אני מזכירה שוב
יום שלישי 21/3/2017 כג אדר תשע"ז
יש להירשם מראש אצל גלויה או אצל שם קצוץ 505
תבואו הולך להיות ממש שווה.
הערב תלוי במשתתפים ככל שיותר אנשים יגיעו יהיה יותר כיף ומיוחד. כך שהכל באמת תלוי בכם.
מי שמתלבט מוזמן לפנות אליי לאישי


ענבל
ואיזה כיף למי שכבר נרשם
מוזמנים לכתוב את זה פה ולהשפיע!!
ענבלאני חושבת שבאמת המפגשים האלו מעניינים
אפשר סתם לבוא ולהכיר, לא חייבים להיחשף בכלל
[אחרי הכל כולנו יהודים טובים...
]
ולהכיר אנשים חדשים [ובכלל- לראות מי זה כל מיני "מיץ פטל" שכותבים ומעניין לראות אותם - מי הם במציאות
....]
] הן מהאוירה,
הן מהמחשבה והארגון מאחורי,
והן מהיכרות של חברל'ך ובנות - שאני מוצאת שמעשירים את המעגלים החברתיים הקיימים.
ובאשר לכיסוי ההוצאות- בטח עולה השאלה "אז למה לשלם על משהו שאני לא מכיר את הנוכחים בכלל?"
תשובה-
כדי שמפגש יהיה נעים, איכותי ומכבד ונינוח כאחד, ועל רמה [=למשל- להזמין מישהו לשיחה מעניינת שיש סיכוי שגוררת/תגרור דיונים אחר כך]
צריך : [נשמע כמו מתכון, אבל זה ככה......
]
למצוא מקום [שזה די סיפור], ![]()
למצוא מרצה שיכול [לא כולם יכולים 'על המקום', וצריך לתאם את זמן/שעת המפגש למתישהוא גם יכול להסתנכרן עם הרצון שהוא יהיה חלק מהתכנית],
לתאם סופית לוז ותכנית- ![]()
לפרסם פה ,
להלהיב את כולם שזה אכן שווה [
]![]()
ולבקש להירשם![]()
ועוד פעם![]()
ובפעם השלישית אפילו לא בטוח שיהיה גלידה 
![]()
[טכנית בינינו- זה לא שונה ממפגשים מסויימים אחרים מבחינת סדר גודל כספי
]
קיצר...
הבנתם
מוזמנים להירשם
ולבוא
מי שלא בא- מלבן!![]()
![]()
בב"ח לתו"ע
בצ"ל אריאל
חזקו חברים
[אה, והשירים?- סתם כדי שיהיה לכם נעים באזניים תוך כדי הקריאה...
]
וע"ז באנו עה"ח
המעוררים.
צריך לפרסם מה עשיתם ולא רק בכתב..
מי שלא מתבייש להגיע שלא יתבייש שיצלמו תמונות מהאירוע ![]()
מצומצמים.
אבל לא תמיז זוכרים לצלם
או שלא מספיקים בגלל שכבר עמוס וחלק הולכים וכו.
*ויש עניין של אאוטינג- שזה גם נלקח בחשבון . אז מצלמים עצמים/ חפצים שונים שמסמלים "היי, היינו פה!"
אבל העובדה היא שאחרי מפגש תמיד יהיו מי שיגידו "מי שלא היה הפסיד"
שייגררו הסכמה בהנהונים נלהבים
זה רק *נשמע* אינה דומה שמיעה לראיה!נפש חיה.
גלויהוואי התפוצצתי עכשיו מצחוק...
ו"כילות מעולות"
|
|נפש חיה.![]()
משיח בן דוד
משיח בן דוד
)בס"ד
1. לי היה מפריע שהיו באים עוד אנשים שהם לא ניקים בערוץ והם יודעים שזה מפגש של ערוץ 7... כשאני באנ למפגש אני יודעת שאני נחשפת לפני אנשים שגם נמצאים בערוץ.. לא הייתי רוצה להיחשף לפני אנשים שלא מתו הפורום....
2. אני חושבת שכן..! בוודאי שתשלום יותר נמוך יעודד יותר אנשים להגיע... יש אנשים שגם ככה מתביישים/ חוששים וכו' וכו'... אז כשהם יודעים שהם עוד צריכים לשלם- אז זה עוד סיבה בשבילם לא להגיע... ובכללי אנשים נוטים לחשוב פעם לפני שהם הולכים למשהו שהוא בתשלום....

