בתור מישהי די ביישנית מבינה את זה מאוד. ועדיין- ליזום שיחות!!

אחרת זה לא ילך ואם ילך ייקח המון זמן וחבל. כשאת היוזמת את זו שקובעת לעצמך עם מי לדבר. אם לא תפתחי שיחה בעצמך-זה פשוט לא יקרה. (ברור שבהתחלה כולן נחמדות לכולן וזה.. אבל כשהשכבה מתחילה להתעצב את צריכה ליזום. להחליט עם מי את רוצה להיות.) זה דורש אומץ אבל גם ללכת למקום חדש דורש אומץ ואת עושה את זה-אז לתפוס את עצמך וללכת על זה. לא להתבייש. תזכרי שגם מה שנראה לנו דבר גדול ומפדח אנשים אחרים שוכחים רגע אח"כ. אין ממה לפחד.

דבר שני- לחייך כל הזמן. זה נכון לגבי כל חברה. אנשים מתחברים ישר לאנשים שמחים. ברור שמותר להתבאס מדברים, אבל באופן כללי לשמור על חיוך על הפנים. זה ממש חשוב.

ואחרון- המון אמונה. בעצמך ובקב"ה.

להתחיל מקום חדש זה קשה. לא משנה מה ולמי. בטח כשזה פנימיה ועם המון בנות שלא מכירים. אז לבוא בידיעה שיהיה מאתגר ושאת מסוגלת להתמודד עם זה. להאמין בעצמך ובכוחות שלך. לי היו ימים שאמרתי לעצמי "אם __ (אדם מסויים שאני מעריכה והלך לבד לפנימיה) עשה את זה-גם אני יכולה!" לדעת שאת יכולה. ולזכור את זה גם ברגעים היותר קשים-זה אפשרי.

תאמיני בכוחות שלך. 

ותפילה. זה תמיד עוזר (:

זה עובר.. אני לא יודעת לומר בוודאות אבל גם לי היה את זה בגיל צעיר יותר וב"ה עכשיו אני הבנא' האחרון שאפשר לדמיין עליו.. הפלאפונים זה אחד הפלוסים כי בטאצ' בנות תקועות במסך ובמקשים זה פחות.. וככה יש צורך/יותר מדברים פנים אל פנים.. וסביר להניח שלא תצטרכי רק ליזום אלא גם יזמו גם איתך וכשמישי יוזמת תנסי (זה קשה נכון אבל בסה"כ הכל בראש! דמייני את עצמך עושה את מול אנשים שאת מכירה ומחוברת אליהם...) לזרום ולהיות פתוחה איתה. ואני חושבת שהפנימייה דווקא תעזור לך בזה בהתחלה יהיה לך קשה אבל בעזה זה יעבור ואת תפתחי כי בסהכ הבנות האלה יהיו כמו המשפחה שלך אני מניחה שעם אחותך את פתוחה (אני מדמיינת אותך מגחכת עכשיו) למה כי היא המשפחה שלך ואת רואה אותה כל יום וכו' וכו' וכו'.. אז בע"ה גם עם החברות זה יהפוך לככה!

פנימייה זה חיים נצלי את זה בהצלוחה!

אני חושבת שהפתרון זה באמת ליזום שיחות, אבל בגלל שאמרת, ובגלל שאני מבינה ממששששש שזה לא קל, אני חושבת שקודם כל זה לזרום עם שיחות...אם משהי פותחת שיחה- לזרום איתה....

ואולי אם יותר קל לך אז להביע תצמך בכתב..

פתק לילה טוב לחברה מהחדר, תודה למישי בשלט ליד המיטה, או הודעות של שבת שלום וזה...

אולפנת טוהר ביד בנימין בסגנון דומה לדעתי. אבל קצת קשה להתקבל. כנ"ל רעיה בבית אל

אולפנת ראשית בהר נוף- יש כאלה שיאמרו שחונק אבל לאחרות ממש טוב אז שתבדוק..

יש עוד אחת ששמעתי עליה דברים טובים בבית שמש, שבות אולי?

ושמעתי שפותחים אולפנה חדשה בעכו שאמורה להיות תורנית ועם פנימיה

יש גם את אולפנת חלוצה בנווה שהיא נהדרת אבל זה באמת סופרר רחוק

??

יש את תפארת במגדל העמק

ויש כל מיני אולפנות חרדליות בירושלים אבל לא חסידיות

כל הכבוד על ההשקעה, נראה ממש טוב ומסכם. הייתי מוסיפה בירושלים פרטים גם על תהילה, עטרת רחל ותאיר ציון. (שלושתן מאד מאד דוסיות)