למה זה נראה שבנות יותר בשלות נפשית לנישואין מאשר גברים?שנזכה לשמוח
או במילים אחרות, למה בנות כבר מגיל צעיר בערך בגיל 16 (ובעיקר לפני גיל 18 או כבר ב18 ) הן ישר חושבות על חתונה ובן זוג ומשפחה , מה שלכאורה נראה ממש רחוק מגברים מגיל הזה ושמצידם זה מתעורר קצת יותר מאוחר?
זה טבעי? ואיך בכלל אפשר לנתב את רגשות האהבה בגיל 18 למקום חיובי בלי להיכנס לריגושים וניסיונות מיותרים?
גם בגיל מבוגר זה כך, וגם אחרי הנישואים - בד''כ האישה תהיה יותר זקוקה לזוגיות והגבר יהיה יותר עצמאי. ככה נבראנו. שר החוץ ושרת הפנים. בנוסף, החינוך והתרבות שבה אנחנו גדלים מסייעת למודל הזה.
לגבי השאלה האחרונה - לא יודע.. הלוואי ותמצאי את הדרך.
לפחות לא אצלי... רק אחרי גיל 20 התחלתי לחשוב ברצינות על הנושא ועדיין עובדת על לומר לעצמי שאני רוצה להתחתן באופן חד משמעי... כי חתונה זאת אחריות עצומה ושינוי מטלטל בחיים. וגם מוצאת שרווקות נוחה למדי.. (למרות שגדלתי והתחנכתי בכל המקומות ה'נכונים'.. פישלו קצת כנראה)..
מסתבר שלפי תוצאות מחקר מעמיק שהגברים הרבה יותר תלותיים בקשר הזוגי, ההוכחה: תמותה גוברת של גברים לאחר מות האישה לעומת אריכות ימים של נשים לאחר התאלמנותן.. מה יש לכבודו לומר על זה?
הצגת את יפה המציאות שבקצוות. מניחה שהאמת באמצע רחפת..
חחח זאת דרך נחמדה להגיד שאת לא מסכימה?הגולש האחרון
אמממ אני לא בטוח שהבנתי את כוונתך אני אגיב בכל זאת-
זה לא הקצוות זה העומק, ההבדל הוא שהעומק תמיד נכון ומי שילך לפי העומק זה תמיד יהיה המעשה הנכון, אבל לא תמיד העומק מתבטא במציאות כי אפשר להסתיר אותו, כלומר הסיבה שמה שאמרתי הוא לא תמיד זה לא כי אני מתאר את הקצוות אלא כי אני מתאר עיקרון.
אמממ לא בדיוק, זה כן מתוך זה שבעומק היא לא יכולה לבד, נכון שבסוף היא לא באמת חסרת אונים ואישה יכולה להעביר חיים שלמים בלי בעל, אבל יהיה לה חוסר משמעותי והגיוני מאד שגם צניחה בהרבה מובנים.
כן, יפה מה שאת אומרת.. מה שהבנות מחפשות 'גבר מוביל' זה בדיוק זה, כי הם מרגישות צורך למישהו שיינתב את הכוחות הגדולים שלהן
אני מניחה שכן יהיה לו, גם אם מתוך הבנה שכלית ולא רגשות של כיסופים וגעגוע.
בעומק, שניהם צריכים את הקשר.
ומה שאמרתי לגביי אישה, שהרגש הוא הקשר שיש לה עם הסביבה ובמיוחד עם האישלה. לא קישרתי לניתוב כוחות או משהו. היא תרצה להישען על האיש שלה, לא כי חייבת את התמיכה שלו, או חייבת שהוא דווקא ינתב לה את הכוחות הגדולים לידי מימוש, אלא כי היא צריכה את הרגש-קשר איתו!
הגבר יחשוב שהוא תומך והיא לא יכולה בלעדיו. וזה הקסם שלה, ליצור את הקשר שלהם בצורה כזאת שהיא תוכל להרגיש את הקשר שלו אליה. (במיוחד גבר סטראוטיפי שכלי שלא מביע רגש במילים)
(תיאוריה שפיתחתי מתוך העומק פה איכשהו.. מקווה שזה מובן )
אבל לא קשור למה שאני התכוונתי אליו ונראלי גם מה שאמרת לא מסביר את השאלה של השרשור.
אני חשבתי שהבנת מה אמרתי, אבל עכשיו צריך ממש לפרט
בקיצור- אם אני יוריד לעצמי את השכל אני תוך רגע ייאבד כל דבר וכל דרך חיים, אני יאכל ויישן בלי סוף, יבזבז את כל הכסף שיש לי על משו' שראיתי במקרה בחלון ראווה, הפה שלי יהיה פתוח לרווחה להגיד מה אני חושב תמיד על כל דבר וכל אחד ועוד שאר דברים רעים ולא רצויים, ותוך מספר ימים בערך אני אמות ממנת יתר של סמים/מכת חום/סוכרת/או כלמיני דברים מעניינים אחרים. לעומת זאת אם אני יוריד לעצמי את הרגש אז אני פשוט יהיה רובוט, עכשיו צריך לאכול אז אנח יאכל עכשיו לישון עכשיו לעבוד, את זה אני צריך אז אני קונה ואת זה לא, להיות רובוט זה בכלל לא משו' אבל אני בהחלט לא צריך עוד משו' שיקיים אותי. אז בכל אדם יש רגש שאומר לו מה 'באלי' ויש שכל שמנהיג ואומר 'עכשיו כן/עכשיו לא', 'באלי לאכול פסקזמן!' אומר הרגש 'אתה בשרי!' אומר השכל, 'באלי לקנות'!' אומר הרגש ''אתה צריך כסף לאוכל' אומר השכל ועוד כלמיני דוגמאות
האדם בתחילת ברייתו הורכב משכל ורגש, 'זכר ונקבה', אלוקים הפריד את האדם לאיש ואישה, שכל ורגש, כמובן שבכל אחד קיימים שתי הכוחות כי שתיהם נצרכים לקיום יומ-יומי, אבל מרכז הכובד של האיש הוא שכל ומרכז הכובד של האישה זה הרגש, וכיוון שכך- האיש השכלי לא מרגיש צורך כ"כ ברגש כי הוא מסתדר אחלה לבד, אבל האישה שמרכז הכובד שלה הוא רגש מרגישה צורך בשכל שישלים אותה..
