בס"ד
יש לי בעיה קטנה גדולה. בעלי (מזה עשור) מסתובב כבר תקופה ארוכה מכונס בעצמו. היום בקשתי שיאמר לי את שעל ליבו. הוא אמר לי שכשהוא התחתן איתי הוא היה מסונוור ולא ידע עד כמה אנחנו שונים, ומאוד קשה לו ככה. בקשתי שיפרט לי במה מדובר, אולי אני יכולה להשתפר, והוא פשוט אמר- הבדלי מנטליות. הוא אמר שזה לא שהוא צודק ואני לא, פשוט לא מסתדר לו ככה.
הוא כבר בעבודה... ואני בוכייה
מה לעשות? זה טבעי שהוא מרגיש כך? זה יעבור?...
רונית
האם זה טבעי? כן, בהחלט.
האם זה יעבור? לא.
פנו לייעוץ בהקדם האפשרי (לפני שכל מיני מחשבות יתחילו להתרוצץ לו בראש..), שם ידגישו בפניכם עוד יותר את ההבדלים, ויראו לכם איך דווקא בגללם ניתן להגיע להרמוניה ואהבה.
בהצלחה רבה!
לדעתי הקב"ה עשה איתנו חסד שכל אחד הוא אדם שונה - לגבי מנטליות לדעתי ברוב המקרים כאשר שני אנשים בעלי מנטליות שונה יודעים כיצד לעבוד יחד וכיצד להתאזן ולקחת את הדברים הטובים משניהם - בסופו של דבר הדרך יותר קשה אבל התוצאה יותר טובה.
לדוגמה הבדל מנטלי מאוד בולט זה התהגות כלכלית - ישנם אנשים עם מנטליות פזרנית לחיות את הרגע וישנם אנשים עם מנטליות חסכנית - משתדלים לחסוך לעתיד. לדעתי שני הקצוות הם לא נכונים מי שפזרן עלול להגיע לתקופה שבה הוא צריך יותר ואין לו. מצד שני מי שחסכן לא לוקח איתו את הכסף לקבר וחשוב גם לנצל את הכסף בסופו של דבר. ולכן הדרך הנכונה היא באמצע (כל אחד והאמצע שלו) - מכיוון שלרובינו קשה להגיע לאמצע ואנו נוטים מעט לאחד הצדדים אדם שני שיאזן אותנו יביא לתוצאה נכונה.
לסיכום זה טוב שיש מנטליות שונה צריך לא להיבהל ולדעת איך להוציא מהשונות את הטוב.
מצב טבעי? זה קורהלמעלה מעשור! זה משהו שממש לא טבעי...אלא משהו שדורש התערבות מצד מישהו מקצועי
רונית,
ממש קשה לשמוע את מה שאת כותבת...אני חושבת שאם זה כבר למעלה מעשור זה משהו שבהחלט בהחלט דורש התערבות מצד איש מקצועי ירא שמיים.תעשו את זה למען האושר האישי שלכם,למען ילדכם..
~א.לאחרונהאבל אני עדיין חושבת שזה משהו שדורש טיפול של איש מקצוע
תודה רבה על ההתייחסות של כל מי שהגיב. האמת, שהמצב ממש נורא... אני לא אומר לכם שהזוגיות שלי תמיד היתה מדהימה, אבל, ניסיתי תמיד לראות את חצי הכוס המלאה, ולסמוך על ה'...
בערב, אחרי שכתבתי את הודעתי הקודמת, בקשתי מבעלי שוב שנשוחח, שאלתי אותו אם הוא חושב על פרידה, והוא אמר שהוא לא שולל את זה... תאמינו לי אני לא יודעת מה עשיתי לא טוב, השתדלתי להיות תמיד אשה טובה ובשמחה, תאמינו לי...
