לגבי הודעה/ מייל- אני חושבת שאם לא התכתבתם עד עכשיו, אז הודעה מעבירה מסר ברור יותר לכוונות שלך ממייל. תלוי עד כמה אתה רוצה להיות ברור.

בהצלחה!

אני אחשוב לכיוון הזה.

בפעם הראשונה לא הייתי בעניין מכל מיני סיבות. אח"כ הייתה לנו תקופה של התרחקות אחד מהשניה, ואחרי כמה חודשים הקשר שוב פעם התחזק, ואז אני הייתי כבר במקום אחר, והייתי הרבה יותר בעניין והרבה יותר אסרטיבית.

בעז"ה חתונה בקיץ

אם מישהו שאני בקשר טוב איתו רואה שאני רוצה ללכת להופעה ומציע שנלך ביחד, ממש לא הייתי חושבת שהוא מנסה להתחיל איתי...

אני מדברת על תקופה של כמה חודשים בה הוא ניסה להציע לי לצאת בצורה הזאת, למשל- 'איזה באסה שהתבטלה המשמרת הערב, אולי נעשה משהו?' 'אני באזור שלך בשבת, רוצה שאני אבוא אלייך בערב ונעשה סיבוב?' (במקרה הזה מדובר על הליכה של בערך 20 דקות ברגל, כשהוא נמצא אצל חבר שלו בשבת)

ויש עוד מלא! זה מה שעולה לי עכשיו בשליפה

שהם היו בקשר ממש טוב ודיברו מלא, אז נשמע שהם היו סוג של ידידים.

ונגיד בהקשר אחר, קרה לי שמישהו פנה אלי בפייסבוק והחמיא לי על איזה פרוייקט שראה שהשתתפתי בו. אמרתי תודה רבה.
הוא כתב "עכשיו את אמורה להגיד אם לא מתאים", ולא הבנתי מה הוא רוצה. ואז הוא אמר "טוב אז אני מבין שאת לא מעוניינת סליחה". בהתחלה לא הבנתי מה הוא רוצה כי כלום לא היה קשור לכלום, ואח"כ חשבתי שאולי הוא התכוון בכלל להתחיל איתי ולא סתם להחמיא על הפרוייקט.
וכאילו... איך הייתי אמורה להבין? יכול להיות שהוא אמר לעצמו "אני לא מרגיש בנוח להגיד לה ישירות, אז אני אפתח שיחה והיא תבין". וא. לא התפתחה שיחה וב. לא הבנתי...

אני בגישה שאם רוצים משהו צריך להגיד אותו ולא לבנות על זה שהצד השני יבין את הרמז שאת\ה חושב\ת שהוא אמור להבין...

אצלי כשהוא שאל אותי משהו פנים מול פנים (מבחינתי זה שקול לטלפון בעניין הזה) זה מאוד הרתיע אותי ולא ידעתי איך להגיב..

צריך לקחת בחשבון שאולי הבחורה לא רוצה, וצריך לתת לה מרחב תמרון איך לסרב בלי לפגוע בו

בע"ה.

לא יודעת.

באתי מבית מדרש מאד דוסי, לא מדברים עם בנים וכו'.

ואז התחלתי ללמוד באונ'-

ואני רואה בנים ביינישים שממש זורם להם כל היום להסתובב עם בנות.

מה נסגר?

וכל אחד בא מהחינוך שלו, ובשביל מישהו מסויים אם בת מתייחסת אליו זה ממש אומר משהוף ובשבילה הוא עוד אחד מאלף ידידים.

ולהפך.

וגם הכי מוזר- הוא נשוי, היא מאורסת, הם כל הזמן ביחד. דוסים.

מה קורה????

לא באה אלייך בתלונות ח"ו. פשוט כואבת את המצב

אם אתה כל כך מפחד, וכתבת שלמדתם בקורס משותף,

אולי תחפש מישהו מהקורס (חבר טוב שיש לך אמון בו) שמכיר את שניכם

ותבקש ממנו שיציע לה אותך (כאילו שזה בא מיוזמתו)

ואז היא תוכל להרגיש חופשיה להגיד את דעתה וגם אתה לא תרגיש כזה פחד לפנות אליה באופן בלתי אמצעי.

ורק לשם ההבהרה-

באופן כללי אני בעד גישה פתוחה ולא בעד שיטות כאלה.

אבל כתבת כמה פעמים שאתה פוחד לפנות אליה, אז אולי זה מה שיאפשר פנייה אליה....

אבל לפני כן אני רק רוצה לשאול- ורק תענה לעצמך-

מה מפחיד אותך?

ממה הפחד שלך נובע?

ומה הדבר הגרוע ביותר שעלול לקרות?

(כשהפחד מופשט ולא מוגדר, על פי רוב הוא מפחיד יותר).

