אני איני אם, למעשה אני מאוד צעירה יחסית לשרשור הורות, אבל אני כותבת דווקא כאן משום שזהו פורום המורכב מאנשים מבוגרים בעלי שיקול דעת רחב. זהו נושא שמאוד אשמח אם תוכלו לייעץ לי בו מנסיונכם האישי ומידע מוצק שיש לכם. אני נמצאת שנים רבות במסגרת בית ספרית, ובמרבית הזמן הזה מצבי החברתי מטריד אותי, ולאחרונה זה העלה חשד אצל אדם קרוב אלי שייתכן והוא נכון, מיד אסביר. בתור ילדה קטנה היה לי סוג של רצון להיות המוזרה. עשיתי את זה מעצמי. התנהגתי מוזר כבר כילדה בבית ספר יסודי. באותן שנים הייתי נפגעת מהר מאוד והיה לי כואב לפעמים על מצבי בכיתה, למרות שאחרי כיתה ב' לא היתה תקופה אחת שלא היו לי כלל חברות ועד עכשיו ברוך ה' יש לי הרבה חברות שבאמת אוהבות אותי ולא מרחמות עלי ואני מאוד אוהבת אותן. בתקופת היסודי היה מדובר בחברה אחת ואחת נוספת שהצטרפה, וכל השאר..קשה להגדיר. ילדים שמחנכים אותם היטב נוטים פחות לאכזריות, אי לכך היחס היה נחמד, ידידות והכול בסבבה, למרות שלא הייתי הילדה הכי מקובלת, מקווה שתבינו שלמרות שאני מתעקשת לא לתאר את המציאות גרועה מכפי שהיתה, עדיין היתה בעיה לא פתורה. היתה ילדה נוספת שבתקופת הלימודים האחרונה התחברתי איתה הרבה יותר פתאום, ובכיתה ג' התארחתי אצל אחת הבנות פעמיים, וכשהיו עושים ימי הולדת לכל הכיתה ובת מצוות וודאי שהייתי. הייתי נחשבת אחת עם הרבה שכל ובחידונים הכיתה תמיד היתה באה לעודד. בכל זאת אני עדיין מאמינה שבית הספר הזה לא היה המקום שלי כלל בגלל שזה גם לא היה סוג הבנות שמתאים לי. בחטיבה עשיתי את זה שוב, נהייתי מוזרה בכוונה. היתה איתי בכיתה ילדה בעלת אישיות חזקה מאוד ומדהימה באמת, שהערכתי אותה מאוד ורציתי להתחבר איתה. זה התבטא באובססיביות, הידבקות לילדה, גם היחס שנתתי לה בשיקול הדעת הפרטי שלי, ההערכה שלי אליה, היה מוגזם ותלותי. היא כעסה עלי כפי שהגיע לי בהחלט. כעבור זמן מה התחברנו בכל זאת ואנחנו חברות עד היום, והיא באמת מדהימה. לפני זמן לא רב יצאנו לשבת מטעם תנועת הנוער שלנו, שאליה הצטרפתי בכיתה ח' אחרי שהתחברתי עם הבנות שהלכו לאותה תנועה. במהלך הסופשבוע גיליתי שוב שקשה לי איתה. ניסיתי שוב ושוב לדבר איתה ולא הצלחתי, היא לא זרמה והעדיפה להיות עם בנות אחרות. העובדה שזה קרה שוב ושוב ייסרה אותי. בלילה הראשון היא אמרה לי בגלוי שיש עוד בנות ואני לא חייבת להיות דווקא איתה. היא צדקה. אבל המשיך לכאוב לי כשהמשכתי לנסות לתקשר איתה ולא הצלחתי. במהלך השבת היא אמרה לי שכל הזמן הזה שהיינו חברות, כשלוש שנים, היא לא רצתה לפגוע בי לכן לא אמרה שזה לא נגמר, שהמשכתי להיתלות בה ולהידבק אליה, והיא ניסתה לשדר לי את זה ואו שהבנתי