וואוו !  

לא מפתיע? להביא חבילת וופלים לדייט?!  טוב, אני פשוט מגיע מעולם מקביל לשלכם,אז אותי זה הפתיע

מה מפתיע בזה?

זה סוג של מחווה נחמדה?

זה הכל. תלוי בסוג הדייט (והמדוייט), אני מניח. לי אישית לא יצא להיות בסוג דייט שבו זה יהיה סביר

אני לא דוגמא (גיל+מצב משפחתי+מוצא).

לשלאלתך: תלוי במספר הדייט. נניח ראשון?

1) לצאת למסעדה. לאו דווקא בשרית - אבל רצוי.

2) לצאת לטיול (לפני או אחרי המסעדה).

3) בית קפה טוב (עדיפות אחרונה).

מה בנוסף? אז בינתיים, בדייט ראשון, הבחורה הציע לי להפגש ב:

פאב, הופעה, גן חיות , מוזיאון

ובנוסף טסתי כבר פעמיים לדייט (אוקראינה ושווייץ).

זה דייט ראשון. הלאה (בשני) אפשר להתקדם.

בדיוק תהיתי אם להפוך את זה לשרשור על אח שלי.

אבל כמו בנים רבים רווקים

הוא מוצף בהצעות, תודה ששאלתם. 

אני מסנן היטב לפני הדייט, פשוט כי אין לי לא זמן ולא כוחות נפש "לשרוף" על יציאות מיותרות.  כל מי שיצאתי איתן - היו בעלות פוטנציאל התאמה מאוד גבוה - ולכן לבלות לא "היה באסה" בכלל, רק להיפך. כל הדייטים שלי היו ממש ממש טובים (ללא סוף טוב- החתונה. אבל התהליך היה מאוד מאוד חינוכי).

משם מתקדמים ל:

טיולים ביחד - מסלולים בארץ (ליום - יומיים)

לעשות שבתות/חגים ביחד

טיסות לחופשות

להכיר את הילדים

להתחתן.

אבל כמובן שתלמיד ישיבה וסטודנטית בגילאי 20 המוקדמות לא ילכו למסעדה וכנראה גם לא לבית קפה. מה שנשאר להם לעשות זה לטייל עם חבילת וופלים.

"מהסיפורים של טל" ? הפורום הזה עדין מדי לסיפורים [הטובים] של טל וטוב שכך - אני צריך את המקום הטהור הזה.

ואיך הארנק שלך נראה?!

יש לי חברים שעושים זאת,

ואני לא מבין למה להכניס סתם מנהגים שטוטיים לדייטים?!

דרך אגב, הסיפור המקורי היה בדייט ולא לאחריו..

לא הבנתי מה לגבי הסיפור המקורי.

אבל יש לי חברים (וגם בנות שפגשתי), שעשו את זה ברצינות!

פעם הבאתי וופלים לדייט, והיא הייתה בטוחה שאני חותך..

הסיפור המקורי, שאיזה בייניש רצה להציע נישואין לבחורה שאותה הוא פגש, והוא הביא וופלים לכבוד המאורע החשוב..

בתחילת הפגישה שניהם אמרו זה לזו שיש להם משהו מאד חשוב להגיד.

הבחור היה ג'נטלמן ("!Ladies first") ונתן למדוייטת את זכות הקדימה לדיבור.

הבחורה פתחה בשיחת "יחסינו לאן?" ולמעשה אמרה לו שהיא מעוניינת להיפרד.

לאחר שהיא סיימה את דבריה, היא אמרה לו: "גם אתה רצית להגיד לי משהו חשוב.."

אז הבחור אמר (ואפשר גם לדמיין את הבעת פניו): "רוצה וופלים?"

ומאז המקרה הפך לסיפור, והסיפור הפך לאגדה, והאגדה הפכה למיתוס,

והמיתוס הפך למנהג, וכידוע "מנהג ישראל - דין הוא!"..

אני הכרתי את זה רק בתור שיטה לספר לחברים בישיבה איך היה.

שוקולד- ממשיכים

לימון-לא.

אבל זה אגדה...

הרי בכלל אומרים בפלות!!

