..

זו דעתו של הרב מיכאל אברהם וכמו בסוגיות רבות הוא בדעת מיעוט, שלא לומר יחיד, יש לך תלמיד חכם בעל שיעור קומה, אתה יכול להחליט אם ללכת לפי דעתו או לא.

ואולי יש לנו  נגיעות?

שואלת באמת.

בדיוק השבוע ראיתי תשובה של הרב יוסף וייצן על זה (שאלו אותו על רבני בית הלל)-

תשובה:
שלום רב
אם אדם עושה לעצמו רב והוא נאמן לו גם כשרבו לא מייצג את עמדת הרוב אי אפשר לטעון נגדו. אולם כל אדם יעשה חשבון נפש אישי מה המניעים לכך שהוא בוחר רב מסויים. החשבון הנכון הוא לבחור רב שמוסיף טוב שמביא לידי מיצוי בצורה המרבית את הטוב האלוקי הטוב הישראלי והטוב האנושי שיש בנו. לבחור רב שמרגישים שהוא ירא שמים וירא חטא.
הבחירה ללכת בדעת מיעוט היא לדעתי מותנית שמדובר על רבנים שיש להם קנה מידה גדול. הרב קוק אולי לא היה בדעת הרוב אולם כולם הסכימו שגדלותו בתורה לא נופלת משאר גדולי התורה. כשיש היום קבוצות רבנים שאתה לוקח את כל קבוצת הרבנים ביחד ואין בינהם גדולים בתורה בקנה מידה שיש לאחרים אזי קשה ללכת אחרי דעות מיעוט אלו. גדול בתורה נבחן בהיקף התורני שלו. ניקח למשל את הרב חיים קנייבסקי שגומר בכל שנה את כל התורה כולה מספר פעמים, לעומת רבנים כמוני, רבנים בינויים שגם בעשר שנים לא לומדים את מה שהרב חיים קניבסקי לומד בשנה. אם כן מה זה עוזר שיש כמות גדולה של רבניים בינוניים. לגבש דעות בתורה ועמדות בתורה שיש בהם יחודיות צריך להיות גדול ולא בינוני.
כל טוב

השאלה אם לשאול כל דבר 

מה זה אומר רב?

כמו החסידים?

נגיד לשאול את הרב

 על שמות(או שאני בוחרת)?הלכות (או פוסק)?הליכות(לדוג'שאלות רפואיות)?

"עשה לך רב"- כל אחד צריך לבחור רב/פוסק ולנהוג לפי הפסיקות שלו בהלכה (בתנאים שהעתקתי למעלה).

לגבי שמות הליכות וכו' לא צריך לשאול רב.

חסידים באמת שואלים כל דבר, כי יש עניין בחסידות להתבטל לרב'ה.

לא שמעתי עוד רבנים שאומרים משהו על השם הזה

מי שתלמיד שלו שישאל אותו.

תקראי את השרשור. מה לא הבנת?

בכל שאלה של פסיקה אנחנו לא שואלים אותו אבל דעותיו נחשבות ברצינות.

וזה כל השאלה מתי אתה עושה מה שאתה רוצה?ומתי שואל?ואת מי?

לא מדברת על לבחור רב

אלא שרב ידוע אומר ככה וככה 

והאם לשמוע לו או ללכת לי בדעה שלי

או לבחור לי רב לפי דעתי.

היא שאלה עקרונית, וציצטטי לה תשובה עקרונית.

לא כתבתי עליו מילה.

בגלל עירבוב שהיה נוצר בין גרעיני חיטה לקטניות. 

כשהיתה שעת הדחק, דומני בזמן מלחמת העולם. התיר הרב פרנק זצ"ל באופן חד פעמי, בגלל המחסור.

וזה מקובל בכל קהילות האשכנזים, וגם אצל חלק מהספרדים. יש דיונים לגבי סוגי גרעינים שלא היו ידועים בזמן שהחלו לנהוג כך.

[היה חכם מחכמי הספרדים - אולי הבן איש חי, אינני זוכר - שסופר עליו שקרה  פעם שהיתה מולו קערה עם אורז בליל הסדר, והנה ראה בראש הערימה גרעין חיטה.. מאז לא אכל אורז בפסח]

ואחרי שהתקבל למעשה בכל קהילות האשכנזים,

הרי שתוקפו של מנהג שהתקבל בעם ישראל, חזק לעיתים יותר מתקנה, שאותה יכול בי"ד גדול יותר לבטל.

