פגישה שונה ומגוונת.

אני יצאתי פעם אחת לטיול עם עוד זוג
היה נחמד, אך צריך להשתדל שזה לא יהיה ארוך ומעיק מידי

זה תלוי במצב ובתקופת אורך הקשר
כמובן שלא אעשה דבר כזה בחודש הראשון

כן. אני נחרצת!!!!

דברים כאלו גורמים לאסונות בין זוגות והורסים משפחות!

מהכירות אישית עם מקרה כזה....

חוסר צניעות מוחלט!!! היחידה שאמורה להיות בראש ומול עיניי הגבר זו אשתו ולא שום חברה שלה! ולהיפך!!!!

מזכיר לי מישהי שסיפרה לי על מקרה שהגיע אליה לטיפול - יצאו להם הזוגות (צנועים וחסודים - שלא תבינו לא נכון!)
לבילוי יחדיו - רק שאחרי זה אחד החברים בא בטענות לאשתו על צורת הלבוש וכו' ו"למה את לא נראית כמו X?"...

משאת מתחתנת?

בחיים לא תצאי עם חברות שלך נשואות (עם הבעלים) לטיולים? בחיים לא תזמינו חברים הביתה? אולי גם אל תשלחי את בעלך להביא את הילד מהגן, יש שם גגנת ועוזרת, ואמהות אחרות הי"ו...

ה"לא" הנחרץ שלך ממש עשה לי תחושת חנק בלב....מצטערת.

אני אשמח שלבעלי ולי יהיה חוג חברים משותף, שאפשר ליצור איתם קשר, לטייל, להזמין לארוחות וכו'. ואני רוצה לסמוך על בעלי שגם הוא יפגוש את מלכת היופי, או כל אחת אחרת הוא יישאר שלי...לא שצריך להעמיד אותו בניסיונות גדולים, קרו דברים מעולם. אבל חברים....זה הבסיס של הבסיס...

ואם כבר - אחד הדברים העקרוניים אצלי זה בית פתוח ואורחים תמיד (תשאלי את חתני )

אבל חובה לשים גבולות. וכשזוגות צעירים בתחילת דרכם מתערבבים יחד - לדברים טובים זה לא מוביל.

הנשים בחדר אחד והגברים בחדר השני.

נכון שזה נשמע שחור.. אבל עדיף שחור כזה ולא שחור של גירושין, שינאה, קינאה או חוסר צניעות.

מצטרפת ומחזקת את חברתי לפורום, ט' הכלה היקרה!

סליחה???

ואם הייתי בעלך הייתי נעלבת קשות

אלא אם כן את מדברת על עצמך במחשבה שאת תתפתי לגבר של חברה שלך?!?!

ואם זה נראה לך חסר סיכוי,אז שאותו דבר יראה לך גם אצל בעלך-כחסר סיכוי!

ובכלל הוא יראה נשים ברחוב,הוא יראה נשים (אחיות\דודות\בנות דודות) בחגים\אירועים אז גם אז תחשדי שהזוגיות שלכם תהרס?!

רב שעתי עם נשים "זרות", שרואים את התנהגותן, הליכתן והליכותיהן וכו'...

ההבדל מובן?

וכמובן שזה תלוי בשמירת העיניים הן של הגבר והן של האישה.

מהרגע שתתחתני את לא תעשי חגים\שבתות אצל המשפחה שלך?
או שתבקשי מאמא שלך ואחיותייך להשאיר את הבית רק עם הבנים

ואם את אומרת שאני מקצינה,תוכיחי זאת מההלכה
שזה מותר וזה אסור.

בואי נעשה הפוך רגע - אם לא אכפת לך

ותוכיחי לי מההלכה שזה מותר וזה אסור.

(באשתו אמרו ק"ו ...)

שציטטתי משהו מהמקורות על היתר ואיסור
את הרב משה פינשטיין שהתיר דבר כזה והוא לומד את זה מהמצווה של פסח שצריך לשבת חבורות חבורות

רוצה את המקור של זה? (למרות שמן הסתם לא תעייני שמה)

ועכשיו תוכיחי שאני לא אקרא.....

תקבלי אותו מחר בלי נדר.

בכל מקרה,מה המקור ההלכתי שלך לאיסור הוודאי?

אז אנחנו חוזרים לאותה נקודה
מאותו רגע שתתחתן אתה לא מתכנן לעשות שבתות אצל אישתך או אצלך אם גיסתך וכדומה נמצאת?

אם אתה עונה כן,אז סבבה אתה במקום אחר לגמרי
אבל אם אתה עונה לא,אז מה השוני?

ואל תענה "הגזמת זה משפחה"
אישה זה אישה,גם גיסתך אסורה וגם אחותה של אישתך.

הביאו לי הוכחה מהרב פינשטיין שזה מותר
ולומדים את זה מפסח שצריך לשבת חבורות חבורות
וזה לא מחייב בני משפחה

הבעיה שבאמת צריך לדעת לעשות זאת בצניעות
אני לא חושבת שהבעל צריך להיות עם האישה אלא גבר עם גבר ואישה עם אישה
להביא את צורת השיח לכך.

אבל עד אז נלמד על זה לעומק ונחליט בעצמנו

האם אתם מתכוונים לנתק קשר מחברים או לא להזמין ח ברים הבייתה?

א. אין כזה דבר חברה מעורבת מתוקנת. אין חיה כזו. זה לא קיים. מי שמנסה ליצור כזו זה רק בשביל הנוחות האישית ש"אני מתנהג עפ"י שו"ע ושם זה לא כתוב". וזו הדרך הכי אהובה עלי <צ> פסיחה על שני הסעיפים.

ב. מאחרי החתונה לא יהיו לי חיים? הפוך. בעז"ה בעוד חודשיים (אמאלה ) אפתח בחיים חדשים, מרתקים שמחים ומענינים!
וכשהחיים האלו יהיו עפ"י תורה והלכה ב ד י ו ק !!! בלי פשרות. ובלי התחכמויות עם ההלכה....
רק ככה אלו יהיו החיים הכי מושלמים והכי חיים!!

ואין מצב שאנתק קשרים ואין מצב שלא אזמין!!! אבל כשהכל מנוהל בצניעות!

יש פתגם שאומר - האסור אסור. והמותר. מיותר.

