חרדיה. בדייט השני. היא הביאה בקבוק פלסטיק, מלא וויסקי והציעה להרים לחיים. כשאמרתי שאני נוהג - היא גמרה אותו לבד  סיפור אמיתי . יש תמונות

רק שמשהו דומה חזר על עצמו ב-כ-ל דייט. אז עם כל הצחוקים שבדבר, נאלצתי לחתוך.

בס"ד

פתאום אנחנו שומעים רעש ממש חזק שמתגבר ומתגבר, ואז מולנו (במרחק די אפסי) הופיע הליקופטר צבאי ונחת יחסית סמוך אלינו.. פתאום הבחור התחיל להתלהב כמו ילד ושאל אם אני רוצה ללכת לראות את המסוק...

תכלס חוויה נחמדה

בפגישה ראשונה שלי עם מישהי, הלכה לידנו אישה ואמרה לנו מתי אנחנו כבר מתחתנים 

כנראה חשבה שאנחנו כבר זוג בקשר מתקדם...

פעם אחת אחרי פגישה ראשונה שאלתי בטלפון אם היא רוצה להמשיך להפגש, היא אמרה שאפשר אבל היא עמוסה באותו שבוע. אחרי שבוע אני מתקשר שוב והיא אומרת שהיא בדיוק בתקופת מבחנים. בהמשך כבר הבנתי שהיא מנסה להפתר ממני.

זו הייתה חוויה שוברת שגרה בשבילי...

נפגשתי בתוך בית..

והילדה של בעל הבית החליטה שהיא רוצה לשחק עם בובות דווקא על השולחן שישבנו סביבו.

עכשיו מה יותר מצחיק... הדו שיח שהיה שם

קוראים לך בחוץ.. לא נכון הייתי שומעת..

כדאי לך לשחק במקום אחר... לא נכון פה כיף לי

הבחורה: אם תלכי למקום אחר אני אתן לך סוכריה

הילדה: אני לא צריכה, כבר יש לי..

הבחורה: באמת? וואי.. תראי לי אותה בבקשה

הילדה: לא רוצה את תקחי לי אותה.

בקיצור לא הצלחנו עליה 

קיבלת שיעור ראשון בסדנא לחינוך בחינם!

הרבה פעמים מבוגרים נוטים לחשוב שילדים הם חסרי שכל, יכולת ניתוח ואינטואיציה,

תן לו משהו שהוא אמור להימשך אליו והוא יימשך אליו.

על חיות זה באמת עובד, אם נגיד כלב ישחק עם הפלאפון שלך (לא במשחקים שבמכשיר, אלא בגוף המכשיר),

תזרוק לו קצת אוכל או עצם והוא יעזוב את המכשיר.

אצל תינוק זה לא יעבוד, גם אם תביא לו משהו לכאורה מאד מפתה, למה?

כי הרצון אולי הכי גדול של ילד זה להיות כמו מבוגר,

הוא ינסה לקלוט מה המבוגר רוצה לעצמו וגם הוא ירצה את זה לעצמו.

תביא לו למשל 2 פלאפונים,

אחד אמיתי אבל על שקט ומסך נעול, והשני פלאפון צעצוע שעושה קולות.

אם תלך משם, הוא ישחק בעיקר עם הטלפון צעצוע כי הקולות ימשכו אותו.

אבל ברגע שהוא יזהה שאתה (המבוגר) מעוניין באחד המכשירים לעצמך (ב-99.99% מהפעמים זה יהיה האמיתי),

הוא ירצה ויתעקש דווקא על המכשיר שאתה רוצה לעצמך..

לכן גם הרבה פעמים רואים שילדים קטנים רוצים לשחק דווקא במשחקים שהאחים הגדולים שלהם משחקים.

דרך אגב, אומרים שזו הסיבה שגורמת לתינוקות להתחיל ללכת.

כי לפחות בשלב הזה של החיים, הזחילה יותר נוחה מהליכה, אז צריך להסביר מהיכן הרצון של הילד ללכת..

לפיקניק ואיך שהתיישבנו הצטרפו אלינו עוד כמה חתולים מייללים

וגם חתולה אחת עשתה משהו מפדח לידנו ולא ממש צנוע..