בקשתי ממנו שנלך לייעוץ, והוא מסרב בכל תוקף, אמרתי לו "אז לאן זה מביא אותנו?" והוא אמר- לא יודע. אמרתי ,מה אתה חושב שצריך לעשות? והוא אמר- לא יודע....
אני פגועה, כועסת, עצובה, מאוכזבת, מפוחדת...
אתמול צרחתי על הגדולה ונתתי מכה לקטן...
אגב- 4 ילדים וחצי... ויותר מעשור שנים....
לפי מה שאת אומרת, נראה שבעלך לא רוצה להחליט החלטות גורליות, וזה מצב טוב, כי אם כבר היה מחליט, אז היה קשה יותר לשנות כיוון...
לדעתי, לפנות בדחיפות לייעוץ זוגי. לדבר איתו שאם לא למענכם, אז למען הילדים, חובה לעשות זאת.
כל יום שהנושא לא מטופל עלול להיות גורלי. אני חסידה של ייעוץ כי אותנו הוא הציל, וב"ה בשלב מוקדם.
היום ברור לשנינו שפירוד הוא לא אופציה בכלל, וכשקשה, ויש משברים, אז קודם כל מדברים ומלבנים את הקושי, ואם צריך- אז מתייעצים. לא שומרים בבטן כדי לא להדרדר.
אני באופן אישי ממליצה על ייעוץ בשיטת אדלר (בשיטתה של בלהה שפר, אבל היא כבר לצערנו לא מקבלת)
כי השיטה היא פשוטה וטבעית ואמיתית כ"כ.
לא לוותר על ייעוץ, ולא להשאר עם המשבר הזה לבד. אולי יש לך רב שאת יכולה לפנות אליו, ויש לו השפעה על בעלך?
או חבר טוב שיכול לעודד אותו לפנות לייעוץ? זה לא זמן להתבייש ולהסתגר, אלא לזעוק לעזרת כל מי שיכול להביא איזו תועלת.
את ענייני הבושה, והמה יגידו, אפשר לפתור אח"כ.
אני הייתי אפילו פונה לעזרת הוריו אם זה שייך, מבחינת הקשר שלך/שלו איתם.
לכל בנאדם בעל השפעה עליו, שיש לו שכל ישר להבין שזה עניין של הצלת בית בישראל, הייתי פונה ומבקשת עזרה.
יש לנו חברים שעמדו במצב דומה לפני איזה זמן, עם 4 ילדים והריון...
דוקא חבר של בעלי, ואשתו היתה חכמה ופנתה בבקשת עזרה לחבריו, ז"א לבעלי ועוד חבר שהם בעלי השפעה עליו, והם גם עירבו רב מקובל שהוא מאוד מעריך, וביחד, במאמץ משותף, ב"ה השיבו לבעל את שכלו האבוד...
זה לקח זמן, ודרש משני בני הזוג להתגבר על קושי גם בהתערבות החברים, וגם בשינוי בהתיחסות זה לזה, אבל ב"ה המשבר חלף.
אם בעלך במצב נפשי כזה שאינו רואה ברירות- תמצאי את מי לערב בסיפור, בשביל שיאירו את עיניו, ויראו לו שבודאי אין סיבה לפרק את הבית, אלא למצוא דרך לבנותו מחדש.
את חייבת להעזר בסבלנות, אבל לפעול לקידום המטרה, שהיא, אני מניחה, יציאה מהמשבר והתאוששות זוגית.
תדאגי שהרב לא ישכח... ושיהיה בהצלחה
יוקטנהמריח לי שהוא קיבל "הצעה יותר טובה". לדעתי כדאי לפנות בהקדם לייעוץ משפטי, למקרה שהוא כבר החליט...
ככה לפחות תשמרי על עצמך הכי טוב שאפשר. חשוב לעשות את זה כמה שיותר מוקדם, לפני שהוא יצליח לעשות מחטף, או שאת תעשי טעות בתום לב שעלולים לשלם עליה (ולא רק בכסף...).
