ולא הופתעתי לגלות שרוב האמהות לא מצליחות להשכיב על הגב לאורך זמן.
אני תמיד מנסה אבל נשברת אחרי שבועיים שלושה. התינוקת לא ישנה וגם אני לא וזה הופך להיות סיוט. איך שהן ישנות על הבטן יש לילות רגועים.
אני מודה שזה אולי קצת מלחיץ אותי לפעמים אבל אין לי ברירה.
ואגב- ההנחיה הזו של להשכיב על הבטן ניתנה כתוצאה ממחקר מאוד גדול שנעשה לפני כמה שנים.
אבל לתוצאות האחרות של המחקר לא נתנו כזאת במה כמו לענין ההשכבה על הבטן.
בגדול- המחקר הראה שהסיכוי עולה בנסיבות הבאות:
א. תינוק שישן בחדר נפרד מהוריו
ב. תינוק שאינו יונק אלא ניזון מתמ"ל
ג. תינוק ששוכב על הבטן
ואאל"ט- גם תינוק שנמצא בסביבה מעשנת.
עכשיו- אם יש אמא שלא מניקה, לא משנה מאיזו סיבה- לא מזהירים אותה בטיפת חלב שהיא מגבירה את הסיכוי למוות בעריסה ח"ו, אאל מקבילם את זה כבחירה לגיטימית.
גם מעודדים,לפעמים, להוציא את התינוק מחדר ההורים בגיל חצי שנה בערך- שזה עדיין בגיל שבו יש חשש למקרה כזה.
אבל את הקטע של השכבה על הגב הפכו לקודש קודשים ומי שמשכיבה על הבטן נחשבת כפושעת....
למה?
ועוד דבר- יש מדינות שבהן אחוזי המקרים הללו שואפים לאפס. אלו מדינות שבהן הדבר הנהוג והרגיל הוא שתינוק ישן עם אמא שלו או עם הוריו במיטה. אני לא יודעת אם התינוקות שם ישנים על הבטן או על הגב- אבל עובדה היא שכ"כ מזהירים פה מפני לינה משותפת- וזו אזהרה שנוגדת נתונים של מחקרים אחרים.