הלוואי ונצליח ושיהיה לנו את הכוחות לזה!

הררים של עולמות ותובנות בקטע חזק.

שבסיפורים אפשר פשוט להגדיר שהחיצוניות הפוכה לחלוטין מהפנימיות..

במבחן המציאות לא הייתי בונה על זה, בייחוד שמדובר על אופי ולא על מראה..

נכון שחז"ל אמרו "אל תסתכל בקנקן..", אבל לענ"ד ציניות זה חלק מהפנים של הקנקן ולא הקנקן עצמו..

רק אוסיף, "ציניות" זו מילה יפה לדברים שהוא אומר בסיפור. לי התיאור הזה נשמע כמו יהירות, התנשאות וזלזול.

תודה על השיתוף

איזה קטע הוספת?

כל אחת מאיתנו חולמת על בעל מקסים.
השאלה היא מזה בדיוק "מקסים…
האם אנו מחפשים אדם מושלם?
-"ברור שלא.. אין אף אחד מושלם בעולם,
גם אני לא מושלמת…"
אז מה זו השלמות הזו שאנחנו מחפשים?
-"אני לא יודעת להגיד על אחרות
אבל אני ממש לא מחפשת מישהו מושלם..
אני רק רוצה שיהיו לו את הדברים ההכרחיים.."
מה למשל?
-"למשל רגישות. אי אפשר מישהו שלא יהיה רגיש.. נכון?
איך גבר יוכל להבין אותי ואת הצרכים שלי אם הוא לא יהיה רגיש?!
ומצד שני, גם אי אפשר שהוא יהיה רכרוכי..
הוא חייב להיות גברי ומוביל, המוביל של הבית.
אי אפשר להסתדר עם מישהו שאין לו דעה והוא נשרך אחרייך."
אה… וזהו?
– "את תגידי לי! נראה לך שאפשר בלי מישהו אחראי?!
מישהו שיזכור איפה הוא שם את המפתחות של האוטו
ולא יברח כל פעם שיהיה קצת קשה..
ומחובר לה'..
נראה לך שאני מסוגלת להתחתן עם מישהו שלא מחובר לה'..
ועמוק? את חושבת שאפשר לחיות עם מישהו רדוד? ו…"
אף אחת לא מחפשת מישהו "מושלם באמת"
אבל חשוב לנו שהוא יהיה מושלם עבורנו.
שיתאים לנו בדיוק ויענה על כל הצרכים שלנו.
אחרת…
פשוט אי אפשר להתחתן עם מישהו שהוא לא כזה!
אי אפשר!
וחסרונות?
-"נו טוב, אם חייבים..
אבל קטנים ולא משמעותיים..
או לפחות כאלו שלא יפריעו לי
ושאני אוכל להתמודד אתם"
רשימת החסרונות "הקטנים" הללו
משתנה מאישה לאישה.
יהיו שידברו על מראה, אחרות על עדה, גיל, ואפילו תכונות מסוימות..
אבל העיקר-
שזה לא יהיה משהו שמפריע לי באמת-
כי "איך אני אסתדר עם מישהו ש…(השלימי את החסר)
וזה באמת צודק. באמת חייבים שהוא יהיה כזה וגם כזה וגם כזה.
זהו קול אמיתי,
אך לצערנו הקול הזה סוגר אותנו
ולא מאפשר לנו למצוא..
למה?
כי תמיד תכונה אחת באה קצת על חשבון השנייה.
גבר מאד רגיש –
לעתים קרובות יראה פחות גברי בעינינו
וגבר מאד אחראי –
ישקול כל דבר ויהיה פחות ספונטני וזורם.
כך הקב"ה ברא אותנו,
מורכבים, מכילים גם וגם…
כולנו מבינות זאת בשכל ,
אבל ברגש… הדברים שונים..
כל חסרון מאיים עלינו ומרתיע אותנו ,
ואנחנו בעצם, בלי לשים לב,
מחפשות… שלמות..
אז מה עושים?
כדי לעבוד על עצמינו ולהתקדם
כדאי מאד לכל אחת
ליצור את רשימת "החסרונות הקטנים" שלה.
לברר מהם הדברים שפחות מפריעים לה (מראה, תכונה, מעמד וכ"ו)
ואילו דברים כלל אינם מהווים "בעיה" בעיניה
(למרות שבעיני הדודה/אחות/חברה דווקא אי אפשר להתפשר עליהם..)
רשימה כתובה כזו תעזור לנו
ליישם באופן מעשי יותר
את מה שאנחנו מבינות ב"שכל הקר"-
שאף אחד בעולם הזה לא מושלם,
גם לא בעלי לעתיד. ואני מוכנה לקבל את זה.
השלב הבא יהיה, לנסות להרחיב את הרשימה..
לא כי אני "מבוגרת וצריכה להתפשר.."
לא כי "כל הטובים כבר תפוסים",
אלא משום שאני מסוגלת להכיל מורכבות.
אני מסוגלת להתמודד עם קושי,
אני מסוגלת לעבוד על עצמי
ולהכיל גם דברים שחשבתי שבחיים לא אצליח.
משום שאני מסוגלת היום להתמודד עם דברים ,
שפעם באמת לא יכולתי להתמודד אתם.
משום שכשמרשים לעצמינו לאהוב מישהו,
מצליחים לגשר על פערים,
מצליחים למזער את החסרונות המאיימים,
מצליחים לשמוח בו כמו שהוא.
ומשום שלעתים מגלים ,
שדווקא התכונות שחשבנו שאנחנו מעריכות מאד,
הן דווקא אלה שפחות…
אבל תמיד, תמיד, תמיד אפשר לדבר אחד עם השני!
לדון בקשיים, לחפש פתרונות ולצמוח יחד בשותפות והבנה.
שלא תהיה טעות,
אנחנו ממש לא מעודדים להתחתן עם כל אחד.
ברור שחשוב ביותר והכרחי לחשוב מה טוב לי,
מה מתאים לי, מה משמח אותי,
עם מה אני יכולה להתמודד.
אבל כדאי להכניס במחשבה הזו
גם המון אמונה בעצמי.
אמונה בכך שאצליח להכיל מישהו שונה ממני,
שאצליח לעבוד על עצמי ולהתמודד עם דברים,
שבעבר לא יכולתי לקבל.
אמונה בכך שאני "מסוגלת להסתדר עם מישהו ש…"
ואני לא מפחדת מכך שהוא לא בדיוק כמו שרציתי או חלמתי.
תני לעצמך את האפשרות
להיפגש גם עם ה-לא מושלם,
עם החסר שמחכה להשתלם יחד.
והעיקר,
שתסמכי על ה' שיוליך אותך בדרך הנכונה
ו…
שתהיי באמת שמחה.
 