למרות שהמצב איננו קשור לאלימות, אני ממליצה לפנות לעמותת "לחימה באלימות נגד נשים"
הקו החם 24 שעות ביממה:
1-800-353-300
09-9505720
וגם ברוסית, בימים א-ה, בשעות 13-18
הסיפור כל כך מצער, גם כי כמו שאמרת - כל כך הרבה שנים וילדים! ממש יכול לקרות לכל אחד שולחת חיבוק וכח לעבור את התקופה הכל כך קשה הזו.
אם אין בעיית אלימות אין טעם (ואף מסוכן) לפתוח את העניין הזה.
בכל מקרה ניסתי להתקשר בכמה הזדמנויות לקו הזה וכל עוד אין בעיה מוכחת או סכנה מוחשית של אלימות הם לא ששים לעזור.
לחילופין, היית ממליץ להעזר ביועץ נישואין שמתמחה גם בגישור בגירושין, וכן לטלפן לקוים השייכים שהבאתי בשירשור הנעוץ שלמעלה.
בס"ד
"וכל עוד אין בעיה מוכחת או סכנה מוחשית של אלימות הם לא ששים לעזור."
מה ההגדרה של "בעיה מוכחת", "סכנה מוחשית", ?
יכול להיות שמה שבעלך צריך זה לא מה שאת נותת לו.
יתכן שזה בתחום הפרטי שלכם [לא כאן המקום לפרט..] כאשר לאחד יש צורך מיוחד והשני לא ער מספיק לכך.[לא בכוונה]. מה שלפי דעתי גורם לתסכול.
יכול להיות ששיחה פתוחה מאד איתו תבהיר לך את נקודת התיסכול.
בד'כ זה נגרם בגלל חוסר תאום צפיות בקשר האישי בניכם.....
ראוי וצריך ללכת ליעוץ ולהכוונה בעיניין.
לפעמים זהו משבר של גיל כזה ואחר או \ו...משבר שקשור לחוסר הצלחה עבודה או בהגשמה עצמית...
להבהיר לו שאת הולכת לייעוץ בלעדיו, וגם להסביר לו ש....
את מבינה שיש לו בעיה, אבל ההתנהגות שלו הופכת את חייך לגיהינם.
מצד אחד, כששאלת אותו על פרדה הוא אמר שאיננו שולל את זה, אבל אם קלטתי נכון, כששאלת אותו מה עושים - הוא אמר שאיננו יודע.
זה נראה לי שמבחינתו הוא מוכן לסטטוס קוו - להשאיר את המצב כמות שהוא. "לא נורא בא לו עלייך" ומכאן התנהגותו.
הוא פשוט לא לקח בחשבון - שזה פוגע בך!!!
שאת מבחינתך, לא התכוונת לעשות לו מאומה, אך בהתנהגות כמו שלו (וגם אחרי מה שאמר לך) זה לא הוגן כלפייך שהמצב יישאר כמות שהוא, והוא מבחינתו בעצם מסרב לשנות את המצב.
ולכן, אין לך ברירה אלא לקום ולעשות מעשה - או שתגיעו לשלום בית (ושלום בית אין פירושו חיים של עינוי) או שתיפרדו בידידות וכל אחד ימצא את דרכו בחיים.
לדעתי, תסבירי לו את כל זה, והודיעי לו שאם הוא מסרב לייעוץ את הולכת בלעדיו (קביעת עובדה, לא שאלה...)
והמון המון בהצלחה!!!!!!
יש מס דרכים..
אחד שתלכי ליעוץ לבד...
ואחרי מס פגישות תיפגשו בבית ואם היעוצת טובה היא תמצא את הדרך לצרף אותו לשיחה שכביכול תהיה עליך...
הדרך הנוספת שתציעי לו שכל אחד מכם יילך ליועץ בנפרד... לא כדי לפתור את בעיית הזוגיות אלא לפתור את בעיותיו האישיים של כל אחד מכם.
