ובישיבה מרוכזים **מאוד** בלימוד... לא זכור לי שהיו יותר מדי דיבורי עתיד באף אחד מהנ"ל

שלו הוא יקבל את הבת זוג שלו.

אמר ריש לקיש, אין מזווגין לו לאדם אשה אלא על פי מעשיו, שנאמר (בתהילים פרק קכה.) "כי לא ינוח שבט הרשע על גורל הצדיקים"

אותי לימדו שלקושיה טובה צריך תירוץ טוב.

אני חושבת שכמו כל מידה טובה שיבור לו האדם- צריך דרך האמצע, ואני אסביר למה אני מתכוונת.

ברור שרצוי שהאדם יהיה כמה שיותר בנוי אישיותיות ושידע מה הוא רוצה מעצמו לפני שהוא בונה את הבית שלו, וזה מסיבות רבות- כדי שלא יטעה בחורה שרוצה בית מסויים ואח"כ הבחורה תתאכזב, כדי שלא יסתנוור ויבנה בית שונה ממה ששואף ויתחרט אח"כ כשכבר יהיה מאוחר, כדי שיוכל למצוא בת זוג שהכי קרובה להשקפת עולמו ולחסוך חיכוכים בהמשך.

חשוב מאוד לבוא בנוי ושלם וכמובן מתוקן במידות כי אח"כ הרבה יותר קשה לעבוד על המידות ואח"כ בן הזוג השני סובל והילדים סובלים ונבנה בית עקום.

אבל, חשוב גם לבוא לא סגור על עצמו לגמרי, חשוב להישאר עם גמישות מחשבתית בנושאים לא אקוטאיים, חשוב לא להינעל על דמיון מסויים או על שאיפה מסויימת, לפע' במהלך החיים צריך לעשות סוויץ', לפע' מגלים שמה שחשבנו לטוב או למעולה בגיל מסויים, התאים לגיל או לתקופה ההיא ועכשיו הדברים נראים אחרת ויש צורך בשינוי.

אנחנו בנ"א, לומדים תוך כדי תנועה, משתנים ומשנים מחשבות ורגשות במהלך חיינו, מתאימים את עצמנו לבן הזוג, משתנים יחד,

חשוב שיהיה שאיפות ברורות לפני, אבל לא פחות חשוב להתאים אותן למציאות החיים.

ייתכן מאוד שאתה חולם לעבוד בעבודה מסויימת אבל היא לא תתאים למצב הכלכלי שלך או לבת הזוג שלך ואז מה יהיה? ייתכן שאתה שואף לדרך מסויימת בחינוך אבל תגלה שהיא מתאימה לתיאוריה ולא לבית שלך, ייתכן שתגלה שדווקא תכונה מסויימת שמעולם לא הפריעה לך תפריע לך בחיי הנישואין, ייתכן ששאפת להיות עקרת בית אבל אין לכם כסף, ייתכן ששאפת ללמוד תורה כל חייך אבל אישתך ח"ו חולה או שיש צרכים אחרים בבית, ייתכן שחלמת להיות חייל קרבי אבל אשתך עם הריון קשה מאוד וצריכה אותך, וכו' וכו'

אין מושלם ומתוקן, מי שגמר את תפקידו כאן עולה לעולם האמת, כל עוד אנחנו כאן אנחנו בתנועה מתמדת- קדימה או אחורה, מפחיד אותי להתחתן עם אדם שלא סגור על עצמו ולא ברור לו מה הוא רוצה מעצמו ומחייו, מפחיד אותי לדבר על בית מסויים בדייטים ולחיות בבית אחר אחרי החתונה, אבל לא פחות מפחיד אותי להתחתן עם אדם שיותר מידי סגור על עצמו, שיותר מידי יודע מה הוא רוצה מעצמו ומחייו, שלא יתגמש ויתאים עצמו למציאות חיים שוב אני מדברת על נושאים חשובים אבל לא עקרוניים.

נכון, יש מספיק דברים שחשוב ונחמד לדעת ולברר מראש, אבל לא על כל דבר מתגרשים, ואומנם דווקא בגלל זה יש מספיק נושאים שחשוב לי ללבן ולשוחח עליהם לפני כי אחרי אני לא אתגרש בשבילם ועדיין אתאכזב, שוב נכון, ועדיין....

וואו! יצא לי ממש ארוך... מקווה שהבנת למה התכוונתי...

ואגב,  יש תחומים שתיסגר עליהם ותדע מה חשוב לך ומה אתה שואף רק כשתתחיל לצאת, זה חלק מהמטרה בדייטים וזה בסדר גמור.

אבל בעיקרון היא צודקת, לא?

הבעיה כאן היא חוסר האמון במי שהציע לה.. 