וואוו איזה הסבר מפואר. מקווה לא להסתבך הפעם.רחפת..
לא התכוונתי לסתור את ההנחה הבסיסית עם הרגש והשכל. היא נכונה בבסיס. אבל המסקנות ממנה כך שהאישה בתיאוריה שלך זקוקה לתמיכה, זה לא מסתדר לי. אישה גם מסתדרת אחלה לבד! לא מסכימה עם זה שהיא כ''כ רגש שהיא לא יכולה להיות שקולה בלי שכל של גבר לידה. היא רוצה קשר כדי להשתמש ברגש שלה, לא כי חסר לה נוראות האיזון שכלי. מן הסתם זה גם חלק מסויים. אבל לא חושבת שזה העיקר ברצון שלה לקשר.
(תעזרי לי עם השוביניזם פה למטה.. הוא אומר שבלעדיהם אנחנו לא מנצלות את כוחות החיים שלנו! זה מציק.. עוד מעט אחשוב על תשובה חכמה כי זה לא ייתכן.. הרי אנחנו מביאות את החיים!)
מה זה 'זקוקה לתמיכה'? ברור שהיא לא נכה והיא לא ילדה אבודה, היא אישיות מלאה ומשמעותית בפני עצמה, אבל בשביל ניצול של כוחות החיים שלה היא חייבת גבר לצידה.
היא 'מסתדרת' לבד, אבל לא 'מסתדרת אחלה לבד'.
'היא מחפשת קשר- לא תמיכה' חח ברור, שוב, היא לא ילדה אבודה, אבל כן, היא מחפשת תמיכה
(זה לא אני אמרתי, זה אתן אמרתן 'אני רוצה גבר מוביל' 'דמות שאפשר להישען עליה' 'שיהיה יותר גבוה ממני כדי שאני ארגיש שיש על מי להסתמך')
ההבחנה שגבר שכלתן יותר לעומת אישה,שהיא רגשית יותר- הגיונית.
המסקנה שגבר יוכל להסתדר ללא רגש -לא מדוייקת . זה נכון ששכל יכול להסתדר לבד בעולם ורגש לא. אבל שכחת שמדובר בבנ"א שיש להם גם רגש..
העובדה שגבר יכול לפעול רק עפ שכל בעולם-מרוקנת מתוכן את העובדה שגברים צריכים רגש,כי אתה למעשה אומר שגברים יכולים להסתדר בלעדי רגש כי הם 'שכלתנים' ועצמאים. זה לא נכון!
ואעמיק טיפה-אמרת שהוא יכול להסתדר ללא רגש ואני אמרתי שהוא צריך רגש. בעיני אם אומרים שגבר צריך רגש-זה אומר שכחלק משלים את הצד השכלי גבר לא יוכל לפעול ללא ה'איזון' שנותת לו האישה שמקורו ברגש.
הגבר משלים את האישה עם השכלתנות(באופן כללי מבלי להיכנס לחריגים) והאשה את הגבר עם הרגש, זה חיים ועולם שממלאים אחד את השני.
@רחפת ...אני פה! חח וזה עדיין לא מספיק עמוק בשבילי
דרכן של נשים לומר 'טב למיטב טן דו מלמיטב ארמלו' (עדיף להיות ביחד מלהיות אלמנה), אבל אין דרכם של גברים לומר כך. כלומר, אישה זקוקה לזוגיות יותר מגבר. זה פשוט... יש לזה הדים בלי סוף בשיח הציבורי.
(מכאן, אגב, מגיעה ההבנה המוטעית של החפצה. כביכול בגלל שהאישה חשה יותר צורך בזוגיות היא תלויה יותר בגבר וממילא פחות בנאדם חלילה. ה' ישמרנו.)
כמו ש'הגולש האחרון' הזכיר בתמצות, הגמרא בתחילת קידושין מראה ללא ספק שכך חז''ל התייחסו לזה. המציאות הרגילה של אישה היא שהיא ברשות מישהו. אביה - ומיד אדון לשפחה או בעל לאישה. לכן מקישים יציאות וכו'. זה זועק מתוך עשרת הדפים הראשונים וקשה מאוד לא לשים לב.
כמובן, גם גבר זקוק לאישה ולזוגיות. הוא חסר בלעדיה, וגם זה נפוץ מאוד בשיח הציבורי... אפשר גם לקבל את ההנחה שאחרי שכבר היה בזוגיות, קשה לו יותר להתאושש.
מכיוון שההלכות (שמהן אני מוכיח) לא השתנו, אני מסיק שגם המציאות לא השתנתה. דבר שני, הגמרא שם מדברת מצד התכונות ולא מצד המציאות. דבר שלישי, להגיד 'המציאות השתנתה' בלי להסביר או להוכיח, זה קצת בעייתי. אפשר להגיד את זה על כל דבר.
ההדרכה שנותנים לבנות בשביל להצליח בזוגיות היא: ''תהיי נתמכת'' ''תראי לו שאת זקוקה לו'' - שזה מחזק את הקשר ומעורר את הרגש שלו כנראה.. כי גם לו יש צורך להרגיש ה''גבר''. שמסדר תעניינים.
אז תכלס, זה לא שהיא באמת לא יכולה בלעדיו כמו שהיא רוצה את הקשר הריגשי איתו.
זאת אומרת שביינישים יכירו מתוך הבנה שיכלית שצריך להקים בית נאמן בישראל? אין רצון פנימי לקשר? (הרי לפי הגולש, השכל שלהם מספיק כדי להסתדר אחלה לבד. למה הם מתחתנים..)
אף אחד לא אמר שבנים לא מרגישים! אף אחד לא אמר שבנים לא מרגישים רצון לקשר!
אבל, בגלל שהמרכז שלהם הוא הרגש ולא השכל, והשכל במהותו הוא בודד ולא חברתי (אפשר לראות את זה בכך שבד''כ ככל שאדם חכם יותר הוא מתבודד יותר. סטראוטיפ הממציא הגאון) - לכן, בנים *פחות* צריכים נפשית קשר. זה הכל.