והתעלמתי או שלא הבנתי. אני מהצד שלי, קלטתי שלא הבנתי אם זה לא נאמר בגלוי, ונבהלתי. הבנתי שבאמת לא הבנתי את הרמזים האלו. כל השנים האלה מהחטיבה שקדמו לאותה שבת, המשיך להיות לי ולמעשה גם עכשיו דימוי עצמי נמוך מאוד, הייתי מכניסה לעצמי לראש השנה ושנה שעברה רגשי נחיתות, השפעתי על עצמי. באמצע כיתה ח' היתה לי תקופה מדהימה במהלכה הצטרפתי לתנועה והחברות הכי טובות שלי בחלקן משם. הדימוי העצמי הנמוך שלי לא נפתר מעולם, ואני חושדת בעצמי שאני בעלת הפרעה כלשהי, כמו אספרגר או דבר הדומה לזה. קודים חברתיים אני לא תמיד קולטת,ולמרות שיש לי חברות גדולות ממני וחברות טובות גם מחוץ לתנועה, עדיין יש לי לפעמים רגשי נחיתות ואני באמת פוחדת שיש לי בעיה עקב התנהגותי ודרך המחשבה הלא טובה שלי. את יועצות בית הספר אני לא סובלת ולפסיכולוג איני רואה סיבה ללכת. מה הסיכוי שאני באמת בעלת הפרעה חברתית או אספרגר?
שלום, אשמח מאוד לעזרהלחייך
אני לא הורה אבל קודם כל, הניתוח שלך וההסבר הקולח נגעו ללבי.נפש חיה.
שנית
אני לא יודעת סיכוי
אבל אני חושבת שכדאי לך לשאול את עצמך
ממה זה נובע ? הרצון למצוא חן?
למה את מרגישה נחיתית?
מהן הנקודות החוזק שלך? במה את טובה?
ייתכן שכשתשימי לב לטוב שבך
פחות תזדקקי לאישור מהסביבה על כך...
לא הזכרת דמות הורית או דמות בוגרת כלשהי הקרובה אלייך.
למה?
את נשמעת בחורה אינטלגנטית ונבונה
ממליצה לך לגשת לייעוץ כללי
שייתן לך כלים לחיזוק החוסן האישי / החברתי שלך.
ייתכן שפסיכולוג (=אדם המבין בגורמים/ תהליכים/ מניעים נפשיים המתבטאים גם במעשים.) ייסתבר כפתרון טוב. המומחיות שלו יכולה לעזור במציאת פתרון שיהיה נכון לך.
לאו דווקא באבחון בלבד.
בהצלחה רבה!
תודה רבה!לחייך
בהצלחה!נפש חיה.
כתבת שיש לך חברותl666
וזה סימן שאת בסדר גמור. ולדעתי טוב שקשר עם אותה ילדה נגמר, האמת אני חושבת שהוא היה נגמר בכל מקרה כי בסיס שלו לא היה אמיתי וחזק.
אני ממליצה לך להיות את ולא לנסות להיות איזו דמות אחרת או מוזרה בכוונה כי חברות אמיתית וגם זוגיות אחר כך אפשר לבנות רק על בסיס אמת. ולא חייבים להיות חברה דווקא של מלכת הכיתה ושל ילדה מקובלת. היום היא מקובלת ומחר תסיימו לימודי בית ספר ומעמד הזה ישתנה. עדיף להתחבר עם מי שטוב לך .
אז כנראה לא דייקתילחייך
מנסה לענות לך...רק לענות
מצד שני, לא הייתי מתיימרת לאבחן אותך על סמך הודעה בודדת בפורום, ואם את מרגישה שאת באמת רוצה לבדוק אם יש לך אספרגר, אז את יכולה לפנות לאבחון (אני חושבת שאת האבחון מבצע פסיכולוג ופסיכיאטר, לא בטוחה למי את צריכה לפנות בשביל זה, אולי רופא משפחה בקופת חולים ידע למי להפנות הלאה בשביל אבחון כזה?)