אני חוזרת לדברי הקודמים אל לך להאשים את עמצך.
זה משבר גיל או משבר עצמי שלו עם עצמו שיוצא בדרך זו או אחרת עליך..
תיבדקי את המישור האישי שלכם{את מבינה למה אני מתכוונת...} בד'כ זה גם נובע מחוסר הגשמה במישור הזה...
דעתי שחשוב שתחפשי איך לשמח את עצמך בלי קשר לבעלך, (ולא משנה באיזה תחום) כדי לפתוח מקום לשפע הטוב שהקב"ה רוצה להשפיע עליך, במקביל, ובזה מתחברת למה שכתבו קודמי, יעוץ אישי שעשוי לעזור לך לאן שהמהלך לא יתפתח.
לימדו אותי (נדמה לי בשם הבעש"ט) שצריך למקד את התפילות שמזאת הצרה תצמח ישועה גדולה.
גם בעניין קריעת ים סוף, בעל התניא כותב שבמצבים שבהם המצרים מאחוריך והים מלפניך ואתה בשיא קצהו של היאוש דוקא שם, הים נבקע.
מאחלת לך שתעברי בקרוב ובשמחה ביבשה ותוכלי לתרום מנסיונך לאחרים
לא ממש קשור לפורום..
בעברי (המפוקפק) עבדתי ביסודי והייתי חברת הסתדרות. ממש נהניתי מההטבות, ההורים שלי חברי הסתדרות וככה זה היה וזהו. השנה חוזרת לחינוך, והפעם בחטיבה עומדת בפני אפשרות בחירה.
מה אומרים, הסתדרות או ארגון? ולמה זה ולמה זה?
תודה תודה
ברכת השם על ראשיכם
פשוט.
כן יש סיכון של שיווק. אבל זה נכון בכל מקצוע.
ברוך השם קניתי מקפיא אז לפחות יש מקום עכשיו.
אנחנו לא יכולים לאכול הרבה סויה או דברים מעובדים מדי (בעיות עיכול) אז אי אפשר שניצלים קפואים וכו'.
בעלי לא ממש אוהב עוף (גדל צמחוני), הוא מוכן לאכול אבל הרבה פעמים מגעיל אותו שיש עצמות וכו'.
ניסיתי להכין פרגיות מראש, להקפיא ולחמם, לדעתי יצא מעולה, בעלי לא אהב...
בשר טחון - אפשר להכין ולהקפיא, אבל זה קצת יקר וגם כמה מגוון אפשר, נמאס שהכל אותו הדבר.
וצריך חלבון...
אין לי כח להכין חדש בכל פעם, אני רוצה משהו שיהיה קל להכין הרבה מראש או פשוט להוציא מהמקפיא ולאכול
אפשר גם עוף או הודו טחון, הודו לדעתי הכי טעים והכי בריא.
מטחון אפשר להכין אין סוף אפשרויות.
אפשר להכין עיסה אחת גדולה, להקפיא במנות קטנות, וכל פעם להכין מזה משהו אחר. או להקפיא מוכן, זה בד"כ מעולה.
אפשר מאותה עיסה להכין עראיס, קציצות מטוגנות, שיפודונים, קציצות ברוטב, מוסקה, לזניה בשרית, פיצה בשרית, לחמעג'ון / פוקאצ'ה בשרית, ובטח עוד כמה אפשרויות ששכחתי.
לעיסה אפשר להוסיף ירקות או לחם שיגדילו את הכמות (בעיקר משיקול כלכלי. למרות שלדעתי פרגיות הרבה יותר יקר).
אפשר להכין קציצות, ולמחרת לבשל את אותן קציצות בתוך רוטב. עונה לדרישות שלך?
