חייל קרבי כנגד  ג'ובניק..

האם בת שירות לאומי שנמצאת בדירת שירות היא נחשב בעיניך כמו חייל קרבי?

או שבשבילך אין קשר??...

למה דווקא מישהי שעשתה קרוב לבית .. (חזרה כל יום הביתה?)

(-- השאלה היא לא עליי ספציפית.. אבל בכל זאת אני רוצה לדעת מה רוב הבנים חושבים על שירות לאומי שהוא בבית/מחוץ לבית..)

מאילו סיבות בנים מעדיפים שהבת תחזור כל יום הביתה.??...

שאולי לא תסתובב ברחוב יותר מידי?

או שלא תתעסק יותר מידי בחורות עם בנים?-- וכל זה בגלל שאין לה את ההשגחה של ההורים שלה..

בס"ד

פשוטו כמשמעו: בנים מעדיפים בנות בבית.
בנות שתהיינה ביתיות גם לאחר הנישואים.
כי בנות שמשרתות מחוץ לבית, וחוזרות לפעם בשבת או פעם בשתי שבתות,
תרצנה להיות מחוץ לבית גם לאחר החתונה (במידה והן מתחתנות מיד בתום השרות, או משהו כזה)
ובינינו, רוב הבנים מעדיפים נשים שתהיינה רוב הזמן בבית...

לק"י.

בנים-תענו...

לאו דוקא שבת שלא נמצאת הרבה בבית מבחירה או לא - לא תהיה אישה חמה וביתית!!

בס"ד

שמי שנמצאת לא הרבה בבית, היא לא אשה חמה וביתית.
אמרתי את זה מנקודת המבט של הגברים... מאנשים ששמעתי מהם.

לק"י.

זה דברים באישיות.

ובהחלט בנות מוכנות לוותר על הביתיות למרות שהיא חשובה להן-לשנה אחת בשביל לתרום מעצמם.

ואני חושבת שבת שנמצאת בשנת שירות מרצונה בבית-אם זה לא מטעמי צניעות, זה מטעמי פינוק - וזה לא מראה על יותר בגרות ובשלות להתחתן... כי גם אחרי שתתחתן היא תרצה לחזור לבית של אמא שלה כל יום או פעם בשבוע...

[אני שונאת שכאילו שואלים-ובעצם מכריחים אותי להסכים!!! שונאת!!!! :'( ]

שירות לאומי וחוזר הביתה כל יום היא מפונקת.. אולי היא רוצה את השקט שלה למחשבות שלה?

אולי היא רוצה את המשפחה לתמיכה?

אולי היא נגעלת מכל הג'ורהסליחה על הביטוי) שהולך (ברוב)דירות השירות ?

תחשבי על הצדדי האלו ..

ומה יש אם היא תבקר את אמא שלה פעם בשבוע??.. יש עם זה משהו רע ?

קצת לחזור למקורות?(לבית של ההורים?), ובנוסף לזה כיבוד הורים .. למה לשלול??..

לק"י.

אני יכולה להבין בת כזאת.. אבל מה שמראה התנהגות כזאת זה שהיא לא יכולה להתמודד עם החי'ים מחוץ לבית.. בהתחשב בעובדה שבשלב כלשהו היא תצטרך לצאת מהבית אם לבית עם בעלה או למעונות הסטודנטיות או משהו כזה..
למה לא להתמודד קצת עם החי'ים?! עד עכשיו היא די'י חי'ה בבועה-הגיע הזמן קצת לצאת ממנה, לא כל האנשים שהיא תכיר [מרצונה או שלא מרצונה] י'היו אנשים שקטים,נחמדים ונקי'ים-והיא תצטרך לסבול אותם איך שהם. שקט לא תמיד י'הי'ה לה איפה שתהי'ה. ואת המשפחה היא תעזוב ממילא בשלב כלשהו, וחוצמיזה היא לא טסה לחו"ל, שישי-שבת היא בבית, וב"ה הטכנולוגי'ה התקדמה ויש פלאפונים להתקשר ולדבר. 
אם המצב הוא בלתי נסבל אז אני לא אומרת שתישאר שם בעל כורחה.

כי כשיש לה בית אז זה הבית שלה, והיא צריכה לתפקד בו במשרה מלאה.
אולי באמת שתגור בבית של אמא שלה וזהו?!

העני'ין של כיבוד הורים לא קשור כאן, אם ההורים מבקשים אז עושים מה שאפשר. להיות מעבר למה שצריך להיות בבית שלהם זה מיותר.