אין "הרבה" ראשונים ואחרונים שיצאו נגד זה.

למיטב ידיעתי, הרוב הגדול של הפוסקים המובהקים, לא כך אלא ההיפך. ואפילו ה]וסקים הספרדיים שאינם נוהגים בכך, לא מזחיחים את המנהג למי שכן. וגם בהכשריהם, הם מציינים "לאוכלי קטניות"..

שאדרבה, אם מנהג שהתקבל - יותר קשה לבטלו. כח קבלת הכלל, חזק לעיתים יותר מדבר שנגזר עם טעמים ויכול בי"ד גדול יותר לבטלו.

כמובן, אם אינו מנהג-טעות/שטות.

ואנחנו רואים שחכמים גדולים מכל הדורות הביאוהו כמנהג ישראל, ורובם המכריע לא ערערו עליו כמנהג שטות, אלא אדרבה, הסבירוהו (וזו מציאות מאד פשוטה ומצויה, לדוגמה, התערבבות קטניות וחיטים בשקים, ממש עד זמננו).

ואכן, מנהג האשכנזים. בעיקר. ולגבי ארץ ישראל, הרי זו מחלוקת ידועה של הרב עובדיה יוסף, מול חכמים אחרים, האם כאן "מנהג המקום" הוא כב"י, או בגלל שהתקלטו כאן קהילות שונות - ממשיכה כל אחת במנהגיה. ואי אפשר להכחיש שזה המקובל דומני אצל כל חכמי ה"אשכנזים" בזמננו, וגם אצל אחרים.

בשם ר' מיכאל אברהם (עניתי על השאלה שהובאה בלבד), שהוא בהחלט, למיטב ידיעתי, אדם מקורי ומענין. 

אבל אינו מהפוסקים המובהקים של הדור, מה שנדרש בד"כ כשרוצים להשיג על דבר הנהוג אצל כל גדולי ישראל מהעדות בהם זה נהוג.

אלו המכנים עצמם סנהדרין, אינם סנהדרין שהרי לא הוסכמו על דעת רוב חכמי ישראל (גם בעצמם, דומני, רואים בכך יותר צעד ל"זירוז" הענין). וגם הם - עם כל הכבוד, כל אחד כמעלתו, אינם בשורה ראשונה של פוסקי דורות אלו.

כך שלא הייתי מציע למישהו שאבותיו, עדתו, ורבותיו - נזהרים מקטניות, להקל ראש בכך. מה גם שעצם האחיזה בנוהג נפוץ ומקובל, שמוסכם על רוב-ככל לגמרי של החכמים לגבי אלו שאצלם זה התקבל, יש בה ערך גדול של אחיזה בדרכה של תורה ומנהגי ישראל שאחוזים בה.

יש שם 5 טעמים למנהג..

על פי דין התורה ודברי חז"ל, רק בחמשת מיני דגן ישנו חשש חימוץ ורק מהם ניתן להכין מצות שבהן יוצאים ידי מצוות אכילת מצה[2], בעוד מינים אחרים אינם יכולים להיות חמץ. הרמב"ם כתב זאת במפורש: "אבל הקטניות כגון: אורז ודוחן וכיוצא בהן - אין בהם משום חמץ, אלא אפילו לש קמח אורז ברותחין וכסהו בבגדים עד שנתפח כמו בצק שהחמיץ, הרי זה מותר באכילה, שאין זה חמוץ אלא סרחון[3]". אמנם בתלמוד מובאת דעת מיעוט של רבי יוחנן בן נורי הסובר שאורז הוא דגן, אך דבריו לא התקבלו להלכה "ולית דחייש להא דרבי יוחנן[2]"

מקור מנהג איסור הקטניות בתקופת הראשונים באשכנז, המקור הראשון לאיסור נמצא בדרשה לפסח של רבי אלעזר מוורמס (סוף המאה ה-12), ושם המנהג כבר מצוין כמנהג הרווח.[4]

המקור הבא המזכיר את המנהג הוא הגהות רבנו פרץ לספר מצוות קטן לרבי יצחק מקורביל, בן המאה ה-13:

