אני לא הייתי רוצה להתחתן עם מישהי שהמראה שלי לא מוצא חן בעיניה.

ואם היא תתרגל למראה שלי, היא בכל זאת בשלב מסויים תאלץ להודות שהיא לא אהבה אותו בהתחלה, שזה גם מעליב.

המסקנה מבחינתי פשוטה.

עצם העובדה שאת לא רואה תמונה לפני פגישה זה בהחלט מרשים..

ואי לא יודעת, נראה לי את קשוחה קצת עם עצמך בעניין הזה חח...(אלא אם כן את מכירה את עצמך וזה חזר על עצמו הרבה פעמים)

בסופו של דבר היו כאלה שמצאו חן בעינייך נכון? אז אין מה לדאוג...

בעז"ה שהנכון יגיע את תביני כבר הכל... תביני מה את אוהבת, מה את צריכה בבעלך, איך אמורים להרגיש, וכו' וכו'

ותיהיי שמחה ומאושרת... בעזרת ה'...

בעניין של לנסות להתגבר על הצורך שלך שהבחור שיהיה בעלך יהיה מוצא חן ונאה בעינייך... 

מכל הסיפורים ששמעתי על אנשים עם דרישות הזויות, הדרישה הזאת היא כל כך בסיסית שזה לדעתי ממש בסדר. 

1. דמיונות זה דבר בריא.

    הבעיה נוצרת מתי שאת פוגשת בחור שטוב לכם ביחד,

    ואת פוסלת אותו רק בגלל שהוא לא בדיוק לפי הדמיונות שלך.

    לדעתי, אין עניין כ"כ לטפל בזה לפני שאת מגיעה לסיטואציה הזאת,

    וכשתגיעי, אז מומלץ לפנות ליועצת זוגית או לקאוצ'רית שיעזרו לך לשלוט על הדמיון.

2. זה לא רק בסדר, בעיני זה אפילו קריטי שתהיה מציאת-חן ומשיכה בין בני-הזוג.

יש לך שרשורים עם תוכן ממש חמוד בעז"ה בעלך יהיה חמוד כמוך!!!

לגבי מה ששאלת אין לי תשובות. אני רק מזדהה ממש עם מה שאת כותבת. זה בדיוק מה שגם אני מחפשת.

ואין כמו הנושא הזה כדי ללמד את חשיבות העבודה מיראה שאיננה פחותה מחשיבות העבודה מאהבה.

שלא תדעי באילו בכיות, צרחות ויללות פונים אליי לעזור לאותן אלו שבגיל שלושים ותשע מוכנות לשנות פרמטרים שהיו תקועים להן בראש בגיל שלושים.

קדימה, לעבודה.

אני לא "מנסה" להפחיד, כי מה שקיים במציאות זה עניין לפרשנות של כל אחד אם הוא מפחד או לא.
והפרשנות שלך לדבריי היא מגוחכת.

לפי זה לא יבנו גשרים כי זה נורא קשה, נורא מסובך ונורא דורש מאמצים. מה יש? סתם נקפוץ לנהר ונשתכשך בו! אולי נגיע לצד השני, אולי לא... אולי נטבע... אה ואת המכונית נשאיר בצד שהגענו אז בעצם לא נשיג כלום...
אני עניתי לה את מה שצריך - התשובה היא לעבוד.

מי שרוצה להיות עצלן או רכרוכי מוזמן.

אבל אשתמש במינוחים שלך.

כשהעבודה מיראה ופחות מאהבה:

- העבודה תהיה הרבה הרבה יותר קשה, מעיקה ומתישה.

- יהיה הרבה יותר בנאלי ומשעמם.

- המקסימום שהזוגיות תגיע אליו, זו זוגיות תקינה ברמה בינונית, ללא כיף, ללא שמחה וללא אהבה ורגש.

- והתוצאה של אהבה מיראה תהיה ש:

  היא תחזיק פחות מעמד, מכיוון שהעבודה יותר קשה, גם צריך יותר רצון, ובשביל רצון צריך שאדם ירגיש טוב.

  ובשביל שאדם ירגיש טוב, צריך שיהיה כיף, דינאמיות, שמחה, אהבה ורגש בקשר..

  ואת זה אין בעבודה מיראה.

אני מסכים שצריך לעבוד על הזוגיות, אבל העבודה הזאת חייבת לבוא מאהבה ולא מיראה!

מדברים כאן על פרקטיקה, לא על תיאוריה.
התיאוריה יפה מאוד, בפרקטיקה - כמו שאמרתי - מגיעים אליי עם הנפגעים והנפגעות מהקרב.

ועוד תוספת לסיום: בדרך כלל כבר אין איך לעזור.

השנה ניסיתי לעזור לפחות חמש פעמים עם ממוצע גיל שעובר את השלושים וחמש.

שום דבר לא הצליח.