מוזמנים להיכנס בי

לילה טוב.

אם אבוא אלייך עם אשתי- תארחי אותנו?

או שתשלחי אותנו לישון בחוץ על הדשא?

קודם שיהיה דשא. ואם לא - אז במרפסת בינות לעציצים. למה? חשבת אחרת?

זה נראה לי ברור.

..

אבל בואי נדע להתייחס לזה נכון

א.יש הרבה היתרים לכך

ב.לשבת עם זוג\לעשות חג ביחד זה חברה מעורבת מתוקנת?
את מתכוונת לעשות חגים עם המשפחה שלך,אם כן,מה השוני?

ענת,צריך לעשות גבולות לכאן ולכאן
אחרת או שנמצא את עצמנו מתפללים ביחד,או שנמצא את עצמנו עושים רחובות לנשים רחובות לגברים,פתיחת סופרים נפרדים.

צריך לדעת איך לעמוד יציב על החוט שבין החברה המעורבת לבין הפרדה קיצונית.

שאלה שחושבים שזה לא כשר,חושבים שרק הם שומרי ההלכה המדויקת
שכל השאר חפיפניקים דתי לייט,דתי מחמד,וכל הכינויים האלה..

הבעיה היא שצניעות נמדדת בין בנים לבנים או אורך השרוול
ולא בבת עצמה,בענווה,בדיבור,במחשבה.

נו אז הרב משה פינשטיין דתי לייט,מה רע?!

לא אני זו שמגדירה צניעות מהי. יש לנו הלכה. נראה לי...

מה זה כשמדובר בצניעות?
אם זה אומר לארח את אלעדי על הדשא - אז ברור. שיבוא מצידי יחד איתך לארוחת צהריים כל יום

תבדקי בבקשה בהלכה אם מותר לארח זוג בבית על אותו שולחן בלי מחיצה

אתה יודע לקרוא? אני מאמינה שכן. תקרא את אחת התגובות שלי למעלה ^ מצידי הייתי מפנה אותך גם לחתן שלי.

כבר היה פה דיון על רוח ההלכה וההלכה היבשה. ואני עיפה ולא מתחשק לי להיכנס לזה.
ואני אארח גם אותך עם אישתך אם תרצו - ובלי מחיצה

ואם נעזוב לרגע את ההלכה - ואקח את עצמי כדוגמא - אחת שחונכה עפ"י שו"ע כמו עוד כמה בנות כאן,
אז בדיוק כמו שלא אצא עם בעלי לקניון עזריאלי גם אם מאוד ארצה כי יש חנות שתמיד אני מוצאת בה חולצות מהממות...
אבל הפריצות וחוסר הצניעות שם אההמ...
על אותה דרך לא נראה לי מתאים שבעלי יפטפט בסעודת שבת - אפילו (!!) עם גיסתו. ולהיפך. אני עם גיסי.

קיצונית? אולי.

אישה יהודיה כשרה אמורה לדאוג לקדושה של בעלה...

בכל מה שזה אומר וכולל!!!

בס"ד בר"ה

וזה בתנאי שהזוגות טריים כי הרי הם הכי אוהבים אחד את השני בעולם ובתנאי שיש אוירה של קדושה ואין דיבורים לא טובים אפשר צחוקים וכאלה אבל שיהיו דיבורים כשרים!!!!!!! אשריכם לגמרי בקיצור!!!!!!

אני לא רואה בזה בעיה, ברור שצריך לדעת לשמור על גבולות...

אבל אם הייתי אומרת לבעלי שאני לא מוכנה לצאת עם זוגות כי אני מפחדת שהוא לא-יודעת-מה.. הוא היה נעלב כהוגן! אתן שמות את הגברים בעמדה נחותה מאד!

לא לדבר עם גיסתו??? נו באמת......

אני מאמינה שאם מדובר בגברבר נורמלי, בוגר, רציני, אין שום בעיה, ובקטע עם הגיסות- אני לא יודעת אם לצחוק או לבכות...

לפחות עד הילד הראשון..............

שאז זה יותר מפגש משפחות יותר מאשר מפגש חברים.

	אתמול, 17:30 מה דעתכם יציאה לבילוי של כמה בני זוג י עדיאל1 י(56 תגובות)
	כשר או לא? כמובן מדובר שהיציאה מעורבת אבל צנועה

________

בוא נחזור לשם^^ להתחלה - לא מצאתי את הערך הזה בויקי "מעורבת אבל צנועה" - תוכל לתרגם לי?

שו"ע המקוצר- חלק ו'- סימן ר"א-

ה. "ואסור גם-כן להלך אחורי אשה, אפילו אם היא מכוסה מכף רגל ועד ראש... ואם היא הולכת ארבע אמות ("כשני מטרים") לפניו, אין קפידא, אבל אם אפשר ישתדל להתרחק עד שאינו מבחין בהילוכה......"

אז אם כך, גם שהיא צנועה ומכוסה... אסור רק ללכת אחריה.. אז לראות אותה ב'בית מקדש מעט' באמצע תפילה???

עמית, תלוי איזה רב  את הולכת. אם את הולכת עפ"י רב שמונה מטעם... זה לא כמו רב שמונה מרמת דרגתו. וח"ו אני לא מזלזלת באף רב. אבל לפעמים.. אני חושבת שצריך להתאים לנו רב עפ"י הרמה שלנו. (אני יודעת שזה נשמע גאוותני משו, ממש לא. אני רק רוצה להוכיח שיש כמה פנים לתורה וכל אחד ימצא את הדרך המתאימה לו ושאף אחד לא יזלזל באחר שעובד את ה' בתמימות אמיתית וישרות. ולא משנה מהי הדרך, כל אחד ודרגתו)

בידידות, אור.

יש הלכה 1.שאסור ללכת אחרי אישה
ויש הלכה שניה שאסור לראות אישה מתפללת

אבל מי שמעמיק בגמרא וברזי התורה מבין לעומק מהיכן מגיעות ההלכות האלה ולשם מה הם נקבעו כך,ומתוך כך הוא יודע להסביר נכון ועמוק מה האיסור ומה ההיתר,מתוך כך הוא יודע לפסוק,להחמיר ולהתיר.

