בין סבתא לנכדgo red

בעיה שעלתה לאחרונה:

 

המקרה:

ב"ה יש לי 3 ילדים בגילאים 5, 3 ו- 4 חודשים.

אמא שלי הייתה מטפלת ברשת מעונות במעון באותה עיר בה אנו מתגוררים, אך לא באותה שכונה.

לאחרונה התנאים במקום עבודתה לא היו טובים והיא החליטה לעבור למעון אחר באותה רשת (לאחר כ-20 שנה).

המעון שלידינו הוא המקום האידאלי בשבילה (איכות הצוות, ימי חופש, מנהלת וכדומה).

שאלנו את מנהלת המעון שלידינו האם תהיה בעיה שסבתא ונכד יהיו באותו המעון והיא ענתה שלא ורק באותו חדר יש בעיה, ולכן אם יהיה צורך היא תעביר את אמא שלי חדר לשנה או שתיים.

לאחר כחצי שנה התברר שכן יש בעיה לסבתא ונכד להיות באותו מעון ולא תהיה באפשרותנו לרשום לשם את התינוק.

בסופו של דבר בכל מקרה השנה לא היה מקום בתינוקייה.

אציין בנוסף, שאנחנו עוברים דירה (באותה עיר) עוד כחודשיים ולכן רשמנו את התינוק למעון של הרשת בשכונה הסמוכה למשכננו החדש ב"ה.

קרה המקרה, וביום הראשון למעון ברחנו משם ורשמנו את התינוק למעון מרשת אחרת שהיה בו מקום פנוי מיידי בשכונה אחרת.

דבר נוסף אחרון- שני הילדים הגדולים ימשיכו בשנה הבאה בגנים הנוכחיים שלהם בשכונה הישנה (זו שאנו גרים בה כעת)

 

שאלה:

אישתי מצפה שאמא שלי תלך למעון אחר לשנה הבאה מאחר ושני הגדולים נשארים בשכונה הישנה וזה סתם טרטור לפזר את הילדים במספר שכונות על הבוקר עם כל התנועה העמוסה, וכך כל הילדים יהיו באותו אזור, ובנוסף התינוק יהיה במעון שאנחנו מכירים.

לדעתי, זה קצת מוזר לבקש בקשה כזו, מאחר ויש מעונות אחרים מרשתות אחרות באותה השכונה (ויש לנו המלצות טובות עליהם) ולא חייבים ללכת למעון הספציפי הזה (על אף אהבתינו הגדולה אליו).

היחס בין המאמץ במעבר למעון אחר לאחר הקושי לעבור לאחר 20 שנה, נמוך לדעתי מהצורך ללכת דווקא למעון הזה.

 

אמא של אישתי להפתעתי הסכימה איתה. 

דעתכם?

 

לדעתי, כדאי לערב כמה שפחות את ההוריםגב'

לדעתי העיקר הוא התקשורת בינך לבין אישתך. יש מצב נתון שעליכם להתמודד איתו/לפתור אותו. המצב הנתון כרגע הוא שאמא שלך עובדת במעון. היא כבר בפנים. גם אם היא תתפטר ממנו, איש לא מבטיח לכם שיהיה מקום לילד שלכם, כמו גם שאיש לא מבטיח שהיא תימצא בקלות עבודה מתאימה חדשה.

 

לדעתי כדאי לערב את ההורים כמה שפחות, ולמצוא פתרון לבד.

השאלה היא לא רק מה לעשותgo red

אלא, מה אתם חושבים שהסבתא צריכה לעשות (אם הייתם באותו מצב).

כרגע אישתי חושבת שאמא שלי אנוכית וחושבת רק על עצמה.

אולי זה נכון, מה אתם חושבים?

וואי קשהרות כ1

מצד אחד לא פייר ולא שייך לבקש מאמא שלךך שתעזוב

כי עם כל הכבוד היא לא צריכה להתאים את מקום העבודה שלה לצרכים שלכם

מצד שני אם היא תעשה זאת זה ממש יהיה יפה מצידה

 

נראה לי שאתם יותר צריכים ללכת בכיוון של להגיש בקשה מיוחדת שיהיה אפשר לרשום את הילדים לשם

ושלא יהיו בכיתה שלה

נכון אבל...go red

זה כנראה מה שנעשה.

אבל מאחר ולא בטוח שיתנו, אשתי מצפה שהיא תעזור וזה נראה לי מופרך.