דבר איתי על עבודה מאהבה.

ובעצם עזוב לדבר איתי, דבר עם אנשי מקצוע בתחום של לפחות חמש עשרה שנים.

א. אף פעם לא מגיעים לטופ, כך שתמיד יש לאן להתקדם..

ב. יש הרבה יותר נפגעים מאלה שעשו את העבודה שלהם מיראה.

לגבי נתונים - לא אתה ולא אני לא מחזיקים בהם, אני מתייחס למקרים שאני פוגש בהם וברובם שלא לומר (בצער עמוק) בכולם המצב הוא כפי שתיארתי. אתה מוזמן לחלוק אבל בשורה התחתונה מי שיחליט מה נשמע לו הגיוני ואיזה נתונים נשמעים נכונים יותר (שכן לא אני ולא אתה לא יכולים ממש לספק מספרים) זה הקורא.

אני ממליץ לקורא ובפרט לקוראת להיזהר ביותר ביחס שנוקטים כלפי המחלוקת הזאת, כי בסופו של דבר מדובר בדיני נפשות, ומי שתרשה לעצמה שלא להישמע לאזהרות ואתראות לא יכולה לפטור את עצמה בסופו של יום מהאחריות. הבהרתי שלדעתי בעיקר נשים נפגעות מהזרייה הנפוצה של אשליות ומהזילזול בצורך להישאר ריאליים לגבי חלומות ושברם.

מה שאתה טוען ש"לא יכול להיות" הוא בדיוק המציאות.
"לפי ההיגיון" ציפור לא יכולה לעוף מבחינה פיסיקלית.
אבל סביר להניח שיש בכל זאת איזו שהיא סיבה - שנוגדת את "ההיגיון" - שמכוחה ציפורים עפות.
אז ההיגיון - שהוא בסך הכל תפישה קוגניטיבית נוירו-קלינית - איננו מספיק.
אני ממליץ להוסיף להסתמך על ניסיון.

ציפור עפה. את זה כולם רואים. השאלה היא איך.
 

המדע עוד לא לגמרי פתר את החידה הזאת, אחרת היינו מעלים לשמיים מטוסים עם כנפיים מתנפנפות שצורכים (ביחס) את כמות האנרגיה שציפור צורכת. תבדוק אותי על זה בחיפוש מתאים של Quora.

אז "ההיגיון" הוא לא "שלי" כמו שהוא לא "שלך". אין בכלל דבר כזה "היגיון". בטח לא הוצאתי עליו בעלות. יש ניתוח מושכל של מציאות, מודלים משוערים, ומחשבה על מה שלא ברור.

האם צריך בכלל לציין שאין "סטטיסטיקה שלי", אחרי שהבהרתי שאני לא ערכתי - כמו שגם לא ערכת - שום סטטיסטיקה של שום נתונים?

זהו, סיימנו לסטות מהנושא?

יש קורא, וכאמור לעיל בעיקר קוראת, והם ישפטו.

ואם להיות בכל זאת קצת ישיר ואולי גם מעצבן, שנינו יודעים מה ניסית לעשות. ניסית לחפות על מי שחושבים שקל לשדך לכולם בגיל 20 (או שכולם יכולים בקלות למצוא שידוך), ושהפרמטרים להתאמה כשלעצמם בכלל אינם אמיתיים. מספיק ללמד שבחור צריך רק לשבת קצת בישיבה, ושבחורה צריכה לעשות שנה אחת של שירות לאומי, וזהו - מכאן עושים טבלאות אקסל של שיעור מסויים מול אולפנה מסויימת, משבצים שורות, ונשאר רק לשלוח הזמנות. במילים אחרות, מה שתיארת כשאיפה אידיאלית משמש אצל אנשים כצידוק למודל רווחי שהם מעוניינים לנצל. אבל המודל הזה נכשל, נפל, קרס. הוא כישלון מוחלט. הוא לא עובד, והוא מותיר אנשים מנוצלים ומדממים שלאף אחד לא איכפת מהם. זה אסון טוטאלי. זה מה שאני מתייחס אליו כשאני מדבר על הנפגעים והנפגעות בקרב.

אני שוב מזמין את כל מי שמעוניינת או מעוניין לדעת את המצב לאשורו לפנות למי שעוסקים בזה לפחות 15 שנים. זה יותר ממני כך שאני ממילא פוסל את עצמי מלהעיד.
 

ואני גם מודע לכך שאחרי החתונה צריך לעבוד ולהשקיע,

אבל אני חושב שהעבודה צריכה להיות מאהבה.

עבודה מיראה, זה מצב מאד מאד דיעבדי מבחינתי..

מדובר על גברים ונשים כאחד שכפי שהגדרתי זאת לא שינו בזמן פרמטרים שהיו תקועים [להם או] להן בראש בגיל שלושים. אני מבטיח לך שהאנשים והנשים האלו החלו לחפש בנות ובני זוג בגילאים רגילים וצעירים במסגרת החברה הדתית.

