סיכום חצי שנתיטבעות בצל
נשוי חצי שנה לאשה מדהימה
כמעט חצי שנה שהיא לא מרגישה טוב.. אנחנו מבלים את הזמן בלחכות לתור לרופא/בדיקה> לא רואים מה הבעיה ושולחים אותנו לבדיקה הבאה וחוזר חלילה.
היא עזבה את העבודה אחרי שכל שבוע היו יומיים - שלש שלא יכלה לבוא
אני בעבודה אבל בימים שהיא ממש לא מרגישה טוב לא הולך ובימים אחרי שנשארתי איתה ער בלילה בקושי עובד
בבית אני עושה כמעט הכל, ובשמחה
היא לא הספיקה להכיר חברות פה בעיר שלנו כי רוב הזמן היא לא יכולה לצאת בכלל...
ולפעמים אני מרגיש שקשה לי אבל מיד חושב על פי כמה קשה לה ומשתדל להיות חזק בשבילה


אז למה בעצם אני כותב את זה פה? לא יודע.
תהיה חזק!באהבה תמיד3>
זה ראוי להערצה . אבל בעצם.. אחרי היתונה אנינו הופכים אחד. וזה בדיוק המהות...
זה קשה ממש לטפח כל הזמן וחהיות עם מישהו שלא טוב לו... בעסרת ה הכל יעבור..תנסו הומואופתיה.. !!!!
היא בהריון?אין מקום לשאלה
בדקתם שזה לא בעיה נפשית?
לא בהריוןטבעות בצל
איך בודקים שזו לא בעיה נפשית?
אף רופא לא חשב כך, אז אני בטוח לא הולך להעלות את זה...
למה לא?..ד.

מן הסתם גם היא לא נוח לה עם המצב.

 

אתה יכול לשאול אותה, בצורה טבעית ועדינה, אם היא מרגישה משהו פיזי, או שאולי משהו ב"מצב הרוח" משפיע על ההרגשה.

 

כמובן, אחרי מיצוי בדיקות פיזיות קונבנציונאליות, אצל מישהו מומחה ממש.

 

 

 

 

לא חייב בעיה נפשית אבל איזשהו סטרסים...

הרבה שינויים, רוצה לעמוד בסטנדרטים מסויימים, פחדים

תכיר בזה שלא קל לך..סיכוי לאהבה
עוד לא קיבלתם הזדמנות ליצור קשר עמוק ואתה נדרש לתת ולתת. זה לא קל !
עצם הידיעה שהנתינה שלך היא לא מובנת מאליה. (יש רבים שלא היו עומדים בזה) ושאתה נוהג באנושיות ומוסריות לא רגילים תקל עליך לתת בשמחה ובאהבה.
שתראו ימים יפים יחד !
לדעתי, תחליפו רופא משפחהספק

כבר שמעתי סיפורים דומים בעבר (מבחינה רפואית). 

לכו לרופא משפחה אחר, ותיק, עם ניסיון והמלצות. 

ניסינוטבעות בצל
הלכנו לרופא משפחה מומלץ מהקופה. והלכנו לרופא משפחה פרטי שלוקח מאות שקלים לביקור אך אמור להיות ממש מומחה
אז תנסו עוד אחד. בסוף מישהו יעלה על זה.ספק

זה נשמע שפשוט מפספסים משהו או שלא עושים קישורים נכונים בין תוצאות שונות. 

 

כתבת שהיא לוקחת משככי כאבים - יכול להיות שאחת מתפעות הלוואי שלהם היא חלק מהסימפטומים מהם היא סובלת? 

 

 

 

תודהטבעות בצל
אכן משכחי כאבים לא טובים לבטן, מין גלגל סיני אכזרי?
אני לא יודע מה היא לוקחת ומה תופעות הלוואי שלוספק

ואני גם לא רופא - וזה דבר שצריך להתייעץ עם רופא לגביו. אולי הוא ימליץ להפסיק לקחת אותם אותם.  

לדעתי, צריך לברר על רופא טוב - ולא כל רופא יקר הוא בהכרח טוב.

מה שכן, לדעתי (ושוב, אני לא רופא), אם היא מתעוררת באמת הלילה כשהשפעת משככי הכאבים פגה, אז זה לא נשמע כמו משהו נפשי. 

 

רפואה שלמה. 

 

 

ועוד המלצה קטנה:ספק

אני פשוט רואה שהתחילו להמליץ לך כאן ללכת לכל מיני אנשים ושיטות שאין להם שום תוקף מדעי. (למשל, אני פיסיקאי, וכשנכנסתי לאתר של "ביקום" אני פשוט נעלבתי מהזלזול באינטליגנציה. הם בעצם אמרו: "נכתוב כמה מילים מפוצצות בלי להבין אפילו בעצמנו מה הן אומרות ונעשה על זה כסף").

זו השיטה של כל המקומות האלה - לפנות לאנשים מיואשים שלא מוצאים פתרון מתוך מחשבה נכונה, שהם ינסו הכל, מופרך ככל שיהיה.

 

אני מציע לך לחסוך מעצמכם את התסכול ואת ולחסוך לעצמכם את הכסף.  

הרופאים שהייתם אצלם עד עכשיו פשוט פספסו משהו. 

רפואה שלמה!אניוהוא
לפני החתונה הכל היה אצלה בסדר?
תודהטבעות בצל
כן. לגמרי.
בחודשים שיצאנו היינו נוסעים על האופנוע לכל מקום בארץ ואף פעם לא הייתה לה בעיה היום יציאה למכולת זה מבצע עם הערכות שפתאום באמצע היא לא יכולה והולכים לאוטו
נורא לשמוע בהצלחה רבה!אלעד


אני יודעת שאני לא נשואה אבל אני מקווה שתסלח לי...ענבל
בס"ד

אמרת שאתם בעיר חדשה ושהיא לא הספיקה להכיר חברות, יש מצב שזה נובע מזה.
אני יכולה לספר על עצמי שהיו לי המון תקופות כאלה בחיים, פשוט כי הייתי במקום שלא היה לי טוב בו, שלא מצאתי את עצמי, היו לי פשוט בעיות עם עצמי.
אחת הפעמים אצלי שהבהירו לי שאני סתם לא מרגישה טוב, הייתה כשהלכתי לנוירולוג כי היו לי מלא כאבי ראש ואז הנוירולוג פשוט רשם לי תרופה נגד דכאון. לא היה לי שום דבר מיוחד בראש (חוץ מהרבה שכל ).
אני לא אומרת שהיא ממציאה ואם יש משהו אמיתי אני מקווה שתמצאו ותצליחו לטפל, אבל אם לא מוצאים כלום אז אולי כדאי לשבת ולחשוב איתה-
האם משהו לוחץ עליה? מפחיד אותה? קשה לה?
האם יש לה חשק לדברים? לקום בבוקר? לצאת?
האם טוב לה עם עצמה? היא אוהבת את עצמה? היא חושבת שהיא בן אדם טוב ושיש לה מה לתרום לעולם?
כל אחת מהשאלות האלה יכולה להוות פתח להרגשה לא טובה שהיא פיזית כי הנפש משפיעה ומזה אי אפשר לברוח.

סתם אנקדוטה-
אני כרגע לומדת במדרשה ובתחילת שנה קמתי בבוקר כל יום והיה לי כיף. כשהתחיל זמן חורף החליפו לי חברותא לסדר בוקר ופתאום התחלתי לקרטע. בהתחלה זה באמת היה פיזי, הייתי חולה שבועיים בשפעת, אבל לאט לאט הצטרף לזה צד נפשי שפשוט החברותא שלי לא הייתה מספיק טובה כדי שאתאמץ לקום אליה.
הצטרפו לזה כל מיני לחצים והופ! יצא שלא הרגשתי טוב מלא.
כשזה התפרץ, זה התפרץ בצורת בכי היסטרי של כמה שעות ובריחה לחברה כי לא יכולתי יותר. הייתי יומיים מחוץ למדרשה עד שהבנתי מה יעזור לי (לצאת לעבוד, להגיד לרמים חלק מהסיבות וכדומה).
אבל ברור לי שהרוב היה נפשי.

אני לא אומרת שזה המצב אצליכם, אבל זה כן משהו ששווה לחשוב עליו במיוחד שהתחתנתם לפני חצי שנה וזה עוד מצב שהיא לא רגילה אליו והיא גם בעיר חדשה בלי מכרים.
לך אני אומרת- נראה שאתה כבר עושה את זה אבל בא לי להדגיש את זה- תאהב אותה. זה יכול להיות קשה לפעמים אבל תשתדל לתת לה כמה שיותר אהבה, תשדר לה שאתה איתה ושאתה רוצה בטובתה, אל תבקר ופשוט תהיה שם איתה.
ותהיה עדין.

ממש ב"הצלחה
אתה נשמע בעל מקסים שאתה דואג לה ככה ואני בטוחה ששניכם זכיתם אחד בשניה

נ.ב. יש אנשים שיותר קשה להם עם מעברים, שינויים ובאופן כללי עם דברים מסוימים והם מתכנסים בתוך עצמם לפעמים כי הם לא מרגישים בנוח. מוזמן לגגל "אנשים רגישים מאוד". לא בטוחה שזה המקרה אבל לקרוא אף פעם לא הזיק..
בדקו לה מונו?שיר מזמור
יש תופעה שנקראת "מונו חתונה "... שאנשים אחרי חתונה מפתחים מחלת הנשיקה.
שיעשו לה בדיקת דם לזה...
בדקו בדקוטבעות בצל
בדקו מליוןןןן דברים
בדיקות דם, שתן, צואה, ct, אולטרה סאונד
כל הכבוד לך.ד.

חזק ואמץ.

 

נקווה שבמהרה יימצא מה יש לה, וגם הפיתרון לכך - ואז, למפרע, המסירות שלך כעת תהיה אבן בנין חזקה מאד לנישואיכם גם בהמשך. וגם היא בוודאי מאד תכיר טובה.

 

רפואה שלימה.

 

הצלחה רבה!

תודהטבעות בצל
אכן היא כל הזמן אסירת תודה
סיכום מסכם מאד.מסכת יומה

אבל לא ברור:

חצי שנה שלא מרגישה טוב.

מה זה כולל?

עייפות? בחילות? כאבים?

משהו ספציפי שחוזר על עצמו, או כל שבוע משהו אחר?

קרה לה פעם קודם, לפני החתונה?

רק מאז החתונה היא סובלת ממשהו, ולא יודעים מה?

 

-לא כיף, קשה, מתסכל, מתיש, מעורר מחשבות...

אתם עושים כל מה שאומרים ולא יודעים מה יהיה מחר.

יש ימים שהכל טוב?

מה שונה בימים האלה?

 

אחרי החתונה אישה משתנה לחלוטין- פיזית ונפשית.

הכל חדש ולא מוכר: המגורים, החברה, הלבוש, סדר היום, אפילו השם שלה שונה.

הרגלי האכילה משתנים, ההורמונים משתנים, הרגשות "משתוללים",

לפעמים כל מה שחסר זה קצת איזון, וההבנה של המקום החדש בחיים.

קודם כל שינויים תזונתיים משפיעים מאד,

מספיק להוסיף ארוחה בשרית פעמיים יותר בשבוע, וכבר משתנה דפוס החיים.

יש נשים שאצלן כל שינוי מורגש יותר, ומשפיע יותר...

עצם העובדה שהכל שונה מסביב, ופתאום גם הגוף כבר לא כלכך מוכר ולא ממש שלך.

עולם זר, לא ידוע ולפעמים מפחיד, דבר שמכביד על הכל וגורם לכל דבר קטן להיות הר,

-לא ניתן לפיתרון, לא גמיש ובלתי נסבל.

 

 

 

תגובה מחכימה מאוד!! תודה!עוגי פלצת


רק האשה משתנה?בן יקר

למה?

איזו התנשאות...

גופנית, כנראה יותר מהגבראלעד


באופן גורף -יותר מהגבר :-]מסכת יומה

גבר הוא דבר הרבה יותר יציב, -לעומת אישה (!)

 

נכון- הוא לגמרי בן אדם, יש לו עליות, ירידות, מצבי רוח, הרגלים, והחיים שלו אכן משתנים.

גם הוא נכנס למערכת חדשה, מקום חדש, אחריות חדשה, והתנסויות חדשות.

גם הוא מגלה את החיים אחרי החתונה, מתחיל היכרות, הכל שונה.

ובכל זאת -הוא בעיקר נשאר הוא, עם יותר אחריות ועוד קצת בלאגן,

הוא ממשיך להוביל את חייו, בעז"ה תוך התחשבות מובנית בעוד חצי,

מתחיל קצת לתמרן, קצת להסתבך, הרבה לא להבין (קורץ)...

אבל פשוט אי אפשר להגיד עליו שהשתנה הרבה, רק סביבתו וחייו השתנו.

(מי שמכיר גבר שבאמת השתנה אחרי החתונה -אשריו! 

 

לעומת האישה, שבאופן כמעט גורף -הופכת למשהו אחר!

היא נעשית אישה, -ברגע!!

השייכות של נשים חזקה יותר, לכן ההפיכה לאשת איש היא משמעותית יותר.

היא פתאום שייכת, הופכת ממש לתלויה במישהו.

( אפילו האישה הכי חזקה, עצמאית ונשית, ברגע שהיא באמת שייכת לבעלה, אם תרצה או לא,

מעשית או לא, -היא תלויה בו, יותר מאשר הוא יהיה תלוי בה אי פעם.

וגבר שלא מבין עד כמה אשתו תלויה בו- מפסיד משהו מהותי.

כי זה גם חלק מחלקן של הנשים בבית- להשתוקק לגבר שלהן.

יצאתי מההקשר חושף שיניים )

והשייכות הזו אצל אישה -גם מודגשת מאד:

היא משנה את שם משפחתה, (יש טבעת,) מתחילה לכסות את הראש, (נכנסת להריון )...

ממש "כתוב לה על המצח"- התחתנתי, אני נשואה, שייכת למישהו...

 

כתבת חביב...ד.


^^^^מה'
כבר מזמן לא קראתי דברים כה מוזריםבן יקר

בלשון המעטה אגיד רק כי ההתנשאות והרכושנות הזו אינם במקומם

ב"ה, אכןמסכת יומה

אני משויכת לבעלי, שמחה ומרוצה,

משתדלת מאד לרומם אותו, שיתנשא ויתגדל, מעלה וקדימה מלך,

יה"ר שאזכה. 

לא מסכימה איתךמקרוני בשמנת
האשה עוברת המון שינויים, זה נכון. אבל לדעתי גם האיש עובר שינוי עצום בחתונה. יש עליו פתאום אחריות גדולה מאוד ומערכת יחסים שונה נוצרת בחייו.
מסכימה שהאשה עוברת מורגשים יותר מבחינה חיצונית- שינויים כמו כיסוי ראש, טבעת, ושם משפחה משפיעים לכשעצמם. ומבחינה פיזית ממש אכן עובר עליה שינוי קיצוני יותר מאשר בגוף האיש. לא יודעת כמה מתאים לפרט פה אבל האשה צריכה להכיל בתוכה משהו חדש שמעולם לא היה שם ומשפיע מאוד על המערכות שלה. לעומת האיש שחוץ מזמן התמיש עצמו לא חווה משהו שונה פיזית.. הבדיקות, הטבילה, הפתיחות הנדרשת, כל ההכרה הזאת עם הגוף יכולה להיות מאוד מפחידה ומלחיצה. וכן, מערכת יחסים מינית גם גורמת ליותר דלקות ופטריות באותו מקום אז זה יכול להיות קשור גם כן לתחושה רעה.
אבל הגבר הוא לא רובוט והוא גם עובר שינוי גדול ומשמעותי בחייו- בתודעה ובמעשים. וגם פיזית, כן. גם אם פחות מהאישה.
מסכימה,מסכת יומה

אכן, גבר עובר שינויים.

מה שאת כותבת גם מחדד את העניין -אצל אישה פשוט העניין קיצוני יותר.

השינוי אצל שניהם הוא עצום וגדול,

אך כוונתי למעלה הייתה להדגיש את עניין ההשפעה שיש לזה דווקא על חיי האישה,

בדגש על כך שהעניין הנפשי משפיע גם על הפיזי וכן להיפך...

ולו רק מכיוון שהשרשור נפתח בכיוון זה.

 

פרח

זה כולל;טבעות בצל
חולשה כל הזמן ובחילות כמעט כל הזמן וכאבי בטן יש ימים יותר טובים ויש קשים. יש לילות שמתעוררת מכאבים ברגע שההשפעה של המשכחי כאבים עוברת

יש ימים שמרגישה יותר טוב אבל עדיין חלשה, באחד מהימים האלה הלכנו לצימר כי רציתי להוציא אותה מהשגרה של מיטה אבל באמצע הלילה קיבלה עוד התקף כאבים בבטן

זה מבאס כי גם כשנראה שהמצב משתפר אי אפשר לדעת מה יקרה בעוד כמה שעות

בדקתם הליקובקטר פילורי?נקודה למחשבה
זה חיידק שיכול להגיע למצב של התפתלות מכאבי בטן וחולשה שנובעת בעיקר כי בקושי אוכלים..
אכןטבעות בצל
הסימפטומים ממש מזכירים הליקובקטר אך בדקנו
וצליאק?שיר מזמור
נשלל גם כןטבעות בצל
יש מחלת מעייםנקדימון
שנקראת "קרוהן", זה עושה צרות בבטן ויכול להיות מאוד מסוכן. תנסו לבדוק את זה.
בבדיקות דםטבעות בצל
וצואה לא מצאו סימנים לזה, אבל זה לא 100%. רק אחרי החדרת הסיבה האופטי למעי נדע בוודאות. מחכים.

תודה
יש את זה לחברה שלי. ממש הסימפטומים המוזכרים בו.44444
לבדוק אפשטיין-בר, קוליטיס,וחלילה -- גידולחכמת ישישים

אומנם, כתבת שעשו כבר "את כל הבדיקות", אבל יש אין סוף של בדיקות שאפשר לעשות. בדיקות שאתם לא חשבתם עליהן וגם הרופאים שלכם לא חשבו עליהן. זה באמת מבאס. ההצעה שלי -- לכו אל הרב פירר. הוא ידע לאן להפנות אותכם. תהיו בריאים, ובהצלחה. נראה לי, שלרב פירר יש גם הרבה ניסיון וגם איזה חוש שביעי. הוא בן אדם רציני ולא, חלילה איזה עושה נפלאות מגי. לכו אליו.

נשמע כמו מעי רגיז.44444
יש לחברה שלי משהו דומה.
אגב, בדקתם הריון? יש נשים שמקבלות מחזור בהריון, בעיקר בהתחלה. נדיר מאד מאד אבל קיים.
בע"ה רפואה שלמה ומהירה. האם יש משהו שאתה יכול לעשות בשבילה?איש מרגיש

רוב המחלות הגופניות תלויות במידה זו או אחרת במתרחש בנפש.

גם אם המצב הריגשי לא גרם את המחלה הוא משפיע הרבה על ההתפתחות שלה

ובזה באמת יש המון מה לעשות.

לדבר ולדבר ולדבר על איך היא מרגישה והאם זה תלוי במשהו בהווה או בעבר.

לחזק לחזק ולחזק גם אותה וגם את הזוגיות שלכם.

אתה יכול כרגע להחיות אותה ממש כפשוטו

ובע"ה שתהיה רפואה שלמה

לדעתי כדאי לתת לה לדבר כמה שהיא רוצה על איך היא מרגישהאדל34

ולא לנסות לפתח כמה שיותר את הנושא. הפסיכולוגיה המודרנית אומנם תומכת בזה, אבל יש משהו גם בהיסח הדעת מהבעיה לדברים אחרים, לנושאים אחרים. זה שניסית לקחת אותה לצימר זה היה רעיון מעולה.

מניסיוני, לא מזמן כאב לי משהו מאוד מאוד, והרגשתי שנכון לדבר על זה עד גבול מסוים. כי ידעתי שאם אני מדברת על זה הרבה זה גם מקשה על בעלי, גם מקשה עלי לחשוב על זה כל הזמן.

 

מה שבאמת עזר זה שהלכתי לטיפול טוב אחרי הבחנה טובה, כמובן הרבה תפילות ותהילים כי ה' הוא רופא כל בשר ומפליא לעשות. והכי חשוב שהיא תתפלל כי היא בעיקר סובלת, ושמעתי עוד משהו: חשוב שתכלול בתוך התפילה שלה גם עוד חולי ישראל, ואז התפילה שלה בתוך כלל ישראל יותר חזקה.