לדעתי מוגזם לבקש מסבתא לשנות מקום עבודהאורי8
היא לא חייבת לכם כלום, לדעתי ממש לא שייך לבקש את זה, אבל גם לא שייך לערב הורים בהתלבטויות שלכם, תפתרו את זה בינכם, ערוב של הורים רק מזיק.
גם לדעתי מוגזם לבקש מהסבתא לעבור עבודה.צפורה
לדעתי הבקשה של אשתך לא במקום.הלוי
הגישה היום..משוטט
של הרבה זוגות צעירים זה "ההורים חייבים לנו, שיעזרו לנו" גישה מוטעית מיסודה.
אז אין ספק שאתה צודק והמחשבה של אישתך לא הגיונית בעליל..
אמא שלך ממש לא אנכית!!שמים

הציפייה של אשתך, לדעתי, ממש לא במקום!

בייחוד שהדגשת שיש עוד מעונות רלוונטים,

וגם אם לא, היה צורך למצוא פיתרון ולא שבגללכם אמא שלך תפסיד את מקום העבודה.

 

אולי גם בעתיד לא יהיה לכם נוח לגור באותה עיר והציפייה שאמא שלך תעבור?

באמת מוגזם!

 

 

בטוח?ש א
במעון בו נמצאים ילדיי יש הרבה סבתות ונכדים
אצלינו הבת של המטפלת איתה באותה קבוצהיעל מהדרום
מוזר אצלינו היו אמהות וילדים אך לא באותה כיתה וכן סבתא ונכדוהמטיילת בארץ
אנסה להסביר בדרך קצת שונהאופטימיתת
אם אמא שלך היתה אומרת שאשתך צריכה לעזוב את העבודה ואז היא תוכל לטפל בתינוק הקטנטן ולא יהיה צורך לרשום אותו בכלל למעון זה בטח לא היה מתקבל ע"י אשתך. אז אותו הדבר רק הפוך
נקודה שאשתי רוצה לחדדgo red

היא טוענת שזה המעון שלנו מאחר ושני הגדולים היו שם. כמו כן, היא הייתה בוועד ויצרה קשרים טובים עם המנהלת והצוות, מה שיקח זמן במקום אחר. 

האם זה משנה את דעתכם עכשיו?

לא...נשמע לי מוזר לבקש מאמא לעזוב עבודה בכלליעל מהדרום
לק"י

למרות שאני מבינה לגמרי את הבעסה של לשלוח למעון אחר.
אם זה יבוא מצד אמא שלך זה משהו אחר.

ותבררו טוב את החוק בנושא, נשמע לי מוזר שאסור לסבתא ונכד להיות בכלל באותו מעון.
לא, המעון לא שלכם וב״ה אמא שלך מצאה שם עבודה, תתמודדו.הלוי
יכול להיות שהמערכת יחסים בין אמא שלך ואישתךאופטימיתת
כל כך טובה שזה לא נראה לה מוזר לבקש את זה אבל בראייה מהצד זו בקשה מאוד לא במקום ולא מכבדת. אפילו שהיא היתה בוועד ואפילו שזה יהיה המקום הכי טוב, לא מבקשים כזה דבר מאף אדם. על אחת כמה וכמה מהחמה יש כאן גם בעיה של כבוד הורים שלא הייתי נכנסת אליה.
תמסור לאישתך שגם אם היא צודקת שזו מעלה לוותר ולהמנע ממחלוקת, למרות שבמקרה הזה זה לא ככה אולי יהיה לה יותר קל לקבל.

בהצלחה!
אז אני חושבת אחרת מכולם..שבה

ברור שהבקשה של אשתך לגיטימית. אני הייתי מצפה לאותו דבר. אמא שלך גם ככה עוברת מקום אחרי 20 שנה... אז מה זה משנה לאן? היא גם ככה צריכה להתחיל מהתחלה. לעומת זאת למצוא מעון ולפתח קשרים וכו שזה לא סתם לכיף אלא זה במטרה מוכוונת מאוד שיטפלו טוב בילדים שלך זה לוקח זמן ועובדה שהיה מעון שבדקתם וברחתם. 

אמא שלו כבר עובדת שם תקופה מסוימתאורי8
היא לא עוברת עכשיו, נראה לי מוזר לבקש מסבתא להחליף עבודה בשביל צורך כלשהו של ילדיה ונכדיה, אלו החיים שלה, היא לא נועדה לשרת אותם, אם היא תציע ,זה משהו אחר ואם היתה עושה זאת מיוזמתה, היתי רואה בזה הקרבה גדולה מאוד שלה, אבל בשום אופן לא היתי מבקשת דבר כזה.
לדעתי, ה"ציפיה" של אשתך אינה במקום,ד.

כלל וכלל.

 

יש להניח, שנקודת המבט שלה היא, כאילו זה "המעון שלנו" - שהרי כבר שלחתם לשם את הגדולים יותר בעבר, והיא היתה מעורבת (אפשר להבין את ההרגשה הראשונית) ולכן אם מתברר שאי אפשר לשלב, אז אימך צריכה לעבור.

 

אבל זו טעות. אימך עובדת שם כבר. היא לא נכנסה כשיש ילד שלכם שם ובגללה הייתם צריכים להעביר אותו.

