תלוי כמה בייניש

הרוב יגידו שנישואין זה דבר שהם עוד לא מוכנים להם

אבל תתפלא לשמוע אבל זה גם חתיכת ביטול תורה

ומי שלא מתגייס כי זה ביטול תורה גם הרבה פעמים לא מתחתן...

מוכנים- נראלי אנשים מוכנים הרבה לפני שהם חושבים, ויש נטיה כזאת לדחות את זה כאילו זה מעולם אחר. נישואין זה דבר טבעי שרוב הבחורים שאני מכיר בשיעורים א'-ב' מוכנים אליהם אם הם רוצים.

ב. שכחו שזו מצווה, אז יש תנאים שמותר לדחות אותה כידוע. אבל א' בתנאי שיצרו לא מתגבר עליו דהיינו שלא נכשל באיסורי הרהור ושז"ל (אולי אנשים יותר צדיקים ממה שנראה לי). וב' לא ברור שכל בייניש ממוצע מוגדר כאדם שנפשו חשקה בתורה, במיוחד מי שלא רואה את עצמו נעשה רב. 
בעיקר כואב לי ששוכחים שזו מציאות החיים הנורמלית, ומתייחסים לחיים בישיבה בתורה הדבר הנורמלי, ואז לחתונה כ'ביטול תורה'. חתונה זה 'קיום תורה'. אז יש בסיס תורני שצריך לרכוש- רבים רוכשים אותו בישיבה תיכונית (מי שבא מישיבה תיכונית טובה), והשאר יכולים לשקוד כמו שצריך בשיעור א' ולהתחתן בשיעור ב'.

לגבי המלצות של רבנים וכו'- מכיר רבנים שונים עם הרבה ניסיון שנותנים המלצות שונות מאוד בנושאים האלה. בתכל'ס זה מאוד אישי ואני מאמין שהרבה אנשים לא מתחתנים 'מוקדם' בגלל נורמות חברתיות ולא בגלל שזה לא מתאים להם.

קמנו ונתעודד- ה' יתברך רודף אחריך, ואז בגיל 20 נמאס לו ממך והוא מתייאש...

בס"ד

אם ככה אז זה כבר אבוד, באמת אפחד לא רודף אחריי ;)

וביחס לגופם של דברים- אנחנו מראש לא חיים במציאות נורמלית. אני לא מסכים איתך ביחס לקיומו של הידע התורני הנדרש, כמותית ואיכותית, ועוד לא דיברנו על עולם הערכים שבכלל לא בנוי כראוי אצל רוב האנשים. או במילים אחרות, רובנו לא למדנו ב<צונזר מחמת אאוטינג> (ואפילו בישיבה הקדושה הזו, בראשותו של האדמו"ר שלי באופן אישי, אני לא בטוח שהמצב מספק).

כיוון שאני גם מאמין בלימוד אליבא דהלכתא זה גם משנה מבחינתי את ההגדרה של 'הידע הנדרש'. מבחינתי העיקר שבן אדם מיוצב מבחינה ערכית (דבר קשה להגדרה) ויודע הלכה למעשה את ההלכה שתלווה אותו בחייו, ובנוסף שידע לפתוח גמרא באופן בסיסי להבין ראשונים ולהיות מסוגל לקרוא שו"ע ולהבין.

יש ישיבות שמשתדלים שעד סוף שיעור ב' חברה כבר יהיו שם.

בס"ד

ואין ספק שזו בעיה נוספת...

 שתלווה אותו בימי חייו' נראית לי קשה מאוד, לא רק לבחור בשיעור א'. גם לבחור בשיעורים הרבה יותר גבוהים, ואפילו אם היה ממוקד מלכתחילה במטרה הזו.

הלכה שתלווה אותו כל ימי חייו זה לא רק הלכות שבת והלכות ברכות, [וגם זה בפני עצמו משימה כבדה].

זה גם הלכות בשר וחלב, והלכות לשון הרע, והלכות חגים, והלכות כאלה ואחרות בדיני שכנים, ובדיני ייחוד, ובדיני ריבית, וקדושת שביעית, וכו' וכו'.

בס"ד

מי רודף אותנו?

הוא בעצמו מדריך זוגות ומשפחות שנים רבות.

השיטה שלו היא להתחיל לצאת משיעור ד'.

עד אז האדם גודל ולומד ומתפתח, ובגיל כזה הוא כבר די בשל לצאת.

ובשיעורים הוא מטפטף קצת על זוגיות וחינוך ילדים וכו'. לדעתי הוא צודק מאוד.

אחרי עשרות מקרים וטיפולים-אני סומך עליו..

ומזל טוב לך!

רבים מצליחים ללמוד כראוי גם אחרי החתונה, ומי שלא למד לפני כראוי גם לא ילמד אחרי. אחד אחד אני רואה את זה אצלנו בישיבה- מי שלמד לפני לומד אחרי, אין כמעט פספוסים.

