אז זה כל זוג יבחן בעצמו
בעיני אירוח וארוחה משפחתית הרבה יותר מקרב,ולפעמים גם שינה באותו בית.

אני אשב עם בחור למסעדה לפני שאני אזמין אותו לאכול בביתי
לפחות ככה זה בעיני
וזאת שאלה על קירבה או בכלל על ישיבה משותפת?

ואם שלמה המלך אמר את זה,באיזה עיניין?על איזה מקרה?איזה חבר,רווק נשוי גרוש?
ואיך לומדים מזה הלכה מפורשת?

אתה אוהב לזרוק משפטים ולתת לנו להבינם כפשוטו
א.זה לא נכון,כי יש הרבה נסתר מאחר כל פשט,וזה ממש רידוד התורה
ב.זה גם יכול להיות שגוי ממש,אם מישהו יבין כפשוטו את המשפט "גדול הרופאים לגיהנום",זה יהיה נוראי.

קיצור,נראה לי שהבנו שזה לא איסור מפורש(מי שלא רוצה להבין כך,שישאר עם הגאווה שלו)שכל זוג יבחן בעצמו אם זה יפגע בו ושלא יסיק מסקנות ממקרים שזה פגע בהם,אלא יבחן על האישיות שלו בעצמו.
והעיקר לכוון הכל לרצון הבורא.

אם 2 אחים שלך נשואים ובאים,מה אז?

אני אברר את זה.

ו70 פנים לתורה...

אבל בכל זאת הבאתי ממקור אחר.

שלחן ערוך המקוצר- עיני יצחק- אבן העזר חלק א'- חלק ו'- קדושה.

סימן ר"א-

י. "כל מקום שמתאספים בו אנשים ונשים, או בנים ובנות, הן בבתי פרטיים, הן בבתי-כנסיות ואולמות וכדומה, חובה להעמיד מחיצה מליאה ביניהם, כדי שלא יבואו לידי קלות ראש. וכל שכן שאסור להם לשבת יחדיו. ולא רק כשאוכלים במסיבה של שמחה וסעודה, כגון נישואין וברית מילה, אלא גם בעת שיעור או דרשה וכדומה, ואפילו בשעת צער כגון ניחום אבלים. קל וחומר שאיסור גמור לרקוד עם בת או אישה, שאז גם השטן מרקד עמהם. ואפילו עם אישתו אסור לרקוד, מפני הרואים..... והבנות והנשים עצמן, מוזהרות שלא לרקוד אפילו לבדן כשיש מי שרואה אותן, מפני שמגרות בו יצר הרע [ויענשו גם הן על כך, וכדלקמן הלכות מלבושי הנשים וצניעותן סימן ר"ב סעיף א']. ולפי-כך צריך להקפיד ולהשגיח, שהמחיצות והדלתות של אולמות השמחה, תהיינה סגורות היטב, שלא יציצו בהן... אמנם בסעודה קטנה שאין יושבות שם רק קרובות המשפחה, כגון אחותו ודודתו, כלתו וחמותו, אשת אחיו ואחות אשתו, אין צריך מחיצה כלל, ומותר אז אפילו לישב ולאכול סביב שולחן אחד כנהוג, האנשים בצד אחד, והנשים בצד השני."

זו ההלכה שצוטטה. מעבר לזה, מי שמחמיר- יחמיר על עצמו ותבוא עליו הברכה.

ושוב.. 70 פנים לתורה. כל אחד ינהג עפ"י רבו ואם ירצה להחמיר או לעשות גדר לעצמו, יבורך.

אז להבהרה ראשונה יש מציאות שזה מותר,וזה לא איסור וודאי.
כי לא רק דעת רב אחד מתקבלת על כלל הציבור.


דבר שני,פספסת משהו חשוב ותקני אותי אם אני טועה
(גיסי הביא לי את ההלכה הזאת בצורה שונה מילקוט יוסף,כשהוא עשה אצלנו שבת ושאלתי את אחותי אם זה בסדר שחברות שלי גם יהיו)
שמת לב שרשום (וזה משפט מבלבל)
אומנם בסעודה קטנה שאין יושבות שם רק קרובות המשפחה,כגון...וכו'..אין צריך מחיצה כלל וכו'..