כעת מתברר שאי אפשר להכניס את הילד הבא. אז אי אפשר. יש לעיתים אילוצים. הרי אם למשל היה טוב במעון שבשכונה החדשה, שחשבתם עליו, סביר שהילד היה ממשיך בו גם בשנה הבאה. כלומר, סיבה כזו היתה דיה עבורכם כדי לא לשלוח למעון ה"ישן". קל וחומר הסיבה שאימך לא תצטרך לחפש מקום עבודה אחר, עד שמצאה מקום טוב אחרי שעזבה מקום שהיתה רגילה.

 

דון קל וחומר: אתם, אנשים צעירים, שהיה לכם ילדים שנים ספורות באיזה מעון, כבר קשה לכם לחשוב על מעון אחר. אע"פ שכל זה הוא לתקופה קצרה. אז לאימך, שהתרגלה עשרים שנה במקום אחד - בוודאי לא היה פשוט להחליף. מצאה מקום טוב - לצפות ש"היא תעבור"?... בשביל שלכם יהיה יותר נוח בפיזור הילדים לשנה שנתיים? או כדי להמשיך במעון המוכר (אפשר להבין את הרצון, אבל עדיין - פרופורציות)?

 

זו טעות שדי אופיינית לפעמים לאימהות צעירות, שרואות דרך המשקפיים של הילדים שלהם, ומתקשות לראות מעבר לכך. אבל זו טעות. ובהיות שאתה מציין כאן דברים שאשתך ביקשה להוסיף, כלומר - גם היא מודעת למה שכותבים כאן, אז כדאי שהיא תדע, שהיא צריכה ממש להתאמץ מהר להסיר כל תרעומת מחמותה בענין הזה..

ההיפך - מעלה גדולה לאימך, אם הגיעה אליה ה"ציפיה" הזו ולא הקפידה. כנראה אשה עם ענוה.

 

אימך אינה "אנוכית" (מעבר לכך שבכלל לא שייך לומר כך. אינה "חייבת לכם" שינויים במקום עבודתה בגלל נוחות שלכם). אם כבר, האנוכיות היא לדרוש ממנה דבר כזה. אלא שכנ"ל, קורה אצל הורים צעירים שלפעמים לא מודעים לכך.

 

וחשוב לא לערב את האמא שלה במה שנוגע לאמא שלך. זה דבר לא בריא.

 

הקיצור - תסתדרו ביניכם לבין עצמכם. בלי לדרוש או לצפות מאימך, ובלי לערב את אימה. בעז"ה תזכו להרבה טוב, כמו שנאמר: "כבר את אביך ואת אימך למען יאריכון ימיך". ותזכו שכאשר ילדיכם יעברו בהרבה את שלב המעון - שכמה שכעת נראה "קריטי", זה שלב קצר מאד בחיים.. - אז גם הם יחושו ביחסכם המכבד להוריכם, כולל מהלב, ויתייחסו אליכם כך, גם כשתגיעו לגיל של אימך והלאה.... 

 

הצלחה רבה.

תגובה לענייןאופטימיתתאחרונה
מחזקת את דבריו, יישר כוח על התגובה היפה והחכמה!
אחריות הורית לוקה בחסרלביטה

מה אפשר לעשות כשהאחריות ההורית של ההורה השני לוקה בחסר?

אסביר,

הוא איש טוב ואבא טוב.

לא משנה המצב בינינו, הוא לא רלוונטי.

מתייחסת רק להתנהגות שלו כהורה.


כשהילדים בבית איתו, יש כאוס.

הוא לא מחזיק. לא מקפיד על דברים שצריכים להיות בשגרה.

הכל מרגיש כמו אווירת עלא באב עלא.

חוזרת למגבות על הספה, בגדים מלוכלכים על הרצפה שני ס"מ מהסל, וילדים חצופים ומשתוללים שצריך פלוגה כדי להרגיע אותם.  


כשהילדים איתי, יש רוגע והרמוניה.

מקפידה איתם על חוקים, סדר, זמנים.

הכל ברוגע ושלווה. אין חיכוכים. כל אחד תופס את הפינה שלו ויש אווירה של קסם בבית.

עד שהוא נכנס הביתה.

הילדים פשוט מריחים את הפשרנות שלו לדעתי.

על הכל הוא מוותר.

מעניש, ומוותר. מאיים. לא מקיים שיח.

עכשיו, כמובן שאני לא מושלמת. אבל מפה ועד הורה שהילדים איתו בכאוס מוחלט יש פער רציני.


פרקטית, להיות הורה 24/7 מבחינתי לא אופציונלי.

אני גם ככה איתם המון שעות לבד. באהבה ושמחה.

ויש לי כמובן דברים שאני מחויבת אליהם מול עצמי.

