הוא כתב

"ראוי שבן ייזום" ..ראוי זו לא קביעה חד משמעית

אם בת רואה לנכון להתחיל מיוזמתה , לא ראיתי שהרב סותר את זה 

נכון שהוא מוסיף דרך צד שלישי , אבל גם שם הוא מסייג את זה במילה ראוי

כשרב מסייג בצורה כזאת זה אומר 

'זו דעתי בלבד' לאו דווקא דעת ההלכה , אם קיימת כזאת בכלל במקרה הנ"ל 

פשוט במקרה שהבחור נגיד לא שם-לב,

לא רואה סיבה שהבחורה תפספס מישהו שיכול להתאים לה, רק בגלל איזה נוהג מומצא..

אני בספק אם מבחינה הלכתית יש בעיה

מצד שני יש לי גם תהיות לגבי הדרך הזאת..צריך עוד לחשוב על זה 

בשביל לגבש דעה

אני מכבד את הדעה שלך ,

זה יכול להיות ..

אני חושב שאם עכשיו אני מנסה לא להיות מושפע מהמחשבה שלי 

שרוצה בזה שבנות יזמו גם .. , אני יכול לחשוב למשל על כמה סיבות למה בעצם לא כדאי ,

כמו למשל בעיני בחור , כשבת מדברת איתו שזה דבר פחות מצוי , זה יכול להוריד לו קצת מהרמה הרוחנית

בקטע של יותר פתיחות .. זה..מחשבה אחת שאני חושב עליה.

פסלתי מחשבה אחרת כשהבנתי שזה לא שייך וזה יכול לקרות גם בפגישות דייטים כבר בפגישה הראשונה

בלי כוונה . (או בקיצור חשבתי על משהו בעייתי שתכלס יכול תמיד לקרות וזה לא עילה לפסילת הדרך של בנות שמתחילות עם בנים)

אבל לא אפסול על זה כמובן

במראה החיצוני... אבל תכלס אני רוצה חוזרת בתשובה

נ.ב כל בנות ישראל באשר הן צנועות חסודות כשרות והכל!

אין קשר בין הנאמר בכותרת לבין העבודה הפשוטה והיסודית הזאת.

איך שהיא פתחה עיניים לראשונה ועד שהיא בת 120 נשארה בסגירות ובתמימות שלה.

נפשית אני גם ירגיש הכי טוב עם מישהי שגדלה מגיל 0 על הערכים שאני הכי מאמין בהם

והכי רוצה לראות את הבית שלי כזה בעתיד

לא כל אחת זה הבת של הרב קנייבסקי או משהו כזה..

לפעמים יש הרבה התעכבות על שטויות של חיצוניות. 

לפעמים הסגירות לא באה מהבנה ולכן זה מאיים להתפוצץ בכל הזדמנות.

לא בטוח שההורים באמת גידלו אותה על הערכים שאתה חושב.

מזה ההכללה הזאת אחי?

כללו של דבר זה עולם אחר , סגור יותר , ואין מה להשוות

אני רוצה אחת עם ידע מבית של כל הדברים , אני רוצה אחת שלא הכירה עולם אחר

חוץ מנשים נשים נשים, בלי גברים , לזה הכוונה שלי

כמו בכל השידוכים גם הן בנות אדם וגם להן יש רצונות ושאיפות , גם חיצוניות

לכן צריך להכיר כל אחת ואחת בפני עצמה

אבל כללו של דבר שזה המקום שאני רוצה שזה יתחיל ממנו

בית חרדי

די נו תעשי לי טובה אל תכתבי דברים כאלה

אין אדם מושלם , אני לא מחפש שלמות , זה המשיכה שלי לשם נפצי חפצה

למה כל כך קשה לכם לקבל את זה?

קשה לי לקבל את התפיסה המוטעית שלך לגביהם,

שחבל. פשוט חבל שתיכנס ואז תגלה את זה..

גם הציבור שלנו לא מושלם.. שום ציבור לא מושלם

אבל אל תחיה בסרט.

קצת סתרת את עצמך עם 2 המשפטים הראשונים

ועוד משהו: באמת שאני לא רוצה לבאס אבל המציאות היא שבחורה כמו שאתה רוצה תרצה בחור כמוה. 

אנשים שלא היו חרדים והתחתנו עם חרדית מלידה

כאילו שאין דבר כזה , אז צר לי לבאס אותך אבל אני מכיר כאלה

אז תפסיקי לבלבל לי את המוח 

אם לא יש לי מה לענות.

עזוב.

