בס"ד.

הלכתית:
"רבי נתן אומר: מניין שלא יגדל אדם כלב רע בתוך ביתו, ואל יעמיד סולם רעוע בתוך ביתו? ת"ל: "לא תשים דמים בביתך". (ב"ק ט"ו ע"ב)
"לא יגדל אדם את הכלב - אלא אם כן היה קשור בשלשלת". (ב"ק ע"ט ע"ב)
כל המגדל כלב רע בתוך ביתו - מונע חסד מתוך ביתו...אף פורק ממנו יראת שמים". (שבת ס"ג ע"א)

בעיה זו, היא בכל חיה רעה שעלולה להזיק לאדם או להפחיד. בנוסף, קיים איסור להביט בפניו של כלב.

ע"פ הקבלה:

ע"פ חוכמת הנסתר, עדיף מאוד שלא להכניס חיות טמאות לביתו של האדם.

-כל זה הוא במקרה שאין צורך, אבל במקרה שחייבים להחזיק כלב או כל חייה אחרת לצורך, כגון לשמירה וכדו' -מותר. אלא שיש להקפיד על כל מיני הלכות מסוימות. (האכלת החייה לפני ארוחתך, האכלה בשבת ויו"ט, צער בעלי חיים, וכו')

מה שהגמ' בבא קמא אומרת זה כלב רע אבל כלב מאולף ורגוע ...זאת השאלה..

ובכלל.מאיפה ההמצאה לא להביט בפניו של כלב?

ובלי לומר חכמת הנסתר..את זה גם אני יכול לומר..מ-ק-ו-ר-ו-ת!

כשאתה כותב בכאלו הדגשות זה נותן תחושה של הרמת הקול, ולא גורם לאנשים לרצות לענות לך. פשוט תבקש מקורות.

אז הנה:
נתחיל בכלב נחייה - פשוט שמותר. הרב משה פיינשטיין פסק שאף מותר להכניסו לבית הכנסת. אמנם, היה מי שחלק עליו אבל נראה שדעתו התקבלה. (אגרות משה חלק או"ח א סימן מה, חולק עליו שו"ת חלקת יעקב או"ח סימן לד).

כלב רע כבר ראינו שאסור.
כלב סתם. לכאורה, נראה שמותר אם אינו מזיק.
השאלה היא, מה גדר מזיק. שו"ת חלקת יעקב שכתבתי למעלה, טוען שכל כלב יכול להזיק, ואפילו בנביחותיו ולכן אסור לגדל כלב. חיזוק לדבריו יש מהסיפור בגמרא - בבא קמא דף פג עמוד א' - על אישה שהגיע לבית, ונבהלה מנביחות הכלב שהיה שם והפילה את עוברה. "אל תדאגי" אמר לה בעל הבית. "לכלב אין שיניים וציפורניים". ענתה לו האישה: "זה כבר לא עוזר לי, הילד שלי כבר מת". מדרש זה הובא בתגובה למשנה שהזכיר אחד מאלף: "לא יגדל אדם את הכלב - אלא אם כן היה קשור בשלשלת" ולא מוזכר כלב רע או טוב, אלא כלב סתם. ורש"י כותב - מפני שמפלת אישה מיראתו.

לגבי הקבלה - איני זוכר היכן, כי לא למדתי זוהר בצורה מסודרת מעולם, אך גם לי זכור שמובא שם שלא להסתכל בפני כלב או בפני חתול.

מקווה שבזה קיבלת תשובה.

בברכה,
עוזיה.

(בעיקר בפאה\כלאיים).

ממליץ מאוד ללמוד עם משניות קהתי ולעשות הספק יומי.

לא בשמים היא, מה שצריך זה בעיקר משמעת עצמית.

בהצלחה! תעדכן כשסיימת

למשל, תקרא את ההקדמות של קהתי.

נדמה לי שאפשר להסתפק בידע בסיסי, כמו ההקדמות של הרב קהתי שהוזכרו כאן.

לגבי קושי - נראה לי כלאיים קשה יותר, ואולי גם תרומות.

במקרה הזה, השינוי ל"ממשפחתי ומבית אבי" נועד להחמיא למשפחת בתואל ולגרום להם להסכים

א. וזה מצדיק לשקר?

ב. בעניין המחלוקת שלנו האם הדרך ארץ בבראשית קשורה ישירות להווצרות עם ישראל - האם השינוי בין ארצי ומולדתי למשפחתי ובית אבי הוא מקרי? ולמה ה' דאג לעשות נס לאליעזר שדווקא מישהי ממשפחת אברהם תשאב ראשונה? והאם אליעזר לא למד מהנס משהו?