לגבי הסקר - יאללה. קריינא דאיגרתא וכו. (רצית תורה )
ואין עוררין ע"כ שיש גם לגבר רגש ולא רק לאישה. גברים הם בני אדם בדיוק כמו נשים! ואפשר שנראה כמו בכל דבר בחיים גיוון גם בהקשר זה, יהיו זוגות ששניהם רגישים/ שהנשים יותר/ שהגברים יותר,זה לא סותר את העובדה שבאופן כללי גברים 'נתפסים' כשכלתנים יותר מנשים שהן נתפסות גם כן באופן כללי כרגישות יותר מגברים.
וזו הנקודה שהיא הבסיס למסקנתו של הגולש האחרון שאליה התייחסתי בתגובתי- המינון. מה שמאפיין חזק יותר את כל אחד מבני המין. כפועל יוצא מכך אמר שגבר שהוא שיכלי יותר יכול להסתדר ללא רגש. לדעתי זה לא נכון.
ברור שהאיש והאישה הם שתי צדדים שחייבים אחד את השני כדי להגיע לשלם,
כל אחד נותן את הצד שלו וביחד נוצר אדם שלם.
אבל-
א. מרכז הכובד של האיש הוא שכל, מרכז הכובד של האישה הוא רגש, עד כאן מוסכם? יופי.
ב. (נשים רגע בצד אישה וגבר)- שכל שינסה להתנהל בעולם לבדו בלי רגש יוכל להתנהל אחלה,
הוא אמנם יהיה רובוטי וחסר רגש אבל עדיין הוא ייפעל, לעומת זאת- רגש אם ינסה לפעול לבדו בעולם מהר מאד יילך לאבדון מכל מיני סיבות, עד פה מוסכם? יופי.
ג. אישה שמרכז הכובד שלה הוא רגש צריכה את הניתוב השכלי לכן כבר אמרו לנו חז"ל אישה עוברת מרשות אביה לרשות בעלה זה עקרוני, בימי ילדותה אביה הוא ה'שכל' שלה ואח"כ היא בוחרת לעצמה בעל שיהיה ה'שכל' שלה, כמו כן טב למיתב תן-טו מלמיתב ארמלו (טוב לשבת ביחד מאשר לבד) זה משפט שנאמר בגמרא (בעיקר בקידושין) שמבטא את הצורך של האישה דווקא להתחתן וזה מגיע עד לפסיקת ההלכה שבגלל שהיא יותר צריכה את הקשר היא מוכנה להתפשר יותר, כמו כן תסתכלו ימינה ושמאלה, זה לא סתם שאחיינית שלי בת 10 מדברת כבר על בעלה, זה לא סתם שבנות בתיכון מודדות מטפחות או אנערף מה, זה נכון ועקרוני, כן, אישה צריכה וכמהה לקשר יותר מאשר הגבר. עד כאן מוסכם? (אני יודע שלא, לא נורא, נראלי כתבתי מספיק אני מוכן להרחיב יותר באישי) יופי.
לגבי א' וב'-מסכימה. לגבי ג'- ברור שאי אפשר שחיי הנישואין ינוהלו רק על בסיס רגש,צריך את השכל שמשמש 'כמכווין/מנתב' את הטוב הקיים.
אלא מה?? שכשאתה אומר ששכל יכול להתנהל בעולם לבדו אתה מתייחס נטו לעצם המילה 'שכל!' טכנית!! אבל שוב,אתה שוכח שזה רק חלק מאדם. המילה 'שכל' היא לא כל האדם! כי מצד האמת האמיתית- כאמור אדם הוא לא רובוט וכמה שהגבר במהותו יותר שיכלי הוא מכיל בתוכו הוויה שלימה. שכל(במידה ואכן יש),רגשות,שאיפות,רצונות ועוד..
מזכיר לי את העניין שהיה בבריאת העולם,כשה' ברא את העולם חשב תחילה לבוראו במידת הדין,ראה שאין העולם יכול להתקיים וצירף את מידת הרחמים,למה? אותו עקרון..שכל זה משהו שבמהותו הוא יותר קר,טכנית אפשרי-אבל מציאותי? לא. אפשר טכנית לחיות ללא רגש(שהוא כבייכול האשה- כפי שציינת, מרכז הכובד אצלה הוא הרגש),אבל אנחנו מדברים פה על מציאות..לא על תיאוריה. על בנ"א.
לכן שוב, המסקנה בעיני לא נכונה שגבר שהוא שיכלי יכול להסתדר ללא רגש. יופי
נכון, ברור שגם גבר צריך רגש, פשוט הרגש שיש לו בעצמו בתור אישיות גברית מספיק לו, ונכון שהוא צריך גם השלמת רגש חיצונית, אבל הצורך הזה לא כ"כ בולט אצלו כי זה לא ממש צורך,
לעומת האישה שבגלל שמרכז הכובד שלה הוא רגש אז היא יותר מרגישה את הצורך שבהשלמת השכל
שמעתי פעם שזה שהאישה נלקחה מתוך האיש ממש, היא כמהה לחלק ההוא, כאילו היא במצב של 'חלק מ' מעצם מהותה והגדרתה ולכן היא מחפשת כל כך את ההשלמה..
לגבי ההתמודדות, אני חושבת שאולי לנתב את הכוחות והמאוויים האלה לעשיית דברים שמעשירים את הנפש, שנותנים סיפוק ומוציאים כוחות מהכח אל הפועל, זה גם זמן מצויין לבנות בתוכנו את המידות הנכונות שישרתו את אותה אהבה יום אחד. זו גם הזדמנות לבניה של אהבת ויראת ה', גם אלה דברים שקשורים בבניית בית בקשר אמיץ )
אני יודעת שאני במיעוט אבל לא רציתי כלל להתחתן עד גיל די מאוחר 20+.. לא היה מה לדבר איתי בכלל על הנושא הזה.
היום אני בטוחה שהקב"ה מטביע את האישה עם הרצון הזה למשפחתיות ולנטיעת שורשים, במקרים שהאישה מגיעה מבית לא טוב אז נוצרת סטייה מהכוונה הטבעית והיא לא בהכרח תרצה להתחתן.
ילדה בת 12/13 ממש ממש לא בשלה לנישואין. אגב, הבן איש חי כתב בספר "חוקי הנשים" שזה חמור מאוד לחתן ילדה שעוד לא הגיעה לבחרותה. הכלל צריך להיות אינדווידואלי לפי ההתפתחות הנפשית והפיזית של האישה, בגלל שיש הורים שיעדיפו לחתן את הילדה לפני שהיא בשלה לנישואין טוב שיש חוק שמגביל את הגיל ל18. עדיף שתהיה מוכנה מאוד מאשר שתהיה עדיין ילדה שמחותנת בעל כורחה..