זה הקטע החכם

כל הכבוד

ונעלמו, חברה בדיוק התקשרה והציעה. בלה בלה.

אין מה לעשות יש אנשים שמקשים

מורידים את הרמה בשביל כולם.

אין נאמנות.

מסוגלות להתכתב ולדבר ולהתלהב בערב.

בבוקר והנה היא נעלמה.

אני לא לפני הרבה זמן הייתי כל כך תמים שלא הכרתי את זה דיברתי עם מישהי(וזה היה דרך מישהו שהכיר ביננו)וקבענו שלחתי לה הודעה והיא לא ענתה..

אני בלי ווטסאפ וכו' אז ממש לא הבנתי חשבתי שהפל' לא עובד אולי היא לא קוראת הודעות סמס...

התקשרתי גם לא ענתה חשבתי הפל' שלי הלך...

ואז גיליתי שיש שם לדבר  הזה מאז כבר היו עוד כמה דברים דומים...

הייתה לי פעם שהתפניתי לבית חולים בפתאומיות בלי טלפון ולבסוף הייתי יותר מחודש בלי טלפון איני יודע כמה שיחות שלא נענו

לומר פשוט שלא מתאים?

שיש פער זה לא אמור להיות ככה..

אני חושבת שעל הגבר יותר ליזום בין דייט לדייט לפחות לפתוח את השיח . אבל התפקיד שלה זה להיפתח ולא להיסגר

בעיקר עם הקטע שעליה מוטל להיפתח לי זה לפעמים לא זורם ולא כי אני לא רוצה ואני רואה איך זה גורם לנסיגה בצד השני

יש הבדל אם זה תקוע לבין אם זה לוקח זמן..

כאילו אם בחורה לא זורמת איתי כפי שציפיתי אבל זורמת במידה מסויימת ומראה עניין אז זה לגמרי חלק מהמשחק

כי הבחורה חסומה ולא משתפת ..