פעם מישהו שאל אותו אם מותר להתגלח בספירת העומר לצורך פגישות

הרב אליהו שאל אותו אתה רוצה להתחתן עם מישהי שלא מפריע לה שבן אדם מתגלח בספירת העומר?;)

אדם אמין סיפר לי שכשהוא (או חבר שלו, לא זוכרת במדויק) שאל

את הרב מרדכי אליהו זצ"ל, איך לבחון יראת שמים של בחורה,

הוא ענה לו: אם היא מברכת על מה שאוכלת. 

ולא הוסיף יותר.

אני בעד, 

לפעמים אני גם מתקילה בשאלות(:

1.  היא לא חוקרת משטרה שמנסה ל"התקיל" עבריין.  

2.  זה לא כן, זה לא ישיר, ואם הייתי בחור, לא הייתי שמח עם בחורה כזו.

3  הוא אמר שהוא מעדיף חצאית. למה להמשיך לחפור ולהתעקש?!

הוא @חתול זמני.

פשוט עדיין לא הכרתי אותך מספיק זמן בפרום  

עם שטויות

פה לא אוהבים שמשגעים פה את הפורום עם דיבורים לא קשורים🙃

זאת אומרת להתחיל לפרגן על המעשה הטוב שהאדם עשה - "איזה מעשה X טוב עשית"

ואז להגיד לו שזה לא רק המעשה אלא המעשה נובע מתכונה טובה שלו - "זה שעשית ככה זה מראה שאתה X Y Z"

אני שואלת כי ספציפית לגבי מחמאות לילדים, דווקא הבנתי שעדיף להחמיא על מעשים, ועל מאמצים. ולהימנע מלהדביק תוויות של תכונות אופי (חיוביות, כמובן. שליליות זה מובן מאליו)

את מציגה את זה כהנחת יסוד שאני לא כל כך מבין.

אדרבה, אם מדברים על ילדים - אדם תופס את עצמו עם תכונות חיוביות שהן מהותיות בשבילו, זה בונה לו תדמית טובה. 

והסיבה שאליה כיוונתי - ברגע שאת מפרגנת רק על מעשה יש בזה משהו שיטחי. אבל כאשר את מפרגנת על עצם האישיות בזה משהו הרבה יותר אישי והרבה יותר מחמיא. זה לראות את מי שמולך ממש ולא רק בתועלת שהוא עושה. כל אחד רוצה ש"יראו אותו".

רצוני הוא להיות סמוי מן־העין.

יש עוד מחקרים דומים.

הרעיון הוא שאם ילד מתרגל להתיחס לעצמו כ"חכם", "צייר", "מוכשר", "יפה", ורואה בזה את עצמו ואת הערך שלו - מה יקרה כשזה כבר לא יעבוד? אם הוא ינסה לפתור תרגיל ולא יצליח? הוא כבר לא יהיה חכם? אבל אם הוא לא יהיה חכם אז מה הוא בכלל? הוא ינסה לצייר ציור ולא יצליח - אז הוא כבר לא צייר, אבל אם כך, מה הוא שווה?

ולכן עדיף להחמיא על מאמץ, לחזק מסוגלות שמגיעה על ידי ניסיון, ולא להחמיא על כשרונות.

זה קצת שונה מהדוגמא הספציפית שנתת, לגבי עין טובה, כי בדוגמאות שלי מדובר על כשרונות ולא מידות. ושוב - גם מדובר על ילדים. אני צריכה לחשוב על ההבדל בין הדוגמא שלך לדוגמאות היותר ברורות של כשרונות, וגם כמובן על השוני בין הקשר חינוכי לקשר בין מבוגרים. 

הוא כמובן לא קשור לכאן

הראשונים.

לא דוחים חתונה בגלל זה, ובוודאי לא לוותר על קורס הקצינים וההכשרה החיילית. ממש חשוב לטובת פיתוח הקריירה שלך בצבא ובהמשך באזרחות, עפ"י הניסיון שתצבור בצבא.  

מה שכן, ממליץ לתכנן בינכם מניעה בחודשים הראשונים. עד שתכנס למסלול שירות צבאי נוח מבחינת הבית.  

רק חושבת שלאשתך יהיה קשה. שנה ראשונה יעשה לביתו....

חושבת שהקשר בין בני הזוג בתחילת דרכם, הוא החשוב ביותר.

נניח שזו היתה קרירה אחרת, לא צבאית?

איזה מרגש

שתבנו בית קדוש ושמח ביחד

מזל טוב,

שיתמלאו כל משאלות ליבכם לטובה בבית הנפלא שתקימו יחד באהבה, בריאות, שמחה ואושר לאורך שנים רבות

איזה יופי!

שתזכו לבנות בית נאמן בישראל מתוך אהבה, שמחה, נחת ורווח!

המון המון מזל טוב! כן תרבינה הודעות משמחות כאלו!

איזו בשורה משמחת ומרגשת

בשעה טובה ומבורכת ממש

שתזכו לבניין עדי עד בשמחת עולם ובאהבה גדולה ❤️🌟🥳