מהממת אחת!!לב טהור:)בס"ד
לא עשיתי עריכה.. אז עכשיו אני רואה מלא טעויות בכתיבה...
סליחה...
ניצנים1.אם היו מגיעים אנשים רבים מהפורום, אז היה עדיף לא להוסיף אנשים מבחוץ.
2.כשמדובר בסכום יחסית נמוך, לא חושבת שכמה שקלים לכאן או לכאן משנים לרב המשתתפים.
ניצנים
בס"ד
שתמיד תמיד נהנתי ככ בכל המפגשי פורום שהייתי!!
תמיד הייתה אווירה טובה! גם במפגשים הגדולים!
אף פעם לא הרגשתי שהייתה התערבבות שלא מתאימה בין הבנים לבנות.. באמת הכל היה בצורה נעימה וטובה!
וגם יש תוכנית ממש שווה שכדאי לא לפספס אותה!!
ובאמת כדאי כי אני הרגשתי שזה ממש פתח לי פה הרבה ערוצי תקשורת עם אנשים והכרתי חברות מדהימות שמלוות אותי בחיים!!!

שכוייח לכל המארגנים!
מנסיון זו לא עבודה קלה.. וזה דורש הרבה זמן, טלפונים, חשיבה ומאמץ שאנשים עושים בשביל שהיה כייף לאנשים אחרים..!

כל הכבוד לכם!!!
[וגם אני רציתי להגיע בסוף.. אך לא מסתדר בגלל חתונה..
]
ב״ה שמסיבות כאלה.
ממגדלי השנהב
מבטיחים לנו שרק שם את עצמנו נאהב
מהארמונות המפוארים והמתנשאים
אשר שייכים רק לנשואים
טיפים לנו הם מחלקים
שבלעדיהם בטוח נישאר רווקים
"תפסיקי להיות בררנית" מלמעלה צועקים
על המדרגות המפותלות מנסה לטפס
דייט ועוד דייט, כבר קשה להתאפס
הלב המסכן שאף פעם לא מוותר
כבר טיפה מתחיל להישבר
"האם אתם זוכרים את התקופה הקשה?"
אני צועקת אליהם מזיעה מקומת המדרגה
"אל תוותרי" אני לוחשת לעצמי בכוחות אחרונים
את תגיעי לפסגה וזה לא יקח שנים
תזכרי אני לוחשת לעצמי
"שאגיע לפסגה לא אשקע בחלומי"
את תשימי מעלית על האדמה
תעזרי לאותם הרווקים במלחמה!
או ששאלת שאלה רטורית?
אבל אולי באמת אשים ציטוט שיהיה יותר מובן
עריכה: אי אפשר לערוך, אבל תזרום
חיבור לרגשות זה דבר חשוב.
מי שלא בוכה גם לא יצחק וירקוד.
עת לכל חפץ
ע"ע פירושו של הרב קוק בעין אי"ה שמדברים על "הנעלבים ואינם עולבים" ומדייק שהם אנשים רגישים שנעלבים ועצם זה יש להם אפשרות להעלב ולהתגבר על כך זאת המעלה שלהם -
"לא אמר מי שמעליבים אותם ואינם עולבים, כי אז היה אפשר להכניס בכלל גם את אותן שהושפלה נפשם עד למדרגת ההמתה הרוחנית, באופן שהחוש המרגיש את רגשי ההנאה של הכבוד ורגשי הצער של העלבון נ(ת)טמטם אצלם, ובאמת לא זוהי דרכה של תורה, כ"א שהנשמה תהיה חזקה, כח החיים יהיה במילואו, הרגש של הרגשת הכבוד ומכאוב העלבון הטבעי יהיה במלא בנינו הנפשי, במדה הראויה לאדם מצד צלם אלוקים אשר לו, המופיעה על מעלת נשמתו שהיא כבודו, אבל בכל המעמק של ההרגשה הברורה בצער העלבון, עד שהם נעלבים, בכ"ז רגש המוסר ואהבת הבריות, גם אותם שהעוו את דרכם והעבירו את הדרך עליהם, הוא חזק כל כך עד שהם אינם עולבים, דוקא עם אותו המכאוב הגדול שנפשם מציירת בעלבונם הם משתמשים בו לעצור ברוחם, שלא להיות הם מזיקים ומכאיבים את אחרים אע"פ שהם הם עולביהם עצמם. זאת היא גבורת הקודש של החיים"
עין איה על שבת ט פג – ויקיטקסט
לכן צריך לבכות, ואז אח"כ לקום. אבל לא לבכות בכלל זה טמטום הלב, בטח שזה לא יתרון.