וברור שמי שלמד מעט כבר לא ילמד כלום..

אין לי עניין להפחיד, פשוט זה דרכו של עולם

כמה יכולים להמשיך בשקיעות עם הראש בלימוד ו3 סדרים

(אגב בלי לפגוע -

ראיתי גם הרבה בני שיעור א' ב' שבטוחים ב"ה בתפיסת עולמם

ואחרי שנה או שנתיים הביטחון המוחלט קצת נסדק ומתערער)

ולמדתי בישיבה רצינית בלי עין הרע

לא מצפה בהכרח ל3 סדרים. אם אברך לימוד ברצינות 2 סדרים ועוד מצליח לדחוף איזה לימוד עם אישתו בערב, זה ממש בסדר ואפשר להתקדם ככה. 

ידוע.. אין חכם כבעל הניסיון. יכול להיות שאתבדה. 
המסר רק היה שאם רוצים- אין זו אגדה וזה תלוי באדם עצמו, ולכן לא תירוץ מוחלט למה לא להתחתן. מה גם שאפילו אם זה פוגע בלימוד ממש אני לא בטוח שזה סיבה לא להתחתן, תלוי מה מסלול חייב של אדם וכמה הוא כבר הספיק ללמוד.

מאוד מקווה שאני אצליח. וברור שזה ידרוש עבודה ומשמעת עצמית...

 2 סדרים של אבריך ושל בחור זה לא אותו דבר ואין מה לעשות

את השנים האלה של שקיעות בתורה עד הסוף אין איך להחזיר

מי שבתיכונית למד כל הזמן אז מילא הוא שקע בתורה וגם זה לא תמיד מספיק

מי שלא, שיתחיל ללמוד וזה מה שאני עושה

דווקא יש בזה משהו מאוד יפה ומיוחד כשמצליחים ללמוד ביחד.

כי אם המגמה היא חשבון ניצול הזמן של האברך, להציל מה שאפשר מסדר ערב, זה נראה לי עלול מאוד להיות לא מוצלח.

אם יש להם זמן משותף, והם לומדים כי לשניהם זה מתאים, ובד"כ זה לא יהיה כ"כ הרבה זמן, והם לומדים משהו שלשניהם [עם דגש על האישה] מתאים ומעניין, בלי חשבון של התאמה למסגרת הישיבה והספקי הלימוד [לא להשלים את מה שהוא לא מספיק בסדר צהריים מפרקי הבקיאות בבבא בתרא...], זה כבר נשמע אחרת.

ומזדהה לגמרי עם הסיטואציה.

העצה הכי טובה, לדעתי, היא שילך לאן שהולכים החברים. קודם כל כדי לסגור מקום ולא ליפול בין הכיסאות.

לאחר מכן, שיזכור שתמיד אפשר לעבור בין מקומות, אפילו אם הולכת להיות לו נדידה של זמן חורף עד שימצא את מקומו.

השיר הוא יותר מעין סטיארה פחות ממש תיאור המציאות 

אבל תגובה מעניית תודה רבה

איפה אפשר לשמוע את השיר?

החוק של הישיבות הסדר וגבוהות עדיין קיים, בגץ פסל רק את החוק שפוטר לגמרי מגיוס

מה ההבדל בין ישיבה גבוהה לישיבה חרדית מבחינת חוקי הגיוס הצבא?

בגיל 18, אלא בגיל מאוחר יותר.

וגם בישיבות גבוהות אם מישהו ימשיך עד אותו הגיל - הוא יהיה פטור. הלא כן?!

האם יש הבדל חוקי ביניהן?

מי שידחה כל שנה

בסוף יגיע לגיל 26 ויהיה חייב להתגייס, אין פטור.

אני לא באמת מבין בחוקים...

יש מקומות שכן נותנים פטור אחרי גיל 26?

בחור "חרדי" בן 17-18 שיבוא עם אישור מהישיבה כמו לפני 20 שנה - הצבא ידחה לו את השירות?!

מומלץ להתחבר למציאות, ויפה שעה אחת קודם.

הצבא דוחה את השירות למי שמגיש דח"ש ועומד בקריטריונים. ככה זה במדינת חוק. נעים להכיר.

כשהיה צורך

לפחות במכינות הקדם צבאיות (גם החילוניות. גברים עם פרופיל קרבי)

ושום ניסיון כפייה לא הצליח.

ובתחילת המלחמה ממילא כולם הסכימו כי אף אחש לא רצה שיטבחו בו בישיבה אלא העדיף לצאת להילחם בחזית.

