תריסים ירוקים פתוחים

מעבר לפינה

נס של אהבה

תריסים ירוקים פתוחים -על ניל"י

מים לים- תל אביב לירושלים

אהבה מעבר לפינה(או משהו כזה) פרויקט התנדבות

כל הספרים הם בעקבות השמות

מעבר לפינה, ונס של אהבה.

הספרים האלה הם לילדים, תגידו מה שתרצו. לא מעל כיתה ז'.

[בדיוק כמו כוח 12 וכוח 13 ושלם יותר מלב שבור..]

מלון אורחים

על אהבות שלנו

מיקי שיינפלד - איכותי? "בכל מקום שהם" טוב מאד. "בא מלבנון" לא רע. "מים שאין להם סוף" - טוב, זה מורכב. הוא מדבר על נושא[ים] חשובים ועוסק בהם יפה, אבל הכתיבה - מצטער על הבוטות - על הפנים. מנסה להיות הרב סבתו, אבל לא מחזיק לאורך זמן, ומה שיוצא זו שפה שלא ממש מחליטה מה היא בדיוק. מקשה על הקריאה וחבל. "אבידות" - זכור לי כטוב, אבל בעקבות "מים שאין להם סוף" מתוכננת קריאה חוזרת לגיבוש עמדה.

והרב סבתו - אמנם רק ארבעה ספרים, אבל כל אחד מהם [למעט אולי תיאום כוונות] מצדיק לפחות חמש קריאות, לדעתי.

וזהו, תכל'ס. כמה עצוב. מה שמפנה אותנו לאפיקי הספרות החילונית [גרוסמן, לפחות חלק מהם] והגויית [רואלד דאל, רואלד דאל ורואלד דאל.

[אה, ו"סיפור קטן". לא קראתי, אבל אם הסיפורים לא השתנו מאיך שהם היו בעלון, זה לא שווה את הזמן של הקריאה, שלא לדבר על 55 שקל. עדיף תקנו את "בגן החכמה" - ואני ממש לא ברסלבר. ספר חשוב למי שרוצה לגבש דעה על נושאה האמונה והחכמה.]

נ.ב.

יש גם את "נוברדוק" של שמואל בן-ארצי (לא יודע אם הוא דת"ל או לא)], כמה סיפורים קצרים [ושמא - נובלות? מישהו יכול להסביר לי את ההבדל?] על תנועת המוסר וישיבת נוברדוק. אני ממליץ.

אה, לאחרונה קראתי את "הברית" של נעמי רגן [נדמה לי שהיא דת"ל], והוא בהחלט עשה חשק גם לספריה הנוספים.

יהודה.

שסופרים דתיים כמו מיכאל שיינפלד- א. פונים פחות לנוער צעיר ויותר לסוף תיכון ומאוחר יותר, ב. פחות כותבים לשעות הפנאי ויותר כבד ומעמיק. יש גישה בציבור הדתי שאם לא הכנסת מוסר השכל אחת לדקה, לא עשית, וזה מתבטא ברוב העשייה היצירתית. זה פחות פונה אל הצעירים והם מחפשים ספרות שקצת פחות דתית ויותר פונה אליהם. מישהו מכיר איזה ספר מתח טוב שנכתב על ידי דתיים? אין כאלה, כי דתיים כותבים או על מלחמות והיסטוריה [כמו הרב סבתו] או על דייטים וחיבוטי נפש עמוקים של בחורי ישיבות, שלא ממש מדברים אל תיכוניסטים [כמו שיינפלד].

בס"ד

הספרים של מיכאל שיינפלד כבדים. הם לא ממש לנוער...
גם חיים סבתו, זה לא ספר להנאה לילד בן 14 בשבת... זה להתעמק, לחפור... זה גם לא ממש עלילתי...

והספרים של סבתו ממש יפים וברמה. שיינפלד לא מגיע אליהם בכלל...

הבעיה היא - ספרים קלילים לשעות הפנאי (משהו כמו הארי פוטר) שאפשר לקרוא שוב ושוב ולהתמכר... וכשמסיימים אותו- מרגישים שרוצים להיות בו עוד..

יש ספר כזה??

בס"ד

מים שאין להם סוף ובכל מקום שהם- ממש יפה.
דווקא אהבתי את הסגנון בכתיבה.
לעומת- הרב סבתו שלא בדיוק התלהבתי[בלשון המעטה..]

אני רואה שהרבה חולקים כאן.. אבל טעם וריח וכאלה..

גם אני נהניתי מנוברדוק ומהברית.

אבל, (האבל הגדול) לא נראה לי שנעמי רגן דתיה - לפי מה שסיפרו לי שאר הספרים שלה לא נקיים.

אבל הוא משעמם תיכו!

ממש החזקתי את עצמי בשביל לסיים את הספר...