 

ובכלל, רציתי גם לכתוב שנראה שאתם התחתנתם באמת מתוך רצון ובחירה, ויש לך הרבה מסירות נפש ולה הרבה הכרת הטוב. ישר כוח! 

וזה כ"כ לא מובן מעליו. כל כך הרבה רווקים ורווקות אני מכירה בגילאי ה30 שעוד מחפשים ומחפשות את החצי השני שלהם...

אז ב"ה זכיתם להתחתן ואיש ואשה הם כמו אדם אחד. בע"ה יבואו תקופות יותר טובות, והקשיים האלה יפתרו. ככה זה אצל זוגות: פעם מרגישים למעלה: יש שמחה, בריאות, הבנה, קבלה, ופעם הם למטה עם קשיים ותסכולים. צריך לזכור שגם הקשיים עוברים, ולהודות לה' על עצם הנישואים.

 

האם היא הרגישה טוב לפני חתונה?l666

אולי אל תלך אתה לרופא ולכל הבדיקות ואל תישאר ער עד אמצע הלילה - שתלך לבד ובלילה תיקח אקמול.  או שיש לה משהו רציני שקשה לזהות או שזאת דרך לקבל צומי. אם רופאים צודקים ואין לה כלום אז ברגע שתפסיק ללכת לרופאים מצב ישתפר.

ברשותך, הייתי נזהרת עם כזאת עצה.סמיילי צהוב
לא מדובר על ילדה בת שנתיים ובטח שתפקיד הבעל הוא לא לחנך אותה.
בקשר למה שעלה פה, על הקשר בין גוף ונפש:
כאבים/ תופעות פסיכו-סומטיים הם תופעה שקיימת לא מעט ברמות משתנות. לא מדובר בהמצאה של האדם הסובל מהם! בשום אופן לא!!
מדובר ברגש מודחק, שקשה לאדם להרגיש אותו ולכן באופן תת מודע, כלומר לא בכוונה תחילה מצידו.. הנפש מעלה כאב/ תופעה אחרת כמו סחרחורת, בחילה וכו' שיגרמו לאדם להתרכז בהם ולשכוח מהרגש הקשה.
(כולנו מכירים למשל אנשים שכואבת להם הבטן מרוב לחץ.. זה כאב פיזי אמיתי לגמרי אך הגורם לו הוא נפשי. באופן דומה יש תופעות קשות, אפילו ברמה של פריצת דיסק, שניתן לפתור דרך הנפש)
הפתרון הוא לחפש מה הרגש המודחק, לשים אותו על השולחן ולהחליט באופן מודע, אפילו לומר בקול. שאני בוחר/ת להרגיש את הרגש ולא את הכאב. זה תהליך לא קל אבל משתלם.
למעוניינים להרחיב- מקור הדברים בספר בשם 'מאחורי כאב הגב'. הועיל לי אישית .מאד..
ואווונקודה למחשבה
אל תהיה בטוחה שאין לה כלום..!!
(מדברת מניסיון על עצמי שב"ה בעלי ממש תומך בי וזה מאוד מאוד חשוב)
(סמיילי עם פה פעור וידיים על הלחיים)טבעות בצל
א. אני לא באמת מסוגל לעשות את זה, אכפת לי ממנה הרבה יותר מזה

ב. זה ממש לא נראה לי הדבר הנכון. הרבה פה העלו את הנקודה של קשר בין הבריאות הפיזית לנפשית ואני לא שולל את זה, אבל אם זה נכון אני לא אתעלם מהבעיה הפיזית אלא ננסה לפתור את זו הנפשית!
הגזמת.ד.

אשה מתעוררת מכאבים, סובלת - 

 

ועל סמך אפס-מידע חוץ מזה שעדין לא מצאו ממה זה, "לחשוד" אולי פשוט רוצה "צומי".... 

 

ואם יתברר בסוף שזה משהו פיזי שעוד לא מצאו, נניח פטריית קנדידה עקשנית במעיים (סתם דוגמה) - או, כלשונך, "משהו רציני שקשה לזהות" - והאשה תאמר לבעלה, למה לא באת לעזור לי כשלא יכולתי לסבול.... מי שמייעצת אופציה "קשוחה" כזו תיקח עליה מה יענה?..  על דבר כזה עושים נסיונות? גם הרופאים לא אומרים ש"אין לה כלום". עוד לא מצאו.

לכל המגיבים על בעיה נפשיתטבעות בצל
ברור לי שאישה שכמה חודשים סובלת ולא יכולה לנהל סדר יום תקין, לא יכולה להתחייב לעבודה, לא יכולה לדאוג לבית שלה לפעמים בגלל החולשה וגם לא מכירה אף אחת פה באזור, וכל מה שיש לה לעשות מהבוקר עד שאני חוזר מהעבודה זה צפייה וכדו' ברור שזה משפיע נפשית, זה מבאס וזה מדכא. אז ניסיתי לנצל כל יום שהיא מרגישה קצת יותר טוב ליציאה לקניות/חברות/צימר זוגי אבל לא חשבתי שהמקור של כל זה עלול להיות נפשי. כאילו ברור שעכשיו גם נפשית זה קשה אבל בגלל שהיא לא מרגישה טוב. ברגע שתרגיש טוב ותחזור לכוחותיה ממילא גם נפשית היא תרגיש נפלא. ככה חשבתי
קרוהן בדקו? זו מחלה גופנית לגמרי שמשפיעה על הנפשיתמיד אמא

עד שלפעמים מאובחנת בטעות כדיכאון (היא גורמת לדיכאון, אולם לפעמים מפספסים אותה כגורם)

בהחלט לבדוק אם היא לא סובלת ממחלת קרוהן !חכמת ישישים


(יש הטוענים שזה הפוך. היא נובעת מנפש ומשפיעה על גוף)ענבל
ויתכן שאכן צדקת.ד.

סה"כ, העלו פה השערות.

 

אתה פועל מצוין (אולי כדאי באמת לנסות להתייעץ עם הרב פירר. להביא לו את כל התוצאות עד כה? קצת קשה להשיגו, אבל נראה שבמצב כזה, מתמשך, שווה את המאמץ).

איזה בעל מקסים אתה!גדולה מהחיים
הלוואי ובקרוב הכל יעבור!
מה השתנה?מסכת יומה

מה הדבר הכי משמעותי פיזית שהשתנה אצלה אחרי החתונה?

מאכלים חדשים, מרכך כביסה חדש, זמני ארוחות- יותר/פחות...

זה יכול להיות תגובה למשהו שהיא לא רגילה אליו, 

החל ביותר/פחות- בשר/ירקות/פירות/פחמימות/חלבונים, במה שהיא אוכלת,

ועד לאלרגיה לתבלין מסוים/  ריח חדש....

 

ניסיתם לראות מה "מעורר" את זה?

מתי יש יותר התקפים? אחרי אוכל, אחרי שבת בבית/אצל ההורים,

אפילו אחרי שאתם ביחד, או כשאתם במקום כלשהו...

 

ואולי זה הרגל שהיה לה והיא ויתרה עליו:

נאמר לשתות תה ירוק כל בוקר, לשתות רק מים, כוס קפה פעם בשבוע, סתם הייתה רגילה ללכת ברגל הרבה,  

כשהגוף רגיל למשהו ופתאום זה חסר לחלוטין זה יכול לעורר תגובות משמעותיות.

 

כדורים שממש עוזריםיש אי שם
אני ממש ממליצה מנסיון לברר אצל הרופא משפחה על כדור בשם ציפרלקס. הוא כדור שעוזר לכל מיני בעיות בנפש,ממש כדור מקובל. זה כמו אקמול לנפש. המון המון אנשים לוקחים אותו,תקופות מסוימות או שנים.
עושה פלאים. ויכול להיות שיעזור לה ויעודד אותה ובהמשך אפשר לשלב גם טיפול פסיכולוגי או פיזי,אבל בשלב ראשון הכדור יכול לעזור לה לחזור לחיים.
מדברת מתוך ניסיון. היה לי תקופה דומה וברוך ה'הכדור עשה לי פלאים ובמהירות. בהצלחה רבה
מעלה השערה- אולי פיברומיאלגיה?נערת טבע


תודה, גיגלתיטבעות בצל
התסמינים שמתוארים לא דומים למה שיש לה
תחשבו אולי על לעבור למקום ליד אנשים שהיא גדלה איתםשולם עלייכם
חשבנו וחשבנו שובטבעות בצל
לצערנו לא שייך
הולך להיות ישיר . אולי לא טוב לה איתךשולם עלייכם
מתי יצא לך לעשות בדק בית בזמן האחרון..
חופשי עם הישירותטבעות בצל
היא אוהבת אותי ומעריכה אותי ושמחה מאוד שאני איתה ובטח ששמחה שאני איתה כשהיא עוברת תקופה קשה כזו
היא לא רוצה לעבור לשם
אתה נשמע בעל מצויין ודואגעובד
לא הייתי הולך לכיוונים של הרשמה עצמית אלא של חשיפת השורש הנפשי אצל האישה הסובלת.
חכמים היזהרו בדבריכם!
מח אחד!!עובד
מח אחד זוהי שיטה שבודקת את הרגש ואיך הוא משפיע פיזית על הגוף(אני מפשט מאוד את הדברים)
ע"י טיפול ואבחון במח אחד אפשר תוך כמה דקות
למצוא את שורש הבעיה ולהתחיל לטפל בו ע"י תרגילים מתאימים, אך דבר ראשון ע"י מודעות!
תגגל מח אחד יוסי גולד, יש שם באתר מידע ומאמרים .
אני ממש ממליץ בחום על השיטה להרבה מאוד עניינים ובטח שלדברים פסיכוסומטיים כפי שאתה מתאר!
מכיר אנשים ששחררו הרים וגבעות מהנפש בעזרת השיטה וחייהם השתפרו פלאים-
מי אמר שזה פסיכוסומטי?טבעות בצל
זה שם לועזיעובד
למחלות ותופעות שמשולבות בין גוף-נפש.
כמו שאומר הרמב"ם שכל המחלות שורשן בנפש..
גם ע"פ מח 1, סרטן לדוגמה נובע מלחץ והדחקה,
בעיות לב נובעות ממתח וכעס ועוד-
ידוע שהנפש משפיעה על הגוף ולהיפך-
מה שיפה במח אחדעובד
זה שזו שיטה שמטפלת ברגש ובנפש בעזרת תרגילים של תנועה שמותאמים לאדם לפי הבעיה ומשחררים כל מיני צרות ומועקות
ויכולים לחסוך תרופות שרופא רגיל/פסיכיאטר היה נותן(כמו שהמליצו למעלה על ציפרלקס למשל)
*גילוי נאות , אני לא מטפל בשיטה ואין לי רווח כלשהו מההמלצה מלבד לנסות לעזור ליהודי ובעל מסור..
הרבה דברים הם פסיכוסומטייםעובד
וכיון שלא נמצא שום דבר פיזי עד עכשיו כבר חצי שנה זו הערכה די מבוססת-
בכל מקרה כדאי לנסות מח אחד שיכול לחשוף את השורש של מה שזה לא יהיה..
ההצעה הכי טובה שאני יכולה לתת לך, היא ללכתאדם נוף מורשתו
לביקום, שזו רפואת תדרים.

זה מאבחן את כל איברי הגוף, וגם מטפל.

נסו את ד"ר יצחק אלדרי. בחור דתי וישר.
פניה אל האחראימיאו מיאו
אני מציע תפילות, תפילות ועוד תפילות.
בכל יש תקופות כאלה.
התמזל מזלכם... אתה יודע מי אחראי על המחלות... שזה בתקופה של פוסט חתונה.
צריך לשמוח שזה לפני הריון שאז קשה יותר .
לחברה שלי היה משו דומה מיד אחרי החתונה, הלכודודאית
לרופא מסיום שעשה פלאים.. אח"כ גם אמא שלי היתה אצלו וגםנעשה פלאים.. אם תרצה פרטים- בשמחה...
מציינת שאינלי קשר אליו, סתם ממש נשמע שהטא יוכל לעזור.. רק קחו בחשבון שזה יקר):
תפנה בפרטי לעוד פרטים
רפואה משלימה, כזו או אחרתפיגא *
אחרי שבדקו "הכל", ולא מוצאים בעיה, עדיף להפסיק לבזבז זמן עם עוד תור / בדיקה / המתנה..... מיותרים, ולנסות אבחון אחר.
יש שיטות שונות לאבחן ולטפל ברפואה המשלימה. כבר הזכירו מח אחד וביקום, וגם ספר על מדוע הגב כואב. כל השיטות האלה עובדות. יש עוד שיטות - קרניו סקרל, אייפק, מטריקס, EFT, NLP ועוד ועוד.

רב השיטות עובדות ברמת התת מודע. כשהולכים לרפואה הקונבנציונלית, רק המודע מתקשר - כואב לי כאן, אני מרגיש ככה וככה.

כששואלים את האנרגיה של הגוף, את תת המודע של הגוף, מגלים את התשובה האמיתית. כשמגלים את השיטה האמיתית, ניתן לטפל בה, בעז"ה, ביעילות.

סיפור אמיתי על זוג צעיר שאני מכירה - זמן קצר אחרי החתונה, האשה פיתחה תסמיני אלרגיה חריפים. מכיוון שהזוג עסק ברפואה משלימה, בדקו ברפואה המשלימה למה האשה פתאום רגישה.
התברר שהאשה פיתחה אלרגיה לבעלה. כשעבדו קצת על הנושא, התברר שהרגישות שלה נובעת מכך שהקליניקה שלו היתה בבית, והיה לה קשה לבוא הביתה, לקן החדש שלה עם בעלה, ולמצוא אנשים זרים יושבים לה בקן.
א' - היא עברה טיפול (חד פעמי) לגבי האלרגיה לבעל. ב' - העבירו את הקליניקה למקום אחר.

תסמיני אלרגיה / רגישות יכולים להיות כל דבר. ממש כל דבר.
העיקר למצוא מטפל/ת מוצלח/ת שנוח לכם להגיע אליו/ה, ושהטיפול יהיה כזה שמתאים לכם.
בהצלחה!
אין לי מה להוסיףביניש
אבל כל הכבוד אחי! אשריך!
בעז"ה תעברו את זה ותזכרו את התקופה הזאת כדבר טוב שבנה אותכם!
בעז"ה רפואה שלמה, ואם אתה רוצה לשלוח שם בפרטי שגם נוסיף ללמוד לרפואתה!
רפואה שלמה ובהצלחה!
לבדוק אצל נטורופתיתאודי-ה
רגישות למאכלים.
לפעמים זה מחליש את הגוף עד כדי חוסר תיפקוד.
וזה יכול להופיע באמצע החיים.
אני הלכתי למיכל שרביט עם כמה ילדים. אם אתה רוצה אתן לך טלפון בפרטי. היא מקבלת בירושלים.
בדקנו רגישות למאכליםטבעות בצל
לא יודע אם היא נטורופטית, שושנה שטייף היא עזרה לכמה מהמשפחה שלי. לא עזר בכלל
הסיפור שלך ממש נגע לליביתיקוןהמידות

אולי כי עברתי משהו קצת דומה לאישתך. כל הכבוד לך על המסירות והדאגה

, זה מקסים וזה בכלל לא מובן מאליו בשלב כזה של הנישואין. זכתה אישתך..

בנוגע לרגישות למאכלים אני רק רוצה לומר שגם בעלי וגם שניים מילדיי סבלו תקופה ארוכה מאוד מכאבי בטן, קיבה עצבנית וריצות מוגזמות לשירותים.

בדיקות דם וכיו"ב לא העידו על צליאק או דבר אחר. הורדנו מוצרי חלב ולא עזר, הוספנו פרוביוטיקה וגם לא עזר.

ישנה בדיקה מאוד יקרה שהיא סוג של ביופסיה של המעי שלא אישרו לנו לעשות ויתכן שחשוב שאישתך כן תבצע אותה אפילו בהשתתפות עצמית אם אין ברירה.

כמו"כ יש בדיקות חודרניות של המעי שלא הזכרת כמו קולונסקופיה. עשתה קולונסקופיה??

אבל לעצם העניין, החלטנו לעשות מעשה משמעותי בלי לבזבז כסף על מטפלים נטורופתיים למיניהם שלוקחים המון. והורדנו לילדים את הגלוטן לחלוטין!!! כאילו שאובחנו כחולי צליאק, בלי שום זיופים וזה כמובן דורש ממני המון הערכות מתאימה. ותוך שבועיים הורגש שיפור משמעותי אצל שניהם, אע"פ שלא נמצא ציליאק בבדיקות דם.ואנחנו ממשיכים להקפיד מאוד כבר 4 חודשים. ואם תגגל קצת תראה שהמון אנשים היום עוברים לתזונה נטולת גלוטן למרות שאינם חולי צליאק. אני ממליצה להיכנס לאתר של "האחים גיל" הם מסבירים המון על תזונה בריאה באופן מאוד ברור ומתקבל על הדעת.

ואם אובחנו אצלה רגישויות למזון - אתה אומר שהימנעות מהם לא באמת עזרה, אבל האם הלכתם עם זה עד הסוף לפחות לחודש שלם ואח"כ הבנתם שלא חל שום שיפור? כי שינוי אמיתי תרגישו רק אם היא נזהרה לחלוטים מהמאכלים הנ"ל לפחות לחודש למיטב ידיעתי. שיהיה בהצלחה ורפואה שלימה בקרוב!

דבר ראשון תודהטבעות בצל
מהי הבדיקה היקרה שהיא סוג של ביופסיה של המעי?
אנחנו כרגע מחכים לבדיקת גסטרוטרופיה שבמהלכה לוקחים גם ביופסיה
כנראה שזו הבדיקה.תיקוןהמידות

כך זכור לי מדברי הגסטרו שאצלו היינו. לא בקלות מאשרים לתת את הבדיקה הזו אבל כנראה שאצלכם עושה

רושם שהמצב מספיק חמור. בע"ה יהי רצון שהכל יהיה תקין או לפחות פשוט לריפוי.

בכל אופן אם כך אז דווקא עדיף לא להימנע מגלוטן עד אז , אחרת הביופסיה לא תזהה דלקת הנובעת מגלוטן.

ממליצה גם לא להקשיב לכל מי שמנסה לומר שזה רק נפשי. א. לא יתכן מצב נפשי ירוד בעקבות נישואין עם בעל כ"כ אוהב ותומך , להיפך .  . ב. מצב נפשי לא טוב בד"כ לא גורם לסימפטומים חריפים אלא להרגשה כללית רעה, חולשה, עייפות וחוסר חיות. חד וחלק לא לכאבים המצריכים משככי כאבים.

אז זו הבדיקהטבעות בצל
והתור אליה לוקח שבועות עד חודשים, בנוסף היא מאוד חוששת מהרעיון של סיב אופטי מוחדר דרך הפה למעי, במיוחד עם כל הבחילות אפילו משטח גרון היא עשתה לעצמה במראה כי לא רצתה שהרופא יעשה...
וזה באמת לא יתכן שזה רק ממצב נפשי, יום אחד הרופא שלח אותנו למיון בגלל התקף כאבים שהיא קיבלה, אם כי כל המצב הזה אכן קשה גם נפשית. אני לא מזניח את הצד הנפשי, בכלל לא! אני רק חושב שכשהבעיה הרפואית תיפטר, גם נפשית הכל יבוא על מקומו


ותודה על המילים הטובות. באמת.
יש לי הערההודיה60


רוצה להוסיףאכפת לי

לטבעות בצל: אני גם מתפעלת מהרגישות שלך לאשתך והדרך המכבדת שבה נשמע שאתה מטפל בה ובמצב הלא נעים שנכנסתם אליו.

אכן צריך להיזהר מתגובות שעלו למעלה כמו לא להתייחס וכאלה.

אני מגיבה דווקא כאן כי אני רוצה להוסיף על התוגבה של תיקוןהמידות, שהיא תגובה חשובה בעיני:

 

לאמא שלי, אחרי אחת הלידות, נהיו כאבי בטן ובעיות בעיכול.

זה היה קורה בעיקר בימי ראשון. אנחנו כילדים לא ידענו מכלום. היא סבלה בשקט עד שיצאנו ללימודים.

הרבה פעמים היא לא היתה מגיעה לעבודה בימי ראשון בגלל כאבי בטן. למעסיק זה לא היה נשמע טוב.

היא הלכה להרבה בדיקות שלא גילו לה כלוווווום. עד שבשלב מסוים אמרו לה שהיא פשוט מדמיינת ושאין לה כלום.