בכל מקרה, האבחנה פחות משנה (אולי משנה לקצבה שמקבלים), יותר משנה מה את עושה עם זה. אם לא טוב לך במקום שאת נמצאת בו, שווה לחשוב מה יכול לעזור לך להגיע למקום אחר. באספרגר בדרך כלל מטפלות קלינאיות תקשורת, אבל אם את הולכת בכיוון כזה אז כדאי לבדוק עם מישהי שמתמחה דווקא בתחום הזה כי קלינאית שלא מתמחה בזה לא תדע בכלל איך לעזור לך.
אבל בגלל המודעות הגבוהה שלך לעצמך, נשמע לי שיכול להיות שתהליך של אימון אישי עם מאמנת טובה גם יכול לתרום לך (לא התנסיתי בעצמי, אז לא יכולה להגיד בוודאות). אולי גם טיפול פסיכולוגי, כמו שכתבה 'נפש חיה.' (גם לא מכירה מקרוב).
בכל מקרה, טוב שאת מודעת לקשיים שלך, זה כבר השלב הראשון בדרך לשינוי...
(זה לא הניק הרגיל שלי, אז אם את כותבת לי הודעה בפרטי, תכתבי פה ששלחת לי הודעה ואז אדע להיכנס שוב לניק לקרוא אותה)
לגבי האימון האישינפש חיה.
מוזמנת לפרטי אם יעניין אותך.
לא נראה לי שיש סיכוי כלשהוחילזון 123
את נשמעת נבונה וקולטת מה קורה
סליחה אבל החברה הזאת לא נשמעת נחמדה במיוחד
מה זה השטויות האלה ששלוש שנים אתן חברות והיא בעצם חושבת שאת מעיקה עליה?
תמשיכי לרכוש חברות בתנועה או במסגרות נוספות ועזבי את ה"חברה" הזאת וזהו
בכללי אולי באמת כדאי לך לראות איך לחזק ביטחון עצמי
אם יש לך אפשרות כלשהי להתייעץ כמה פעמים עם מישהי חכמה זה נראה לי מאד כדאי ויכול להועיל. פסיכולוגית\יועצת(לא דווקא של בית הספר)\מאמנת אישית כלשהי וכד'
שוב, אני לא רוצה מסר לא נכוןלחייך
סליחה שלא הבנתי מדוייקחילזון 123
בכל מקרה את נשמעת בוגרת ונחמדה
ואל תכנסי למחשבות כאלה שמשהו לא בסדר איתך
קורה שטועים.. ואח"כ לומדים מזה ומתקנים מה שצריך
תודה רבה!לחייך
תקשיבי..אמא_מאושרת
נשמע שאת קצת מאשימה את עצמך על התנהגות לא הולמת
ולא ממש ברור למה
בהסתכלות דיי שיטחית על הדברים- הבנתי שהגעתן למקום חדש
ונראה שלך זה מצב מפחיד ונאחזת בחברה המוכרת בזמן שהיא ראתה בזה הרפתקאה ורצתה ללכת ולפרוח עם החבר׳ה החדשים
אז יש כאן התמודדות שונה עם סיטואציה. והיא נובעת מכל מיני גורמים- אופי, ביטחון עצמי ועוד.
זה שהאופי שלך והבטחון העצמי שלך מביאים אותך לפעול בצורה שונה ממנה זה לא משהו להתנצל עליו בכלל.
את ממש מזכירה לי את עצמי בגיל העשרה.
היום ב"ה אני מוקפת חברות ובטוחה בעצמי.
ואם הייתי פוגשת את הנערה שהייתי אז הייתי שמה לה את הפרצוף מול המראה וגורמת לה לאהוב את מי שהיא רואה שם.
ולהבין שמגיע לה יחס טוב, גם אם לפעמים היא חוששת או לא מצליחה להשתלב במקומות חדשים תוך שניה וחצי.