זה נראה לי ברור
אז קודם כל זו פוזיציה בעייתית כי כביכול את שואפת להפוך למשהו מאוד מאוד שלילי על פי השיר, את שואפת להיות נשואה וכאמור השיר הזה לא מאיר נשואים באור חיובי.
דבר שני זה שרווקים לפעמים רואים את הנשואים בצורה כזו ששכחנו את איך זה להיות רווק ואנחנו רוצים שרווקים יפסיקו להיות בררנים זה לפעמים מתוך רצון לעזור, אנחנו לא היינו בררנים אף פעם, ולא מבינים כל כך את הצורך ברשימת המכולת של החברים שנשארו רווקים וכשמציעים הצעה והיא נפסלת או סתם מנסים לשוחח על העניין, אנחנו מואשמים בניתוק ובחוסר רגישות וטאקט וששכחנו איך זה להיות רווקים, לא, לא ממש שכחנו, פשוט אף פעם לא היתה לנו ממש רשימת מכולת, אף פעם לא היה לנו מחסומים רגשיים בעניין, אנחנו רוצים לעזור לאלה שנשארו רווקים אבל אנחנו מואשמים בהתנשאות אז מוטב אולי שנעזוב אתכם בשקט כדי לא להפריע.
ואז אנחנו מואשמים שאנחנו לא עוזרים מספיק.
ודבר אחרון, נישואין זה לא ארמונות מפוארים לרוב, יש הרבה מאוד התעסקויות שיש כנשואים ואין לרווקים, הרבה פעמים דווקא ההפך, הרווקות היא זו שהופכת אותך לפריווילג בלי צרות פרנסה, עצמאות, גידול ילדים ועוד.
וגם באמת צריך להבין את החשיבות בלהתעסק בשידוכים, כן יש כאלה שיש להם קושי בלמצוא, אבל באמת חושבת שכחלק מתיקון העולם והמוסר האנושי שידוכים זה צריך להיות נחלת הכלל.
השיר עוסק בכאב ותסכול
לק"י
אני באמת לא מתעסקת בכלל בשידוכים.
אבל אני לא מחלקת עיצות לנישואים, לא מתנסה על רווקים, לא חושבת שתמיד הם "אשמים" ברווקותם, לא חושבת שהכל טוב ונפלא בנישואים.
אם הכותבת התכוונה בעיקר לחלק של לעזור לחברים למצוא חתן/ כלה, אז פספסתי את זה.
advfbוברור שכל הכללה פה היא מתוך עמדה מסויימת שאפשר מאוד לגלות הבנה כלפיה.
אמממ תאמת שפעם רווק שהציע לי הצעה אמר לי תוך שנייה, אחרי שהסברתי לו למה זה לא בדיוק מה שאני מחפש ירה לעברי - "אין את מה שאתה מחפש". שאלתי את עצמי, איך האבצע שלו קלה על ההדק לירות כזאת טענה בלי שהוא מכיר אותי בכלל, וגיליתי שלצערי השיפוטיות כלפי רווקים יכולה להעשות גם על ידי הרווקים עצמם אחד כלפי השני.
אני יכול להגיד שבאמת בנאדם שהוא נשוי הוא נמצא בעמדה שונה.
בע"ה כשאתחתן אז אני אשתדל לזכור שאני לא מבין מאה אחוז את הכאב של הבדידות, למרות שברור לי שהייתי בו לא מעט. עצם הפוזיציה היא פוזיציה אחרת. המודעות לפוזיציה היא מה שעושה את ההבדל.
השאלה המשעשעת הזו כאילו הכריחה אותי לענות בשאלה...
האם באמת נראה לכם, רווקים יקרים, שהנישואין הם איזה פעולה קטנה של מתן טבעת ופתאום הכל נהיה פשוט יותר?