סתם שאלות יבשות על הכרטיס של הצד השני ? איך אפשר להפוך את זה לזורם ? איך שהוא הייתי חושב שאקטואליה, דברים שקורים בעולם ואצלנו זו נקודת פתיחה טובה. אבל בדרך כלל הצד השני (מהנסיונות שלי) לא יודע להחזיר את הכדור כשהשיחה הולכת לשם. לשאול על תחביבים וכו' זה גם כן משהו נורא יבש בדרך כלל.. אלא אם כן יש לצד השני משהו מעניין, אבל זה לא המצב בדרך כלל
וגם כאן - לא לקבוע עובדה - ניפגש ביום X במקום Y. לקבוע מתוך דו שיח -
לשאול על ההעדפות של הצד השני.
על מה לא הייתי מדברת -
שאלות יבשות על הכרטיס של הצד השני.
אקטואליה.
דברים שקורים בעולם.
למה?
בהנחה שהצד השני קרא את הכרטיס שלי, מה הקטע לחזור על הדברים?
מה שכן אפשר לעשות, זה להתעניין בפרט מסוים -
ממש מסקרן, איך נכנסת לתחביב X?
שאלה כזו מביעה שזה לא משהו יבש, זה באמת מעניין אותך איזשהו פרט שתפס לך את העין, ונותן לה מקום לבטא את האישיות המיוחדת שלה.
אתה אומר שאין שום דבר מעניין בכרטיס??
בטוח יש שם משהו. אנשים חדשים מגיעים ממקומות שונים, עם תפיסות שונות, בחירות מעניינות שהם עשו בחיים שלהם.
אני חושבת שנכון להגיע לקשר מתוך סקרנות ורצון להכיר את מי שעומד מולך.
אתה גם יכול לעשות משהו כזה - לא יודע מה בדיוק את יודעת עליי, אבל יש אולי משהו שתרצי לדעת עליי לפני שניפגש?
אקטואליה ודברים שקורים - זה לא המקום בעיני - תחילה של קשר זוגי צריכה לעסוק בכם. לכן השאלות המתאימות יותר בסגנון של - איך עבר עלייך היום? יש משהו שאני יכול להביא לדייט כדי לשמח אותך?
משהו שמראה התעניינות ספציפית בעולם שלה, לא משהו כללי על תוצאות הבחירות או משהו כזה.
בעיני, אם שניכם ראיתם פרטים אחד של השני וגם ביררתם אחד על השני - פרטי ההיכרות של התחביבים ורקע לא כאלה משמעותיים.
הייתי בעיקר שואל שאלות שנוגעות ל"איך עבר עליך היום?" בהכי פשוט ואנושי. נגיד מספרת חוויה אז אני מקשיב שואל ומתמקד בחוויה. לא מה זה אומר בתור דייט אלא ליצור אווירה נוחה ונעימה. וכן הייתי גם משתף קצת איך עבר לי היום ולזרום בהתאם לכמה שהיא מתעניינת וכמה מתחשק לי לספר.
ועוד שאלה שאפשר לשאול זה "איפה אתה בחיים כיום?" נגיד אם היא סטודנטית, איך הולך לך בלימודים וכן על זה הדרך. הרבה פעמים השאלות הללו מתחברות.
דווקא באיזור דייט 3 ומעלה שטיפה יותר מכיר ונותנים אמון זה בזו אז יותר מרגיש לי טבעי לשאול שאלות אישיות בהדרגה.
אני יודע שיש הרבה כאלה שלא עושים כמו שכתבתי וזה בסדר גמור כל אחד מה שטוב ונעים לו
אם אתה מחפש משהו מסוים, הגיוני ללכת למקום שבו סביר להניח שתמצא אותו.
אתרי הכרויות, אפליקציות, מפגשי פו"פ - מיועדים לזה.
האתר הזה לא מיועד להכרויות, אבל בהחלט יש לא מעט זוגות שהכירו פה.
אבל
כמה מהם הם מסורתיים?
עדיף ללכת למקום שבו מטרת ההיכרות היא "קשרים רציניים" כפי שהיא רצתה, ומסתובבים שם יותר אנשים מהזרם שאותו היא מחפשת.
זה מגדיל את הסיכויים למצוא מישהו עם פוטנציאל התאמה גבוה יותר.
לצורך העניין,
מי שמחפש עבודה בהייטק - כנראה לא ימצא אותה באמצעות שיטוט ברחוב, ואמליץ לו להירשם ללינקדאין. מי שמחפש לעבוד כמוכר בחנות, דווקא הגיוני שימצא בדרך הזו, ולא אמליץ לא להירשם ללינקדאין למען מציאת עבודה.
השאלה היא מה אתה מחפש ואיפה סביר שקשר כזה יווצר.
א. היא מחפשת מישהו מסורתי - פחות הגיוני שיקרה כאן.
ב. זכור לי שהיו פה שרשורי הכרויות כאלה ואחרים, ואולי כדאי להזכיר שאפשר לפנות למנהלי הפורום כצד ג' - אבל כניק חדש, לא סביר שיש כאן מישהו ספציפי שמעניין אותה - כי אנשים לא מציגים את עצמם פה כמו שהם היו מציגים את עצמם באתר הכרויות.
אז לא נראה לי נכון להפיח בה תקוות שווא שפה זה מקום עם סיכויים גבוהים בשבילה.
איך לא נותנים לקשר בשלב של לפני הצעה בכלל להעיק?אונמר
שואלת בשביל זוג אחר. (אני נשואה ולא עברתי שלב של קשר ודייטים)
הם בקשר כבר חודשיים. שמחים ואוהבים מאד.
אממה?
הוא בצבא, יוצא סופש פעם בשבועיים.
יוצא שהקשר מורכב הרבה על הטלפון.
בנוסף, עד שהוא כן יוצא יש מלא מימד של התשה. גם פיזית אחרי כל השבועיים בצבא,
וגם נפשית אחרי שבועיים שמדברים ומחכים ויוצא שהדייט מלא פעמים דיי נפול.
