יובש בהצעות. גם מה שמציעים לא קשור. קשה לי ברמות עם שדכנים ומיזמי שידוכים למיניהם. בעיקר מתפללת ועובדת על עצמי כמה שאפשר.. וכמובן שבתקופות האלה תמיד עולים וצפים קשרים מהעבר, געגועים, המחשבות שלעולם לא אמצא מישהו שבאמת יאהב ויכיל אותי ושזה יהיה הדדי..וגם שאולי אני לא עושה מספיק ואולי אני צריכה קצת יותר "לשווק" את עצמי, למרות שזה מאוד מנוגד למה שאני..
באמת שאני משתדלת לשמוח, להיות תמיד בעשייה, לצאת, להנות.. אבל מרגישה שלא משנה מה שאעשה, שום דבר לא יצליח למלא לי את החוסר הגדול הזה, והכל סתם חיפוי זמני, הסחות דעת..
מה עושים? איך משפרים ןמצליחים באמת להאמין בטוב?
באמת שאני אופטימית בד"כ ותמיד זאת שמחזקת אחרים. אבל מרגישה שהגעתי לנקודת שבירה, שדיי, באמת שאין לי כוחות יותר

רעיונות איך לשפר את מצב הרוח?


