אבל אני שוטפת פנים וידיים, כמובן.

וגם לא משתמשת במגבונים אלא שוטפת את הטוסיק בסבון ומים.

כך שבעצם הדברים החשובים נשטפים...

אז אני ממש משתדלת לקלח. עם זאת יש ימים שמה לעשות קשה יותר, קר יותר, הם בכריזה יותר. ואז אני עושה הערכת מצב, אם הם נשארו נקיים, ריחניים אז אני מוותרת על זה. ושלום על ישראל.

ובאמת לאחרונה אני עכשיו מחשבנת שיצא יום כן יום לא.

ועדיין, אני חושבת שהילדים שלי הם נקיים, ריחניים, מטופחים שכיף תמיד להתקרב אליהם ;) 

יכול להיות שהושפעתי

אני דיברתי על פעמים בודדות שבהן אני מחליטה שלא דחוף לקלח עכשיו

בדר"כ אכן גם כשאני עושה הערכת מצב כי מעדיפה לוותר על זה עכשיו התוצאה היא שצריך מקלחת.

אני יכולה להסכים שיש ימים יותר קשים ואת מוותרת, כי המצב עדין נסבל ,

[למרות שמבחינתי גם אם אני עיפה ותשושה מקלחות מבחינתי זה לא המקום לוותר]

אבל לבא ולהגיד שהם עדין נשארים ריחניים ומטופחים...על זה תרשי לי לחלוק עליך ...[שוב יכול להיות שהמצב נסבל אבל לא ברמה שהגדרת]

הם משחקים בחצר ,נמצאים בשרותיים ציבורים /או טיטול ,אוכל בגן ...

אם אני, שאני מכירה את הילדים שלי, ואת מצב הניקיון והריח שלהם, אומרת לך שהם נשארים נקיים וכן גם ריחניים?

חח זה פשוט מצחיק אותי.

אז ברור שאין כמו מקלחת! אני לא מתווכחת על זה בכלל. וברור שבאמת ביומיום זה צריך ומתבקש ולא רק כדאי אלא חובה.

אבל בסדר, יש מצבים שאפשר "למשוך" ועדיין להישאר נקי כנראה, כי במצב שזה לא כך (חול, חצר, טיטול וכל מה שפרטת..) אני לא מוותרת על מקלחת בכל מצב. 

זה אפילו לא אני אומרת. זה המילים של הגננות שהילד שלי הוא בין המטופחים בגן ומודות לי ע"כ שהוא תמיד נקי וריחני ומטופטפ ונעים להתקרב אליו.  וזה  אכן כך, ואין לי עניין להמשיך לדבר על זה שכל אחת תנהג כהבנתה

אני לא הולכת לשכנע אף אחת על רמת הניקיון והטיפוח 

אני אישית לא הייתי הולכת להיות גננת כי יודעת שהיה קשה לי לחבק ולתת אהבה לילדים שאינם נקיים ומטופחים. ומסכנים, לא מגיע להם.. מה זה אשמתם

לא נראה לי שהילדות שלי מוזנחות ומסריחות הן יוצאות בבוקר מהבית נקיות, מסודרות, מסורקות, עם בגדים נקיים ותיקים מסודרים. אולי הגננת לא מריחה את ריחן הטוב מרחוק- אבל זה בעיקר בגלל שכשאני בהריון אני שונאת ריחות מלאכותיים של סבונים, מרככים וכד'. אז נכון לעכשיו הן רק נקיות, לא ריחניות. מקווה שהמורות והגננות מתמודדות עם זה

והן לא מתקלחות כל יום בחורף. 

טוב תראי קודם כל הכל יחסי בחיים ..

אצל אחד מה שנקי אצל השני יכול להחשב מלוכלך....

שנית את סותרת את עצמך בהודעות תקראי את כל התגובות שלך בשרשור הנל ותביני לבד למה התכוונתי...

אני הבהיר את  עצמי אם לא היה ברור,

חלקתי עליך על זה שהצגת בהתחלה כאילו שהם נקיים וריחניים כמו אחרי מקלחת אז אמרתי לך שאני חולקת עליך ואולי המצב עדין נסבל אבל לא כמו שאת מגדירה את זה...

לא ברור לי עכשיו את כן רושמת שברור שאין כמו מקלחת ,ואת מתארת שמדובר על מצב של  אפשר "למשוך"

ולא של 100% אז לא הבנתי מה לא התאים לך..?!

אבל סבבה כל אחת ודרכה ...ומחשבותיה ....

.

לא כ"כ רואה את הסתירה

לא חושבת לרגע שיש להשוות בין נקי וריחני אחרי מקלחת

לבין אם עבר קצת זמן

עם זאת עדיין לא אומר שא"א להיות נקיים וריחניים אם יצא ודילגנו (שוב, כי המצב איפשר)

ועם כל היחסיות שאת מציינת לא חושבת שיש איזשהו ערך שלידו הם יקראו "מלוכלכים"

ובזאת סיימתי להתפלסף. 

איך אתם מחממים את המים?