אחרי כמה שנים טובות של סבל, עשו לה ביופסיה ושם גילו לה צליאק.

היא לא ידעה אם לשמוח או להצטער..

והסיבה שדווקא בימי ראשון כאבה לה הבטן במיוחד, זה כי... בשבת אוכלים הרבה חלות..

 

אז לסיכום:

יש דברים שקשה לגלות

כדאי לבדוק ולבדוק ולא להתייאש

לנסות במישורים שונים

לראות מה המשפחה שלה מציעה לעזור

לדאוג לצד הנפשי (לא כי זו בעיה נפשית, אף אחד הרי לא יודע כרגע מה זה) אלא כי הסיטואציה עצמה קשה נפשית

ולהתפלל..

 

מברכת אתכם בבריאות איתנה, רפואה שלימה וחיים טובים וארוכים ביחד!

מבאס. רפואה שלמהאודי-ה
לי היא ממש לא עזרה..עובד
אולי הבעייה היא לא פיזית נפשית אולי היא רוחניתsubb19

הייתי מציע לפנות לאורן זריף. מניסיון הוא יכול לעזור במצבים שאין לרופאים פתרון.

אני אומר מניסיון שווה לנסות, הרה"ג מאיר מאזוז שליט"א ממליץ לנסות.
תראה בסרטון VIdeos – אורן זריף
הטיפול שלו יקר קצת אבל "כל אשר לאיש יתן בעד נפשו"(איוב ב,ד) אורן יהודי עם לב זהב אדם יקר.

בשורות טובות ורפואה שלמה בע"ה.
 

לא לאורן זריף!!! הוא משתמש בכוחות הטומאה, כת השטןהמנטאש

ליתר דיוקשטן. פעם היה אצלי אורח מחו"ל והעיתון היה פתוח לדף עם הפרסומת שלו (עם תמונה של הרב כדורי, זצ"ל, אם איני טועה). בלי להבין את העברית, הוא פשוט הצביע על איזה קשקוש ואמר, זה הסימן של כת השטן. הייתי בהלם כי הוא פרסם בכל מקום, וקבל ברכות מצדיקים. שלחתי את המידע לעיתונים והם הפסיקו לפרסם אצלם. הוא המשיך לפרסם בעיתונים חילוניים ואחרי זמן מה, חזר לעיתונים הדתיים ב ל י הסמל הזה! האם הוא השתנה? לכו תדעו (אני דנה אותו לכף זכות, אבל לא נראה לי שכדאי...) בקיצור, יש צדיקים בלי כוחות הטומאה ה' ירחם כמו הרב דוד אבוחצירא בנהריה ועוד. רפואה שלמה, רפואת הנפש ורפואת הגוף, בקרוב, אמן! בלח

ומה הרב מאזוז שליט"א מדבר שטויות???subb19

תראי בסרטון שהבאתי קישור אליו וגם תקראי את השאלות ששאלו את הגאון העצום הרב מאיר מאזוז שליט"א

https://www.ykr.org.il/modules/Search?q=%D7%96%D7%A8%D7%99%D7%A3

את בכלל היית אצלו פעם למה נראה לך שהוא משתמש בכוחות הטומאה?

אורן יהודי שומר שבת ומאמין למה ללכלך?

הסימן של כת השטן נו באמת.

אורן זריף - שרלטן. מנסיון עגום.הודיה60


חיזוק ואיזון הגוף-פרחים בקנה

אמנם אני משווקת,אבל אני משתפת אתכם בהתרגשות על מוצרים שמאוד עוזרים לחיזוק כל מערכות הגוף!

 

וראיתי שהגיבו על הליקטובקטר וקרוהן ואני מכירה אישית אישה שבזכות המשקה אלוורה של "פוראוור " היא לא

 

סובלת מהקרוהן. אם רוצים עצה, אשמח בפרטי. רפואה שלמה ב"ה

אתה בעל יקר. תקרא בבקשהאם לשלושה

קראתי הכל ורציתי לומר לך:

 

א. אתה בעל תומך ומדהים! פשוט מרגש כמה שאתה מכיל את כל הסיטואציה הזו. בע"ה אתם עוד תבנו ממנה.

 

ב. זה ממש לא נפשי!!! אם היא מתעוררת מכאבים אז חד משמעי אין קשר לנפשי.

 

ג. נשמע קשור מאוד לצילאק (יש הרבה "חולים" שבבדיקות דם הכל תקין אבל תכל'ס יש להם רגישות מסויימת) / קרוהן / קוליטיס. אלו בעצם רגישויות שונות במערכת העיכול שמורכבת מכמה איברים. לא פשוט אבל היום אפשר להתמודד עם זה. יש שפע של סוגי קמחים שונים ואפשר לחיות טוב מאוד! אני שמעתי על עמותת "עזרה ומזור" מרכז סיוע לחולי קרוהן קוליטיס. יש שם אדם בשם אבי כהן נחמד מאוד.

 

ד. תעשו טובה לעצמכם ואל תלכו לכל מיני רפואות "אלטרנטיביות" זה סוחט כסף ומבזבז זמן!

 

ה. בבדיקת סיטי לפעמים לא רואים מספיק טוב. אולי כדאי להתעקש על MRI. אם בבדיקות גסטרוסקופיה לא יגלו כלום.

 

ו. אני עברתי גסטרוסקופיה וקולונוסקופיה יחד באותו זמן. זה ממש שטויות. אין צורך להלחץ. עשיתי את זה כמה פעמים. בבדיקת גסטרוסקופיה שמים אישזהו ספריי ופשוט נרדמים ומתעוררים שהכל נגמר. תהיו רגועים. אם במקום שאתם רוצים התור הוא מאוחר - תנסו לקבוע תור בבי"ח אחר מרוחק יותר. תהיו אסרטיביים שאתם חייבים את הבדיקה בדחיפות. חבל על כל יום שהיא סובלת. 

 

תמסור רפואה שלימה לאשתך ושתהיה חזקה! הכל יהיה בשליטה אוטוטו בע"ה. ואתה פשוט חזק ואמץ!

בכיוון הנפשי - תסמונת הסף הנמוך???yr

אני מכיר אדם שעבר תקופה קשה. עשו כל מיני בדיקות ולא גילו כלום.

פסיכולוג הציע שאולי זה בא מ"תסמונת הסף הנמוך". פירושו של דבר שכל מיני צרות, נסיונות, מעברים, חידושים, זעזועים ושאר אתגרים קטנים ובינוניים האדם נוטה להתגבר עליהם בקלות, אבל לפעמים הצטברות של כאלה מביאה לשבירה ואז הוא הופך לשבר כלי ואז פתאום כל דבר קטן מגדיל את השבר. (כמו עינוי סיני - רצף של הצקות קטנטנות כמו דגדוג נוצה, שהחזרתיות שלהן היא שהופכת לעינוי)

זה לא בעיה נפשית חלילה, ובוודאי לא מצריך טיפול פסיכיאטרי או משהו בכיוון - אבל זה כן אתגר שהמפתח לפתרון שלו הוא חיזוק הנפש, הקטנת מצבי הלחץ והיערכות נכונה לארגון החיים מתוך התחזקות. ואכמ"ל.

אפשר למצוא על זה עוד מידע באינטרנט ולראות אם אולי זה קשור גם כאן.

כמובן אני בכלל לא בטוח, אבל מעלה כיוון נוסף.

באותו מקרה שהכרתי זה היה הכיוון הנכון וחיזוק בכיוון הזה פתר את כל הבעיות.

 

האם היה שינוי באחד ממרכיבי התזונה שלה אחרי החתונה?פלאפל

אם עברתם לאיזור אחר- אולי אפילו המים שונים ממה שהייתה רגילה.

הייתי ממליצה לנסות כמה אופציות של רפואה אלטרנטיבית-

תחפשו מידע על שיטות מבוססות יותר מבחינה מחקרית ושאמורות לעזור לבעיות במערכת העיכול.

אתם משקיעים כל כך הרבה כוחות ומשאבים בריצות לרופאים ובדיקות,

ואולי פתרון ימצא בכיוון אחר ממה שאתם מחפשים?

מתפללת שתהיה ישועה בקרוב!

בהצלחה!

תשובהתפצי
נשמע ממש קשה. לך וגם לה.
אני שוללת פה הרבה השערות במיוחד קרוהן שזה לא הכוון בכלל. יש לי רעיון פצצה בשבילך. במיוחד שיש לי נסיון בזה. אם תרצה לשמוע תפנה אלי באישי.
חוץ מזה בהצלחה רבה
אולי יש לה מונו?פורטבלה
מה שנקרא בחשון העם "מחלת הנשיקה" זה וירוס שמחליש את כל המערכת החיסונית וממש מרתק אנשים למיטה. בבדיקת דם פשוטה ניתן לעלות על זה.
נבדק. נשללטבעות בצל
יישר כח עצום!גברת שוקו
אתה ראוי להערכה רבה! ולשתף זה בסדר גמור! כולנו עם ישראל! בעז"ה שהמקרה הזה ימנף את הקשר שלכם למקומות גבוהים יותר...
*אני לא נשואה*
אך רציתי לשאול, ניסיתם פסיכולוג? או קאוצינג? מה היא עושה בימים? כל היום במיטה? אולי לנסות להכניס לה שגרה חדשה כמו אימון מסוים, חברה חדשה, בגדים ומתנות בעלות ערך סמנטלי.. אם היתי בסביבה או היתי יודעת על המצאותה היתי מנסה לעזור יותר מבחינה חברתית.. ממש כואב לי לשמוע. האם אתם מקבלים עזרה מבחוץ?
על עצמי אני יכולה לומר שגם אני היתי במן סוג כזה של 'דכאון' כי לא מצאתי את עצמי מבחינה חברתית, סביבת עבודה ולימודים אחרי תקופה שהיתי בכל מיני מקומות בארץ עבדתי טיילתי הלכתי חזרתי התנהגות נורמטיבית לחלוטין וכשחזרתי לבית הורי כל הזמן היתי במיטה.. הרבה פעמים הכל היה בראש.. הרגשתי לבד, חסרת מיצוי וכו ולא הרגשתי שעובר יום בלי לאכול או שלא עשיתי כלום היום.. אז ניסיתי מישהו מקצועי בתחום הנפש האמת שהלכתי לדבר עם רבנית ויועצת.. ולאט לאט יצאתי משם. גם בעזרת חברות שלי והורי שתמכו בי..
נסה כמה שיותר להאיר לה פנים, אין כמו חיבוק מאדם שאוהב אותך ומפזר לך מילים טובות, כשתראה אותך חזק גם היא תתחזק בעז'ה חזק ואמץ!! תצליחו בדרככם! אל יאוש! בעזרת השם!!
סליחה אבל מה הקשר? היא מרגישה פיזית!תפצי
אני לא מבינה כ"כ בדברים האלה312214471

אני רק רוצה להגיד לך שאתה נשמע פשוט בעל נפלא!! אשריה מה טוב חלקה!

ושה' ישלח לכם בריאות ושמחה!

מה שכן, אני חושבת שכדאי לבדוק את זה כמה שיותר מהר, לחשוב מה כן יכול לעזור ולנסות לא להמרח מבדיקה לבדיקה כי כל זמן שעובר יכול להכניס אותה יותר עמוק למיטה... ואז כמו שאמרת המקור הוא לא נפשי אבל זה כבר מתגלגל...

רק בריאות וברכה! 

תודה רבהטבעות בצל
ברור שקשה לה מהבחינה הזו, אני עושה כל שביכולתי להקל עליה, לארגן לה חברות שיבואו

לא כל כך מקבלים עזרה מבחוץ כי אף אחד לא יודע מה באמת המצב...
תודה על החיזוק
אבל לא זו הבעיה, זה רק עוד תוצאה...
נקודה שעוד לא התייחסו אליההודיה60

התמודדות לא פשוטה. מאחלת לכם הרבה סיעתא דשמיא שתמצאו את הבעיה ואת הפתרון

 

רק מעלה נקודה לתשומת לבך - בינתיים כדאי שתקחו מניעה, נשמע שלא כדאי להוסיף גם הריון למצב הזה

 

בהצלחה רבה

אני מכירה כמה וכמה מקרים כאלה!!! וגם אני!!!אמון ואמונה

לא היה לי מן לקרוא את כל התגובות, אבל חייבת להגיב אולי זה יעזור להבין...

ראיתי אצל המון חתנים וכלות תופעה כזו. בעיקר אצל כלות. וגם אני הייתי ככה. כל חודש חשבנו שאני בהריון בגלל החולשה, הייתי כל כך חלשה שנשענתי על בעלי כשהייתי צריכה לעמוד 20 ד'. ירדתי 8 קילו במכה, תוך חודשים ספורים....אבל זה לא היה הריון. חשבנו אח"כ שזה "הריון מדומה" מרוב השתוקקות להיות בהריון. או חשש...

וכמו שאמרתי ראיתי את זה אצל עוד זוגות, גם אם לא קיצוני כמוני.

 

ההסבר הכי פשוט הוא שאישתך קיבלה ממך וואחד זפטה של חיידקים!

בזמן הקשר הפיזי יש מעבר של המון חיידקים, שגם אם הם ידידותיים לגוף שלך ואינם יוצרים אצלך שום מחלה לגוף שלה הם חדשים ועדיין לוקח זמן לגוף להסתגל לזה.

בנוסף, מערכת שלימה בגוף שלה שלא היתה פעילה בכלל התעוררה פתאום לחיים בעוצמה- יש סוג של הלם לגוף.

גם אם זה שינוי חיובי- זה הלם.

וכן, כמו שהגוף צריך להתרגל גם הנפש צריכה להתרגל לחיות בזוג. והגוף והנפש מאוד קשורים.

השינוי קשה לפעמים לעיכול בנפש ולכן גם הגוף מגיב בהתאם ואגב, זה לא קשור לאושר זו פשוט הסתגלות....

 

אצלי אישית גם היה מרכיב פסיכולוגי מובהק. באתי מרקע של בית מפורק וכל הזמן הייתי צריכה להיות חזקה ולדאוג לעצמי ופתאום כשהתחתנתי היה שם מישהו בשבילי ויכולתי להרפות, אז כולי התפרקתי עליו- מסכן שכמותו...

 

לי אישית לא נראה שאישתך חולה, ראיתי עוד זוגות שזה קורה להם. אם בדקתם הכל, והכל נראה תקין- תנוחו... זה כנראה פשוט יעבור עם הזמן.

ההריון הראשון סידר את העניינים אצלי. עברתי להתמקד בזה, והיו לי סיבות רישמיות להיות חלשה אז הנפש שלי ויתרה כנראה על התופעות הללו. וגם הגוף הסתגל לעיניינים החדשים שלו.

 

בריאות איתנה! וחיים מאושרים!

 

 

עד כדי כאבים שמעירים אותה בלילה?טבעות בצל
סתם שאלה, איך היית מסוגלת להיכנס להריון במצב גופני כזה? אנחנו החלטנו שרק כשנרא שהיא מרגישה טוב במשך תקופה יש על מה לדבר..
התחושה הכלליתbattt
מתוך מה שתארת וענית לכותבים שיש כרגע (לא משנה מה הגורמים) קושי פיזי וקושי ריגשי (שיתכן שנוצר מהקושי הפיזי). לגבי הנושא הפיזי- תבדקו עם רופא המשפחה אפשרות לנסות לשבועיים או חודש תרופה להפחתת חומצה בקיבה (לנטון ודומיו) לפעמים הקושי הראשוני (פיזי או נפשי) גורם ללחץ שגורם לחומציות יתר שגורם לבחילות וכאבי תופת בבטן העליונה. אין סיכון משמעותי או התמכרות לתרופה, ותוך שבועיים אפשר לראות הקלה. בנוסף- כדאי להתחיל טיפול פסיכולוגי פרטני או זוגי כדי שהתקופה הקשה הזו לא תשאיר שריטות.
יש לי ילד בן 19 (ילד אלק...) עם כאבים איומים בחזהאמון ואמונה

יש לי ילד בן 19 (ילד אלק...) עם כאבים איומים בחזה וגם תופעה של התעלפויות, פתאום מאבד אוריינטציה לסביבה וצונח.

הרופאים מיפו אותו מכף רגל ועד ראש.

כן, גם אותי מבהילים עם תגובות כמו כל הנ"ל על מחלה סודית שטרם גילו אבל מקננת בתוך גופו...

וכך נחשפתי לעוד ועוד אנשים עם כאלה סיפורים

יש מלא.

הרופאים אמרו בבירור- זה כנראה בנפש אבל רק האמיצים שבינהם העיזו.

 

אכן, אצלו זה בוודאי על רקע נפשי, הוא למד בכיתה עם גלעד שעאר הי"ד, עבר פגיעה מינית בישיבה התיכונית, היה נראה לכולם שהוא מתמודד בסדר עם כל הדברים, אבל עמוק בנפש זה נשאר. כשהוא הגיע לגיל מספיק בוגר להתמודד הגוף מאותת לו- "חביבי יש לנו פה עניין לא סגור"

וכן הוא מתעורר בלילה או לא נרדם מלכתחילה מכאבים מזעזעים בחזה. הוא מתקפל מכאבים ונשכב על הריצפה.... אנחנו מדברים על גברבר בכושר מטורף...

לגבי הסיפור שלי, ברקע של ילדות מאוד לא פשוטה היו דברים מודחקים מאוד, כך מסתבר. רק אחרי כמה שנות נישואין מאושרות מאוד הכל פתאום צף... בגלל שהגעתי סוף סוף למקום בטוח, התת מודע הרשה לעצמו לעצור לי את החיים ולהגיד- "עכשיו את מסוגלת להתמודד עם זה, יש לך מספיק תמיכה..."

נפש האדם היא דבר מופלא.

אני מאמנת ריגשית בשיטת התדר, מרפאה באנרגיה, רייקי, פרחי באך. התחלתי לפני 20 שנה, ויש לי נסיון. אני גרה בישובים באזור מערב בנימין (לכיוון מודיעין) אשמח לראות אם אוכל לעזור לכם, אם אתם בסביבה. יש לי הרבה כלים, ובניגוד גמור לנאמר על ידי אחרים- נואשתי מהרפואה ועולם הטיפול הפסיכולוגי הקונבנציולאלי מזמן.

כפי שגם אתה נוכחת לדעת שאין להם תשובות הרבה מאוד פעמים...  

באמת באהבה, נגעת לליבי...

ואני לא בשביל הכסף... זו לא הפרנסה שלי יש לי עסק עצמאי.

אבל נראה לי שאוכל לעזור להבין מה קורה.

מחיר רגיל הוא 200 ש"ח לפגישה, גם זה לא יקר יחסית. אבל אם תרצו להתייעץ איתי אקח רק 50 ש"ח דמי רצינות, כדי שתבין באמת שאני רק רוצה לעזור.

 

כנראה ידעתי בתוכי שזה נפשי.אמון ואמונה

כל המגיבים הציעו שלל מחלות, הרופאים בוודאי בדקו ביסודיות את כולם.

לדעתי זה בנפש ולא הכוונה שאישתך פסיכית אלה שיש קשר ברור בין הנישואין למצב הפיזי, שצריך להבין את מהותו, ושם הפיתרון!!!!

ולא לא לא הכוונה לבעיה פסיכיאטרית!

 וכמו שאמרתי ראיתי את זה אצל המון זוגות מיד אחרי החתונה...

אז למה לא להניח, אחרי ששללתם מליוני מחלות, שזה העניין? שווה בדיקה אצל מישהו עם נסיון שעוסק בקשרי גוף נפש- אבל רק באלטרנטיבי, כי הקונבנציונאלי רק עושה בלאגן, ישר כדורים וזהו. זה ממכר ומזיק ודופק את החיים. לאלטרנטיבי יש דרכים עוקפות.

 

נגיד, רק נגיד שלאישתך יש פחד מודחק מהריון מסיבה כלשהי. הגוף שלה מסדר לה אחלה תירוץ לדחיה...

נגיד, רק נגיד שלאישתך יש קושי/ התנגדות/ פחד מנשיאת אחריות של בית על כתפיה... הנה התת מודע מסדר פטור מוצדק...

נגיד רק נגיד, שיש לה פחד/ דחיה מיחסים, הגוף שלה מודיע- סליחה אני מושבת...

 

הנפש שלנו מופלאה...

וגם אם בראש אתה שולל את זה, בעל הבית האמיתי הוא התת מודע.

ובדברים האלה אפשר לטפל בקלות יחסית, מספיק החשיפה של השורש בשביל להרגיש הקלה משמעותית במצב. רק צריך להגיע לשורש. 

