אני איני אם, למעשה אני מאוד צעירה יחסית לשרשור הורות, אבל אני כותבת דווקא כאן משום שזהו פורום המורכב מאנשים מבוגרים בעלי שיקול דעת רחב. זהו נושא שמאוד אשמח אם תוכלו לייעץ לי בו מנסיונכם האישי ומידע מוצק שיש לכם. אני נמצאת שנים רבות במסגרת בית ספרית, ובמרבית הזמן הזה מצבי החברתי מטריד אותי, ולאחרונה זה העלה חשד אצל אדם קרוב אלי שייתכן והוא נכון, מיד אסביר. בתור ילדה קטנה היה לי סוג של רצון להיות המוזרה. עשיתי את זה מעצמי. התנהגתי מוזר כבר כילדה בבית ספר יסודי. באותן שנים הייתי נפגעת מהר מאוד והיה לי כואב לפעמים על מצבי בכיתה, למרות שאחרי כיתה ב' לא היתה תקופה אחת שלא היו לי כלל חברות ועד עכשיו ברוך ה' יש לי הרבה חברות שבאמת אוהבות אותי ולא מרחמות עלי ואני מאוד אוהבת אותן. בתקופת היסודי היה מדובר בחברה אחת ואחת נוספת שהצטרפה, וכל השאר..קשה להגדיר. ילדים שמחנכים אותם היטב נוטים פחות לאכזריות, אי לכך היחס היה נחמד, ידידות והכול בסבבה, למרות שלא הייתי הילדה הכי מקובלת, מקווה שתבינו שלמרות שאני מתעקשת לא לתאר את המציאות גרועה מכפי שהיתה, עדיין היתה בעיה לא פתורה. היתה ילדה נוספת שבתקופת הלימודים האחרונה התחברתי איתה הרבה יותר פתאום, ובכיתה ג' התארחתי אצל אחת הבנות פעמיים, וכשהיו עושים ימי הולדת לכל הכיתה ובת מצוות וודאי שהייתי. הייתי נחשבת אחת עם הרבה שכל ובחידונים הכיתה תמיד היתה באה לעודד. בכל זאת אני עדיין מאמינה שבית הספר הזה לא היה המקום שלי כלל בגלל שזה גם לא היה סוג הבנות שמתאים לי. בחטיבה עשיתי את זה שוב, נהייתי מוזרה בכוונה. היתה איתי בכיתה ילדה בעלת אישיות חזקה מאוד ומדהימה באמת, שהערכתי אותה מאוד ורציתי להתחבר איתה. זה התבטא באובססיביות, הידבקות לילדה, גם היחס שנתתי לה בשיקול הדעת הפרטי שלי, ההערכה שלי אליה, היה מוגזם ותלותי. היא כעסה עלי כפי שהגיע לי בהחלט. כעבור זמן מה התחברנו בכל זאת ואנחנו חברות עד היום, והיא באמת מדהימה. לפני זמן לא רב יצאנו לשבת מטעם תנועת הנוער שלנו, שאליה הצטרפתי בכיתה ח' אחרי שהתחברתי עם הבנות שהלכו לאותה תנועה. במהלך הסופשבוע גיליתי שוב שקשה לי איתה. ניסיתי שוב ושוב לדבר איתה ולא הצלחתי, היא לא זרמה והעדיפה להיות עם בנות אחרות. העובדה שזה קרה שוב ושוב ייסרה אותי. בלילה הראשון היא אמרה לי בגלוי שיש עוד בנות ואני לא חייבת להיות דווקא איתה. היא צדקה. אבל המשיך לכאוב לי כשהמשכתי לנסות לתקשר איתה ולא הצלחתי. במהלך השבת היא אמרה לי שכל הזמן הזה שהיינו חברות, כשלוש שנים, היא לא רצתה לפגוע בי לכן לא אמרה שזה לא נגמר, שהמשכתי להיתלות בה ולהידבק אליה, והיא ניסתה לשדר לי את זה ואו שהבנתי והתעלמתי או שלא הבנתי. אני מהצד שלי, קלטתי שלא הבנתי אם זה לא נאמר בגלוי, ונבהלתי. הבנתי שבאמת לא הבנתי את הרמזים האלו. כל השנים האלה מהחטיבה שקדמו לאותה שבת, המשיך להיות לי ולמעשה גם עכשיו דימוי עצמי נמוך מאוד, הייתי מכניסה לעצמי לראש השנה ושנה שעברה רגשי נחיתות,  השפעתי על עצמי. באמצע כיתה ח' היתה לי תקופה מדהימה במהלכה הצטרפתי לתנועה והחברות הכי טובות שלי בחלקן משם. הדימוי העצמי הנמוך שלי לא נפתר מעולם, ואני חושדת בעצמי שאני בעלת הפרעה כלשהי, כמו אספרגר או דבר הדומה לזה. קודים חברתיים אני לא תמיד קולטת,ולמרות שיש לי חברות גדולות ממני וחברות טובות גם מחוץ לתנועה, עדיין יש לי לפעמים רגשי נחיתות ואני באמת פוחדת שיש לי בעיה עקב התנהגותי ודרך המחשבה הלא טובה שלי. את יועצות בית הספר אני לא סובלת ולפסיכולוג איני רואה סיבה ללכת. מה הסיכוי שאני באמת בעלת הפרעה חברתית או אספרגר?