ואם לא מספיק לך מרא דאתרא,פוסק,דיין אז זאת בעיה שלך.
לעבוד את ה' בצורה נחרצת,להגיע למצב של לעשות רחובות נפרדים,לגלח את הראש ולשים פאה בלונדינית,ולחשוב שכל זה רצון ה',זה טעות חמורה.
וגם הרב דב ליאור אמר שזאת "חסידות מיותרת".
כדי להגיע לאמת וליושר צריך ללמוד להעמיק להתפלפל (להרים אגודל בינישית אם צריך..)כדי לדעת שאני באמת במקום הנכון,לא רק כי הרב אמר לי,אלא גם מבחינת ההיגיון אני פועלת בחוכמה שה' חנן אותי בה ולא מקבלת את המציאות כתוכי.

הסבתות שלנו עבדו את ה' ככה,ורוב הדור של ההורים שלנו פרק עול מצוות.
אני חלילה לא מזלזלת בעבודת ה' של הסבתות,אבל צריך לדעת גם להעמיק,לענות,לשאול,להתפלפל,להסתבך עם עצמנו
ובפרט האישי,לקבל הכל כי ה' ציווה.

בדברים כאלה שאין בשו"ע פרמטר מדוייק על המילימטר מתי צריך מחיצה ומתי לא, צריך ללכת לכיוון של "שמע בני מוסר ואל תיטוש תורת אימך". פשוט צריך לראות איך נהגו אבותינו ואבות אבותינו מדורי דורות. וראינו שנהגו שכשיש שמחות או אירועים רבי משתתפים, הקפידו על הפרדה מלאה כולל מחיצה. ומתי שמדובר על ביקור משפחה אצל משפחה, וכל שכן אצל קרובי משפחה, נהגו לשבת סביב אותו שולחן בצניעות המירבית שאפשר: או בנות ליד בנות, או משפחה אחרי משפחה. וזה כל הסיפור.

בוודאי שלצאת לבלות עם משפחה שאינם קרובי משפחה זה בעיה, כי כל מטרת היציאה היא הווי ונוצרת אווירה קלילה שיכולה לגרום מכשולות. וזה שונה לגמרי מאירוח בבית.

א. כתבתי למעלה שזה בשם X. ואם זה לא היה מובן הנה הסבר - העתקתי את זה ממסר אישי שקיבלתי הערב.

ב. 'לא ככה נצמדים לאמת של הלכה' - שוב חזרנו לנקודה של - מי זה שקובע?? ההלכה? או את??? או הנוחות שלך? או שלי?

ג. בעזרת ה' ובישעותו כשהראש שלי יתרוקן מהעבודת גמר (הלואי הלילה) מקוה שיהיה לי את החשק לענות עם מקורות וכו'.

עמית - לקחת את זה למקומות אישיים זה לא בוגר.... לתשומת ליבך.

ואנחנו לא נעשה מקח על איזה רב יותר גדול.

יפה!את לא יכולה ללמוד הלכה מלדבוק בתורת אימך וכדומה
אלא להביא את ההלכה עצמה!
למצוא כל מיני משפטים שכאלה זה קל,לגמש את ההלכה אלינו זה קלי קלות
אבל להציג את ההלכה כמו שהיא,אני לא רואה שעד עתה זה נעשה על ידך.

יש לך טראומה מאיזה מקרה שאת מכירה

לפני כמה זמן דודה שלי (רבנית גדולה בחו"ל) שעוסקת בשלום בית וכדומה
סיפרה לנו שזוג התגרש אחרי שנתיים בגלל איזשהו סיבה נגיעה,אז בת דודה שלי אמרה,רואים צריך לגור ביחד לפני,להכיר את הבנ"א גם בתחום הזה.
אם נלמד מהמקרה שדודה שלי הביאה,בת דודה שלי צודקת.
באמת כל אישה בסופו של דבר לוקחת סיכון ליפול על בעל כזה
אבל אדם עם שכל יבין,שא.קיימת הלכה שאוסרת
ב.שזה מקרה שלא ניתן להשליך עליו על הכלל.
זה שתסתגרי בבית עם בעלך זה לא מה שיגרום לו לא לקנא באחרת
כי הוא יכול לראות את אחיותיו,את גיסותיו.
אדם שמקנא\מזלזל באישתו זה לא כי הוא פתאום נחשף לנשים אחרות
זה כי משהו בזוגיות שלו\באישה שלו דורש שיפור וצריך לגעת בבעיה עצמה.

המקרה שאת מכירה אולי באמת נוראי וקשה
אבל הבעיה היא לא ההחשפות לעוד זוגיות,הבעיה היא בזוגיות עצמה.

דיברתי בכללי על הגאווה שיוצאת מהשרשור הזאת
אדם שאומר על משהו איסור וודאי ופוסל כל דעה שאומרת שזה מותר,הוא גאוותן
הוא בעצם אומר לעשרות רבנים שמתירים,אתה קטן אני שדבק ברב הגדול שלי צודק.(למרות שאני לא אוכלת פופשדו בפסח,כי הרב שלי אוסר ואומר שזה חמץ גמור!!אני לא אגיד שזה חמץ גמור כי רב גדול אחר מתיר את זה לכל דבר)
וזה גאווה.
לא יודעת למי זה מתייחס,לי קשה לשמוע את הגאווה הזאת ולשתוק.
גם אם זה נוגע בכמה אנשים ספציפית.

בעז"ה, בחתונה שלי, בעוד חודשיים - כשהוא יבוא לכסות אותי - נדאג שח"ו ח"ו לא תעמוד אף גיסה/אחות/סבתא/חברה באזור, ובטח ובטח שלא ידרקו אורז/נצנצים ושאר מרעין בישין על השטריימל רחב השוליים שלו....
רק אני וגאוותי נשב שם יחד עטופות לבן ונחכה ברעד.

 מה יהא על ט'? לאיזו מסקנות היא הגיעה.. ה' ירחם... [ומאיפה הגיע השטריימל שם?]

הוא יצא עם בחורה שאמרה שלדעתה הוא דווקא בול בשביל חברה שלה. אח שלי נשוי באושר ועושר עד היום הזה ממש.

מישהו או מישהו יכולים להיות מציאה מאוד גדולה, ועדיין להצליח לפתח כימיה עם אחת ולא עם אחרת.

