פגישה שונה ומגוונת.

אני יצאתי פעם אחת לטיול עם עוד זוג
היה נחמד, אך צריך להשתדל שזה לא יהיה ארוך ומעיק מידי

זה תלוי במצב ובתקופת אורך הקשר
כמובן שלא אעשה דבר כזה בחודש הראשון

כן. אני נחרצת!!!!

דברים כאלו גורמים לאסונות בין זוגות והורסים משפחות!

מהכירות אישית עם מקרה כזה....

חוסר צניעות מוחלט!!! היחידה שאמורה להיות בראש ומול עיניי הגבר זו אשתו ולא שום חברה שלה! ולהיפך!!!!

מזכיר לי מישהי שסיפרה לי על מקרה שהגיע אליה לטיפול - יצאו להם הזוגות (צנועים וחסודים - שלא תבינו לא נכון!)
לבילוי יחדיו - רק שאחרי זה אחד החברים בא בטענות לאשתו על צורת הלבוש וכו' ו"למה את לא נראית כמו X?"...

משאת מתחתנת?

בחיים לא תצאי עם חברות שלך נשואות (עם הבעלים) לטיולים? בחיים לא תזמינו חברים הביתה? אולי גם אל תשלחי את בעלך להביא את הילד מהגן, יש שם גגנת ועוזרת, ואמהות אחרות הי"ו...

ה"לא" הנחרץ שלך ממש עשה לי תחושת חנק בלב....מצטערת.

אני אשמח שלבעלי ולי יהיה חוג חברים משותף, שאפשר ליצור איתם קשר, לטייל, להזמין לארוחות וכו'. ואני רוצה לסמוך על בעלי שגם הוא יפגוש את מלכת היופי, או כל אחת אחרת הוא יישאר שלי...לא שצריך להעמיד אותו בניסיונות גדולים, קרו דברים מעולם. אבל חברים....זה הבסיס של הבסיס...

ואם כבר - אחד הדברים העקרוניים אצלי זה בית פתוח ואורחים תמיד (תשאלי את חתני )

אבל חובה לשים גבולות. וכשזוגות צעירים בתחילת דרכם מתערבבים יחד - לדברים טובים זה לא מוביל.

הנשים בחדר אחד והגברים בחדר השני.

נכון שזה נשמע שחור.. אבל עדיף שחור כזה ולא שחור של גירושין, שינאה, קינאה או חוסר צניעות.

מצטרפת ומחזקת את חברתי לפורום, ט' הכלה היקרה!

סליחה???

ואם הייתי בעלך הייתי נעלבת קשות

אלא אם כן את מדברת על עצמך במחשבה שאת תתפתי לגבר של חברה שלך?!?!

ואם זה נראה לך חסר סיכוי,אז שאותו דבר יראה לך גם אצל בעלך-כחסר סיכוי!

ובכלל הוא יראה נשים ברחוב,הוא יראה נשים (אחיות\דודות\בנות דודות) בחגים\אירועים אז גם אז תחשדי שהזוגיות שלכם תהרס?!

רב שעתי עם נשים "זרות", שרואים את התנהגותן, הליכתן והליכותיהן וכו'...

ההבדל מובן?

וכמובן שזה תלוי בשמירת העיניים הן של הגבר והן של האישה.

מהרגע שתתחתני את לא תעשי חגים\שבתות אצל המשפחה שלך?
או שתבקשי מאמא שלך ואחיותייך להשאיר את הבית רק עם הבנים

ואם את אומרת שאני מקצינה,תוכיחי זאת מההלכה
שזה מותר וזה אסור.

בואי נעשה הפוך רגע - אם לא אכפת לך

ותוכיחי לי מההלכה שזה מותר וזה אסור.

(באשתו אמרו ק"ו ...)