בחיים לא עשיתי כ"כ הרבה הפסקות בספר אחד.. הרגשתי כאילו אני לומדת איזה משהו...

(ואני לא עוזבת ספר באמצע.. ככה זה.. אלא אם כן הוא ממש על הפנים אז בגלל זה המשכתי)

בעזהי"ת

אכן יפה.

באיזשהו שלב של החלק הראשון עלו לי המוווון אסוציאציות של הכוזרי.

ו אם לומר את האמת הוא ממש כמו כוזרי..

העלילה יפה.. אבל הצורה שהיא מביאה את המסר  יותר מדי ישירה לטעמי...

למישהו יש איזשהו ספר להמליץ עליו? שיהיה יפה, מותח, עם עלילה באמת ולא סתם נמרח. ושיהיה צנוע??

פשוט, כשאני באה לספריה העירונית בעיר שלי אין לי מושג מאיפה להתחיל לחפש ספר טוב.. כי אני לא יכולה לקחת סיכון בלקחת סתם ספר... (והספריה ענקית...)

תודה!

ע"פ רוב אמות המידה הוא צנוע.

זה גם תלוי בגיל, סגנון מועדף ועוד.

אבל אין להתעלם מכך.

והוא גם גס כזכור לי.

למרות שהספרים שאחריו הרבה יותר גסים ממנו.

אבל אני חושבת שהעדינות הכללית מחפה על זה. בסופו של דבר האלימות מוצגת באופן כ"כ שלילי שהיא לא מפריעה לי.

גס? מה הכוונה?

זה לא כ"כ מחפה העובדה שהאליצות מגונה שם, וגם לא כולה מגונה, האלימות של אנדר מוצגת באור לא שלילי במיוחד, מבחינת הסביבה, בספר זה.

ויש בדיחות לא צנועות וכו'.

אבל יותר בספרים הבאים, אבל כדי לדעת את זה לפני שקוראים כי קשה לא לקרוא את ההמשך.

והמשחק של אנדר יותר מדי מרוח( כמו סיפור שנכתב בתור סיפור קצר).

למרות שבלי ספק זה ספר מעניין וגם המשכיו (מה שגרם לי לקרוא את כולם חרף הבקורת שיש לי עליהם).

לדעתי "המשחק של אנדר" הוא ספר מופת, האלימות בהחלט מוצגת באור שלילי, בהתחשב בעובדה שכל הספר אנדר רק מנסה להימנע מלהיות כמו פיטר- רוצח. ברור לי שכל האלימות היא הגנה עצמית וזה הופך אותה הרבה יותר נסבלת.

בדיחות לא צנועות? בודדות. לא שום דבר שלא נדרש להסביר את האווירה והדמויות.

מרוח? ועוד איך לא. הספר הזה היה פעם סיפור קצר- קראתי אותו, הוא מופיע בספר "מפות במראה"- והסיפור הקצר כ"כ חסר מבחינת עומק פסיכולוגי ופילוסופי. זה לא ספר מתח, זה משהו הרבה יותר עמוק מזה, ואם את מחפשת רק עלילה דוהרת ואקשן, אני ממליצה על הרלן קובן.

ואין ספק שזה ספר מצוין, אבל ישנם קרבות מיותרים, רובם לא, אבל בכל זאת.

אני יודעת שהוא היה סיפור קצר, לא כתבתי את זה בטעות. למרות שלא קראתי אותו, אבל אני אקרא.

הקטעים הלא צנועים לא הוכנסו בכח, והם בהחלט חלק מהעלילה ומהסבר הדמויות בעיקר בספרים הבאים, המשחק של אנדר יחסית נקי, אבל זה מאוד מפריע לקרוא את זה בעיקר בספרים הבאים. אני חשבתי שזאת סדרה מעניינת ושזה סופר מעולה, אחרת לא ההייתי טורחת לקרוא 8 ספרים שלו. אני לא מחפשת עלילה דוהרת ואקשן, אני מעדיפה עומק.

אבל זה תלוי בסגנון שאת אוהבת. זה מדע בדיוני. לא ממש הארד-קור, אבל יש אנשים שלא יאהבו את זה. זה עמוק מבחינה רעיונית, זה ספר שצריך לבוא אליו בגישה הנכונה. וההמשכים קצת מנותקים אז באמת לא קריטי לקרוא אותם [בניגוד לספרים כמו אראגון שלא נגמרים ואתה חייב לקרוא את ההמשך כדי לדעת מה קרה בסוף]. אצלי היו איזה שנתיים לפחות בין "המשחק של אנדר" ל"קול למתים".

ושורה תחתונה- זה ספר מדהים מדהים של סופר גאון.

הם בהחלט מעניינים.