גם ביישנים צריכים להתחתן.

● א גרוייסע מציא'ה

ה' יעזור לפולניות

אז כנראה שזה כן רעיון טוב..

כמובן רק אחרי שחושבים טוב אם זה מתאים, ולא סתם כדי "לנחם" את הצד השני.

אישית ישר אחרי שקשר הסתיים חשבתי למי יכול להתאים אלא אם היתה לי חוויה מורכבת

מוזר מעט, מההודעה שלך נראה כאילו כל אחד מתאים לכל אחת. אם הוא לא התאים לך, ודאי שיכול להתאים לבחורה אחרת, בין אם הוא מציאה שגדולה עלייך, בין אם הוא מציאה קטנה.

כדאי להיות קשובים לעצמנו אם זה מרגיש לנו נכון.

אם לא מרגיש נכון אפשר להרפות.

מזדהה עם דבריך שהתאמה היא לא תלויה במידת הערכה בלבד.

מה שטוב לך לא בהכרח טוב לאחרת.

רק לשים לב שזה נעשה ממניעים נכונים של כל המעורבים בדבר.

מצד שני לא נעים לקבל בסוף כל קשר הצעה מהזאת שיצאת איתה..

צריך גם טאקט לדעתי

(איך עושים את זה ואיך הסתיים הקשר חשוב לא פחות)

בכל מיני דברים, ואין תשובה אחת גורפת לכל המצבים.

לגבי האמירה של החברות, לא מסכימה.

זה שלא מתאים ולא עבד הניסיון לבנות יחד בית, גם אם זה לא התאים רק לצד אחד, זה פשוט מה שזה -

חוסר התאמה.

זה לא מדד לקביעה מי ומה מוגדר ''מציאה כזאת גדולה'',

במיוחד כשכל אחד מגדיר 'מציאה' באופן סובייקטיבי.

שיחות אישיות וגרסת המציאות - לקראת נישואין וזוגיות

הגרסה הראשונה יותר טובה, לא צריך לייצר הרבה גרסאות. יצא לך טוב. זהו. אל תיגע

המקרר שלי

המנגינה יצאה יפה מדי, אולי הייתי צריך להשקיע במילים...

בשביל זה יש את הפגישה

שואלים מה שלום הצד השני ומתי ואיפה נפגשים

זה מאוד תלוי בצד השני..

פצל"פ כתב שבשביל זה יש את הפגישה.. נכון.

ועדיין יש משהו יותר כיף וזורם בשיחה שהיא יותר מכמה דקות טכניות.

הכלל שלי הוא ברגע שהבן אדם מעניין: השיחה מעניינת.

לשאול מה שלומה, מה היא עשתה היום ועל זה מתפתחים קצת.

יש כאלו שמצפים לשיחה קצרה, שבו רק מתאמים פגישה.

יש כאלו שמצפים לשיחה קצת יותר מעמיקה.

אי אפשר לדעת מראש מה הצד השני מצפה.

לכן לדעתי, נכון לשאול - ולהשאיר את הדלת פתוחה.

וגם כאן - לא לקבוע עובדה - ניפגש ביום X במקום Y. לקבוע מתוך דו שיח -

לשאול על ההעדפות של הצד השני.

על מה לא הייתי מדברת -

שאלות יבשות על הכרטיס של הצד השני.

אקטואליה.

דברים שקורים בעולם.

למה?

בהנחה שהצד השני קרא את הכרטיס שלי, מה הקטע לחזור על הדברים?

מה שכן אפשר לעשות, זה להתעניין בפרט מסוים -

ממש מסקרן, איך נכנסת לתחביב X?

שאלה כזו מביעה שזה לא משהו יבש, זה באמת מעניין אותך איזשהו פרט שתפס לך את העין, ונותן לה מקום לבטא את האישיות המיוחדת שלה.

אתה אומר שאין שום דבר מעניין בכרטיס??

בטוח יש שם משהו. אנשים חדשים מגיעים ממקומות שונים, עם תפיסות שונות, בחירות מעניינות שהם עשו בחיים שלהם.

אני חושבת שנכון להגיע לקשר מתוך סקרנות ורצון להכיר את מי שעומד מולך.

אתה גם יכול לעשות משהו כזה - לא יודע מה בדיוק את יודעת עליי, אבל יש אולי משהו שתרצי לדעת עליי לפני שניפגש?

אקטואליה ודברים שקורים - זה לא המקום בעיני - תחילה של קשר זוגי צריכה לעסוק בכם. לכן השאלות המתאימות יותר בסגנון של - איך עבר עלייך היום? יש משהו שאני יכול להביא לדייט כדי לשמח אותך?

משהו שמראה התעניינות ספציפית בעולם שלה, לא משהו כללי על תוצאות הבחירות או משהו כזה.

בעיקר - לא לבוא עם רשימת שאלות מוכנה.

אם זה נשמע קשה, מורכב, מסובך -

אפשר להתאמן על בני משפחה\חברים.

בהצלחה!

בעיני, אם שניכם ראיתם פרטים אחד של השני וגם ביררתם אחד על השני - פרטי ההיכרות של התחביבים ורקע לא כאלה משמעותיים.

הייתי בעיקר שואל שאלות שנוגעות ל"איך עבר עליך היום?" בהכי פשוט ואנושי. נגיד מספרת חוויה אז אני מקשיב שואל ומתמקד בחוויה. לא מה זה אומר בתור דייט אלא ליצור אווירה נוחה ונעימה. וכן הייתי גם משתף קצת איך עבר לי היום ולזרום בהתאם לכמה שהיא מתעניינת וכמה מתחשק לי לספר.

ועוד שאלה שאפשר לשאול זה "איפה אתה בחיים כיום?" נגיד אם היא סטודנטית, איך הולך לך בלימודים וכן על זה הדרך. הרבה פעמים השאלות הללו מתחברות.

דווקא באיזור דייט 3 ומעלה שטיפה יותר מכיר ונותנים אמון זה בזו אז יותר מרגיש לי טבעי לשאול שאלות אישיות בהדרגה.

