אני איני אם, למעשה אני מאוד צעירה יחסית לשרשור הורות, אבל אני כותבת דווקא כאן משום שזהו פורום המורכב מאנשים מבוגרים בעלי שיקול דעת רחב. זהו נושא שמאוד אשמח אם תוכלו לייעץ לי בו מנסיונכם האישי ומידע מוצק שיש לכם. אני נמצאת שנים רבות במסגרת בית ספרית, ובמרבית הזמן הזה מצבי החברתי מטריד אותי, ולאחרונה זה העלה חשד אצל אדם קרוב אלי שייתכן והוא נכון, מיד אסביר. בתור ילדה קטנה היה לי סוג של רצון להיות המוזרה. עשיתי את זה מעצמי. התנהגתי מוזר כבר כילדה בבית ספר יסודי. באותן שנים הייתי נפגעת מהר מאוד והיה לי כואב לפעמים על מצבי בכיתה, למרות שאחרי כיתה ב' לא היתה תקופה אחת שלא היו לי כלל חברות ועד עכשיו ברוך ה' יש לי הרבה חברות שבאמת אוהבות אותי ולא מרחמות עלי ואני מאוד אוהבת אותן. בתקופת היסודי היה מדובר בחברה אחת ואחת נוספת שהצטרפה, וכל השאר..קשה להגדיר. ילדים שמחנכים אותם היטב נוטים פחות לאכזריות, אי לכך היחס היה נחמד, ידידות והכול בסבבה, למרות שלא הייתי הילדה הכי מקובלת, מקווה שתבינו שלמרות שאני מתעקשת לא לתאר את המציאות גרועה מכפי שהיתה, עדיין היתה בעיה לא פתורה. היתה ילדה נוספת שבתקופת הלימודים האחרונה התחברתי איתה הרבה יותר פתאום, ובכיתה ג' התארחתי אצל אחת הבנות פעמיים, וכשהיו עושים ימי הולדת לכל הכיתה ובת מצוות וודאי שהייתי. הייתי נחשבת אחת עם הרבה שכל ובחידונים הכיתה תמיד היתה באה לעודד. בכל זאת אני עדיין מאמינה שבית הספר הזה לא היה המקום שלי כלל בגלל שזה גם לא היה סוג הבנות שמתאים לי. בחטיבה עשיתי את זה שוב, נהייתי מוזרה בכוונה. היתה איתי בכיתה ילדה בעלת אישיות חזקה מאוד ומדהימה באמת, שהערכתי אותה מאוד ורציתי להתחבר איתה. זה התבטא באובססיביות, הידבקות לילדה, גם היחס שנתתי לה בשיקול הדעת הפרטי שלי, ההערכה שלי אליה, היה מוגזם ותלותי. היא כעסה עלי כפי שהגיע לי בהחלט. כעבור זמן מה התחברנו בכל זאת ואנחנו חברות עד היום, והיא באמת מדהימה. לפני זמן לא רב יצאנו לשבת מטעם תנועת הנוער שלנו, שאליה הצטרפתי בכיתה ח' אחרי שהתחברתי עם הבנות שהלכו לאותה תנועה. במהלך הסופשבוע גיליתי שוב שקשה לי איתה. ניסיתי שוב ושוב לדבר איתה ולא הצלחתי, היא לא זרמה והעדיפה להיות עם בנות אחרות. העובדה שזה קרה שוב ושוב ייסרה אותי. בלילה הראשון היא אמרה לי בגלוי שיש עוד בנות ואני לא חייבת להיות דווקא איתה. היא צדקה. אבל המשיך לכאוב לי כשהמשכתי לנסות לתקשר איתה ולא הצלחתי. במהלך השבת היא אמרה לי שכל הזמן הזה שהיינו חברות, כשלוש שנים, היא לא רצתה לפגוע בי לכן לא אמרה שזה לא נגמר, שהמשכתי להיתלות בה ולהידבק אליה, והיא ניסתה לשדר לי את זה ואו שהבנתי והתעלמתי או שלא הבנתי. אני מהצד שלי, קלטתי שלא הבנתי אם זה לא נאמר בגלוי, ונבהלתי. הבנתי שבאמת לא הבנתי את הרמזים האלו. כל השנים האלה מהחטיבה שקדמו לאותה שבת, המשיך להיות לי ולמעשה גם עכשיו דימוי עצמי נמוך מאוד, הייתי מכניסה לעצמי לראש השנה ושנה שעברה רגשי נחיתות, השפעתי על עצמי. באמצע כיתה ח' היתה לי תקופה מדהימה במהלכה הצטרפתי לתנועה והחברות הכי טובות שלי בחלקן משם. הדימוי העצמי הנמוך שלי לא נפתר מעולם, ואני חושדת בעצמי שאני בעלת הפרעה כלשהי, כמו אספרגר או דבר הדומה לזה. קודים חברתיים אני לא תמיד קולטת,ולמרות שיש לי חברות גדולות ממני וחברות טובות גם מחוץ לתנועה, עדיין יש לי לפעמים רגשי נחיתות ואני באמת פוחדת שיש לי בעיה עקב התנהגותי ודרך המחשבה הלא טובה שלי. את יועצות בית הספר אני לא סובלת ולפסיכולוג איני רואה סיבה ללכת. מה הסיכוי שאני באמת בעלת הפרעה חברתית או אספרגר?