ג. למה התורה חוזרת פעמיים על הסיפור שאורך עשרות פסוקים, כאשר אנו יודעים שגופי תורה נכתבו בקצרה אך "יפה שיחתן של עבדי אבות". כאשר עיקר השינוי בפעם השניה הוא השינוי ממולדתי למשפחתי

ד. מרש"י על פי המדרש אפשר ללמוד שאחרי נס המעיין אליעזר מבין שאשה ליצחק תלקח דווקא ממשפחת אברהם. כי רשי מפרש את דברי אברהם בתחילת הפרשה והיית נקי מאלתי - קח לו אשה מבנות ענר אשכול וממרא. אבל אליעזר בסוף הפרשה אומר "ואם לא הגידו לי ואפנה על ימין או על שמאל" רשי - ואקח ליצחק אשה מבנות ישמעאל או לוט

ה. בשם מי הרעיון שכתבת?

כרגיל אין לי עניין בוויכוחים

שמעתי וקראתי את המהלך שהזכרתי הרבה. כמדומני מופיע גם במכתב מאליהו

לפי רשי והמדרש אומר לאליעזר שאם לא ייתנו לך בארם נהריים אז קח לו אשה מבנות ענר אשכול וממרא ולא אומר לו קח מבנות לוט או ישמעאל? ולמה בסוף הפרשה רשי אומר שאליעזר אומר שיפנה ללוט או ישמעאל ולא שיפנה לשאר ארם נהריים?

במפרשי רשי. על המדרש עצמו לא קשה, כי בבראשית רבה כתובה רק הדרשה על לוט וישמעאל

אברהם "ולקחת אשה ליצחק מארצי ומולדתי" לבין הבנת אליעזר אחרי נס המעיין שה' חפץ דווקא באשה ממשפחת אברהם ושינויו בסיפורו מדברי אברהם לגרסא-"ממשפחתי ומבית אבי", אז מובן למה רשי בדברי אברהם מדבר שאברהם חפץ מבנות ענר ואשכול שהרי כל הסיבה ללכת לארם נהריים היתה לא לקחת מבנות כנען, ואם אין שם אז מוטב כנעניות צדיקות.

בעוד שאליעזר מבין אחרי הנס,שאשה צריכה להיות דווקא ממשפחת אברהם, ולכן מעדיף את בנות לוט או ישמעאל הפחות צדיקות, מאשר בנות ענר ואשכול הצדיקות.

כלומר אליעזר מבין אחרי נס המעיין, שה' רוצה שאשה ליצחק תהיה דווקא ממשפחת אברהם, ולכן ה' סידר בנס שדווקא רבקה תבוא ראשונה ובדיוק תשאב לגמלים. 

ומכאן השינוי בין סיפור המקורי לסיפור אליעזר למשפחת רבקה. ולכן שיחתן של עבדי אבות יפה, כי כתלמידי האבות הם מבינים בעקרונות האבות דברים שהאבות עצמם לא הבינו, כתלמיד שמוצא בדברי רבו חידושים שרבו עצמו לא שם לב אליהם.

@טיפות של אור  אגב, זה התשובה שלי לשאלה

תסתכל באבן עזרא ורד"ק ורי"ד:

תנ"ך - מקראות גדולות הכתר - תהלים פרק פג פסוק ז

לעיתים זה סתם דמיון צלילי, כמו כוש וכושן. זה גם יכול להיות שבט ישמעאלי שנקרא על שם אמא של ישמעאל, כמו שהצידונים בני צידון בכור כנען נקראו הכנעני

MikraotGedolot – AlHaTorah.org

MikraotGedolot – AlHaTorah.org

MikraotGedolot – AlHaTorah.org

כי אז יוצא שדוד ממש צאצא של אנשי סדום.

לתשובה, פלוטית או עירית, לא?

ולכן הסתכלה אחורה לראות מה קרה לבית אביה

(אבל לפי מדרשים אחרים היא הסתכלה לראות מה קרה לבנותיה שנשארו, אז אולי הם חולקים)

לפי התרגום ירושלמי היא גם עתידה לחיות בתחיית המתים

אז אני מניח שאפשר להוציא את אותו מסר מכאן - שאפילו מסדום יצא משהו טוב. אומר המדרש: 'קום קח את אשתך ואת שתי בנותיך הנמצאות' - שתי מציאות, רות המואביה ונעמה העמונית. 'מצאתי דוד עבדי' - היכן מצאתיו? בסדום.

"מצאתי דוד עבדי" בסדום מצאתיו

הרמב"ן אומר

ומעניין עם עירית.מלשון עיר

אם יוצא לכם להפגש תמסור ד"ש

על שם אדם רשע זה רק אם האדם מוזכר בשמו בתנך.  כאן זה במדרש לא בתנך. מן הסתם זה לא שמה האמיתי, אלא כוונת חזל לומר שסדום היתה העידית של ארץ ישראל. שהרי עידית זה הקרקע הכי משובחת

בפרקי דרבי אליעזר (למשל) עירית, בתנחומא (למשל) עידית