ליל הסדר. מה שזכור לחלקנו כחוויה נעימה של אחדות ובילוי משפחתי,
זכור לאחרים כסיוט הגדול ביותר שחוו בילדותם ואף כאירוע טראומטי
שהשאיר צלקות גדולות בנפש והשפיע עליהם לכל החיים.
תחשבו לרגע. אם ניגש להגדרה הפורמלית והבסיסית ביותר, הפרעת קשב מאופיינת ב:
- אימפולסיביות – בליל הסדר יש סדר! קוראים בהגדה סיפור אחרי סיפור.
לא מדלגים ולא מוותרים. כל אחד מדבר בתורו או גרוע מזה, אחד בעיקר מדבר
והילד שלנו עם הפרעת קשב צריך להתאפק ולא להפריע ולא להגיד שום דבר
מכל הדברים שקופצים לו לראש. אנחנו נדרשים לשבת זמן ממושך ביותר
ולהתאפק לא לגעת באוכל המונח לפנינו על השולחן, המון גירויים לא שגרתיים
מונחים לפנינו: מצות, הכוס של אליהו, קערת הסדר, שתייה, כלים מעניינים,
כוסות וסכום יפים ומבריקים ש"מזמינים" אותנו לגעת בהם… - היפראקטיביות – נו, באמת. שעה וחצי של ישיבה מנומסת ללא תזוזה!
אז מה אם ליל הסדר? הילד שלנו עם הפרעת קשב מתקשה לשבת בשקט
ולא לזוז ביום לימודים שגרתי, אז פתאום בליל הסדר הפרעת הקשב שלו
תיעלם והוא ישב כמו מלאך? זהו, שלא. - קשיים בקשב והריכוז – נהדר! רק זה היה חסר לנו. לשבת במשך שעה
ארוכה לשמוע סיפור שהילד בכלל לא ביקש לשמוע, ואת רובו הוא לא מבין
בכלל, בהקשבה מלאה ובעניין רב. קשה לו לעקוב אחרי משפט אחד פשוט
שלנו עם בקשה לאסוף את הנעליים שלו לחדר אחרי שהוא מסיים שיעורי בית
והערב פתאום יהיה דוגמה ומופת ליכולת הקשב האנושית…
עכשיו, אחרי שיישרנו קו לגבי מורכבות האתגר של ליל הסדר עבור הילדים שלכם,
הנה כמה עצות שיעזרו לכם ולהם לעבור את ליל הסדר בשלום:
- הכינו את עצמכם עם ציפיות ראליות לגבי הילד שלכם והתפקוד שלו
באירוע מסוג זה ותעשו לעצמכם חיסון מנטלי. זה הילד שלכם! הוא פעלתן
וחסר מנוחה ומתפרץ ומשתעמם בקלות ונוגע בכל דבר וקשה לו להסתגל
במהירות לשינויים ולכן יש סיכויי שיהיו עניינים על הרקע הזה גם בליל הסדר.
אבל הוא גם ילד נפלא עם לב גדול ורצון עז למלא אחר הצפיות שלכם.
הוא לא הולך להתנהג בצורה מושלמת כמו הילד המושלם של הדודה, רק כי
הערב כל המשפחה נמצאת שם ובודקת אתכם ואת הילד "הלא מחונך וחסר
הרסן" שלכם בזכוכית מגדלת. הציפייה הלחוצה שלכם שהילד יהפוך את עורו
ויהיה פתאום דוגמה ומופת להתנהגות של ילד ללא הפרעת קשב, היא יוצרת
בעצמה מתח גדול שרק מכביד עליו ועל היכולת שלו לאסוף את עצמו ומחמיר
את ההתנהגות. שחררו!
אפשרו לילד שלכם לחוש שאתם רגועים לגביו ומקבלים אותו כמו שהוא.
אם תעבדו רק על הנקודה הזאת, עשיתם 80% מהעבודה. - שוחחו עם הילד מחר יום לפני, בזמן רגוע. ספרו לו בדיוק מה הולך להיות במהלך הסדר:
כולם מתיישבים סביב השולחן, קוראים בהגדה לפי התור, מברכים
(תנו דוגמאות והסבירו מה מצופה ממנו בזמן שמברכים ), שרים כולם יחד.
הסדר הוא ארוך ולוקח הרבה זמן עד שמגיע זמן האוכל.
התייעצו אתו ואפשרו לו לבחור פתרונות שיעזרו לו לאסוף את עצמו.
ילד צעיר יכול לקחת הגדה לצביעה, משחק קטן ושקט או חפץ קטן שיאפשר לו
"להיתעקס עם הידיים" ולשמור כך על עניין וריכוז. בכל מקרה תאמו ציפיות לגבי
מה מותר ומה אסור לעשות בשולחן, לפי מה שנכון לכם ומשפחה שלכם (מותר
לקחת חתיכת מצה לכרסום, מותר לשאול את ההורה שאלות, אסור להביא
מכשירים אלקטרוניים לשולחן וגם אסור לשחק בהם מחוץ לשולחן עד אחרי
הארוחה, אסור לצעוק, אסור לקום ללא רשות ואסור להתרוצץ). - חווית הקריאה הפומבית יכולה להיות מאוד קשה ואף טראומטית
עבור ילדים עם הפרעת קשב. עודדו את הילד לקחת חלק בקריאת ההגדה,
אבל אל תכריחו אותו אם הוא לא מוכן לכך.
