בן שנתיים, עובר את הניתוח בעוד שבוע וחצי..
תודה רבה!!
זה ניתוח פשוט למדי, אורך כעשרים דקות-חצי שעה, ועוד באותו יום משתחררים הביתה.
מבחינה פיזית אין הרבה הכנות, אבל כדאי להכין את הילד מבחינה "נפשית". הוא קטן נורא (אנחנו עברנו את זה לראשונה עם ילדה בת חמש), ולכן צריך לחשוב איך להסביר לו מה הולך לקרות.
אפשר לומר לו בשפה פשוטה: "נכון קשה לך לשמוע באוזניים? אז יש איש נחמד שרוצה לעזור לך לשמוע טוב. אנחנו נלך אליו, ויהיו שם הרבה אנשים שיעזרו לו. אתה תשכב על מיטה, ואמא/אבא יהיו לידך - ואז אתה תירדם. וכשתקום - בע"ה תרגיש טוב באוזניים. ואז ננוח שם כמה זמן במיטה מיוחדת, ונשחק ביחד - ואח"כ נחזור הביתה."
את מכירה אותו הכי טוב, אז תדעי איך להעביר לו את זה בצורה שהוא מסוגל לקלוט.
תכינו אתכם הרבה משחקים ודברים שהוא אוהב לשעות האשפוז שאחרי הניתוח (ואולי גם לזמן ההמתנה לפניו).
מניסיוני, החלק שהיה קשה זה התעסוקה עד הניתוח כשהילד בצום..
תביאו משחקים קטנים שהוא אוהב, מוצץ אם לוקח.
לא זכור לי שצריך לקנות משהו, למחרת כבר חזרה לשגרה. אפילו לפני כן, ב"ה.
להורים החלק הקשה זה ההתעוררות מההרדמה, הילד מסטול ומתבכיין ואין כל כך איך להרגיע. אח"כ כבר תוך כ-20 דקות זה עובר והילד חוזר לעצמו.
בהצלחה!!
בהנחה שאתם עושים בטיפול מקומי, באים לשעתיים-שלש וחוזרים הביתה (פעם, היו מאשפזים בשביל זה לזמן הגון. גם חשבון, כנראה, של ריווח של בי"ח..).
העיקר לשדר אוירה רגועה, להסביר לילד בקיצור שיעשו לו משהו טוב באוזניים כדי שלא יכאב לו והוא ישמע היטב.
להיות על ידו, הכל באוירה רגועה. בזמן הקרוב אחרי שמתעורר, יחס חם ומרגיע עד שמתאושש מהתחושה.
הם נותנים מן הסתם הדרכה לגבי זהירות מרטיבות באוזן.
אין קשר לרעש שהיה בחדר. הוא התעורר כשנגמר החומר המרדים, זה לא כמו הרדמות רגילה עם יקיצה טבעית.
ההשתוללות זה מחומר ההרדמה וזה לוקח זמן עד שזה יוצא מהמערכת של הילדים.
אבל תיארת את החוויה במדוייק וגם אנחנו שהיינו מוכנים לזה עדיין הופתענו מהעוצמה.
מי שיש לו רעיון למי הכלבים שייכים שיפנה אלי בבקשה באישי
עד היום לבש ארוך בקיץ,
מסכן שכל החברים בגן עם קצר מרענן - הוא חם לו עם ארוך.
אבל כשהוא עם קצר בשרוול/במכנס הוא מתחיל לגרד כי זה נגיש…
עם השנים למדנו יותר להתנהל עם האטופיק ועכשיו ההתפרצות במצב סבבה
מפחדת לקנות לו מלאי של קצר ולהתבאס (מה שקרה קיץ אחד שפשוט מלא כסף הלך לחולצות שלא השתמש…)
לא יודעת להגיד כי כל החורף סתיו לבש ארוך
בקיצור, באיזה גיל כבר יכלתם לשים להם קצר בקיץ? אם בכלל…
לילדים שלי היה, אבל לא זוכרת שגירדו הרבה.
ומציעה לך לשאול בפורום הו"ל, שהרבה יותר פעיל.