המעולות -ממש טעימות וללא חומרים משמרים של קטניות שנקראות "שטראוס בקופסה" -זה לא קפוא אלא בא מוכן לאכילה בטמפרטורת החדר, כך שאפשר להוסיף לאורז (לדוגמא -עדשים ואורז כמו במג'דרה), לקוסקוס (לדוגמא- חומוס במרק של קוסקוס) ואז זה גם חלבון מלא ,מכיוון שקטניות+דגן =חלבון מלא.
אני הרבה פעמים פשוט מערבבת את הקטניות עם סלט וטחינה וזה מעולה.
פרגית במחבת
חזה עוף במחבת
שניצל
קציצות בקר
קציצות הודו
לכל אחד המקציצות אפשר לעשות כמה סוגי רטבים ואז יש ממש גיוון
נקניקיות ביתיות (אשתי מכינה ויוצא מדהים)
המבורגר מבשר טחון
קבב מבשר טחון
צלי בשר
זה בגזרת הבשרי
אפשר גם דגים
דג מטוגן
דג ברוטב
דג בתנור
סלמון
קציצות דג
טונה
קציצות טונה
ואפשר לקבל חלבון גם מקטניות
מגדרה
חומוס ביתי
קוסקוס עם חומוס
מרק אפונה
מרק שעועית
גם במוצרי חלב יש חלבון.
זה מה שעלה לי לראש כרגע.
מניח שיש עוד הרבה מאוד דברים
ככה שיש מבחר
רוב הדברים שרשמתי בבשר עוברים הקפאה בסדר גמור (גם שניצל. לא חוזר להיות קריספי אבל בסדר גמור)
השאר זה דברים שאפשר להכין יום-יומיים לפני וישמרו במקרר
מאד קל לבשל ומאד טעים.
פשוט מניחים שם חזה עוף/פרגית/ סטייק/דג עם קצת תבלינים וזה מוכן די מהר.
לא מדדתי בדיוק כמה זמן אבל נניח תגריל על עצמה גבוהה אולי עשר דק? בערך? זה עד שהוא מתחמם ואתה יכול לשים אוכל בפנים.
כשאתה מכניס, לוקח כמה דק' עד שמוכן תלוי מה הכנסת:
נניח פילה חזה עוף, 6 דק', אם היה קפוא אז אולי 8 דק', המבורגר קפוא קבבים קפואים עשר דק', כנפיים קפואות שכבר תיבלנו מראש אני אוהבת לשים לאיזה רבע שעה ויותר אבל מוכן כבר אחרי 13 דק' בערך.
דג מושט קפוא עם תבלינים, ברוקולי ושעועית, סביב 12-13 דק' למיטב זיכרוני
תודה
הרבה יותר טוב מהנינגה לדעתי ( יש לי את שניהם)
להכין לבישול או טיגון, ולהקפיא, כשמכינים זה בדיוק כמו טרי.
(קציצות/שניצלים/פרגיות מתובלות/כדורי פלאפל/ דגים וכו')
חזה עוף בסוגים שונים של רטבים (אם תרצי אפרט) ולהקפיא בצורה שטוחה בשקיות זיפלוק
בלילה של בשר או עוף טחון- כשמוסיפים לחמניה סחוטה תפוא, בצל, קישוא הביצים זה יכול כמעט להכפיל את נפח מוזיל משמעותית את המסה. ואפשר להכין מזה המון דברים.
פרגיות- לתבל ולהקפיא עם תיבול ואז רק להפשיר ולטגן או בנינג'ה/תנור.
מגוון סוגי קטניות ברורות מושרות
אפשר גם פשטידות שזה אחלה.
יש למישהו?
לא קשור לפורום **
מחפש אומים לג'אנטים
משהו נדיר
מתקשה למצוא במוסכים ובפנצ'ריות
אם מישהו מכיר אשמח לשמוע
וכן כמובן חיפוש ממוקד באלי אקספרס
אם תכתוב לי את מה שאתה מחפש. אנסה לחפש גם כן.