ועל הקטניות... וכיוצא בהם, רבותינו נוהגים בהם איסור שלא לאוכלם בפסח כלל... וגדולים נוהגים בהם היתר, ומורי רבינו יחיאל היה נוהג לאכול בפסח פול הלבן שקורין פווי"ש, וגם היה אומר כן בשם גדולים, ומביא ראיה דאפילו  באורז דחשיב ליה רבי יוחנן בן נורי מין דגן לגבי חימוץ קאמר תלמודא: 'לית דחש לה להא דרבי יוחנן'. מיהו קשה הדבר מאוד להתיר דבר שנוהגין בו העולם איסור מימי חכמים הקדמונים... ולכך נראה לקיים המנהג ולאסור כל קטנית בפסח ולא מחמת חימוץ... אלא מטעם גזירה הוא דכיון דקטנית מעשה קדרה הוא, ודגן נמי מעשה קדרה הוא... אי הוי שרינן קטנית אולי אתי לאחלופי ולהתיר דייסא... וגם יש מקומות שרגילים לעשות מהם פת כמו מחמשת  המינים, ולכך אתי לאחלופי לאותן שאינם בני תורה.

— סמ"ק סימן רכ"ב

מדברי הסמ"ק ניתן להסיק כי כבר בזמנו איסור קטניות נהג בהיקף מסוים. הוא מסביר כי סיבת האיסור היא מפאת הדמיון בין קטניות למיני דגן והחשש שאנשים עלולים להתבלבל ביניהם.

אזכור מוקדם נוסף לאיסור נמצא בדברי רבינו ירוחם (1290–1350 לערך), שדחה איסור זה:[5]

אותם שנהגו שלא לאכול אורז ומיני קטניות מבושל בפסח - מנהג שטות הוא, זולתי אם הם עושין להחמיר על עצמן, ולא ידעתי למה

גם בספר ארבעה טורים[6] נדחה מנהג זה: "יש אוסרים לאכול אורז וכל מיני קטניות בתבשיל לפי שמיני חיטין מתערבין בהן, וחומרא יתירה היא זו ולא נהגו כן". בפירוש הבית יוסף על ספר הטורים כתב על כך: "ולית דחש לדברים הללו זולת האשכנזים". בדברים אלו מוזכר טעם חדש  לאיסור זה, חשש תערובת של מיני דגן וקטניות.

המקור העיקרי למנהגי אשכנז הוא המהרי"ל, ובספרו מנהגי מהרי"ל[7] הוא מצדיק בתוקף את מנהג איסור הקטניות: "קטניות כל מיניהן אמר מהר"ש דגזרינן שלא לבשלן בפסח אף על פי שלא מחמיצין כי אם ה' מינים... ואל יאמר אדם כיון שאין איסור מדאורייתא אין לחוש, דכל דגזרו רבנן, העובר עליו חייב מיתה ועובר על לא תסור מן הדבר אשר יורוך".

בימינו מקובל מנהג איסור זה אצל כל יוצאי יהדות אשכנז.

או גם לגבי שאר הקיטניות?

אני די בטוח שמדובר על אורז בדווקא, וזו ע''פ שיטת ריב"נ שמוזכרת בגמרא. תקן אותי אם אני טועה.

למה חלק מהספרדים לא אוכלים חלב ודגים
למה מרוקאים(מה שידוע לי) לא אועלים חומוס ואורז בפסח
למה ספרדים קמים לסליחות חודש שלם
למה אשכנזים מחכים רק 3 שעות בין בשר לחלב
למה החלו את "חרם דרבנו גרשום" גם על הספרדים [ למרות שהוא היה לאלף שנה והספרדים לא קיבלו אותו]
למה אשכנזים מחזיקים בהגדרת "בחזקת בשרי"

כי זה מנהגים

יש הבדל?

והנה לפנינו האשכנזי כתום הזקן שהובא אלינו מפולין הרחוקה בטקס שריפת אוכל

והלוואי שיתעוררו מחשבות

אם הוא סיים את התיכונית לפני 7-8 שנים ולא כל כלך שמר על קשרים משם, יכול להיות שזו התדלדלות טבעית של חברויות מהתיכון.