אני רק אמרתי שאת אומרת את זה כעובדה בזמן שזה לא ככה

אם יש לך מה להוסיף אשמח לשמוע

סליחה אם נפגעת ממה שכתבתי 

אבל בדרך כלל יש סיבה שהם אלו שיוצאים מן הכלל

אני שונאת להגיד דברים כאלה, אבל העובדה היא שבחורות חרדיות לחלוטין, ברמה שאתה רוצה, יתחתנו ברובן המוחלט עם בחורים מהקהילה שלהם, אלא אם כן יש סיבה ממש טובה שמונעת מהן לעשות את זה.

אני לא לגמרי מסכים איתך

מאמין שיש להם רצון כזה להתחתן בתוך הקהילה שלהם ,

אבל לא משוכנע שההגדרה שלך שהרוב המוחלט ישאף רק לזה, נכונה

כל אדם בפני עצמו , יש כאלה שמראש יגידו שרק מתוך הקהילה ויש פתיחות 

גם לקהלים אחרים כמו בכל מגזר , שם זה יותר הדוק ממחוזות אחרים אני מסכים

אני לא הולך להתחתן עם כל בנות הקהילה לא? רק עם אחת , היא תבוא בע"ה

בדרך כלל שונה מהקהילה 

הרעיון של סגירות זה להסתגר.  ולכן אם מישהו תרצה מישהו מבחוץ, היא ממילא סגורה פחות.

אבל באמת שאני לא רוצה להיכנס לדיון הזה. (ועכשיו כשנכנסתי, אני מעדיפה שלא להמשיך.)

התכוונתי לסגירות בבחינת קיום המצוות והדרך שלהם לקיים אותם

ולא למשהו תודעתי ומקובע לגטו ,

בעיני בחורה מהמגזר הזה שתרצה להתחתן עם מישהו שהוא

לאו דווקא חרדי מלידה זה מעלה מבחינתי , לא חיסרון ובטח שזה לא מוריד מהערך

של הסגירות שלה או הצניעות שלה

אבל מאחלת לך באמת מכל הלב שתמצא את האחת שלך.

לדעתי צריך לעשות חילוק בין חוזרים בתשובה מתקדמים 

לבין חוזרים בתשובה של כמה שנים בודדות , ההבדל הוא 

ברמת הביסוס שלהם בדת , אני יכול להביא לך חוזרים בתשובה שכיום הם חרדים לכל דבר

ובחיים לא היית מאמינה שהם לא חרדים מלידה , כנ"ל בנות כאלו 

יש חוזר בתשובה שיגיע עד לישיבות הכי גדולות 

ואז לדעתי החילוק בינו לבין חוזרים בתשובה "רגילים" יהיה משמעותי

צנוע'ס וחסוד'ס 

פשוט אני מתעצל להגיב... לוקח זמן עד שאני מחליט לעשות את זה.

אבל כבר כתבתי את זה בעבר מתישהו

שלא תאשימי אותי פה בפחדנות 

זה כמו האפליקציות של בזק. אבדה שיודעת להחזיר את עצמה, והמאבד צריך רק לפתוח את העיניים ואת הלב.

0501111117

סתם, אני מתחיל לחשוב שאני ממצא את הבדיחה הזאת.

הכל עובר עליך!!! 

הוא לא אוהב את זה..אבל לא מצד שני לא פוסל את זה בכלל 

בס"ד

מי שלא "כמו כולם" לא חייב להיות הזוי עקום ולא נורמלי במובן הבעייתי של המילה,
יכול להיות דווקא ממש "יוצא מן הכלל"- תרתי משמע

אישית אני אמות מבדידות לפני שאחשוב להתחיל עם מישהו,

וממש ממש לא משנה עד כמה נראה לי שיש כאן פוטנציאל.

(וגם לא אפנה לצד שלישי, כי אני פשוט כזאת וזהו.)

מצד שני אם גיסתי לא הייתה מתחילה עם אח שלי,

לא היו לי היום אחיינים... והם אחד הזוגות הכי מקסימים שיש.

פשוט אחי עפיפון מה לעשות? 

לא שם לב לבנות סביבו, (גם לא לעמודי חשמל, אבל לא משנה)

כאמור זוג יוצא מן הכלל.

אותו דבר זוג מורים מהאולפנה בה למדתי, היא לא רק התחילה אתו,
גם בהמשך היא שהציעה לו נישואין!

זה היה לפני למעלה מלפני עשרים שנה, ולא, הפורום לא שטף להם את המוח...

אז ברור שעקרונית לחפש את האבידה זה תפקיד של הבחורים,
ולהימצא במקום ובזמן הנכון זה התפקיד היותר נשי,
זה לא אומר שמי שלא נכנס למשבצת הזאת הוא עקום הזוי וכד',

אלו יכולים להיות זוגות ממש יוצאים מן הכלל...