אני יודע שיש הרבה כאלה שלא עושים כמו שכתבתי וזה בסדר גמור כל אחד מה שטוב ונעים לו

וגם לא צריך להאריך מידי, קצת לשאול שאלות בסגנון ש @advfb כתב ואז כשהאוירה קצת יותר נינוחה לעבור לתאם פגישה, אפשר גם להגיד משהו כמו "טוב... אז אני אשמח שנדבר יותר/שנכיר יותר... מתי מתאים לך..."

יש כאן אנשים שמתמודדים עם אכילת לב? יעני יצאתם עם מישהי/ו תקופה ואחרי כמה זמן אתם אוכלים את הלב על טעויות שעשיתים דברים שלא אמרתם וכו'? איך אתם מתמודדים עם זה?

אני לדוגמא יצאתי עם מישהי ואני כל כך אוכל את הלב על זה שהיו דברים שהיה צריך להגיד שלא אמרתי לדוגמא בדייט האחרון שלנו שבאמת הייתי מאוהב בה עד השמיים שיחקנו משחק כרטיסיות והיה שאלה אם היית יכול לעשות דבר משהו ולא לדפוק חשבון (משהו בסגנון) מה היית עושה? ואני כל כך רציתי להגיד לה הייתי אומר לך שאני אוהב אותך, והיא באמת הבחורה הכי טובה שיצאתי איתה בזכותה השתניתי הפכתי להיות בחור אחר אחרי הפרידה פתאום מצאתי המון חסרונות שיש בי שקשורים בהכרח לזוגיות בטחון עצמי וכו' ובזכותה פשוט השתניתי הפכתי להיות בחור אחר לגמרי (גם יותר הרזיתי ושניתי הרבה דברים בחיצוניות שלי) האמת שניסתי להגיד לה את זה לפני כמה חודשים ולהחיות את הקשר אבל היא חשבה שזה לא מתאים ווואלה מאז אני פשוט אוכל את הלב שלי איך להתמודד עם זה?

קודם כל, זה כואב, שורף וכו'... כל התארים הקשים שיש.

אחרי שמספיק כאבנו והרגשנו,

אפשר לחשוב מחשבות בונות על גב הקושי הגדול.

(מתי יודעים שמספיק, מחכים קצת זמן)

בסוף בסוף בסוף...

כשאדם אוכל ת'לב, מה שמפריע לו זה לא רק העבר

אלא בעיקר העתיד.

למה?

כי זה שעשיתי טעות, זה לא אומר שלא יהיו לי עוד הזדמנויות.

האמונה בעתיד טוב יותר היא הנקודה שדרושה לחיזוק בעיקר בדברים כאלה.

הציפייה להזדמנויות חדשות היא קשה, אבל היא בידינו.

חיבוק גדולה ובהצלחה רבה!

תזכור שלפעמים התחושות האלה הן אמיתיות, לפעמים הן חכמה בדיעבד.

אחרי שנרגעים כדאי בצורה שכלית להבין מה בשכל ומה ברגש

ואם צריך וזה נכון לכל הגורמים יש הזדמנות שניה.

בחיים שלנו יש הרבה הזדמנויות,

ולא תמיד אנחנו מזהים אותם בזמן אמת,

או פועלים כפי שהיינו רוצים באידיאל.

את העבר אנחנו לא יכולים לשנות.

אנחנו יכולים לשנות את נקודת ההסתכלות שלנו על העבר.

היתה סיבה שלא אמרת לה אז שאתה אוהב אותה, נכון? שקלת, והחלטת שלא.

אבל מעבר לזה, הקטע בזוגיות, זה שיש בה שני אנשים.

וכשאחד הצדדים מעוניין, והשני לא -

זה מבאס, זה כואב, זה עצוב.

היה כאן פוטנציאל, והוא איננו.

איך מתמודדים?

לפי חמשת שלבי האבל.

מההודעה שכתבת נראה שכבר עברת כמה שלבים בתהליך.

אם אתה מרגיש שאתה שוקע בזה כבר זמן,

ולא מצליח להשתחרר מהתחושות הקשות, ממה היה קורה אילו, מחוסר יכולת להיפתח לקשרים אחרים -

זה הזמן בעיני לפנות לאיש מקצוע.

ויש ב"ה הרבה מאוד בחורות טובות ומקסימות, ואני מקווה שתמצא אחת שהבחירה תהיה הדדית, שתוכלו לצמוח ולהתקדם יחד.

לכן אני בספק ביחס למשמעות של אמירה כזאת ביחס לשלב בו פותח השרשור נמצא.

העמידה מול הכאב, היא קודם כל השהיה איתו ורק אח"כ לדעת איפה זה בשלב וכו'

והוא לא האדם היחיד שחווה דבר כזה,

אבל יש כלים ודרכים להתמודד, זה לא סוף העולם.

הידיעה שיש בכלל שלבים, שיש אפשרות לצמוח מתוך משבר, זה חיזוק בעיני.

ולפני הכלים להתמודדות הידיעה שזה בסדר גמור לעבור את זה היא קריטי וחשובה והיא עצמה יכולה להיות בסיס לעבודה טובה יותר

כלומר זה שאתה השתפרת ונהיית גבר יותר טוב זה לא כדי לחזור אליה על 4 ולהיות סמרטוט שלה כדי שתרצה אותך.

(שזה בערך מה שעשית עכשיו)

אתה צריך להיות טוב ולהיות עם ביטחון עצמי ולהתמקד בטוב שבעצמך. להיות מגנט למשהו יותר טוב מאשר קשר שאתה מתגעגע אליו אבל בגדול היית שם במקום שבו אתה "צריך להוכיח את עצמך" ואתה "לא מספיק טוב" בעיניה. אתה לא שם לב לזה אבל אני כן וזה רע. רע ממש.

לא באמת מקדמת ויחד עם זה, הכאב מובן מאוד.

יש אנשים שהם מגיעים לחיים שלנו בשביל ליצור בהם מהפך- כאלה שממש ברור שזה לטובה מה שהם העבירו.

וכאלה שרק חכמת הבדיעבד מגלה את הטוב שיצא משם.

בסיטואציה כזאת אם מרגישים שיש משהו פתוח, אני חושבת שצריך לסגור את זה מול הבן אדם- במידה ויש אפשרות לחזור ובאמת יש בזה תועלת כלשהי ולא רק תחושה פנימית של הרגל ורצון לחזור לשם כי המוח מתנה את זה בתור 'הכי טוב'.