בהצלחה!

ועכשיו ברצינות. לא חושב ששייך לפרסם תמלול של שיחה עם אדם אחר.
במיוחד כשהוא תושב הפורום - זה גובל בגנבת דעת. 

אני קם מוקדם, מכין לה ארוחת בוקר מושקעת ומביא לה לחדר. 

והיא בתגובה צועקת עלי: מי אתה? ומה את עושה אצלי בבית? 

בעם ישראל שבהם האישה יזמה וברובם המשיח שייך לשושלת הזאת.

אין שום חיוב מהתורה על גבר ליזום קשרים עם אישה, רק להתחתן.

אתה קורא לזה "לא ליזום"??!!?

ברור שהאישה לא תקדש את האיש. ה"יוזמה" היא עד שם. ובאף אחד מהמקרים הנ"ל זה לא היה "עדין" או "מרומז".

ותמר, כידוע ע"פ הפשט, יזמה הכל, ואח"כ יהודה לא עשה כלום (ויש מחלוקת בדרש).

לגבי לאה אני מדבר על יום הכלולות עצמו. היא ידעה בדיוק מה עושים, להזכירך.

בעצת חמותה.

תמר לא הציעה קשר, היא קפצה ישר לסוף. ויהודה לא יזם קשר אחרי (ע"פ הפשט, אם כי זאת מחלוקת, ואני מתקן את עצמי, בפשט).

לגבי לאה הדבר פשוט, לא צריך להתפלפל יותר מדי. היא יכלה ללחוש ליעקב "זאת אני לאה", אם לצטט את הרב פנגר.

כשמישהי כאן תעשה רבע ממה שעשו הקדושות הנ"ל, נדבר על הגדרות.

נכין את השאלה לאח"כ (כלומר שכל מוכי ההוליווד ישנו את דעתם): כשגבר קונה טבעת לאישה שצועקת לו יומם וליל "התנשא לי", אתה עדיין קורא לזה ליזום?

אישה שנכנסת לך לחדר ושוכבת לך על הרצפה, זה לא ליזום?!

על לאה אולי אני יכול להסכים.

אבל תמר עשתה הכל. ולפי ההבנה שלך, ב"פשט" ללא הקשרים, זה לא שונה מאשת פוטיפר רח"ל.

אוי ואבוי להגיד ככה

לא הבנתי את ההקבלה בין פוטיפר ואשתו לבין תמר.

מה גם שאין קידושין לגויים, הם אמורים להבדל מענייני פריצות משום 7 מצוות בני נוח לא בגלל אשת איש

לדברי

ואני אמרתי שלהביא ילד זה סוף החיזור.

משמעות המילה חיזור היא "בעל אבידה מחזר אחרי אבידתו".

כלומר כאן היא הרגישה שאיבדה משהו (את המשיח), וחיזרה אחריו, עד שהשיגה אותו.

יהודה לא יזם דבר, רק "זרם" עם מה שהוצג לו.

ואני ממש לא מתכנן להכנס לדיון אם זה מותר או אסור וכו', ברשותך.

וחיזרה והשיגה.

תמר האלמנה פונקציה ועוד איך. אתה לא רק מוציא את הסיפור מהקשרו, אתה גם ממעיט ממעלתה של אותה צדקת. ולי אישית נראה שאתה גם לא מבין את הסיפור כפי הוויתו.

ואין לי שמץ של מושג איך זה מיישב בעינייך את זה שהיא לא חיזרה אחרי יהודה. 

למי שאין יצר הרע ולכן זה נראה ככה.

"כמי שכפאו שד".

כלומר נראה כמו אדם שהאדם הרשע הזה שאמרת אליבא דהרמב"ם כופה אותו לעשות את הדבר.

זה אך ורק קדוש עליון (ללא יצר הרע, פה זה כבר פרשנות). בלבד.

לא תמצא את המושג הזה בשום מקום שלא מוזכר על אדם קדוש.

ועדיין, אני לא מכיר מקור כזה על יהודה. זה נכתב על רבי אליעזר הגדול.

איזה עוד שידוכים היו חוץ מיצחק ורבקה?

אהרן עם אלישבע אחות נחשון (בירורים לפני החתונה וכו').

נראה לי שהמגמה ברורה... חוץ מיעקב, בתחילת האומה, הכל היה שידוכים.

(אגב אברהם ושרה הם היו דוד ואחיינית, שזה הכי שידוך בעולם)

לגבי משה לפי הפשט ההצעה שיבוא בכלל אליהם הביתה באה מיתרו.

לא יודע מה העניין הזה עם ה"מדרש הלך רחוק". אתה שם לב מה כתבת?

יש לך בעיה עם דברי חז"ל? לא ברור...