בוילר או בגז או קומקום?

עולה יקר?

בעיקרון, אני בשכירות. בגלל זה אני תוהה אם כדאי להשקיע על כזה דבר.

(למרות שזה יכול לעזור לי לבקרים. במקום לקום קודם ולהדליק את הבוילר ולחכות שיתחמם)

ב"ה ובעזרת ה" אני מצליחה כל יום ..

דעתי שילד נמצא בגן/מעון עם כל כך הרבה ילדים וחצר ושרותים ציבוריים וכו חיבים את זה,

חוץ מיזה שאני רואה איזה כיף זה ללכת לישון נקיים ריחניים זה שלוה...

כמובן מיבשת להם את השיער היטב עם מפזר לאחר הסירוק תוך 2-3 דקות ויבש.

אבל כל אחת והתנאים והיכולות שלה .

אצלי 3 בגנים כך שאין שעורי בית וכו..

יכול להיות יצירה קלילה, סתם ערב שכל אחת מביאה משהו טעים, אוכלים ומדברים.

זה נקרא סיורי טבע עירוני. מגלים צמחים ובעלי חיים.

פיתות על הטאבון ביער..

זה עולה מעט כי זה רק תשלום למדריך.

החלטתי בשלב מסויים להגיע לסעודה מתוך גישה פנימית: אין לי ציפיות מאף אחד. אני לא אחראי על אף אחד. אני מתחיל שלום עליכם אחרי הודעה מספקת, מי שלא רוצה שלא יהיה. אני מקדש - מי שלא נמצא שיקדש לעצמו או שלא יקדש בכלל. אחרי כל כך הרבה סעודות שבהן ניסיתי להחזיק בכוח, לשלוט בסיטואציה, להשליט ''צורה של שולחן שבת'' - חלאס, זה לא שווה את הכעס.

אלה ילדים גם של הקב''ה ומנקודה מסויימת שייקח אחריות... או כמו שרבי נחמן אומר: ''וכן כשמגיע שבת או יום טוב, אזי אני מוסר כל ההתנהגות וכל הענינים והתנועות של אותו השבת או היום טוב להשם יתברך, שיהיה הכל כרצונו יתברך. ואזי איך שמתנהג באותו השבת ויום טוב שוב אינו חושב וחושש כלל שמא לא יצא ידי חובה בהנהגת קדושת אותו היום, מאחר שכבר מסר הכל להשם יתברך וסמך עליו יתברך לבד''

בקיצור, לשחרר וזהו. לאורך זמן השחרור הזה מביא לשיפור במצב. 

שיחות משפחתיות, צחוקים ודאחקות.

אולי התוכן מועבר בצורה מעיקה?

זה נשמע מאד מעיק.

למה לא פשוט לאכול ביחד, לפטפט ולספר חוויות מהשבוע שחלף?

אני מבינה את האידיאל שאתה רואה לנגד עיניך אבל נשמע שזה עושה יותר נזק מתועלת

מאוד מאוד מבינה אותך💔

מאוד כבר אמרתי?

אבל הכי חשוב שתהיה להם חוויה טובה משולחן שבת.

אל תכביד עליהם

תקליל

שישמחו בשולחן שבת, שיהיה כיף, קולות של צחוק, טעם מתוק וזכרונות טובים

צריך שילד יזכור חוויה חיובית משבת , שולחנו, וכלליותו .

תשחרר

שיעור כללי תעביר במקום אחר

בנוסף שים לב יש לך טווח גדול של גילאים

יש דרך!! בגישת "שפר" להורות תוכל למצוא דרך לשפר את סעודת השבת, לשפר את מערכת היחסים בתוך הבית, להבין את הדינמיקה שבין הורים וילדים ומכאן, השמים הם הגבול. חבל לסבול כשאפשר ליהנות מגידול הילדים. גישת שפר, המפתח להורות אחרת. 

אם כי ידיעה זאת, לא עוזרת במיוחד...

קח ממנו כמה טיפים. מנסיון.

1) תעלה נושא עם אמוציות לדיון, והם המדברים. ולא הקהל. אתה מנהל הדיון. 

2) תציב דרישה וציפייה, שאין שלילי בסעודה. רק חיובי !

3) תגרום לחוויה בשולחן, שירה חידונים וכו'

4) תעשה קואליציה עם שניים מהילדים בשירה או בדיון, השאר יצטרפו בהמשך.

5) תעשה קידוש מיד, אנשים רעבים הם אנשים עצבנים.... גם אתה.

6) תהיה אתה רק בחיובי ולא בשלילי.

8) תנמיך ציפייה, ותוציא מראש את כל התמונות והסירטונים והתיאורים מהידברות וכו' ששולחן שבת יש אוירה מדהימה ומשפחתית... לרוב זה לא כך, כל מה שבא ברוך הבא.

9) מסתבר שרוב הריבים הם על אותם דברים פחות או יותר כל שבוע, אוכל, מקום, וכו', תשב עם עצמך או אשתך ותפתור את הבעיות לפני שבת. [כגון חלוקת מקומות שונה]

10) בד"כ יש ילד אחד או שניים שהם עושים את הבלגן - תבודד אותם... בעדינות כמובן. ובלי לפגוע.