הוא לא דיבר כאן רק על הקרובות משפחה שרק איתם לא צריך
אלא על סעודה קטנה,וציין גם אם לא יושבות שם רק קרובות משפחה
ז"א גם חברה שלך ובעלה נכללות במשפט הזה ואין צורך בהפרדה.
זה גם ההסבר של הרב עובדיה יוסף,וראיתי זאת בילקוט יוסף.
(למרות שבסוף החלטתי לא להביא את חברותיי,כי חלקן לא מקפידות על צניעות,אבל זה כבר נושא אחר)

גם מה שהבאת מוכיח שזה מותר.
והאמת והשלום אהבו.

אז להבהרה ראשונה יש מציאות שזה מותר,וזה לא איסור וודאי.
כי לא רק דעת רב אחד מתקבלת על כלל הציבור

אין מציאות כזו על עדה כזו ויש מציאות כזו על עדה אחרת!

אז זה כמו מנהגי אשכנזים  וספרדים..

אז האשכנזים ינהגו כספרדים והספרדים כאשכנזים איפה שהם רוצים להקל

אז מה עשינו בזה? עשה לך רב. רב אחד לא רק במה  שנוח לך.

ואני מבינה שיש הבדל בין דאורייתא לדרבנן

ובכל זאת, אם מקילים בדברים כאלה יכולים להגיע להקלות נוספות בדברים אחרים.

"ועשו סייג לתורה"

אבל נדמה לי שהבנתי.
לא אמרתי לבחור לך כל פעם רב אחר,ההפך את תדבקי רק ברב שלך.

אבל אם הרב שלך אוסר והרבה אחרים מתירים,לכלל הציבור את לא יכולה להגיד שזה אסור.מתוך האמת והיושר את צריכה לציין שיש גם מתירים.

שימי לב לשאלות לדוג' בעלון עולם קטן
הרבנים כמעט תמיד עונים לפי שתי העדות
בין אם זה הרב שמואל שהוא ספרדי ומציין את עדות אשכנז
בין אם זה הרב אבינר שהוא אשכנזי ומציין את עדות ספרד.

וזה מה שאמרתי כאן,יש רבנים גדולים שמתירים.
אז אל תגידו שזה איסור וודאי או שמי שעושה זאת מקצץ בהלכות כרצונו.
וזה מה שנאמר.

ומזה אם מקילים בדברים האלה?
מי אמר שזאת הקלה?זה מותר לפי הרבה רבנים וזהו
לא כל מה שמותר הוא נצרך להיתר מיוחד.
ושימי רעלה שחלילה לא תגיעי למצב שתורידי את הכיסוי ראש.
נשמע לך הגיוני?לי לא.
אבל זה שאמרת במילים אחרות.

בשנה הראשונה מצד אחד אחרי כמה שבתות של זוג צעיר לבד מתחילים להתרגל לשגרה כמו כל דבר ומחפשים משהו יותר מעניין.. אין יותר מעניין מלהזמין עוד משפחה לשבת. אין חולקים על זה

אך מצד שני, בשנה הראשונה של הנישואין הזוג עוד לא גיבש את העצמיות של הבית שלו, עוד לא יודע מה הגבולות הברורים של הבית, בגלל זה תמיד מחפשים מה הטוב או מה הלא טוב במשפחה השניה, באופן לא מודע אפילו ויש מצב שהאורחים משפיעים לכאורה על הבית שכרגע נוצר במקום שבני הזוג ישפיעו על הבית

האם זה נכון וראוי?

אז לפני שאתם קופצים על מקרים ושאר דברים צריך לברר את התמונה כולה, ולא סתם להביא משפט שבו הרב ליאור אומר שאפשר.

תלוי מאוד מי אלו בני הזוג, ותלוי בכמות האירוח בשנה הראשונה.

