היא רואה את זה כמשהו לגיטימי? אם מבחינתה אין שום בעיה ולך זה מאוד מפריע אז ההשקפות שלכם שונות ומן הסתם שזה יהיה בשאר הדברים ולא רק בזה.

לא רואה בעיה בלהתאמן באומנות לחימה הדבר היחיד שמפריע זה שהיא בחברת בנים..וגם כאן השאלה היא האם היא יכולה להתאמן בצניעות ולא לבוא איתם במגע תרתי משמע.

אם בכל שאר הדברים בהשקפה אתם דומים, והיא בעצמה רואה את זה כמשהו שהוא בעייתי רק שזה ניסיון גדול בשבילה לוותר על זה (אבל היא כן מעוניינת למצוא מקום צנוע יותר בעתיד וכו) אז אולי כדאי לנסות אבל אם מבחינתה זה בסדר ומבחינתך לא - אז עדיף לחתוך אבל שוב זה בערבון מוגבל כי רק אתה מכיר אותה.

ובלי קשר רוב הסיכויים שאפשר למצוא מקום כזה שהוא רק לנשים, אם הקשר חשוב לה היא יכלה למצוא מקום כזה..יכולת לבדוק את זה ולהגיד לה שזה מפריע לך (בהנחה שלא אמרת).

להתאמן אומנות לחימה בחברת בנים (כמובן, לא מדובר שנוגעת בהם).

אם היא באמת יר"ש ושומרת תומ"צ - יתכן שאינה מספיק מודעת לענין. לפעמים, כאלה שעוסקים בכך מגיל צעיר, הם כ"כ "בענין", שבכלל לא שמים לב לדברים אחרים... "עסוקים במלאכתם"..

מסתבר שיש מקום תוך כדי שיחות, להעלות בנחת את הבעייתיות שיש בכך, ולראות איך מגיבה.

הייתי פעם במשהו כזה ואני אומר לך שהמצבים שקורים שם מממממממש לא הולמים אדם דתי מכל סוג שהוא

חילוק בשמירת העיניים ושמירת נגיעה (גם אם האחרון דרבנן) שאסורים מצד עצמם לאם יצא מזה משהו אח"כ.

לא יודע איך שכחנו שבכלל משחקים מהסוג הזה אם הם לא לבריאות וכו' הם לא דרך התורה.

אז אתה רוצה לערבב בהם את המינים ולהוסיף היתר? לא מובן

לא?

בכל מקרה המון הצלחה

זה לא דברים ששייך "להתפלפל" עליהם.

אלא שאם מישהי התאמנה מצעירותה באותה סביבה שיש בה בנים, יתכן שלא ידעה, ובגלל שעסוקה ב"מקצוע", לא חשבה על דברים אחרים.

אבל זה רק כלימוד זכות על לשעבר, שזה לא בהכרח סותר שיש לה ירא"ש וכו' אם ראוים שהיא כזאת (אם כי מוזר שלא ביררה). אבל בוודאי שלא דבר שאפשרי שימשיך. אז מתאמצים ומוצאים מסגרת נפרדת.

שממש לא היו טרודים בעבידתיה! זה מנסיוני.

נכון שהיו כאלה שכן, אבל זה בוודאי לא הולך לכיוון טוב בסופו של דבר.

ואני בספק גדול אם אפשר להגיד על תחביב כזה טריד בעבידתיה.

אני אישית למדתי אומנות לחימה בחברת בנים (כבר לא, ולא הייתי עושה את זה היום). 

ואני יכולה להגיד לך שלדעתי, אפילו אם הבחורה תשים חצאית וכו וכו, זה ממש לא במקום שבחורה שמגדירה את עצמה כדתיה ושואפת ליראת שמיים, תלמד אומנות לחימה יחד עם בנים. אם זה מצד המגע, אם זה מצד החברה, ואם זה מצד עצם התנועתיות ומה שעושים בשיעור אומנות לחימה... לדעתי זה ממש לא לעניין.

אבל בכל מקרה זה כן נסיון גדול למי שתמיד למדה אומנות לחימה עם בנים ורגילה לזה ורוצה להמשיך, אז אני לא שופטת. ובכל זאת זה נראה לי לא דבר טוב לעשות. 

(אגב, תזכור שיש הרבה סוגים של אומנות לחימה, ויש כאלה שיותר מאפשרים שמירה על צניעות (במידה מסויימת) ושמירת נגיעה.)

מצד הנסיון שלה והבחירה שלה א"א לומר כלום, כי כל אחד מתמודד עם דברים כאלה בחייהם בצורות שונות וא"א למדוד את גודל הנסיון של מישהו אחר.

ובכ"ז כדאי לך לחשוב טוב מה אתה מחפש בבחורה ועד כמה זה מפריע לך שהיא עושה mma, עם כל המורכבות שיש בדבר (ואתה מכיר הכי טוב מה זה כולל ועד כמה זה מתאים/ לא מתאים לבחורה דתיה), ועד כמה היה מפריע לך אם אשתך היתה עושה דבר כזה. 