מה ההגיון?

בדיחה אמורה להתבסס על משהו..

לדבר השני, אתה פוגע בשמו הטוב, בן-אדם נורמלי נראה לי יתבייש אם יספרו עליו שהוא נוהג להתעסק בכאלה דברים שטוטיים (ועוד כותב עליהם ניגונים)..

וכבר אז היו את שתי הגרסאות

פורום לא כלה דרכנו - כיפה - המקור והסיפור המלא

ופלים לימון...?

(אכלנו כל השבת את הופלים שוקולד שלו)

זה לא הולך ביחד..

סמיכה זה עניין מהותי. מבחן לעומת זאת..

והיא הייתה אלרגית. 

היא באמת חתכה למחרת, אבל זה לא נראה לי קשור.

ותספרי אח"כ איך היה !

בס"ד

אבל זה היה כי עשינו טיול ואני הבאתי אוכל כדי לעשות ארוחת בוצר באיזה מקום...

והוא זרם על הטונה....

אגב בערב לפני שחזרנו ישבנו במסעדה בשרית על פרגיות וכו'..

היה שוווווהה!!

מזכיר לי גם שבקשר שהיה לי עם בחור אחר הוא שאל אותי האחד הדייטים מה אני רוצה לאכול ואמרתי לו ששווארמה.. נראלי שהוא היה קצת מופתע בהתחלה- אבל ממש לא התנגד לעניין...

גוטנברג של הקונדיטוריות: אבי גלברד, בעלים ומנכ"ל גילרו | הפודקאסט עושים עסקים

עם וריד נפוח במצח אדום מזעם 💢

פותח האשכול הוא משהו בין טרול לרחפן (ואני נשמר במילותיי)

(לגופם של דברים, הוא לא טרול, גם לא 'רחפן' במובן הפשוט של המושג. אולי כן 'רחפן', במובן שהוא עוסק בדברים מאוד גדולים ורעיונות נשגבים, בלי מספיק 'בסיס ארצי לנאצלות'. מה שיוצר אצלו פער עצום בין האידאות ליכולת לממש אותן בעולם).

והאידיאות.

"כָּל זֹאת בָּאַתְנוּ וְלֹא שְׁכַחֲנוּךָ וְלֹא שִׁקַּרְנוּ בִּבְרִיתֶךָ. לֹא נָסוֹג אָחוֹר לִבֵּנוּ וַתֵּט אֲשֻׁרֵינוּ מִנִּי אָרְחֶךָ".

האם עם ישראל בגלות שהיה גוף מת עם תורת אמת הנטועה בתוכו, עזב את האידיאות?

לא. עסקנו באמת והרחבנו אותה בציצים ופרחים עד ש-ה' ברחמיו ריחם עלינו . "יְחַיֵּנוּ מִיֹּמָיִם בַּיּוֹם הַשְּׁלִישִׁי יְקִמֵנוּ וְנִחְיֶה לְפָנָיו".

אולי אני בינתיים סריס עץ יבש אבל אני לא יעזוב לעולם את ה' ולימוד תורתו, עד שה' ירחם עלי.

עבר עריכה על ידי הסטורי בתאריך ב' בטבת תשפ"ו 20:22

אבל להתאמץ למצוא איך מקיימים אותם בפועל בארץ, בלי דמיונות שווא. איך מקיימים בארץ הזאת, לא באיזה עולם של ענני כבוד דמיוניים.

המצווה שלך היא לשאת אשה ולפרות ולרבות. כשיוולדו לך בעז"ה בנים המצווה עליך ללמד אותם תורה ולחנך אותם לקיום מצוות. האם הם יצאו גדולי הדור או קטני הדור - לא צריך לעכב אותך או לבלבל אותך כשאתה מחפש אשה מציאותית, 

"בהדי כבשי דרחמנא למה לך - מאי דמפקדת עלייך למעבד!!!"

איפה שהוא לפני כ 1000 שנים…

הסתיימה עם ירידת קרנה של יהדות בבל והעברת מרכז הכובד למערב

האחרונות ולראות מה הם מכנים את חכמי דורם.