שלום, אשמח מאוד לעזרהלחייך
אני לא הורה אבל קודם כל, הניתוח שלך וההסבר הקולח נגעו ללבי.נפש חיה.
שנית
אני לא יודעת סיכוי
אבל אני חושבת שכדאי לך לשאול את עצמך
ממה זה נובע ? הרצון למצוא חן?
למה את מרגישה נחיתית?
מהן הנקודות החוזק שלך? במה את טובה?
ייתכן שכשתשימי לב לטוב שבך
פחות תזדקקי לאישור מהסביבה על כך...
לא הזכרת דמות הורית או דמות בוגרת כלשהי הקרובה אלייך.
למה?
את נשמעת בחורה אינטלגנטית ונבונה
ממליצה לך לגשת לייעוץ כללי
שייתן לך כלים לחיזוק החוסן האישי / החברתי שלך.
ייתכן שפסיכולוג (=אדם המבין בגורמים/ תהליכים/ מניעים נפשיים המתבטאים גם במעשים.) ייסתבר כפתרון טוב. המומחיות שלו יכולה לעזור במציאת פתרון שיהיה נכון לך.
לאו דווקא באבחון בלבד.
בהצלחה רבה!
תודה רבה!לחייך
בהצלחה!נפש חיה.
כתבת שיש לך חברותl666
וזה סימן שאת בסדר גמור. ולדעתי טוב שקשר עם אותה ילדה נגמר, האמת אני חושבת שהוא היה נגמר בכל מקרה כי בסיס שלו לא היה אמיתי וחזק.
אני ממליצה לך להיות את ולא לנסות להיות איזו דמות אחרת או מוזרה בכוונה כי חברות אמיתית וגם זוגיות אחר כך אפשר לבנות רק על בסיס אמת. ולא חייבים להיות חברה דווקא של מלכת הכיתה ושל ילדה מקובלת. היום היא מקובלת ומחר תסיימו לימודי בית ספר ומעמד הזה ישתנה. עדיף להתחבר עם מי שטוב לך .
אז כנראה לא דייקתילחייך
מנסה לענות לך...רק לענות
מצד שני, לא הייתי מתיימרת לאבחן אותך על סמך הודעה בודדת בפורום, ואם את מרגישה שאת באמת רוצה לבדוק אם יש לך אספרגר, אז את יכולה לפנות לאבחון (אני חושבת שאת האבחון מבצע פסיכולוג ופסיכיאטר, לא בטוחה למי את צריכה לפנות בשביל זה, אולי רופא משפחה בקופת חולים ידע למי להפנות הלאה בשביל אבחון כזה?)
בכל מקרה, האבחנה פחות משנה (אולי משנה לקצבה שמקבלים), יותר משנה מה את עושה עם זה. אם לא טוב לך במקום שאת נמצאת בו, שווה לחשוב מה יכול לעזור לך להגיע למקום אחר. באספרגר בדרך כלל מטפלות קלינאיות תקשורת, אבל אם את הולכת בכיוון כזה אז כדאי לבדוק עם מישהי שמתמחה דווקא בתחום הזה כי קלינאית שלא מתמחה בזה לא תדע בכלל איך לעזור לך.
אבל בגלל המודעות הגבוהה שלך לעצמך, נשמע לי שיכול להיות שתהליך של אימון אישי עם מאמנת טובה גם יכול לתרום לך (לא התנסיתי בעצמי, אז לא יכולה להגיד בוודאות). אולי גם טיפול פסיכולוגי, כמו שכתבה 'נפש חיה.' (גם לא מכירה מקרוב).
בכל מקרה, טוב שאת מודעת לקשיים שלך, זה כבר השלב הראשון בדרך לשינוי...