עוד משהו..

ישבנו על ספסל ובא איש אחד ואמר אני לא מבין למה אתם יושבים כ"כ רחוק

אחד מהשני..קודם מתחילים קרוב(התחיל לפרט,מתחבקים וכו'..) ורק אח"כ מדברים..

לפחות הוא לא ניסה להדגים?  

זה הסיוט הכי גדול שיכול לקרות ל2 דוסים בדייט ראשון..

לא מאמין שלקחת את זה ברצינות

מצאנו זולה בטבע (אני חובב הטבע, והיא החדשה/חרדה בנושא) ולא כלכך היה מקום נורמלי בזולה לשבת :/
ואז ראיתי ענף עץ עבות (גזע בלעז) במצב אופקי ובגובה מטר מהקרקע- אחלה בואי נשב עליו!
-השתגעת?! הוא יפול אם נשב עליו!
-נראהלך?! זה גזע! ובכל מקרה נשב עליו בזהירות /כוננות טוב?

.

.

.

דקה וחצי אחר כך צנחנו שנינו מגובה מטר עם הגזע אל השיחים
"כל אשר תאמר אליך שרה-שמע בקולה"..בינה יתרה וזה

אחכ - "יש לך מזל שאני שומרת נגיעה.." 

וואי צחקנו(גם היא בסוף) חח

זה מזכיר לי משהו ששמעתי בעבר בשיעור

שלא כדאי לפתוח פה..

נגיד פה במקרה הזה לא להגיד "הענף יפול"

אלא להגיד "שלא יפול"..

חח בתור אחד ש3 פעמים פתח תפה(וקיבל בראש די ישר) אוסיף ואומר שגם פתיחת פה "טובה" יכולה לפעמים לבוא בהפוכה

לצערי. בהלם משו..
אבל התאוששה מהר והיתה חצויה בנושא..קשה כנראה להתעצבן קצת ממשו כשמישו מתגלגל מצחוק לידך

(אם כי אם זה היה קורה רק לי היא הייתה בוכה מצחוק(וההפך), אך מסיבות כאלה ואחרות קשה לה שיראו *אותה* במצב לא נורמלי/טבעי)

מה קורה? רוצות להצטרף ללימוד?...

זה בטח היה מגביר להן את הציחקוק בכמה אוקטבות 

שיחקנו אותה לא שומעים למרות שהיינו צריכים להיות חרשים בשביל זה.. 

אני והבחור סוג של גרנו באותו העיר במשך השבוע,הוא עצר טרמפים לאזור (אמרתי לו לא לעלות עם אנשים שנראים מסכונים)

אני מחכה בתחנה..בנתיים אני רואה את מר בחור מדבר ברכב כמה דק..ואני מתקרב אליו ולכיוון הרכב.

ואז הנהג יוצא החוצה ואומר לי:תסתכלי עליי!אני נראה לך ערבי.?מחבל? תעלו על הרכב אין עוד אוטבוסים לעיר הזאת.

נקרעתי מצחוק.

סיפור אחר אני ומר בחור יושבים בדייט, באה משפחה חרדית נעמדת מולנו ושרה לנו עוד ישמע ישמע.

הוא אמר לי שזה אולי סימן לבאות.

אני לא ידעתי איפה לקבור את עצמי.

דייט במשכנות שאננים שם

מקום ציורי ופסטורלי

שני גרושים (הדייט ואני) יושבים על המדרגות ליד טחנת הקמח

הזמן: סוף אלול. 

פתאום באו מלא בנות שהיו באיזה סיור סליחות.

ועוד אני עם המטפחת...

(הוא ואני הכרנו בתור ילדים עד סוף היסודי

והילדןת האלה היו בכיתה ו

כלומר נולדו פחות או יותר כשאנחנו היינו בסוף היסודי...)