אפילו בחילות של הריון שזה ברור שזה הורמונלי, ופיזי אפשר להעלים בעבודה על הפן הנפשי כי הכל קשור. ועשיתי את זה מלא פעמים 2-3 טיפולים והיה שינוי.

זה לא קסם, פשוט עבודה עם השורש.

מח אחד/ קינסיולוגיה, ביו-אורגונומי,  מגיעים לשורש מאוד מהר...

אין לכם מה להפסיד מלנסות וזה לא עד כדי כך יקר.

אבל יש לכם מה להרוויח בענק- את החיים שלכם.

אם הבנתי נכון, אתם מונעים....44444
באיזה אמצעי?
כי גלולות יכולות לגרום לתופעות כאלו ואולי גם התקן שלא שמו אותו טוב.
מחשבה הזויה.. אבל זורקת לאווירנקודה למחשבה
אתה טוען שהשינוי קרה מהרגע שהתחתנתם..
אתה טוען שאתם מונעים הריון כתוצאה מהמצב שלה..
משערת שקצת לפני שהתחתנתם היא כנראה סידרה את המחזור עם גלולות.. ואם אתם מונעים הריון כנראה היא ממשיכה איתם..
יכול אולי להיות שאלו תופעות לוואי של גלולות למניעת הריון?
אם זה הורמונליאודי-ה

אז את צודקת בהחלט

זה לא זהטבעות בצל
לא אפרט בפורום אבל לא זו הבעיה
...שקיעת ערביים

שלום ,

רפו"ש במהרה לאשתך !

 

האם בדקתם מזוזות ביתכם ? 

האם עשיתם חנוכת הבית ?

 

אני שואלת כי הרבה מקרים היו תלויים בגלל מזוזות ותפילין פסולות וכשהעניין סודר ,הכול חזר לקדמותו.

תבדקו: אבנים בכיס המרהמיכלו

מוביל להתקפים של כאבים שגם מתעוררים מהם בלילה.

בבדיקות דם רואים שתפקודי כבד לא תקינים, ובאולטרא סאונד

רואים אם יש שם אבנים.

 

רפואה שלימה ובהצלחה

הלכנו למיון יום אחדטבעות בצל
כי הרופא חשב שיש לה אבנים בכיס המרה, במיון ראו משהו לא ברור וחשבו שצריך להוציא את כיס המרה אבל הלכנו למומחה פרטי ואין אבנים
אהלן! בדקתם רגישות ללקטוז (חלב)?י.ק

אמא שלי סבלה מזה זמן רב (אני חושב אפילו אולי מעל לשנה), עברה את כל מה שאתה מתאר והמון מהבדיקות שכתבת.

 

בכל מקרה המלצה - אני גם כן רגיש, ולוקח לי כמה ימים עד שמפסיקים כל כאבי הבטן וכו'. תנסה אולי לאמר לה לא לאכול חלב בכלל כמה ימים טובים (ממש לבדוק כל דבר, כי אפילו חמאה במרק יכו ללהשפיע), ואם בע"ה זה יעבור יש סיכוי טוב מאוד שזה שזה.

 

רפואה שלמה ותזכו תמיד לשמחה ואושר!

ניסינוטבעות בצל
שבוע בלי חלב ובלי סויה (בהנחיית רופא ביקום או משהו כזה) לא שינה כלום
וואו, לא קל... רפו"ש במהרה312214471


ד"א מהידע לי שבוע זה לא מדד..נקודה למחשבה
בד"כ השפעה של דברים מתחילה אחרי 3 שבועות - חודש..
הבן שלי סבל מכאבי בטן קשיםהודיה60

במשך חודשים, הרופאים לא מצאו כלום - לא רופא ילדים ולא גסטרו

 

בסוף אחרי שקבלתי עצה מידידה הורדנו חלבי לחלוטין, למיטב זכרוני לקח לפחות שבועיים עד שראינו את ההשפעה אבל זה ודאי היה זה כי מאז לא חזרו הכאבי בטן עד אחרי כמה חודשים שהוא התחיל לזלזל ולאכול חלבי פה ושם ואז זה חזר.

 

כך שאם אתם מנסים את הכיוון אז שבוע זה לא מספיק

שבוע זה מעט מידי למיטב הבנתימקרוני בשמנת
אני גם הייתי בביקום והיא אמרה שכדי לראות תוצאות צריך לפחות שבועיים.
אולי שווה לנסות שוב? כמה שיותר בלי דברי חלב בכלל.
אני מצטרפת לכולם- אתה פשוט מדהים, אין הרבה כמוך!!בקשר לביקוםאם+7

יש רופא בירושלים- ד"ר היימליך.

מקבל באיזור רוממה, הוא הציל לי את הילד וגם לי הוא אבחן אלרגיה מסוימת שממש מצילה אותי, לא ברמה של הצלת חיים ממש אלא ברמה של איכות חיים באופן משמעותי ביותר.

הוא מאבחן עם ביקום אבל יש לו גם טביעת עין מאוד משמעותית, הוא קולט בשניות.

אנא, נסו אצלו, לא יזיק בטוח.

 

אולי אנדומטריוזיס?H/S

מה שאתה מתאר נשמע ממש דומה למקרה של חברה שלי ובעלה !                                          

אנדומטריוזיס -זו מחלה שמאוד קשה לגלות...חברה שלי סבלה שנים!! כ14 שנים של בדיקות ללא ממצאים ..

היתה אצל אינספור מטפלים כאלה ואחרים ושום דבר לא הועיל...(כבר לא האמינו לה באיזשהו מקום)        

הייתה כל בוקר בקושי קמה מהמיטה עם כאבים עזים... ממש סבל!!

מצרפת קישור עם קצת מידע:

מה זה אנדומטריוזיס??? מורה נבוכים - המרכז לכירורגיה אנדוסקופית

 המון הצלחה ובריאות!!!

נראה הכי סביררפואה שלמה
אני רופאה. אנדומטריוזיס האבחנה הראשונה שחשבתי עליה כשקראתי את התיאור ואני מאד מסכימה עם התגובה שלעיל. כדאי לשאול רופא נשים. במיוחד אם לפני החתונה היא לקחה גלולות והפסיקה. כאבי בטן שמעירים משינה לא נובעים בדרך כלל ממצב נפשי, אם היא אכן מתעוררת משינה בגלל הכאבים.
נראה שאשתך חולה בגוף ולא בנפש.
תשמור על עצמך
ותנסה את ד"ר רוזנברג יצחק מפתח תקווה. רופא דתי חכם עם המון ידע וניסיון, ואם זה נפשי הוא לא יהסס לאמר. אל תתייאש. ישועת ה'כהרף עין
ה יעזורמשפוחה

לפי דעתי זה נשמע שמאוד התאמצת, והלכת עם אשתך להרבה רופאים ואפילו שעולים המון כסף,ועדיין היא לא מרגישה טוב, אז כאן אני חושבת שצריך יותר להתפלל כי כבר מאוד השקעת ולא הצלחת כי ה תמיד מלמעלה אוהב אותנו ומחבק אותנו פשוט יש נסיונות, בעז"ה שתבריא עוד היום! "אני מאמין באמונה שלימה!!" 

אמן!

הרבה תפילות ותהילים יחד עם המשך הניסיונות לאבחן ולטפלאדל34

זה מה שצריך .

 כמה שיותר אנשים יתפללו עליה - יותר טוב. אין כוחנו אלא בפינו, ורק ה' הוא רופא כל בשר ומפליא לעשות. כל השאר  הם שליחים שלו יתברך.

אוכל לספר קצת על עצמי. במשך כמה שבועות סבלתי מברך כואבת ואני ב"ה אישה צעירה, אמא לשני תינוקות, כשהגדול בן שנתיים ו 3 חודשים. אבחנו אצלי שחיקת עצם הפיקה בברך, ואמרו שעם טיפול טוב זה יעבור בע"ה. ביקשתי מאנשים קרובים להתפלל עלי, היה לי קשה לדרוך על הרגל ולטפל בתינוקות שלי.  התפללתי גם על עצמי.

 

ניסיתי להבין אולי הניסיון הזה בא ללמד אותי משהו והחלטתי לטפל בעצמי. התקשרתי לקבוע תור לפיזיוטרפיה ואמרו לי שיש בעוד חודשיים.  אמרתי מזל שלא בעוד 4 חודשים! עכשיו כואב לי!

ופתאום במהלך השיחה מישהו ביטל תור לעוד כמה ימים! ממש בהשגחה גלויה! הלכתי לפיזיוטרפיה, התחלתי תרגילים וב"ה כבר הרבה פחות כואב לי. ואני יותר יכולה לטפל בתינוקות שלי.

עוד משהו - חשוב שהאישה קודם כל תתפלל על עצמה (כמובן גם תפילות של אחרים עוזרות), כי אומרים שמי שהכי סובל - תפילתו הכי חזקה כי היא מעומק הלב וחשוב שהיא תזכיר עוד חולים בתפילתה, ואז תפילתה תהיה כלולה בתוך כלל ישראל.

ראיתי אנשים שיוצאים ממחלות ממש קשות, אז בע"ה מהמון מחלות אפשר להתרפא.

רפואה שלמה ובשורות טובות!

..העני ממעש
א. ישר כח. אתה מקיים מצוה בהידור-
רפואת אשתך. משמים ראו שאתה בר הכי-
אתה מתאר תעצומות כבירים.
ב. מסתמא העלו כאן- ובין הרופאים שביקרתם- די את כל המחלות המוכרות
ג. להתפלל!!! לבכות!!! ונודרים בעת צרה. ללכת לקבל ברכה מהרב קנייבסקי.
ד. ייעוץ- שהיא תוכל 'להעביר' החוצה את המצב הלא נעים ולא נורמאלי- 'דאגה בלב איש ישיחנה לאחרים'.
ה. לדאוג לה לחברה לא וירטואלית
בע'ה תבשר טוב!
עברתי את אותו הדברשירה456

הי,

 

רציתי להגיד לך קודם כל כל הכבוד ושתמשיך להיות בעל תומך, אתה לא יודע כמה שזה חשוב ומחזק כל כך.

 

רציתי לספר לך על עצמי, אני במשך שנתיים וחצי(!!) עברתי את אותו הדבר. גם לפני החתונה, והמשיך גם אחרים החתונה זה התחיל פשוט בבחילות בוקר כל יום והמשיך בחולשה, כאבי בטן לפעמים, ירידה במשקל, ממש חצי בנאדם ופשוט חוסר יכולת לתפקד. גם אני עברתי את כל הבדיקות שאתה יכול לתאר לעצמך, כולל הגסטרוסקופיה, ולא מצאו כלום. כל רופא שהלכתי אליו אמר לי שמדובר במעי רגיז מאחר ולא מצאו שום דבר.

 

גם אני עזבתי את העבודה שלי לאחר התקופה הזו ופשוט נחתי. 

 

המנוחה מאוד מאוד עזרה לי, ואצלי לפחות אני הבנתי שמה שגרם לי לכל הבעיה היה לחץ. היה לי לחץ מאוד גדול בעבודה, ועובדה שמרגע שעזבתי החיים שלי ב"ה חזרו למסלולם.

 

נכון שאשתך עזבה את העבודה ואולי עדיין לא השתפר המצב, אבל אתה חייב להסביר לה שגם עצם זה שאתם עושים את כל הבדיקות ולא יודעים מה יש לה, גם זה גורם ללחץ ומשפיע עליה.

 

יכול להיות שהיה לה טריגר של לחץ (בין אם זה מהעבודה, מהחתונה, המעבר דירה וכו'), והדבר ממשיך מאחר ואתם לא מוצאים פתרון לבעיה.

 

זה ידוע שבעיות במערכת העיכול נובעות מלחץ.

 

בכל מקרה, תנסו שילוב של כמה דברים:

 

א. לכו לרופא מומחה לעוד חוות דעת- אני הלכתי לפרופ' ערן גולדין באופן פרטי, רופא מקסים שנתן לי הרבה תובנות. (למשל שגם אי סדירות של מחזור יכולה להשפיע על מערכת העיכול, מה שאף רופא אחר לא אמר לי).

 

ב. לכו לתזונאית, היא חייבת להפסיק לאכול דברים שגורמים לחומציות של הקיבה, וזה יעזור לה בבחילות. בלי עגבניות, פירות הדר, מאכלי חלב, חצילים, פלפלים, סוכרים- שלא טובים לקיבה. אחרי שתעבור את התקופה הזו, היא תוכל להוסיף אותם בחזרה לאט לאט (אני כיום אוכלת הכול).

 

ג. לא להשאיר את הבטן ריקה. כשמשאירים את הבטן ריקה אז עולה החומציות בקיבה וזה גורם לבחילה. לכן, תמיד לאכול משהו קטן גם כשיש בחילה, עוגיה אפילו. ולנסות להעלות במשקל טיפה למרות שזה קשה כרגע. זה פשוט עוזר מאוד לגוף!

 

ד. שתעשה משהו שהיא אוהבת. היא אוהבת לצייר, לנגן, לרקוד, הליכות ביחד, הופעות מוסיקה, יוגה, התעמלות, שתעשה דברים מרגיעים שנותנים לה שמחה, זה חשוב מאוד. הדבר יסיח את דעתה מהאי שקט שהיא מצויה בו ומחוסר הידיעה של מה קורה, ולאט לאט היא גם תחזור למסלול הרגיל, אני בטוחה.

 

כשהיא תהיה רגועה, גם הבטן שלה תהיה רגועה.

 

אני כל כך מבינה מה שאתם עוברים. אני יודעת שאולי העצות שלי נראות לך בנאליות, אבל באמת שמניסיון כל כך ארוך של הדברים האלה, הן עוזרות. אתם צריכים המון המון סבלנות. לא ביום אחד הדברים עוברים, גם ברגע שהיא תתחיל לעשות את כל הדברים האלו, התהליך הוא של כמה חודשים ולאט לאט הגוף נרגע וחוזר לעצמו. אבל שלא תדאג ושתדע שזה עובר והכול יהיה בסדר!!

 

התמיכה שלך כרגע היא יקרה מפז, ואל תדאג, הכול בעז"ה יסתדר 

 

משהו נוסף שחשבתי עליו, יכול להיות שהיא נמצאת בלחץ של להיכנס להיריון? גם אם הסביבה לא אומרת לה על כך כלום, אבל יכול להיות שאפילו בתת מודע שלה, עצם החתונה הכניסה אותה ללחץ של הקמת המשפחה ומחויבות להביא ילדים והיא מפחדת? או שהיא רואה אנשים או קרובים סביבה כך והדבר מלחיץ אותה? אם כן, הדבר הוא טבעי מאוד, ושלא תהיה לחוצה. ב"ה כל דבר בא בזמן שלו!! קדם כול שתהיה בריאה ושתרגיש טוב, הקב"ה יסדר זאת שגם ילדים בעז"ה יבואו בזמן שלהם.

 

חשוב שתדעו שהקב"ה עוזר. והאמונה עוזרת מאוד. אל תתייאשו, ותדעו תמיד שכל מה שקורה הוא ממש לטובה. ה' מכוון אתכם בדרך הנכונה והטובה עבורכם. אני בטוחה בכך.

 

מקווה שעזרתי אולי קצת, והמון המון בהצלחה ורפואה שלמה בעז"ה!!

 

 

 

 

 

 

 

 

 

חווייה דומהשרוןכהן
שלום, אני הייתי במקום שלך..בעלי לאחר שנה אחרי החתונה התחיל להיות חולה יחסית הרבה- לחיים לפני החתונה..הלך לרופאים ושום דבר ב"ה..אני מאד מאמינה בגוף ונפש. כל השינויים כנראה גרמו לו למצב הזה- יש בני אדם רגישים יותר ויש פחות..הוא הלך לד"ר מיכאל עבולפיה..והוא נורא עזר לו- הוא נגע בנקודות שהיו לו קשות,ושלא תבין התנאים שלנו היו מצויינים,ז"א מבחינה כלכלית,מבחינה זוגית, מבחינה משפחתית..באמת לא היה שום סיבה לבעלי להגיע למצב הזה..אבל יש אנשים מאד רגישים שהם צריכים להיות קשובים לעצמם וזה עבודה יומיומית..וב"ה הוא היום בריא כמו שור..בעקבות הבנת הנפש וצרכיה. בקיצור ממליצה לעשות בירור אצל ד"ר אבולעפיה..בהצלחה רבה.
^^^טבע הנסאחרונה
מאוד מזכיר לי את עצמי...
מוסיפה על הדברים שלך, תהליך ההחלמה לוקח זמן וצריך הרבה סבלנות.

להרפות הרבה זה קורה גם מלחץ ומתח, ושינויים משמעותיים! (חתונה, מקום מגורים חדש סוג של בידוד פתאום בבת אחת אין חברות קרובות ומשפחה קרובה, אחריות, ביקורת חיצונית)..
ואצל אנשים רגישים זה בכלל משפיע.

אין ספק שזו תקופה לא פשוטה להתמודדות, אבל אני מצאתי יתרון שבתקופה הזו החיפוש הוביל אותי לגילוי חדש במימד הפיזי והנפשי יחד, והוביל לבחירות יותר מתאימות מבחינת עבודה, פחות להעמיס על עצמי, לנוח הרבה, רגישות נפשית לסביבה ובמקביל זיהיתי רגישויות למזונות מסויימים ולהבין מה טוב לאוכל ומה לא, ואפילו האקלים האזורי משפיע.

כאבי הבטן הפסיקו, והגוף לאט לאט חוזר לעצמו יש עוד על מה לעבוד, אבל בהחלט יש שיפור וחזרה למסלול מתאים וטוב!

הרבה בריאות ושתתבשרו בבשורות טובות!!
אשתך לוקחת גלולות או תרופות אחרות?אהבה ורעות

לא קראתי תגובות קודמות אבל הגיוני מאוד שזה בעקבות זה. לא להכניס את זה הבייתה

היה לי דוחה אצל חמי וחמותי בחגחיוך2019

מאז ומתמיד היה לי קשה שם.. בשנים האחרונות ההגעות שלנו ללינה הצטמצמו לפסח וסוכות. בדכ היינו ישנים בקומה למעלה ושם יש שני חדרים.

מורכב לי שם מאד, אח אחד עם אספרגר נמצא בדכ אצל ההורים בחגים.

הבית מבולגן, מוזנח ולא הגייני. שירותים מלוכלכים, מטבח מזונח וכו...


בשנה וחצח האחרונות, אחות של בעלי באה לגור שם עם החבר שלה והבת שלהם בת שנתיים והם השתלטו על הקומה למעלה.


נשאר לנו רק חדר אחד בקומה למטה, שהוא גם הממד, חדר קטן ביותר שיש בן מקום למיטת יחיד ושני מזרונים על הרצפה. בזה עם תכננו שנהיה משפחה של שני הורים ו3 ילדים🤬 בעוד בקומה למעלה יש שני חדרי שינה ובאחד מהם  אף אחד לא ישן.


למיותר לציין שהיה זוועה, הילדים קפצו על המזרונים, קפצו מהמיטה למזרונים שברצפה, רבו כי היו צריכים לישון שניים על מזרן אחד. התינוק בכה רוב הלילה ולא מצא את עצמו.

באמצע הלילה אזעקה ונכנסו לממד הזה עוד 6 אנשים פלוס כלב.


סבל


חמותי התפלאה למה לא נשארנו גם שבת אחרי החג פחחחח


אני כועסת. אם כבר הזמנתם אי אפשר לאפשר להיות בחדר הפנוי למעלה? אשכרה הגיסה השתלטה שם אז אי אפשר..


הבית היה סירחון. לא יכלתי לעמוד בזה, רוב החג יצאתי להסתובב בחוץ.

ומרפי כשיצאתי למטלה עם התינוק אחרי דקה שתיים היתה התרעה ואזעקה, ולרוץ לממד 3 קומות למעלה עם תינוק בן שנה וחצי ביידיים.


למחרת החג כשהתעוררתי בבית גילתי דימום והריון שחשבתי שהתחיל נגמר.


רע לי.


איך אפשר להזמין אנשים ולא לאפשר להם תנאים מימנליים של שהות?


איך אפשר להשאיר חדר ריק ולדחוס את כולם לחדר אחד. אני עצבנית. אבל יותר מזה מוצפת ולא מצליחה לחזור לרוגע והשלווה שלי.


למה בכלל הלכתי לשם.. הלכתי כי חשןב לי שלילדים יהיה סבא וסבתא בליל הסדר, אבל החויה היתה זוועה  והגוך שלי עדיין מזועזע מזה.


