ואני עדיין חושבת על הקשר שלנו... הייתה פרידה נורא קשה לשנינו...
נהרות של דמעות זלגו לי מהעיניים. אהבה יכולה להיות כל כך כואבת... וכמה שאוהבים יותר כך היא כואבת יותר.
לא הייתי מאמינה בחיים שאעלה לפה שרשור עליו אחרי תקופה כזו ארוכה שעברתי, פשוט זה התעורר בי פתאום בצורה חזקה...
זה הגיוני שאני עדיין חושבת עליו? ממש מבאס אותי שלא השתחררתי ממנו! זה לא שאני רוצה לחזור אליו כי זה היה קשר לא בריא מסיבות מסוימות, אבל אני כן מאוד מתגעגעת.
רעיונות ועצות יתקבלו בברכה!
עד כמה שאומרים שהזמן עושה את שלו.. אני מנסה גם להתמודד!!
עוקבת אחרי השרשור כדי לקבל עצות גם..
מקווה שזה מחזק אותך שאת לא לבד 
אותי זה קצת מרגיע האמת...לדעת שיש עוד מישי שמרגישה כמוני אז.. תודה לך!
עריכה: אגב, יצאתי עם מישו אחד נוסף אחריו ורק דייט אחד..ומאז אני בהפסקה.. אני מקווה מאוד שאחרי שאני אקבל הצעה טובה ואתחיל לצאת זה ישתפר...
אל תרגישי רע עם עצמך שאת עדיין במחשבות על זה.. תאמיני לי שזה יעבור. אל תילחמי במחשבות על הקשר. תני להן מקום. תראי שעם הזמן את תגידי תודה שקרה מה שקרה ותרגישי שזה מאחורייך לגמרי!!
את מזכירה לי את עצמי לפני כמה חודשים טובים..אפשר לומר שהייתי באותו המצב בערך - יצאתי עם בחור תקופה של שלושה חודשים. הוא היחיד שהצלחתי להרגיש אליו משהו אי פעם. הרגשתי שזה זה! הוא גם שידר את אותו הדבר אבל בסוף לא הסתדר מכל מיני סיבות שלא תלויות בנו.
ואחרי הפרידה? כאב לי כמו שבחיים לא כאב. הייתי יכולה פתאום ככה סתם באמצע היום להרגיש שעולות לי דמעות והתאמצתי כל כך להראות שהכול טוב ולהתגבר עליהן. לא יכולתי לשמוע הצעות ולא יצאתי עם אף אחד כמעט שנה.
בתוך כל הקושי הייתי אומרת תמיד תודה לה' על הכול גם אם אני לא מבינה למה כל זה קרה..היו לי כל כך הרבה שאלות שידעתי שיש להן תשובות רק שאני לא יכולה לראות אותן. לפחות לא באותה תקופה.
והיום? מעל שנה וחצי אחרי הפרידה ואני מודה לה' ומבינה כל כך למה זה קרה!!! עם הזמן הרגש התחיל לרדת..
לא ניסיתי להילחם ולהעלים אותו - פשוט חייתי את החיים כרגיל, השלמתי עם המחשבות עליו (והן ליוו אותי הרבה..) אבל השתדלתי למלא את היום יום שלי בכל הדברים שעושים לי טוב.
לאט לאט בלי לשים לב הבחור נעלם לי לגמרי מהמחשבות וגם הרגש כבר הלך. וכשהרגש יצא ובמקומו נכנס השכל (וגם קצת בגרות שהספיקה להגיע) הבנתי כמה שלא היינו מתאימים ואיזה חסד מאת ה' שלא הסתדר!
לא האמנתי על עצמי שאוכל להתגבר על זה לגמרי ולצאת שוב פעם בלי מחשבות עליו ועם לב נקי לגמרי!
אבל זה קרה ועם הזמן תראי שזה יעבור, רק אל תייסרי את עצמך שאת עדיין חושבת עליו.. זה טבעי לגמרי וכמו שלגוף יש זמן החלמה עד שהוא חוזר להיות בריא וחזק כך גם לנפש וזה הזמן שהנפש שלך מתחזקת וחוזרת לעצמה!
ועוד משהו אחרון - כל זמן פנוי שיש לך שבו את יכולה לדבר עם ה' תנצלי ותראי כמה זה מחזק.
אין לי ספק שתתגברי על זה..בהצלחה3>
את צודקת ואת מדהימה!
זה קשה,וזה כל כך הגיוני.כל כך כל כך הגיוני.
היית בקשר,פיתחת רגשות,הייתם שם אחד בשביל השני.
שיטת ימימה אומרת-לא לפחד מהכאב.
כן את עצובה עכשיו,את מתגעגת אליו.אל תנסי להעביר את זה.תני מקום לכאב,את בוכה?לכי לצד תבכי(שאי תפילה בזמן הזה)תתני מקום לעצב.
תרגשי עם עצמך שפרקת.
ואז לכי,שימי לך שיר יפה ושמח שאת אוהבת ביוטיוב,תחייכי,תשמחי,תסתכלי לשמים ותגידי לו:ה',העברת אותי בניסיון הזה-"
הניסיון הזה הוא לא פשוט כזה
הוא רק נראה תמים נחת עלי אימים
הניסיון הזה עדיין לא מרפה
זקוק לקצת עזרה לקצת הרבה רחמים
קלות הראש הזאת עלתה לי לא פחות
עכשיו אני אובד דרכים אובד עצות
אין לי פתחון פה ולא פתרון לב
מודה בפה מלא
אז תן לי יד הושט לי יד
כי אני לא יכול עם זה יותר לבד
אנא אלי שמע קולי.