מה החלק המקורי? ננסה לעזור לך למצוא.
חפש בגוגל. חלקם גם עובדים עם יצרנים ויכולים לייצר לך בהתאמה אישית.
אם זה ברגי גלגלים. אין יותר מדי מה להתבלבל. בכל חנות חלפים לרכב יש. עולים כ10-20 שח לאחד
אם זה מכסה. תזמין מחו"ל. יש יותר מבחר ולא צריך לכתת רגליים בין חנויות כדי למצוא משהו שאתה אוהב
הי שלום לכולם!
נשואה שנתיים לבעל מתוק, התחתנו בגיל מאוחר..
העניין שהוא שבעלי מאוד מקובע בנוגע לסדר יום שלו,
ההתמודדות באה לידי ביטוי בשבתות שאנחנו אצל ההורים שלי.
הוא רגיל לאכול מייד כשחוזרים מבית הכנסת, בשעה 10:30 סעודת שבת. כשאנחנו בביתנו ככה אנחנו נוהגים.
אצל ההורים שלי הכל יותר בנחת, התפילה נגמרת מאוחר יותר, אחר כך יושבים קצת בסלון ומדברים וכל האחיות נפגשות, והאחיינים, בקיצור, שמח. יוצא שיושבים לאכול לא לפני 11 וחצי או 12.
בעלי בזמן הזה נהיה כועס ועצבני, ואני במתח בלתי נסבל כל הזמן הזה כי אני יודעת שרגע השבירה מתקרב...
הוא עם פרצוף כועס, לא מדבר עם אף אחד, יושב עם פרצוף בתוך הספר שהוא לומד (פרשת שבוע או משהו).
אני מתביישת בטירוף בהתנהגות שלו מהמשפחה שלי, ובסטרס מטורף ממה שעומד לקרות (לא קורה יותר ממה שתיארתי אבל בשבילי זה בלתי נסבל).
לאחר מכן אני לא מדברת איתו כל השבת מרוב כעס על זה שהוא פעם בחודש וחצי לא מסוגל להיות קצת בביטול ולתת לי להנות עם משפחתי שאני כלכל אוהבת וגרה רחוק מהם (אנחנו גרים במושב שלו...)
מה מציעים לי לעשות? לדבר על זה זה קשה כי אני כלכל טעונה בנושא שאני אומרת מילים ממש קשות...
והוא גם תמיד מתנצל ומתייסר אבל נופל שוב.
האם כדאי לי לקנות מכשיר כזה? המטרה היא לנקות את הפינות של הבית שכרגע מאוד מלוכלכות ואת הרובה בין המרצפות (יחסית עשו לי רובה מאוד עבה). מה דעתכם? מכירות/ים? יכולים להמליץ? תודה
גם לנקיון באופן כללי.
לשמוע פרטים נוספים. תודה!
ספות, מזרונים, בגדים שצריכים ניקוי יבש ושלל שימושים שאיני זוכר כרגע.
אחלה מכשיר. מרוצה.
אגב לרובה יש תכשיר של חברת sag. לא זול אבל זה פשוט לשפוך ולשפשף עם מטאטא. קניתי וטרם ניסיתי אבל ההמלצות טובות
ניסיתי את סאג . לא עובד כמו בפרסומת אולי אנסה שוב יש לי בבית. תודה
ותספרי איך הוא עובד ומה התוצאה.
האם שווה את המחיר
ואיפה מפלגות גוש הקואליציה? למה אין מצע?