(לא רוצה להיות שיפוטי, אבל לפעמים אני חושב שחלק מהבעיה של רווקים/ות שאני מכיר וגם של כמה חברים כאן, נובעת בדיוק מחוסר ההבנה של הבעיה שהעליתי. וזו גם הסיבה העיקרית שאני משתדל לא להגיב כאן).
בכל מקרה שתהיה לכולנו המון הצלחה!
בתור בחורה שיוצאת לדייטים, אני שמה לב שבאמת מפריע לי מראה חיצוני של רוב הבחורים.
ואיכשהו אני פוסלת את רובם בגלל המראה החיצוני, מצד אחד יש את המשפחה שמייעצת לי לתת צ'אנס ולראות אולי בדייט עצמו לא יפריע לי המראה,
מהצד השני החברות מייעצות לי "תסתכלי במראה ותעלי סטנדרטים"
ואני עצמי לא יודעת מה להחליט, כי אין לי בעיה לחכות בשביל הבחור המושלם, אבל מהצד השני לא רוצה לפספס את הרכבת ולהגיע לגיל מבוגר...
(ולא, אני לא מחפשת את הדוגמן האולטימטיבי, אבל כן בחור שנראה סבבה)
מה אומרים?...
האמת אני בכלל לא בטוח אם הפורומים פה עדיין פעילים😂
אבל ככה, ביום שני הבעל"ט דייט ראשון בחיים ואני חייב טיפה עזרה
לא מצפה שתגידו לי בדיוק מה לעשות, בסוף העניין הוא להיות אני, אבל קצת...
אז ככה, הרבה אמרו לי ללבוש בגדים שהם 'אני' ושנוחים לי, בדר"כ אני הולך עם חולצות גלופה, אז בגלל שזה חול המועד חולצת לבנה של הישיבה זה סבבה?
מיקום - בפנים? בחוץ? מקום מבודד? עם עוד אנשים?
וטלפון יום אחרי? זה דבר שעדיין עושים?
אה, ולצערי אני נטול רכב, לחכות איתה אח''כ לאוטובוס?
תודה מראש לכולם!!
התקדמות לקראת הקמת בית! (איתה או עם מישהי אחרת בעז"ה)
עוד סירוב ועוד התעלמות עוד היעלמות ועוד "גוסטינג".
"מִכַּף רֶגֶל וְעַד רֹאשׁ אֵין בּוֹ מְתֹם פֶּצַע וְחַבּוּרָה וּמַכָּה טְרִיָּה"
ונעלמו, חברה בדיוק התקשרה והציעה. בלה בלה.
אין מה לעשות יש אנשים שמקשים
מורידים את הרמה בשביל כולם.
אין נאמנות.
מסוגלות להתכתב ולדבר ולהתלהב בערב.
בבוקר והנה היא נעלמה.
אני לא לפני הרבה זמן הייתי כל כך תמים שלא הכרתי את זה דיברתי עם מישהי(וזה היה דרך מישהו שהכיר ביננו)וקבענו שלחתי לה הודעה והיא לא ענתה..
אני בלי ווטסאפ וכו' אז ממש לא הבנתי חשבתי שהפל' לא עובד אולי היא לא קוראת הודעות סמס...
התקשרתי גם לא ענתה חשבתי הפל' שלי הלך...
ואז גיליתי שיש שם לדבר הזה מאז כבר היו עוד כמה דברים דומים...
הייתה לי פעם שהתפניתי לבית חולים בפתאומיות בלי טלפון ולבסוף הייתי יותר מחודש בלי טלפון איני יודע כמה שיחות שלא נענו
לומר פשוט שלא מתאים?
עולים תחושות בדייטים עצמם
עולים תחושות בין דייט לדייט
מה דעתכם המקום שצריך לתת לסוגי התחושות?
מה זה יכול לומר שיש פער בין התחושות בדייטים לתחושות בין הדייטים (לכאן או לכאן)?
שיש פער זה לא אמור להיות ככה..
אני חושבת שעל הגבר יותר ליזום בין דייט לדייט לפחות לפתוח את השיח . אבל התפקיד שלה זה להיפתח ולא להיסגר
בעיקר עם הקטע שעליה מוטל להיפתח לי זה לפעמים לא זורם ולא כי אני לא רוצה ואני רואה איך זה גורם לנסיגה בצד השני
יש הבדל אם זה תקוע לבין אם זה לוקח זמן..