אפשר לדבר עם חמותך על זה?חושבת בקופסאאחרונה

לפנות בעדינות ולבקש את החדר הריק?

בכל מקרה נשמע מבאס ממש. מה בעלך עושה בשביל לשפר את התנאים האלו?

האם חייבים להגיד את כל ההגדה? (מוזכרים ילדים)חרות

מה החובה להגיד?

תמיד אני מוצאת את עצמי מתזזת בין הילדים לאורחים ובין לבין מנסה להשלים את כל הטקסט של ההגדה.

אני תוהה מה חובה להגיד ומה רשות... אשמח למקור אם יש לכן.. 

בעיקרון נשים חיבות בכל מצוות הלילה כמו גבריםהסטורי

כולל מצוות סיפור יציאת מצרים.

 

אמנם כמינימום שבמינימום, למי שלא מצליח הכל (או חייל וכד' שיש לו דקות ספורות), יוצאים ידי חובת סיפור יציאת מצרים בהזכרת יציאת מצרים שבקידוש (וכמובן - לשתות כוס ראשונה) ולהגיד מ"רבן גמליאל היה אומר וכו' לפיכך וכו'" עם הברכה שחותמת את המגיד וכוס שניה.

(מקור: משנ"ב סימן תע"ג ס"ק ס"ד).

 

נוהגים להשתדל מאוד לשמוע גם את עשרת המכות (משנ"ב שם) ולכאורה כדאי מאוד גם את הפסקה של "עבדים היינו" שבהתחלה, שבה מופיע סיפור השיעבוד והיציאה בקיצור. (ע"פ דבריו בסימן תע"ב ס"ק נ')


 

מעבר לזה - כמובן כל המרבה, הרי זה משובח, אבל אם את מפסידה קטעים מכל הדרשה הארוכה של "ארמי עובד אבי וכו'" - לא צריך להילחץ להשלים.

חייבים להגיד "פסח מצה ומרור"אריק מהדרום
בתאבון
גם כשהשאר אומרים ואת שומעת זה תופסחוזרת
אומרים פסח ומצה ומרור
רבן גמליאל אומר פסח מצה ומרור חובהחתול זמני

עשרת המכות מאוד חשוב

כל השאר פחות מהותי

מניח שאת מדברת על מגיד והללנפשי תערוג

מגיד לוקח כ10 דקות בקריאה מהירה ורצופה

הלל כ3-4 דקות


לא רואה לחץ להשלים כלום.

תכווני בקידוש. תגידי "פסח מצה ומרור" את עשרת המכות.

ותכוונתי "ולהגדת לבנך". תספרי להם שאת מתזזת אחרים כי זה פסח.


או שלשם שינוי אל תתזזי.

ואז הם ישאלו מה קרה שאת ככה נינוחה?

אז תספרי להם שעבדים היינו ועכשיו את בת חורין 🤣


פסח שמח 

פירוט של מה שחייבים:גבר יהודי

מתוך שולחן ערוך "הרב", תעג סעיף מג:

ועיקר נוסח ההגדה שתקנו חכמים חובה על הכל הוא מתחילת עבדים היינו עד הרי זה משובח ואחר כך מתחלה עובדי עבודה זרה היו אבותינו כו' עד סוף דרוש פרשת ארמי אובד אבי ואח"כ פסח שהיו אוכלין כו' מצה זו כו' מרור זה כו' בכל דור ודור כו' ואותנו הוציא משם כו' לפיכך כו' עד ברוך אתה ה' גאל ישראל ושאר כל נוסח ההגדה הוא מנהג שנהגו כל ישראל מדורות הראשונים:


נ.ב. מה שהוא כותב "סוף דרוש פרשת ארמי אובד אבי" - הכוונה היא עד עשרת המכות (ולא חייבים להוסיף את דברי רבי יוסי הגלילי וחבריו)

ומי שמוכרח לקצר יותרגבר יהודי
יכול למצוא הנחיות בפסקי ההלכה של הרבנות הצבאית
ממה שזכור לי מהמשנה ברורהשלג דאשתקד

צריך לומר, או לפחות להקשיב, מ"רבן גמליאל אומר, כל שלא אמר..." עד הברכה שלאחר ההגדה.

אם תרצי אבדוק במדויק

זה מה שכתבתי:הסטורי

בעיקרון נשים חיבות בכל מצוות הלילה כמו גברים - נשואים טריים

וציינתי את המקורות.


העובדה שכמה ניקים שונים, ענו על דעת עצמם בלי מקורות ו(כנראה) בלי לדעת בכלל, כיצד הראשונים והפוסקים השונים הבינו את המשפט היחיד שהם ציטטו, מדגישה שוב עד כמה הפורום אינו במה מתאימה לפסיקת הלכה.

מסכים איתך בכל דבריךשלג דאשתקדאחרונה

ולתועלת הציבור, להלן דברי המשנה ברורה, סימן תעג סעיף קטן סד:

גם נשים חייבות במצות הלילה ובאמירת הגדה ... ולכן החיוב גם על המשרתת שתשב אצל השולחן ותשמע כל ההגדה ואם צריכות לצאת לחוץ לבשל עכ"פ מחויבת לשמוע הקידוש וכשיגיע לר"ג אומר כל שלא אמר וכו' תכנוס ותשמע עד לאחר שתיית כוס ב' שהרי מי שלא אמר ג' דברים הללו לא יצא ונוהגין שגם קוראין אותן שתשמע סדר עשרה מכות שהביא הקב"ה על מצרים כדי להגיד להם כמה נסים עשה הקב"ה בשביל ישראל

פסח+עומס+אופיhodayab

אז ככה:

פסח: צריך להסביר למישהו למה פסח מלחיץ?? למה חשוב לשמור על סדר ונקיון לקראת פסח?? למה יש מליון דברים על הראש?? נראה לי שמובן.

עומס: אנחנו לא נשואים טריים, יש עוד כמה קטנים ב"ה וכולם בבית. אז עומס יש בלי עין הרע.

אופי: בעלי אדם מבולגן, ואני מתערבבת לחלוטין מבלאגן בעיניים. זה ממש מכבה אותי. והוא מנסה לסדר, רק שמבחינתי זה עוד יותר גרוע כי אני רק חושבת שמסודר ומסתבר שהוא משאיר לי כלים מלוכלכים בייבוש, או שם את הדברים במקום הלא נכון (ולא קשור!!!), או שהוא פשוט לא מסדר כי "גם ככה את לא מרוצה" ואז הכל נופל עליי. 

 

אז בימים כתיקונם אני מחליקה. אבל עכשיו גם קשה לי, וגם הגדולה שלנו (שדומה לו מאד) מסתבר גם ירשה ממנו את האופי ומתחילה לסדר בכאילו בדיוק אותו דבר! ופה אני בפאניקה מוחלטת. אני כועסת עליה שהיא לא מסדרת ושמה דברים לא במקום ומוציאה דרך זה עצבים בעצם על אבא שלה. וזה ממש מתסכל.

בנוסף, אני מרגישה שאני היחידה שרודפת אחרי סדר בבית ואני לא מהמבריקות, אני מדברת על מינימום. לראות מרצפת ריקה. כולם מבלגנים ואני מנסה לאסוף את עצמי ואת כל הבלאגן בבית ולסדר...

עצות מישהו? 

 

חיבוק יקרהנגמרו לי השמות

בזמן וביום הכי לחוץ בשנה אולי זה לא הזמן לתהליכי עומק,

לכן ממליצה רגע לעבור את היום ומחר כמה שאפשר, ובהמשך לראות במבט-על איך לגשת לנושא.

גם לבחון יותר לעומק את הצורך שלך שם,

גם את ההתנהלות עצמה של כל אחד מבני הבית בנושא הסדר והניקיון,

גם להקשיב פנימה ולפתוח לעומק את הצד של בעלך שכתבת שהוא כן מנסה לסדר

וכי הזמנים בהם הוא לא מסדר עבורו הם כי "גם ככה את לא מרוצה" כדבריו.

כלומר להקשיב רגע לחוויה הפנימית גם שלו.

שהוא כן מנסה וניסה לסדר.

שאולי לא יודע או לא מסוגל או קשה לו לסדר כמוך, אולי זו לא החוזקה הכי חזקה שלו, אולי הוא "סתם" שונה ממך והראש שלו פועל אחרת וכן הלאה...

וגם שהוא לא מסדר לא כי לא אכפת לו, לא כי הוא נגדך, אלא כי באמת באמת הוא מרגיש שמה זה שווה אם גם ככה תהיי לא מרוצה, אז הוא במעין "אין כניסה" כמו תמרור כזה.

אם אסדר - אשתי לא תהיה מרוצה.

אם לא אסדר - אשתי לא תהיה מרוצה.

אז מה אוכל לעשות?

אולי אני מרגיש שכל מה שלא אעשה זה אף פעם לא יהיה בסדר או מספיק?

שאין לי שם כניסה, אין לי שם מוצא?

אולי אני צריך להרגיש שם בעומק שכן יש הכרה למאמץ שאני כן עושה,

שכן יש קבלה לשוני ולאדם שאני,

שכן אשתי שמחה ומאושרת,

שכן אני יכול לתת יד ולתחזק את הבית כמו שצריך ויש לכך ניראות והערכה?

וכמובן לשמוע גם לעומק אותך.

ואז להגיע למציאת דרכי כיוון שיכולים להתאים לשניכם.

אחרי ראיית עומק שלך

ראיית עומק שלו

ראיית עומק של ההתנהלות כולה בנושא

השלב של ההתקדמות והפתרונות יכול להגיע יותר בבהירות, אבל רק על גבי ההבנה לעומק והניראות של כל הנ"ל.

 

שולחת עוד חיבוק וחיזוק

ב"הצלחה גדולה בכל יקרה!

ומצרפת לך כאן שתי הודעות שכתבתי בדיוק מקודם בפורום הו"ל שיכולות להתאים גם לכאן ❤️

 

קוצר רוח ועבודה קשה

 

וקצת על הזוגיות שלנו בתקופה הזו 

 

(משום מה קצת מתקשה ולא עובד לי להעתיק את הכתובת של הקישור עצמו, אז ניסיתי מה שיכולתי בינתיים ואם לא עובדים לך הקישורים אפשר פשוט להיכנס לכרטיס שלי ולראות את שתי ההודעות האלה שם בצורה מסודרת...)

יש לך בית גדול והרבה מקום?שוקולד לבן

אם כן אני מציעה לרכז כל תחום באותו אזור, לתת מקום לכל דבר ואם צריך לכתוב על כל מגירה וקופסא מה יש בה. כשיש מקום לכל דבר, וכל תחום באותו האיזור הרבה יותר קל לשמור על סדר גם למאותגרי סדר קשים. ואם הםממש מאותגרים שלטים ממש יכולים לעזור כי הם רואים בדיוק איפה כל דבר

צריך כמובן תקופת הטמעה,אבל זה עדין מקל מאד

אם לא קשה לך אפשר גם לזרוק ולפנות מהבית דברים לא נצרכים,ואז זה מוריד מהבלגן כי יש פחות מה לבלגן

לפני פסח תמיד הכי מבולגןרוני 1234

וזו תקופה שצריך לנשוך שפתיים ולהחזיק מעמד.


לאחרי פסח אני מציעה חלוקת תפקידים שבה את האחראית הבלעדית על הסדר ו"בתמורה" הוא אחראי על משהו אחר (רצוי משהו שאת שונאת לעשות).

בתור המבולגנת מביננו אני יכולה להעיד שאני בכלל לא *רואה* שום בלגאן בזמן שהוא משתגע ולכן זה פתרון ממש טוב שבו הצד המסודר משלים עם הבלגאן של השני אבל "מרוויח" ממקום אחר.

נשמע גםמשה

אם יורשה לי, שאת בעצם כועסת על אנשים שמנסים לעזור (וטועים) ומוציאה את החשק שלהם מזה. גם על הבעל ועכשיו גם על הילדה שלך.

 

גם התגובה שלו "גם ככה את לא מרוצה" נשמע כמו "אני עושה את המקסימום שלי ואת לא מרוצה". זה לבד מוציא את החשק.

 

המחשבה שלי: רשימה סגורה, לתת לו משימות שלא מטרגרות אותו איתך, ובטח שלא להעיר לו. זה לא מועיל לכם.

קראתישבורת,לבאחרונה

נשמע שאת מאוד מוצפת, יש עלייך הרבה עומס ופסח עושה להכל בוסט.

את רוצה שותפות ואת צודקת, כשאין זה מאוד מתסכל.

אני חושבת שזה יותר עמוק מהבלגן הטכני וכדאי לברר מה קורה לך בפנים ובזוגיות.

בקשר לילדה-

ברגע שאת שמה עליה תווית שהיא כמו אבא שלה המוח שלך כבר מתחיל לחפש הוכחות לזה ואז כל דבר קטן שהיא עושה נצבע דרך זה.

היא קצת אבא שלה וקצת כמוך ובעיקר היא אדם בפני עצמה.

היא תלמד ממך מיומנויות בצורה יותר טובה כשזה יבוא בלי לחץ.

אז אולי הכי שווה כרגע להתרכז בלהחליף את המחשבה שהיא דומה לאבא שלה במחשבה אחרת כמו שהיא עדיין לומדת.

זה יעשה המון הבדל.

שולחת חיבוק❤️🧘🏽‍♀️🙏


מעשים קטנים של אהבהצופה אנונימי

שלום לכם

קצת חדש פה (בעיקר קורא מהצד)

רציתי לשאול ולשאוב השראה

אילו מעשים קטנים (או גדולים) אתם עושים לאשתכם (או לאשכן) להראות אהבה?

פרחים, פתק קטן, איזה שוקולד…

בתודה מראש לכל העונים

מקווה שיעזור וייתן השראהזמירות

פרחים מידי יום שישי,

לקום בלילה לילדים הקטנים

לקום איתה בלילה גם כשהיא מניקה כדי לעזור

אחריות לניקיון הבית

אחריות לקניות השבועיות

מתנה שווה ליום הולדת

ליזום מידי פעם יציאה לבית קפה/מסעדה

ליזום לצאת איתה לקניות לעצמה בקניון

לאפשר לישון עד מאוחר בשבת בבוקר

חופשות שוות בארץ או בחו"ל 

דעה לא פופולרית אולי(מנק' מבט נשית)*אשתו של בעלי*
מיותר שהבעל יקום בלילה יחד עם אשתו,אם הוא עובד למחרת והאישה בחופשת לידה (ובעיניי גם אם היא עובדת...)

בעיניי זה מיותר לחלוטין שהבעל גם יקום בלילה,לפחות שהבעל ישן כמו שצריך


מי שבא לה להעיף עגבניות...רחמים...הכל נקי פה לפסח...

זה תלוירקאני

לי היו תקופות בתחילת ההנקה

שהציל אותי כשהוא היה קם לעזור לי

 

לא קם יחד איתהנפשי תערוג

אבל כן היינו עושים סוג של תורנות או לפחות קימה אחת שלי כדי שיהיה לה 4-5 שעות רצופות של שינה.

אחרת זה מורכב להמשיך לתפקד שכל שעתיים צריך לקום להאכיל + יש בית ועוד ילדים שצריכים את צרכי הבית 

לא רלוונטי בהנקה מלאהרקאני
מש"א☝️☝️☝️*אשתו של בעלי*
גם בהנקה מלאה זה מאוווווד יכול לעזוררחללי

יש תינוקות שלא נרדמים מיד אחרי הנקה.

ואפילו רק להביא את התינוק לאישה להנקה בשכיבה יכול להקל מאוד מאוד.

אבלרקאני

הוא כתב שהוא קם במקומה...

זה לא רלוונטי

לקום יחד איתה כן

בעיניי מיותר*אשתו של בעלי*

רק בשביל להביא/להחזיר תינוק,

זה תינוקי ומיותר בעיניי,במיוחד אם הבעל עובד למחרת.

תדעי שיש נשים שזה עוזר להן מאודרחללי

ככה לא באמת צריך להתעורר אלא ממשיכים להניק חצי מתוך שינה.

ויש גם אמהות מניקות שעובדות.

אני חושבת שיש תפיסה כללית, ופרטים טכניים.לאחדשה

ויש הבדל מהותי בעיניי, בין מה גבר יכול לעשות לאשתו, לבין אשה שיכולה לעשות לבעלה.
מבחינת התפיסה- זה חופף בעיניי והכלל הוא- לאן מכוון החץ? מה בראש סדר העדיפויות?
כל הפעולות הקטנות- והנחוצות מאוד, צריכות לנבוע היכן ומתי שבן הזוג יצליח לחוש תחושת אכפתיות, וזה שאני בראש סדר העדיפויות.
ברור שאנחנו חיים עם רגליים על הקרקע, ויש בלתמי"ם ויש  עניינים אבל מה מניע אותי?
מקווה שזה ברור..
לעניין הטכני-
לפי דעתי אשה צריכה להרגיש יציבות, לקיחת אחריות ויוזמה.
מה הבעל יכול לעשות?
ליזום דייט- ביתי או בחוץ, אחת לשבוע או לשבועיים, לדאוג שיש מי שישמור על הילדים (לא לבקש מאשתו אבל שהוא יהיה זה שמוביל את העניין)
משקה שהיא אוהבת בלי שהיא תצטרך לבקש
משהו טעים שהיא אוהבת
מסאז'- בזמנים שמותר, או אפילו לרכוש לה מסאז' מקצועי
הודעות במהלך היום, גם הבעת חיבה רגשות ומחשבות וגם שיתוף -נתקלתי בסרטון\ פוסט הזה וחשבתי עלייך (משהו שמביע אהבה, הערכה או תשוקה)
כמובן שפינוק של מתנה שווה מדיי פעם, מבלי שהיא תצטרך להתחנן ולהזכיר מליון פעם, לשים לב היא היא רומזת או אומרת שרוצה משהו, ולהפתיע איתו
לסדר לה את המיטה
אם מתאפשר לשניכם בלו"ז- לשחרר אותה לעשות כרצונה לזמן פינוק של מה שהיא רוצה, כמה שעות מבלי שהיא תצטרך לדאוג איך הבית מתפקד ומסתדר...
כשיש אפשרות לתת לה לישון עד מאוחר בשקט\ שנ"צ
ושוב חוזרת לעיקרון- שהיא תרגיש במעשים ולא רק בדיבורים שאתה חושב עליה ושהיא נמצאת בראש סדר העדיפויות.

נשמע שפותח הפוסט הוא גבר לכן עניתי על הצד הנותן הגברי..
 

תגובה נפלאהנגמרו לי השמות
זה לפירקאני

מה שהשני אוהב

אני אוהבת קפה

כיף לי שהוא מפנק אותי בכוס קפה עם שוקולד

 

הוא אוהב אוכל טוב

כיף לו שאני מפנקת בארוחה שווה

 

פתקים זה תמיד טוב

פרחים אני פחות בקטע

דווקא בעלי שמח לקבל עציצים יש לו גינה מכובדת

 

לצאת ביחד לטייל

הוא מאוד אוהב לצאת לאיזה מעיין

אני אוהבת לבתי קפה

 

חושבניחתול זמניאחרונה

שמשתנה מאדם לאדם.

כן יש בזה משהו טיפונת לא־רומנטי לשאול "מה עושה לךָ/ךְ את זה"

אבל באמת אנשים כל־כך שונים וכל־אחד אוהב ומתלהב ממשהו אחר.

סבורני שהחכמה הגדולה היא לאו דווקא לעשות את המעשה הרומנטי הגנרי אלא דווקא לדעת מה הצד שני האוהב? מה האופי שלו? מה הנקודה שנוגעת בו/בה בדווקא?

ילדותיותכנפי נשרים

אהלן, נשואים כחצי שנה. אני חייל קרבי בסדיר והיא סטודנטית ועובדת ככה שעמוס..

קורה שרוב השיח שלנו הוא בטלפון- ופה עולות שני בעיות:

1. אני מרגיש שרק אני מחפש אותה או יוצר את הקשר הראשוני אחרת היא יכולה לשכוח ממני ליום שלם גם אם זה יום חופשי שלה.

2. קורה הרבה שהיא מתוסכלת מדברים קטנים ביום יום, לפני שהתחתנו גם אובחנה עם דיכאון שמאז עבר, ואז היא מתנהגת ממש כמו ילדה קטנה- לא יודעת מה היא רוצה מעצה או מה היא מרגישה ובוכה ונעלבת ממש בקלות ובכללי מרגיש שמה שמנחם אותה ועוזר זה כמו לדבר לילדה קטנה- זה ממש קשה לי מרגיש לי שאני על קצה ההכלה של הדבר ולא יודע מה לעשות

כי להמשיך לפתור לה את הרגשות והבעיות אני כבר לא מסוגל.. עצה איך ממשיכים מפה? 