מעבר לעובדה שאם אתמסר ככה, בוודאות אשחק עד היסוד.


ניסיתי לומר לו, לרמוז, לבקש על דברים ספציפיים.

עדיין הכל נותר על כנו.

מה כן אפשר לעשות? 

כנראה שכלום...*אשתו של בעלי*

אם כבר ניסית לדבר איתו/להסביר לו/לעמת אותו

עם ההתנהלות שלו ולא עזר,אז כנראה שגם לא יעזור.

תצטרכי לקבל אותו ואת ההתנהלות שלו ככה,איך שהיא.

תצטרכי לקבל את זה שאת ככה והוא ככה.

תדעי מראש שאם הוא נשאר איתם בבית לבד כשאת יוצאת לענינייך,כשתחזרי-יחכה לך בית על גלגלים.


את לא יכולה להתחיל לחנך אותו איך להתנהל איתם

ולחנך אותו להתנהל מולם כמוך.

זה פשוט לא יעבוד.

מראש אני אומרת לך-וותרי!

אחרת תהיי מתוסכלת.

גםoo

כשאני עם הילד (אחד כי השאר גדולים)

יש לעיתים מגבות על הספה, בגדים מלוכלכים על הרצפה שני ס"מ מהסל, וילד חצוף ומשתולל שצריך פלוגה כדי להרגיע אותו


לא רואה בזה כאוס וזה נראה לי הורות תקינה לחלוטין

בעיניי ציפייה שדברים ידפקו כמו שעון בבית/ עם הילדים

בעייתית 

שום דבר לא צריך לדפוק כמו שעוןלביטה

אבל צריך להיות סדר כללי ושגרה בריאה.

המגבות על הספה זו רק דוגמה קטנה.

זה לא העניין של הבלאגן,

זה החוסר הטוטאלי בגבולות והזריקה הכללית על כל דבר שקשור בשגרה וסדר וחינוך נכון ובריא לילדים. 

תלוי לְמה את קוראת גבולות ושגרהooאחרונה
ואולימתלבט34

ההתנהגות שלו בבית בבית

מושפעת מהיחסים שלכם?

אולי הוא עושה דווקא?

אפילו לא  במודע..

ואת "אולי" מנסה להחזיק את הבית

ולכן זה משדר גם לילדים.

אבל זו הפסיכולוגיה בגרוש שלי..

מבלי לדעת אתמתלבט34

טיב היחסים ביניכם כמובן...

נשואים טרייםנשואה127

היי

מתייעצת פה עם אנשים שמן הסתם היו במקום הזה...

תחילת הנישואין, ב"ה מאושרים עד הגג יחד. הבעיה היא שאנחנו ממש ממש מתקשים עם ימי הנידה והריחוק. חשוב לנו מאוד להקפיד ועדיין נופלים במגע ומרגישים אחרי זה רגשות אשם. מה עושים עם זה? 

בעיה ידועה וגם הפתרון...זיויק

ככל שהעיקרון הדתי חזק בבית אז זה פחות אופציה, ונשארים עם ה"פיתו בסלו", כלומר יודעים שיגיע ליל הטבילה וזה נשמר עד אז.

לכן השאלה היא כמה ההלכה נוכחת אצלכם בשאיפה הזוגית.

ברור שכל זה לא מזילזול בדחפים וברצונות הטבעיים שזה דבר משמח בפני עצמו וטוב מאד שקיים אצלכם.

קודם כל מזל טוב גדול לחתונההסטורי
שנית - להחליט באמת שכל ההרחקות המופיעות בהלכה, הן קו אדום חד משמעי. לא מעבירים חפצים, שמים בינכם סימן כשאתם יושבים לאכול לבד וכו'. כשמקפידים על זה, המגע כבר אינו אופציה.


שלישית - ללמוד ביחד, לחזור ביחד על ההלכות הללו, שהן חדשות לכם ואולי לא מספיק במודעות ובכלל - ללמוד משהו ביחד מחזק את היחס המשותף שלכם לתורה.


בהצלחה רבה וברכה גדולה בביתכם

בעיה מוכרת ומבורכתשלג דאשתקד

אתם רוצים קשר טוב ומגע וחיבה, וזה מדהים.

מה שצריך לשים לב, זה לשני דברים שפחות קל לראות מהמקום שלכם:

1. ככל שיש יותר מגע אסור ונקיפות מצפון, אתם תחוו את המגע כמשהו שמוביל לתחושות אשם, או שצד א מעיר לצד ב ומנסה למנוע אותו מהחטא. התוצאה היא כמובן בעייתית (ואפילו הרסנית, בטווח הארוך).