מומלץ לבחור מראש את קטעי הקריאה שלו ולהתאמן בבית מספר פעמים.
חזקו את הילד על הקריאה והימנעו מלהביע אכזבה אם הוא בוחר שלא
לקחת חלק. הדבר רק יפגע בביטחון שלו ויחריף את הקושי שלו בעתיד. - אם מתאפשר, כדאי לקבוע אתו מראש את מקום הישיבה, על מנת שיגיע
לשלוחן מוכן. רצוי שישב על יד אחד ההורים ואף כדאי שההורה יעזור
לו לעקוב אחרי הקריאה והנעשה בסדר. כדאי לבחור מקום שנוח לקום ממנו
מבלי להפריע לאחרים ועדיף שיהיה בו מרחב ולא תחושת דחק וצפיפות. - קראו היטב את המשפט הבא: אם הילד יידע שאתם מבינים את הקושי שלו
לשבת לאורך זמן ותהיה לו לגיטימציה מצדכם לקום להפוגות כאשר הוא
ירגיש בכך צורך, הוא יצליח להאריך את זמני הישיבה שלו סביב השולחן
ולקצר משמעותית את זמני ההפוגה שלו מחוץ לשולחן – אם יקום ממנו בכלל.
תאמרו בצורה עניינית ולא שיפוטית: "אני יודע שאולי יהיה לך קשה
לשבת כל כך הרבה זמן. אם תרגיש שאתה משתעמם מדי ואתה כבר
לא יכול לשבת, אם תראה שאתה מתחיל להתעצבן או לזוז הרבה, כדאי
שתקום להפוגה קצרה מכל הרעש וההמולה ואחרי זה תחזור לשולחן".
קבעו יחד איתו כללים להפוגות מבוקרות: קום רק אחרי שאמרת לי "אני תכיף חוזר",
נבחר כעת מקום אליו תלך בהפוגה (חדר אחר, מרפסת, פינה שקטה),
חזור לשולחן אחרי 5 או 10 דקות (אפשר לכוון סטופר בשעון או בטלפון.
אבל חשוב לתחום את ההפוגה בזמן כדי שהילד ידע שהוא צריך לחזור לשולחן).
היו מכוונים אל הילד שלכם ולצרכיו ולא אל המבטים של האורחים האחרים.
ברגעים כמו אלה, הילד שלכם מרגיש במבחן והוא צריך אתכם לצידו ולא נגדו. - כפי שמומלץ לגבי כולנו, הקפידו לתת לילד משהו קטן לאכול כדי שלא
יגיע רעב לשולחן הסדר. ילד רעב הוא ילד עצבני, לא שקט ולא קשוב.
רצוי להדריך את הילד לגבי מה ומתי מותר לאכול מהדברים שעל השולחן. - הרבה ילדים עם הפרעת קשב מתלכלכים בארוחות. זה לא יהיה שונה
בארוחת ליל הסדר. אנא אל תעשו מזה עניין גדול והימנעו מנזיפות והערות פומביות
על אופן האכילה של הילד. זה משפיל ומביך ואינו תורם דבר ללמידה שלו
לאכול מבלי להתלכלך. - ילדים עם רגישות תחושתית ירגישו מאוד לא בנוח עם בגדים מהודרים
הכוללים כפתורים, תחרה, קשירות ומרקמים קשיחים. שימו לב שזה בלבד
עלול לגרום לאי שקט ולעצבנות. הקפידו על לבוש נוח או קחו בגדים נוחים להחלפה. - אפשרו לילד שלכם להרגיש בנוח. עשו עבודה עם עצמכם לא להתרגש
מההתנהגות שלו, לא לעשות ממנה עניין ולא לחשוף אותו בפני כולם.
השתדלו לאפשר לו להרגיש חופשי, ואם יש לכם משהו לומר, קראו לו הצידה
בנימוס ושוחחו איתו בארבע עיניים.
10. הכי חשוב: אל תשכחו לעודד ולשבח אותו לאורך כל הערב:
– אתה יושב כל כך יפה וקורא בהגדה!
– אני רואה שאתה עושה מאמץ להקשיב ולהשתתף. אני גאה בך.
– שמת לב שאתה מאבד סבלנות ועשית לעצמך הפוגה בדיוק כמו שסיכמנו. אתה בוגר ואחראי.
– תענוג לשבת אתך בשולחן הסדר.
מאחלת לכם ליל סדר רגוע ומאושר וחג פסח שמח!
מהאתר הזה-10 כללים לעבור את ליל הסדר בשלום