גם מבני עקיבא יצאו הרבה זוגות,

אבל מה עם כל הקלקולים שחברה מעורבת גורמת?

אותו דבר גם פה- יכול להיות שיוצאים מזה זוגות,

אבל זה לא דוחה את כל החסרונות שקורים תוך כדי (בעיקר במקרים שלא יצאו בסוף זוגות).

(תיקחו את העיקרון, אל תפתחו דיון על בני עקיבא..)

בס"ד

העניין הוא שלכל כלל יש יוצא מן הכלל- זה הכל.

ואלו חסרונות יוצאים מזה?

מה ההבדל במקרים שלא יצאו מזה זוגות,
לפגישות דרך שדכנים שמרובן המוחלט לא יוצאים זוגות?

שהריי נפגשים עם (כל אחת וכמה שהקב"ה זיכה אותה לפגוש ) 
ומתחתנים רק עם אחד...

ואני לא מתכוונת לתהליך חברתי שמתחולל- אלא תכלס לגבי המדוברים.

איזה נזקים עלולים להיות כאן שלא קורים כשהבחור מתחיל עם הבחורה?

החסרונות בגדול הם חוסר צניעות של הבחורה בעצם הפנייה,

לעומת בחור שבעצם הפנייה אין חוסר צניעות.

ואם הוא נשוי, זה עלול להגיע למקום פחות טוב, כמו שכתבו פה  אתן מחפשות צרות! - לקראת נישואין וזוגיות

צודקת- גם אם יצא בסוף מאותו מקרה זוג,

הבעיות עדיין קיימות בד"כ.

בס"ד

אישית לי גם לא מתאים שחלילה יפנו אליי וכ'.

לא אחנך את בניי להתחיל עם אף אחת והכל מתנהל ב''ה לפי המנהגים הכי דוסיים שיש.
(בשונה מאחי למשל שהם ממש לייט לא דוסים כבדים, ואם מישהי לא הייתה מתחילה איתו -
לדעתי הוא לא היה מתחתן לעולם , לשדכניות הוא לא היה פונה ומעצמו עפיפון מכדי להתחיל)

בכל מה שאני שואלת זה מסקרנות אנטרופולוגית...

ועוד שאלה,
למה להיענות להתחלה של בחור זה יותר צנוע מלהתחיל בעצמך?

ומה זה בכלל להתחיל?

אני גם לא בעד שבחור יתחיל עם מישהי ברחוב.

אבל אני חושב שכשבחורה מתחילה יש בזה יותר חוסר צניעות.

לא חייבים להסכים איתי

בס"ד

עכשיו באמת הפתעת אותי 

בסוף נראה אותך חתומה על סגולה- התחלתי עם בחור ונושעתי

ובנוגע לעניין החיזור - זה לא מסתכם במי התחיל עם מי,
אלא לאורך כל הקשר, כולל הנישואין בע"ה.

הבנתי שהרב לא אמר שראוי שבחורים יתחילו ברחוב.

לא מאמינה שמישהו פה דיבר בכלל על  "התחלה" כזאת.

מבינה לגמרי מי שנגד התחלות- לא חשוב מי עם מי. 
יש כאן משהו שבחושים עדינים של חלק מהאנשים מרגיש לא צנוע.
מקבלת.

מבינה לגמרי שיש כאלו שיודעים לעשות את זה באופן כל כך עדין וצנוע,
שלא מבנים מה בכלל הבעיה. בייחוד שלדעתם זה ממש הפסד לבזבז הזדמנות.

לא מצליחה להבין למה "לזרום" עם התחלה שבן התחיל אתך,

יותר צנוע מליזום את זה בעצמך...
מה זה משנה מי היה הראשון ששאל מה השעה, או איפה תחנה פלונית?

ולכן שואלת אותך ואת כל מי שטוענת שבן יתחיל זה אמנם בדיעבד, אבל צנוע,
ושבת תתחיל זה לא.

מה ההבדל?

ברור לי  שלבן יותר טבעי להתחיל.
האם זה שזה טבעי לו הופך את זה לצנוע?

לבן גם יותר טבעי לאכול הרבה בשר זה אומר שבשר זה לא רצח? (סתם!! צוחקת!)

מי שבכללי נגד התחלות, של מי מהצדדים, 
אולי יכול להרגיש ש"להסית" בנות להתחיל עם בנים- כשזה נגד הטבע שלהן,
זה לפרוץ מחסום טבעי, ולהרוס צניעות שקיימת אצל הבנות.

