היו קטעים של הלחנה וכתיבה בעקבות התנ"ך ששם היו בנות שבעיקר ניגנו אבל לפעמים עשו גם קולות בזה אפשר לראות פחות בעיה.

היו פעמיים ששרו בנים ובנות ביחד נכון מה שאתה אומר.

התלבטתי במה שכתבת האם הבעיה היא שבנים ובנות שרו ביחד, או בכלל בנות ששרו.

היום במגזר בדתי אם תעשה סקר אני מניח שתמצא שהרוב כן שומעים שירת נשים.

אם אתה רוצה לדבר אפשר לדבר עם מפמ"ר התנך הרב יהודה טרופר שהוא אחראי על דברים כאלה.

סוג של להפסיק להיות ילדי כאפות ולכופף את הראש כל פעם שיש בעיה ו"להחליק" את זה מבחינה דתית. זה נמאס לי.

ואמר לנו שהכל פלייבק ואין מה להילחץ.

בכל אופן-אני רואה כאן דברים שלא צריך שהם יהיו..

אבל כמו שאמרת. זו החלקה כזו..

(ואגב, השירה היתה מוקלטת..)

שירת אנשים רגילה אסור משום "קול באישה ערוה"

מכל מקום כשהשירה מוקלטת, ניתן מעיקר הדין להקל בזה. ובתנאי שהשיר נקי (ללא ניבולי פה וכו') ואינו גורם לשומע להרהורי עבירה (יעוין שו"ת יביע אומר חלק ט' חלק אורח חיים סימן קח אות מג).

נחלקו האחרונים האם האיסור חל גם על שמיעת שירת אישה דרך מכשירים אלקטרוניים. יש מחמירים, הואיל והקול הנשמע הוא בדיוק כמו קולה המקורי של הזמרת (חלקת יעקב או"ח קסג; אז נדברו ח"ו סט, ח; שבט הלוי ג, קפא; אבני ישפה ב, ה), ויש מקילים כאשר אין מכירים את הזמרת (מערכי לב או"ח ה; אור לציון ח"ב, ו, יג; עשה לך רב א, כח; יבי"א ו, א). ויש סברות שלפיהן ניתן להקל גם כאשר מכירים את הזמרת, שכן האיסור הוא רק לשמוע את קולה בהופעה חיה (עפ"י ראבי"ה א, עו; וכ"כ ביבי"א ט, קח, מג בשם הרב אלישיב; בני בנים ח"ד, ז, ו).
 

שואלים האם מותר לבנים ובנות לשיר ביחד ולא אישה לחוד

ושורש השאלה הוא האם איסור חכמים לשמוע קול שירת אישה הוא דווקא כאשר האישה שרה לבדה כך שניתן לשמוע היטב את קולה, או שמא גם כאשר קבוצה שלימה שרה ביחד,מאחר שיש בתוכם נשים, הדבר אסור. שאלה מעין זו מובאת בתשובות שרידי אש (ח"ב סימן ח´),ותשובתו היא שבאופן כללי ברור שלדעת רוב רובם של הפוסקים הדבר אסור, משום שאין הבדל בין שמיעה של קבוצת בנות לבין שמיעת בת אחת, שהרי אמרו חכמים (מגילה כא, ב), שקול שחביב על האדם ניתן לשומעו גם בין קולות רבים, וממילא זה שקבוצה שלימה שרה ביחד, אינו מבטל את שירתה של כל אחת ואחת מהבנות, ושמיעת שירתן אסורה. 

