רָצוֹן שֶׁבָּרְצוֹנוֹת
וְעַל כֵּן הֻכְרְחָה הַנְּשָׁמָה לֵירֵד מִמְּקוֹמָהּ הַגָּבֹהַּ מְאֹד מְאֹד וּלְהִתְלַבֵּשׁ בְּזֶה הָעוֹלָם הַגַּשְׁמִי, הָרָחוֹק בְּתַכְלִית הָרִחוּק מִשֹּׁרֶשׁ נִשְׁמַת יִשְֹרָאֵל, כְּדֵי שֶׁיִּתְגַּבֵּר הָרָצוֹן שֶׁל הַנְּשָׁמָה בְּיוֹתֵר מֵחֲמַת שֶׁהִיא רְחוֹקָה מְאֹד מִשֻּׁלְחַן אָבִיהָ - כִּי כָּל מַה שֶּׁרְחוֹקִין יוֹתֵר מֵאָבִיו מִתְגַּבֵּר הָרָצוֹן יוֹתֵר. וּבֶאֱמֶת זֶה עִקַּר הַנִּסָּיוֹן וְהַבְּחִירָה שֶׁל הָאָדָם, כִּי בֶּאֱמֶת כָּל מַה שֶּׁרְחוֹקִין יוֹתֵר - הָרָצוֹן מִתְגַּבֵּר בְּיוֹתֵר, וְכָל זְמַן שֶׁהָרָצוֹן בִּשְׁלֵמוּת כָּרָאוּי - בְּוַדַּאי יִזְכֶּה עַל יְדֵי זֶה הַהִתְרַחֲקוּת דַּיְקָא לְמַעֲלָה נִפְלָאָה, כִּי יִזְכֶּה לְהִכָּלֵל בָּרָצוֹן הָעֶלְיוֹן, בָּרָצוֹן שֶׁבָּרְצוֹנוֹת, עַל יְדֵי רְצוֹנוֹ הֶחָזָק מְאֹד שֶׁזָּכָה בְּזֶה הָעוֹלָם הָרָחוֹק דַּיְקָא כַּנַּ"ל, כִּי דַּיְקָא מֵחֲמַת גֹּדֶל הַהִתְרַחֲקוּת זָכָה לְרָצוֹן חָזָק בִּשְׁלֵמוּת כַּנַּ"ל, אֲשֶׁר רַק בִּשְׁבִיל זֶה יָרַד לְזֶה הָעוֹלָם - כְּדֵי לִזְכּוֹת כָּאן דַּיְקָא לָרָצוֹן הָעֶלְיוֹן. (ליקוטי הלכות, ערב ג', אות ג')