החלק היותר מצחיק: הסתובבנו שם וחיפשנו איפה לשבת

פתאום ראינו כורסה באמצע כלום ליד בור מים

אז כמובן הג׳נטלמן החליט שאני על הכורסה והוא על הבור מים (המכוסה)

מדברים מדברים והוא סיפר משהו קורע ונשפכנו

ואז מהבית ממול יוצאת אישה

ומתחילה לדבר חצי באנגלית חצי בעברית

בהתרגשות 

שהיא בדיוק היום הוציאה את זה ורצתה לזרוק לגרבג׳ (זבל)

והנה זה בדיוק בשבילנו... 

ושפעם הבאה ניכנס והיא תכין לנו לשתות...

(פינת הביאוס:לא היתה פעם הבאה... אאל״ט בסוף אותו דייט החלטנו שכיף והכל אבל לא מתאים)

(ואם בטעות אתה פה אם כי ממש לא נראה לי- אז הי )

(״אם כי״ במקום ״למרות ש״

כי הוא ממש נודניק בזה  

נו נו...)

זכה אח״כ להגדרה ״המדוייט המיתולוגי״.

ו- לא מתאים.

או ששאלת שאלה רטורית?

אבל אולי באמת אשים ציטוט שיהיה יותר מובן

עריכה: אי אפשר לערוך, אבל תזרום 

חיבור לרגשות זה דבר חשוב.

מי שלא בוכה גם לא יצחק וירקוד.

עת לכל חפץ

ע"ע פירושו של הרב קוק בעין אי"ה שמדברים על "הנעלבים ואינם עולבים" ומדייק שהם אנשים רגישים שנעלבים ועצם זה יש להם אפשרות להעלב ולהתגבר על כך זאת המעלה שלהם - 

"לא אמר מי שמעליבים אותם ואינם עולבים, כי אז היה אפשר להכניס בכלל גם את אותן שהושפלה נפשם עד למדרגת ההמתה הרוחנית, באופן שהחוש המרגיש את רגשי ההנאה של הכבוד ורגשי הצער של העלבון נ(ת)טמטם אצלם, ובאמת לא זוהי דרכה של תורה, כ"א שהנשמה תהיה חזקה, כח החיים יהיה במילואו, הרגש של הרגשת הכבוד ומכאוב העלבון הטבעי יהיה במלא בנינו הנפשי, במדה הראויה לאדם מצד צלם אלוקים אשר לו, המופיעה על מעלת נשמתו שהיא כבודו, אבל בכל המעמק של ההרגשה הברורה בצער העלבון, עד שהם נעלבים, בכ"ז רגש המוסר ואהבת הבריות, גם אותם שהעוו את דרכם והעבירו את הדרך עליהם, הוא חזק כל כך עד שהם אינם עולבים, דוקא עם אותו המכאוב הגדול שנפשם מציירת בעלבונם הם משתמשים בו לעצור ברוחם, שלא להיות הם מזיקים ומכאיבים את אחרים אע"פ שהם הם עולביהם עצמם. זאת היא גבורת הקודש של החיים"

עין איה על שבת ט פג – ויקיטקסט

לכן צריך לבכות, ואז אח"כ לקום. אבל לא לבכות בכלל זה טמטום הלב, בטח שזה לא יתרון.

זה נראה לי ברור

אז קודם כל זו פוזיציה בעייתית כי כביכול את שואפת להפוך למשהו מאוד מאוד שלילי על פי השיר, את שואפת להיות נשואה וכאמור השיר הזה לא מאיר נשואים באור חיובי.

דבר שני זה שרווקים לפעמים רואים את הנשואים בצורה כזו ששכחנו את איך זה להיות רווק ואנחנו רוצים שרווקים יפסיקו להיות בררנים זה לפעמים מתוך רצון לעזור, אנחנו לא היינו בררנים אף פעם, ולא מבינים כל כך את הצורך ברשימת המכולת של החברים שנשארו רווקים וכשמציעים הצעה והיא נפסלת או סתם מנסים לשוחח על העניין, אנחנו מואשמים בניתוק ובחוסר רגישות וטאקט וששכחנו איך זה להיות רווקים, לא, לא ממש שכחנו, פשוט אף פעם לא היתה לנו ממש רשימת מכולת, אף פעם לא היה לנו מחסומים רגשיים בעניין, אנחנו רוצים לעזור לאלה שנשארו רווקים אבל אנחנו מואשמים בהתנשאות אז מוטב אולי שנעזוב אתכם בשקט כדי לא להפריע.