גם בשבועיים שהקשר הוא יותר טלפוני, יש מלא שעולים דברים שפחות כיפיים,
כמו התלבטויות ומחשבות על האם נכון ומה נכון, והכל הם משתפים אחד את השני / שניה,
מה שבסופו של יום יוצר שהרבה מהקשר מורכב על פתרון בעיות או מחשבה על מה נכון.
יש להם ציפיה שדברים יהיו יותר חביבים ונחמדים ושמחים,
אבל הם לא מצליחים לייצר את זה.
הם לא מתקדמים להצעה ולהתארס, כי הם כן רוצים להישאר בקשר להמשיך להכיר ולהבין יותר.
אבל איך נשארים בשלב כזה שאין בו ביטחון בקשר?
איך מייצרים את זה שהקשר יהיה מלא בטוב ולא מלא בחוסר ביטחון של זה ש'עדיין לא התארסנו אז מי אמר שזה יהיה זה בטוח'?
אני חושבת שקודם כול צריך להפריד בין הקושי שמייצרות הנסיבות לבין קושי שנובע מהקשר עצמו.
חודשיים שבהם נפגשים פעם בשבועיים הם לא חודשיים של היכרות כמו בקשר שבו נפגשים פעמיים בשבוע.
קשר בתנאים מורכבים מצריך יצירתיות וגמישות משני הצדדים. אפשר לייצר חוויות משותפות גם מרחוק, בשיחות וידאו, משחקים משותפים, ואולי גם למצוא הזדמנויות לנסוע אליו ולהיפגש מעבר ליציאות הרגילות.
חשוב גם לשים לב שההתקדמות הרגשית ( וגם הטכנית) לא נשענת בעיקר על שיחות טלפון, כי קרבה שנוצרת משיחות ארוכות לא תמיד משקפת את עומק ההיכרות במציאות.
וכשכבר נפגשים, צריך להבין את המגבלות של שני הצדדים. הוא מגיע מותש פיזית ונפשית מהצבא, אבל גם עבורה ההמתנה וההתמודדות עם המרחק אינן פשוטות. כדאי להתאים את הציפיות מהמפגשים למציאות הזו.
לא כל מחשבה, חשש או התלבטות צריכים להפוך לשיחה זוגית. בשביל זה כדאי שיהיו אנשים נוספים שאפשר להתייעץ איתם, שאפשר לעבד איתם מחשבות בלי להעמיס הכול על הצד השני.
ובעיקר, לא כל שיחה צריכה להיות עמוקה ולא כל דייט צריך להסתיים במסקנות. צריך להשאיר מקום גם לצחוק, ליהנות ופשוט להיות יחד. בטח באינטנסיביות כזו של קשר.
ביטחון בקשר לא מחייב ודאות לגבי סופו וגם לא ממש אפשר להיות מושקעים כל כולך בקשר אם סדר הפעולות מתהפך. הוא יכול להיבנות גם מתוך התחושה שיש מספיק טוב כדי לרצות להמשיך להכיר. לא צריך לצפות שהקשר יהיה כולו שמחה ונטול ספקות, אבל כן חשוב שהספקות לא יתפסו את רוב המקום. כי אם כל הזמן עסוקים בלברר האם טוב לנו יחד, לא משאירים מספיק מקום לחוויות שיאפשרו לנו באמת לדעת את זה. חלק משמעותי מהבירור הוא לא רק לדבר על הקשר, אלא גם לחוות אותו.
יצא לי לשלוח לא מעט חומרים כאלה לגברים ברמות הקפדה דתיות שונות אחרי אזהרה מתאימה. כולם הפיקו תועלת. אבל אני בטח לא עושה את זה לפני קבלת רשות ואני לא חושב שזה מתאים לפה.
לפעמים גברים חושבים שכנות מחייבת לשתף בכל ספק והתלבטות, אבל חשוב להבחין בין פתיחות בריאה לשיתוף יתר.
התלבטויות הן חלק טבעי מהיכרות, אך לא כל ספק צריך להעלות מול הבחורה. לפעמים נכון לקחת זמן עם עצמך להבין מה מפריע ולהתייעץ עם אדם שאתה מעריך.
היה גבר שמאוד הערכתי שידע לומר לי ,אני צריך קצת זמן עם עצמי, וחזר אליי אחרי שעיבד את הדברים. בעיניי זו בגרות ואחריות רגשית.
לעומת זאת גבר אחר שגם היה כמה אבל אובר שיתוף חוזר של :רוצה, לא רוצה, מתלבט" עלול לערער את תחושת הביטחון של הבחורה בקשר!
המסר הוא לא להסתיר רגשות או להימנע מכנות. להפך, כנות היא בסיס לקשר בריא. אבל יש הבדל בין לשתף את הצד השני באמת שלך, לבין להפוך אותו לשותף לכל סערה פנימית שעוברת עליך... ולזרוק את זה עליו.
בעיניי, גבריות בוגרת היא לדעת להיות כן ופגיע, ובו בזמן לגלות אחריות רגשית ושיקול דעת לגבי מה משתפים, מתי ואיך.
לא מעט קשרים עלולים להסתיים דווקא בגלל התנהלות כזו, ולא בהכרח בגלל חוסר התאמה. שימו לב לזה.
כי יש כביכול חורים בדרך של בנית הקשר. ושיחת טלפון לא יכולות להחליף נוכחות אנושית.
מה שהייתי מציעה זה לדבר על זה- כלומר על מה שאת שואלת אותנו, שישטחו אחד בפני השני את עצם המורכבות הזו. שיחה כזו כנה, של לפגוש את האמת של המציאות יכולה דוקא לייצר העמקה בקשר וקירבה. וגם אם לא - זאת האמת ומאמינה שכדאי לפגוש אותה. ביחד.זה חשוב.
ועוד משהו לא כדאי לתת לזה כותרת של מועקה, אלא זו התמודדות מאתגרת, כי באמת גם המציאות של המילואים והמלחמה הקיומית היא מאתגרת בלי קשר, ואין דרך יותר יפה להציג את זה. זה אמיתי.