אצלך התורה היא פר-"ס? בלי ד'?

למשל אשת פוטיפר ויוסף

אביגיל ודוד (לפחות לפי חלק מהפרשנים)

ואפשר להסתכל כך גם כל המקרה של בת שבע ודוד

וקח את הזמן, כשירגיש לך בנוח, תמשיך הלאה אם בכלל

@מבקש אמונה

צריך מראש לדעת שלא מבינים מה עובר אצל השני עד שלא אומרים בצורה ברורה (ועדינה) מהן הכוונות.

כל כך הרבה פעמים טעיתי בפרשנות אצל בחורים. אבל ממש. מן הפך להפך. אין כמו לשאול ישירות. או פשוט לגשש אם היא הייתה מעוניינת בדייט אמיתי. כנות יכולה לחסוך עוגמות נפש מיותרות.

ממש בהצלחה!

ואז מה יקרה?

מקסימום תראו אחד את השני ותרגיש מפודח לכמה דקות. וזהו.

כגודל הסיכון כך גודל הסיכוי.

גם לי היה מקרה בלימודים מכיוון הפוך.

היינו חבורה קטנה שלמדנו הרבה יחד למבחנים (היה קשה..... טוב שזה נגמר....)

רובנו דתיים. אני ועוד אחת (חילונית) שתי הבנות היחידות והשאר בנים, רובם דתיים.

אחד הבנים פנה אלי יום אחד כשעשינו הפסקה ושאל אותי מפורשות אם אני רוצה שנצא.

ממש לא הייתי בעניין וסירבתי בעדינות.

זה היה לקראת סוף המבחנים אבל עוד יצא לנו לראות אחד את השניה.

היה קצת לא נעים בפעם שאחרי ובגדול זהו.

חשוב לי לציין שלא היה בינינו קשר של דיבורים וצחוקים כמו שתיארת שהיה ביניכם.

לא היה לי שום עניין איתו  ולכן זה גם נפל עלי כרעם ביום בהיר.

מצד שני היה מישהו אחר שהכרתי מהיסודי והוא למד באותו מקום שאני למדתי אבל תחום אחר לגמרי ולפעמים היינו נפגשים בתחנת אוטובוס או בנסיעה ואני דווקא רציתי לצאת איתו ולא ידעתי מה לעשות. לא היה לי מי שיתווך אז אחרי תיאום עם חברה שלי התקשרתי אליו הביתה, (אני זוכרת את דפיקות הלב שלי עד עכשיו) ושאלתי אותו אם אפשר להכיר לו מישהי.

התכנון היה להכיר לו את החברה שלי ואז שהיא תציע לו אותי... כן, די ילדותי אבל לא היה לי רעיון אחר....

אבל אז הוא אמר לי שהוא ממש עמוס בלימודים והוא לא יוצא בתקופה הקרובה. ואז שחררתי.

זה מצריך אומץ אבל אין שמחה כהתרת הספקות.

(אגב, כל אחד מאיתנו כבר התחתן ב"ה ויש ילדים... זה היה מזמן.........)

לדעתי תדמיין מה הכי גרוע שיכול להיות ותבין שזה יהיה אי נעימות זמנית

ואז תמצא דרך לברר אם היא בעניין. או ישירות, או דרך מישהו, ואל תחכה שהוא יהיה שפוך, חבל על הזמן.

אני מזדהה גם עם מי שכתבה שיש מצב שהבחורה מתבאסת שאתה לא יוזם כי אולי אתה לא מעוניין בה והיא לא מבינה איך זה יכול להיות אחרי כל הזמן הזה שהיה לכם נחמד.

לא הביישן.... ואידך זיל גמור.

וואי, יצא ארוך.

וקיבלתי תגובה כחושה,יבשושה ומיובשת בסגנון "אני נורא עסוקה"

אז זהו,

אני מודה בזאת לסטודנטית ההיא שהעניקה לי את הרגעים המאושרים ביותר בשנים האחרונות

מודה גם לכל היועצים והיועצות טובי הלב והכוונות

ולא נותר לי אלא להמתין לסמסטר הבא, לקורסים חדשים ולסטודנטיות חדשות.

שאו שלום.

לה ישנן זכויות אחרות, אבל לא זו.

אבל בעיקרון היא צודקת, לא?

הבעיה כאן היא חוסר האמון במי שהציע לה.. 

פעם מישהו שאל אותו אם מותר להתגלח בספירת העומר לצורך פגישות

הרב אליהו שאל אותו אתה רוצה להתחתן עם מישהי שלא מפריע לה שבן אדם מתגלח בספירת העומר?;)

אני בעד, 

לפעמים אני גם מתקילה בשאלות(:

הוא @חתול זמני.