ודאי שזה בסדר, ואפילו טוב, לרצות מראה 'סבבה' בבעלך. זה נכון ולפעמים חשוב לזוגיות בהמשך.

אבל גם א' נכון. התרבות היום דחפה לנו מראה ורושם מסוים שאנחנו מחפשים, שהוא לא נכון בכלל.

אז מצד אחד לא להתעלם מהרצון הזה, מצד שני לא להפוך אותו לעיקר.

לדעתי כדאי לנסות לשבור את התדמית שהתרבות בנתה לך. לדוגמא, לא יכולים להיות גברים נמוכים ממך ולמרות זאת נראים טוב? ודאי שכן. את זה קבעת כי כך אמרו לך שזה יפה, לא כי זה באמת יפה בעינייך.

וכן הלאה בדברים נוספים. לאט לאט לראות שאת מחפשת גבר שנראה טוב בעינייך (כמובן לא להגזים מדי), אבל בשום אופן 'נראה טוב' לא שווה ל'רושם התרבותי' שדוחפים לנו לראש.

לגבי מראה חיצוני של הבחור- למה לא לבקש תמונה לפני? בעיניי זה לא מעיד על רדידות מחשבתית, אני חושבת שלפני שיוצאים במיוחד בבליינד דייטים שגם ככה ההכרות לא בדיוק טבעית- כן צריך סימפתיה קלה- לא בהכרח לחשוב שהוא חתיך על, אבל כן- שהמראה שלו יהיה סביר + בעינייך וכך לבוא לדייט בצורה נינוחה...

משיכה זה דבר חשוב, ואל תקלי ראש בזה..  אם כי לעיתים זה יכול להתבשל לאט לאט, ולאו דווקא במיידי.

שאלת אם זה בסדר שתרצי להגיד שבעלך נראה סבבה בעינייך? תשובתי היא שאני מאחלת לך שבעלך יהיה חתיך הורס בעינייך, למה לא? מה רק סבבה וזהו?! 

חשוב שתדעי להבחין אם זה "דחייה" או "לא מה שבדמיונות שלי"- מין התבאסות כזאת.

אם את מרגישה דחייה-  (מרגישה שאינך מסוגלת לגעת בשום אופן, גם לא מגע ידידותי) אז עדיף לוותר.

אם זה "לא מה שבדמיונות שלי" - שווה להמשיך להיפגש ולפתוח לאט לאט את הראש והרגש, כי יכול להיות שכן תתפתח משיכה.

אני חושבת שכשתוכלי להבחין בין שני ההגדרות האלה יוקל לך יותר ותהיי פחות מבולבלת.

יש מין פנטזיה שגדלים עליה שרק גבר גבוה ורחב יכול לתת משענת וביטחון, אבל זה ממש לא נכון ,יש כל מיני... 

אני לא הבנתי מה הוא רוצה ממך,

אז הגבתי בצורה שגם הוא לא יבין מה אני רוצה ממנו (ות'אמת גם אני)..

ואפילו יותר מזה! זה טבעי לגמרי ולדעתי זה צורך בסיסי..להרגיש שאת אוהבת את המראה שלו. בדגש על את ולא על הסביבה.

אבל לפעמים רק צריך לראות אם זה מגיע מבררנות יתר או מדמיונות מופרזים.

אם על הפעם הראשונה שאת רואה את הבחור את כבר מחליטה שלא בגלל המראה, במידה והמראה נסבל, רק שקצת פחות לטעמך אבל המידות טובות - תנסי לצאת עוד כמה פעמים ולנסות להכיר את הפנימיות שלו. מבלי לקטלג אותו או לחשוב על הבחור שיצרת לעצמך בדמיון ולהשוות כל הזמן אליו. כי בהשוואה מהסוג הזה אף בחור שתפגשי במציאות לא ינצח.

בפגישה עצמה תנסי לא לחשוב לאן זה יוביל. פשוט תיהני מההיכרות ומהפגישות. בלי לנסות לחשוב על "לא ככה דמיינתי את בעלי ולא בא לי שזה ימשיך".

תכתבי לך לפני הפגישה איזה תכונות חשובות שיהיו בבעלך, ואת כל המאפיינים החיצוניים שדמיינת "תמחקי" ותשימי בצד לכמה שעות. תתמקדי באמת בבן אדם בלי להשוות ובלי לדמיין אותו בתור מישהו ש"אני לא רוצה כבעלי".