כאילו אם בחורה לא זורמת איתי כפי שציפיתי אבל זורמת במידה מסויימת ומראה עניין אז זה לגמרי חלק מהמשחק
כי הבחורה חסומה ולא משתפת ..
והבחור גם באנרגיה זכרית פצועה - לא יוזם / רגשי נחיתות / חושב מה היא תביא לי בתמורה .
זה חוסם לגמרי את הבחורה אי אפשר להכיר ככה
ככה יש הרבה קשרים שנתקעים עוד לפני הדייט/ בדייטים ראשונים ,שיכול להיות להם פוטנציאל גדול אם כל אחד היה מתחבר למהות שלו ..
לא יודע לא מתחבר לכל משחקי המגדר האלה
בתור גבר זה ממש מתסכל שהבחורה חסומה.
אבל יש הבדל אם היא חסומה לבין זה שלוקח לה זמן יותר לשתף.. לפעמים קצת סבלנות והדברים נפתחים.
וגם לגבי האנרגיה הזכרית - יש הבדל אם הגבר בכלל לא מביא את עצמו, לבין זה שלוקח לו קצת זמן לצבור אמון ובטחון.
ונראה לי שהעקרון נכון לשני המינים,
שרואים מגמת התמקדות אז זה יכול לתת יותר בטחון ואמון שהקשר מתקדם בצרוה טובה
לא לשחק את כל המשחקים ולא לנסות להיות מי שאתה לא, אפשר להבחין אם בן אדם הוא עצמו או מנסה לחקות משהו אחר
מחפש שםוהגיוני שהזמן בין לבין נועד לעיכול,
לכן הפער הוא לא פער שזה הפוך בהכרח שבאחד מהם מרגישים טוב ובאחד מהם מרגישים לא טוב..
לפעמים קרה לי שהרגשתי יותר טוב בין לבין מאשר בפגישות עצמן
כאילו מה שאתה חווה בדייט זו החוויה עם האישה עצמה, נעים או לא נעים יש משיכה או אין קיצור בעיקר רגש, איך הווייבים שלכם נפגשים
ובין הדייטים שההתלהבות והרגש יורדים השכל מתחיל לנתח מה היה ואם זה מתאים או לא
ובתשובה לשאלתך שתי התחושות מאוד חשובות ונראה לי שהעיקר זה איך מרגישים בדייט עצמו, ובקשר למחשבות שבין לבין לראות אם הן באות משכל ישר או מפחדים ודמיונות
הדוגמא הכי בולטת שאני חושבת עליה זה אם נגיד בדייט אתה לא מרגיש משהו מיוחד, מרגיש שזה לא כזה קשור, אבל אחרי זה בשכל אתה חושב שוואו זה אבל בדיוק מה שאני מחפש, אם זה לא דייט ראשון שני אז נראה לי ברור שאין למה להמשיך)
בפגישה עצמה אין דמיונות, הפגישה מאוד מקרקעת את הזוג והם מרגישים מה קורה ביניהם.
בין לבין הדמיון מפתח, אפשר לחשוב איך מפה להמשיך הלאה, לטוב או למוטב...
השכל גם נכנס בין לבין ובאמת יש צורך להבין מה השכל אומר ומה הדמיון אומר.
ואם תתבונן בתשובתי תשים לב שהזכרתי גם את הדמיון 
להבנתי התייחסת לדמיון כוזב ומה שכתבתי (שלא סותר את מה שכתבת) מדבר על דמיון בכלל, גם ככלי לגיטימי.
שלום לחברות הפורום היקרות!
כן, זה רק לנשים.
הייתי פעם פה...
עברתי לפני 10 שנים מסע של גירושין
וחג הפסח היה מורכב עבורי באותו זמן.
ב"ה בסוף זכיתי ליציאת מצרים
וקריעת ים סוף
והתחתנתי ב"ה
(לולא המסלול הזה - לא הייתי יודעת שבעלי הוא מה שאני צריכה)
ובסוף - הפכתי לאמא בחול המועד פסח!
כתבתי ספרון על המסע
מילים שה' שלח לי להתמודד
וקיבצתי לקובץ מתנה עבורכן.

מקווה שישמח ויחזק!
20260331102053.pdf (תלחצי על זה)