נכון!?(-תקני אותי אם אני טועה )... (אם כן .. אז) ככה חושבות בנות שנמצאות לפני ההחלטה איפה לעשות שירות לאומי.

לדעתי .. אם את יודעת שבמקום כזה וכזה יש אנשים שהם לא בשבילך..

או לדוגמה שלנו.. הבנות בדירה הן מלוכלכות ..וזה מפריע לך מאוד- אז למה להתקע עם זה שנה שלימה..אולי את חושבת שזה קצת זמן .. אבל זה מלא זמן שנה שלימה ,במיוחד בשירות , שאת רוצה להעביר את השירות בסבב"ה , ולא לריב או לנקות כל היום את הדירה. (מסכימה איתי??)

זו ממש לא בריחה מהמציאות כמו שאמרת .. תלמדי כלל לחיים: אם את יכולה לדלג על דברים שקשה לך בהם -פשוט דלגי!!..

זה שקשה למישהי  עם  בנות מלוכלות ומבולגנות .. זה לגיטימי .. כל אחד והשריטה שלו..

וזה שהיא לא רוצה להיות בדירה יחד עם הבנות האילו , זה לאו דווקא  אומר שיהיה לה קשה עם הבעל שלה , כי :

1. היא תחנך אותו שיהיה מסודר ונקי -אם היא גם כזאת ..  ;)

2.זה יהיה הבית  ש-ל-ה!! , בו היא מנקה ומסדרת איך שהיא (וכמובן  גם בעלה) רוצה

3.היא ממתפלל לבורא עולם שמסדר הכל לכולם, שהבעל שלה יהיה מסודר , נקי , איכפתי ... (שלא יבלגן אחריה ..  )..

וכו'...

העיניין של חייל קרבי זה לא אם הוא חוזר הביתה,אלא אם הוא לוחם או לא.

העיניין של הבית הוא לא מדד של הבת.
אלא מה עצם השירות

ומי שעזבה את הבית אבל לא עושה כלום בשירות נחשבת יותר מקומונרית שבבית?

אני הייתי בשירות לאומי שניפח לי את הציפיות ואמר לי שיש עבודה מסביב לשעון
בסוף גיליתי שלא
אז חזרתי הביתה,והכוח של הבית נתן לי לשלב בין 3 עבודות
הייתי קומונרית,העברתי שיעורים במדרשה והשירות עצמו בבוקר

בעיני זה המדד.

שירות לאומי כמו צבא,כל היום הביתה כמו ג'ובניק,או פעם בשבוע שבועים כמו קרבי(אגב,יש הרבה ג'ובניקים

שבקושי נמאים בבית,יש לי חבר ג'ובניק שעכשיו בגלל המלחמה,לא היה חודש בבית)

מה שמעניין אותי לפחות,זה לא מה היא עשתה בשירות אלא למה היא עשתה את זה.

כל עוד היא מאמינה שזה חשוב ונכון,גם עבורה וגם עבור עם ישראל,זה בסדר גמור.

לק"י.

וקשלש יודע את זה.

וחוצמיזה כולכם שכנזים...

יכולה להיות בחורה שגרה ליד הבית כי אמא שלה חולה..והיא עושה המון דברים מורכבים בשירות שקרוב לביתה. והיא בחורה שיוצרת קשר טוב עם אנשים.

יכולה להיות בחורה שרצתה רחוק מהבית, כי ההורים שלה מלחיצים..ובדירה היא בחורה לחוצה כזו מכל דבר ולכן היא לא מצליחה ליצור קשרים וכו' וכו'.

אל תכלילו. אף פעם.

בחור מישיבת בית אל נשמע טוב. אבל לא הוא פשוט לא מדבר אלייך. וניסיתם וזה לא הלך.

תמיד לשאול: האם אהבת לשרת קרוב לבית? למה? מה עשית בשירות?

אני למשל...דוגמא טובה מאוד... לאחת ששרתה מחוץ לבית, בדירת בנות, ורק היום אני מתחילה לחשוב מה אני אוהבת לעשות ומה אני רוצה בחיים.

זה אולי מראה מה חיפשתי, מה רציתי אז ,אבל זה לא מראה הרבה דברים אחרים.

הוא @חתול זמני.