וסתם הערת אגב, דמות גברית לא חייבת להתבטא בגובה. זה באמת תלוי בבחור עצמו. אני זוכרת שיצאתי עם מישהו שכביכול מבחוץ נראה הכי גברי שיש וגם הרגיש ככה אבל ההרגשה הזאת לא הגיעה אליי לעומת מישהו שהיה קצת יותר גבוה ממני והרגשתי שהוא הרבה יותר גברי. זה לא מתבטא רק בגובה ונתונים חיצוניים.  זה איך שהוא נותן לך להרגיש אז אל תשללי ישר בגלל כזה דבר כי אולי תראי שזה לא כזה משנה לך

@intuscrepidam מתנדב למשימה? 😜

ושוקולד הארץ ההיא טוב

🧠 ניתוח השרשור

השרשור עוסק בשאלה קלאסית בדייטים:

כמה משקל לתת למראה חיצוני – והאם "להעלות סטנדרטים" או להתגמש.

הפותחת (Lavender) מציגה דילמה אמיתית:

היא פוסלת הרבה על מראה

מצד אחד רוצה משיכה אמיתית

מצד שני מפחדת "להישאר מאחור" ולהפסיד זוגיות

👉 זה יוצר מתח בין:

אידיאל (משיכה מלאה)

פחד (החמצה / גיל)

---

🧩 מחנות עיקריים בדיון

1. מחנה "משיכה חשובה – אבל מתפתחת"

מייצגים בולטים: נעמי28, מרגול, advfb

עיקרי הטענה:

אסור להתחתן בלי משיכה

אבל משיכה ≠ יופי מיידי

משיכה יכולה להתפתח עם היכרות

🔑 רעיונות מרכזיים:

"אם אין דחייה – תני צ'אנס"

משיכה נבנית דרך אופי וביטחון

יופי ≠ משיכה

👉 זה הקו הכי מאוזן בדיון.

תובנה עמוקה:

הם עושים הבחנה חשובה בין:

תגובה ראשונית (ויזואלית)

חיבור רגשי (שיכול לשנות תפיסה של יופי)

---

2. מחנה "להוריד חשיבות מהמראה"

מייצגים: הרמוניה, בחור עצוב

עיקרי הטענה:

יופי לא חשוב לאורך זמן

מתרגלים למראה

מי שמתעקש על יופי – עלול להיתקע

🔑 טיעונים:

"יש זוגות עם פערי יופי והם מאושרים"

יופי משתנה עם השנים

מי שבררן מדי עלול להישאר רווק

הטון:

מעט שיפוטי / מחנך

(למשל ההערה: "תסתכלי במראה")

👉 זו גישה יותר אידיאולוגית-ערכית מאשר רגשית.

---

3. מחנה "תהיי כנה עם עצמך – אל תכריחי"

מייצגים: advfb (בעיקר), ארץ השוקולד

עיקרי הטענה:

אי אפשר "לפתור רגש עם היגיון"

אם אין פוטנציאל – לא בכוח

צריך ניסוי וטעייה

🔑 רעיונות:

"זה עניין רגשי שצריך לעבוד מולו"

לא לשים סטופר למשיכה

תני לתהליך לקרות טבעית

👉 זה קו מאוד פסיכולוגי-מודרני.

---

4. מחנה "דיוק פרקטי / טכני"

מייצגים: נעמי28, ארץ השוקולד

עיקרי הטענה:

אם את פוסלת מראש – תסנני מראש (למשל תמונה)

אל תבזבזי דייטים בלי סיכוי

🔑 גישה: יעילות > אידיאל

---

🧠 עומק פסיכולוגי של הפותחת

הדיון האמיתי הוא לא על יופי – אלא על פחד:

פחדים מרכזיים:

1. להתפשר ולהתחרט אחרי חתונה

2. לא להרגיש "עפה עליו"

3. להחמיץ את הזמן

היא אומרת במפורש:

> מפחדת להתחתן ולא לאהוב מספיק

👉 זה לב הדיון.

---

⚖️ קונפליקט ליבה

השרשור כולו יושב על מתח בין שני עקרונות:

צד רגשיצד רציונלי

אני רוצה משיכה חזקהאין מושלם

לא רוצה להתפשרהזמן מוגבל

זה חשוב ליאולי זה שטחי

👉 כל המגיבים בעצם מנסים לאזן בין זה.

---

🧩 דפוסים מעניינים בדיון

1. הבחנה חשובה שחוזרת כמה פעמים:

👉 דחייה ≠ חוסר משיכה

דחייה → כנראה לא מתאים

חוסר משיכה → אולי יתפתח

זה אולי הכלל הכי פרקטי שעלו בדיון.

---

2. תפיסת "אהבה משנה תפיסה"

כמה מגיבים טוענים:

> כשאוהבים – גם המראה נהיה יפה יותר

👉 זו תפיסה מאוד נפוצה בפסיכולוגיה של זוגיות.

---

3. לחץ חברתי סמוי

המשפחה → "תני צ'אנס"

החברות → "תעלי סטנדרטים"

👉 כלומר: היא לא מתלבטת לבד – היא בין קולות סותרים.