אז כמו שאמרו פה... זה תלוי בך, וברמה הדתית שאתה מחפש באשתך לעתיד. אני לא מכירה אותך או את הרמה הדתית שלך. לגבי הבעייתיות, ייתכן ואפשר לקבוע עד כמה זה בעייתי מבחינה הלכתית אובייקטיבית. ואח"כ יש את השאלה עד כמה זה מפריע לך, מבחינה סובייקטיבית. 

בהצלחה!  

אם הוא חוזר בתשובה, אז הוא מכיר את הנושא של להתאמן איתם ומה הוא חושב על זה.

אם אפשר להיות גם 'יראת שמים' וגם להתאמן עם בנים.

ונראלי שזה שאלה באיזה תרגילים היא מתאמנת איתם,

 אם בעבודת קרקע או הפלות אז ודאי שזה לא תקין

אם זה התחמקויות, אגרופים בעיטות, בריחים (לא בקרקע) יש מקום לדון.

(אתה מתאמן אצל יוסי? אני אצל ניסים)

של קלות ראש?

לא יודע מה איתכם אבל בזמני כשהייתי מתאמן היינו 90% מהזמן במשמעת צבאית 10% קלות ראש

אז מוזמנים לפנות ואני אנסה לעזור

כמה שדכנים ומיזמים.

כדאי להסתכל לדעתי גם על האתר SAYS.

בהצלחה

זה באמת מקום לרחף בו.

מה שבטוח.

ושאף אחד לא שם לב אלייך, ולכן את חותכת מעוד אחד ועוד אחד למרות שהייתם יכולים להיות מאוד מתאימים.

תאמיני לי תלמדי הרבה יותר על הבחור אם תחליטי להגיד שקר לך ולבחון את התגובה שלו, מאשר להחליט לבחון אם הוא שם לב שקר לך בכלל מלחתכילה.

בכלל הגישה הזאת היא פוטינציאל להיות כדור שלג מתגלגל לחיי זוגיות מתסכלים.

הוא נדרש לעבוד על עצמו לשים לב יותר לדברים שמפריעים לה בדיוק באותה מידה שהיא נדרשת לעבוד על עצמה להרחיב את תחומי הביטוי וההבעה שלה מולו.

אבל אם היא לא יודעת לומר שקר לה זה גם בעיה.

ולגבי עצם המקרה, אולי גם לה היה מעניין ממש שהיא לא שמה לב לקור.

אני צוחקת כי עכשיו שעה אני אומרת לחברה די קר לי בואי לאוטוו כבר

פתאום דוכן של תכשיטים סייל כל הדוכן

מה לא ניקח????

והיא כולה עלק קר לך

הורידה לי את החשק לא לקחתי .

סתם פשוט היה יש ים אנשים

קיצר יש משהו שמעניין לך פחות קר

אבל בדייטים לי ספציפית קפוא

ואני חופרת לבחור שקר לי!

הוא לא יכול לפספס את זה

שהתסכול הכי גדול שלי בדייט היה שנכנסו למסעדה ואז גילנו שאנחנו בטעות בחלק החיצוני שלה אומנם מקורה אבל חיצוני היה שם קור בלתי נסבל.

שזה קטע זה יחסי  כי עם גברים קפוא לי רצח

ועם חברות שלי חם לי כל הזמן המזגן על חום דולק 

זו לא בושה לומר לבחור שקר לך ותשמחי לעבור.

בסוף המטרה שלו שיהיה לך הכי נוח בעולם כדי שתוכלי להביא את כל כולך לפגישה( וגם להיפך כמובן).

אני אישית הייתי שמח אם מישהו תאמר לי מה יגרום לה להרגיש טוב יותר. 

יש כאלו שמתפדחות לומר וסתם סובלות. 

והיא עדיין התפדחה להגיד

אני מקווה שבהמשך היא תגיד שקר לה

זה נושא מספיק חשוב כדי שלפחות תהיה לכם ראיה משותפת לגבי איך נכון להשקיע.

המצב שבו צד אחד משקיע כראות עיניו בכל מיני השקעות וצד שני כלל לא מעורב זה המצב הנפוץ אבל הוא מאוד לא בריא בעיקר בעיתות משבר שבו צד אחד יקבל תרעומת על ההשקעות הגרועות שלו.

וגם איך בן אדם משקיע אומר הרבה מאוד על הנפש של בן האדם ועל איך הוא רואה את העתיד שלו ושל משפחתו.

אם מישהו אחד אחראי על שטיפת כלים, זריקת זבל או ספונג'ה זה לא נורא כל כך אם הפרטנר לא יהיה לו מושג בנושא.

אבל בנושאים כמו ניהול ההון המשפחתי וחינוך הילדים זה מאוד קריטי ששני ההורים יהיו אחראים ביחד.

וזאת כי שני בני הזוג מוציאים ומכניסים (בדרך כלל) ואם לשניהם יש מטרה לחסוך להון עצמי לבית או לחתונות ובר מצוות לצורך העניין לא הגיוני שאחד מבני הזוג על דעת עצמו יחליט להוציא יום אחד הכל על ביטקוין כי הוא ראה טיקטוק ששכנע אותו זה הדבר הנכון.

