אני ילדה מאוד מופנמת וקשה לי להתחבר... ולא להגיד לי לנסות ליזום שיחות כי ביישניות יבינו שזה לא פשוט בכלל, קל להגיד... בכל אופן.
טיפים? עצות? הדרכות?
איך יהיה להתחיל הכי טוב, ברגל ימין, איך להסתדר...?
(זאת פנימיה שאסור פלאפון סמארטפון, רק מקשים...)
בתור מישהי די ביישנית מבינה את זה מאוד. ועדיין- ליזום שיחות!!
אחרת זה לא ילך ואם ילך ייקח המון זמן וחבל. כשאת היוזמת את זו שקובעת לעצמך עם מי לדבר. אם לא תפתחי שיחה בעצמך-זה פשוט לא יקרה. (ברור שבהתחלה כולן נחמדות לכולן וזה.. אבל כשהשכבה מתחילה להתעצב את צריכה ליזום. להחליט עם מי את רוצה להיות.) זה דורש אומץ אבל גם ללכת למקום חדש דורש אומץ ואת עושה את זה-אז לתפוס את עצמך וללכת על זה. לא להתבייש. תזכרי שגם מה שנראה לנו דבר גדול ומפדח אנשים אחרים שוכחים רגע אח"כ. אין ממה לפחד.
דבר שני- לחייך כל הזמן. זה נכון לגבי כל חברה. אנשים מתחברים ישר לאנשים שמחים. ברור שמותר להתבאס מדברים, אבל באופן כללי לשמור על חיוך על הפנים. זה ממש חשוב.
ואחרון- המון אמונה. בעצמך ובקב"ה.
להתחיל מקום חדש זה קשה. לא משנה מה ולמי. בטח כשזה פנימיה ועם המון בנות שלא מכירים. אז לבוא בידיעה שיהיה מאתגר ושאת מסוגלת להתמודד עם זה. להאמין בעצמך ובכוחות שלך. לי היו ימים שאמרתי לעצמי "אם __ (אדם מסויים שאני מעריכה והלך לבד לפנימיה) עשה את זה-גם אני יכולה!" לדעת שאת יכולה. ולזכור את זה גם ברגעים היותר קשים-זה אפשרי.
תאמיני בכוחות שלך.
ותפילה. זה תמיד עוזר (:
זה עובר.. אני לא יודעת לומר בוודאות אבל גם לי היה את זה בגיל צעיר יותר וב"ה עכשיו אני הבנא' האחרון שאפשר לדמיין עליו.. הפלאפונים זה אחד הפלוסים כי בטאצ' בנות תקועות במסך ובמקשים זה פחות.. וככה יש צורך/יותר מדברים פנים אל פנים.. וסביר להניח שלא תצטרכי רק ליזום אלא גם יזמו גם איתך וכשמישי יוזמת תנסי (זה קשה נכון אבל בסה"כ הכל בראש! דמייני את עצמך עושה את מול אנשים שאת מכירה ומחוברת אליהם...) לזרום ולהיות פתוחה איתה. ואני חושבת שהפנימייה דווקא תעזור לך בזה בהתחלה יהיה לך קשה אבל בעזה זה יעבור ואת תפתחי כי בסהכ הבנות האלה יהיו כמו המשפחה שלך אני מניחה שעם אחותך את פתוחה (אני מדמיינת אותך מגחכת עכשיו
) למה כי היא המשפחה שלך ואת רואה אותה כל יום וכו' וכו' וכו'.. אז בע"ה גם עם החברות זה יהפוך לככה!
פנימייה זה חיים נצלי את זה
בהצלוחה!
אני חושבת שהפתרון זה באמת ליזום שיחות, אבל בגלל שאמרת, ובגלל שאני מבינה ממששששש שזה לא קל, אני חושבת שקודם כל זה לזרום עם שיחות...אם משהי פותחת שיחה- לזרום איתה....
ואולי אם יותר קל לך אז להביע תצמך בכתב..
פתק לילה טוב לחברה מהחדר, תודה למישי בשלט ליד המיטה, או הודעות של שבת שלום וזה...
היי, צריכה בדחיפות מידע על אולפנת רננה
מה הסגנון באופן כללי, למי מיועד, איך האווירה
ומבחינה תורנית-דתית- מה הסגנון? האם מותר שם פלאפונים?
האם יש אולפנה אחרת מקבילה בסגנון כדי שאוכל להשוות?
כל מידע יעזור לי
תודה רבה!
נחשבת אולפנה תורנית בעיקרון, לא בקצה הכי תורני של הסקאלה. למיטב ידיעתי מותר שם סמרטפונים, אולי צריך סינון.
אולפנות נוספות שאולי אפשר לבדוק: שיראל, עטרת רחל, ראשית.
(אני מכירה את הנושא ממקום של אמא לבת באולפנה, אז לא יודעת מקרוב מאוד...)
אני רוצה ללכת לאולפנת קומי אורי ואני צריכה לשכנע את ההורים שלי ואני לא יודעת איך מישהי יכולה לעזור לי בבקשה?
ההורים שלי מאוד דוסים אבא שלי רב וכו..
הם מסכימים לי ללכת לתפארת, ראשית, רעיה ובהרן אפילו לכפר פינס הם לא מסכימים.
מישהי יכולה לעזור?
למה את רוצה ללמוד שם?
מה הדברים שחשובים לך?
אני ממש אשמח לתשובהעלה קטןלא בשבילי -
אולפנה בסגנון של אולפנת בית-אל
מישהי מכירה אולי?
תודה מראש!
היייייי לכולןןן
מחפשת אולפנה לשנת לימודים תשפ"ו עולה (עולה לי"ב)
אני יודעת שזה ממש מאוחר אבל תמיד עדיף לנסות
בקיצור סגנון ברסלב כזה מתנחל
חצאיות ארוכות, טלפונים כשרים, עם בגרויות
לא כ"כ משנה איפה עדיפות לירושלים אפשר עם פנימייה
בנות טובות וכפיות זורמות סגנון דוד המלך כזה..
מקום שיהיה חיבור לה מתוך אהבה
וצוות טוב
חחח זהו בעיקרון
אשמח להמלצות וגם לטלפונים או מייל של המקום 
מפוצלשת(:אחרונהיש את אולפנת ראשית ואולפנת נביעה שהם בירושלים
ויש את אולפנת טהר ביד בנימין ואולפנת תפארת במגדל העמק
יש פרטים בגוגל תחפשי..
בהצלחה 😇
לצערי עם כל הפוליטקלי קורקט אין אימוג'י נסקל או סוקל
אז תסתפק באימוג'י של בית הסקילה
חסום לשעבראחרונה