2. ככל שיש יותר שמירה, ככה ימי הטהרה הרבה יותר מרגשים ועוצמתיים. שוב, זה מתחיל בקטן אבל ככל שחולף הזמן זה מקבע את ליל הטבילה ובכלל את תקופת הטהרה כזמן של קשר מאוד מרגש ועוצמתי.


עצה פשוטה שלי: זמן הנדה הוא הזמן העי חשוב באמת לבניית הזוגיות, ואם מנהלים אותו נכון, מרוויחים בגדול. תקופת הטהרה, בעיקר כזוג צעיר, גולשת כמעט במישרין למגע וחיבור פיזי וזה מדהים. אבל אם מנהלים נכון את זמן הנדה, בונים את הרובד של קשר בשיחה משותפת, דיבור וסיפור על עצמי. זה מאוד מאוד חשוב, כי תוך כמה שנים שני התחומים האלה יהיו פחות לחוצים לכם, וככל ששניהם ייבנו טוב (מגע נעים מתוך קרבה ולא מתוך תחושות אשם, לצד שיחה נעימה ומקרבת) - צלחתם את החלק הכי בסיסי בזוגיות, ואתם במועדון הטוב של אלו שבונים את עצמם.

כדי ליישם את זה, תפנימו ביחד כמה חשוב גם זמן בלי מגע פיזי ואיך כדאי לנהל אותו בחכמה. תחשבו להעמיס על ימי הנדה שלכם מפגשים של שיח וקרבה שמצד שני לא מאפשרים ככ מגע. יותר יציאות בערב להליכה משותפת, לרכז אז נסיעות להורים ולאירועים וכדו'.


אני חושב שאתם נמצאים בשלב מרגש ויש לכם את הכלים לפתח זוגיות מהממת. מכיר הרבה אנשים שהיו שמחים לחזור לתקופה הזו ולעשות את זה שוב, בצורה נבונה ובונה.


מלא הצלחה יקרים!

ומזל טוב 🍷

תגידו כל בוקר תודה על המקום שלכםמשה

פתרונות טכניים כבר כתבו לפניי טוב ממני.

המון מזל טוב וברכה בע"ה!לאחדשה

קודם כל הכל תקין אצלכם ואתם לגמרי נורמליים ומצויינים ברוך השם.
זו מתנה וברכה גדולה, המשיכה הבלתי ניתנת למעצור הזו...
מבחינת עזרה טכנית- צעדי תינוק.
כל פעם להחליט על משהו קטן, לא ישר הכל או כלום כי זה קשה.
כל פעם שאתם מצליחים לשמור על הריחוק- לשמוח בזה.

אולי לעזור לעצמכם, לא להיות יחד המון זמן במצב של קרבה,
לצאת יחד למקומות ציבוריים אולי אפילו ליד אנשים אם ממש ממש קשה,
וכמובן להתפלל על זה להשם...
לשים לעצכם גבולוצ קטנים יותר- מה אתם בטוח לא עושים. צעדים קטנים. זה לא המקום לפרט אם באלך בפרטי בשמחה רבה...

מרגש לשמוע את זה,באמת.. מתיקות
 

רק אומרת שמפעם לפעם זה נהיה יותר קלאמונה :)

הפעמים הראשונות היו לנו סיוט ממש

אבל באמת מפעם לפעם זה נהיה יותר טוב ב"ה

ושנה-שנה וחצי אחרי החתונה זה היה לנו הבדל של שמיים וארץ מהחודשים הראשונים...

שולחת חיבוק, בע"ה שה' ישלח לכם כוחות לניסיון הזה, ואם זה מעודד- בע"ה זה ילך וישתפר...;)

זה עניין של החלטהרקלתשוהנאחרונה

ברור שקשה מאד מאד. ברוווור.

אבל זה עניין של החלטה, שרק אתם יכולים לקבל לעצמכם. יחד.

 

מה שהקל עלינו זה לצאת מהבית יחד כמה שיותר. 

איני יודעת מה לעשות?אורית יעל

ממד אחד חושבת על גירושין מצד שני על הילד שיוולד.

בעלי עוזר לחבר שלו " בן 60" עבר ניכור הורי חי במקלט אדם רווק.

הולך איתו לקניות,מתקשר אליו , מבשל לו (מה שבבית הוא לא עושה) ואומר לי שהוא לוקח ממנו כסף על הבישול כי זה חשמל ומים.

הבנאדם נדבק לבעלי כל הזמן מתקשר , תבוא איתי לאירוע.

הגעתי מהעבודה אחרי שעתיים וחצי של פקקים וקניות בעלי ביקש שאבשל

בישלתי , גם בשביל אותו אדם.

בעלי חוזר ב3-4 לפנות בוקר כל הזמן מסתובב איתו.

עובד רק בעבודה אחת שהכסף לא מספיק , מתבטל.

התייעצתי עם רב מקובל שאמר לי שאותו אדם לא יעזוב את בעלך הוא נדבק אליו ורק יהיה יותר גרוע.