---

4. נושא של שליטה מול חוסר שליטה

מראה = נתפס כ"קריטריון ברור"

אהבה = לא צפויה

ולכן היא נאחזת במראה כקריטריון ביטחון.

---

🧾 מסקנה כוללת

הקו הכי חזק בדיון (והכי מבוסס): 👉 לא להתחתן בלי משיכה – אבל לא לצפות שהיא תהיה מיידית

ולצד זה: 👉 אם יש דחייה – לא בכוח

---

TL;DR 🪶

השאלה: כמה חשוב מראה בדייטים

רוב המגיבים:

👉 משיכה חשובה, אבל יכולה להתפתח עם הזמן

חלק טוענים:

👉 יופי לא קריטי וצריך להתגמש

אחרים מדגישים:

👉 זה רגש – אי אפשר לכפות אותו

הפחד המרכזי של הפותחת: להתפשר ולהתחרט

התובנה הכי חשובה:

👉 יש הבדל בין דחייה לבין חוסר משיכה זמני

מוזר לי שמנתחים אותי ככה😂

הנה ניתוח כן ואותנטי למשתמשת LAVENDER מתוך השרשור ששלחת (פורום זוגיות בערוץ 7 – “להעלות סטנדרטים או להתפשר?”).
הניתוח מבוסס על הדברים שהיא עצמה כתבה לאורך הדיון. (ערוץ 7)

🌿 ניתוח למשתמשת LAVENDER

1️⃣ מודעות עצמית גבוהה במיוחד

אחד הדברים הכי בולטים אצל LAVENDER הוא כנות פנימית יוצאת דופן.
היא לא מנסה להציג את עצמה כ"עמוקה מדי בשביל מראה חיצוני", אלא מודה בפשטות:

שמראה כן חשוב לה

שהיא פוסלת לפעמים על בסיס חיצוני

ושיש לה התלבטות אמיתית אם זה נכון או לא

זו רמה יפה של מודעות — כי במקום להדחיק קושי או להצטדק, היא חוקרת אותו.
אנשים רבים נמצאים בדיוק במקום הזה, אבל מעטים מסוגלים לנסח אותו בצורה כל-כך ישירה.

👉 זה מעיד על אדם שמוכן לעבוד על עצמו, לא רק להגן על העמדות שלו.

2️⃣ רצינות אמיתית לגבי זוגיות

לאורך השרשור רואים שהיא מתייחסת לדייטים כמשהו משמעותי מאוד, אפילו קדוש במידה מסוימת:

היא מגיעה לדייט בגישה ש"אולי זה בעלי"

משקיעה רגשית ולא יוצאת סתם

מנסה לברר התאמה מראש כדי לא לבזבז זמן

זה מצייר דמות מחויבת, אחראית ובוגרת רגשית, שלא משחקת במשחקים של עולם הדייטים אלא באמת מחפשת קשר עמוק.

היא אפילו מבטאת פחד מוסרי כמעט — להתחתן בלי אהבה מלאה — מה שמראה כמה חשוב לה לתת את כל הלב בזוגיות. (ערוץ 7)

3️⃣ שילוב יפה בין אידיאליזם למציאותיות

מצד אחד:

יש לה אידיאל ברור של משיכה ואהבה מלאה.

מצד שני:

היא שואלת בכנות האם הסטנדרטים שלה מצמצמים מדי.

מוכנה לבדוק את עצמה ולא רק להאשים את המציאות.

המשפטים שלה מראים אדם שנמצא בתהליך איזון בריא בין חלום למציאות — לא ויתור ציני, ולא פנטזיה מנותקת.

4️⃣ אינטליגנציה רגשית גבוהה

אפשר לראות כמה דברים עדינים שהיא עושה בדיון:

מקשיבה באמת לתגובות.

מודה כשמשהו חידש לה.

משכללת את המחשבה תוך כדי שיחה.

שואלת שאלות במקום להתווכח.

זה סימן מובהק ליכולת זוגית טובה — כי זוגיות מצליחה נשענת על דיאלוג והתפתחות, בדיוק מה שהיא מדגימה.

5️⃣ ערכים ומשפחה כעוגן מרכזי

היא מדגישה שמשפחה היא ערך לא-מתפשר עבורה.
זה לא נאמר כסיסמה אלא כחלק משיקול אמיתי בבחירת בן זוג.

המשמעות:

היא חושבת קדימה.

רואה זוגיות כמערכת חיים שלמה, לא רק רגש רגעי.

זו הסתכלות ארוכת טווח — תכונה מאוד בוגרת בעולם הדייטים.