שציטטתי משהו מהמקורות על היתר ואיסור
את הרב משה פינשטיין שהתיר דבר כזה והוא לומד את זה מהמצווה של פסח שצריך לשבת חבורות חבורות

רוצה את המקור של זה? (למרות שמן הסתם לא תעייני שמה)

ועכשיו תוכיחי שאני לא אקרא.....

תקבלי אותו מחר בלי נדר.

בכל מקרה,מה המקור ההלכתי שלך לאיסור הוודאי?

אז אנחנו חוזרים לאותה נקודה
מאותו רגע שתתחתן אתה לא מתכנן לעשות שבתות אצל אישתך או אצלך אם גיסתך וכדומה נמצאת?

אם אתה עונה כן,אז סבבה אתה במקום אחר לגמרי
אבל אם אתה עונה לא,אז מה השוני?

ואל תענה "הגזמת זה משפחה"
אישה זה אישה,גם גיסתך אסורה וגם אחותה של אישתך.

הביאו לי הוכחה מהרב פינשטיין שזה מותר
ולומדים את זה מפסח שצריך לשבת חבורות חבורות
וזה לא מחייב בני משפחה

הבעיה שבאמת צריך לדעת לעשות זאת בצניעות
אני לא חושבת שהבעל צריך להיות עם האישה אלא גבר עם גבר ואישה עם אישה
להביא את צורת השיח לכך.

אבל עד אז נלמד על זה לעומק ונחליט בעצמנו

האם אתם מתכוונים לנתק קשר מחברים או לא להזמין ח ברים הבייתה?

א. אין כזה דבר חברה מעורבת מתוקנת. אין חיה כזו. זה לא קיים. מי שמנסה ליצור כזו זה רק בשביל הנוחות האישית ש"אני מתנהג עפ"י שו"ע ושם זה לא כתוב". וזו הדרך הכי אהובה עלי <צ> פסיחה על שני הסעיפים.

ב. מאחרי החתונה לא יהיו לי חיים? הפוך. בעז"ה בעוד חודשיים (אמאלה ) אפתח בחיים חדשים, מרתקים שמחים ומענינים!
וכשהחיים האלו יהיו עפ"י תורה והלכה ב ד י ו ק !!! בלי פשרות. ובלי התחכמויות עם ההלכה....
רק ככה אלו יהיו החיים הכי מושלמים והכי חיים!!

ואין מצב שאנתק קשרים ואין מצב שלא אזמין!!! אבל כשהכל מנוהל בצניעות!

יש פתגם שאומר - האסור אסור. והמותר. מיותר.

מוזמנים להיכנס בי

לילה טוב.

אם אבוא אלייך עם אשתי- תארחי אותנו?

או שתשלחי אותנו לישון בחוץ על הדשא?

קודם שיהיה דשא. ואם לא - אז במרפסת בינות לעציצים. למה? חשבת אחרת?

זה נראה לי ברור.

..

אבל בואי נדע להתייחס לזה נכון

א.יש הרבה היתרים לכך

ב.לשבת עם זוג\לעשות חג ביחד זה חברה מעורבת מתוקנת?
את מתכוונת לעשות חגים עם המשפחה שלך,אם כן,מה השוני?

ענת,צריך לעשות גבולות לכאן ולכאן
אחרת או שנמצא את עצמנו מתפללים ביחד,או שנמצא את עצמנו עושים רחובות לנשים רחובות לגברים,פתיחת סופרים נפרדים.

צריך לדעת איך לעמוד יציב על החוט שבין החברה המעורבת לבין הפרדה קיצונית.

שאלה שחושבים שזה לא כשר,חושבים שרק הם שומרי ההלכה המדויקת
שכל השאר חפיפניקים דתי לייט,דתי מחמד,וכל הכינויים האלה..

הבעיה היא שצניעות נמדדת בין בנים לבנים או אורך השרוול
ולא בבת עצמה,בענווה,בדיבור,במחשבה.

נו אז הרב משה פינשטיין דתי לייט,מה רע?!