במידה וזיהית שזה המוח שחושב שרק שם נמצא טוב, הייתי ממליצה לבדוק מול עצמך איך אתה יכול להשתחרר מזה.

לי אישית הדבר שעזר זה שהבחור התחתן, ה' עשה איתי חסד.

זה הופך אותו לפחות משמעותי בסיפור שלי?

התשובה היא: לא.

אבל מה זה כן עושה?

זה לא הופך אותו לסיפור!

החיים שלנו לא מתחילים ומסתובבים סביב קשר של אדם ששינה בנו כ"כ הרבה, שוב כותבת מהמקום שלי.. אבל ככה אני הרגשתי בפרספקטיבה של כמה שנים.

שבאיזשהו מקום כל דבר טוב שיש בי תליתי בצד השני כי הוא "גילה לי".

וזה לא בריא, כי אם יש חלישות הדעת- הבריחה הראשונה של התת מודע תהיה להיזכר בו, כי רק איתו הרגשתי x,y,z

כתבת שניסית,

אז זה הזמן לשחרר ולבנות ביטחון ואהבה עצמית שלא תלויה בה (סליחה שזה חריף)- כותבת מה שראיתי בחוש על עצמי ועל הקרובים אליי.

זה הרבה פעמים לא במודעות.

איך משחררים?

זאת כבר נקודה אחרת, כואבת.

אז קודם עדיף להתחזק.

בהצלחה בחיפוש

שם גם שדכנים שמשדכים מסורתיים. (התגובה בראש הפורום של "מדריך עדכני לפורום שלנ"ו" ושם בקישור "רשימת שדכנים מתעדכנת")

אני רואה שם ברשימה נגיד את השדכניות רחל בן דוד וחבצלת מורי ונאווה תמר, תסכלי יש שם מספרי טלפון.

(ונראה לי גם באתר שליש גן עדן יש).

בהצלחה רבה

א. הפלטפורמה פה לא נועדה לזה

ב. רוב האנשים פה כנראה לא מסורתיים

ג. איפה כן? אתרים, אפליקציות, שדכנים, אירועי פו"פ וכו'...

בהצלחה!

אולי @מוקי_2020 יכול לסייע

אם מישהו רואה ומרגיש בנוח והוא נזהר בהתאם, למה לא?

אם אתה מחפש משהו מסוים, הגיוני ללכת למקום שבו סביר להניח שתמצא אותו.

אתרי הכרויות, אפליקציות, מפגשי פו"פ - מיועדים לזה.

האתר הזה לא מיועד להכרויות, אבל בהחלט יש לא מעט זוגות שהכירו פה.

אבל

כמה מהם הם מסורתיים?

עדיף ללכת למקום שבו מטרת ההיכרות היא "קשרים רציניים" כפי שהיא רצתה, ומסתובבים שם יותר אנשים מהזרם שאותו היא מחפשת.

זה מגדיל את הסיכויים למצוא מישהו עם פוטנציאל התאמה גבוה יותר.

לצורך העניין,

מי שמחפש עבודה בהייטק - כנראה לא ימצא אותה באמצעות שיטוט ברחוב, ואמליץ לו להירשם ללינקדאין. מי שמחפש לעבוד כמוכר בחנות, דווקא הגיוני שימצא בדרך הזו, ולא אמליץ לא להירשם ללינקדאין למען מציאת עבודה.

השאלה היא מה אתה מחפש ואיפה סביר שקשר כזה יווצר.

א. היא מחפשת מישהו מסורתי - פחות הגיוני שיקרה כאן.

ב. זכור לי שהיו פה שרשורי הכרויות כאלה ואחרים, ואולי כדאי להזכיר שאפשר לפנות למנהלי הפורום כצד ג' - אבל כניק חדש, לא סביר שיש כאן מישהו ספציפי שמעניין אותה - כי אנשים לא מציגים את עצמם פה כמו שהם היו מציגים את עצמם באתר הכרויות.

אז לא נראה לי נכון להפיח בה תקוות שווא שפה זה מקום עם סיכויים גבוהים בשבילה.

אני חושבת שקודם כול צריך להפריד בין הקושי שמייצרות הנסיבות לבין קושי שנובע מהקשר עצמו.

חודשיים שבהם נפגשים פעם בשבועיים הם לא חודשיים של היכרות כמו בקשר שבו נפגשים פעמיים בשבוע.

קשר בתנאים מורכבים מצריך יצירתיות וגמישות משני הצדדים. אפשר לייצר חוויות משותפות גם מרחוק, בשיחות וידאו, משחקים משותפים, ואולי גם למצוא הזדמנויות לנסוע אליו ולהיפגש מעבר ליציאות הרגילות.

חשוב גם לשים לב שההתקדמות הרגשית ( וגם הטכנית) לא נשענת בעיקר על שיחות טלפון, כי קרבה שנוצרת משיחות ארוכות לא תמיד משקפת את עומק ההיכרות במציאות.

וכשכבר נפגשים, צריך להבין את המגבלות של שני הצדדים. הוא מגיע מותש פיזית ונפשית מהצבא, אבל גם עבורה ההמתנה וההתמודדות עם המרחק אינן פשוטות. כדאי להתאים את הציפיות מהמפגשים למציאות הזו.

לא כל מחשבה, חשש או התלבטות צריכים להפוך לשיחה זוגית. בשביל זה כדאי שיהיו אנשים נוספים שאפשר להתייעץ איתם, שאפשר לעבד איתם מחשבות בלי להעמיס הכול על הצד השני.

ובעיקר, לא כל שיחה צריכה להיות עמוקה ולא כל דייט צריך להסתיים במסקנות. צריך להשאיר מקום גם לצחוק, ליהנות ופשוט להיות יחד. בטח באינטנסיביות כזו של קשר.

ביטחון בקשר לא מחייב ודאות לגבי סופו וגם לא ממש אפשר להיות מושקעים כל כולך בקשר אם סדר הפעולות מתהפך. הוא יכול להיבנות גם מתוך התחושה שיש מספיק טוב כדי לרצות להמשיך להכיר. לא צריך לצפות שהקשר יהיה כולו שמחה ונטול ספקות, אבל כן חשוב שהספקות לא יתפסו את רוב המקום. כי אם כל הזמן עסוקים בלברר האם טוב לנו יחד, לא משאירים מספיק מקום לחוויות שיאפשרו לנו באמת לדעת את זה. חלק משמעותי מהבירור הוא לא רק לדבר על הקשר, אלא גם לחוות אותו.