לעבור לג'וב זו אופציה?אריק מהדרום
לאכנפי נשרים
לא, זה גם לא יפתור את הבעיה וגם אנחנו באמצע מלחמה וצריך אותי בחזית.. שנינו מאמינים בזה והיא גם דוחפת אותי לשם
דעתי האובייקטיבית כתמידחתול זמני
עבר עריכה על ידי חתול זמני בתאריך ח' בניסן תשפ"ו 9:11

עבר עריכה על ידי חתול זמני בתאריך ח' בניסן תשפ"ו 9:11

עבר עריכה על ידי חתול זמני בתאריך ז' בניסן תשפ"ו 23:22

1.לכל אדם בעולם יש drive שונה לתקשורת שיכול להשתנות גם מתקופה לתקופה ולפעמים מיום ליום. יש אנשים שככל שהם עמוסים, אין להם כח לדבר, ויש אנשים שדווקא הפוך, ככל שהם עמוסים הם רוצים לדבר ולפרוק וזה מעניק להם נחת וכן הלאה. אגב זה לאו דווקא אומר שהם לא נהנים מהתקשורת פשוט הם לאו דווקא ייזמו אותה (מסתבר שאלה שני חלקים שונים במוח: מוטיבציה והנאה).

 

עכשיו אפשר לגשת לסוגיה הזאת בשתי דרכים, אפשר להציף את העניין ולהגיע לכל־מיני פשרות וכו' כו' ויש כאלה שזה עובד להם. לעניות דעתי... אין בדיוק עניין "להכריח" מישהו לדבר איתך אם הוא לא כזה רוצה. עכשיו השאלה היא אם פשוט היא בן־אדם שפחות יוזם (או בתקופה שהמוח שלה לא משדר לה אותות ליזום, אם תרצה להגדיר זאת כך) ואז פשוט תתרגל לעובדה שאתה יוזם, או שאין לה ראש לדיבורים ואז לעניות דעתי הקטנה אין עניין "להכריח" מישהו שלא במוּד... כמו בכל־דבר. ופשוט לקבל את זה כמו שזה, זה לאו דווקא אישי. סתם לגבי עצמי, אני מסוג האנשים שממש לא אוהבים לדבר כל יום, אולי פעם בשבוע, אבל זה עדיין הרבה ביחס למישהי שהכרתי שאוהבת לדבר פעם בכמה שבועות, יש בזה משהו קצת מבאס אמנם, אבל תמיד ידעתי שהיא מאוד מחזיקה מהידידות שלנו פשוט זה הקצב החברתי שלה ואין לנו מה לעשות אלא להעריך אחד את השני.

 

ועוד משהו קטן, עם כל הכבוד לנו בסופו־של־דבר חיי היום־יום לא כאלה מעניינים... היום נסעתי לעבודה בדרך חזור קפצתי לסופר נשרף לי המוח מהתור חזרתי הכנתי חביתה עם פפריקה למדתי קצת הלכות והלכתי לישון. מחר... אותו דבר בדיוק. מחרתיים... אותו דבר רק בלי הסופר. יש אנשים שנהנים מעצם השיח ומעצם זה שמדברים יש כאלה שאוהבים לדבר על דברים מעניינים בלבד (אני שייך לקבוצה ב' ואם אין לי משהו מעניין לדבר עליו אני מסוגל לשתוק גם חודשים). זה לא משהו אישי אלא קשור למבנים מסוימים במוח (רמת גירוי והפרשות של כל־מיני הורמונים כתוצאה מאינטרקציה חברתית).

 

עריכה: וגם כמו שהזכירו כאן יש אנשים שתקשורת טלפונית / התכתבות זה פשוט לא בשבילם. ויש כאלה שמתים על זה. אין מה לעשות בעניין.

 

2. ראשית להיות מאובחן עם דיכאון זה לא נדיר מחד וגם לא בהכרח מלמד על העתיד מאידך, דיכאון מז'ורי זאת אפיזודה אקוטית שברוב המוחלט של המקרים תחומה בזמן, בשונה מהפרעות אישיות או מחלות כרוניות כמו סכיזופרניה / ביפולר / כו'. מה שאתה מתאר זה יותר בפן האישיותי + סף גירוי רגשי או משהו כזה, שזה שונה.

 

זאת הערה צדדית אבל עכשיו לגופו של עניין. המקרה שאתה מתאר הוא מאוד מאוד בעייתי כי א' עצם ה"עצימות" של הסיטואציה מספיקה כדי לערער את היציבות ולסחוט רגשות רעים. ב' לא די בכך אלא יש לה ציפייה מאוד עמוקה למשהו שאינך מסוגל לעשות (וגם רוב האנשים הרגילים אינם מסוגלים אליו).

 

עכשיו כמובן הפתרון האופטימלי שאליו מגיעים זוגות מאוד מוצלחים הוא שכל צד עושה את כל מה שהוא יכול כדי לשמור על יציבות. מצדה למשל זה יכול להיות טיפול מקצועי (פסיכולוגי או פסיכיאטרי), ללמוד לא לצפות ממך לעשות את מה שאינך יכול, ללמוד וויסות רגשי וכן הלאה וכן הלאה. ומצדך להיות מודע לקשיים שלה ומניין הם נובעים ומהי הדרך הסבירה (לא נמנעת מחד ולא "התאבדות המונית" מאידך) להתמודד איתם כשהם צפים. כמובן מצריך המון מודעות ונכונות אולי טיפול זוגי אבל עד שמגיעים לשם והמכשולים בדרך...

 

עכשיו תראה לדעתי אם אתה "תיכנע" לבלגן שלה גם אם זה ימצא חן בעיניה לטווח קצר זה הולך ליצור המון, המון, המון מרירות אצלך לטווח ארוך (יכול להיות גם ברמה של התניה פבלובית...) וחוץ מזה שזה ממוסס את יסודות הקשר אני מאמין שבסופו־של־דבר ככל שאתה תרגיש שמח ובטוח תוכל להקרין את זה וככל שתרגיש גרוע ככה גם האווירה הכללית תהיה גרועה יותר ויותר.

 

נו אז מה בכל־זאת אפשר לעשות? אני חושב שגם אם לא נפתור לה ברגע זה את כל הבעיות, לפחות כסעד זמני כדאי להציף את הנושא ולא למרוח אותו לנצח. להגיד מה אתה מסוגל לעשות ומה אתה לא מסוגל לעשות, אילו דרכים של תמיכה רגשית (ולא טיפול או פתרון בעיות! אינך אביר על סוס לבן) אתה כן יכול לתת ואילו סוחטות אותך, אילו דרכים חלופיות יכולות לעזור לה לפרוק קיטור (שזה כבר שייך יותר לפן טיפולי, אבל יש כל־מיני כישורים שאפשר ללמוד, מיינדפולנס / CBT / טיפול באומנות / סביבה תומכת רחבה יותר ולא רק אתה כו' כו' וכו'). ומהצד השני איך לגרום לה להרגיש חשובה אהובה מוערכת נתמכת וכן הלאה ולשמור על התחושה שהקשר אכן מספק לה את הביטחון וההגנה שבנות כל־כך אוהבות מבלי שאתה תאבד את השפיות. תוספת: ואולי גם במקביל להבין את המקום של ההתמודדות שלה ולבנות איזושהי דרך שבה אתה תומך בה באופן שמטיב לשניכם.

 

עכשיו איך מנהלים שיחה כזאת... יכול להיות שכדאי ייעוץ זוגי רק בשביל שהדיון יהיה בסביבה נייטרלית שמעודדת שיח פתוח, אני מתאר לעצמי שזה לא יהיה הכי נעים אם תתנפל עליה ותגיד לה "שמעי מתוקונת וואלק אין לי כח יותר ליללות האלה פעם הבאה שאת מרגישה רע אני אציע לך כוס מים ושבי ציירי ציור" (אלה לא המילים אבל התחושה שיכולה להגיע בצד השני אולי כן קצת נטישה או זלזול או וואטאבר צריך להתגבר איכשהו על השלב הראשוני הזה).

 

אמנם אתם חצי שנה ביחד אבל יש לכם כנראה עוד איזה 100 שנה אז כן צריך להתחיל לחשוב איך אתם מנעימים את הזמן הזה.

תענוג לקרואבבושקה
אשריך על התשובה המפורטת 
ישר כח על התגובה- חתול זמנימישהי נשואה

רציתי להציע גם שהיא תלך לטיפול רגשי

השאלה איך אומרים לה את זה בלי שהיא תיפגע.

המטרה בטיפול רגשי זה להעצים אותה.

לתת לה כלים לגדול.


בתור עזרה ראשונה -

האם יש לה תחביבים?

מה היא אוהבת לעשות?

אני חושבת שזה יעזור לה

לעשות יותר את מה שהיא אוהבת.


אני מתעלמת בכוונה מהדיכאון שאשתך אובחנה בומבולבלת מאדדדד

אני לא יודעת למה היא סטודנטית, אבל יש מקצועות דורשים ממש. במיוחד אם היא עובדת גם… גם ימים חופשיים, יש המון מה לעשות בהם בלא מעט מקצועות…

ויש אנשים שגם לא מתחברים לתקשורת בטלפון.

אלו שני דברים שיכול מאוד להיות שמשפיעים על חוסר התקשורת שלה איתך ועל העובדה שאתה זה שיוזם.

ובאמת גם יש פעמים שלא חושבים על זה אפילו מרוב עומס… גם אם לא עשו משהו חשוב אלא אפילו ראו סרט, לא תמיד יש את זה בראש.


ויש בנות יותר רגשיות. אני לא אומרת שזה לא יותר מהרגיל, וכמובן שלא אומרת כלום על הדיכאון, אבל תדע שזה תקין על גבול מסויים. כלומר גם אם תטפלו בזה, והמצב ישתפר, סיכוי גבוה שחלק מזה יישאר.

אני לא אומרת בשביל לייאש או משהו, אלא בשביל שתהיה מודע לזה.

וכן נשמע שכדאי לטפל בדיכאון שלה.

ובעיקר לדבר איתה ולשתף מה אתה מרגיש. לא להאשים ולא להתגונן. לתקשר ולדבר.


בהצלחה!

בקשר ל1נעמי28

לוקח זמן בזוגיות רגילה עד שמוצאים דרך נכונה וטובה לתקשר, ואצלכם יש את המרחק ותקשורת טלפונית שזה מקשה פי כמה, וכל אחד זקוק לתקשורת אחרת, תמצאו ותדברו על הדרך ותדירות שמתאימה לשניכם, ממש טבעי שזה קשה.


בקשר ל2,

יכול להיות שיש נקודות מסוימת שהן טריגריות בשבילה ומפעילות אותה, וכשלוחצים על אותן נקודות רוב האנשים מגיבים בחוסר פרופורציה, ב"ילדותיות" בחוסר איזון,

כי הדבר השטותי שעליו אתה חושב שהיא עושה סרט,

הוא הקצה החשוף של קרחון הטראומה שלה.


מציעה כמה דברים,

דבר ראשון אל תקרא לה ילדותית או שטותית (בינך לבין עצמך) כי אתה עדיין לא מכיר אותה, וגם אם זה תסכול שנראה לך על שטות, כנראה זה יושב על משהו עמוק יותר. לרוב אם תתבונן תמצא חזרתיות במשבר סביב אותו נושא.

נסה להגיע בסקרנות, ולא בשיפוטיות, להבין מה עומד מאחורי זה.


אם אפשר, תנסה לתקשר איתה על זה כשהיא לא בקרייסס, אבל רק אם אתה בא בעיניים טובות, ולא בשיפוטיות שהיא ילדותית.

ותציע לה טיפול.

אף פעם אל תציע תוך כדי משבר, רק אחרי שאתם מלבנים את הדברים, וגם אז מתוך דאגה "אני רואה שקשה לך" ולא מתוך מקום ש"את בעייתית".


לא נשמע ממה שכתבת שזה דיכאון, יכול להיות שהיא מתמודדת עם קשיים אחרים (שאולי גם הובילו לדיכאון)

מה הגיל שלההעני ממעש
רק על עצמימקלדתי פתח

אנחנו נשואים כמה שנים, וכשאני מסתכלת על השנה הראשונה שלנו, שהייתי מאושרת ומאוהבת, אבל הייתי שמחה לשנות הרבה מהתנהלות שהיתה לי כלפי בעלי.

תחילת הנישואים עדיין יתכן והיא מחפשת ביטחון שאתה אוהב אותה ולכן מחכה לחיזוק שלך-יוזמה שלך לשיחות. תנסה לומר לה בצורה עניינית אוהבת שאתה ממש רוצה להרגיש שהיא מתגעגעת ואן תוכל לפעמים להפתיע עם טלפון או הודעה זה יחזק אותך.

לגבי ילדותיות- זה סובייקטיבי,אבל גן כאן אולי עדיין לא נוצר קשר זוגי שהוא חדש אז נח לה לקבל את האופציה שלך דרך זה. נשמע שההתנהלות שלה לא ילדותית-היא לומדת, מתפרנסת, מעודדת אותך ללכת בדרך שלך. אז זה המקום הקטן שלה לדרוש תשומת לב שחסרה כשאתה רחוק. אולי אם מלכתחילה תנסה לפרגן על מה שעושה היא לא תצטרך להתבכיין ואתה לא תצליח להוביל שיחה למקום גבוה יותר? שוב, זה מזוית של מה שעברתי. ואני מחשבת מחוץ לבית לבוגרת מאוד, אבל יש מקום מול בעלי שאהבתי מאוד להתרפק, וזו הדרך אולי להתרפק עליך מרחוק.

חצי שנה זה כלום, ואם אתם לא יחד יום יום אז בכלל. אבל זה לא מוקדם מידי ללמוד ולנסות לשפר את הראיה מהתקשורת.

מזל טוב והרבה הצלחה! 

קודם כל, אשריך שאתה נלחם בשבילנו, זו זכות גדולה. תהסטורי
תודה רבה על כל מה שאתה עושה בשביל כלל ישראל.

שנית - מזל טוב גדול לחתונה. לשירות צבאי קרבי יש מחירים משמעותיים. מחירים אישיים ומחירים זוגיים ומשפחתיים. אני ממש לא אומא זאת כדי להחליש אותך, אבל צריך להיות מודעים לזה.


חלק מהותי מיצירת היחד הזוגי ותחזוקו - זה הנוכחות הרצופה ביחד. כמובן אנשים גם לומדים/עובדים/מתפללים/הולכים לאירועים וכד', אבל הסדר הרגיל הוא שלפחות נפגשים כל ערב, אוכלים ביחד, ישנים אחד ליד השני, כל שבת נמצאים ביחד וכו'. זה נכון כל החיים, זה נכון גם אצל זוגות וותיקים, בלי תחזוקה היחד הזוגי מתייבש. אבל, זה נכון שבעתיים אצל זוג צעיר, שעוד צריך לייצר את היחד הזה. לא סתם במלחמת רשות התורה פטרה חתן בשנתו הראשונה - השנה הזאת, הנוכחות היום-יומית בה חשובה מאוד.


אנחנו לא במלחמת רשות, אנחנו במלחמת מצווה, באמת אין אפשרות לפטור את החתנים, גם ככה יש חוסר מטורף בקרביים. אני לא מעודד אותך להפסיק, להפך, לך בכחך זה והושעת את ישראל. אבל צריך מודעות למצב ולמורכבות שבו.


אחרי כל ההקדמה הזאת, לגופם של דבריך:


ההגדרה 'ילדותיות' לא מקדמת אתכם לשום מקום. יש לה התנהלות שאתה לא רגיל אליה ואולי באמת מלמדת על קושי, אבל היא אדם בוגר וכדאי להתאמץ ללמוד את העולם שלה. הרבה פעמים נשים מתתנהלות בצורה קצת ילדותית ליד או באוזני הבעל, כי הם מנסות להרגיש שיש להן על מי לסמוך, מישהו חזק להשען עליו. מעבר לזה - יתכן שזה הדרך שלה למלא את החוסר בנוכחות שלך.


גם לגבי הטלפונים, סביר שדווקא המרחק, מעצים את הצורך שלה, כנראה שאפילו באופן לא מודע, שאתה תחזר אחריה. מעבר לזה, מסתבר שאתה הרבה לא זמין. סביר שהיא מתגוננת מהאכזבה שבנסיון ליצור קשר שוב ושוב ומשאירה את הצפיה לזה שאתה תתקשר.


בהצלחה רבה


לגבי 1ניגון של הלב

אתה זמין בטלפון כל היום? כי אם לא אין שום טעם שהיא תתקשר אליך כשהיא יכולה ותנסה להשיג אותך, ועדיף שאתה תתקשר אליה שאתה יכול. בעלי גם עכשיו בצבא ואני לא מתקשרת אליו בכלל, אני יודעת שאין טעם כי הוא כנראה לא יענה וכשהוא יוכל הוא יתקשר.

 

לגבי 2, אני גם חושבת שטיפול יעזור, אבל לא בהכרח כי משהו לא תקין אצלה, אלא כי נשמע שהיא בתקופה מאוד מאוד מציפה בחיים. היא עובדת ולומדת במקביל, שזה קשוח מאוד, והיא גם התחתנה לא מזמן והיא כלה טרייה עם כל ההצפה שבזה, ובעלה לא בבית רוב הזמן שזה קשוח בטירוף. האמת שביחס לכל זה התגובה שלה נשמעת לי ממש נורמלית, והיא פשוט צריכה ללמוד איך לאזן את עצמה ולהתרגל למצב הזה, שהוא קשה מאוד

בקשר ל2רקאני

יכול להיות שהיא הורמונלית?

מניעה הורמונלית יכולה מאוד לגרום לכאלה מצבי רוח

 

תזכור ששניכם מעולמות שונים לחלוטיןשוקו.

אתה בסדיר צבא, זו שפה שונה דינמיקה אחרת, התנהלות שונה. שים לב לזה

מותר לה לשכוח ממך, זה בסדר.

אין קשר בין תסכול לדכאון אל תחבר ביניהם. זה שאובחנה בדכאון קל כמו רוב אזרחי המדינה לא אומר שהיא דכאונית.

מתןסכלת יש הרבה סיבות וזה גם בסדר לןמדים להתנהל ביחד.

אם אחרי חצי שנה אתה לא מסוגל לא יודע מה לעשות והגעת לקצה ההכלה

תעשה לעצמך ולה טובה לכו לייעוץ זוגי, זה לא לפורום נדרשת עבודה להבין מהות האשה והגבר בתוך הקשר הזוגי ובפרט כשהמציאות היא לא זוגית לרוב כי אתה בצבא ומידי פעם צריך לקפוץ למציאות זוגית

לפני שאתה שולח אותה לטיפולהפי

הייתי שולחת אותך לחקור ולהבין מהו המהות של הגבר

אחרי שיח של קושי / אתגר/ רגש/ בכי שלה

לא תקין שמה שאתה חושב עליו זה לעזאזל למה אני צריך להתמודד עם זה . ?

( שאלה שצריכה להישאל למה זה כזה מפריע לך ? גילוי של רגש מצידך ?מה אתה מכחיש בך שמעורר את זה? בילדות ?)


 

אלא

איזה כיף שאשתי סומכת עלי מתייעצת איתי אני משנה לה את המצב רוח לטובה

ואם אתה בהכחשה לזה משהו לא תקין .


 

תוסיף את זה שאין דבר יותר קשה מלצאת עם גבר קרבי בסדיר .

וכל הכבוד לה שהיא שורדת את זה בכלל

(אולי היא לא כזו ילדותית כמו שציינת?)

 

בנוגע לזה שהיא לא יוזמת .. יכול מאוד להיות ששידרת לה שאתה עסוק/ עמוס.

( תגיד לה כיף לי לשמוע אותך תתקשרי גם את ..)

 

נשים אוהבות יחס (בלשון הרחוב צומי ..) אתה מביא לה את זה?

 

(שאלה שעולה : למה היא צריכה להגיע לבכי כדי שתתיחס ?)

 

מעבר לזה שבכי אצל האישה זה חלק מהחיים שלה

ואתה צריך ללמוד לקבל את זה ..

 

כמה פעמים אתה אומר לה שאתה מעריך אותה?

כמה פעמים אתה פונה אליה לא כדי להשיג משהו? לא כדי לסמן וי על אמרתי לה לילה טוב ?