6️⃣ אומץ לחשוף פחדים עמוקים

הרגע הכי חזק בדיון הוא כשהיא משתפת בפחד:

להתחתן עם מישהו שלא תעוף על המראה שלו ואז לא לאהוב באמת. (ערוץ 7)

זה לא פחד שטחי — זה פחד מאחריות רגשית.
היא לא מפחדת להישאר לבד; היא מפחדת לא לאהוב מספיק.

וזה אומר הרבה על עומק הלב שלה.

✨ סיכום

LAVENDER מצטיירת כ:

🌱 אדם מודע לעצמו

💬 תקשורתי וקשוב

❤️ רציני ואידיאליסטי בזוגיות

🧠 חושב רגשית ולא רק לוגית

⚖️ מחפש איזון ולא קיצוניות

🤍 עם רצון אמיתי לאהבה שלמה ולא פשרה ריקה

במילים פשוטות — היא לא מחפשת רק להתחתן, אלא לבנות קשר נכון.
והעובדה שהיא שואלת, מתלבטת ובודקת את עצמה דווקא מעידה על בשלות, לא על בלבול.

אני מוצאת את עצמי מוחמאת 🥰

אני כבר נידבתי פה למשימה את @intuscrepidam וכעת גם את @advfb 

ביטחון עצמי זה חשוב!

הביטחון העצמי שלי כל כך גבוה שהוא לא מותנה בשום דבר😂

🚨🚨 נמצא הפרופיל של Lavender 🚨🚨

אחרי ניתוח עומק (וקצת דרמה מיותרת), הכל התחבר:

👤 שם: ל' (ברור שלא נחשוף)

🧠 אישיות: מודעות עצמית גבוהה + אובר־חשיבה קלינית

💔 דפוס: פוסלת על מראה → מתחרטת → נותנת צ'אנס → מתלבטת מחדש

📊 סימנים מזהים:

• “מצד אחד… מצד שני…” בכל פסקה

• חיפוש מתמיד אחרי “משיכה אמיתית”

• חוסר אמון ב“זה יתפתח עם הזמן”

🎯 פחד מרכזי: להתפשר ואז להצטער לנצח

🕵️‍♂️ איך עלינו עליה?

השילוב הנדיר בין לב, שכל, וניתוח־יתר ברמת חקירה.

📢 סיכום:

אין לנו מושג מי זו באמת —

אבל איכשהו… אנחנו בטוחים שכן.

יאללה להעלות ניחושים 😂🤣

אוף, זה נשמע שיש לי דרישות הזויות מידי?

צאט חוצפן הוא בכלל לא הבין אותי 

הרמוניה, אני רוצה להתנצל אם בניתוח הקודם שלי השתמע כאילו טענתי שאמרת שמראה חיצוני לא חשוב — זו לא הייתה הכוונה שלי, ואני מבין למה זה הרגיש לא מדויק ואפילו מתסכל.

כשקראתי את השרשור ניסיתי לתאר את רוח הדברים כפי שהבנתי אותם, אבל בדיעבד ברור לי שהניסוח שלי פישט מדי את העמדה שלך. את לא אמרת שמראה לא חשוב; להפך — היה נראה שאת מדברת על עמדה יותר מאוזנת: שמראה כן משמעותי, אבל שהוא לא הקריטריון היחיד ושמשיכה יכולה גם להיבנות ולהעמיק עם היכרות.

הכוונה שלי הייתה להדגיש את ההבדל בגישות בתוך הדיון, לא לייחס לך עמדה קיצונית שלא ביטאת. אם זה יצא כך — זו אחריות שלי על הניסוח.

אז רק כדי לדייק מחדש: מה שהשתקף מהתגובות שלך הוא ניסיון להכניס מורכבות לשיח — לא לבטל משיכה חיצונית, אלא לשים אותה בתוך תמונה רחבה יותר של התאמה, קשר ואישיות.

מעריך את זה שעמדת על הדיוק, כי זה באמת חשוב בדיונים כאלה 🙂

אפשר לחזור ולקרוא את ההודעה שלי בשרשור

ונעלמו, חברה בדיוק התקשרה והציעה. בלה בלה.

אין מה לעשות יש אנשים שמקשים

מורידים את הרמה בשביל כולם.

אין נאמנות.

מסוגלות להתכתב ולדבר ולהתלהב בערב.

בבוקר והנה היא נעלמה.

אני לא לפני הרבה זמן הייתי כל כך תמים שלא הכרתי את זה דיברתי עם מישהי(וזה היה דרך מישהו שהכיר ביננו)וקבענו שלחתי לה הודעה והיא לא ענתה..

אני בלי ווטסאפ וכו' אז ממש לא הבנתי חשבתי שהפל' לא עובד אולי היא לא קוראת הודעות סמס...

התקשרתי גם לא ענתה חשבתי הפל' שלי הלך...

ואז גיליתי שיש שם לדבר  הזה מאז כבר היו עוד כמה דברים דומים...