בהצלחה לזוג ושיחזור לשלום בעזרת ד'.

אעביר להם.

אשמח לעוד תגובות...

עם מישהו או מישהי שמתעסקים בל'קראת זוגיות',

לא כל כך יודעת איך זה נקרא היום,

אבל זוכרת שיש הדרכה לקראת, לייעוץ והכוונה וכל זה.

תודה 🩷

צאו להליכה

לכו לעשות קניות

לכי איתו לקנות טלפון/מחשב

לך איתה לקנות משהו שהיא אוהבת

לכו ביחד אפילו לתחנת דלק וניפוח צמיגים.

לא יושבים על ספסל ומדברים.

אבל הפוך. זה מה שגורם לקשר להיות לא מספיק נקי ונעים.

כי הם מדברים על דברים מעיקים גם, כמו התלבטויות בקשר וכזה,

וזה לא במקום של דייטים רישמיים ולכל אין את ההכנה למפגש בינהם כמו לדייט ואין את הניסיון לדבר בצורה ספציפית שץעשה אוירה נעימה וכזה.

וזה טבעי, כי באמת השלב הוא שהקשר כבר לא דייטים רישמי, ולכן השאלה היא איך שם שומרים על הקשר מרגש ונעים ולא מייצר מועקה.

בעולם החילוני יש לא מעט רעיונות לאיך לשדרג דייטים. התוכן הזה לא מתאים לפה לפורום אבל אם זה שייך אני יכול לשלוח לינקים לא רעים בכלל לרעיונות.

יצא לי לשלוח לא מעט חומרים כאלה לגברים ברמות הקפדה דתיות שונות אחרי אזהרה מתאימה. כולם הפיקו תועלת. אבל אני בטח לא עושה את זה לפני קבלת רשות ואני לא חושב שזה מתאים לפה.

בדיוק הזכרת לי מישהו שביקש ממני אתמול ולא הספקתי לשלוח לו בגלל הלחץ של העבודה והבחירות אתמול.

אז הנה זה קרה. וזה בסדר שלאנשים אחרים זה לא מתאים.

קלילות זה אופי.

אני זוכרת מדוייט שכל דייט איתו היה נורא כבד, עמוק וכבד, התחרפנו בכל נושא, חזרתי עם מועקה למרות שעל פניו הכל התאים.

משהו בחיבור של שנינו (גם לי יש צד כבד) יצר תסבוכת מכל דבר קטן.

אם אחרים צדדים אחרים שלי גם יוצאים.

החיים לא כאלה כבדים בטח לא בגיל הזה.

אם כל דייט יוצר מועקה, אולי כדאי להעלות את השאלה האם זה מתאים ברגש ולא על הדף.

ועוד עצה

אולי שלא ידברו על התלבטויות בקשר ופשוט ינכחו בקשר?

לסכם שלא מדברים על זה מספר דייטים ושכל אחד ימצא מישהו אחר לפרוק לו על ההתלבטות בזמן הזה.

הם גם מאד יודעים להנות יחד.

כשהם כן מצליחים לעבור את המוזיקה הם ממש נהנים יחד.

רק שכל הקשר בשיחות למשך שבועיים מייצר שמעלים נושאים כבדים לשיחה, וגם שעיפים מותשים נפשית ופיזית כשהן נפגשים כבר.

והם באמת מבינים שהחיים לא אמורים להיות כבדים,

רק לא מבינים איך לשנות את זה.

לא לשתף אחד את השני בלבטים מחשבות?

לשים לב על מה מדברים? זה לא מייצר קשר פלסטיקי?

גם ההבנה שהתלבטות על הקשר עדיף לספר למורה/מתווכת/ חברה ולא לבן זוג, נותנת תחושה קצת של קשר לא מספיק פתוח וכנה. לא?

וממש תודה על התגובה 🩷

לא נראה לי שנכון להעלות כל התלבטות כל הזמן.

זאת תקופה של רכבת הרים והרבה רגשות וחששות

אם נשתף כל רגש חולף זה יכול ליצור בלבול וחוסר ביטחון אחד אצל השניה.

אולי לסכם זמן של כמה דייטים להנאה בלי חפירה על הנושא.

זה לא אומר להסתיר, זה אומר לשתף מאוחר יותר כשהדעה מגובשת.

בזוגיות אחרי חתונה זה שונה, יש כבר ביטחון בקשר ושיתופים של רגשות לא מערערים את הביטחון.

אעביר להם.

ממש שמחה על כל תגובה פה.

כי אני מרגישה שממש אין לי מושג בנושא כי לא הייתי שם,

ואין להם יותר מידי עם מי להתייעץ מעבר אלי.

לפעמים גברים חושבים שכנות מחייבת לשתף בכל ספק והתלבטות, אבל חשוב להבחין בין פתיחות בריאה לשיתוף יתר.

התלבטויות הן חלק טבעי מהיכרות, אך לא כל ספק צריך להעלות מול הבחורה. לפעמים נכון לקחת זמן עם עצמך להבין מה מפריע ולהתייעץ עם אדם שאתה מעריך.

היה גבר שמאוד הערכתי שידע לומר לי ,אני צריך קצת זמן עם עצמי, וחזר אליי אחרי שעיבד את הדברים. בעיניי זו בגרות ואחריות רגשית.

לעומת זאת גבר אחר שגם היה כמה אבל אובר שיתוף חוזר של :רוצה, לא רוצה, מתלבט" עלול לערער את תחושת הביטחון של הבחורה בקשר!

המסר הוא לא להסתיר רגשות או להימנע מכנות. להפך, כנות היא בסיס לקשר בריא. אבל יש הבדל בין לשתף את הצד השני באמת שלך, לבין להפוך אותו לשותף לכל סערה פנימית שעוברת עליך... ולזרוק את זה עליו.

בעיניי, גבריות בוגרת היא לדעת להיות כן ופגיע, ובו בזמן לגלות אחריות רגשית ושיקול דעת לגבי מה משתפים, מתי ואיך.