אלא אני באמת רוצה לשמוע מה שלומך ?

 

בלתי נסבל בעייני שהיא משתפת אותך סומכת עליך 

ואתה קורא לה ילדותית . 

 

אתה חייב הכוונה הייתי ממליצה על יהונתן קליין

 

 

...כנפי נשרים

מגיב פה אבל זה להרבה תגובות שהיו.

אתם מציגים את זה כאילו אני לא מכיל בכלל אבל זה לא מה שכתבתי, אנסה לדייק.

גם אחרי כל ההכלה יש פעמים שכל מה שקורה היא צורחת ומגיבה כמו ילדה- משפטים "לא באלי את זה" "די הכל באשמתך" (על זה שהיא לא הצליחה איזה נשהו במטבח "לא יודעת מה אני מרגישה" "לא רוצה לא רוצה לא רוצה" ובסוף בשעת המעשה אני מכיל מאוד ומנסה לעודד ולהרים אבל הגעתי למצב שכל מקרה כזה כבר מצטרף לקודמים ואני לא יודע אם אוכל להכיל עוד מקרים כאלה בלי להיגמר מהם ולפנצר אותי

מרגיש וויתור על עצמי.


מנסה להבין איך ממשיכים הלאה אחרי שזה קורה ולהתמלא כוחות כדי להיות שם בשבילה

הרי התחתנתי איתה ברור לי שהיא החזקה והמושלמת באדם- סתם נק' שקשה לי איתה ואשמח לעצות

קודם כל מזל טוב! שנה ראשונה נפש חיה.
עבר עריכה על ידי נפש חיה. בתאריך י"א בניסן תשפ"ו 10:09

עבר עריכה על ידי נפש חיה. בתאריך י"א בניסן תשפ"ו 10:08

"נקי יהיה לביתו" - הנקיות הנפשית מאפשרת להתמקד יותר בבן הזוג וזה גם טבעי בהתחלה

(יש בזה משהו מאד משחרר! זהו, אני לא צריך לחפש יותר, התחתנתי! עכשיו אנחנו מכירים אחד את השני כדי שנוכל לבנות לאט לאט את החיים שלנו כזוג)

כדאי לזכור שהשנה הראשונה

היא שנה לא תמיד פשוטה

היא הבסיס לשנים הבאות בע"ה

וזאת שנה שלומדים בה הרבה אחד על עצמו ואחד על השני

אז בהצלחה גדולה בע" ה!


 

דבר שני

לפעמים ממבט ראשון על הבנאדם

הרושם ראשוני אולי יותר מאופק/ סבלני

לאט לאט  כשנמצאים בסביבה שבה מרגישים נוח וחופשי להתבטא או להגיב לסיטואציות, התגובה הופכת אמוציונאלית יותר וממילא נחשף רובד/ פן נוסף באישיות מולנו, שלא התגלה קודם (בנישואין ההתבטאויות/התנהגויות יכולות להיות שונות מאשר בדייטים. אפשר להסתכל על זה גם חיובי- מהצד השני זאת יכולה להיות קלילות - ואז כשמשהו לא מסתדר התגובה בהתאם)


 

לפעמים זה עניין של מודעות לניהול רגשות/ ניהול כעסים

ולכן לא הייתי ממהרת לשלוח אותה לטיפול חיצוני.

יצירת תנאים לשיחה פתוחה וכנה איתה, בלי לפגוע, לחסום או לשפוט אותה, יכולה לתת לך עוד הבנה והיכרות עם העולם הפנימי של אשתך.

ואז תוכל להציג גם מה שנראה מהצד שלך ואת המחשבות שלך בנושא

וביחד תראו איך מגיעים לעמק השווה.


 

אתם רק התחלתם את החיים כזוג ,

ההיכרות/ הבנייה של הזוגיות לוקחת זמן ומתפתחת לעומקים ורבדים נוספים ככל שהשנים עוברות.

לכן מאחלים שיהיה בניין עדי עד- בניין שהולך ונבנֶה כל הזמן, עדי עד.

אם בכל זאת יש קושי בתקשורת-

אפשר לפנות לייעוץ (אולי משם ייתנו המלצה לטיפול קצר בנושא הרגשי, אבל בעיניי זה מוקדם מידיי לעשות צעד כזה)

 

דבר שלישי שחשבתי עליו ממש עכשיו

לפעמים בחורה לא צריכה פיתרון לבעיה. היא חכמה ויודעת לפתור את הבעיות שלה ולהסתדר. 

היא פשוט רוצה להרגיש ש"יש לה על מי להישען" ולבדוק את הגבול - שיש לה מרחב ביטחון, שאוהבים ומקבלים אותה בכל מצב, שהיא יכולה "להשליך" את הלב שלה על בעלה (והוא יקבל אותה וישדר לה ביטחון) התגובות ה "ילדותיות" מבטאות בצורה קצת מוקצנת קושי מסויים באופן כדי להבליט ולהדגיש את הצורך הנפשי "תראה אותי, תראה את המאמצים שלי ואת ההשקעה" 

אז אולי הסמנטיקה/ התנהלות שלה מופיעה קצת לא כמו שהיית מצפה ממנה לאור ההיכרות שלכם

וזאת דווקא ההזדמנות ליצור שיח או תגובה לסיטואציה בצורה בוגרת ומכבדת.  

יכול להיות שהיא תקלוט טוב את היחס המכבד והבוגר שלך-  אליה שלא תלוי בשום תגובה שלה, וממילא השיח שלה יישתנה גם.

 

להחזיר לה באותה מטבע של ילדותיות לא כדאי, כי יכול לדרדר את ההרגשה של שניכם.


 

בהצלחה רבה

מזל טוב!

תזכו לבניין עדי עד

בשמחה ובבריאות

מתוך אהבה ואחווה, שלום ורעות. 

טוב זה באמת לא תקין ..הפי
אולי ללכת לטיפול ביחד .. 
טיפולshindov

בעיות קשות מדי לפתרון באמצעי הזה. בהצלחה. יתכן שאם היית משתחרר או לפחות משרת במקום יותר קרוב. חלק מהבעיה הייתה נפתרת. במצב הנוכחי כמעט בלתי אפשרי, שתצליחו לצאת מזה לבד. דבר ראשון תבקש העברה. ככה יהיה יותר קל לטפל. גם המצב ביניכם יש מקום להניח שישתפר. חצי שנה זה כלום בשביל נישואין. במצב שאתם נמצאים בו, קשה לבנות משהו שאפשר יהיה להתייחס אליו. בקש העברה. הבית בעדיפות עליונה. 

1- היא לא יודעת מתי אתה פנויים...

לגבי 2, משתנה. תשאל אותה איך היתה פותרת את הבעיה אם לא היית יוצר קשר כרגע....

בד"כ לא כותבת כאן ובאתי מהעמוד הראשי וכותבת לשניכםאמא הכפולה

 רוצה להגיב דווקא בתור נשואה ותיקה
יש מצב שגם אשתך כבר הגיעה לכאן וגם כבר קוראת. 
השנתיים שלוש הראשונות שלנו היו ממש קשות אפילו שאנחנו ממש מתאימים והיה לנו ברור מהרגע הראשון שמצאנו אחד את השני ואפילו שלא היה לנו אתגר של צבא. 

אז למה היה קשה?
כי היינו צריכים ללמוד לדבר על מה שקשה לנו. כי לא התרגלנו לחיות בזוג ואני הייתי ממש בראש שאני לא מבקשת טובות ומצד שני, גם כשהייתי צריכה ממש, לא ביקשתי וציפיתי שהוא יבין. 
ולאט לאט למדנו לדבר אחד עם השני ולהגיד מה קשה לכל אחד ואיך אפשר לעזור לזה. 
אצלנו זה כבר היה תוך כדי ילדים. 

אצלכם, אתה בצבא והיא לבד. הלבד יכול להיות ממש קשה ולפתח איזה שריון כזה כדי להתמודד ואולי לכן היא לא מתקשרת ומצד שני אתה בודד ורחוק וצריך את הקשר הזה. 
וגם בקושי- אתה תופס את זה כילדותיות אבל היא בסף השבירה שלה, במצב לא הגיוני ומגיבה באופן לא הגיוני. 
בשני המקרים כדאי לדבר. 
בענייין של הקשר- להגיד לה שאתה רוצה וצריך גם לשמוע ממנה. 

בעניין של הקושי שלך, אשתו- תמיד כדאי לא להגיע למצבי שבירה. להקדים תרופה למכה. תחשבו ביחד איפה המקומות הללו ותנסו למנוע אותם ואז יהיה הרבה פחות להכיל. אבל גם כשיהיה, אתה צריך להכיל. כי היא לבד ומתמודדת. 

כמובן שהשיחה חייבת להיות פנים אל פנים ולא בטלפון. 

ודבר אחרון- אני לא יודעת כמה זמן נשאר לך בסדיר אבל יכול להיות ששווה לקצר או לעבור דירה קרוב להורים או כל מיני דברים שיכולים לעזור. 
בסוף זה הבית שלכם. 
ותזכרו שהשנים הראשונות קשות גם כשאין צבא והיא האשה המושלמת שלך ואני בטוחה שאתה האיש המושלם שלך. 

בהצלחה! 

כמה כיוונים:נגמרו לי השמותאחרונה

א. קודם כל מזל טוב גדול לנישואיכם, אתם ממש נשואים טריים בשנתכם הראשונה, השנה בה התורה מנחה אותנו "נקי יהיה לביתו שנה אחת ושימח את אשתו אשק לקח".

עצם המציאות של השנה הראשונה לנישואים, ללא כל שאר האתגרים שמסביב - מביאה עימה אתגר והתמודדויות רבות.

על כן הפניות הזו לעבוד ולעבד יחד את היחד שלנו כזוג חשובה מאוד.

 

ב. מעבר לכך, ציינת שאתה גם חייל קרבי בסדיר.

רק הנתון הזה לכשעצמו מוסיף עוד אתגר קשה שבעתיים.

גם לך. כמובן. ותודה עצומה מכל עם ישראל על המסירות והנתינה הזו שלך!

גם לאשתך היקרה. שמתמודדת כאישה של חייל קרבי בסדיר. עם המון התמודדיות, המון לבד, המון חששות, המון שינויים.

וגם לכם כזוג נשוי. 

רק לפני חצי שנה עוד הייתם רווקים

כל אחד גר בבית אחר, אולי אם גרתם אצל ההורים לא הייתם צריכים לנהל בית מבחינת ניקיונות, בישולים, כביסות, קניות, משכנתא, חשמל, גז וכל השאר,

ובעיקר - השינוי הזה מרווקות לנישואים שהוא שינוי בפני עצמו ומצריך הסתגלות לאט לאט ובהדרגה וקבלת כלים שם

וכמובן בצבא הכל שוב מתעצם ונהיה קשה שבעתיים.

 

ג. לא זאת בלבד,

ציינת שאשתך גם לומדת כעת

וגם עובדת במקביל

נשמע שיש על שניכם עומס עצום

גם פיזי וגם מנטלי וגם רגשי, נפשי.

 

ד. השיח העיקרי שלכם הוא בטלפון - שכמובן לא ניתן להגיע לאותה אפקטיביות ואותם עומקים כמו פנים מול פנים. זה משנה המון.

(כמובן שכדאי בזמן שכן מתאפשר כן לקיים שיחות טובות ועמוקות ביניכם פנים מול פנים

ולקבוע שמתי שלא ניתן ונאלצים להסתפק בטלפון יודעים יחד שזו באמת פלטפורמה מוגבלת ולוקחים זאת בחשבון).

 

ה. ציינת שאתה מרגיש שרק אתה מחפש אותה או יוצר את הקשר הראשוני -

כדאי לשאול אותה ישירות ולשמוע ממנה את הלמה שלה (ל' בקמץ).

אולי היא לא רוצה להתאכזב שאתה לא זמין וזה סוג של מנגנון הגנה?

אולי היא לא רוצה להפריע לך ולא יודעת מתי אתה פנוי ומעדיפה שאתה תתקשר כדי לא להפריע?

אולי יש לה המון חוזקות אחרות אבל ליזום שיחה היא לא אחת מהן, אבל יש לה עוד המון אחרות?

אולי אם היא תדע עד כמה זה משמעותי עבורך ומה זה גורם לך להרגיש היא תוכל לחשוב על דרכי שינוי מטיבים עבור שניכם? שתחשבו יחד כמובן...

ואולי עוד הרבה מאוד הנחות.

חשוב לשמוע ממנה ישירות

ולפי התשובה לעבוד.

 

ו. כדאי לעשות הפרדה בין דבר לדבר כדי לא ליצור כאוס ועומס יתר עם בלאגן בראש ובלב.

כלומר:

לגבי הדיכאון שהיה בעבר - זה לא אומר שום דבר רע מלבד זה שאשתך גיבורה ואלופה שהתמודדה בגבורה עם מכת הדור, דיכאון, ויכלה לו!

שיש לה תעצומות נפש ובטוח גם למדה וגדלה מכך מאוד.

 

לגבי ההווה - אם יש כרגע דיכאון או כל דבר אחר שמקשה כדאי לאבחן בצורה מסודרת ומקצועית ולטפל בכך.

 

גם אמצעי מניעה הורמונליים כגון גלולות עלולים מאוד להגביר את עוצמות התנודות במצבי הרוח ואת הדכדוך, לכן חשוב לברר לעומק גם את הנקודה הזו.

 

לגבי זה שהיא מתוסכלת מדברים ביום יום - בפני עצמו זה כמובן לגיטימי. בטח לאור כל הסעיפים הקודמים שהיא אישה נשואה טרייה, עם המון המון שינויים בבת אחת בחצי שנה הזו,

בעלה בסדיר חייל קרבי,

היא עובדת

היא לומדת

היא מחזיקה בית

היא לומדת את הגוף שלה וכל הלכות טהרת המשפחה שגם לוקחים משאבים לכך

יש מלחמה (בתוך מלחמה בתוך מלחמה...)

אזעקות

חדשות

דאגות

ומה לא...

ובתוך כל זה ממש מותר ואנושי שהיא תהיה מתוסכלת מדי פעם.

אם זה באופן חריג או פוגע בהתנהלות או יושב על משהו עמוק - אז כנזכר קודם, כדאי לאבחן ולטפל בצורה מיטבית כדי להגיע לרווחה נפשית.

 

ז. המשפט אולי הכי חשוב בכל ההודעה - הייתי ממליצה לך לשנות את המשוואה שנוצרה לך בראש שאומרת "אשתי ילדותית"

ולהפוך אותה ל: "אשתי *אנושית*".

כי היא באמת אנושית. רק בשר ודם.

היא לא ילדה קטנה, היא אישה שמתמודדת עם הרבה מאוד מאוד מאוד.

יכולה להעיד על עצמי (נשואים עוד רגע 19 שנים ב"ה) שאם היה לי רק דבר אחד מכל מה שהיא מתמודדת איתו בשנה הראשונה (או בכלל) - הייתי בהחלט מתוסכלת ואף מגיבה בתסכול עמוק לא פעם ולא פעמיים.

בשנה הראשונה שלנו, והרבה אח"כ, למדתי את עצמי לאט לאט, את בעלי לאט לאט, את היחד שלנו לאט לאט,

ובדרך היו לי המון המון המון פיקשושים.

הכל בסדר.

זה לימוד.

זוגיות היא לימוד.

נישואים הם לימוד.

ללמוד את עבודת השמחה שלי ומי אני ואיך אני עובדת ומהם הצרכים שלי, הקשיים שלי, מנגוני ההגנה שלי וכן הלאה - הכל הכל זה לימוד

לימוד של שנים

ואפשר להתחיל בלימוד הזה

מתוך מקום מעצים ולא מחליש

מתוך מקום שבאמת רואה את האנושיות שבכל אחד ואחת מאיתנו.

ללמוד - מה היא רוצה מעצמה? רגע להעמיק בכך באמת.

ומה אתה?

ומה היא מרגישה עכשיו? רגע לעצור ולהיות נוכחת וקשובה פנימה, קשובה לגוף ולנפש.

ומה גורם לבכי? או עלבון? ומדוע? מה היה שם בעומק שהפעיל את זה? ומה עוד הטריגרים שלי?

 

ח. כמובן שאתה לא המטפל שלה אלא בעלה האוהב. וחשוב לשים את הדברים במקומם.

מצד אחד להעניק תמיכה, אוזן קשבת, אהבה, הכלה, עידוד וכו'

ומצד שני - במקומות בהם יש צורך טיפולי או צורך אחר מעבר ללהיות בן הזוג - חשוב לפנות לגורם מקצועי.

אתה לא אמור לפתור לאשתך את הבעיות הרגשיות שלה וגם היא לא את שלך.

וזה גם לימוד.

למצוא את האיזון הנכון

ללמוד איפה הנפרדות בתוך הביחד

איפה המקום להתייעץ עם אנשי מקצוע

איפה הביחד בתוך הנפרדות

איפה אני כן יכול/ה להיות שם עבור אשתי / בעלי.

 

אז צעד צעד

לימוד אחר לימוד

התקדמות אחר התקדמות

תהיו בתוך הלימוד הנפלא הזה ששמו זוגיות

ותמצאו בתוכו גם לימוד מפעים כל אחד כלפי עצמו

ובעיקר - צמיחה אישית וצמיחה זוגית מתוך כל זה.

 

המון ברכה והצלחה ב"ה

ופסח כשר ושמח

אשמח לשמוע ממכםאישדרומי
הילדה בת 11 היתה צריכה להחזיר ילד מהגן ושכחה אשתי שאלה אותי איך אגיב שתחזור אמרתי שלא אתנפל עליה ואראה איך להגיב בהמשך.התחממה עלי.אשמח לשמוע איך אתם הייתם מגיבים ואם זה לדעתכם היה צריך להעניש אותה בחומרה שלא לוקחת אחריות?ומצד שני האם התגובה שלי בעייתית בעיניכם?
תודה על ההסכמההסטורי
איחור לבריתעליית תהום

שלום חברים,

בימים אלו האירועים נעשים בצמצום. חבר שלי ערך ברית, קבע תפילה ב13:15 (שעה מאוד מוקדמת לטעמי) ואז טקס.

אני הגעתי בתחבורה ציבורית, וחשבתי שמן הסתם דברים קצת מתעכבים. הגעתי ב2. בדיוק סיימו וניגשו לאכול. הוא עשה לי פרצוף.

עד כמה גרועה ההערכה שלי שאיחור חצי שעה זה סביר?

מאוד תלוי סגנון והרגליםהסטורי
יש כאלו שתמיד דברים אצלהם בשעה שמוגדרת, יש כאלו שתמיד מאחרים כרוניים, יש כאלו שתמיד מתעכבים קצת.

בימים כאלו, בהחלט משתדלים לא להתעכב. לא עמדתי בצורך, אבל מניח שאם הייתי בסיטואציה - ברגע שהמוהל נמצא והתינוק נמצא, הייתי משתדל לבצע את הברית, לפני שתהיה אזעקה...


אגב, לא הבנתי למה 13:15 זה מוקדם, זה כשבע וחצי שעות אחרי הנץ...

אמצע היוםעליית תהום
קוטע את היום עבודה, לא מוקדם ולא מאוחר.
לא חייבים להגיע...הסטורי
בבריתות די מדייקים - בהרבה מקרים למוהל כמה בריתותפ.א.
בלו"ז צפוף, בפרט למוהל מבוקש 
עזוב. תתקדם.נפשי תערוג
היה ונגמר
הגעת מתי שהגעת, חשבת מה שחשבתשם פשוט

ברור שהתכוונת לטוב והתאמצת.

אבל בכל מקרה איחרת, הבן אדם נפגע, אפשר לקחת אחריות קלה ולהתנצל מכל הלב. 

ענו תשובות יפותהעני ממעש

ומוסיף

תלמד מזה

האם אני מתאמץ לראות את המציאות לפי המשקפיים של האחר?

או שאני מקטין ראש ומחשיב רק את המשקפיים שלי 

מה עניין הניסוח הפילוסופי כאן?פ.א.

חתונות מקובל להתחיל כשעה לאחר הזמן בהזמנה (ואצל חרדים אף יותר משעה).

בריתות - בזמן 

תלוי . אצלינו זמנים זה קודש גם בחופה.העני ממעש
תמיד יש יוצאים מן הכלל 😀פ.א.
ברית זה לא חתונהפשוט אני..
באים, חותכים, הולכים
כמאמר מנחם בגיןאריק מהדרום
"ואם יש כמה יפי נפש שהחלו לעקם את האף שלהם – אז שיהיה להם אף עקום." 
אתם לא אנשים בוגרים?סתממישהיאחרונה

אתה לא האבא של התינוק,
נראה שגם לא הסנדק.
הגעת מתי שראית לנכון, שלום.
לא הבנתי את האירוע בכלל..