אז עם כל הכבוד ל׳חברה׳ שלך, נראה לי שהבעיה ממש לא אצלך.
ותגדילי לעשות אם תמשיכי הלאה ותרכשי חברים חדשים שיראו את כל הטוב שיש בך וביום בו היא תשוב לחפש את קירבתך תקבלי אותה חזרה מתוך אהבת ישראל.
ממליצה על תרגיל- לשבת מול המראה כמה דקות ביום, להסתכל על עצמך ולחשוב כמה את אוהבת את עצמך. באמת! שווה לנסות!
ר׳ נחמן אומר שאדם צריך להחזיק בכיס ימין (אאלט) פתק ובו כתוב "בשבילי נברא העולם" ובכיס השני פתק ובו כתוב "ואנוכי אפר ועפר" וצריך לדעת מתי להוציא כל אחד מהפתקים.
נראה לי שכרגע את צריכה להוציא את הפתק מהכיס הימני.
מאחלת לך שבקרוב תגיעי לשלמות עם עצמך, וחיבוק גדול!
תודה רבה, ושובלחייךאחרונה
השבת אבידה - כלבי האסקי סיבירייהודיה מא"י
מי שיש לו רעיון למי הכלבים שייכים שיפנה אלי בבקשה באישי
אמהות לבנים עם אטופיק- יש תקווה לשרוול קצר בקיץ?שיח סוד
עד היום לבש ארוך בקיץ,
מסכן שכל החברים בגן עם קצר מרענן - הוא חם לו עם ארוך.
אבל כשהוא עם קצר בשרוול/במכנס הוא מתחיל לגרד כי זה נגיש…
עם השנים למדנו יותר להתנהל עם האטופיק ועכשיו ההתפרצות במצב סבבה
מפחדת לקנות לו מלאי של קצר ולהתבאס (מה שקרה קיץ אחד שפשוט מלא כסף הלך לחולצות שלא השתמש…)
לא יודעת להגיד כי כל החורף סתיו לבש ארוך
בקיצור, באיזה גיל כבר יכלתם לשים להם קצר בקיץ? אם בכלל…
משהו אחד- במזגנים בקיץ לא כזה חם....יעל מהדרום
לילדים שלי היה, אבל לא זוכרת שגירדו הרבה.
ומציעה לך לשאול בפורום הו"ל, שהרבה יותר פעיל.
ואפשר לקפל לו את השרוולים ולבדוק איך זהיעל מהדרוםאחרונה
אם העור בסדר והוא לא מגרד, לקנות לו גם קצר.
מעון/משפחתון תורני מומלץ בהדר גניםאושי 9
יש ברחוב בגין מעון חסידימתיכון ועד מעוןאחרונה
איך נותנים לילדים הרגשת יציבות בתקופה כזאת?מתוך סקרנות
אני מרגיש, שאת הילדים מטרידה בעיקר ההפסקה הפתאומית (מבחינתם) של פעילות מסגרות החינוך, כשבינינו אף אחד לא יודע מתי יחזרו.
לכל השאר הם יחסית מתרגלים ומסתגלים...
,למישהו יש טיפים איך לתת להם בטחון בנושא זה (יש לילדה אחת לדוגמה עוד חודשיים יום הלדת בגן, וכבר עכשיו מוטרדת האם יתקיים או לא...)?
אפשר לשתף את הגננתמענין
שתדבר איתה בטלפון. שכשיחזרו לגן יחגגו לה.
אצלינו משתדלים להתקשר לילדים, ולשלוח סרטונים כדי לשמור על קצת תחושת חיבור כמה שאפשר בין הגן לילדים.
באמת תקופה מורכבת לילדים, מחפשים את השיגרה ואת הביטחון שהם רגילים אליו.
רעיון, תודהמתוך סקרנותאחרונה
סיר בישול איטיטרכיאדה
בעקבות המלצה פה של @פשוט אני קניתי סיר בישול איטי.