על כל פנים, בפסוק בפתיחת השרשור, כמובן רמזתי להחיית ישיבת הגאונים בארץ ישראל.

כל אדם והתפקיד שלו בעולם. אחד המרבה ואחד הממעיט ובלבד שיכוון לבו לשמים. אני בריה וחברי בריה

כולם צריכים להגיע למעשי האבות?

ואם נדייק הכתוב מתקמד במעשים, זה לא בכדי.

הכתוב לא מדבר על המדרגה הרוחנית של האדם.

יודע ש'הברית מנוחה' כותב שאפשר להגיע למדרגות רוחניות יותר גדולים מהדורות הקודמים.

במיוחד בזמן הגאולה, כמו שהרב קוק מאריך בכמה מקומות.

לדרגתם.

הם הורישו לנו את כח המידות והמעשים שלהם.

(כמעט כולנו לא צאצאים של משה, וגם יש להאריך ברוחב ובעומק שמשה לא הוריש את כוחותיו לדורות הבאים.)

רק תיזהר לא להפיל את הילד בדרך עם הלחץ של התפקיד.

וגם עד כמה שזכור לי "נחית דרגא ונסיב איתתא" וגם שאישה עולה(או נשארת ברמתה) ואינה יורדת, בעוד הגבר יורד. ולכן ידידי וכו

לא ?

כדאי לך להקשיב לכל האנשים שאומרים לך לרדת מהעץ.

אולי הם טועים, אבל כדאי להקשיב לקול הזה ולקחת אותו ברצינות. אולי הוא אומר משהו, אולי לא.

לא חשוב

נבנה בית מלא תורה וקדושה וניתן לו את מרב הכלים להיות גאון הדור, ואם הוא ירצה ויזכה הוא יהיה.

זה לא שנגיד לו תהיה גאון הדור.

"בַּיּוֹם הַהוּא יִהְיֶה צֶמַח ה' לִצְבִי וּלְכָבוֹד וּפְרִי הָאָרֶץ לְגָאוֹן וּלְתִפְאֶרֶת לִפְלֵיטַת יִשְׂרָאֵל".

זה באמת מקום לרחף בו.

מה שבטוח.

ושאף אחד לא שם לב אלייך, ולכן את חותכת מעוד אחד ועוד אחד למרות שהייתם יכולים להיות מאוד מתאימים.

תאמיני לי תלמדי הרבה יותר על הבחור אם תחליטי להגיד שקר לך ולבחון את התגובה שלו, מאשר להחליט לבחון אם הוא שם לב שקר לך בכלל מלחתכילה.

בכלל הגישה הזאת היא פוטינציאל להיות כדור שלג מתגלגל לחיי זוגיות מתסכלים.

הוא נדרש לעבוד על עצמו לשים לב יותר לדברים שמפריעים לה בדיוק באותה מידה שהיא נדרשת לעבוד על עצמה להרחיב את תחומי הביטוי וההבעה שלה מולו.

אבל אם היא לא יודעת לומר שקר לה זה גם בעיה.

ולגבי עצם המקרה, אולי גם לה היה מעניין ממש שהיא לא שמה לב לקור.

אני צוחקת כי עכשיו שעה אני אומרת לחברה די קר לי בואי לאוטוו כבר

פתאום דוכן של תכשיטים סייל כל הדוכן

מה לא ניקח????

והיא כולה עלק קר לך

הורידה לי את החשק לא לקחתי .

סתם פשוט היה יש ים אנשים

קיצר יש משהו שמעניין לך פחות קר

אבל בדייטים לי ספציפית קפוא

ואני חופרת לבחור שקר לי!

הוא לא יכול לפספס את זה

שהתסכול הכי גדול שלי בדייט היה שנכנסו למסעדה ואז גילנו שאנחנו בטעות בחלק החיצוני שלה אומנם מקורה אבל חיצוני היה שם קור בלתי נסבל.

שזה קטע זה יחסי  כי עם גברים קפוא לי רצח

ועם חברות שלי חם לי כל הזמן המזגן על חום דולק 

זו לא בושה לומר לבחור שקר לך ותשמחי לעבור.