ואז אנחנו מואשמים שאנחנו לא עוזרים מספיק.

ודבר אחרון, נישואין זה לא ארמונות מפוארים לרוב, יש הרבה מאוד התעסקויות שיש כנשואים ואין לרווקים, הרבה פעמים דווקא ההפך, הרווקות היא זו שהופכת אותך לפריווילג בלי צרות פרנסה, עצמאות, גידול ילדים ועוד.

וגם באמת צריך להבין את החשיבות בלהתעסק בשידוכים, כן יש כאלה שיש להם קושי בלמצוא, אבל באמת חושבת שכחלק מתיקון העולם והמוסר האנושי שידוכים זה צריך להיות נחלת הכלל.

השיר עוסק בכאב ותסכול

לק"י

אני באמת לא מתעסקת בכלל בשידוכים.

אבל אני לא מחלקת עיצות לנישואים, לא מתנסה על רווקים, לא חושבת שתמיד הם "אשמים" ברווקותם, לא חושבת שהכל טוב ונפלא בנישואים.

אם הכותבת התכוונה בעיקר לחלק של לעזור לחברים למצוא חתן/ כלה, אז פספסתי את זה.

וברור שכל הכללה פה היא מתוך עמדה מסויימת שאפשר מאוד לגלות הבנה כלפיה.

אמממ תאמת שפעם רווק שהציע לי הצעה אמר לי תוך שנייה, אחרי שהסברתי לו למה זה לא בדיוק מה שאני מחפש ירה לעברי - "אין את מה שאתה מחפש". שאלתי את עצמי, איך האבצע שלו קלה על ההדק לירות כזאת טענה בלי שהוא מכיר אותי בכלל, וגיליתי שלצערי השיפוטיות כלפי רווקים יכולה להעשות גם על ידי הרווקים עצמם אחד כלפי השני.

אני יכול להגיד שבאמת בנאדם שהוא נשוי הוא נמצא בעמדה שונה.

בע"ה כשאתחתן אז אני אשתדל לזכור שאני לא מבין מאה אחוז את הכאב של הבדידות, למרות שברור לי שהייתי בו לא מעט. עצם הפוזיציה היא פוזיציה אחרת. המודעות לפוזיציה היא מה שעושה את ההבדל.

השאלה המשעשעת הזו כאילו הכריחה אותי לענות בשאלה...

האם באמת נראה לכם, רווקים יקרים, שהנישואין הם איזה פעולה קטנה של מתן טבעת ופתאום הכל נהיה פשוט יותר?

(לא רוצה להיות שיפוטי, אבל לפעמים אני חושב שחלק מהבעיה של רווקים/ות שאני מכיר וגם של כמה חברים כאן, נובעת בדיוק מחוסר ההבנה של הבעיה שהעליתי. וזו גם הסיבה העיקרית שאני משתדל לא להגיב כאן).

בכל מקרה שתהיה לכולנו המון הצלחה!

ונעלמו, חברה בדיוק התקשרה והציעה. בלה בלה.

אין מה לעשות יש אנשים שמקשים

מורידים את הרמה בשביל כולם.

אין נאמנות.

מסוגלות להתכתב ולדבר ולהתלהב בערב.

בבוקר והנה היא נעלמה.

אני לא לפני הרבה זמן הייתי כל כך תמים שלא הכרתי את זה דיברתי עם מישהי(וזה היה דרך מישהו שהכיר ביננו)וקבענו שלחתי לה הודעה והיא לא ענתה..

אני בלי ווטסאפ וכו' אז ממש לא הבנתי חשבתי שהפל' לא עובד אולי היא לא קוראת הודעות סמס...

התקשרתי גם לא ענתה חשבתי הפל' שלי הלך...

ואז גיליתי שיש שם לדבר  הזה מאז כבר היו עוד כמה דברים דומים...