(זה לא הניק הרגיל שלי, אז אם את כותבת לי הודעה בפרטי, תכתבי פה ששלחת לי הודעה ואז אדע להיכנס שוב לניק לקרוא אותה)
לגבי האימון האישינפש חיה.
מוזמנת לפרטי אם יעניין אותך.
לא נראה לי שיש סיכוי כלשהוחילזון 123
את נשמעת נבונה וקולטת מה קורה
סליחה אבל החברה הזאת לא נשמעת נחמדה במיוחד
מה זה השטויות האלה ששלוש שנים אתן חברות והיא בעצם חושבת שאת מעיקה עליה?
תמשיכי לרכוש חברות בתנועה או במסגרות נוספות ועזבי את ה"חברה" הזאת וזהו
בכללי אולי באמת כדאי לך לראות איך לחזק ביטחון עצמי
אם יש לך אפשרות כלשהי להתייעץ כמה פעמים עם מישהי חכמה זה נראה לי מאד כדאי ויכול להועיל. פסיכולוגית\יועצת(לא דווקא של בית הספר)\מאמנת אישית כלשהי וכד'
שוב, אני לא רוצה מסר לא נכוןלחייך
סליחה שלא הבנתי מדוייקחילזון 123
בכל מקרה את נשמעת בוגרת ונחמדה
ואל תכנסי למחשבות כאלה שמשהו לא בסדר איתך
קורה שטועים.. ואח"כ לומדים מזה ומתקנים מה שצריך
תודה רבה!לחייך
תקשיבי..אמא_מאושרת
נשמע שאת קצת מאשימה את עצמך על התנהגות לא הולמת
ולא ממש ברור למה
בהסתכלות דיי שיטחית על הדברים- הבנתי שהגעתן למקום חדש
ונראה שלך זה מצב מפחיד ונאחזת בחברה המוכרת בזמן שהיא ראתה בזה הרפתקאה ורצתה ללכת ולפרוח עם החבר׳ה החדשים
אז יש כאן התמודדות שונה עם סיטואציה. והיא נובעת מכל מיני גורמים- אופי, ביטחון עצמי ועוד.
זה שהאופי שלך והבטחון העצמי שלך מביאים אותך לפעול בצורה שונה ממנה זה לא משהו להתנצל עליו בכלל.
את ממש מזכירה לי את עצמי בגיל העשרה.
היום ב"ה אני מוקפת חברות ובטוחה בעצמי.
ואם הייתי פוגשת את הנערה שהייתי אז הייתי שמה לה את הפרצוף מול המראה וגורמת לה לאהוב את מי שהיא רואה שם.
ולהבין שמגיע לה יחס טוב, גם אם לפעמים היא חוששת או לא מצליחה להשתלב במקומות חדשים תוך שניה וחצי.
אז עם כל הכבוד ל׳חברה׳ שלך, נראה לי שהבעיה ממש לא אצלך.
ותגדילי לעשות אם תמשיכי הלאה ותרכשי חברים חדשים שיראו את כל הטוב שיש בך וביום בו היא תשוב לחפש את קירבתך תקבלי אותה חזרה מתוך אהבת ישראל.
ממליצה על תרגיל- לשבת מול המראה כמה דקות ביום, להסתכל על עצמך ולחשוב כמה את אוהבת את עצמך. באמת! שווה לנסות!
ר׳ נחמן אומר שאדם צריך להחזיק בכיס ימין (אאלט) פתק ובו כתוב "בשבילי נברא העולם" ובכיס השני פתק ובו כתוב "ואנוכי אפר ועפר" וצריך לדעת מתי להוציא כל אחד מהפתקים.
נראה לי שכרגע את צריכה להוציא את הפתק מהכיס הימני.
מאחלת לך שבקרוב תגיעי לשלמות עם עצמך, וחיבוק גדול!
תודה רבה, ושובלחייךאחרונה
מחפשים קהילהאבא פגום
אנחנו הורים ל 7 ילדים גרים היום בשכירות ברמלה, בגרעין התורני ומחפשים להשתקע במקום עם קהילה תורנית אבל לא לוחצת. בגלל שאני עובד בבני ברק, מחפשים מקום שמצד אחד המחירים עדיין שפויים ומצד שני לא רחוק מידי מהעבודה. חשוב לנו קהילה תורנית שמשקיעה בילדים ונוער.