פשוט עדיין לא הכרתי אותך מספיק זמן בפרום  

עם שטויות

פה לא אוהבים שמשגעים פה את הפורום עם דיבורים לא קשורים🙃

זאת אומרת להתחיל לפרגן על המעשה הטוב שהאדם עשה - "איזה מעשה X טוב עשית"

ואז להגיד לו שזה לא רק המעשה אלא המעשה נובע מתכונה טובה שלו - "זה שעשית ככה זה מראה שאתה X Y Z"

אני שואלת כי ספציפית לגבי מחמאות לילדים, דווקא הבנתי שעדיף להחמיא על מעשים, ועל מאמצים. ולהימנע מלהדביק תוויות של תכונות אופי (חיוביות, כמובן. שליליות זה מובן מאליו)

את מציגה את זה כהנחת יסוד שאני לא כל כך מבין.

אדרבה, אם מדברים על ילדים - אדם תופס את עצמו עם תכונות חיוביות שהן מהותיות בשבילו, זה בונה לו תדמית טובה. 

והסיבה שאליה כיוונתי - ברגע שאת מפרגנת רק על מעשה יש בזה משהו שיטחי. אבל כאשר את מפרגנת על עצם האישיות בזה משהו הרבה יותר אישי והרבה יותר מחמיא. זה לראות את מי שמולך ממש ולא רק בתועלת שהוא עושה. כל אחד רוצה ש"יראו אותו".

רצוני הוא להיות סמוי מן־העין.

יש עוד מחקרים דומים.

הרעיון הוא שאם ילד מתרגל להתיחס לעצמו כ"חכם", "צייר", "מוכשר", "יפה", ורואה בזה את עצמו ואת הערך שלו - מה יקרה כשזה כבר לא יעבוד? אם הוא ינסה לפתור תרגיל ולא יצליח? הוא כבר לא יהיה חכם? אבל אם הוא לא יהיה חכם אז מה הוא בכלל? הוא ינסה לצייר ציור ולא יצליח - אז הוא כבר לא צייר, אבל אם כך, מה הוא שווה?

ולכן עדיף להחמיא על מאמץ, לחזק מסוגלות שמגיעה על ידי ניסיון, ולא להחמיא על כשרונות.

זה קצת שונה מהדוגמא הספציפית שנתת, לגבי עין טובה, כי בדוגמאות שלי מדובר על כשרונות ולא מידות. ושוב - גם מדובר על ילדים. אני צריכה לחשוב על ההבדל בין הדוגמא שלך לדוגמאות היותר ברורות של כשרונות, וגם כמובן על השוני בין הקשר חינוכי לקשר בין מבוגרים. 

הוא כמובן לא קשור לכאן

הראשונים.

לא דוחים חתונה בגלל זה, ובוודאי לא לוותר על קורס הקצינים וההכשרה החיילית. ממש חשוב לטובת פיתוח הקריירה שלך בצבא ובהמשך באזרחות, עפ"י הניסיון שתצבור בצבא.  

מה שכן, ממליץ לתכנן בינכם מניעה בחודשים הראשונים. עד שתכנס למסלול שירות צבאי נוח מבחינת הבית.  

רק חושבת שלאשתך יהיה קשה. שנה ראשונה יעשה לביתו....

חושבת שהקשר בין בני הזוג בתחילת דרכם, הוא החשוב ביותר.

נניח שזו היתה קרירה אחרת, לא צבאית?

איזה מרגש

שתבנו בית קדוש ושמח ביחד

מזל טוב,

שיתמלאו כל משאלות ליבכם לטובה בבית הנפלא שתקימו יחד באהבה, בריאות, שמחה ואושר לאורך שנים רבות

איזה יופי!

שתזכו לבנות בית נאמן בישראל מתוך אהבה, שמחה, נחת ורווח!

המון המון מזל טוב! כן תרבינה הודעות משמחות כאלו!

איזו בשורה משמחת ומרגשת

בשעה טובה ומבורכת ממש

שתזכו לבניין עדי עד בשמחת עולם ובאהבה גדולה ❤️🌟🥳

-לשאול מראש את שני הצדדים אם יש דברים במראה חיצוני שקשה להם איתם והם עילה לפסול מבחינתם, ולפעול לפי זה.

-אם יש אפשרות להציע קודם לצד שפחות יתלהב בלי שהצד השני יודע שהציעו אותו. אולי לבקש פרטים משני הצדדים, ורשות להציע וכולי... ואח"כ אם התשובה שלילית להגיד שבסוף הצד השני תפוס.

נטית ליבי אומרת שזה לא אחריות שלך, מי שלא ירצה אז לא ירצה, אתה עשית את שלך.

איזה הצעה שהצעתי לחבר.

תתיעץ עם אנשים שמבינים