אני גם עברתי את זה,וכשיוצא לי לראות אותו-זה קשה,אבל מחשל.והזמן כל כך עושה את שלו.ה' איתך
בתשירות בדימוסזוהרת בטורקיזתודה לך זוהרת בטורקיז אני לומדת מהתגובות שלך הרבה...!!
את מהממת!!
בתשירות בדימוסקראתי את התגובות של כולם וירדו לי דמעות. אני ממש מרגישה כאילו ירדה לי אבן מהלב. תודה ששיתפתם אותי! המון אושר לכולם!!
תפרגנו על מעשה טוב ואז ממנו תדברו על התכונה שאתם אוהבים בה/ו באישיות.
דוגמא -
תודה שאתה מפרגן לי כל הזמן, ממש אני רואה בזה את העין הטובה שלך
הוא @חתול זמני.
פשוט עדיין לא הכרתי אותך מספיק זמן בפרום
היי לכולם,
בעז"ה אנחנו נתחתן בחודש אב, ובאזור חנוכה שאחרי אני מתחיל תפקיד ג'וב בתור קצין פרוייקט דרך עתודה (עדיין אין שיבוץ לאיפה נהיה בארץ)
כל הזמן מדברים איתנו על קורס קצינים וואלה בא לי לצאת כי אי אפשר להתקדם בצהל בפיקודי אם אתה לא קצין
הקטע זה שאם נגיד אצא בתחילת התפקיד כלומר 3 חודש אחרי שנתחתן, אז זה אומר שכשאהיה בבהד אחד 3 חודש אחזור רק לשישי-שבת
ודיברתי איתה על זה והיא מוכנה ודוחפת אותי שאני אצא כדי שדלתות בצבא יפתחו.
אבל לאחרונה גיליתי שגם ההכשרה החילית היא שבועיות ואז זה יוצא חצי שנה של רק שישי-שבת, זה לא יותר מידי?
מה שאר החיילים הנשואים עושים?
הראשונים.
לא דוחים חתונה בגלל זה, ובוודאי לא לוותר על קורס הקצינים וההכשרה החיילית. ממש חשוב לטובת פיתוח הקריירה שלך בצבא ובהמשך באזרחות, עפ"י הניסיון שתצבור בצבא.
מה שכן, ממליץ לתכנן בינכם מניעה בחודשים הראשונים. עד שתכנס למסלול שירות צבאי נוח מבחינת הבית.
רק חושבת שלאשתך יהיה קשה. שנה ראשונה יעשה לביתו....
חושבת שהקשר בין בני הזוג בתחילת דרכם, הוא החשוב ביותר.
נניח שזו היתה קרירה אחרת, לא צבאית?
באזור כייפי, ויפה עם מגוון אפשרויות לטייל ולכייף באזור..
חשבנו על אזור גוש עציון/עמק האלה/סובב ירושלים..
מתכננים חופשה חלומית לרגל יום נישואין ואחרי תקופה אינטנסיבית...
פנקו אותי בהמלצות מנסיון
תודה רבה!
ותודה לכל מי שידע כבר ולא סיפר
בקרוב אצל כולם בע"ה!
איזה מרגש
שתבנו בית קדוש ושמח ביחד
ארץ השוקולדמזל טוב,
שיתמלאו כל משאלות ליבכם לטובה בבית הנפלא שתקימו יחד באהבה, בריאות, שמחה ואושר לאורך שנים רבות
איזה יופי!
שתזכו לבנות בית נאמן בישראל מתוך אהבה, שמחה, נחת ורווח!
המון המון מזל טוב! כן תרבינה הודעות משמחות כאלו!
רוצה להציע משהי מהעבודה לחבר.
חושש שאחד הצדדים לא יתלהב מהמראה החיצוני של השני. (שזה כמובן לגיטמי, פשוט החשש האמיתי שאחד הצדדים יבין שזה בגלל זה..)
מניח שהפתרון פשוט אבל לא חד לי מה לעשות.
אשמח להסבר קצר.
תודה.
-לשאול מראש את שני הצדדים אם יש דברים במראה חיצוני שקשה להם איתם והם עילה לפסול מבחינתם, ולפעול לפי זה.
-אם יש אפשרות להציע קודם לצד שפחות יתלהב בלי שהצד השני יודע שהציעו אותו. אולי לבקש פרטים משני הצדדים, ורשות להציע וכולי... ואח"כ אם התשובה שלילית להגיד שבסוף הצד השני תפוס.
נטית ליבי אומרת שזה לא אחריות שלך, מי שלא ירצה אז לא ירצה, אתה עשית את שלך.
איזה הצעה שהצעתי לחבר.
תתיעץ עם אנשים שמבינים
מישהו פה שאל על איך מתנהלים נכון בשידוכים ובפגישות ועניתם יפה, אני לא חדשה בשידוכים אבל אשמח לשמוע מהצד הגברי איך הייתם רוצים שהמדוייטת תתנהל, מה עושים ומה לא.
סתם רוצה לשפר את איכות הפגישות.
תודה רבה! אשריכם!
כמו הגיישות ביפן וכיו"ב
כי האיכרות היו שזופות ובנות המעמד העליון יכלו לשבת בבית ולכן היו בהירות יותר