נשמח מאד להמלצות ☺️
ילגים מפרק א וצוואהיל 000
לא מצאתי פורום מתאים מקווה שפה אפשרי
שלום בעלי נפטר יש לו ילדים קודמים
לנו משותפים
הכל היה בסדר לא ראיתי את זה בא
סעדתי את בעלי בזמן שילדיו קודמו בעבודות
אימא שלהם הילה חכמה הגיע חטפח בו בבית חוליל לגבות טת הילדים מול המשפחה שלא תראה שלא באים
ואני לא יכלתי לעבוד
כי גם לא רציתי בעלי קודם להכל
מבעל חזק שלא היה חולה אף פעם לא ראיתי אותו שוכב עם חום או משהו דומה לא כדורים כלום
עובד פיזית קשה כל חייו
לא יכולה לפרט הכל
שמר הכל בפנים עד שהגיע למחלה ומהר הלך
ילדיו רצו מידע על כל דבר
על עורך דין שמטפל אפלו אני ובעלי לא התענינו
לא הבנתי מה ילד שבקושי רואה את אבא שלו מתענין בקצבה
מאשים אותי שאני יודעל אל כל המידע
אין לי תו ירודה לא נותנים מידע גם לאישה
אבל הם בשלהם
עכשיו הכל מובן הכינו את הקרקע
ילד שכל חייו לא הספיק לו מה שנתן רצה עוד
עגשיו מרגיש שיכול להכניס לי
אני לא בתחרות
הם יושבים מולי ומחלקים את הבית
החלק שהם לא הבינו שאטאמטית הבית נאשם על שמםץ מי שמדריך אותם מהמשפחה לא מבין ולא אמר להם
הם אמרו לא נוציא אותך מהבית
לא בטוב לב,בהתנשאות
פה שתקתי
שאני רצתי עליו בעלי עבד ואני נלחמתי לקנות אותו כן מפרנבס עיקרי
כי לא היה שעות בבית וכל עול הבית היה עלי עד שהתמוטטתי בעבודה
ועבדתי פחות
לא היה לו עזרה משום צד
המשפחה שלו ידעה על מצבו הקשה
ולא באו לבקר פעם אחת
לא יצאו לקפה או שהבאו אליהם
רק רצו שנפכש במסעדה פעם בחודשים
אבל הוא לא יכח רצו לעשות וי
התנהגו אלי לא מכבד בבית חולים
קראו לי בשמה של,גרושתו
ולא אמרתי כלום
בעלי גוסס והם אבים איתי מולו
שתקתי
אבל הילדים שלו איתם יד ביד
אז גם אני שינתי את גישתי ואהיה בקשר עם משםלתן גם לי יש,ילדים
אימא שלהם השחקנית הראשית פה
הראתה לי שהיא איתי
ותקעה לי סכין בגב חיממה את הילדים שלא מבינים הרבה
על התערבות בכל נישא
לקחה את הפיקוד על משפחת בעלי לא ידעתי שהיא כל יום מדווחת עלי היתה מגיעה כאלו לעזור
ומדווחת הכל לא הבנתי למה המשפחה שלו לא מתיחסת
אלי
אני איתו בכל הטיפול והם לא מתיחסים אלי רק לגרושתן אפלו קוראים לי בשם שלה
בשבעה היא לא יכלה לראות שברים חברים של בעלי הכל רצתה לדעץ להתערב
היום הילגים שלו מתנהגים אלי כאלו זהו
הוא מת את כלום
רוצים את חלקם לא מוותרים על כלום
אני לא גרה בבית ויש להם פה זכות
הכי כאב לי שהם התנתקו מאחים שלהם
ובקשר טוב עם המחה שלא ביקרה את האבא כי הם בדיור כמוהם
לא הבנתי איך אני הרעה פה
מה עושים אין לי עורך דין כל מי שהגעתי אליו לא היה בטוח במצב
חיבת עורך דין שיתן לי בטחון
אין פה מיילוינים אבל יש לי ילדים קטנים ואני לא בריאה מצבי לא ממד טוב נםשי פיזי
מצטערת לשמוע על בעלך ועל המורכבותנעמי28אחרונה
תפני לעורך דין.
לחוק לא אכפת מרגשות ומי מסכסך.
אם מגיע להם, מגיע להם, מה ששלך יהיה שלך בעזרת עורך דין טוב שישיג לך אותם.
פרסום הנסחן120
שלום וברכה,
חשוב לי מאוד לשתף בנס עצום שנעשה לנו.
לביתי הקטנה חולשת שריר בעין הגורמת לפזילה, לאחרונה הפזילה החמירה ונוירולוג מומחה הפנה אותנו לבדיקת הדמיה של המוח בהרדמה.