היינו פעם בחתונה של חבר של בעלי, ובעלי הרגיש צורך מיוחד שנבוא למרות שזה היה באיזה כרם נידח על איזו גבעה, כי הבחור הזה לא מאוד חברותי במיוחד וצריך לשמח. בסוף היו חוץ ממנו עוד 2 חברים, ושלושתם היו היחידים שרקדו לחתן. לכלה היו בערך 4-5 חברות. אחרי החופה בשעה 9 וחצי בערך הם עוד לא יצאו מהחדר ייחוד, ובעלי ממש התלבט כי הוא הרגיש שהוא חייב לשמח בריקודים, אבל הטרמפ שלנו (הרב שקידש בחופה) רצה לצאת, וידענו שיש לנו נסיעה של שעתיים וחצי לפחות, ושום טרמפ אחר כי אנחנו לא מכירים אף אחד שם, ומתוך אולי 50 האנשים שהיו שם חצי כבר יצאו. בסוף נסענו עם הרב.

זה כנראה אחד האירועים הכי מוזרים שהייתי בהם, ובאמת הרגיש מאוד לא נעים שלא היו חברים.

סיימנו תיכון לפני 3 שנים

ואני יודע שהוא שמר על קשר עם כמה מהקרובים אליו ואפילו הציע להם שידוכים

אני הייתי אחראי על ההרשמה פרסמתי בקבוצה של הכיתה שלחתי לקרובים שלו תזכורות ונאדה אפחד לא בא או אפילו נרשם

וגם, למה מכנים את מה שזה לא יהיה, כך.

אבל אני לא דוגמא...

עוגייה (אינטרנט) – ויקיפדיה

עוגיות זה משמין (את בקשת ה http)

ונועד להיות כזה.

אני לא מסוגל להיות בהם. הרעש הורג אותי.

אבל כשאני צריכה כמה דברים מכמה חנויות אז זה המקום המתאים. פשוט להיות ממוקדת, להגדיר מראש מה אני צריכה

נתתי את ההקבלה כי יש על הקניון פרק של חיות כיס אאלט. וזה אחד המאפיינים שהם מונים שם

אני מבין שלאנשים נוירו-טיפיקלים המקום הזה הוא מקום בילוי.

אצלנו באמת יש חנות לבעלי חיים, עם בעלי חיים מקסימים וזה משמח להיכנס לשם,

לדבר עם התוכונים , להנות מהארנבות הגמדיות הפרוותיות והרכות, מהאוגרים הסיביריים

הרצים כמטורפים על הגלגלת....

ואאלט זה "אם אני לא טועה".

התכוונתי לומר שבפודקאסט חיות כיס יש פרק על קניונים ועל המחשבה שעומדת מאחוריהם, אם אני לא טועה במה שאני זוכרת.

סביב life style, סטיילינג, אופנה, שופינג, טיפוח

מנשים מצפים יותר

ומכאן הקניון כמודל אופנה וסטייל וכמקום שבו "הופכים" אישה להיות "אישה לפי הציפיות" עם כל מה שפ.א כתב

אני מבין בין המילים שאת לא בדיוק מנסה להיצמד אליהן.

(גם אני לא, בצד הגברי של העניין).

מה יש באינטרנט שגורם לך לשרוף זמן ?

(אלא אם כן התכוונת אינסטגרם טיקטוק וכזה ואזיותר מובן)

– המוח האנושי לא אוהב להתמקד כל־כך במשהו אחד לאורך זמן רב. זה מאוד קשה לשבת במשך כמה שעות ולהתעסק במשהו רצוף כמו ציור או כתיבה, למי שלא רגיל לזה. באינטרנט יש הרבה גירויים קצרים והמוח שלנו מת על זה (זפזופ בין אתרים, חדשות).

פעם הייתי אוהב לשחק במשחק מחשב מסוים אבל זה היה קשה לשבת עליו הרבה זמן בלי הפסקות של דברים אחרים (כמו קריאת מאמר).

– אני חושב שהאור במסך מרגיע/ממכר. המחשב/אינטרנט/UI בנוי בצורה מאוד מאוד כיפית ונוחה לעין והמוח די נרגע מזה.

– אתה תמיד יכול לעבור לטלפון בלי דפדפן או למחוק את הדפדפן מהטלפון שלך (אפשר לחפש מדריך), אם הבעיה שם.