לא אני זו שמגדירה צניעות מהי. יש לנו הלכה. נראה לי...

מה זה כשמדובר בצניעות?
אם זה אומר לארח את אלעדי על הדשא - אז ברור. שיבוא מצידי יחד איתך לארוחת צהריים כל יום

תבדקי בבקשה בהלכה אם מותר לארח זוג בבית על אותו שולחן בלי מחיצה

אתה יודע לקרוא? אני מאמינה שכן. תקרא את אחת התגובות שלי למעלה ^ מצידי הייתי מפנה אותך גם לחתן שלי.

כבר היה פה דיון על רוח ההלכה וההלכה היבשה. ואני עיפה ולא מתחשק לי להיכנס לזה.
ואני אארח גם אותך עם אישתך אם תרצו - ובלי מחיצה

ואם נעזוב לרגע את ההלכה - ואקח את עצמי כדוגמא - אחת שחונכה עפ"י שו"ע כמו עוד כמה בנות כאן,
אז בדיוק כמו שלא אצא עם בעלי לקניון עזריאלי גם אם מאוד ארצה כי יש חנות שתמיד אני מוצאת בה חולצות מהממות...
אבל הפריצות וחוסר הצניעות שם אההמ...
על אותה דרך לא נראה לי מתאים שבעלי יפטפט בסעודת שבת - אפילו (!!) עם גיסתו. ולהיפך. אני עם גיסי.

קיצונית? אולי.

אישה יהודיה כשרה אמורה לדאוג לקדושה של בעלה...

בכל מה שזה אומר וכולל!!!

בס"ד בר"ה

וזה בתנאי שהזוגות טריים כי הרי הם הכי אוהבים אחד את השני בעולם ובתנאי שיש אוירה של קדושה ואין דיבורים לא טובים אפשר צחוקים וכאלה אבל שיהיו דיבורים כשרים!!!!!!! אשריכם לגמרי בקיצור!!!!!!

אני לא רואה בזה בעיה, ברור שצריך לדעת לשמור על גבולות...

אבל אם הייתי אומרת לבעלי שאני לא מוכנה לצאת עם זוגות כי אני מפחדת שהוא לא-יודעת-מה.. הוא היה נעלב כהוגן! אתן שמות את הגברים בעמדה נחותה מאד!

לא לדבר עם גיסתו??? נו באמת......

אני מאמינה שאם מדובר בגברבר נורמלי, בוגר, רציני, אין שום בעיה, ובקטע עם הגיסות- אני לא יודעת אם לצחוק או לבכות...

לפחות עד הילד הראשון..............

שאז זה יותר מפגש משפחות יותר מאשר מפגש חברים.

	אתמול, 17:30 מה דעתכם יציאה לבילוי של כמה בני זוג י עדיאל1 י(56 תגובות)
	כשר או לא? כמובן מדובר שהיציאה מעורבת אבל צנועה

________

בוא נחזור לשם^^ להתחלה - לא מצאתי את הערך הזה בויקי "מעורבת אבל צנועה" - תוכל לתרגם לי?

שו"ע המקוצר- חלק ו'- סימן ר"א-

ה. "ואסור גם-כן להלך אחורי אשה, אפילו אם היא מכוסה מכף רגל ועד ראש... ואם היא הולכת ארבע אמות ("כשני מטרים") לפניו, אין קפידא, אבל אם אפשר ישתדל להתרחק עד שאינו מבחין בהילוכה......"

אז אם כך, גם שהיא צנועה ומכוסה... אסור רק ללכת אחריה.. אז לראות אותה ב'בית מקדש מעט' באמצע תפילה???