אלא שהוסיף הרב וינברג שבבואו לגרמניה ראה שגם בבתי החרדים מזמרים האנשים והנשים ביחד שירי שבת. וכששאל היאך הם נוהגים כך, ענו לו שכך הורו להקל הגאון הצדיק רבי עזריאל הילדסהיימר וכן הרש"ר הירש. ואם כן ראוי לחפש את טעם ההיתר שלהם. ואולי הוא מפני שהם פסקו כדעת כמה מגדולי הראשונים שסוברים שהאיסור לשמוע קול של אישה הוא רק כאשר מתכוונים להינות מקולה, אבל כשאין כוונה כזו, אין איסור. וכן בספר שדה חמד (מערכת קול) הזכיר דעה של רב ספרדי שהתיר לגברים ונשים לשיר שירי קודש ביחד, משום שבשירי קודש אין חשש להרהור. ואם כן, מאחר שהמטרה היא לשיר שירי קודש ולא להינות מקולן של נשים,ועוד שכמה שרים ביחד, כך שבלי תשומת לב מיוחדת לא יבחין השומע בקולה של אישה מסוימת דווקא, לכן התירו הרבנים מגרמניה לגברים ונשים לשיר ביחד שירי קודש. ולמעשה הורה בעל השרידי אש למנהלי תנועת ישורון שבצרפת, להקל כדעת רבני גרמניה, מאחר שעל ידי השירה ביחד בתנועת הנוער, יוכלו לעורר את הבנים והבנות לאהבת התורה העם והארץ, ועל ידי כך לשמור אותם מהתבוללות.אולם ודאי הוא שבכל מקרה צריך היתר לגופו, כי במצב רגיל ברור שיש לנהוג כדעת רוב הפוסקים האוסרים שירה בציבור של גברים ונשים ביחד, ורק תלמיד חכם גדול יכול להכריע בשאלה, איזה מצב, נחשב לשעת הדחק שניתן להקל בה, ולסמוך על דעות המקלים

במקרה שלנו גם היה גברים ונשים ביחד כך שיש מקום להקל שהרי אין כוונה לשמוע קול מסוים וקשה מאוד להבחין בקול מסוים ומשום כך להגיע למצב של הרהורים אסורים ובנוסף לכך כשהשירה המוקלטת יש עוד מקום להקל.

אם כי כמו שציינתי לפני זה סוגיה ארוכה 

(ומסכימה שזה בעייתי, אפילו מעיקרון..)

אבל לעצם ההיתר, זה היה בכלל שירי קודש?!

שירי ירושלים בעיני יכולים להיקרא שירי קודש 

שם הבעיה הרבה פחות גדולה אמנם השירים לא בטוח אם אפשר להחשיב אותם כשירי קודש אבל מה ששר בהם זה בנים והיו רגעים שבנות עשו קולות שניים שקצת ניכרו פה נראלי הבעיה היא הרבה פחות גדולה בטח אם זה היה מוקלט.

הבעיה העיקרית היא לגבי השירים שלפני שלב התשבצים והשלב האחרון ששם שרו בנים ובנות ביחד פלייבק שירי ירושלים

ושרו קולות שניים אם אני לא טועה.. (היא שרה שם..)

אני אשאל אותה פרטים מדוייקים אחרי פסח בלי נדר. 

בכל אופן- בעיניי הבעיה העיקרית היא שפשוט לא מתייחסים לדוסים, ולא רק במקרה הזה. גם שיושבים בת בין שני בנים והפוך וכדו'..

בע''הי ובה''י

אפשר לשבת שתי שורות או רווח בין השולחנות.

והוא אמר לי שלגבי השירים בחידון הארצי-

הם כפופים לזה ואין להם בחירה מי יופיע. הם כן יכלו להגביל את זה שבנות לא שרות לבד, אלא או שינגנו, או שישירו יחד עם בנים. וגם זה היה פלייבק..

בפועל יש תקדים שנתנו לצאת באמצע המחנה אחרי הפעלת לחצים כבדים של ההורים

אבל לא הייתי בונה על זה

מי אמרה: "אל תראי כי גם זה לך בן?"

לעבור ולהכות את בני עמון, אבל אני לא בטוח...

מי מצטט בדבריו נבואת נביא לכם ישראל עם שמו, "...היה ניבא בימי... לכן..." ?

(נדמה לי שזו אחת הפעמים הבודדות בתנ"ך, אם לא היחידה, שיש ציטוט ישיר עם שם הנביא...)

תובלקין

מי ביקש סליחה על חטא עתידי?

(שאלה ששאלו אותי בזמנו)

מי כונה איש האדמה?

נוח

מי מצא את היֵמים במדבר והיכן מצאם?

ומי הזכיר בדבריו "זרע חומר"?

באיזה ספר לא נזכרת המילה ׳אמונה׳: ישעיהו, יחזקאל, דברים, שמות?