להגביר שליטה ע"י

צמצום טריגרים

(לשים את הטלפון בחדר אחר/ לצאת החוצה בלי טלפון)

מציאת חלופות

(תחביבים/ לדבר עם אנשים/ לצאת לטייל)

אימון

(לשים יעד ריאלי ולהוסיף עליו כשמצליחים להשיג אותו)

אגב זה לא קשור רק לגלישה אלא לכל שליטה עצמית אחרת

(אוכל/ כעסים/ זמנים/ תקשורת תקינה/ גבולות)

כשמשפרים שליטה בנושא אחד

הוא יכול להשפיע על עוד נושאים

אחרת היו לך עיסוקים אחרים שהיו יותר חשובים לך, מעניינים אותך, התחייבת לעשות אותם כי אחרת תיפגע…

והוא קשוח בעיקר בגלל שהתוכן שיש בו הוא תוכן באיכות טובה ממש. כלומר, אני יכול לצרוך זבל (ואז לי אישית יותר קל להפסיק, רילס למינהם).

ואז מגיע איזה מישהו שאני מעריך עם סרטון שיש בו חכמה שאולי אני צריך לחיים שלי. ועוד אחד. ועוד פוסט עם טקסט מעניין, ועוד שרשור בפורום רגישים שאני מתעניין בו כי הוא באמת מקדם אותי בחיים.

והופס, עברו שעתיים.

אם אני לא אצרוך שעה ביום מדיה חברתית אני אבוד והמקצוע שלי מת ובעוד 3 שנים לא יהיה לי במה לפרנס משפחה.

אם אני נכנס לטוויטר כדי לקרוא חדשות AI כי זה מקור המידע הנכון אני נסחף לרעל של החדשות הרגילות ומבזבז עליהן את הזמן.

שעה טוויטר צריך.

שעתיים?

שלוש שעות?

ארבע?

אולי בשעה השלישית או הרביעית אני אמצא כתבה שתשנה לי את החיים (קרה במוצ"ש לפני שבועיים, עם Laguna AI)?

ובדורות קודמים, וגם היום למי שרלוונטי, יש הרבה שמבלים זמנים מאוד ממושכים בספריות וארכיונים לצרכי עבודתם.

גם בצורה הזו הרבה מהזמן "מתבזבז" עד להגעה למידע הרלוונטי.

שכחת לכבות את האור יערית, ונרדמת עם הספר ביד יערית...

ובכל זאת, ממכר פחות מאשר הדבר הויזואלי

רק לקריאה.

להגדיר זמן מסך ואז הוא יכול להגביל אותך בזמן.

אפשר גם להגדיר מצב ריכוז בשעות מסוימות שתצטרך אקטיבית ללחוץ על פסק זמן כדי להיכנס והוא יעיף אותך אחרי זמן קצוב.

תהיני בכייף משעות הפנאי שלך.

אבל אז הוא דווקא היה מפחיד קצת לילדים

ממש ממש מהלב. באמת, גרם לי לחלישות הדעת. איזו נפש, נשמה, יפה ונקייה!

ישב כמה שנים בכלא, שוחרר כמיטב המסורת של מערכת המשפט הישראלית המלאת חמלה והגנה על אלו שהרסו חיים.

מסתבר שתוך כמה שנים יחזר להסתובב עם פמליה וחסידים שוטים, בדיוק כמו מוטי אלון...

היו מחאות, דיבורים, ואז השתקה.

אולי צריך להציף את הנושא הזה שוב.

צריך לעקוב, לבדוק מה הסטטוס של הרוע הזה

מי מסוגל לחזור לכזה איש? להאמין בו?

מדובר על אנשים אינטלקטואלים... לא לבושי שחורים שנוהרים אחרי כל כת מזדמנת וכל איש אשר בשם רב יכונה, אשר כל רדיפה שבעולם וכל פיצוץ פרשייה לא תרחיק אתם ממנו אלא תוסיף ותעצים את אהבת והערכתם אליו..

איך יש עדיין אלפי חסידים לברלנד?!

אם אתה מכיר שמישהו שמתפתה לשם, תציל אותו. זהו.

שהיכולות שהביאו אותו למקומו הקודם עדיין שם. ספויילר: זה אכן דבר שלא מסובך מדי ללמוד. אבל רוב האנשים המערביים לא מאמינים בזה ואז כשזה עובד להם זה שוק חייהם.

הלואי שכל המתעללים/אנסים/פדופילים היו מקבלים יחס כזה לתמיד. יש יוצאים מהכלא וממשיכים במעלליהם וגורמים כאב וצער לעוד קורבנות.