נראה לי שלא לחכת עם ילדים לגן משחקים, זה לקחת את הדברים רחוק מידי. אני מבינה ויודעת שלחוזרים בתשובה( גם אחרי 30 שנה) יד רצון כנה ומבורך לחיות על פי האמת המוחלטת , ללא פשרות , אבל העולם מורכב ולפעמים כשהולכים עם אמת אחת פוגעים באמת אחרת.
את רוצה שילדייך לא יחספו למראות לא צנועים ברחוב, כדי לא לפגע בנפשם, אבל את מונעת מהם חוויות בסיביות של יחד בגילם, מה שעלול לפגע בטבעיות החיים ולגרם גם לאנטי, לתורה שמגבילה במשהו טבעי כל כך לילד, גם זו אמת, שילד צריך לשחק בחוץ, להתנדנד ולהתגלץ. איך יודעים מה נכון ? ומכריעים בין האמיתות? שואלים רב, התפקיד שלו הוא לתת את האיזון הנכון למציאות שלוקח בחשבון את שתי האמיתות ומכריע לפי דעת תורה.
עד היום ההורין שלי הולכים עד הסוף עם כל הלכה שהם שומעים, לוקח הרבה זמן ללמד לאזן, לעומת זאת אצל הואי בעלי, הדתיים מבית , הכל זורם יותר, יש יתרון עצום לחוזרים בתשובה, אבל כדי לא לקלקל ולגרם לאנטי ותחושת מחנק אצל הילדים כדאי להילת בקשר קבוע עם רב , רצוי רב שיודע להדריך חוזרים בתשובה.
אצל הורי היה תהליך מאוד איטי, אחרי שנתיים הם עוד לא חשבו בכלל על שאלות כאלה , היום הם מקפיגים ממש, אולי בזכות זה לא פיתחנו אנטי, וברוך ה' כולנו שומרי מצוות ותורניים, מכירה גם מקרים אחרים, לצעאי, בהם לחץ ( ולא לצאת לגן משחקים זה לחץ בעיני) גרם לאנטי ולהתרחקות של חלק מהילדים.
באופן אישי, אנחנו חים בגרעין תורני, ואני הולכת עם הילדים לכל מקום בעיר( בעלי משתדל להסתובב פחות בקיץ- בגבול היכולת והנורמלי), לא ראיתי שזה פגע בהם, הפוך, ברוך ה' הגדולים( בגיל ההתבגרות) שלי נראים לי מקבלים מאיתנו , מתפללת שישאר כך ויהיה כך כם עם אחיהם הקטנים. משום מה נראה לי שבישובים הומוגניים יש יותר בעיות חינוכיות( אפילו בני הגדול שם לב לזה), אולי כי החילוניות קורצת להם ומי שגדל לידה לא מתלהב, כי הוא מבין שאין שם אוצר.
אפשר לטעון שאולי משהו בטהרה הפנימית נפגע, אולי זה נכון, לא יודעת, אבל זו המציאות , אי אפשר לגדל ילדים בבועה, העולם עוד לא שלם , בית המקדש עוד לא נבנה, עוד אין נבואה ובינתיים צריך ללמד אותם להתמודד בעולם הקיים , כמובן עם מבט לשמיים, אבל אם קופצים גבוה מידי, עלולים להתרסק, המון בהצלחה, וישר כח על האמיתיות והרצון לחיים לםי התורה לגמרי, חג פסח כשר ושמח