הייתה לי פעם שהתפניתי לבית חולים בפתאומיות בלי טלפון ולבסוף הייתי יותר מחודש בלי טלפון איני יודע כמה שיחות שלא נענו

לומר פשוט שלא מתאים?

שיש פער זה לא אמור להיות ככה..

אני חושבת שעל הגבר יותר ליזום בין דייט לדייט לפחות לפתוח את השיח . אבל התפקיד שלה זה להיפתח ולא להיסגר

בעיקר עם הקטע שעליה מוטל להיפתח לי זה לפעמים לא זורם ולא כי אני לא רוצה ואני רואה איך זה גורם לנסיגה בצד השני

יש הבדל אם זה תקוע לבין אם זה לוקח זמן..

כאילו אם בחורה לא זורמת איתי כפי שציפיתי אבל זורמת במידה מסויימת ומראה עניין אז זה לגמרי חלק מהמשחק

כי הבחורה חסומה ולא משתפת ..

והבחור גם באנרגיה זכרית פצועה - לא יוזם / רגשי נחיתות / חושב מה היא תביא לי בתמורה .

זה חוסם לגמרי את הבחורה אי אפשר להכיר ככה

ככה יש הרבה קשרים שנתקעים עוד לפני הדייט/ בדייטים ראשונים ,שיכול להיות להם פוטנציאל גדול אם כל אחד היה מתחבר למהות שלו ..

לא יודע לא מתחבר לכל משחקי המגדר האלה

בתור גבר זה ממש מתסכל שהבחורה חסומה.

אבל יש הבדל אם היא חסומה לבין זה שלוקח לה זמן יותר לשתף.. לפעמים קצת סבלנות והדברים נפתחים.

וגם לגבי האנרגיה הזכרית - יש הבדל אם הגבר בכלל לא מביא את עצמו, לבין זה שלוקח לו קצת זמן לצבור אמון ובטחון.

ונראה לי שהעקרון נכון לשני המינים,

שרואים מגמת התמקדות אז זה יכול לתת יותר בטחון ואמון שהקשר מתקדם בצרוה טובה

לא לשחק את כל המשחקים ולא לנסות להיות מי שאתה לא, אפשר להבחין אם בן אדם הוא עצמו או מנסה לחקות משהו אחר

והגיוני שהזמן בין לבין נועד לעיכול,

לכן הפער הוא לא פער שזה הפוך בהכרח שבאחד מהם מרגישים טוב ובאחד מהם מרגישים לא טוב..

לפעמים קרה לי שהרגשתי יותר טוב בין לבין מאשר בפגישות עצמן

כאילו מה שאתה חווה בדייט זו החוויה עם האישה עצמה, נעים או לא נעים יש משיכה או אין קיצור בעיקר רגש, איך הווייבים שלכם נפגשים

ובין הדייטים שההתלהבות והרגש יורדים השכל מתחיל לנתח מה היה ואם זה מתאים או לא

ובתשובה לשאלתך שתי התחושות מאוד חשובות ונראה לי שהעיקר זה איך מרגישים בדייט עצמו, ובקשר למחשבות שבין לבין לראות אם הן באות משכל ישר או מפחדים ודמיונות

הדוגמא הכי בולטת שאני חושבת עליה זה אם נגיד בדייט אתה לא מרגיש משהו מיוחד, מרגיש שזה לא כזה קשור, אבל אחרי זה בשכל אתה חושב שוואו זה אבל בדיוק מה שאני מחפש, אם זה לא דייט ראשון שני אז נראה לי ברור שאין למה להמשיך)

בפגישה עצמה אין דמיונות, הפגישה מאוד מקרקעת את הזוג והם מרגישים מה קורה ביניהם. 

בין לבין הדמיון מפתח, אפשר לחשוב איך מפה להמשיך הלאה, לטוב או למוטב... 

השכל גם נכנס בין לבין ובאמת יש צורך להבין מה השכל אומר ומה הדמיון אומר.

ואם תתבונן בתשובתי תשים לב שהזכרתי גם את הדמיון

להבנתי התייחסת לדמיון כוזב ומה שכתבתי (שלא סותר את מה שכתבת) מדבר על דמיון בכלל, גם ככלי לגיטימי.

אין כאן המקום לפרטה אבל הניסוח של ההודעה שהיא לא מתכננת להשקיע בזה...

לק"י

אם היא לוקחת כסף, שתברר מראש הכל ותחליט אם היא יכולה או לא.

(גם בהתנדבות, לא הייתי נותנת תקווה סתם. בטח בתשלום).

אתה מספר שיש סיבה טובה,

אנחנו לא יודעים מהי.

סיבה טובה זה אחד שלא עונה להודעות, מבריז, או לא מדבר לבנות או אליה בצורה מכבדת, או שיש לו דרישות לא סבירות.