שלוריא הציע, מציע ומן הסתם יוסיף להציע - אבל מהיציע... - במערכת, ללא שינוי באספקטים נוספים. אינך יכול לעשות את התקציב הישראלי למכונת "ביטחון" אינסופי במאות ביליונים, ולייצר בד בבד גם מערכת חינוך מושקעת ומתוקנת ושיוויונית לעילא. אינך יכול לשנות את סדרי התעסוקה של מורים ומורות ("עובדי ההוראה" כלשון המסגרת המארגנת הייצוגית שמונחתת עליהם), למשל חוזים אישיים בקנה מידה נרחב, בלי להציג תוכנית לשינויים כאלו לעיון ולאישור כלשהוא של הציבור, ממשאל עם ועד בחירות כלליות. וקצרה כאן היריעה מלפרט את כל היקף השינוי הדרוש ותשומת הלב הפוליטית והמנהיגותית לנושא. זה דורש שינויים ברמת לוח השנה הציבורי והתעסוקתי הישראלי, במגזר הציבורי ובמגזר הפרטי והעיסקי. זה דורש משהו בסדר הגודל של קומיסר בברית המועצות או מזכיר בסגל הבית הלבן באמריקה. אולי משהו בסגנון טריבון רומי, משהו שיש בידו את מלוא הסמכות, מלוא האחריות ומלוא המשאבים לחולל פעם אחת ולתמיד כזה שינוי. בלי זה אין טעם אפילו לעשות צעד ראשון.
הייתי מעדיף יותר שקיפות בנושא.
מציין איזו מפלגה פרסמה בכלל מצע.
מה הניקוד ולמה.
הכל מפורט לפרטי פרטים.
מה לעשות שמפלגות הקואליציה טרם פרסמו מצע בנושא חינוך, אף אחת מהן ומפלגת אל הדגל היא המפלגה היחידה שדיברה על ארגוני המורים במצע החינוכי שלהם שזה בעיני טל לוריא עיקר הבעיה.
אבל פייגלין כמו פייגלין יתקשה מאוד לחבר בין החלומות שלו לבין המציאות הישראלית.
איך החלטתם על איזה כשרות להקפיד?
אני מדברת על בני אדם פשוטים שלא בקיאים בכל פרטי ההלכה ודקדוקיה.
אחרי שהתבחבשנו שנים רבות החלטנו לאחרונה לנסות ללכת לפי כושרות, אבל מודה שלא מצליחים במאה אחוז, בעיקר שמתארחים בחוץ, וקיים גם קושי למצוא אוכל קנוי (לא קורה הרבה אבל כן לפעמים כשנוסיים מחוץ לעיר ולא מתחשק לקחת איתנו את כל הבית).
נקודה נוספת שמציקה לי, אחת המשפחות שלנו לא דתיים, רצה הקב"ה אותה משפחה אוהבת להכין אוכל ובכמויות, לא מתארחים שם המון, אבל כשכן יוצאים עם שקיות מלאות כל טוב, רק לשלוף מהמקפיא ולבשל. מדובר באמת בהשקעה גדולה של כסף וזמן.
כשהתחתנו ניסינו לעשות איפוס ולהגדיר כללים, אבל אני בתור מי שמבשלת ומתמצאת בענייני המטבח רואה שלא תמיד הכל לפי הכללים.
לא כל המוצרים תמיד הכשרות שביקשנו, לא משרים ירקות של חסלט, הם אומרים שיש הפרדה בין הסכום של בשרי וחלבי (אלה שמגיעים איתם, אלה שבשולחן זה כן סט שונה), ועוד ניואנסים קטנים הגדולים שמי שלא שומר כשרות לא יכול להכיל.
עשינו עוד כמה שיחות, וכשיש משהו ספציפי מאירים, אבל בהרגשה שלי כל כך חשוב להם האוכל שלפעמים הם מעגלים פינות.
התייעצתי בעבר עם רב שמכיר את המשפחה, והוא נתן תשובה שדי שיחררה אותי מהעול של זה, אבל עדיין מרגישה שהרבה מהאחריות עליי כי בעלי לא שם לב מטבע היותו גבר.
לא לקחת אוכל או להתארח שם יפגע בהם בצורה קשה מאוד.
מה הייתם מייעצים?