שיקבלו את השמחה כל אחד לחוד ושניהם ביחד- מכך שהם עושים את התנועה הנכונה, פוגשים מבררים משוחחים, מסכימים להרגיש לחשוב לתקשר את כל מה שעובר... בלי הלקאה עצמית. אדרבה הם הם הגיבורים שמתמודדים ושואפים לבניית בית בתוך כל הכאוס. ועוד דבר- אולי אחרי שיחה כזו ילכו שניהם לכותל להתפלל על זה... שיכניסו את רבונו של עולם איתם... שיעלו את הכאב לתפילה ... וההליכה הזו ביחד לשם ההתכווננות הזו היא תנועה נכונה במאמצים..
אני מקווה שכל אלו יכולים להרפות את המתיחות ולהוסיף נינוחות. העיקר לא להיאבק עם המצב. אלא לפגוש אותו בענווה ולהתמודד. בשכל ישר ברגש ישר בישרות.
הייתי מציעה אולי שילכו כזוג לשוחח עם רב מסוים או דמות רוחנית שתחבר אותם לאמונה ולרצון השם בנקודה הזו, לגודל, שתתן מאור פנים, הארה של תורה , שתתן כוחות להמשיך ולבחון את הקשר.. בנחת...ותסייע ב"ה לנקות מהמרחב את מה ש"מיותר"..
אפשר ל משיך לצאת, קשר טוב קשה לייצר ככה. שיורידו את מימד הזמן והלחץ. ויתנו לזמן לעשות את שלו. לפי מה שאת מתארת זה יכול לקחת הרבה זמן. אם טוב להם ככה. שיהיה. לא להילחץ.
יש כאן אנשים שמתמודדים עם אכילת לב? יעני יצאתם עם מישהי/ו תקופה ואחרי כמה זמן אתם אוכלים את הלב על טעויות שעשיתים דברים שלא אמרתם וכו'? איך אתם מתמודדים עם זה?
אני לדוגמא יצאתי עם מישהי ואני כל כך אוכל את הלב על זה שהיו דברים שהיה צריך להגיד שלא אמרתי לדוגמא בדייט האחרון שלנו שבאמת הייתי מאוהב בה עד השמיים שיחקנו משחק כרטיסיות והיה שאלה אם היית יכול לעשות דבר משהו ולא לדפוק חשבון (משהו בסגנון) מה היית עושה? ואני כל כך רציתי להגיד לה הייתי אומר לך שאני אוהב אותך, והיא באמת הבחורה הכי טובה שיצאתי איתה בזכותה השתניתי הפכתי להיות בחור אחר אחרי הפרידה פתאום מצאתי המון חסרונות שיש בי שקשורים בהכרח לזוגיות בטחון עצמי וכו' ובזכותה פשוט השתניתי הפכתי להיות בחור אחר לגמרי (גם יותר הרזיתי ושניתי הרבה דברים בחיצוניות שלי) האמת שניסתי להגיד לה את זה לפני כמה חודשים ולהחיות את הקשר אבל היא חשבה שזה לא מתאים ווואלה מאז אני פשוט אוכל את הלב שלי איך להתמודד עם זה?
כלומר זה שאתה השתפרת ונהיית גבר יותר טוב זה לא כדי לחזור אליה על 4 ולהיות סמרטוט שלה כדי שתרצה אותך.
(שזה בערך מה שעשית עכשיו)
אתה צריך להיות טוב ולהיות עם ביטחון עצמי ולהתמקד בטוב שבעצמך. להיות מגנט למשהו יותר טוב מאשר קשר שאתה מתגעגע אליו אבל בגדול היית שם במקום שבו אתה "צריך להוכיח את עצמך" ואתה "לא מספיק טוב" בעיניה. אתה לא שם לב לזה אבל אני כן וזה רע. רע ממש.
אבל כדאי לייחד אותן ספציפית לאדם שעליו עושים את הספירה.
תעשי רשימה של כל המעגלים שהיא נמצאת בהם, ותראי מה רלוונטי. נגיד אם היא בחוג נגרות, אפשר להכניס את החברות מהחוג לספירה, למרות שזה לא מופיע ברשימות הסטנדרטיות.
גם לא חייבים שזה יהיה דווקא 30 יום. אם אין לך איך למלא את זה, גם 16 יום ספירה זה מכובד.
ואל דאגה, רוב הספירות שראיתי היו מלאות בפאשלות ואנשים שבקושי זורמים ושולחים תמונה ישנה עם מספר שנוסף בעריכה. לא צריך לצפות שזה יהיה מושלם.
מתברר שהוא הולך להצביע למפלגה שונה ממה שאתם מתכננים להצביע.
180 מעלות מכם.
וזה מתוך אמונה בצדקת הדרך הזו.
שדרכו היא הדרך הכי טובה, ושלכם זה דרך לא טובה.
א. האם הייתם מנסים לשכנע אותו לשנות את עמדתו?
ב. האם זה ישפיע על הצורה שבה אתה תופס את האדם השני?
ג. האם זה ישפיע על הקשר שלכם?
ד. האם זה מידע שהייתם רוצים לדעת מראש? (האם זה היה משפיע על ההחלטה שלכם אם להסכים לצאת עם האדם הזה מלכתחילה)?
ה. נניח שהיינו מחליפים את הפער - מפער פוליטי לפער אחר, עם איזה פערים הייתם מסוגלים לכבד את דרכו של האחר - בלי להסכים ובלי לרצות לשכנע - ובכל זאת למשיך לראות בו פוטנציאל להקמת בית משותף?
א. אם הייתי מאמין שזה מתאים ונכון וכדאי ויעיל בסיטואציה, בוודאי. אם זה יפגע בהתקדמות הקשר או לא יועיל, לא
ב. אם הוא קוהרנטי ואני מסוגל להבין מה הוא חושב, זה ישנה מעט מאד. הגיוני שלאדם אחר יש ערכים שונים ממני
ג. לגלות שהערכים של אדם אחר מנוגדים משלי יוצר מתח וממילא משפיע על הקשר. לא לדבר על תוכניות לעתיד משותף
ד. אם זה יגרום לפרידה - עדיף לדעת מההתחלה
ה. תלוי באיזה תחום:
פער של אמונות (העולם שטוח, ראש הממשלה הוא איש לטאה, איסור קטניות הוא טעות, הבעל שם טוב הוא דמות פיקטיבית) הוא בסדר גמור ואפילו מעניין.