למה שהיא תשקיע בבן אדם לא רציני? סביר שתשים בהולד לתקופה. 

אבל אם  הסיבה היא שהבן אדם במילואים, הניסוח שלה הזיה. 

לק"י
 

נראה לי שהייתי נאלמת דום או שואלת "מה?!" מופתע.

אם זה בתשלום, אם היה לי אומץ הייתי מבקש את הכסף אם אין סיבה טובה להתנהלות הזו.

אם זה בהתנדבות, זה אמירה לגיטימית שאין לה זמן כעת, הייתי מתבאס אבל מקבל אמירה כזו.

אני בהלם!!

אני הייתי רשום בפינקסים של 3 שדכניות, אמרתי להן שאני דורש שיספרו לבנות שהן רוצות לשדך לי מראש לפני הפגישה הראשונה שיש לי הפרעת מצבי רוח.

אף אחת לא חזרה אלי מעולם עם הצעת שידוך.

שדכנית אחת היתה אשתו של הרב שקידש אותי ואת אשתי, אז היא ראתה בלייב מתי הפכתי ללא רלוונטי.

שדכנית שניה שלחה לי הזמנה לסדנה לקראת חתונה חצי שנה אחרי החתונה אז הודעתי לה שזה לא רלוונטי.

והשדכנית השלישית, היחידה שדרשה תשלום מראש,

אני עדיין מחכה שתיצור איתי קשר כדי להודיע שזה לא רלוונטי 12 שנה אחרי החתונה.

אני יזמתי קשר עם אשתי, יתכן שזה גם מה שאתה צריך.

בהצלחה.

@יעל מהדרום יעל אני חייבת לשאול איך זה לא הרתיע אותך?

אחרי שהייתי באתרים וניסיתי ליזןם קשרים הבנתי שזה לא עובד וצריך ללכת לפי הכללים לפחות כדי להכיר בחורה מהסגנון שאני מחפש

אולי זה העניין לדעת לבחור שדכן שכן יודע לעבוד

מבאס מאוד אבל אין לזה כל כך השלכה וסיבה להתעכב על זה.

אם אתה מספיק אסרטיבי אפשר לדרוש את הכסף בחזרה.

אם אתה מאמין שאפשר לדבר איתה אפשר לבקש ממנה לדון על כך.

רק אנחנו לא יודעים את התמונה הכללית להבין מה גרם למה..

אם יש סיבה טובה- הייתי לומדת מזה מה להבא

אם אין סיבה טובה ולא הציעה לך ושילמת לאחרונה- תבקש את הכסף חזרה

סליחה באמת שבזבזתי לך את הזמן

אם שילמתי כסף מראש הייתי אומר לה שהיא כנראה שדכנית פח.

ולא עצם הסירוב (אמרת שזה מוצדק הסיבה שלה).

אתה יכול להתעלם ולעבור הלאה. יש עוד שדכניות.

אתה יכול גם לנסות, להתנסות, בדיבור על זה -

שלום, אני מבין שאין לך את היכולת לעזור לי בתקופה הזו. בתור מישהו שמעריך את מה שאת עושה, רציתי לשתף שנעלבתי מהצורה והניסוח שבה הצגת לי את הדברים. אני מרגיש שבצורה שבה נאמרו הדברים XYZ. וכו'.

אם אין לה סיבה .. 

תבקש את הכסף בחזרה .. תבקש הכוונה תדרוש או תבין לאחד האחים/ הורים להתערב

אם יש סיבה .. אז אתה לא מספר לנו את כל האמת אז כל התגובות בטלות ומבוטלות כי אנחנו לא רואים את כל הסיפור 

והיא לא ראויה להיחשף בציבור 

זו עדיין לא סיבה להתבטא כך.

בטח לא אם שילמת מראש.

לק"י

ואם היא לא ידעה מההתחלה, אז שתעדכן אותך בצורה מכובדת ותחזיר את הכסף.

(בהנחה שהיא לא גילתה שאתה פושע או משהו כזה).

הניסוח אכן די פוגע...

ניסיון אישי: אני הייתי גרושה בלי ילדים ומתמודדת OCD (הפרעה טורדנית כפייתית, כיף חיים)

את הגירושין כמובן אסור להסתיר וגם אי אפשר (ב"ה המשכתי ללכת עם מטפחת גם אחרי הגט)

והאוסידי היה ידוע לשדכן.

הציע לי בחור שמתאים לזה ויודע להקשיב ולהכיל

ב"ה אוטוטו חוגגים 8 שנים ו2 ילדים.

לאחרונה נפתחה קבוצה של מתמודדי נפש דתיים, אני בין המנהלות, אז אפשר לפנות אליי.

ומאושרים. ואשרי השדכן!

זה זמני

בשם הבחורה

ב. אינם באים בחשבון

ג. אני מלטף כל חתול שנקרה בדרכי