בנוסף לכל זה תחשבו עם הדעת שהקב"ה חנן אתכם!

סתם כי למדתי את זה לפני כמה שיעורים וחשבתי שצריך להביא גם את הצד הנגדי, השו"ת של הרב ליאור היה בגדר משהו כללי

ואשרייך שהיית בביתם של גדולי דור אבל את היית שם אחרי שהם השפיעו את השפעתם על הבית וקיבלת משם את השפעתם שלהם, לא השפעתם של האורחים שהשפיעו על הבית..

מעריכה אותך, תנסי לחשוב על זה

רק הערה קטנה בקשר לתשובה הראשונה:

ואם יש התנגדות של מי מבין בני הזוג לאירוח בשנתן השלישית או השלושים אין צורך להתחשב? ודאי שכן,

מה מסתבר? שבענין עצמו אין שום בעיה ולא משנה באיזה שנה...

הרצון למצוא חן ולהראות מי אתה.
אבל הוא קיים בין אישה לאישה ולא בין אשת איש לאיש אחר.
הוא גם קיים במקום עבודה,בלימודים,במשפחה.
זה רצון טבעי של כל אישה.

אם זה יהיה על מנת למצוא חן בעיני איש אחר,אדע שזה הזמן לפנות אלייך.

אין מצב שיסכימו איתך פה.

אדם בעל יראת שמיים לא יחמיא לאשת איש.
ואם כך,לצאת למסעדה זה מותר?
כי אני לא מבשלת ולא מארחת.

יהודית,זה נקרא לכבות שרפות קטנות ולא לטפל בגורם שמדליק אותם.
אמי גם כן יועצת נישואין והיא אומרת שתמיד זוגות בורחים מהתמודדות בגורם האמיתי,ואז בשלב כולשהו הוא מתפרץ במקום אחר.
אם בעל מסתכל על אישה אחרת בצורה לא ראויה,יש בעיה בזוגיות שלו,באנטימיות של הקשר שלהם,הבעיה היא לא במפגש.
ואם הוא רואה שאישה אחרת מכינה תבשיל טעים,אז מה יקרה אם הוא ישווה ויגיד לאשתו להכין אותו גם,ואם הוא רואה שאישתו מוזנחת ונשים אחרות יותר קונות לעצמן,אז ההפך זה יגרום לו לפרגן לאישתו ולתת לה ללכת ליום קניות לעצמה.


הבחור הזה יצא לעבוד וירא נשים וההשוואה הזאת תתפרץ בלאו הכי.
או שהוא יראה את האחיות של אישתו,את הנשים של אחיו,את אחיותיו.
אם היא קיימת צריך לטפל בה מהשורש.

יודעת איך האמת שלי נמדדת?
כאשר ההלכה אוסרת או לאו.
ההלכה לא אסרה כאן,יכול להיות שעדיף שלא.
אבל זה לא מחייב שזה מעשה טיפשי או מזיק לכל זוג.

לכי תפתחי מס' קידושין ותראי באיזה נסיונות כמעט שנפלו האמרואים הקדושים.

"אל תביאנו לא לידי נסיון ולא לידי בזיון"

סתם הבנתי את כוונתך.

"כימי צאתך מארץ מצרים אראנו נפלאות"

הוא @חתול זמני.

פשוט עדיין לא הכרתי אותך מספיק זמן בפרום  

עם שטויות

פה לא אוהבים שמשגעים פה את הפורום עם דיבורים לא קשורים🙃

זאת אומרת להתחיל לפרגן על המעשה הטוב שהאדם עשה - "איזה מעשה X טוב עשית"

ואז להגיד לו שזה לא רק המעשה אלא המעשה נובע מתכונה טובה שלו - "זה שעשית ככה זה מראה שאתה X Y Z"

אני שואלת כי ספציפית לגבי מחמאות לילדים, דווקא הבנתי שעדיף להחמיא על מעשים, ועל מאמצים. ולהימנע מלהדביק תוויות של תכונות אופי (חיוביות, כמובן. שליליות זה מובן מאליו)

את מציגה את זה כהנחת יסוד שאני לא כל כך מבין.