כל עוד לא מדובר בדבר שבעיני הוא כפירה, שזה כבר פער ערכי
פער ערכי - למשל שהיא עושה דברים שבעיני לא מוסריים, כמו בשר בחלב/עבודה זרה/חילול שבת/אשכנזיה שאוכלת קטניות/שרוול מעל המרפק - זה בעיה, לפעמים אפשר להעלים עין.
פער בסגנון - למשל היא ממש רוצה, וזה קריטי לה, שבבית יהיה תמיד מוזיקה של אדם שאני לא סובל אותו - זה בעיה ממשית, כי לא יהיה לנו טוב ביחד
הבעיה היא כאן - "וזה מתוך אמונה בצדקת הדרך הזו." זה צועק לי באוזן "אני דעתנית" ולכן זה לא יגיע לשלב הסעיפים בכלל.
נניח שמדובר בקונסטלציה הפוליטית הנוכחיתshaulreznik
והשואלת שייכת למחנה הימין (ליכוד-ציונות דתית-עוצמה יהודית).
האם לצאת איתו? אם הוא מצביע למפלגת שמאל-על-מלא (הדמוקרטים, הרשימה המשותפת), פערי ההשקפה ביניכם יהיו גדולים מדי. אם הוא "ימין ערכי" ונאיבי שמעדיף את בנט, ליברמןף איזנקוט-הביטחוניסט-כמו-רבין, מוטי לייטנר, אפשר לצאת איתו ולתהות על קנקנו. כלל לא כדאי לנהל ויכוח פוליטי בדייט הראשון, זה בטוח, זה לא יעזור ויעכיר את הקשר. אם הוא מצביע ג', ש"ס או נעם, אפשר לצאת, אך לחשוש לפערי מנטליות.
א. אין שום טעם ועניין בלשנות את דעתו מבחינה זוגית, אם לא רלוונטי כבר הקשר וחשוב לך מבחינה פוליטית ערכית אז למה לא.
ב. נראה לי שברגע שאנחנו שומעים משהו כזה נרצה או לא דעתנו משתנה יכול להיות שזה לא בצורה שאנחנו שמים לב במודע ויכול להיות שזה לא מפריע לנו אבל עדיין משנה את איך שאנחנו תופסים את מי שמולנו כמו שנגלה שמישהו צמחוני גם אם זה לא מטריד אותנו התפישה אותו מושפעת מזה.
ג. זה עשוי בשלב שאתה צריך לבחור האם לקשור את החיים שלך כמו שכתבו כאן יש הבדל משמעותי בין לבחור בין מפלגות עם בסיס ערכי דומה או לא רחוק בצורה קיצונית לבין מפלגות עם בסיס ערכים שלא מתאים לחלוטין לתפישת עולם שלנו זה מצביע שאולי הערכים שלו שונים מאלה שאנחנו רוצים להקים אליהם בית וצריך לדבר על זה ממקום של להבין את הערכים האלה לא מתוך שיפוטיות למה אתה בוחר בזה.
אפשר לגשר על הרבה פערים אם יש רצון מספיק וחיבור השאלה האם מלכתחילה נכון להכנס לקשר שמטרתו הקמת משפחה עם תוספת על הקושי המובנה בלחיות עם אדם נוסף עוד הבדלים ערכיים.
הם כולם כופרים בתורת משה ולועגים לכל הצדיקים ולכל אורח החיים היהודי, ואני לא רוצה לחזור על מילותיהם.
במקום שאין תורה אין פלא שגם רוצים לבטל את מוסד הנישואין, פונדקאות וכו', יש ביניהם הרבה ממזרים, הרבה חצאי יהודים, ובני כהנים שנישאו לאסור להם וילדיהם אסורים להתחתן בכהנים.
יש ביניהם שרוצים לבטל את ברית המילה והשחיטה הכשרה, ועוד איסורי תורה רבים.
דרכיהם היא בעיקר פילוסופיית יוון העתיקה שחכמינו נלחמו בדרך זו.
ולסיום והגרוע מכל: אין להם שום הבחנה בין יהודי למוסלמי - מבחינתם שניהם דתיים!
ולכן שמוסלמי הורג יהודי הם אומרים: הדתיים שוב רבים...
ב. ברור שישפיע על איך שאני תופסת אותו, זה יגרום לי להבין שלא הבנתי עליו כלום עד עכשיו
ג. כן
ד. לא הייתי רוצה לברר מראש מה הוא שם בקלפי, אבל כן לצאת עם מישהו בסבירות דומה להיות על הקשת הפוליטית באזור שקרוב אלי
ה. פערים בדעה על סוג העיסוק בחיים, פערים שקשורים לתחביבים, אופי מנטליות, ולא פערים שקשורים לערכים ודרך חיים שעליהם אני חייבת להרגיש שמי שאוחז בהם דומה לי... אחרת לא אוכל לבטוח בו שיהיה המנהיג של הבית שלי
לא בגלל עצם המפלגה, אלא מברר מה מוביל אותו לבחור במפלגה הזו. זה יכול להיות שורש פגום מאוד שגם יכתיב את אורחות חייו. אולי בלבול ותעייה במה צריך להיות עבודת ה'. או מה חשוב בחיים. או האם עובדים מהשכל או מהרגש. או עד כמה הוא מושפע מחיצוניות. יש עמוק בפנים המון גורמים שיכולים להיות מקולקלים מאוד. וזה לא נדיר בכלל. אדם שמצביע למפלגה באמת איומה, יכול להיות אדם שכל חייו הולכים להיות טעות אחת גדולה. עם אדם כזה לא הייתי מקים את ביתי. אבל זה כמובן דורש בירור וייעוץ, לא שליפה מהמותן
כמו כל פער, השאלה היא אינדיבידואלית. אני אדם דייקן ולא הייתי מסתדר יום אחד עם מאחרת כרונית, אבל יש לי חבר דייקן שכן מסתדר. השאלה כמה קריטי לכם הפער הזה
אני חושבת שאנחנו צריכים להיות מודעים לזה שביני לבין כל אדם אחר יהיו פערים.
פער פוליטי ייתכן, אבל גם סביר להניח שיהיו דברים שאולי פחות מדוברים, ואפשר לחשוב על מיליון דברים יומיומיים ופשוטים כמו מה שהדגמת, וגם על דברים גדולים יותר, כמו גישות רוחניות והלכתיות.