אמרו לכל מכינה כמה בחורים עם פרופיל קרבי הם צריכים להביא לגיוס מוקדם יותר

המכינות לא התנגדו כי באמת היה צורך גדול

כאמור דובר גם על מכינות דתיות וגם מעורבות וחילוניות

אבל זה לא שהמכינות התנדבו

הצבא הוריד הוראה והן עשו מה שצריך…

יש לציין אבל שזה באמת היה נקודתי, ולא המשיך מאז באופן קבוע. לדעתי היה רק גל אחד כזה שהקדימו לו את הגיוס. 

אלא הוראה

אני מכירה רק מבעלי תפקידים במכינות לא תורניות

הם לא התנגדו ברמה המשפטית כי באמת היה צורך גדול במדינה, ולמרות הקושי הגדול התייצבו.

אבל זה לא שהתייעצו איתם או ביקשו מהם. אלא אמרו.

נתנו להם להחליט אם הם בוחרים מי התלמידים שיגיעו או שהצבא יבחר בעצמו.

אבל זהו.

כאמור, לא הגישו ערעורים, כן ניסו להידבר. קיבלו על עצמם את המרות ואת המשימה.

רק ציינתי כי כן לקחו בחורים שבדח"ש (ומכינות זה דחש רק של שנה, גג שנה וחצי)

כל בחורי הישיבות החרדים היו ניצבים באופן קבוע בלשכת הגיוס

ודוחים את השירות

ועכשיו זה לא אפשרי

כל הסערה היא סביב הטיפשים והרשעים שהחליטו לייצר מאבק בכוח, ולהפסיק לבוא לצו ראשון ולביצוע הדח"ש.

אבל גם הרשעים האלה הם מסממני הגאולה, כי רק העובדה שאנחנו במדינת ישראל תחת שלטון יהודי בארץ ישראל היא מה שמאפשר לרשעים להרים ראש. אילו היו תחת המגף הגלותי בין הגויים היו מלקקים ונכנעים את הפריץ שלהם.

ההתנהגות שלהם מלמדת על נפלאות ראשית צמיחת גאולתנו. בעל כרחם, אפילו מלאך חרדי רע עונה אמן.

אבל אין מה להתווכח עם הדיבור המגעיל שלך

מי שחוסם אמבולנס בכביש 4,

מי שמזיק לאחרים וגורם להפסדי ענק,

מי שמשקר ביודעין לגבי העובדות,

מי שהוא כפוי טובה שאין הקב"ה והוא יכולים לדור בעולם אחד,

מי שמעקם את התורה ומעוות ועושה אותה קרדום לחפור בה.

זה מגעיל. זה באמת מגעיל.

אבל גם זה חלק מסימני הגאולה ב"ה.

וגם הם יחזרו בתשובה, ונקווה שמוקדם ולא מאוחר.

עד אז כל בחור היה מגיש דיחוי, למעט פלג קטן יחסית שנקרא "הפלג הירושלמי".

בשנה האחרונה בשל פקיעת החוק (בהוראת הבג"צ), בוטלו כל הסדרי הדיחוי, וכעת כל בחור ישיבה שלא מתגייס נחשב לעריק.

לא זו בלבד, היה זמן שבחורים מישיבת הסדר חרדית חדשה שכן בחרו להתגייס, נעצרו קודם כל כעונש על עריקתם עד עכשיו.

בעיניים חרדיות, זה מראה כמה ה"פלג" צדק...

דעתי האישית היא שכמו בהרבה תחומים 2 הצדדים צודקים.

צודק הציבור בישראל שכבר לא יכול להכיל מצב בו ציבור שלם בהגדרה מקבל פטור מחובה בסיסית הקיימת לכל צעיר בישראל, ולא רק שמקבל פטור גם נוטה לנהוג באטימות וכמעט ניכור ב"שלוות עולמים" כשיש הרוגים רבים ל"ע, אנשים שנפגעה פרנסתם/שלום ביתם וכיוצא בזה.

צודק במידה מסוימת גם הציבור החרדי שרגיש לנסיון לשנות אותו, ולכן נוטה להסתגר בחשדנות, במיוחד מול גופים כמו הצבא, שלפחות כלפי חוץ לא נראה שמכבד את הדתלי"ם בלשון המעטה.

וכשאחרי כל זה עוצרים באישון ליל בחורי ישיבה תמימים שבסך הכול הקשיבו לרבותיהם, זה מעורר קונוטציות לרעיון של "גזירת שמד" שאז צריך למסור את הנפש אפילו על "ערקתא דמסאנא".

צודקים מי שעונה להם כנגד, שקודם כל- בפיקוח נפש הרבה דברים נדחים, בנוסף, לא שמענו אמירה ברורה ממנהיגי הציבור החרדי באלו תנאים כן ירצו להתגייס.