בסוף המטרה שלו שיהיה לך הכי נוח בעולם כדי שתוכלי להביא את כל כולך לפגישה( וגם להיפך כמובן).

אני אישית הייתי שמח אם מישהו תאמר לי מה יגרום לה להרגיש טוב יותר. 

יש כאלו שמתפדחות לומר וסתם סובלות. 

והיא עדיין התפדחה להגיד

אני מקווה שבהמשך היא תגיד שקר לה

זה נושא מספיק חשוב כדי שלפחות תהיה לכם ראיה משותפת לגבי איך נכון להשקיע.

המצב שבו צד אחד משקיע כראות עיניו בכל מיני השקעות וצד שני כלל לא מעורב זה המצב הנפוץ אבל הוא מאוד לא בריא בעיקר בעיתות משבר שבו צד אחד יקבל תרעומת על ההשקעות הגרועות שלו.

וגם איך בן אדם משקיע אומר הרבה מאוד על הנפש של בן האדם ועל איך הוא רואה את העתיד שלו ושל משפחתו.

אם מישהו אחד אחראי על שטיפת כלים, זריקת זבל או ספונג'ה זה לא נורא כל כך אם הפרטנר לא יהיה לו מושג בנושא.

אבל בנושאים כמו ניהול ההון המשפחתי וחינוך הילדים זה מאוד קריטי ששני ההורים יהיו אחראים ביחד.

וזאת כי שני בני הזוג מוציאים ומכניסים (בדרך כלל) ואם לשניהם יש מטרה לחסוך להון עצמי לבית או לחתונות ובר מצוות לצורך העניין לא הגיוני שאחד מבני הזוג על דעת עצמו יחליט להוציא יום אחד הכל על ביטקוין כי הוא ראה טיקטוק ששכנע אותו זה הדבר הנכון.

לפעמים רק צריך להחליף כמה אותיות בראש, כמו הדוגמה המפורסמת 'מחשבה-בשמחה'.

בעז"ה בקרוב ממש!

אפשר עדיין להתפלל ולבקש ליד החנוכיה אפילו שהיא כבויה

בע"ה

לשנה הבאה נר איש וביתו

מתוך בריאות ושמחה#

ענית תשובה מאוד מרגיעה בסיפא, פשוט תצא עם בנות שלא נדחקו לפני בשלות לדייטים.

אם זה גורף אז או שמאגר ההצעות שלך מזעזע או שיש סיבה אחקת וזה היה רק התירוץ. זה לא נורמטיבי סטטיסטית שעם כל הבנות לא עוברים מאותה הסיבה את הדייט השני.

נוטה לחשוב שזו לא רק "חוסר בשלות" מצידן, ושאם תהיה איתך אווירה נעימה וכיפית הן ימשיכו

אני לומד מטעויות ומשתפר ומבין איך לעשות דברים פעם אחת התעלמנו מהטריגרים ובפעם אחרת זה צץ משום מקום

קשה הזיווג כקריעת ים סוף

ההשתדלות היא לא רק לוגיסטית אלא גם להשתפר בתדר, ללמוד מטעויות וצעירויות, לקרוא את הבחורה, לרצות להיות נעים...

בהצלחה

ואם ההצעות ברובם הגיעו מאותו מקום/שדכן/שדכנית כדאי לשתף אותם ולהבין מהם איך להתמודד עם זה.

בהצלחה

לצאת עם בשלות יותר.

כדאי רק לוודא עם עצמך \שיחה עם חבר שבאמת זו הסיבה וזו לא גרסה מנומסת שלהן ל"זה לא אתה, זו אני". 

אתה מדבר עם החברה שלה ושואל אם יוצא לה לדבר על הרצון לבנות בית וזה משהו שמעסיק אותה.. תוהה לעצמי איך לשאול את זה בדיוק. נשמע לי לגיטימי לשאול.

אולי לא נכון להפנות את האצבע כלפי חוסר הבשלות שלהן, אלא כלפי הגורם האחר בעסק?

אולי כדאי לברר עם מי ששידך, שינסה לברר אם יש משהו ספציפי וקיצוני בהתנהגות שלך שמרתיע.