עמית, תלוי איזה רב  את הולכת. אם את הולכת עפ"י רב שמונה מטעם... זה לא כמו רב שמונה מרמת דרגתו. וח"ו אני לא מזלזלת באף רב. אבל לפעמים.. אני חושבת שצריך להתאים לנו רב עפ"י הרמה שלנו. (אני יודעת שזה נשמע גאוותני משו, ממש לא. אני רק רוצה להוכיח שיש כמה פנים לתורה וכל אחד ימצא את הדרך המתאימה לו ושאף אחד לא יזלזל באחר שעובד את ה' בתמימות אמיתית וישרות. ולא משנה מהי הדרך, כל אחד ודרגתו)

בידידות, אור.

יש הלכה 1.שאסור ללכת אחרי אישה
ויש הלכה שניה שאסור לראות אישה מתפללת

אבל מי שמעמיק בגמרא וברזי התורה מבין לעומק מהיכן מגיעות ההלכות האלה ולשם מה הם נקבעו כך,ומתוך כך הוא יודע להסביר נכון ועמוק מה האיסור ומה ההיתר,מתוך כך הוא יודע לפסוק,להחמיר ולהתיר.

ואם לא מספיק לך מרא דאתרא,פוסק,דיין אז זאת בעיה שלך.
לעבוד את ה' בצורה נחרצת,להגיע למצב של לעשות רחובות נפרדים,לגלח את הראש ולשים פאה בלונדינית,ולחשוב שכל זה רצון ה',זה טעות חמורה.
וגם הרב דב ליאור אמר שזאת "חסידות מיותרת".
כדי להגיע לאמת וליושר צריך ללמוד להעמיק להתפלפל (להרים אגודל בינישית אם צריך..)כדי לדעת שאני באמת במקום הנכון,לא רק כי הרב אמר לי,אלא גם מבחינת ההיגיון אני פועלת בחוכמה שה' חנן אותי בה ולא מקבלת את המציאות כתוכי.

הסבתות שלנו עבדו את ה' ככה,ורוב הדור של ההורים שלנו פרק עול מצוות.
אני חלילה לא מזלזלת בעבודת ה' של הסבתות,אבל צריך לדעת גם להעמיק,לענות,לשאול,להתפלפל,להסתבך עם עצמנו
ובפרט האישי,לקבל הכל כי ה' ציווה.

בדברים כאלה שאין בשו"ע פרמטר מדוייק על המילימטר מתי צריך מחיצה ומתי לא, צריך ללכת לכיוון של "שמע בני מוסר ואל תיטוש תורת אימך". פשוט צריך לראות איך נהגו אבותינו ואבות אבותינו מדורי דורות. וראינו שנהגו שכשיש שמחות או אירועים רבי משתתפים, הקפידו על הפרדה מלאה כולל מחיצה. ומתי שמדובר על ביקור משפחה אצל משפחה, וכל שכן אצל קרובי משפחה, נהגו לשבת סביב אותו שולחן בצניעות המירבית שאפשר: או בנות ליד בנות, או משפחה אחרי משפחה. וזה כל הסיפור.

בוודאי שלצאת לבלות עם משפחה שאינם קרובי משפחה זה בעיה, כי כל מטרת היציאה היא הווי ונוצרת אווירה קלילה שיכולה לגרום מכשולות. וזה שונה לגמרי מאירוח בבית.

א. כתבתי למעלה שזה בשם X. ואם זה לא היה מובן הנה הסבר - העתקתי את זה ממסר אישי שקיבלתי הערב.

ב. 'לא ככה נצמדים לאמת של הלכה' - שוב חזרנו לנקודה של - מי זה שקובע?? ההלכה? או את??? או הנוחות שלך? או שלי?

ג. בעזרת ה' ובישעותו כשהראש שלי יתרוקן מהעבודת גמר (הלואי הלילה) מקוה שיהיה לי את החשק לענות עם מקורות וכו'.

עמית - לקחת את זה למקומות אישיים זה לא בוגר.... לתשומת ליבך.

ואנחנו לא נעשה מקח על איזה רב יותר גדול.