אם העור בסדר והוא לא מגרד, לקנות לו גם קצר.
אני מרגיש, שאת הילדים מטרידה בעיקר ההפסקה הפתאומית (מבחינתם) של פעילות מסגרות החינוך, כשבינינו אף אחד לא יודע מתי יחזרו.
לכל השאר הם יחסית מתרגלים ומסתגלים...
,למישהו יש טיפים איך לתת להם בטחון בנושא זה (יש לילדה אחת לדוגמה עוד חודשיים יום הלדת בגן, וכבר עכשיו מוטרדת האם יתקיים או לא...)?
שתדבר איתה בטלפון. שכשיחזרו לגן יחגגו לה.
אצלינו משתדלים להתקשר לילדים, ולשלוח סרטונים כדי לשמור על קצת תחושת חיבור כמה שאפשר בין הגן לילדים.
באמת תקופה מורכבת לילדים, מחפשים את השיגרה ואת הביטחון שהם רגילים אליו.
בעקבות המלצה פה של @פשוט אני קניתי סיר בישול איטי.
שמתי בבוקר חלקי עוף ותפוחי אדמה, הוספתי תבלינים והדלקתי על החום הנמוך (יש שתי דרגות חום- נמוך וגבוה, ועוד אפשרות של שמירה על חום)
לאחר חמש שעות בדקתי וראיתי שהעוף לא מתחיל אפילו להיות עשוי, בעוד שעל החום הנמוך ההמלצה היא 6-8 שעות.
בהתייעצות עם גי פי טי הוספתי כוס מים והגברתי לחום הגבוה, חיכיתי עוד שעתיים, וכעת העוף מוכן בקושי, רחוק מאד מלהיות רך ועסיסי כמו
שתארו לי. התפוחי אדמה מוכנים אבל מעט קשים. בקיצור, ממש לא מה שדמיינתי.
אשמח שתאירו את עיני איפה טעיתי, כי תוצאה כזאת יכולתי להשיג גם אם הייתי מניחה סיר עם עופות על האינדוקציה לכמה שעות (ואז החום היה הרבה יותר גבוה והבישול יותר טוב)
בנוסף, הנוזלים בתבשיל בקושי מבעבעים, זה נראה כאילו החום כל כך חלש!
זה לא סיר לאפיה זה סיר לבישול
ואולי היה כדאי לכסות עם מגבת מעל
בימים הראשונים האיש שלי עבד מהבית, ועכשיו נוסע לעבודה.
מה אתן עושות כדי לגרום לאיש שלכן להבין שיחד עם העבודה, יהיה קשוב לצרכים שלכן ושל הילדים?
שיש לך ולילדים יותר צורך ממנו בימים האלה?
אולי פשוט לדבר איתו על זה
בטח שנסע לעבודה. יש לכם חשבונות לשלם ומשפחה לגדל. צריך להעריך את זה ולקבל את זה קודם כל.
אחר כך אפשר לאזן מחדש.
היה לי ממש מאתגר היום הרגשתי פשוט אמא גרועה/
הייתי כל כך עייפה ורק רציתי שמישהו יחליף אותי ויהיה לי שקט לשעה
אני ממש צריכה שתגיע שעה מוקדם יותר/שתבקש לעבוד מהבית/שתיתתן לי שעה לנוח כשאתה בא כדי שאני אצליח לחזור לעצמי/שתראה את המאמצים שלי/שתיקח אחריות על x וכו
או הסביבה, ירושלים, או כל מקום אחר.
לא דרך הקופה
מישהו פרטי שאני יכולה להתקשר אליו לפלאפון באופן אישי.
אשמח לטלפון בפרטי
ולא מתקשרים אליהם ישירות לטלפון.
בכל אופן, עוד כחודש יש לנו תור לפסיכיאטר פרטי שקיבלנו עליו המלצות, והוא מקבל בתל אביב. אחרי התור אוכל להמליץ עליו באופן אישי כנראה...
אבלאם אפשר בכל זאת מספר...
את ד''ר ליעד רוטשטיין
ד''ר מאיה אליעזר
במרכז, פרטיות