שמתי בבוקר חלקי עוף ותפוחי אדמה, הוספתי תבלינים והדלקתי על החום הנמוך (יש שתי דרגות חום- נמוך וגבוה, ועוד אפשרות של שמירה על חום)
לאחר חמש שעות בדקתי וראיתי שהעוף לא מתחיל אפילו להיות עשוי, בעוד שעל החום הנמוך ההמלצה היא 6-8 שעות.
בהתייעצות עם גי פי טי הוספתי כוס מים והגברתי לחום הגבוה, חיכיתי עוד שעתיים, וכעת העוף מוכן בקושי, רחוק מאד מלהיות רך ועסיסי כמו
שתארו לי. התפוחי אדמה מוכנים אבל מעט קשים. בקיצור, ממש לא מה שדמיינתי.
אשמח שתאירו את עיני איפה טעיתי, כי תוצאה כזאת יכולתי להשיג גם אם הייתי מניחה סיר עם עופות על האינדוקציה לכמה שעות (ואז החום היה הרבה יותר גבוה והבישול יותר טוב)
בנוסף, הנוזלים בתבשיל בקושי מבעבעים, זה נראה כאילו החום כל כך חלש!
אולי תשאלי בפורום מתכוניםיעל מהדרום
נראה שהיה חסר רוטבחילזון 123אחרונה
זה לא סיר לאפיה זה סיר לבישול
ואולי היה כדאי לכסות עם מגבת מעל
כשהאיש בעבודה בזמן המלחמהעקרת הבית
בימים הראשונים האיש שלי עבד מהבית, ועכשיו נוסע לעבודה.
מה אתן עושות כדי לגרום לאיש שלכן להבין שיחד עם העבודה, יהיה קשוב לצרכים שלכן ושל הילדים?
הוא יודענהג ותיק
שיש לך ולילדים יותר צורך ממנו בימים האלה?
אולי פשוט לדבר איתו על זה
אם יורשה לי (בתור מי שבעבודה, אמנם מהבית)משה
בטח שנסע לעבודה. יש לכם חשבונות לשלם ומשפחה לגדל. צריך להעריך את זה ולקבל את זה קודם כל.
אחר כך אפשר לאזן מחדש.
משתפים מהלבתהילה 3>אחרונה
היה לי ממש מאתגר היום הרגשתי פשוט אמא גרועה/
הייתי כל כך עייפה ורק רציתי שמישהו יחליף אותי ויהיה לי שקט לשעה
אני ממש צריכה שתגיע שעה מוקדם יותר/שתבקש לעבוד מהבית/שתיתתן לי שעה לנוח כשאתה בא כדי שאני אצליח לחזור לעצמי/שתראה את המאמצים שלי/שתיקח אחריות על x וכו
שלום מחפשת פסיכיאטר לילדים באיזור מרכזממתקית
או הסביבה, ירושלים, או כל מקום אחר.
לא דרך הקופה
מישהו פרטי שאני יכולה להתקשר אליו לפלאפון באופן אישי.
אשמח לטלפון בפרטי
בדרך כלל גם לפסיכיאטרים פרטיים יש מזכירהמתואמת
ולא מתקשרים אליהם ישירות לטלפון.
בכל אופן, עוד כחודש יש לנו תור לפסיכיאטר פרטי שקיבלנו עליו המלצות, והוא מקבל בתל אביב. אחרי התור אוכל להמליץ עליו באופן אישי כנראה...
לא נכוןאריק מהדרום
תודה אבל צריכה לילדים.ממתקית
אבלאם אפשר בכל זאת מספר...
זה יפה! ומעניין כמה זה נפוץ...מתואמת
בוודאיאריק מהדרום
אז זה באמת יפה...מתואמתאחרונה
יש את ד''ר מרים פאסקיןמתיכון ועד מעון
את ד''ר ליעד רוטשטיין
ד''ר מאיה אליעזר
במרכז, פרטיות