יפה!את לא יכולה ללמוד הלכה מלדבוק בתורת אימך וכדומה
אלא להביא את ההלכה עצמה!
למצוא כל מיני משפטים שכאלה זה קל,לגמש את ההלכה אלינו זה קלי קלות
אבל להציג את ההלכה כמו שהיא,אני לא רואה שעד עתה זה נעשה על ידך.

יש לך טראומה מאיזה מקרה שאת מכירה

לפני כמה זמן דודה שלי (רבנית גדולה בחו"ל) שעוסקת בשלום בית וכדומה
סיפרה לנו שזוג התגרש אחרי שנתיים בגלל איזשהו סיבה נגיעה,אז בת דודה שלי אמרה,רואים צריך לגור ביחד לפני,להכיר את הבנ"א גם בתחום הזה.
אם נלמד מהמקרה שדודה שלי הביאה,בת דודה שלי צודקת.
באמת כל אישה בסופו של דבר לוקחת סיכון ליפול על בעל כזה
אבל אדם עם שכל יבין,שא.קיימת הלכה שאוסרת
ב.שזה מקרה שלא ניתן להשליך עליו על הכלל.
זה שתסתגרי בבית עם בעלך זה לא מה שיגרום לו לא לקנא באחרת
כי הוא יכול לראות את אחיותיו,את גיסותיו.
אדם שמקנא\מזלזל באישתו זה לא כי הוא פתאום נחשף לנשים אחרות
זה כי משהו בזוגיות שלו\באישה שלו דורש שיפור וצריך לגעת בבעיה עצמה.

המקרה שאת מכירה אולי באמת נוראי וקשה
אבל הבעיה היא לא ההחשפות לעוד זוגיות,הבעיה היא בזוגיות עצמה.

דיברתי בכללי על הגאווה שיוצאת מהשרשור הזאת
אדם שאומר על משהו איסור וודאי ופוסל כל דעה שאומרת שזה מותר,הוא גאוותן
הוא בעצם אומר לעשרות רבנים שמתירים,אתה קטן אני שדבק ברב הגדול שלי צודק.(למרות שאני לא אוכלת פופשדו בפסח,כי הרב שלי אוסר ואומר שזה חמץ גמור!!אני לא אגיד שזה חמץ גמור כי רב גדול אחר מתיר את זה לכל דבר)
וזה גאווה.
לא יודעת למי זה מתייחס,לי קשה לשמוע את הגאווה הזאת ולשתוק.
גם אם זה נוגע בכמה אנשים ספציפית.

בעז"ה, בחתונה שלי, בעוד חודשיים - כשהוא יבוא לכסות אותי - נדאג שח"ו ח"ו לא תעמוד אף גיסה/אחות/סבתא/חברה באזור, ובטח ובטח שלא ידרקו אורז/נצנצים ושאר מרעין בישין על השטריימל רחב השוליים שלו....
רק אני וגאוותי נשב שם יחד עטופות לבן ונחכה ברעד.

 מה יהא על ט'? לאיזו מסקנות היא הגיעה.. ה' ירחם... [ומאיפה הגיע השטריימל שם?]

הוא @חתול זמני.

פשוט עדיין לא הכרתי אותך מספיק זמן בפרום  

זאת אומרת להתחיל לפרגן על המעשה הטוב שהאדם עשה - "איזה מעשה X טוב עשית"

ואז להגיד לו שזה לא רק המעשה אלא המעשה נובע מתכונה טובה שלו - "זה שעשית ככה זה מראה שאתה X Y Z"

אני שואלת כי ספציפית לגבי מחמאות לילדים, דווקא הבנתי שעדיף להחמיא על מעשים, ועל מאמצים. ולהימנע מלהדביק תוויות של תכונות אופי (חיוביות, כמובן. שליליות זה מובן מאליו)

את מציגה את זה כהנחת יסוד שאני לא כל כך מבין.