אפילו יש לי אוכל של אותו אחד כדי שנבשל לו.

חוץ מזה שבעלי רב איתי שהלכתי לבת מצוה של אחיינית שלי

ואחותי והוא לא מדברים יש קצר במשפחה.לחמותי היא לא אמרה שלום וחברותי אומרות שהיא דיברה עלי בחתונה שלי ואמרה " אחותי סתומה שהתחתנה".

היה לי ויכוח עם חמותי ובעלי ופתחתי בפניה את עניי הגירושים

אמרתי לה קחי את הבן שלך תחנכי אותו וקחי אותו.

היא ענתה לי שאין לה שליטה עליו ושאני צודקת שאנשים מתגרשים בגלל זה.

ואמרה לו תעזוב את אותו חבר.

אחיות שלו רבו איתו שגר יעזוב וזה לא עוזר.

אין לי את מי לספר ולשתף רק חברה אחת שיודעת

אבל אני מרגישה שנמאס לי מהניצול הזה

אפילו ההורים של בעלי אין להם מה להגיד ומה לעשות- רבו איתו ומה לא...

כן אומרת שבעלי לא מדבר גם עם אחיות האחרות שלי.


 

מרגישה שנמאס לי מהנישואים האלה

ולגבי שם של  גרושה עדיף

אבל לחיות בנחת ובשלווה .

נ.ב - יש סיפור במשפחתי שאני גילתי בשבעה של אימי ע"ה - שהיא היתה מבשלת פעם בשבוע אוכל ושולחת בקופסאות לאדם ערירי ניצול שואה וכך כל שבוע.

אבא שלי ידע מזה והאחים שלי היו מביאים לו 

הם סיפרו שהם היו ילדים קטנים והיו שותפים לזה

 

 

יש פה כמה דבריםכל היופי

א. העזרה של בעלך לאדם בודד

ב. חוסר בגבולות בעזרה

ג. חוסר בתקשורת בינך ובין בעלך ותחושה שהוא לא רואה אותך ואת הצרכים שלך, או אולי לא נפל לו האסימון שהוא בזוגיות וצריך לשנות פאזה

ד. מעורבות גבוהה של המשפחה שלך ושלו


אתחיל מההתחלה.

בעלך עוזר לאדם בודד, זה מאוד יפה. הוא עושה איתו חסד.

גם אמא שלך עשתה חסד דומה וזה מקסים. חיובי, ומעיד על נפש טובה.


הבעיה מתחילה במינונים... כאשר זה נמשך המון שעות, חוזר הביתה בשעות לא שעות, מצפה גם ממך להיות שותפה למרות שזה לא מתאים לך, זה כבר הופך להיות עוול ולא חסד.

כי זה חסד על חשבונך וגם חוסר הגבולות הזה מטריד, גם אצל בעלך כלפי עצמו זה ברמה חריגה ומשהו בקשר הזה מאוד מוזר.

ברור לי שאת מנסה להסביר לו את זה והוא לא מבין.


השאלה היא מה יש לכם בזוגיות מעבר לדינמיקה הזו, האם יש לכם מכנה משותף? שיחות? מחוות הדדיות?

למשל, האם את חושבת מה יפנק אותו ומה חשוב לו?

האם את מרגישה שאכפת לו ממך?

האם אתם יוצאים מדי פעם, מפטפטים, מתחבקים וכל מה שמעבר?

ומה היה לפני החתונה, היה לו את הקשר עם האיש הזה?


האם דיברת איתו על זה פעם בנחת או רק בעצבים או רק דרך קרובי משפחה?

תקשורת זוגית אמיתית לא אמורה לעבור דרך חמותך או האחיות שלך או שלו, אם הוא מדבר עם אמא שלו על להתגרש ממך וגם את פונה אליה ככתובת "קחי אותו תחנכי אותו" שניכם צריכים לעשות איזה סוויצ' בראש.

להפנים שהקשר הזה הוא אך ורק שלכם ולא קשור לסביבה, אתם שני אנשים בוגרים שנחליטו להתחתן וזה שלכם.

שימי גבול מאוד ברור מה את מוכנה ולא מוכנה לעשות בשותפות שלך במצווה הגדולה שבעלך עושה.

למשל - שיעזור לו רק בשעות שהוא לא בעבודה ואת כן בעבודה (אם יש כאלה). או רק יום בשבוע. או רק לבשל לו אבל לא להסתובב איתו. וכו'.

מה שמתאים לך, מתוך ראיית הטוב.

יכול להיות שכמה מפגשים בודדים עם יועצ/ת זוגי/ת יעשו לכם טוב ויאפשרו לכם לדבר על זה בנחת כי נשמע שמשהו בתקשורת ביניכם לא 100%, לפחות ממה שאת כותבת.