אדרבה, אם מדברים על ילדים - אדם תופס את עצמו עם תכונות חיוביות שהן מהותיות בשבילו, זה בונה לו תדמית טובה. 

והסיבה שאליה כיוונתי - ברגע שאת מפרגנת רק על מעשה יש בזה משהו שיטחי. אבל כאשר את מפרגנת על עצם האישיות בזה משהו הרבה יותר אישי והרבה יותר מחמיא. זה לראות את מי שמולך ממש ולא רק בתועלת שהוא עושה. כל אחד רוצה ש"יראו אותו".

רצוני הוא להיות סמוי מן־העין.

יש עוד מחקרים דומים.

הרעיון הוא שאם ילד מתרגל להתיחס לעצמו כ"חכם", "צייר", "מוכשר", "יפה", ורואה בזה את עצמו ואת הערך שלו - מה יקרה כשזה כבר לא יעבוד? אם הוא ינסה לפתור תרגיל ולא יצליח? הוא כבר לא יהיה חכם? אבל אם הוא לא יהיה חכם אז מה הוא בכלל? הוא ינסה לצייר ציור ולא יצליח - אז הוא כבר לא צייר, אבל אם כך, מה הוא שווה?

ולכן עדיף להחמיא על מאמץ, לחזק מסוגלות שמגיעה על ידי ניסיון, ולא להחמיא על כשרונות.

זה קצת שונה מהדוגמא הספציפית שנתת, לגבי עין טובה, כי בדוגמאות שלי מדובר על כשרונות ולא מידות. ושוב - גם מדובר על ילדים. אני צריכה לחשוב על ההבדל בין הדוגמא שלך לדוגמאות היותר ברורות של כשרונות, וגם כמובן על השוני בין הקשר חינוכי לקשר בין מבוגרים. 

הוא כמובן לא קשור לכאן

הראשונים.

לא דוחים חתונה בגלל זה, ובוודאי לא לוותר על קורס הקצינים וההכשרה החיילית. ממש חשוב לטובת פיתוח הקריירה שלך בצבא ובהמשך באזרחות, עפ"י הניסיון שתצבור בצבא.  

מה שכן, ממליץ לתכנן בינכם מניעה בחודשים הראשונים. עד שתכנס למסלול שירות צבאי נוח מבחינת הבית.  

רק חושבת שלאשתך יהיה קשה. שנה ראשונה יעשה לביתו....

חושבת שהקשר בין בני הזוג בתחילת דרכם, הוא החשוב ביותר.

נניח שזו היתה קרירה אחרת, לא צבאית?

איזה מרגש

שתבנו בית קדוש ושמח ביחד

מזל טוב,

שיתמלאו כל משאלות ליבכם לטובה בבית הנפלא שתקימו יחד באהבה, בריאות, שמחה ואושר לאורך שנים רבות

איזה יופי!

שתזכו לבנות בית נאמן בישראל מתוך אהבה, שמחה, נחת ורווח!

המון המון מזל טוב! כן תרבינה הודעות משמחות כאלו!

איזו בשורה משמחת ומרגשת

בשעה טובה ומבורכת ממש

שתזכו לבניין עדי עד בשמחת עולם ובאהבה גדולה ❤️🌟🥳

-לשאול מראש את שני הצדדים אם יש דברים במראה חיצוני שקשה להם איתם והם עילה לפסול מבחינתם, ולפעול לפי זה.

-אם יש אפשרות להציע קודם לצד שפחות יתלהב בלי שהצד השני יודע שהציעו אותו. אולי לבקש פרטים משני הצדדים, ורשות להציע וכולי... ואח"כ אם התשובה שלילית להגיד שבסוף הצד השני תפוס.

נטית ליבי אומרת שזה לא אחריות שלך, מי שלא ירצה אז לא ירצה, אתה עשית את שלך.

איזה הצעה שהצעתי לחבר.

תתיעץ עם אנשים שמבינים