והשאלה היא איך אנחנו - הכוונה היא למי שיוצאים איתו כרגע - מתמודדים עם פערים.
האם אני מסוגלת לכבד את דעתו של האחר, לא להסכים איתה, ובכל זאת לרצות בזוגיות הזאת?
מתי כן ומתי לא? האם אני מרגישה את ההפך - כאשר הוא לא מסכים איתי, הוא הוא מסוגל להבין\להעריך\לכבד ולא להסכים ולרצות להמשיך?
איך הוא מציג את הטיעונים שלו, ואיך הוא מתייחס לשלי?
האם הוא מנסה לכפות עליי את דעתו?
האם זה משהו שיש לו השלכות גם על חינוך ילדים?
מה שאני מנסה להגיד -
בכל קשר יהיו פערים.
כדאי לדעתי לא לברוח מהם, אלא להתמודד איתם, ולראות איך אתם מבחינה זוגית מתמודדים איתם.
הכוונה היא לא לחפש מישהו ששונה ממך במאה אחוז, לא לחפש דווקא את השוני, אלא מתוך הנחה שיצאתם עם מישהו שיש בינכם פוטנציאל כלשהו שבגללו הסכמתם לצאת - גם שם יהיו פערים.
זה יצור הרבה התנגשויות בחינוך הילדים ובערכים שעליהם מקימים את הבית
מי שהפוכה ממני ב180 מעלות לא יכולה להיות שותפה שליאביעד מילוא
מילא מישהי שבהשקפתה יותר קרובה לעוצמה יהודית או לנעם לישראל שם ההבדלים יותר קטנים ויש יותר מכנים משותפים. אבל שהיא מגיעה לגמרי מגישה אחרת? ממש לא אין הרבה מכנים משותפים. ויהיו יכולות להווצר הרבה מחלוקות
אז זהו, אצל רבים דעה פוליטית לא עומדת במרכז הערכיםadvfb
אתה רואה את זה בתור אידיאה כללית שמתפרטת למעשה בצורה מאוד מסויימת.
הרבה אוהבים את ארץ ישראל באופן כללי, ופחות רואים איך האהבה שלהם מתפרטת ביחס לערכים אחרים.
גם הרב עובדיה זצ"ל אהב את ארץ ישראל לא פחות ומסר שיעור במרכז הרב על כך שעקרונית על פי דין תורה אפשר למסור חלקים מא"י תמורת שלום.
לכן כל הדיון הפוליטי הוא לא בהכרח ערכי במובן הכללי אלא במובן יותר פרטני שהרבה מאוד אנשים פשוטים שלא גדלו ביו"ש או שכן גדלו ביו"ש רואים את זה.
מאפליקציות היכרויות לא כי זה שוק בשר, אלא כי זה ליטרלי חוסם אתכם. כנ"ל לגבי שדכנים לא להסתמך עליהם באופן גורף.
העניין בדברים האלה ועכשיו אני שם דגש בעיקר על האפליקציות, זה שזה ממלא לך וי במשבצת של ההשתדלות בנושא של החיפושים.
אבל זו סתם אשליה, כשתחליטו להיות יותר אותנטים החיים פשוט מעצמם יזמנו לכם הזדמנויות היכרות. אל תחסמו את עצמכם (מכוון בעיקר אליכם גברים כי אנחנו אלה שאמורים ליזום)
נ.ב אני עדיין לא נשוי חחחח אז ווטף מי ישמע מי אתה יאללה יאללה
במקרה אני קצת מתפרנס מזה אז אני מכיר איך זה פועל. וזה נכון שרוב האפליקציות מיועדות להתפרנס מכם ולא לגרום לכם להצליח. יחד עם עוד כמה דברים בפנים שהופכים את המקומות האלה לאיומים ונוראים לרוב הגברים ולדעתי גם לאחוז גבוה מהנשים.
סתם להשוואה, היחס במקומות כמו טינדר זה 1 ל3. כלומר 3 גברים על כל אישה.
מה שמעולה בשליש גן עדן זה שהם הוסיפו אפשרות לחיפושקעלעברימבאר
מילים. כולל מילים בטקסט עצמו.
וכך קל יותר במקום לעבור אחד אחד.
לכתוב מילות מפתח.
נגיד מישהי מחפשת בחור חכם, אמפתי, אסרטיבי ומסודר.
אז היא יכולה לכתוב את זה וזה יתן לה את אלו שזה מופיע אצלם, במקום לעבור על קריאה של אלף בחורים.
אני לא מדבר על : "בחור מקסים, תורני, ואכפתי" או כל תיאור נדוש.
אלא תיאורים ספציפים שמדברים על סוג האופי הספציפי.
אני מקפיד לכתוב על עצמי את האופי הספציפי שלי בצורה קצרה וממצה ופחות ל"שווק" את עצמי.
כי רק ככה מי שבאמת מחפשת אופי כמו שלי תמצא אותי ולא סתם אהיה מוצף בהצעות לא רלוונטיות, וכן ההפך. וגם בשביל להקל על הצד השני וגם ליידע אם אני הוא המציע.
והאמת ככה מצאתי את מי שאני יוצא איתה כרגע, כתבתי מילות חיפוש על אופי ספציפי וזה נתן לי, ואכן יש לה את האופי הזה, ויש לנו קשר מעולה כרגע (בין השאר כי שנינו באופי הזה וזה מה שחיפשנו בצד השני) במקום לעבור ולקרוא אלף בנות ולהיות מותש מקריאה (שחלקה באמת "שיווקית" ורק בפנים בין השורות מובלע תיאור האופי הייחודי).
בכל מקרה גם אם לא מסתמכים על זה, זה כלי להתחיל דרכו.
כמו בעבר, פנים מול פנים מבלי שישפטו אותו בקשר למניעים שלו, אז דברים היו אחרת. אבל אפליקציות של היכרויות מנקזות לתוכן את כל אלה שממילא אין להם מה להציע ופונים לכל אחת באשר היא. גם "בחוץ" וגם באפליקציה מסתכלים עליך בחשדנות (בעיקר על המראה שלך כמדד לרצון לקשר) ולרוב לא תקבל תגובה. ככה שזה לא גרם לנזק משמעותי. הרחוב נשאר נקי מכל אלה שלא יודעים מה הם מחפשים ונהנים מהריגוש.