אם מישהו פגע ביריעות.
בצורה די לא נעימה
ואני יודעת שהוא פגע בעוד אנשים
אבל לא יודעת מה בדיוק היה
איך אני מבררת?
ממ... שואלת אותם?סביון
את צריכה לברר כדי לדווח ושלא ימשיך לפגוע בעוד?
זה נושא די רגיש, אני לא בטוחה שהוא פגע ביריעות.
ואני לא רוצה לומר עליו דברים רעים סתם
אממ. זה בפורום?סביון
ואת לא צריכה לומר עליו שום דבר רע, את יכולה לספר את מה שהיה בדיוק כמו שהיה, ומי שצריך ישפוט לבד אם זה רע או לא.

ואני חושב שעל נושאים רגישים אפשר פשוט לדבר בצורה רגישה מספיק. נראה לי שאפשר לברר עם שאר האנשים שהוא (אולי) פגע בהם, רק צריך לדעת לעשות את זה נכון...
כןריעות.
אני לא מדברת על שלב התלונה, אני מדברת על שלב הבירורים. אני יודעת על מישהי שנפגעה ממנו באיזושהי צורה, אבל אני לא יודעת אם בצורה שבה אני נפגעתי. אני רוצה לברר איתה, ולא יודעת איך לפתוח את זה.
על זה נאמר "ברגישות ובנחישות" סביון
סתם עלה לי, בעצם זה לא קשור כ"כ

אבל מה שכן, אפשר לפתוח בעדינות. את יודעת עד כמה הנושא רגיש כי מן הסתם הוא רגיש אצלך כמו שהוא רגיש אצל אחרות, ותנסי לפתוח אותו בצורה כזו שתראה את הרגישות... לדעתי עדיף פשוט לפנות אליה ישירות - X פגע בי ורציתי לדעת אם הוא פגע גם בך, תתארי את הצורה שבה הוא פגע בך ותתקדמו משם לאט לאט...

אבל במקרה הזה, ממה שאני מכיר בפורום, נראה לי עדיף שקודם כל תפני לאדמין ותתארי את המקרה שלך, והוא כבר יגיד לך אם זה מוכר לו ואם הוא כבר קיבל תלונות על האדם הזה...
זה נחשב עדין?ריעות.
בכל מקרה עלה לי רעיון איך לפתוח את זה.

יודעת בוודאות שאף אחד לא התלונן עליו, ואם כן, אז לא האמינו.
כן, זה נחשב עדין אם עושים את זה כמו שצריך.סביון
אבל אם עלה לך רעיון אז אני כבר מיותר פה.
בהצלחה...
תודה ריעות.אחרונה
וואו, אתה עורך בקצב מסחררריעות.
כן, אני עושה את זה הרבה...סביון
כשאני כותב דברים חשובים (ולפעמים גם בסתם שטויות) הרבה פעמים אני נזכר אחרי ששלחתי בעוד משהו. ואז בעוד משהו. קיצור, הבנת
בנתיריעות.
אולי בימים הקרובים-המלקושזית שמן ודבשאחרונה
למישהו יש את הפיבלמנים של ספילברג?אוראלססס

חייב דחוף.

נסיון פעילקפיץ

נסיון פעילקיבוצניקית

(בייניש)

..קיבוצניקית
(בינייש)
הצליח?זיויקאחרונה
מדהים שהמקום הזה עדיין קיים.בן-ציון

הרבה התחיל כאן.

כתיבה ופריקה ודברים חדשים, אנשים חדשים

מסגרת שונה לתקשורת.


לילות קרים, שיחות ארוכות שעוברות בהרבה מקומות אבל בסוף משאירות טעם מר של אכזבה וכמיהה.

ציפיות, בלי מקור. פרשנות, רצונות ודמיונות.

נגמר מהר או לאט, אבל בעצם בכלל לא התחיל.

או לא נגמר באמת, עד שנגדע. ואז שוב, מבליח, מצפה-מתאכזב-שוקע, נשאר לבד.


ובסוף הכל חוזר לאותה הנקודה, אותה הכמיהה, אותו החוסר.

מה שמילא אך ייסר ובכל פעם היה בלב חצוי, רק הגביר את הרצון בכל פעם.


קוראים לזה בכל מיני שמות - בדידות, חוסר בחום ואהבה...


רכבת הרים של רגשות, חיים שלא ממשיכים בשום כיוון למשך תקופה ארוכה.

בכל פעם משהו אחר בא ומתחיל הכל מחדש.


אין סוף. בסוף זה רק אני.

(בהחלט מדהים שקיים.ענבלאחרונה
בס"ד

שלום בנצי 👋)

פורום ישל"צהאר"י פוטר

אתם אולי מכירים את המנהלים של פורום ישל"צ? אני רוצה להכנס אליו והוא נעול

מישהו?האר"י פוטראחרונה

אולי יעניין אותך