ואז יאמרו- מילא בן שזה הטבע הלא מתוקן שלו,
אז עוד אפשר לקבל את זה איך שהוא.
מילא בת שנולדה כזאת יוצאת דופן, בלי החסמים הטבעיים של הבנות, בסדר.
אבל למה להרוס את הצניעות של הבנות ה"רגילות"?

אבל זה לא אומר שבן שמתחיל זה יותר צנוע מבת שמתחילה,
אלא שזה כביכול יותר "נסלח".

לענ"ד אין הבדל ברמת הצניעות של מי שמתחיל ומי שנענה.
יש דרכים ראויות עדינות וצנועות להתחיל,
ויש דרכים לא צנועות . (אותו דבר לגבי כל עניין)

כי צניעות זה לא רק מה, זה הרבה האיך.
כמו גם בגד או תסרוקת - יש הבגד עצמו,

ויש איך את לובשת אותו. שפת הגוף וכ'.

אותו בגד בדיוק יכול להיראות צנוע על מישהי אחת ולא צנוע על מישהי אחרת-

גם אם הוא בגדרי הצניעות היבשים. (אני לא מדברת על מה שמחוץ לגדרי ההלכה,
אלא שרק גדרי ההלכה לא תמיד מבטיחים צניעות) 
כי כאמור זה לא רק "מה" אלא גם "איך".

לענ"ד ככה זה גם "התחלה". 

אז אישית- אני לא מסיתה אף אחת ואחד להתחיל,
בטח לא בניגוד לטבע האישי שלו (בין אם זה בן ובין אם זה בת)
אך אם מישהו מעוניין- שיעשו בצניעות ובעדינות. 

ושיהיה לכל עמי"י בהצלחה

בס"ד

ונראה שהגענו לעמק השווה

יכול להיות שאני גם מסכים איתך,

לא חקרתי את העניין לעומק.

אבל גם את כתבת יפה ואני מסכים איתך

ככה לפחות אני הייתי עושה אז...  (בתקופה שהייתי מתחיל)

יוזם שיחה סתמית, או זורק איזה משפט שנותן לה מקום לשחק אותה ראש קטן..

אם היא לא בעניין זה פשוט יגמר ב -"ביי יום טוב לך" 

בציבור הזה אני חושבת שזה יהיה פחות מקובל ויתקבל פחות טוב אצל בנות שזה הסגנון שלהן.

בציבורים כאלו כנראה יעדיפו לשלוח התעניינות דרך צד שלישי.

אם היית מדבר על שמחת בית השואבה במחניים, זה כנראה היה הרבה יותר מקובל ולגיטימי (שמעתי, שיש בנים ממחניים שקובעים חברותא עם בנות ממגדל עוז, ואז בטח העניינים יכולים להתגלגל, למרות שזו לא המטרה המוצהרת...)

התביישתי מאוד וגם חשבתי למה שהוא יגיד לי כן?

זה היה שיעור תורה הוא היה נראה בחור טוב

נעלבתי שהוא בעצמו לא פנה אלי חח זהו.. נראלי היה לא שייך לפנות אליו

רק כדאי לקחת בחשבון שגם הגברים יכולים לפעמים לחשוש מדחייה(שלא לדבר על האווירה הרווחת בה נסיון חיזור תמים יכול בקלות להיחוות כ"הטרדה").

אני בעד שבחורה שבחור מוצא חן בעיניה, לא תחשוש לעשות את הצעד הראשון (אפשר גם דרך מישהו שלישי, אם חשוב לי שאת הדינמיקה בפועל, יוביל בהתחלה הבחור).

אבל באמת מעצבן. תנוח דעתך,גם בנות עושות את זה.

ועל פי רוב גם שוכחות לעדכן את הגיל בכרטיס.

"לֹא תַעֲנֶה בְרֵעֲךָ עֵד שָׁקֶר" גם כולל שליחת תמונה עדכנית

מה הרעיון לשלוח תמונה ישנה? שבדייט פתאום אתאהב באופי שלך?, אבל איך? אם ארגיש ששיקרת לי עוד לפני הדייט?

לא יודעת מה בדיוק קרה, אבל אולי -

מקור התמונה הוא לא הוא, אלא מציע ההצעה?

הרי אם אפשר למצוא בגוגל בקלות תמונה עדכנית, לא סביר שהוא יתעקש לשלוח תמונה ישנה. יכול להיות שזה סתם מה שמסתובב עם הכרטיס שלו - וזה לא הגיע ישירות ממנו.

עוד כיוון של לדון לכף זכות -

יכול להיות שמבחינתו, איך שהוא רואה את הדברים, הוא נראה בול אותו דבר, אז למה לטרוח לשנות??