והבחור גם באנרגיה זכרית פצועה - לא יוזם / רגשי נחיתות / חושב מה היא תביא לי בתמורה .

זה חוסם לגמרי את הבחורה אי אפשר להכיר ככה

ככה יש הרבה קשרים שנתקעים עוד לפני הדייט/ בדייטים ראשונים ,שיכול להיות להם פוטנציאל גדול אם כל אחד היה מתחבר למהות שלו ..

לא יודע לא מתחבר לכל משחקי המגדר האלה

בתור גבר זה ממש מתסכל שהבחורה חסומה.

אבל יש הבדל אם היא חסומה לבין זה שלוקח לה זמן יותר לשתף.. לפעמים קצת סבלנות והדברים נפתחים.

וגם לגבי האנרגיה הזכרית - יש הבדל אם הגבר בכלל לא מביא את עצמו, לבין זה שלוקח לו קצת זמן לצבור אמון ובטחון.

ונראה לי שהעקרון נכון לשני המינים,

שרואים מגמת התמקדות אז זה יכול לתת יותר בטחון ואמון שהקשר מתקדם בצרוה טובה

לא לשחק את כל המשחקים ולא לנסות להיות מי שאתה לא, אפשר להבחין אם בן אדם הוא עצמו או מנסה לחקות משהו אחר

והגיוני שהזמן בין לבין נועד לעיכול,

לכן הפער הוא לא פער שזה הפוך בהכרח שבאחד מהם מרגישים טוב ובאחד מהם מרגישים לא טוב..

לפעמים קרה לי שהרגשתי יותר טוב בין לבין מאשר בפגישות עצמן

כאילו מה שאתה חווה בדייט זו החוויה עם האישה עצמה, נעים או לא נעים יש משיכה או אין קיצור בעיקר רגש, איך הווייבים שלכם נפגשים

ובין הדייטים שההתלהבות והרגש יורדים השכל מתחיל לנתח מה היה ואם זה מתאים או לא

ובתשובה לשאלתך שתי התחושות מאוד חשובות ונראה לי שהעיקר זה איך מרגישים בדייט עצמו, ובקשר למחשבות שבין לבין לראות אם הן באות משכל ישר או מפחדים ודמיונות

הדוגמא הכי בולטת שאני חושבת עליה זה אם נגיד בדייט אתה לא מרגיש משהו מיוחד, מרגיש שזה לא כזה קשור, אבל אחרי זה בשכל אתה חושב שוואו זה אבל בדיוק מה שאני מחפש, אם זה לא דייט ראשון שני אז נראה לי ברור שאין למה להמשיך)

בפגישה עצמה אין דמיונות, הפגישה מאוד מקרקעת את הזוג והם מרגישים מה קורה ביניהם. 

בין לבין הדמיון מפתח, אפשר לחשוב איך מפה להמשיך הלאה, לטוב או למוטב... 

השכל גם נכנס בין לבין ובאמת יש צורך להבין מה השכל אומר ומה הדמיון אומר.

ואם תתבונן בתשובתי תשים לב שהזכרתי גם את הדמיון

להבנתי התייחסת לדמיון כוזב ומה שכתבתי (שלא סותר את מה שכתבת) מדבר על דמיון בכלל, גם ככלי לגיטימי.

אין כאן המקום לפרטה אבל הניסוח של ההודעה שהיא לא מתכננת להשקיע בזה...

לק"י

אם היא לוקחת כסף, שתברר מראש הכל ותחליט אם היא יכולה או לא.

(גם בהתנדבות, לא הייתי נותנת תקווה סתם. בטח בתשלום).

אתה מספר שיש סיבה טובה,

אנחנו לא יודעים מהי.

סיבה טובה זה אחד שלא עונה להודעות, מבריז, או לא מדבר לבנות או אליה בצורה מכבדת, או שיש לו דרישות לא סבירות.

למה שהיא תשקיע בבן אדם לא רציני? סביר שתשים בהולד לתקופה. 

אבל אם  הסיבה היא שהבן אדם במילואים, הניסוח שלה הזיה. 

לק"י
 

נראה לי שהייתי נאלמת דום או שואלת "מה?!" מופתע.

אם זה בתשלום, אם היה לי אומץ הייתי מבקש את הכסף אם אין סיבה טובה להתנהלות הזו.