מהניסיון שלי זה ממש יכול לעזור להציל את הנישואים.


בהצלחה יקרה!


וואו, כואבהסטורי
יותר מהכל, כואב שאינכם מצליחים לתקשר. בבסיס נשמע שבעלך אדם טוב עם רצון טוב, אבל בלי פרופורציות נכונות.


מציע לנסות ללכת ביחד לטיפול זוגי ופשוט להעזר במטפל/ת לתקשר. תשמעי איך בעלך רואה את הדברים ואת חלוקת המשימות, הוא ישמע אותך ותראו ביחד איך מסדרים את החיים עם פרופורציות.

ממש בשולי הדבריםפשוט אני..אחרונה

לוקח כסף על הבישול כי... חשמל ומים?


אלה שני הרכיבים הכי זולים בבישול.

החלקים העיקריים זה זמן עבודה וחומרי גלם. 

יש משהו שמפריע לי ואשמח לשתףאנונימית:)

בעלי ואני ב"ה בזוגיות מהממת ואוהבת באמת.

היום קרה משהו שמפריע לי ואני מתלבטת אם אני מגזימה או שזה באמת מציק. בעלי סטודנט והלך ללמוד למבחן שלו עם מישהי מהלימודים, כדי שתשלים לו חומר שהפסיד במהלך החודשים האחרונים במילואים. זה עורר בי פתאום רגשות של קנאות מה הוא יישב עם בחורה לבד והיא תסביר לו? מה ואם הם יצחקו פתאום וכו... אני קנאית בהגזמה או שמה?

חחחח תודה

אם הם יהיו כמה שעות ביחדפשוט אני..

אז מן הסתם הם יצחקו, ידברו, יקשקשו... 

 

אם הוא לא לומד הוראה והוא לא מתכוון לעבוד בישיבה,

אז זה לא כל-כך שונה מאינספור פגישות שיהיו לו גם בעבודה.

 

(אני יודע שלא עניתי לשאלה שלך, רק הרחבתי אותה...)

אם זה מפריע לך-אז זה מפריע לך!*אשתו של בעלי*

אין נכון או לא נכון.

לאחת זה יפריע-וזה בסדר.

ולאחרת זה לא יפריע-וגם זה בסדר.

אבל אם זה מפריע לך,פשוט תגידי לו.

תשתפי אותו בתחושות שלך.

מסכימה...לומדת כעת
רק לא כדאי לעשות מזה עניין גדול מדישלג דאשתקד
כי זה בעצמו יכניס רעיונות, בפרט אם אתם באמת נשואים טריים.. 
אפשר להבין אותך. תחושות של זוג טרי טריאלישבע999

אצלה בבית או במקום ציבורי, כמו בספריה?


זה  טבעי שדברים כאלה מעוררים מחשבות ורגשות, במיוחד כשאתם זוג טרי והקשר עוד בבנייה והתגבשות. זה ממש לא משהו לחוש עליו אשמה או לחשוב שאת "מגזימה".


אבל כיוון שההקשר הוא נטו לימודים ולא בילוי חברתי נניח של קולגות מהעבודה ,  לצורך השלמת חומר חיוני שהוא הפסיד עקב המילואים – זוהי מטרה פרקטית, ברורה ומקצועית. זה לא "בילוי" או "יציאה".


אם הם אכן ישבו בספריה - זו התנהלות שגרתית ונורמלית של חבורות סטודנטים.  

אם בפעם הזו נפגשו בבית שלה, לגיטימי לבקש שלהבא ישבו במקום ציבורי  

גרוע והתחושה שלך נכונהזיויק
לדעתי זה שונה מעבודה מקצועית
אתה משתמש במילים קשותשלג דאשתקד

יש הרבה חברויות בלימודים ובעבודה שלא מתפתחות למקומות שהפנטזיות של כבודו הולכיהם אליהם.

זה לא הופך את זה לטוב או לרע, אלא בעיקר שצריך לדעת לשים דברים בפרופורציות ולהבא להציב גבולות (נניח, שבפעם הבאה ייפגשו אצלכם בבית, או שייפגש עם אחר/ת).

מחשבה פסימית מיידית או תגובה קיצונית יכולים להזיק מאוד, בין אם החשש מוצדק ובין אם לא.

זה באמת מורכבהסטורי

השאלה אם יש לו ברירה.

לי לא היה מפריע, אם מפריע לך תגידי לו בצורהאור123456
מכובדת ואני מקווה שהוא יכבד 
קשה לתת גבולות ברוריםהעני ממעשאחרונה

אבל כמה נקודות ציון

א האם יש איסור ייחוד. אם כן אז זה פשוט אסור .