אני שואל זאת כי הרבה דברים בזוגיות, באופי ההתנהלות הזוגית, ביחסים בין בני הזוג, נחשפים ומתגלים רק לאחר תקופה ארוכה שגרים ביחד.

לדעתי הרבה מה שאתה רואה כיום בבית, לטוב ולרע, לא בטוח שתוכל לאבחן בצד השני לפני הנישואים.

למדתי מה לא לעשות

אותו דבר

מופתע שזה חריג

בעיקר הוציא לי את החשק והמיץ.

הזוגיות שלהם מתאפיינת, לפחות מהמבט שלי, בחיכוכים מינוריים תמידיים, הרבה משחקי תפקידים גבר־אישה, ובפן החיובי דברים שאני מבין שנחמדים שלהם אבל פשוט לא נמצאים בעולם הערכים שלי.

מה שבסופו־של־דבר חיזק אצלי את המחשבה שלפחות עבורי, שאיני מצליח להפיק את החלק החיובי בזוגיות, זה רעיון עם נטו שלילי.

שלמדתי מהם איך לא לנהל זוגיות והורות

היום אני יודעת שזה לא רק הזוגיות/ ההורות

אלא האדם באשר הוא

כי בסוף הזוגיות/ ההורות היא מראה של הבנאדם

גם אם לא רציתי להתנהל כמוהם (והצלחתי בהרבה מובנים)

יש חלקים שנשארו

השפעות מילדות

אפילו כאלה בתת מודע

תמיד יש ויהיה על מה לעבוד

לעשות נכון יותר

האם זה דבר שמעיד על הבחור האם את מחפשת שיהיה בבית הערך של גיוס לצבא או שפשוט חונכת לזה? זה הבירור שאת צריכה לעשות על הערך הזה

אם יש לך רגש חזק בנושא וזה מאוד מפריע לך אז זה קריטי לך, אחרת, זה כנראה לא קריטי

שנה,

האם המשהו הזה היה מציק לי?

אם אתה מבין שהיא בוגרת ומבינה תתקדם.

מאוד יכול להיות שיש פה משהו

מה שקפץ לי מהפוסט הוא שנראה שאתה קצת בודק אותה דרך רשימת נתונים חיצונית גיל לימודים תכנון קריירה

לפני שבדקת מי היא באמת(:

בסוף, מקצוע או העובדה שהיא כבר התחילה ללמוד לא מעידים בהכרח על בגרות. הייתי מנסה לברר קודם מי היא כאדם מה הערכים שלה מה היא אוהבת , איך היא חושבת ומתנהלת ורק אחר כך מחליטה אם הפער ביניכם באמת משמעותי..

אבל בסוף קשה לברר את כל זה בבירורים שלפני.. לפני אפשר לברר לרוב דברים יותר טכניים, שלפעמים מעידים על בגרות וכו'

או שאני טועה, מוזמנת להאיר את עיניי(:

האם עובד גם הפוך?

אפשר לדון על מה זה בגרות.

ואולי כדאי לפרק את המושג הזה - לדוגמה, האם אתה מדבר על מודעות כלכלית? על יכולת להכיל מורכבויות?

אם אתה יכול לפרק את המושג הזה, אפשר לנסות מראש לברר, וגם בפגישות לדבר על הנושאים האלה.

אבל -

קח בחשבון שבירורים לא בהכרח מציגים תמונה מלאה. כל אחד מכיר מישהו בפן מסוים שלו, ואולי לא מודע ולא מכיר צדדים אחרים.

לגבי פער השנים,

אני לא חושבת שהגיל הכרונולוגי בהכרח מעיד על משהו. לכל אחד מאיתנו יש מסע בחיים, ואנחנו עוברים בתחנות שונות, והאישיות שלנו משתנה בהתאם. יכול להיות מישהי בגיל 19 שעברה מבחינה נפשית הרבה יותר ממך - לא שזה תחרות, אלא שגם לה יש חיים מלאים.

תמיד תפסתי את עצמי כאדם בוגר יחסית לחברות שלי; זה לא מנע ממני לצאת עם אנשים שצעירים ממני בכמה וכמה שנים - וגם אם היה בינינו פער כמו שאתה מתאר, אבל הפוך, לגבי הלימודים. גם מזה לא נבהלתי, כי מה זה כמה שנים של לימודי מקצוע יחסית לחיים שלמים ביחד?