אדרבה, אם מדברים על ילדים - אדם תופס את עצמו עם תכונות חיוביות שהן מהותיות בשבילו, זה בונה לו תדמית טובה. 

והסיבה שאליה כיוונתי - ברגע שאת מפרגנת רק על מעשה יש בזה משהו שיטחי. אבל כאשר את מפרגנת על עצם האישיות בזה משהו הרבה יותר אישי והרבה יותר מחמיא. זה לראות את מי שמולך ממש ולא רק בתועלת שהוא עושה. כל אחד רוצה ש"יראו אותו".

רצוני הוא להיות סמוי מן־העין.

יש עוד מחקרים דומים.

הרעיון הוא שאם ילד מתרגל להתיחס לעצמו כ"חכם", "צייר", "מוכשר", "יפה", ורואה בזה את עצמו ואת הערך שלו - מה יקרה כשזה כבר לא יעבוד? אם הוא ינסה לפתור תרגיל ולא יצליח? הוא כבר לא יהיה חכם? אבל אם הוא לא יהיה חכם אז מה הוא בכלל? הוא ינסה לצייר ציור ולא יצליח - אז הוא כבר לא צייר, אבל אם כך, מה הוא שווה?

ולכן עדיף להחמיא על מאמץ, לחזק מסוגלות שמגיעה על ידי ניסיון, ולא להחמיא על כשרונות.

זה קצת שונה מהדוגמא הספציפית שנתת, לגבי עין טובה, כי בדוגמאות שלי מדובר על כשרונות ולא מידות. ושוב - גם מדובר על ילדים. אני צריכה לחשוב על ההבדל בין הדוגמא שלך לדוגמאות היותר ברורות של כשרונות, וגם כמובן על השוני בין הקשר חינוכי לקשר בין מבוגרים. 

הוא כמובן לא קשור לכאן

הראשונים.

לא דוחים חתונה בגלל זה, ובוודאי לא לוותר על קורס הקצינים וההכשרה החיילית. ממש חשוב לטובת פיתוח הקריירה שלך בצבא ובהמשך באזרחות, עפ"י הניסיון שתצבור בצבא.  

מה שכן, ממליץ לתכנן בינכם מניעה בחודשים הראשונים. עד שתכנס למסלול שירות צבאי נוח מבחינת הבית.  

רק חושבת שלאשתך יהיה קשה. שנה ראשונה יעשה לביתו....

חושבת שהקשר בין בני הזוג בתחילת דרכם, הוא החשוב ביותר.

נניח שזו היתה קרירה אחרת, לא צבאית?

איזה מרגש

שתבנו בית קדוש ושמח ביחד

מזל טוב,

שיתמלאו כל משאלות ליבכם לטובה בבית הנפלא שתקימו יחד באהבה, בריאות, שמחה ואושר לאורך שנים רבות

איזה יופי!

שתזכו לבנות בית נאמן בישראל מתוך אהבה, שמחה, נחת ורווח!

המון המון מזל טוב! כן תרבינה הודעות משמחות כאלו!

איזו בשורה משמחת ומרגשת

בשעה טובה ומבורכת ממש

שתזכו לבניין עדי עד בשמחת עולם ובאהבה גדולה ❤️🌟🥳

-לשאול מראש את שני הצדדים אם יש דברים במראה חיצוני שקשה להם איתם והם עילה לפסול מבחינתם, ולפעול לפי זה.

-אם יש אפשרות להציע קודם לצד שפחות יתלהב בלי שהצד השני יודע שהציעו אותו. אולי לבקש פרטים משני הצדדים, ורשות להציע וכולי... ואח"כ אם התשובה שלילית להגיד שבסוף הצד השני תפוס.

נטית ליבי אומרת שזה לא אחריות שלך, מי שלא ירצה אז לא ירצה, אתה עשית את שלך.

איזה הצעה שהצעתי לחבר.

תתיעץ עם אנשים שמבינים