"והבוטח בה' חסד יסובבנו"נגמרו לי השמות

כותבת גם פה בתקווה שנתחזק יחד 🙏💪

מוזמנים להוסיף דברי חיזוק ❤️

 

"והבוטח בה' חסד יסובבנו"
זה המשפט שאני מנסה לחקוק על קירות הלב כל יום וכמה פעמים ביום.
וזה המשפט שהכי מחזק אותי והכי עוזר לי.
פתחתי את תהילים לראות איזה פרק זה - וזה בפרק לב.
כי זה הלב.
זה הלב של הכל.
הביטחון בה'.
אין לנו על מי להישען אלא על אבינו שבשמים.
והכל הכל הכל שלו
והכל הכל הכל מאיתו ובידו יתברך
והוא מחיה ומקיים בכל רגע ובכל מאית שנייה את כל העולם ואת כולנו והכל זה אלוקות.
וזה לב.
וזה הלב שלנו. בתוך הלב שלנו.
פרק לב. פסוק י'.
בלב שלנו - שם הוויה - י'.
אם נכניס את הקב"ה ללב שלנו ונבטח בו - חסד יסובב אותנו.
וזה אימון.
ממש ממש אימון.
אני ממש משתדלת לזכור זאת וגם כשנופלת לומר את הפסוק הזה בלילה, ביום, אפילו רק לדמות אותי בעיני רוחי.
ויש ממש תרגיל של דמיון מודרך להכניס ביטחון ואמונה בקב"ה ממש אל תוך הלב (עם נשימות ומילוי הביטחון פנימה אבל קשה להביא זאת בכתב).
אז מכאן זה הבסיס שממנו אני משתדלת ב"ה לצאת ואליו לחזור.
ה' הוא טוב ומטיב
הוא ברא אותנו ואת העולם להיטיב לנו
וממנו הכל.

ומתוך כך אני מנסה להסתכל רגע במבט-על על המאקרו ולראות שאנחנו באמת באמת באמת חיים בניסי ניסים, בתקופה היסטורית, בתקופה תנ"כית, ממש כמו בני ישראל במצרים שאנחנו קוראים עליהם - אנחנו ממש שם! כותבים עלינו עוד פרק! 
ממש מרגישה שב"ה ב"ה אנחנו בדור הגאולה.
איך ניסי ניסים שכאלו אם לא לעם האהוב והנבחר בניו של הקב"ה?
תביטו רק רגע מה קורה לנו כאן
אנחנו מדינה פצפונת שתוקפת מדינה פי 80 (כן, פי 80!) מגודלה - ופשוט מחסלת אותם כמו דומינו בזה אחר זה אחר זה כאילו מדובר בצעצוע שלנו בחצר הגינה שלנו...
מביסים. מחסלים. מנצחים.
איזה פלא, כל הרשעים ימח שמם. 
חמינאי שבשבת זכור מחינו את זכר עמלק, את זכרו, של המן הרשע הזה בדורנו.
כל הבכירים במשטר האיראני. בכל הנגלות - הראשונה, השנייה, השלישית, הרביעית...
רק לכתוב את כל הבכירים אין מספיק מקום.
וכמובן כל מנהיגי ובכירי הרשעים ימח שמם שנשרפים בגיהנום לנצח סינוואר ימ"ש, נסראללה ימ"ש, הנייה ימ"ש, מוחמד דף ימ"ש, עקיל ימ"ש, שוכר ימ"ש, חארורי ימ"ש, עלי לריג'אני ימ"ש, ועוד אלפי מחבלים ושמות גדולים שבאמת אין אפשרות לכתוב מרוב שהם רבים!!!

והם מנסים,
שולחים כמויות כמויות של טילים פצצות נוראיות בכמויות מטורפות
והקב"ה שומר עלינו! עם כל הכאב העצום על כל נשמה ונשמה מעם ישראל ומהארץ שנאבדה לנו - יש כאן ניסים עצומים בצורה לא פרופורציונלית!!!
כל התחזיות היו שנים שברגע שאיראן תתקוף אנחנו קודם כל נושמד. תהיה ממש ממש שואה חס ושלום.
אח"כ דובר על אלפי הרוגים כל יום ומכל טיל (!!!)
על הפסקות חשמל של ימים ושבועות והיערכות בהתאם (!)
על הפסקות של מים ממושכות
דיברו על לשהות במרחבים הממוגנים רצוף באמת ימים על גבי ימים
כשהכל בחוץ מושבת מושבת.
ואיפה אנחנו ואיפה זה?
הכבישים מלאים, מסגרות נפתחות, אנשים קונים, יוצאים, 
מנקים לפסח (!),
מזמינים פיצה, רואים סרטון מצחיק,
כותבים ברשתות,
וממש מנהלים כמעט כמעט מה שהכי קרוב לשיגרה.
נכון, ברור שזו לא שיגרה וקשה מאוד מאוד מאוד
אבל איפה מה שאנחנו חיים ואיפה מה שתודרכנו לצפות לו לפי המציאות...
זה רחוק כרחוק מזרח ממערב
תודה לה' אלף פעמים
זה לא נתפס!
באמת לא נתפס
אנו נלחמים עם צבא ה', צה"ל שלנו, הצבא הכי מדהים בעולם
לצד עוד צבא עצום של ארה"ב, ממש כתף אל כתף! מי היה מאמין
זה ניסים רק להבין את זה
והם מפציצים את הרשע, ואנחנו מפיציצים את הרשע
וכל שעה, בעצם כל דקה יש חיסול אחר, הפצצה אחרת, השמדה אחרת, מיגור הרוע בעולם!

והעם שלנו המתוק?
כמה כמה שהוא מתקרב לקב"ה בשנתיים וחצי האלה!
כמה קירבה, כמה התחזקות, כמה אמונה!
"בדרך אמונה בחרתי"
כמויות רבבות ועוד רבבות בוחרים בדרך אמונה. שומרים שבת. חוזרים לשורשים. חוזרים לאבא.
זה מפעים ומרגש.
וכל העזרה ההדדית שכאן
הערבות ההדדית
איזה יופי של פיקוד העורף יש לנו
כמה הפקת לקחים מרגע לרגע
יש התרעות מסודרות
לפני
תוך כדי
אחרי
איפה אנחנו ואיפה אחים שלנו בחו"ל שנגיד נמצאים בקפריסין או דובאי ורועדים מפחד שפתאום "בום!" נפילה בלי שום אזעקה, בלי שום התרעה לפני, בלי שום ידיעה מתי האירוע הסתיים, כלום.
רק 24/7 של רעד. 
אחים שלנו ממש יהודים שחיים שם.
וכאן בארץ?
תראו כמה זה מסודר שאנחנו יכולים לדעת לפני תוך כדי ואחרי.
הכל עובד, דופק כמו שעון,
מד"א, איחוד הצלה, שלא נדע זק"א, בתי חולים, פיקוד העורף, העורף, התרמות דם, מתנדבים
אלפי אלפי מתנדבים
יוזמות מרגשות בלי סוף
לארח ולתרום לקשישים בתי מלון עם ממ"ד צמוד
לתת יד בכל מה שצריך
עוד ועוד ועוד נקראים לדגל ועוזרים
והחיילים האמיצים שלנו הגיבורים המרגשים עלי אדמות קדושי עליון האלה עם האש בעיניים כמה מרגש לראות את האש הזו בהם הם באמת שואגים את שאגת האריה החזק מכל ומביסים את אויבנו!!!
והקב"ה נלחם לנו! ממש ממש כך
כל מה שקורה הוא פשוט לא יאומן
הכל הכל הכל
ההצלה העצומה ב7/10 שלא כל החזיתות באו עלינו והשמידו אותנו כליל כמו שתיכננו, הביפרים, קריסת המשטר של אסד, קריסת סוריה, לקחנו את החרמון הסורי, קריסת כל מנהיגי הרשעים, קריסת המשטר באיראן ב"ה, חיסול החיזבאללה ב"ה
וכמובן החזרת כל כל כל החטופים שלנו מכל השנים!!! שזה נס מעל הטבע בפני עצמו!
ממש כמו שאמרה דיצה אור, אימו של אבינתן אור שחזר מהשבי - שזה ממש נס בדרגה אינסופית והוא רק מהעם הזה שלנו ומכוח האחדות והתפילות שלו שכולם כולם כולם בבית!!!
ובעזה שולטים על חלק עצום וב"ה עד הסוף עוד!
חזרנו לחומש! יהודים גרים בחומש! כמה התרגשתי לפני כמה ימים לקרוא את זה
כל ההתיישבות ביו"ש פורחת, כמויות של בנייה והוספה והתיישבות!
העלייה לארץ פורחת!
אנחנו המקום היחידי שבעת מלחמה כולם גם חוזרים לכאן בטיסות חילוץ לתוך המלחמה
וגם עולים חדשים באים בכמויות לכאן דווקא עכשיו!!!
האחדות המטורפת שקיימת בשנתיים האלו, כן תרבה ב"ה
והדנא שלנו, של העם היהודי, המהות שלנו, המשמעות שלנו בעולם, לקדש שם שמים בעולם
אומת המוסר הצדק ההוככחה החיה לקיום הבורא והבריאה
אנחנו ממש נס מהלך
בגאולת עולם
בהשגחה אלוקית מטורפת
זה באמת לראות ולא להאמין
יש עוד המון המון המון
אבל בינתיים שולחת
ושולחת גם חיבוק ענק
אנחנו עם של אריות ולביאות!!!
"כי חיות הנה"
אנחנו חיות! לביאות! מביאות חיים ממשיכות חיים נותנות חיים
זה הניצחון הכי גדול שלנו
ניצחון הרוח
ניצחנו בעבר ואנו מנצחים שוב
מנצחים אותם!
הם לא יפילו לנו את הרוח!
איש את רעהו יעזורו ולאחיו יאמר חזק
ואישה לרעותה תאמר חזק
חזק חזק ונתחזק
בעד עמינו ובעד ערי אלוקינו
וננצח!
ואנחנו כבר מנצחים!!!
הכל בידך מלך מלכי המלכים הקב"ה
תודה ריבונו של עולם תודה!!!
והבוטח בה' חסד יסובבנו!

מצרפת את פרק לבנגמרו לי השמות

תהילים פרק לב

א לְדָוִ֗ד מַ֫שְׂכִּ֥יל    אַשְׁרֵ֥י נְֽשׂוּי־פֶּ֗שַׁע כְּס֣וּי חֲטָאָֽה׃
ב אַ֥שְֽׁרֵי אָדָ֗ם לֹ֤א יַחְשֹׁ֬ב יְהוָ֣ה ל֣וֹ עָוֺ֑ן    וְאֵ֖ין בְּרוּח֣וֹ רְמִיָּֽה׃
ג כִּֽי־הֶ֭חֱרַשְׁתִּי בָּל֣וּ עֲצָמָ֑י    בְּ֝שַֽׁאֲגָתִ֗י כָּל־הַיּֽוֹם׃
ד כִּ֤י ׀ יוֹמָ֣ם וָלַיְלָה֮    תִּכְבַּ֥ד עָלַ֗י יָ֫דֶ֥ךָ
נֶהְפַּ֥ךְ לְשַׁדִּ֑י    בְּחַרְבֹ֖נֵי קַ֣יִץ סֶֽלָה׃
ה חַטָּאתִ֨י אוֹדִ֪יעֲךָ֡    וַֽעֲ֘וֺנִ֤י לֹֽא־כִסִּ֗יתִי
אָמַ֗רְתִּי    אוֹדֶ֤ה עֲלֵ֣י פְ֭שָׁעַי לַֽיהוָ֑ה
וְאַתָּ֨ה נָ֘שָׂ֤אתָ עֲוֺ֖ן חַטָּאתִ֣י    סֶֽלָה׃
ו עַל־זֹ֡את יִתְפַּלֵּ֬ל כָּל־חָסִ֨יד ׀ אֵלֶיךָ֮    לְעֵ֪ת מְ֫צֹ֥א
רַ֗ק לְ֭שֵׁטֶף מַ֣יִם רַבִּ֑ים    אֵ֝לָ֗יו לֹ֣א יַגִּֽיעוּ׃
ז אַתָּ֤ה ׀ סֵ֥תֶר לִי֮    מִצַּ֪ר תִּ֫צְּרֵ֥נִי
רָנֵּ֥י פַלֵּ֑ט    תְּס֖וֹבְבֵ֣נִי סֶֽלָה׃
ח אַשְׂכִּֽילְךָ֨ ׀ וְֽאוֹרְךָ֗ בְּדֶֽרֶךְ־ז֥וּ תֵלֵ֑ךְ    אִֽיעֲצָ֖ה עָלֶ֣יךָ עֵינִֽי׃
ט אַל־תִּֽהְי֤וּ ׀ כְּס֥וּס כְּפֶרֶד֮    אֵ֤ין הָ֫בִ֥ין
בְּמֶֽתֶג־וָרֶ֣סֶן עֶדְי֣וֹ לִבְל֑וֹם    בַּ֝֗ל קְרֹ֣ב אֵלֶֽיךָ׃
י רַבִּ֥ים מַכְאוֹבִ֗ים לָרָ֫שָׁ֥ע    וְהַבּוֹטֵ֥חַ בַּֽיהוָ֑ה חֶ֝֗סֶד יְסֽוֹבְבֶֽנּוּ׃
יא שִׂמְח֬וּ בַֽיהוָ֣ה וְ֭גִילוּ צַדִּיקִ֑ים    וְ֝הַרְנִ֗ינוּ כָּל־יִשְׁרֵי־לֵֽב׃

המשךנגמרו לי השמות

יש המון הסחות שמונעות מאיתנו לשים לב לכל הטוב העצום שעוטף אותנו, ובעיקר מאמץ מטורף של איראן ושלוחות הרשע לזרוע בכולנו פחד, תבהלה, דכדוך, יאוש.

אבל אנחנו ה-ר-ב-ה יותר חזקים וחכמים מהם! ולא ניתן להם!

 

וממש מזמור לתודה!

זה פלא אלוקי מה שקורה כאן.

אני יודעת שכולנו בתוך תוככי הקושי והאתגר וה"קוצר רוח ועבודה קשה"

אבל ממש כך היא גאולתן של ישראל

בתחילה קמעא קמעא וכל מה שהיא הולכת - היא רבה והולכת (ירושלמי, ברכות)

ובניסן נגאלו ובניסן עתידין להיגאל

יש לנו כוח על

כל אחת ואיפה שהיא

כל אחד ואיפה שהוא

ונתחיל ממש בנו פנימה.

כי אם יש לי את עצמי -

אז יש לי את עצמי.

ויש לאחרים את עצמי.

 

וכל אחד ואחת מאיתנו הוא אור אינסוף

רק להביט רגע פנימה ולזכור זאת, להתחזק מכך, להאיר בתוכנו מכוח כך.

"כי יש שכר לפעולתך"

יש שכר לכל פעולה ופעולה שלנו

תחזיקו מעמד

אתם הגאולה עצמה!

וב"ה נזכה לראות בחוש ממש את הישועה השלמה שלנו במהרה, בשלמות, במתיקות ובטוב גלוי!!! ❤️

על משקל "דיינו" 😅נגמרו לי השמות

כַּמָה מַעֲלוֹת טוֹבוֹת לַמָּקוֹם עָלֵינוּ!

אִלּוּ הוֹצִיאָנוּ מִהקונספציה וְלֹא עָשָׂה בָמחבלים שְׁפָטִים, דַּיֵּנוּ.

אִלּוּ עָשָׂה בָמחבלים שְׁפָטִים, וְלֹא עָשָׂה בֵמנהיגיהם ובכיריהם, דַּיֵּנוּ.

אִלּוּ עָשָׂה בֵמנהיגיהם ובכיריהם, וְלֹא הָרַג אֶת־אייתוללותיהם, דַּיֵּנוּ.

אִלּוּ הָרַג אֶת־אייתוללותיהם וְלֹא נָתַן לָנוּ אֶת־הגנה אלוקית, דַּיֵּנוּ.

אִלּוּ נָתַן לָנוּ אֶת־הגנה אלוקית וְלֹא קָרַע לָנוּ אֶת־רוע הגזירות, דַּיֵּנוּ.

אִלּוּ קָרַע לָנוּ אֶת־רוע הגזירות וְלֹא הֶעֱבִירָנוּ בְתוֹך לימוד אמונה, דַּיֵּנוּ.

אִלּוּ הֶעֱבִירָנוּ בְתוך לימוד אמונה וְלֹא שִׁקַּע צָרֵנוּ בְבונקריהם דַּיֵּנוּ.

אִלּוּ שִׁקַּע צָרֵנוּ בְבונקריהם וְלֹא סִפֵּק צָרְכֵּנוּ בַּמלחמה שנה אחר שנה דַּיֵּנוּ.

אִלּוּ סִפֵּק צָרְכֵּנוּ בַּמלחמה שנה אחר שָׁנָה וְלֹא סיפק לנו אֶת־הַחשמל, מים, אינטרנט וכו' דַּיֵּנוּ.

אִלּוּ  סיפק לנו אֶת־הַחשמל, מים, אינטרנט וכו' וְלֹא נָתַן לָנוּ אֶת־הַניצחון, דַּיֵּנוּ.

אִלּוּ נָתַן לָנוּ אֶת־הַניצחון, וְלֹא קֵרְבָנוּ לִפְנֵי הגאולה השלמה, דַּיֵּנוּ.

אִלּוּ קֵרְבָנוּ לִפְנֵי הגאולה השלמה, וְלא נָתַן לָנוּ אֶת הביטחון והתורה. דַּיֵּנוּ.

אִלּוּ נָתַן לָנוּ אֶת־הביטחון והַתּוֹרָה וְלֹא שמר וברך את אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל, דַּיֵּנוּ.

אִלּוּ שמר וברך את אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל וְלֹא בָנָה לָּנוּ אחדות העם דַּיֵּנוּ.

 

עַל אַחַת, כַּמָה וְכַמָה, טוֹבָה כְפוּלָה וּמְכֻפֶּלֶת לַמָּקוֹם עָלֵינוּ: שֶׁהוֹצִיאָנוּ מִמהקונספציה, וְעָשָׂה בָמחבלים שְׁפָטִים, וְעָשָׂה בֵמנהיגיהם ובכיריהם, וְהָרַג אֶת־אייתוללותיהם, וְנָתַן לָנוּ אֶת־הגנתו האלוקית, וְקָרַע לָנוּ אֶת־רוע הגזירות, וְהֶעֱבִירָנוּ בְתוֹך לימוד אמונה, וְשִׁקַּע צָרֵנוּ בְבונקריהם, וְסִפֵּק צָרְכֵּנוּ בַּמלחמה שנה אחר שנה, וְסיפק לנו אֶת־הַחשמל, מים, אינטרנט וכו' גם במלחמה, וְנָתַן לָנוּ אֶת־הַניצחון, וְקֵרְבָנוּ לִפְנֵי הגאולה שלמה, וְנָתַן לָנוּ אֶת־הַביטחון והתּוֹרָה, וְשמר וברך את אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל, וּבָנָה לָּנוּ אֶת־אחדות העם.

יפה! את כתבת?קופצת רגע
כן תודה רבה 🙏נגמרו לי השמות
יישר כח על הדברים המחזקיםהסטורי
ומצטרף לקריאה לכולם -

המצב מתיש, אבל להחזיק ראש מעל המים. אנחנו מכים באוייב מכות נוראיות. אנחנו ב'נהפוך הוא' על מלא.


אויבי היהודים ביקשו להשמיד להרוג ולאבד (ואם למדנו משהו משמחת תורה, אז כשאויב אומר שהוא מתכוון להשמיד אותנו - כדאי להתייחס לזה ברצינות) וכיום אנו מכים בהם מכה אחר מכה, הרג וחרב ואובדן.


לא להיות קצרי רוח, לא להחזיק עיניים על הסטופר, להתמקד בהצלחות הלאומיות ובהצלחות האישיות של כל אחד ואחד.

אכן. תודה רבהקופצת רגע
וגם לך @נגמרו לי השמות על הדברים המחזקים
🙏❤️נגמרו לי השמותאחרונה
תודה רבהנגמרו לי השמות
ותודה גם על הדברים שכתבת, חשוב מאוד לזכור זאת.

אולי יעניין אותך