קודם כל שלום לכולם 
אולי אתם תוכלו לתת לי רעיונות, או עיצות מועילות לגבי הדמיון שיש לי לגבי "בעלי".
קודם כל אציין- שיצאתי עם בחורים שלא כמו שדמיינתי,והיה איתם באמת טוב!(מנסה להגיד שכמובן לא אני זאת שנפרדתי,אלא גם הם,)
אני ממש מנסה לעבוד על עצמי לראות בבחור שאיתו אני בקשר את המיוחדיות שבו,ולנסות להבין שהדבר הכי חשוב זה המידות שלו וכימיה
במה זה בא לידי ביטוי- נניח גובה, בחור שבגובה שלי או נמוך ממני או אפילו יותר רזה ממני- קשה לי!.נכון אני מודעת לזה שזה בגלל הדמות הגברית שבראש שלי שהוא צריך להיות גבוה ולהוות סוג של משענת וביטחון.מנסה לעבוד על זה,לא מצליחה.
או לחילופין הצעה שיכולה להיות ממש מעולה,לפגוש אותו ולהבין שחיצונית זה ממש לא- ולמה?לא חבל? יש בו כל כך הרבה טוב,ודברים שאני מחפשת,ואני מנסה ומנסה וזה פשוט לא עובדת- כיאלו אני יודעת מראש לאן זה יוביל.
*אני לא מבקשת לראות תמונה לפני פגישה* בגלל שאני מנסה לעבוד על המידות שלי ולנסות להכיר את הבן אדם.
מצד שני- למה אני צריכה רק לחשוב שבעלי "לא דוחה אותי"- יש הבדל בין "לא דוחה אותי" לבין זה שהוא נראה סביר או נחמד בעייני.לא?
אני כן מאמינה שככל שמכירים תבן אדם יותר המשיכה או החיצוניות פחות חשוב- ועדין יש "מקרים (מרגישה נורא להגיד ככה)שפשוט אני יודעת שלא יעזור כמה צדיק או טוב הוא זה פשוט לא זה.
אבל זה קשה,ומבאס אותי! איך אפשר לסרב להצעה או לבחור בגלל זה בסוף?
ואני ממש מנסה לתת לדימיונות לצאת החוצה,אבל זה כל כך קשה.
במקרים שכן הצלחתי (מקרה אחד) זה היה כי פשוט הייתה כימיה ממש טובה עם הבחור,באמת לא חשבתי על איך שהוא נראה,והפגישות היו כיפיות.
מה שאני שואלת בסוף זה 2 דברים :
1.איך באמת אפשר לעבוד על המידה הזאת?להוציא תדמיונות החוצה ולתת מקום למי שמולי ולדמות שלו.ולא לדימיון שלי.
2. זה נכון שזה בסדר שאני ארצה להגיד שבעלי נראה סבבה בעייני?
ממש סליחה על החפירה