הם באמת קצת מנותקים, אבל אני לא הצלחתי להחזיק מעמד שנתיים ומה שיותר מנותק זה שני הראשונים, קסנוסייד וילדי המחשבה מאוד קשורים לקול למתים.                           ההמשכים מהצד של בין הרבה יותר קשורים. אני קראתי את המשחק של אנדר, ההמשכים של בין, ורק אז את שאר ההמשכים מהצד של אנדר.             

ובת אל, זה ספר מאוד מעניין.

את מוזמנת לפתוח שרשור עליו. אני פשוט לא יודעת אם זה לא ינעל

זה יכול להיות מרתק! יש בהחלט הרבה מה לכתוב...

הוא לא דת"ל?  איך פיספסתי את זה? הוא מורמוני? זה מסביר הרבה...

ואני קוראת בעיקר ספרים חרדים כי זה מה שיש:

של שרה קיסנר,לאה פריד ועוד שממש מעניינים ולא תמיד קשורים לחרדים..

כותב נדיר.

לא להכל התחברתי אבל יש כמה שממש אוהבת

הערפילאים העידן הראשון מנצח 

בעבר (עד גיל 20) נהניתי מאוד. הערפילאים סדרה מצויינת ו worldbuilding טוב.

קראתי בהנאה גם את הספרים הראשונים של גנזך אורות הסער...

מסקנותיי: הוא מקצוען על, אבל אין בספריו נשמה.

מקצוען = יודע את המלאכה. מעבר לזה שיש לו שגרת כתיבה פסיכית והוא פשוט מוציא לאור עוד ועוד ספרים, הוא אלוף בטכניקות של כתיבת סיפור *מושך*.

1. איך לעשות hook קבוע שהקורא ירצה להמשיך אחרי הפרק הראשון בלי לעצור

2. מיקס דמויות מגוון - דמות עמוקה, דמות קלילה, דמות שנמצאת בסבל, דמות יפה שגורמת לקורא ריגוש, דמות מסתורית שבקושי יודעים עליה משהו (Hoid), וכו' וכו'. זו מקצוענות על, ולכן מי שיגיד שהוא סופר לא טוב הוא טמבל.

3. איך לבנות עלילה ששזורה מההתחלה ועד הסוף, שהרמזים למה שיקרה בסוף מוזכרים בהתחלה וכו'.

4. Worldbuilding עשיר, עולם מגוון, תרבויות, בעלי חיים, דתות, קסמים, מנהגים (בגנזך אורות הסער - לא לכסות את יד ימין נחשב לא צנוע

אין בספריו נשמה = דווקא בשל המקצוענות שלו,  הוא מגלם אומנות ולא אמנות.

הוא מאוד שבלוני, הדמויות שלו עוברות תהליכים קלישאתיים וידועים מראש. המונולוגים של דלינאר בגנזך אורות הסער מרגישים כל כך מטופשים ומאולצים אחרי שקוראים ספרות איכותית (ויש בשפע רב). אפילו רק במדיום של הפנטזיה אין מה להשוות מבחינת נשמה בכתיבה בינו ובין הספרים של פטריק רות'פוס (טרילוגיית רוצח המלך שטרם הושלמה, ולא בכדי), שעד היום מפעימה אותי בכמה מהאלמנטים שהובאו שם (הקריאה בשם בתור ידיעה פנימית; האופן שבו הוא מכבד את המוזיקה כל כך דרך דמותו של קוות'ה; האופן שבו הוא מתאר את ההסתחררות סביב דמותה של דנה [?]; ועוד אינספור דוגמאות לאיכות) או ספריה היפהפיים של רובין הוב (פיץ והליצן, על ארבעת הטרילוגיות) שחובה חובה חובה לקרוא ולאהוב

סרטון קומי להמחשה:

המליצו לי ממש,

וקראתי,

ונחמד. מה ההתלהבות הגדולה?
ומתי יצא הספר האחרון?

הפקטור שמניתי הוא של "נשמה"... מרגיש שלרות'פוס יש הבנות עמוקות על החיים, ואלמנטים שהוא מציג לא בהכרח יהיו הfirst pick של סופר גס / קלישאתי.

(מודה שהמיניות המוגברת בפחדיו של האיש החכם לא פשוטה ליראי שמים אבל שם הרוח נקי)

וכן, נראה לי שזו עסקת חבילה - אם אתה כותב מהנשמה ולא מהמפעל היצירה שלך תתעכב בהיעדר השראה

דווקא אחד הדברים שאני אוהב אצל סנדרסון זה שהוא נקי.

לגבי רובין הוב- קראתי חלק, כבד מאד ותרגום מזעזע

בדיוק היום סיימתי את הספר האחרון "אסון"

בכללי, ברנדון הוא סופר אחלה

אם יש לכם מנוי ל-ChatGPT אז מומלץ להשתמש במודל o3 כדי לקבל תוצאות מדויקות יותר.