הי אנחנו מוכנים לעבור לכל מקום בארץ

בשביל הבת שלנו

היא בדיכאון

ולא מסתדרת באולפנית שהיא לומדת בכיתה קטנה

היא לומדת בכיתת לקויות למידה

והיא צריכה כיתה רגשית שמלווה אותה בהתמודדות הנפש שלה.

היא מאוד נמנעת חברתית מכל קשר

ומסגורת בבית. .אשמח לשמוע כל רעיון שיעלה לכם על הדעת....

תודה להקב"ה.

משתפת בפורום זה בגלל שזה בתחום ההורות 💕

שלום לכולם ומועדים לשמחה. כנראה הפעם הראשונה שאני כותב כאן.

רציתי לקבל רעיונות - אנחנו הורים לתינוקת בת כשנה וקצת חוששים מהחג. גם ככה בתקופה האחרונה שעות השינה שלה השתבשו לגמרי בגלל החגים -

איך מתנהלים עם זה נכון? שואל גם בכללי על הבוקר וכו' - מוותרים על חלק מההקפות? ואיך מגיעים לאיזון בחלוקת התפקידים בחג הזה?

השאלה יצאה קצת מבולבלת. הורים טריים, בכל זאת..

תודה מראש!

בטוח נשתמש ברעיונותיכם

שלום לכם.

יש לי ילדה מתוקה ומחוננת הן מבחינה רכישיצ והן מסחינת לימודית שעולה לכיתה ה

והיא ממש מפחדת ממורכבות בספר. מספיק שיש אדם רע או משהו מפחיד היא לא מסוגלת לקרוא.

יש לה נפש מאוד רגישה בכללי.

אשמח להמלצות מה אפשר לעשות. ואם יש לכם ספרים מומלצים בסגנון לילדה שאוהבת לקרוא ומסיימת ספרים בטיל.. אבל לא יכולה לקרוא ספרים עם מורכבות רגשית

שלום

מקווה שזו במה מתאימה..

אשמח לעזרה ברעיונות לחפצים קטנים (אוצגםתפחות קטנים) ושימושיים (חשוב

)

לבית..

דברים בסגנון שאפשר לקנות בחנות סטוק/מקס סטוק וכדו'

ואפשר לקשר אותם לברכה, לברך איתך בשבת כלה/שבע ברכות וכדו'.

תודה רבה לכולם

שלום לכולם\ן

אני כותב פה כי אני יודע שיש פה הורים לילדים שקוראים ספרים\מגזינים

יש לי חבר שהוא אח בבית חולים שניידר (שזה בית חולים לילדים)

ולפעמים בהרבה שבתות הילדים הדתיים שמאושפזים שם יש להם שיעמום מכיוון שאין טלפונים וההורים לא תמיד מספיקים להביא להם ספרים או מגזינים בגלל הלחץ של האשפוז או של השבת אז הוא החליט לפתוח להם גמ''ח של ספרים לציבור הדתי כדי להקל על ההורים אז אם יש למישהו ספרים או מגזינים שמתאימים לציבור הדתי (למשל מקום בעולם או אותיות וכו') שהוא לא צריך או לא משתמש אז אשמח שתפנו אליי בפרטי

תודה לעונים ושבת שלום

גיל 38, הילדים, העבודות, החיים עשו את שלהם. פה ושם משברים, עלבונות, ריבים הביאו אותנו לכך שאשתי רצתה ללכת לייעוץ זוגי. בישוב שלנו כמובן לא היה כדאי ללכת ליועצים שאחרי זה נפגוש במכולת, בגינה או בבית הכנסת והלכנו לישוב ליד למישהו מומלץ. אשתי יצרה את הקשר הראשוני, ספרה מה שספרה והגענו אליו.

אחרי 3 פגישות איתו הרגשתי משהו לא בנוח בכלל. היועץ המדופלם והמומלץ לא בדיוק יועץ זוגי. הוא יועץ לאשתי איך להיטיב את חייה. ואני בתפקיד חלק מההצגה או מההפקה. בעצם אני צריך לעבוד על דברים שיגרמו לה להרגיש טוב. הפתעות קטנות, עזרות במה שהיא צריכה, להתחשב בה ולדרוש בשלומה. היא צריכה גם למצוא דברים שיגרמו לה להרגיש טוב. ללכת לחוג, לפגוש חברות, לדעת להגיד לי מה היא צריכה.
בכלל הופתעתי לגלות שלא ניתנה לי בשום שלב עד כה אפשרות לומר מה מפריע לי בחיים, בבית, בזוגיות, אולי בעבודה, אולי במשהו אחר. הכל ביחס למה שהיא מרגישה.
זה כמובן לא תהליך משפטי שבו צריך לשמוע שני צדדים ולהחליט מי אשם, אבל אם נוגעים ופותחים ומטפלים, גם לגבר שאולי לא בא עם משא סבל לייעוץ, יש דברים שהוא היה רוצה לפתוח ולומר.
אולי אני לא מבין מה הייעוץ אמור לכלול. כי אני מוצא פער די גדול בין ההמלצות על הבחור לבין איך שאני מרגיש אצלו.