הילדים הם האוצר הגדול ביותר שלי והתפללתי לבורא עולם שיעזור לי לחזק את הביטחון והאמונה ולהילחם בפחד ובחששות שהרי הכל מאיתו יתברך מאבא מלך העולם.
ב"ה הבדיקה חזרה תקינה וקיבלנו את התוצאות מבלי להמתין את כל זמן ההמתנה המקובל.
"הודו לה'כי טוב כי לעולם חסדו" תודה רבה ריבונו של עולם,
כמה חשובה ויקרה הבריאות , כלום לא מובן מאליו .
בתפילה לבשורות טובות ישועות וחיזוק הביטחון והאמונה והקשר התמידי לריבונו של עולם והבנה והכרה בכל הטוב שבורא עולם עושה איתנו.
עבודה סמינריונית על ליקויי למידהEva
שלום רב,
שמי חוה.
אני בהחלט מבינה שהפורום הזה לא בנוי לשליחה של שאלוני מחקר, אך אני לא יודעת לאן עוד אפשר לפנות.
אני והשותף שלי לכתיבת עבודה סמינריונית מפצים את השאלון מחקר שלנו כדי לסיים בהצלחה את לימודי התואר הראשון באוניברסיטה הפתוחה.
אנחנו מחפשים אנשים עם ליקויי למידה אשר מתבטאים בדיסלקציה או בדיסגרפיה או בדיסקלקוליה, אשר מילאו להם 18.
אנחנו צריכים עוד 21 תשובות של אנשים עם ליקויי למידה לשאלון שלנו, אשר בוחן את ההשפעה של לקות למידה על תפיסת מערכות יחסים מקוונות (משפחתיים / חברתיים / תעסוקתיים) שנוצרו ברשתות חברתיות ובדידות חברתית.
האם יש בקרבתכם אנשים שיש להם ליקויי למידה ומעוניינים להשתתף במחקר או שאתם עצמכם עם ליקויי למידה שפירטתי בשורה למעלה?
אולי אתם מכירים מקומות לאן אפשר להפיץ את השאלון שלנו?
אם כן, אנחנו נשמח לכל עזרה אפשרית.
השאלון אנונימי וקל. אנחנו נתנו זמן מענה עליו עד 30 דקות, כך שלא צריך למהר לשום מקום ולהילחץ מהגבלת זמן.
קישור לשאלון: השפעה של לקות למידה על תפיסת מערכות יחסים מקוונות (משפחתיים / חברתיים / תעסוקתיים) שנוצרו ברשתות חברתיות ובדידות חברתית
תודה רבה לכם בכל מקרה.
יום טוב ונעים לכולם.
עוד הרבה ועוד קצת בבת אחתEvaאחרונה
אנחנו צריכים עוד 20 תשובות מאנשים שיש להם לקויות למידה המתבטאות בדיסלקציה, בדיסגרפיה או בדיסקלקוליה!
תעזרו לנו לסיים בהצלחה את תואר ראשון.
תודה רבה. יום טוב.
השבת אבידה - כלבי האסקי סיבירייהודיה מא"י
מי שיש לו רעיון למי הכלבים שייכים שיפנה אלי בבקשה באישי
אמהות לבנים עם אטופיק- יש תקווה לשרוול קצר בקיץ?שיח סוד
עד היום לבש ארוך בקיץ,
מסכן שכל החברים בגן עם קצר מרענן - הוא חם לו עם ארוך.
אבל כשהוא עם קצר בשרוול/במכנס הוא מתחיל לגרד כי זה נגיש…
עם השנים למדנו יותר להתנהל עם האטופיק ועכשיו ההתפרצות במצב סבבה
מפחדת לקנות לו מלאי של קצר ולהתבאס (מה שקרה קיץ אחד שפשוט מלא כסף הלך לחולצות שלא השתמש…)
לא יודעת להגיד כי כל החורף סתיו לבש ארוך
בקיצור, באיזה גיל כבר יכלתם לשים להם קצר בקיץ? אם בכלל…
משהו אחד- במזגנים בקיץ לא כזה חם....יעל מהדרום
לילדים שלי היה, אבל לא זוכרת שגירדו הרבה.
ומציעה לך לשאול בפורום הו"ל, שהרבה יותר פעיל.
ואפשר לקפל לו את השרוולים ולבדוק איך זהיעל מהדרוםאחרונה
אם העור בסדר והוא לא מגרד, לקנות לו גם קצר.