לא מעט קשרים עלולים להסתיים דווקא בגלל התנהלות כזו, ולא בהכרח בגלל חוסר התאמה. שימו לב לזה.

תאמת שאצלם זה דווקא הבחורה שיותר מעלה הכל מאשר הבחור.

הוא מדבר איתי ומעלה הרבה מולי ומשתדל מולה פחות. אבל היא כל התלבטות מעלה בפניו.

אעביר להם את דעתך.

תודה!

זה הגיוני

אישה מטבעה יותר משתפת .. הדעה שלה גמישה יותר .

בסוף, תחושת ביטחון היא דבר בסיסי בקשר.

ולא צריך להרגיש באופן כרוני התשה

אין עניין לייצר שמחה בכוח כשהיא לא קיימת גם אם בהתחלה היה מאוד טוב.

אם כשהם נפגשים אין תחושת הקלה ורוגע, זה משהו שצריך לתת עליו את הדעת.

ואם יש אפשרות לקחת קצת הפסקה מהמילואים לטובת הדייטים, אני חושבת שזה יכול לעשות טוב ולאפשר לבחון את הקשר בצורה רגועה יותר.

מסיים עוד חצי שנה.

הם מאד יודעים לשמוח ולבנות יחד,

רק שהרבה פעמים זה לוקח להם זמן כי קודם יש מועקות ורק אחרי זה נרגעים ושמחים.

מרגיש לי קצת שהיא מחפשת אצלו ביטחון מעבר לרגיל, משהו שעובר כבר לתלות קצת אולי.

איפה הגבול?

אני חושבת שחשוב לא למהר לפרש את הצורך שלה בביטחון כתלות. לקבל תחושת ביטחון מהבחור שאיתו היא בונה קשר זה צורך בסיסי וטבעי(:

לפעמים אנשים חושבים שנשים מחפשות בעיקר ביטחון חומרי אבל בעיניי, מה שאישה באמת מחפשת הוא קודם כל יחס יציבות אכפתיות ותחושה שיש לה על מי להישען.

במקום לשאול אם היא זקוקה ליותר מדי ביטחון, הייתי שואלת מה עוד לא ניסינו לעשות כדי שהיא כן תרגיש בטוחה בקשר?

אולי לדבר איתה יותר, ובעיקר להקשיב לה באמת. לא רק הקשבה פסיבית, אלא הקשבה פעילה, מתוך רצון להבין את עולמה הפנימי.

אפשר לשאול מאה שאלות שלא נוגעות בנקודה, ואפשר לשאול שאלה אחת מדויקת שפותחת את הלב.

והשאלה החשובה בעיניי היא: מה פותח לה את הלב? 🩵

זה באמת מאד מורכב.

כי יש כביכול חורים בדרך של בנית הקשר. ושיחת טלפון לא יכולות להחליף נוכחות אנושית.

מה שהייתי מציעה זה לדבר על זה- כלומר על מה שאת שואלת אותנו, שישטחו אחד בפני השני את עצם המורכבות הזו. שיחה כזו כנה, של לפגוש את האמת של המציאות יכולה דוקא לייצר העמקה בקשר וקירבה. וגם אם לא - זאת האמת ומאמינה שכדאי לפגוש אותה. ביחד.זה חשוב.

ועוד משהו לא כדאי לתת לזה כותרת של מועקה, אלא זו התמודדות מאתגרת, כי באמת גם המציאות של המילואים והמלחמה הקיומית היא מאתגרת בלי קשר, ואין דרך יותר יפה להציג את זה. זה אמיתי.

שיקבלו את השמחה כל אחד לחוד ושניהם ביחד- מכך שהם עושים את התנועה הנכונה, פוגשים מבררים משוחחים, מסכימים להרגיש לחשוב לתקשר את כל מה שעובר... בלי הלקאה עצמית. אדרבה הם הם הגיבורים שמתמודדים ושואפים לבניית בית בתוך כל הכאוס. ועוד דבר- אולי אחרי שיחה כזו ילכו שניהם לכותל להתפלל על זה... שיכניסו את רבונו של עולם איתם... שיעלו את הכאב לתפילה ... וההליכה הזו ביחד לשם ההתכווננות הזו היא תנועה נכונה במאמצים..

אני מקווה שכל אלו יכולים להרפות את המתיחות ולהוסיף נינוחות. העיקר לא להיאבק עם המצב. אלא לפגוש אותו בענווה ולהתמודד. בשכל ישר ברגש ישר בישרות.

הייתי מציעה אולי שילכו כזוג לשוחח עם רב מסוים או דמות רוחנית שתחבר אותם לאמונה ולרצון השם בנקודה הזו, לגודל, שתתן מאור פנים, הארה של תורה , שתתן כוחות להמשיך ולבחון את הקשר.. בנחת...ותסייע ב"ה לנקות מהמרחב את מה ש"מיותר"..

מקווה שהובנתי

בהצלחה

אפשר ל משיך לצאת, קשר טוב קשה לייצר ככה. שיורידו את מימד הזמן והלחץ. ויתנו לזמן לעשות את שלו. לפי מה שאת מתארת זה יכול לקחת הרבה זמן. אם טוב להם ככה. שיהיה. לא להילחץ.

אם זה קשר שחשוב ויקר להם,

והם מוכנים לעשות עבודה כדי לממש את הפוטנציאל -

לדעתי נכון לפנות לאיש מקצוע,

אחד (או אחת) עם ניסיון,

בדגש על קשרים וצבא

שידריך אותם וייתן להם כלים.

לדעתי אין לזה תחליף.

כן, להוציא על זה כסף.

וזה לא זול.

אבל אם זה חשוב להם -

זה יכול להביא את הקשר הזה לרמות אחרות.

(אני כותבת את הדברים כמישהי שעברה מסע, כתבתי על זה מעט כאן:

פגשתי מישהו. - לקראת נישואין וזוגיות

וכדאי אולי גם לקרוא את התגובה הזאת בשרשור ההוא: להלן דבריו: - לקראת נישואין וזוגיות

לא כ"כ רוצה לשתף בבמה ציבורית זו את הדרך שלנו, אבל אולי באישי אוכל לפרט יותר.)

אין לי משהו חכם לומר