כתוב בגמ':
המן מן התורה מנין- "המן העץ"
ז"א איפה רואים בתורה את העניין העיקרי של המן?
בחטא אדם הראשון.
לכאורה מה הקשר?
אז מסבירים (לא זוכר בשם מי) שהעניין פה הוא שהמן היה לו ממש הכל!
האיש הכי עשיר בעולם, הכי מכובד, טבעת המלך.
אבל מה הוא אומר?
"וכל זה איננו שוה לי בכל עת אשר אני ראה את מרדכי היהודי יושב בשער המלך"
מפריע לו דבר כזה קטן, שבן אדם אחד לא מוכן להשתחוות לו! והוא אומר על הכל "איננו שווה לי"!!
אותו דבר גם בחטא אדם הראשון- היה להם הכל, רק דבר אחד היה אסור להם, ודווקא אותו הם רצו- לאכול מעץ הדעת.
זה מה שר' נחמן אומר- כשאדם עושה חשבון נפש ועולה לא מחשבה של- כל היום הזה לא היה שווה כלום.
ואז הוא מתחזק למצוא איזה נקודה טובה שעשה במשך היום, ואומר- היה שווה לקום בבוקר רק בשביל זה!
בזה הוא מוחה את זכר עמלק!
כל השורש של המן/עמלק זה להחליש אותנו שנסתכל רק על החסרונות שיש בנו ונתייאש מהם.
ואנחנו צריכים כנגדו להתחזק בלמצוא נקודות טובות!!
ועוד משהו-
אומרים שאסור לקבל גרים מעמלק.
וגם כתוב שאם באים להלחם בהם אז צריך להציע להם קודם כל להיכנע ולהיות לנו לעבדים,
ואם הם מסכימים, אז לא הורגים אותם.
איך זה מסתדר?
כי עמלקי שמסכים להשפיל את עצמו להיות עבד- הוא כבר לא עמלק, אין בו את הנקודה הזאת של הגאווה.
אבל מי שבא להתגייר א"א לדעת אם הוא באמת עקר מעצמו את הנקודה הזאת.
שזכה למחות את זרע עמלק ולקבל קדושת פורים באמת
ברור שבכך יש איסור חמור