ואולי זה קצת אירוני, אני חושבת שמי שיצאתי איתו עם הפער הגי גדול מעליי - היה אחד המדוייטים הכי פחות בוגרים שלי (לפי ההגדרות שלי), ודווקא עם לא מעט שצעירים ממני ראיתי בגרות גדולה יותר. כמובן שלא כולם, היו גם כאלה שהיו צעירים ממני, וממש לא בוגרים בעיניי - כשהפער שכתבת, כשאני בלימודים והם עוד לא יצאו מהישיבה (כולל לא עשהו עדיין צבא), יחד עם איך שהתרשמתי בפגישה - ראיתי שזה מאוד לא רלוונטי מבחינתי.

בקיצור, לדעתי צריך לבדוק לגופו של אדם. אם שאר הפרטים נשמעים לך טוב, לדעתי כדאי לנסות -

אבל --

רק אם אתה מגיע עם ראש (ולב) פתוח.

אם אתה כבר ירית את החץ ורק רוצה לצייר מסביב את המטרה, עזוב. אתה לא צריך להוכיח שום דבר לאף אחד. רק אם אתה מוכן לתת הזדמנות אמיתית לבחורה להביא את עצמה, לך על זה. אם אתה לא שלם עם זה, אם כל הזמן יהיה לך ציפור בראש שתגיד לך - היא ילדותית, אינפניטילית וכו' - חבל על הזמן שלכם.

.

ואני זוכר שגם היה לי חשש דומה וראיתי שהיא בוגרת והכל היה סבבה.

תחשוב על זה שהיא אחרי שנתיים שירות,

כמו שהשלב של הצבא מבגר אז ככה גם שירות לאומי, וממש לא פחות בדר"כ.

אתה יכול לשאול בבירורים איפה היא ביחס לרצון להתחתן, אם היא מתכננת ללמוד בקרוב, אם היא בכללי בחורה מקורקעת-מעשית שלוקחת אחריות על עצמה ועל הסביבה.

חוץ מזה, תזכור - יש בזה גם יתרון שהיא צעירה, זה משהו שאפשר מאוד להנות ממנו

זוגות כאלה, אנחנו ביניהם (:

( עם פער של כמעט 5 שנים, אני הייתי בת 19 בחתונה)

בנות בגיל הזה הרבה פעמים כן בוגרות, והרבה מהן גם די סגורות על עצמן.

מה היא עושה שנה הבאה זה משהו שאתה כן יכול לבדוק בבירורים...

קיצור, לא לפסול על הסף

שהתחתנה כשהייתה בת 18

עם בן 24

אפילו תעודת בגרות לא הייתה לה

אבל היא הייתה בוגרת ובשלה

והם התאימו

בגיל 21 יצאתי עם מישהי בת 24, היה הרבה פחות ממה שחשבתי והיא הודתה שגם היא הופתעה.

אני לא בוחר את כל התמונות שמועברים לראשי אבל ספציפית זו בחרתי.

העיקר זה הגיל שלה, אולי לא מתאים לך מישהי בת 19 אבל אני חושב שהפרש הגילאים הוא משהו שלא תייחסו לו חשיבות כשתמשיכו בקשר.

לראות גם את העומק שלה ולא רק את מה שנראה מבחוץ. הרבה פעמים אישה מבטאת את עצמה דרך רגשות ושם דווקא אפשר להבין מי היא באמת.

(עד גבול מסוים)

אנשים מסגנון מסוים נמשכים לסגנון מסוים ולאו דווקא השקפתי שזה לדעתי החלק הפחות מעניין אלא מצד האופי

וכמובן המוסד מחזק את העניין

אלא שבחורי ישיבה אינם באמת חשופים לעולם המדרשות והאולפנות ולהיפך מלבד שמועות וקווים כלליים מאוד.

לק"י

והאמת שגם בסוף י"ב זה לא תמיד אומר משהו.

לצורך העניין אני למדתי באולפנא אזורית, שהיו בה כל מיני סגנונות. אני הייתי מההכי דתיות שם.

אם מישהו היה בוחן אותי לפי האולפנא, הוא כנראה היה חושב שאני משהו אחר.

לא חושבת שאולפנא או ישיבה תיכונית אומרים הרבה

לא תמיד זה בבחירת הנער/ה ולפעמים השיקול הוא נוחות / לימודים / הקו של ההורים והבית.

גם אחרי תיכון צריך להיזהר עם ההכללות.

מה שכן-

זכותך להגיד סגנון X מעניין אותי ולפנות למוסד שאתה עלול למצוא בנות כאלה או לציין זאת בפני השדכן

(עדיף כמובן לתאר מה קנה אותך במקום הזה ולא רק להגיד מדרשה X מעניינת אותי או מכללה או אוניברסיטה כזו או אחרת)

מעניין אותי כי אני מחפש א' ב' ג'

ככה אתה נותן למי שמשדך אפשרות למצוא את מה שמעניין ומסקרן אותך גם במקומות אחרים שאולי לא היית חושב לחפש.

