שלום,
אני ניקית דיי מוכרת ויש לי בעיה קצת סבוכה. בגלל הפרטים העדפתי לפתוח שם חדש ומקווה למצוא כאן כיוון לפתרון.
ב"ה אני אמא ל-3 קטנטנים, נשואה באושר. בת זקונים למשפחה חמה בת כמה וכמה ילדים.
בחודש האחרון התחיל איזה עניין של התארגנות בין האחים ומסיבות כאלה ואחרות אנחנו (אני ובעלי) בוחרים שלא להיות חלק מההתארגנות הזאת. לאחים שלי קשה עם זה וזה גרם ללא מעט מהלומות בקשר בינינו בשבועות האחרונים.
השיא היה כשאחי הבכור (שהוא איש טוב לב אך חם מזג) התקשר לבעלי וגידף אותי במשך רבע שעה עד שבעלי נאלץ לסגור לו את הטלפון. אני נפגעתי מאוד מהמהלך הזה וניסיתי להסביר את העמדה שלי ליתר האחים- דבר שנגמר בכך שכרגע יותר ממחצית מאחיי לא מדברים איתי.
מאז (כשבוע וחצי) המקרה עם אחי אני נמנעת מלהיפגש איתו. היינו אמורים להגיע להורים שלי לארוחת שבת אך אחרי המקרה הודעתי שאנחנו נשארים בערב שבת בבית שלנו.
בערב שבת האחרון אחי לא הגיע ואני באתי עם משפחתי אל הוריי. אחותי הגדולה היתה שם וקיבלה את פניי בפנים חמוצות ואפילו התנהגה לא יפה לבני, צדיק מתוק בן שנתיים וחצי.
אחרי שאבא שלי הבין שביטלתי הגעה לערב שבת בגלל נוכחותו של אחי הוא בא ודיבר איתי. אמר לי שלא משנה מה קורה זה הבית של אבא שלי ושל אמא שלי ואני שווה בין כל האחים והוא לא רוצה בשום פנים ואופן שאני לא אגיע לארוחות בגלל שאח כזה או אחר נוכח. אני אציין שהוא אדם לא צעיר ונוכחתי לראות שהסיטואציה מסבה לו צער רב.
ההורים שלי לא לגמרי מעורים בכל מה שקרה, ואני לא כ"כ רוצה לשתף אותם כי אני רואה שזה משפיע גם על אבא שלי וגם על אמא שלי בצורה לא טובה.
מצד שני אני לא רוצה להגיע לארוחות שבת או חג ולזכות להרגשה לא טובה. אני רוצה לחגוג שבתות וחגים בשמחה, גם אם זה אומר בחברת בעלי והילדים בלבד. על אחת כמה וכמה כשהילדים שלי "זוכים" גם להרגשה לא טובה במהלך המפגשים האלה.
מצד שלישי אני רואה כמה צער זה גורם להורים שלי, וכבר לא יודעת מה לעשות.
ועכשיו מגיע פסח. ואחי הבכור יהיה גם בחג ראשון וגם בחג שני אצל ההורים שלי. ואנחנו יכולים ליסוע להורים של בעלי נגיד לחג ראשון (למרות שהשנה זה התור של ההורים שלי, לא נראה לי שהם זוכרים..) אבל אם לא נהיה גם בחג שני זה כבר יהיה ממש מוזר והם יבינו..
אני אשמח לתובנות. ותודה רבה לכל מי שקרא עד כאן.
מי יתן והקב"ה ישרה שלום בין כל בניו.