אם זה בהתנדבות, זה אמירה לגיטימית שאין לה זמן כעת, הייתי מתבאס אבל מקבל אמירה כזו.

אני בהלם!!

אני הייתי רשום בפינקסים של 3 שדכניות, אמרתי להן שאני דורש שיספרו לבנות שהן רוצות לשדך לי מראש לפני הפגישה הראשונה שיש לי הפרעת מצבי רוח.

אף אחת לא חזרה אלי מעולם עם הצעת שידוך.

שדכנית אחת היתה אשתו של הרב שקידש אותי ואת אשתי, אז היא ראתה בלייב מתי הפכתי ללא רלוונטי.

שדכנית שניה שלחה לי הזמנה לסדנה לקראת חתונה חצי שנה אחרי החתונה אז הודעתי לה שזה לא רלוונטי.

והשדכנית השלישית, היחידה שדרשה תשלום מראש,

אני עדיין מחכה שתיצור איתי קשר כדי להודיע שזה לא רלוונטי 12 שנה אחרי החתונה.

אני יזמתי קשר עם אשתי, יתכן שזה גם מה שאתה צריך.

בהצלחה.

@יעל מהדרום יעל אני חייבת לשאול איך זה לא הרתיע אותך?

אחרי שהייתי באתרים וניסיתי ליזןם קשרים הבנתי שזה לא עובד וצריך ללכת לפי הכללים לפחות כדי להכיר בחורה מהסגנון שאני מחפש

אולי זה העניין לדעת לבחור שדכן שכן יודע לעבוד

מבאס מאוד אבל אין לזה כל כך השלכה וסיבה להתעכב על זה.

אם אתה מספיק אסרטיבי אפשר לדרוש את הכסף בחזרה.

אם אתה מאמין שאפשר לדבר איתה אפשר לבקש ממנה לדון על כך.

רק אנחנו לא יודעים את התמונה הכללית להבין מה גרם למה..

אם יש סיבה טובה- הייתי לומדת מזה מה להבא

אם אין סיבה טובה ולא הציעה לך ושילמת לאחרונה- תבקש את הכסף חזרה

סליחה באמת שבזבזתי לך את הזמן

אם שילמתי כסף מראש הייתי אומר לה שהיא כנראה שדכנית פח.

ולא עצם הסירוב (אמרת שזה מוצדק הסיבה שלה).

אתה יכול להתעלם ולעבור הלאה. יש עוד שדכניות.

אתה יכול גם לנסות, להתנסות, בדיבור על זה -

שלום, אני מבין שאין לך את היכולת לעזור לי בתקופה הזו. בתור מישהו שמעריך את מה שאת עושה, רציתי לשתף שנעלבתי מהצורה והניסוח שבה הצגת לי את הדברים. אני מרגיש שבצורה שבה נאמרו הדברים XYZ. וכו'.

אם אין לה סיבה .. 

תבקש את הכסף בחזרה .. תבקש הכוונה תדרוש או תבין לאחד האחים/ הורים להתערב

אם יש סיבה .. אז אתה לא מספר לנו את כל האמת אז כל התגובות בטלות ומבוטלות כי אנחנו לא רואים את כל הסיפור 

והיא לא ראויה להיחשף בציבור 

זו עדיין לא סיבה להתבטא כך.

בטח לא אם שילמת מראש.

לק"י

ואם היא לא ידעה מההתחלה, אז שתעדכן אותך בצורה מכובדת ותחזיר את הכסף.

(בהנחה שהיא לא גילתה שאתה פושע או משהו כזה).

הניסוח אכן די פוגע...

ניסיון אישי: אני הייתי גרושה בלי ילדים ומתמודדת OCD (הפרעה טורדנית כפייתית, כיף חיים)

את הגירושין כמובן אסור להסתיר וגם אי אפשר (ב"ה המשכתי ללכת עם מטפחת גם אחרי הגט)

והאוסידי היה ידוע לשדכן.

הציע לי בחור שמתאים לזה ויודע להקשיב ולהכיל

ב"ה אוטוטו חוגגים 8 שנים ו2 ילדים.

לאחרונה נפתחה קבוצה של מתמודדי נפש דתיים, אני בין המנהלות, אז אפשר לפנות אליי.

ומאושרים. ואשרי השדכן!

זה זמני

בשם הבחורה

ב. אינם באים בחשבון

ג. אני מלטף כל חתול שנקרה בדרכי