11) אם יש לך ילד עם הפרעת קשב ריכוז שייקח ריטלין גם בשבת.

12) אם יש לך הפרעה קח ריטלין לפני הסעודה ..... זה עובד. [וגם אם אין לך הפרעה.... זה עושה את העבודה...]

אם תרצה עוד, פנה אלי באישי.

לגבי ההקנטות- האם הן ממש מעליבות? האם ילדים יוצאים פגועים? אם כן זה (ורק זה) מצריך ומצדיק מלחמת חורמה. אם כולם בסבבה, תזרום.

לגבי זה שהילדים קמים- אנחנו מאוד קיצרנו את הסעודה תמורת זה שהם לא קמים.

יש לך אחריות על דברים מסויימים, ולילדים יש אחריות על דברים מסויימים (כמו כל דבר בחיים).

נראה שאתה עושה את מה שלדעתך מוטל עליך.

אתה לא יכול לשלוט על אחרים (קדרא דבי שותפי..)

תזרום עם הדברים הטובים שאתה עושה ואל תפנה למקומות שבהם אין לך ממילא שליטה

1. תדאג שלך ולאשתך יהיה כיף וטוב בשולחן. תיהנו, תאכלו טוב, תפטפטו בכיף, תספרו דברי תורה.

אנשים רוצים לבוא למקום שטוב בו, ושולחן שבת צריך להיות עונג, לא מטלה.

תנסי לשכול מכל שאר ההגדרות ופשוט לדאוג שיהיה לכם כיף, וכל השאר מפסידים...

2. אפשר להוסיף דברים שכיפיים לבני הבית, ואפילי לשאול מה אוהבים..

סבב של מה היה טוב השבוע, שירה ב2 קולות/סולו של שירים כיפיים והווי משפחתי.

3. לגבי הגדול שמקניט, זה בדרך כלל ככה או רק בסעודה? התנהגויות של הצקות או מריבות על מקום בשולחן זה מגיע מחיפוש מקום במשפחה, מתחושת מצוקה מול המקום שלי וכו.

כן כדאי לנתב אותו למקום שירגיש משמעותי, ושיש לו מקום ומשמעות במשפחה. אפשר לבקש ממנו להכין דבר תורה, לשיר איתך איזה שיר, לעזור בהגשה, או סתם לפרגן לו על משהו.

בכללי לשים לב שהוא בטוב, ומה קורה לו.

ילד שמציק זה ילד שמשהו מציק לו.

4. כמובן תפילות!!

לק"י

אמהות

הריון ולידה

ועוד

יש שם פסיכולוגים גברים מצוינים, אבל לא דתיים אם זה חשוב

אף פעם לא נהיה המעצמה הכלכלית של העולם כי אנחנו עם קטן.

לכן הנביאים אומרים שבעתיד הגויים יסייעו לנו כלכלית כמו שהאומן והמניקה עוזרים לתינוק קטן "והיו מלכים אמנייך ושרותיהם מניקותייך"

היא המדינה המערבית היחידה שהאוכלוסיה שלה מתרבה בעוד שאוכלוסיית המדינות המערביות האחרות צונחת.

ישראל היא מדינה שיש סיכוי לדור שלנו להזדקן בה בכבוד כי יש לה צעירים שישלמו מיסים למחלקת הרווחה.

כבר היום ישראל יכולה לקיים את התעשייה שלה ללא מהגרים (ברוב ענפי התעשיה, יש עבודות בבניין ובמוסכים ובסיעוד שזה יותר קשוח).

ישראל צפויה להגיע ל24 מליון נפש עד שנת 2100 ויש הערכות שזה יקרה עוד לפני כן.

בקיצור הבאת ילדים לעולם זה ברכה לישראל.

לא נראה לי שיום אחד נהיה מליארד כמו הסינים.

ואם מתישהוא נמנה מליארד, אז הסינים ימנו 500 מליארד (ויגורו בכוכבים אחרים או לא יודע מה יהיה. ובכלל השאלה אם ארץ ישראל יכולה הלכתית להתפשט על כל העולם, או שהטבעים ישתנו בעתיד או הטכנולוגיה בעתיד הרחוק תאפשר לנפח את כדור הארץ או לא יודע מה יהיה). בכל מקרה תמיד נהיה עם שמהווה אחוז קטן כמותית מהאנושות, ואף פעם לא נהיה המעצמה הכלכלית של העולם

אנחנו נכנסנו לגור בקראוון כשהיו לנו שני ילדים, ועברנו ממנו עם שלשה ילדים, והיה סביר.

לא זוכר כמה מ"ר הוא היה, אבל היו בו שני חדרי שינה - אחד לנו ואחד לילדים, שהיה בו מקום להשכיב את שלשת הילדים במרווח.

והיתה חצר גדולה שהילדים שוטטו בה בכל זמן שמזג האוויר איפשר את זה....