השקיעו שם בכל מיני שטויות כל מיני אנשים שעבדו בגזברות. חלק קטן הצליח והתעשר (ואז הקיבוץ לא התלונן...) וחלק גדול פשטו את הרגל.

רואים עין בעין ביחס להוצאות וחסכונות, גם אם אחד הצדדים לא מתעסק באופן ההשקעה?

מה דעתך על זה?

בשאלות הגדולות של החיים, עם מי להתחתן, כמה ילדים להביא, איפה לגור, איך לחנך את הילדים, במה לעסוק, צריכה להיות החלטה משותפת או לפחות מעורבות אחראית לדרך, גם בבניית ההון המשפחתי זו החלטה מספיק קריטית בחיים כדי לפנות לזה זמן איכות לדבר על העתיד הפיננסי שלכם.

תוכל להשוות את זה לזוג שצד אחד מעורב בחינוך ילדים עד לשד עצמותיו והצד השני לא יודע איפה הילדים לומדים, לא מה הם לומדים, לא איזה כיתה, לא אם מישהו מציק להם בהית הספר, הוא בקושי יודע כמה ילדים יש לו ואם בכלל ומה השמות שלהם, מתי בר מצווה, לא מעניין אותו כלום בחינוך ילדים.

אז בפיננסים זה המצב הנפוץ.

אבל זו התבוננות חיצונית  צריך לשבור את הסטיגמות

גם בהתחלה זה עלה לי, אבל אולי זה רק עניין של ניסוח.

אם מדברים על שורש העניין אפשר למצוא בדילמה הזו עקרון שהוא אמיתי ולא חיצוני.

למה שיהיה הבדל אם לשניהם המסקנה השווה היא- "אני מיואש/ת וכבר בקושי מנסה" ?

הוא מגדיר את עצמו כנורמלי חוץ מהעובדה שהוא לא מצליח במערכות יחסים, לכן הוא יכול לבודד את חוסר ההצלחה בתחום הזוגי ולהבין שזה לא צובע את כל האישיות שלו. ככה הבטחון העצמי עולה וכך גם המסוגלות שלו לפתור את הבעיה עולה.

בסוג השני יש בעיה בהגדרת הזהות האישית והערך העצמי. הטיפול הוא בהכרח שורשי. 

לבין כמה שהוא באמת

לפעמים רק צריך להחליף כמה אותיות בראש, כמו הדוגמה המפורסמת 'מחשבה-בשמחה'.

בעז"ה בקרוב ממש!

אפשר עדיין להתפלל ולבקש ליד החנוכיה אפילו שהיא כבויה

בע"ה

לשנה הבאה נר איש וביתו

מתוך בריאות ושמחה#

שהתפללתי עליך לישועה שלמה ב"ה.

ניכר שאתה עובר קושי מאוד גדול, תקופה ממושכת

מקווה שאתה מוצא גם בחיים האמיתיים כתובת מיטיבה שתעזור לך ותלווה אותך דרך קושי זה

חזק ואמץ

ב"ה שתראה אור גדול במהרה ממש

"קווה אל ה'

חזק ויאמץ ליבך

וקווה אל ה'"

ענית תשובה מאוד מרגיעה בסיפא, פשוט תצא עם בנות שלא נדחקו לפני בשלות לדייטים.

אם זה גורף אז או שמאגר ההצעות שלך מזעזע או שיש סיבה אחקת וזה היה רק התירוץ. זה לא נורמטיבי סטטיסטית שעם כל הבנות לא עוברים מאותה הסיבה את הדייט השני.

נוטה לחשוב שזו לא רק "חוסר בשלות" מצידן, ושאם תהיה איתך אווירה נעימה וכיפית הן ימשיכו

אני לומד מטעויות ומשתפר ומבין איך לעשות דברים פעם אחת התעלמנו מהטריגרים ובפעם אחרת זה צץ משום מקום

קשה הזיווג כקריעת ים סוף

ההשתדלות היא לא רק לוגיסטית אלא גם להשתפר בתדר, ללמוד מטעויות וצעירויות, לקרוא את הבחורה, לרצות להיות נעים...

בהצלחה

ואם ההצעות ברובם הגיעו מאותו מקום/שדכן/שדכנית כדאי לשתף אותם ולהבין מהם איך להתמודד עם זה.

בהצלחה

לצאת עם בשלות יותר.

כדאי רק לוודא עם עצמך \שיחה עם חבר שבאמת זו הסיבה וזו לא גרסה מנומסת שלהן ל"זה לא אתה, זו אני". 

אתה מדבר עם החברה שלה ושואל אם יוצא לה לדבר על הרצון לבנות בית וזה משהו שמעסיק אותה.. תוהה לעצמי איך לשאול את זה בדיוק. נשמע לי לגיטימי לשאול.

אולי לא נכון להפנות את האצבע כלפי חוסר הבשלות שלהן, אלא כלפי הגורם האחר בעסק?

אולי כדאי לברר עם מי ששידך, שינסה לברר אם יש משהו ספציפי וקיצוני בהתנהגות שלך שמרתיע.