ואני עונה על ההגדרה הלא כיפית במיוחד- רווקה מאוחרת..
קיבלתי לאחרונה כמה וכמה הצעות של בחורים מבוגרים ממני (לדעתי, משמעותית)- בני 36-39
לצערי (מתפללת שזה ביש מזל ספציפי רק אצלי) רובם לא תורניים כמו שאני רוצה להאמין שמתאים לי,
בכל אופן זה הכיוון שלי.נחשבת תורנית מאוד , לפחות בראי החברה.
ואני מעט דואגת.
יתכן שמוכרח שככל שעולים בגיל הרמה התורנית של הבחורים יורדת?
( ואני ועוד כמה חברות שלי מאוד התחזקנו מאז המדרשה, כל שנה ב"ה עולים בקודש.
המחשבה להתפשר על רמה תורנית הופכת לי את הבטן ואני לא מסוגלת, לא רוצה.
יכול להיות שעוד לא הפנמתי ש'גדלתי' ואני צריכה ללמוד להתפשר ?
כי אם הכיוון הוא כזה העתיד לא צופן לי הפתעות נעימות יותר בפן הזה..אני ממש מפחדת להתחרט על שגיאות שאולי אני עושה (ולא חושבת בכלל שאני שוגה )
מה אתם אומרים?
אשמח לשמוע תובנות
(אני יודעת שרוב חברי הפורום פה רק בוקעים מהביצה ..)