אני מסכים עם מה שאמרתם אבל לא לגמרי. אני אחדד. אם ניקח כדוגמא את הציבור החרד"לי האם המוסדות שם מעידים על האופי והרמה התורנית או שהם רק מחזקים את זה?

לק"י

עד לגיל 20+

הטובים הולכים ללמוד במקום מסויים, גם בגלל שיקולים שהאלטרנטיבות הרבה פחות טובות.

זה באמת לא מעיד על אורח החיים, הההשקפה, הכיוון הדתי, בגיל 20 ומעלה.

אני יכול להעיד על עצמי שלמדתי בישיבה שנחשבת ממש אשכנזית ואני בכלל בכלל לא כזה. לדעות קדומות בדרך כלל יש שורש באמת, אבל צריך לקחת אותן בערבון מוגבל ולבדוק כל מקרה לגופו.

אני אישית מרגישה שמקום לימודים יכול לתת כיוון מסוים אבל הוא לא באמת מגדיר את האדם.

פגשתי בוגרות של אותה אולפנה או מדרשה שהיו שונות מאוד אחת מהשנייה. בסוף האישיות הערכים וההשקפה נבנים מהרבה דברים לאורך החיים ולא רק מהמקום שבו למדו.

לכן הייתי פחות מתמקדת בשם המוסד ויותר במי שהבחורה היא היום.

לבדוק מוסד תיכוני:

א. מי בוחר את המוסד?

עד כמה זה החלטה שלי, ועד כמה זה החלטה של ההורים שלי?

ב. עד כמה בוגרים של מוסד דומים זה לזה? עד כמה אתה דומה לחבריך, ועד כמה אתם מקשה אחת?

ג. עד כמה הבחירה במוסד משקפת עמדה אידואלוגית, ולא נוחות\סיבה כלכלית\חברתית וכו'?

ד. עד כמה מה שהיה לפני "היציאה לעולם האמיתי" משקף את מי שאני היום? פתאופ כשאנשים יוצאים מהמסגרת, הם יכולים לבחור דרך קצת שונה ממה שהיה.

מדרשות זה אולי יותר פשוט, כי זה יותר מבטא בחירה אישית. אבל גם שם יש מגוון (בדיוק כמו שבישיבה יש מגוון...).

אבל בהחלט -

סטיגמות עוזרות לנו להתמודד עם העולם. לחלק אנשים לקופסאות. האם זה בהכרח נכון ויעיל? אפשר לדון על זה. אבל כדאי לדעתי להסתובב עם התודעה שזה לא בהכרח שמי שאתה מחפשה תהיה בוגרת אולפנה X ומדרשה Y, אלא שזה יכול לבוא מכל כיוון, גם אם אתה מחפש דווקא בוגרות של מוסדות מסוימים.

יש הרבה קווים דקים פה שצריך לברר. ולכן אין כאן דבר מוחלט. צריך לדעת לברר טוב ונכון וגם לדעת איך להתייחס לסטיגמות

ברור לי שבחורה שלמדדה באולפנת ראשית תצא משם עם סל ערכים מסוים וזה לא בגלל הסטיגמות זה באמת בגלל שהיא בחרה לבדוק שם ולקבל מהאולפנה

איפה מכירים בוגרת של אולפנת ראשית זה יותר הסגנון שאני מחפש

ששם כנראה יהיה יותר קל למצוא בנות עם טלפון טיפש.

ניסית לפנות לאולפנה? הפרטים קיימים ברשת, לשאול מי שם מתעסק בשידוכים.

אני אנסה לראות

לפנות לראשת אולפנה ולומר לה זה הסגנון שאני מחפש ואיך אני מכיר בוגרות שלכן? (או כל ניסוח כזה או אחר?)