בנוסף, אם באמת החרדים חושבים שחוק בסיסי במדינה בעייתי כל כך מבחינה הלכתית, הייתי ממליץ שיתמכו ברעיון הרדיקלי שהגיע דווקא מהקפלניסטים של "תנועת ההיפרדות".

מעניין אותי מה דעתכם על התכנית של "מרן" משה פייגלין? ישימה? ריאלית?
כאן הוא מסביר אותה בפרוטרוט

וב3 שנים האחרונות הסתובבתי הרבה בתל השומר.

אני לא רוצה להיכנס לויכוח הרעיוני כי הוא כבר נעשה ונחפר, ולא תהיה בזה תועלת נוספת. מעשית, הישיבות הגבוהות הסרוגות ממשיכות להתנהל כרגיל. מעשית, הליטאים ממשיכים כרגיל.

איפה יש בעיות? רק בפלג, ובכמה ספרדים.

אין לי מושג אלו קבוצות אתה רואה, והאם הם בחודשים האחרונים, אבל חסר לך מידע.

הנה, מגוגל ראשוני(בעזרת ai גם כן)
⚖️ בג"ץ 5819/24 אכיפת חובת הגיוס על תלמידי הישיבות – צו מוחלט!

אין פה ביטול של פונקצית הדח"ש עצמה. זה ממשיך, ומי שעושה את זה אין עילה לעצור אותו.

כל הישיבות הליטאיות הרגילות (שלא קשורות לפלג)

היו מתייצבות בלשכת הגיוס עד לפני שנה בערך

מלפני שנה פלוס, אין אפשרות לדחות שוב את הגיוס

בפסק דין

אני רק יודעת שלא נותנים להם להמשיך לדחות שירות

מאז שפג תוקף החוק הקודם

הם למשל לא יוצאים לחו"ל כי הם יודעים שהם יעצרו בנתבג

הסיבה שאתה חושב שהבעיות אצל הפלג וספרדים כי הם בעיקר נעצרים בגלל מעצר אחר שלא קשור לגיוס

(בגלל הפגנה לא חוקית/ עברת תנועה/ נסיון יציאה מהארץ ועוד)

ואז מעבירים אותם למשטרה צבאית

לבחור רגיל ומודע למצבו אין הרבה סיבות להיעצר וממילא לא מועבר לצבא

אלא אם כן ישנו פסק דין אחר שאני מפספס. אם כן, אשמח להפניה.

אל המשבר החוקתי ומעבר לו: גיוס בני הישיבות לצה"ל

והנה הסבר על דחית שירות למוסדות בהסדר

מתגייסים | דחיית גיוס לטובת מסלולים תורניים

קצת כמו שהיה לפני

נניח בני ישיבות הסדר שסיימו את החלק הצבאי, ועכשיו שוב בישיבה- נחשבים עדיין מחויילים, ולכן בעת הצורך יוכלו לקחת אותם לתפקיד שוב (והם אפילו לא ייחשבו מילואים)

ישיבות גבוהות זה באמת מעניין איך עושים.

יכול להיות שבגלל שביינישים סרוגים בישיבות גבוהות עפ רוב התחילו הליכים צבאיים (צו ראשון בכיתה י"א וכו)- הצבא קל יותר איתם.

חרדים שלא מתכננים להתגייס, באים ללשכת הגיוס אך עושים הליך מקוצר רק בשביל להיכנס למעמד בן ישיבה, אך לא עושים דפ"ר, ריאיון, בדיקות רפואיות וכו.

מדברת כמובן על מה שהיה כשתורתו אומנותו עוד היה בתוקף.

כלומר בחור בן 19 חרדי שהלך לישיבה גבוהה - עוד לא עשה את הליכי הצו הראשון המלאים.

בחור בן 19 דת"ל - כנראה הגיע בתיכון לעשות צו ראשון, ואולי גם התחיל במיונים כלשהם.

מבחינת הצבא זה נראה שונה מאוד. 

בסביבה שלי מעלות לא נחשבים חנונים

אני לא יודע מה הטווח שלך שאליו אתה משווה

אבל בוא נגיד ביחס למרכז הר המור והגוש, אז לא

הם ממש לא חנונים

אם אתה משווה למצפה רמון שדרות ויפו למשל אז כן הם יכולים להיחשב חנונים

בכללי על סטיגמות, יש כאלה שיותר נכונות וכאלה שפחות...

בסוף כל אחד יכול להמציא סטיגמה מהחוייה שלו על מקום מסוים, זה לא הופך את זה אוטומטית לנכון

שנית - עקרונית אי אפשר, אולי דרך קשרים באיגוד?

לק"י

וממליצה לך להזהר עם הודעות באישי.

לא לגלוש להתכתבויות אישיות מידי או לתת פרטים אישיים.

רק דבר אחד לא מובן לי - אתה רוצה לרשום את האחיין שלך? אתה האפטרופוס החוקי שלו?