ב האם חד פעמי/ פעמים בודדות/ סדרה של שיעורים

ג האם יש רעשי רקע שיגבירו צניעות או שיגבירו קלות דעת

ד מה הסגנון של הסטודנטית המדוברת


הצלחה רבה 

למה השרשור הכלכלי שלי נמחק?חוזר
דיברת בצורה לא מכובדת, פנית לנשים בפרטיפשוט אני..

למרות שהן לא היו מעוניינות בכך.

 

 

זה סיבה למחוק שרשור?שלג דאשתקד
מה?!?!חוזראחרונה
ערב נשים - המלצותתתטליולה

מחפשת המלצה לסדנה לערב נשים בקהילה❤️

לא סדנה יקרה! לא קשירת מטפחות.


תודה!!

אני אוהבת סדנאות יצירה קלותיעל מהדרום
לק"י


מניחה שיש במגוון מחירים, ואולי אפשר להכין ערכות ולהכין בלי הדרכה.


הכיף מבחינתי בזה שאפשר לפטפט תוך כדי.

מה זה יקרה?לאחדשה

כמה אתן מוכנות להשקיע פר משתתפת?
ואם לא דחוף לכן מפעילה מבחוץ אפשר סדנת DIY פשוטה יש מלא אופציות

איזה איזור בארץ?סוף טובאחרונה

עיצוב שוקולד לפרלינים

ציור בקפה


יש לי המלצות..

יש מטפלים בקהל?חוזר

אשמח אם תוכלו אפילו לתייג אנשים מהפורום שעוסקים במקצוע. תודה

אני מטפלת, פסיכולוגיתמתיכון ועד מעון
מטפלים באיזה תחום אתה מחפש?לאחדשה
כל תחום, אני רוצה להבין משהו על המקצוע הזהחוזר
אז תשאל את שאלתך ומי שיהיה לו מה לענות יענההסטורי
אנשים לא אוהבים, בצדק, שניק חדש מתחיל לאסוף פרטים על ניקים.


מחילה, עניתי לך אתמול (לא גילית סוד, זה ידוע בפורום) כי הייתי בטוח שמי שבפורום נשואים מחפש מטפל - מחפש לעצמו מטפל זוגי. אבל אם אתה בסה"כ רוצה לברר משהו כללי - אין צורך לאסוף כאן מידע.

טוב, אבל בפומבי בטח לא יענו... אנסהחוזר

מה ההכשרה שלכם?
כמה שנים אתם במקצוע?

מה היקף העבודה?

על זה בוודאי לא יענו ואני גם לא באמת מבין מה אתההסטוריאחרונה

מנסה להשיג.

 

המושג 'מטפלים' הוא עולם מאוד רחב והתשובה לשאלותיך תהיה שונה מאוד מאחד לשני. אם אתה רוצה ללכת למישהו לטיפול, הגיוני לשאול אותו את השאלות הללו באופן אישי, אבל לא חושב שדרך הפורום.

מחפשת רעיון למשהו כיף בחצי האחרון של חנוכהמתייעצת גירושין

בא לי לטוס או לעשות משהו ממש כיף אבל אין לי כרגע ויזה

יש מקום שאפשר לטוס אליו, בלי?

מה עוד אפשר לעשות גם לבד וגם זוגי בחנוכה?

יש לי רצף כייפי של ימים שאני יכולה לעשות בהם מה בא לי 👸

כל רעיון יתקבל בברכה, אני כבר אשקול.

למדינות באירופה, אין צורך בויזה. וממש קל עם כשרותאלישבע999

במדינות הגדולות

וגם קרוב מבחינת משך הטיסה.

יש גם את דובאי - לא הייתי שם עדיין ולא יודעת להמליץ 🙃

גם שם יש שפע של מסעדות כשרות

(חפשי בגוגל "מטיילים בכיפה"  אתר מעולה לתכנון נופש לדתיים) 

אילת;)ברגוע
אם את אוהבת את הקטעמשה

לכי לאיזו גבעה  או מקום דומה. מעניין אותך?

התכוונת שאין לך דרכון?פשוט אני..אחרונה

אם אין לך דרכון, אז את יכולה לטוס מקסימום לאילת

או לעשות דרכון זמני בנתב"ג, אבל הוא עולה המון ובתוקף רק לחצי שנה.

 

אם יש לך דרכון, אז אפשר לטוס להמון מדינות גם בלי ויזה:

למדינות האיחוד האירופי ושנגן - פשוט עולים על טיסה עם דרכון ישראלי.

כנ"ל לאיחוד האמירויות.

לבריטניה וארצות הברית - צריך להוציא אישור ESTA מהאינטרנט, תהליך של כמה דקות ועוד יום-יומיים לקבלת תשובה. עדיף לעשות אותו ולקבל תשובה חיובית *לפני* רכישת הכרטיסים כדי למנוע עוגמת נפש.

אולי יעניין אותך