אני גם נמצאת במקום הזה. קצת יותר "מבוגרת ממך", וגם, כמעט ולא היו לי קשרים רציניים, הרוב נגמר אחרי משהו כמו פעמיים. הציפייה הזאת לפעמים הורגת, אני לפעמים מרגישה ממש מחנק אמיתי של תסכול ואכזבה, אבל אני משתדלת להיאחז באמונה תמימה שזה פשוט יבוא ושזה קיים, רק אם לא ארים ידיים. ואסור, פשוט אסור, לפזול הצידה ולראות מה קורה אצל חברות (אני בדיוק רוצה לפתוח שרשור בנושא הזה), זה שעוד אחת מתארסת אין לזה שום השפעה עלייך, על המסלול שלך, על הדרך המיוחדת שלך בדרך לבעלך. אנחנו אנשים מאמינים ואנחנו יודעים שהעולם לא הפקר, הכל מתוכנן ויש אלוקים שמוביל כל אחד בדרך שלו, גם אם היא קשה, מלאת ייסורים ומרגישה כאילו את קורעת בעצמך את ים סוף. קחי לך פסק זמן, קצר, אם את לא רוצה הפסקה ארוכה, לפעמים זה פשוט הכרחי בשביל לתת לנפש שלנו קצת לחזור לעצמה ולהתאפס. להיכנס ללופ זה מתיש ולא טוב, ואם את מרגישה שאת שם קחי לך צעד אחורה בשביל אחר כך לעוף קדימה. ותשבי עם עצמך ותנסי לראות אם יש דברים שאת יכולה לשנות באופי הפעולה שלך, לפנות לשדכנים אחרים, חברות שעד היום התפדחת לפנות אליהם, לשנות את הכרטיס שלך ככה שיגרור הצעות יותר מדוייקות, לשבת עם עצמך ולעשות זיקוק ערכים של מה באמת חשוב לך ומה סתם נחמד, והכי חשוב, נראה לי, לא להילחם בעצמך. מרגישה שמשהו לא שייך? תורידי. בלב שלם. ואל תתאכזבי ותכעסי על עצמך. את צריכה להיות עם מישהו כי את בוחרת בו לא כי הוא בחר בך.

סליחה אם סתם הארכתי, מקווה שעזרתי במשהו, ותמיד תזכרי ש"טוב ה' לכל", תנסי להתמקד קצת יותר במה שעושה לך טוב, ולא להתייאש. בהצלחה

ברור שאין אלטרנטיבה אחרת.

את יכולה לנסות לבדוק עם עצמך האם את מפוקסת מספיק על מי שאת וממילא על מי שאת מחפשת.

אם תהיי שלמה עם עצמך, המרחב של הניסוי והתהייה יקטן.

הדרך הזו, היא ארוכה, מתישה, ודורשת ים של כוחות, ולפעמים המאגרים של הכוחות פשוט נגמרים

אני יודעת שצריך לקום, לחפש, לדייק עוד ועוד.

אבל פשוט אני רוצה להגיע למצב שמצאתי את בעלי. ואין לי כח לעוד פעם, קצת התעייפתי מהדרך.

בדיוק באותה מידה, שאני יודעת שאני אקום ואמשיך עוד פעם, עד שאצליח.

פשוט תני לעצמך זמן, כמה שאת צריכה

ואחכ תבואי עם כוחות מחודשים

אל תפחדי מההפסקה.. היא תיתן לך כוחות להמשך הדרך

תהי גאה בדרך שאת עוברת נשמה

שאת נאמנה לדרך שלך .

יש לי מחשבות בלב שאשאיר אותן לעצמי... למה הן מקבלות שורה בכל זאת? כי צריך לתת להן ביטוי איכשהו, גם אם לא גלוי, אחרת לא אצליח להמשיך לכתוב מה שרוצה שיגיע אלייך.

ועכשיו,

שולחת חיבוק לתסכול, ולכאב ולאכזבה ולכל הרגשות האלו שמסתובבים שם בנפש.

אמרת שנמאס לך מעצות, ודיוקים ואמירות ... אז לא באתי לתת כאלו.

רק לשים זרקור על משפט אחד שאמרת -

'הפסקה' לא חייבת להיות כשהמיקוד בה הוא על ה'בין דייטים'.

הפסקה יכולה להיות פשוט עבורך, עבור הנפש שלך שזקוקה עכשיו לנשום רגע עמוק, להרגיש מה עובר בפנים בלי להילחם בזה... לתת לזה לעבור כמו משב רוח (גם אם חם וכבד באמצע הקיץ), ולהמתין למשב רוח קליל שיבוא אחריו...

וכשהוא יבוא, להרים עיניים, להסתכל על השבילים שפתוחים לפניך, ולבחור אחד ללכת בו וללמוד את הדרך שלך בעולם דרכו.

לא ממקום מיואש, לא ממקום שחושב על הסוף שלו...

אלא פשוט כדי ליהנות מהמסע שיוביל לאן שיוביל...

ואולי גם תופתעי לגלות, שהבית לא חייב להיות רק בקצה של שביל, אלא הוא בכל מקום שבו נמצאת...

אֲת.

נשמע די התשה רגילה...

צריך לחרוק שיניים ולהמשיך