פשוט עדיין לא הכרתי אותך מספיק זמן בפרום  

עם שטויות

פה לא אוהבים שמשגעים פה את הפורום עם דיבורים לא קשורים🙃

זאת אומרת להתחיל לפרגן על המעשה הטוב שהאדם עשה - "איזה מעשה X טוב עשית"

ואז להגיד לו שזה לא רק המעשה אלא המעשה נובע מתכונה טובה שלו - "זה שעשית ככה זה מראה שאתה X Y Z"

אני שואלת כי ספציפית לגבי מחמאות לילדים, דווקא הבנתי שעדיף להחמיא על מעשים, ועל מאמצים. ולהימנע מלהדביק תוויות של תכונות אופי (חיוביות, כמובן. שליליות זה מובן מאליו)

את מציגה את זה כהנחת יסוד שאני לא כל כך מבין.

אדרבה, אם מדברים על ילדים - אדם תופס את עצמו עם תכונות חיוביות שהן מהותיות בשבילו, זה בונה לו תדמית טובה. 

והסיבה שאליה כיוונתי - ברגע שאת מפרגנת רק על מעשה יש בזה משהו שיטחי. אבל כאשר את מפרגנת על עצם האישיות בזה משהו הרבה יותר אישי והרבה יותר מחמיא. זה לראות את מי שמולך ממש ולא רק בתועלת שהוא עושה. כל אחד רוצה ש"יראו אותו".

רצוני הוא להיות סמוי מן־העין.

יש עוד מחקרים דומים.

הרעיון הוא שאם ילד מתרגל להתיחס לעצמו כ"חכם", "צייר", "מוכשר", "יפה", ורואה בזה את עצמו ואת הערך שלו - מה יקרה כשזה כבר לא יעבוד? אם הוא ינסה לפתור תרגיל ולא יצליח? הוא כבר לא יהיה חכם? אבל אם הוא לא יהיה חכם אז מה הוא בכלל? הוא ינסה לצייר ציור ולא יצליח - אז הוא כבר לא צייר, אבל אם כך, מה הוא שווה?

ולכן עדיף להחמיא על מאמץ, לחזק מסוגלות שמגיעה על ידי ניסיון, ולא להחמיא על כשרונות.

זה קצת שונה מהדוגמא הספציפית שנתת, לגבי עין טובה, כי בדוגמאות שלי מדובר על כשרונות ולא מידות. ושוב - גם מדובר על ילדים. אני צריכה לחשוב על ההבדל בין הדוגמא שלך לדוגמאות היותר ברורות של כשרונות, וגם כמובן על השוני בין הקשר חינוכי לקשר בין מבוגרים. 

הוא כמובן לא קשור לכאן

הראשונים.

לא דוחים חתונה בגלל זה, ובוודאי לא לוותר על קורס הקצינים וההכשרה החיילית. ממש חשוב לטובת פיתוח הקריירה שלך בצבא ובהמשך באזרחות, עפ"י הניסיון שתצבור בצבא.  

מה שכן, ממליץ לתכנן בינכם מניעה בחודשים הראשונים. עד שתכנס למסלול שירות צבאי נוח מבחינת הבית.  

רק חושבת שלאשתך יהיה קשה. שנה ראשונה יעשה לביתו....

חושבת שהקשר בין בני הזוג בתחילת דרכם, הוא החשוב ביותר.

נניח שזו היתה קרירה אחרת, לא צבאית?

איזה מרגש

שתבנו בית קדוש ושמח ביחד

מזל טוב,

שיתמלאו כל משאלות ליבכם לטובה בבית הנפלא שתקימו יחד באהבה, בריאות, שמחה ואושר לאורך שנים רבות

איזה יופי!

שתזכו לבנות בית נאמן בישראל מתוך אהבה, שמחה, נחת ורווח!

המון המון מזל טוב! כן תרבינה הודעות משמחות כאלו!

איזו בשורה משמחת ומרגשת

בשעה טובה ומבורכת ממש

שתזכו לבניין עדי עד בשמחת עולם ובאהבה גדולה ❤️🌟🥳

-לשאול מראש את שני הצדדים אם יש דברים במראה חיצוני שקשה להם איתם והם עילה לפסול מבחינתם, ולפעול לפי זה.

-אם יש אפשרות להציע קודם לצד שפחות יתלהב בלי שהצד השני יודע שהציעו אותו. אולי לבקש פרטים משני הצדדים, ורשות להציע וכולי... ואח"כ אם התשובה שלילית להגיד שבסוף הצד השני תפוס.

נטית ליבי אומרת שזה לא אחריות שלך, מי שלא ירצה אז לא ירצה, אתה עשית את שלך.

איזה הצעה שהצעתי לחבר.

תתיעץ עם אנשים שמבינים