הייתה לי פעם שהתפניתי לבית חולים בפתאומיות בלי טלפון ולבסוף הייתי יותר מחודש בלי טלפון איני יודע כמה שיחות שלא נענו

לומר פשוט שלא מתאים?

שיש פער זה לא אמור להיות ככה..

אני חושבת שעל הגבר יותר ליזום בין דייט לדייט לפחות לפתוח את השיח . אבל התפקיד שלה זה להיפתח ולא להיסגר

בעיקר עם הקטע שעליה מוטל להיפתח לי זה לפעמים לא זורם ולא כי אני לא רוצה ואני רואה איך זה גורם לנסיגה בצד השני

יש הבדל אם זה תקוע לבין אם זה לוקח זמן..

כאילו אם בחורה לא זורמת איתי כפי שציפיתי אבל זורמת במידה מסויימת ומראה עניין אז זה לגמרי חלק מהמשחק

כי הבחורה חסומה ולא משתפת ..

והבחור גם באנרגיה זכרית פצועה - לא יוזם / רגשי נחיתות / חושב מה היא תביא לי בתמורה .

זה חוסם לגמרי את הבחורה אי אפשר להכיר ככה

ככה יש הרבה קשרים שנתקעים עוד לפני הדייט/ בדייטים ראשונים ,שיכול להיות להם פוטנציאל גדול אם כל אחד היה מתחבר למהות שלו ..

לא יודע לא מתחבר לכל משחקי המגדר האלה

בתור גבר זה ממש מתסכל שהבחורה חסומה.

אבל יש הבדל אם היא חסומה לבין זה שלוקח לה זמן יותר לשתף.. לפעמים קצת סבלנות והדברים נפתחים.

וגם לגבי האנרגיה הזכרית - יש הבדל אם הגבר בכלל לא מביא את עצמו, לבין זה שלוקח לו קצת זמן לצבור אמון ובטחון.

ונראה לי שהעקרון נכון לשני המינים,

שרואים מגמת התמקדות אז זה יכול לתת יותר בטחון ואמון שהקשר מתקדם בצרוה טובה

לא לשחק את כל המשחקים ולא לנסות להיות מי שאתה לא, אפשר להבחין אם בן אדם הוא עצמו או מנסה לחקות משהו אחר

והגיוני שהזמן בין לבין נועד לעיכול,

לכן הפער הוא לא פער שזה הפוך בהכרח שבאחד מהם מרגישים טוב ובאחד מהם מרגישים לא טוב..

לפעמים קרה לי שהרגשתי יותר טוב בין לבין מאשר בפגישות עצמן

כאילו מה שאתה חווה בדייט זו החוויה עם האישה עצמה, נעים או לא נעים יש משיכה או אין קיצור בעיקר רגש, איך הווייבים שלכם נפגשים

ובין הדייטים שההתלהבות והרגש יורדים השכל מתחיל לנתח מה היה ואם זה מתאים או לא

ובתשובה לשאלתך שתי התחושות מאוד חשובות ונראה לי שהעיקר זה איך מרגישים בדייט עצמו, ובקשר למחשבות שבין לבין לראות אם הן באות משכל ישר או מפחדים ודמיונות

הדוגמא הכי בולטת שאני חושבת עליה זה אם נגיד בדייט אתה לא מרגיש משהו מיוחד, מרגיש שזה לא כזה קשור, אבל אחרי זה בשכל אתה חושב שוואו זה אבל בדיוק מה שאני מחפש, אם זה לא דייט ראשון שני אז נראה לי ברור שאין למה להמשיך)

בפגישה עצמה אין דמיונות, הפגישה מאוד מקרקעת את הזוג והם מרגישים מה קורה ביניהם. 

בין לבין הדמיון מפתח, אפשר לחשוב איך מפה להמשיך הלאה, לטוב או למוטב... 

השכל גם נכנס בין לבין ובאמת יש צורך להבין מה השכל אומר ומה הדמיון אומר.

ואם תתבונן בתשובתי תשים לב שהזכרתי גם את הדמיון

להבנתי התייחסת לדמיון כוזב ומה שכתבתי (שלא סותר את מה שכתבת) מדבר על דמיון בכלל, גם ככלי לגיטימי.