השבת,פרשה מיוחדת & יום ההסתלקות של הרבנית חיה מושקא,אשת הרבי מליובאוויטש...
נהנתי לקרוא אז שיתפתי!!
♢♢כל כבודה בת מלך פנימה♢♢
למרות שלו רק רצתה היתה זוכה בכבוד מלכים כאשתו של הרבי מליובאוויטש, ברחה הרבנית מכבוד ובכך קיימה את הפסוק "כל כבודה בת מלך פנימה". היא הייתה מקפידה לבצע את קניותיה בחנויות בהם איש לא הכירה כדי שלא ינהגו בה מנהגי כבוד, וכאשר במקרה נחשפה זהותה היא לא שבה לאותה החנות.
לבד מן הבריחה מן הכבוד, היתה לרבנית ענווה בלתי מצויה. פעם, בעת שיחה, אמרה כבדרך אגב: "יש לנו מגש מסבי, הרבי ה"צמח צדק", שדודי זקני הורנשטיין העניק לנו במתנה. אלא שמעולם לא השתמשתי בו להניחו מתחת לפמוטים. שכן, כיצד ראויה אני, אישה פשוטה, להשתמש בדברים שכאלו? אני רק מסתכלת על זה ואז אני מרגישה קשורה למשפחה".
♢♢פטירתה♢♢
בשבוע האחרון לפני פטירתה היא התקשרה טלפונית אל כל אחד מידידותיה ומקורביה, אפילו כאלו ששהו בארץ אחרת, וניהלה עמם שיחה ממושכת יחסית. לאחר שנפטרה הם הבינו כי כך בחרה הרבנית להיפרד מהם.
בליל כ"א שבט חשה הרבנית חולשה כללית וקראה לרופא, הוא הביע את דעתו שעל הרבנית להתאשפז במרכז רפואי. הרבנית לא הייתה מעוניינת לעשות זאת והרבי ביקש לכנס אסיפת רופאים שיחוו את דעתם.
למחרת בערב, בליל כ"ב בשבט, התכנסו הרופאים בביתה של הרבנית. בטרם החלה האסיפה ציינה הרבנית שמאחר והרופאים הגיעו לאחר יום עבודה ועדיין לא אכלו ארוחת ערב, יש להגיש להם ארוחת ערב ורק לאחר-מכן תתחיל האסיפה.
כאשר בתום האסיפה החליטו הרופאים כי מצבה מחייב אישפוז והרבי העניק את הסכמתו, ביקשה הרבנית לשוחח עם הרבי בפרטיות ולאחר-מכן יצאה אל המרכז הרפואי 'קורנל' במנהטן.
האוירה במכונית היתה רצינית מעט אך הרבנית לא אהבה זאת. היא החלה לשוחח עם הרופא על בתו שהשתדכה זמן קצר קודם לכן. היא רצתה לדעת כיצד מתקדמות ההכנות לחתונה, אירגון הדירה וכו'.
במרכז הרפואי ניגש אליה אחד הרופאים ושאל אותה את השאלות הסטנדרטיות. תוך כדי שיחה ביקשה הרבנית לשתות כוס מים עליה בירכה "שהכול נהיה בדברו". זמן קצר לאחר-מכן החווירו פניה. "האם את איתנו?" שאל הרופא את הרבנית והיא השיבה בחיוב. הוא המשיך לשוחח עמה אך שוב החווירו פניה, ושוב הוא שאל "את איתנו"? אולם הפעם לא נשמע מענה. הרבנית השיבה את נשמתה לבוראה בליל כ"ב בשבט תשמ"ח (1988).
שנזכה ללמוד מצניעותה,
ושתהיה שבת מרוממת לכולנו...
נהנתי לקרוא אז שיתפתי!!
♢♢כל כבודה בת מלך פנימה♢♢
למרות שלו רק רצתה היתה זוכה בכבוד מלכים כאשתו של הרבי מליובאוויטש, ברחה הרבנית מכבוד ובכך קיימה את הפסוק "כל כבודה בת מלך פנימה". היא הייתה מקפידה לבצע את קניותיה בחנויות בהם איש לא הכירה כדי שלא ינהגו בה מנהגי כבוד, וכאשר במקרה נחשפה זהותה היא לא שבה לאותה החנות.
לבד מן הבריחה מן הכבוד, היתה לרבנית ענווה בלתי מצויה. פעם, בעת שיחה, אמרה כבדרך אגב: "יש לנו מגש מסבי, הרבי ה"צמח צדק", שדודי זקני הורנשטיין העניק לנו במתנה. אלא שמעולם לא השתמשתי בו להניחו מתחת לפמוטים. שכן, כיצד ראויה אני, אישה פשוטה, להשתמש בדברים שכאלו? אני רק מסתכלת על זה ואז אני מרגישה קשורה למשפחה".
♢♢פטירתה♢♢
בשבוע האחרון לפני פטירתה היא התקשרה טלפונית אל כל אחד מידידותיה ומקורביה, אפילו כאלו ששהו בארץ אחרת, וניהלה עמם שיחה ממושכת יחסית. לאחר שנפטרה הם הבינו כי כך בחרה הרבנית להיפרד מהם.
בליל כ"א שבט חשה הרבנית חולשה כללית וקראה לרופא, הוא הביע את דעתו שעל הרבנית להתאשפז במרכז רפואי. הרבנית לא הייתה מעוניינת לעשות זאת והרבי ביקש לכנס אסיפת רופאים שיחוו את דעתם.
למחרת בערב, בליל כ"ב בשבט, התכנסו הרופאים בביתה של הרבנית. בטרם החלה האסיפה ציינה הרבנית שמאחר והרופאים הגיעו לאחר יום עבודה ועדיין לא אכלו ארוחת ערב, יש להגיש להם ארוחת ערב ורק לאחר-מכן תתחיל האסיפה.
כאשר בתום האסיפה החליטו הרופאים כי מצבה מחייב אישפוז והרבי העניק את הסכמתו, ביקשה הרבנית לשוחח עם הרבי בפרטיות ולאחר-מכן יצאה אל המרכז הרפואי 'קורנל' במנהטן.
האוירה במכונית היתה רצינית מעט אך הרבנית לא אהבה זאת. היא החלה לשוחח עם הרופא על בתו שהשתדכה זמן קצר קודם לכן. היא רצתה לדעת כיצד מתקדמות ההכנות לחתונה, אירגון הדירה וכו'.
במרכז הרפואי ניגש אליה אחד הרופאים ושאל אותה את השאלות הסטנדרטיות. תוך כדי שיחה ביקשה הרבנית לשתות כוס מים עליה בירכה "שהכול נהיה בדברו". זמן קצר לאחר-מכן החווירו פניה. "האם את איתנו?" שאל הרופא את הרבנית והיא השיבה בחיוב. הוא המשיך לשוחח עמה אך שוב החווירו פניה, ושוב הוא שאל "את איתנו"? אולם הפעם לא נשמע מענה. הרבנית השיבה את נשמתה לבוראה בליל כ"ב בשבט תשמ"ח (1988).
שנזכה ללמוד מצניעותה,
ושתהיה שבת מרוממת לכולנו...
