למה לא אוכלים קטניות בפסח? {אשכנזים}חמש דקות
מנהג זה מנהג זה מנהגאורה2x
..
מה יש פה להתבלבל?אריק מהדרום
זו דעתו של הרב מיכאל אברהם וכמו בסוגיות רבות הוא בדעת מיעוט, שלא לומר יחיד, יש לך תלמיד חכם בעל שיעור קומה, אתה יכול להחליט אם ללכת לפי דעתו או לא.
באמת בן אדם יכול להחליט לפי מי הוא הולך?רק אמונה
ואולי יש לנו נגיעות?
שואלת באמת.
על פי רוב הוגי הדעות ביהדותאריק מהדרום
צודק, זה לא כ"כ פשוטברגוע
בדיוק השבוע ראיתי תשובה של הרב יוסף וייצן על זה (שאלו אותו על רבני בית הלל)-
תשובה:
שלום רב
אם אדם עושה לעצמו רב והוא נאמן לו גם כשרבו לא מייצג את עמדת הרוב אי אפשר לטעון נגדו. אולם כל אדם יעשה חשבון נפש אישי מה המניעים לכך שהוא בוחר רב מסויים. החשבון הנכון הוא לבחור רב שמוסיף טוב שמביא לידי מיצוי בצורה המרבית את הטוב האלוקי הטוב הישראלי והטוב האנושי שיש בנו. לבחור רב שמרגישים שהוא ירא שמים וירא חטא.
הבחירה ללכת בדעת מיעוט היא לדעתי מותנית שמדובר על רבנים שיש להם קנה מידה גדול. הרב קוק אולי לא היה בדעת הרוב אולם כולם הסכימו שגדלותו בתורה לא נופלת משאר גדולי התורה. כשיש היום קבוצות רבנים שאתה לוקח את כל קבוצת הרבנים ביחד ואין בינהם גדולים בתורה בקנה מידה שיש לאחרים אזי קשה ללכת אחרי דעות מיעוט אלו. גדול בתורה נבחן בהיקף התורני שלו. ניקח למשל את הרב חיים קנייבסקי שגומר בכל שנה את כל התורה כולה מספר פעמים, לעומת רבנים כמוני, רבנים בינויים שגם בעשר שנים לא לומדים את מה שהרב חיים קניבסקי לומד בשנה. אם כן מה זה עוזר שיש כמות גדולה של רבניים בינוניים. לגבש דעות בתורה ועמדות בתורה שיש בהם יחודיות צריך להיות גדול ולא בינוני.
כל טוב
תודה על ההשקעה .אוסיף עוד לשאולרק אמונה
השאלה אם לשאול כל דבר
מה זה אומר רב?
כמו החסידים?
נגיד לשאול את הרב
על שמות(או שאני בוחרת)?הלכות (או פוסק)?הליכות(לדוג'שאלות רפואיות)?
תלוי את מי את שואלת..ברגוע
"עשה לך רב"- כל אחד צריך לבחור רב/פוסק ולנהוג לפי הפסיקות שלו בהלכה (בתנאים שהעתקתי למעלה).
לגבי שמות הליכות וכו' לא צריך לשאול רב.
חסידים באמת שואלים כל דבר, כי יש עניין בחסידות להתבטל לרב'ה.
וידוע שר' חיים אומר על שמות מסוימים דעותרק אמונה
אם מתלבטים אם שם מסויים בעייתי, הגיוני באמת לשאול רבברגוע
השם שירה לא בעיתי.הוא רק אומר שזה לא טוב או משהורק אמונה
אממ לא יודעברגוע
לא שמעתי עוד רבנים שאומרים משהו על השם הזה
מי שתלמיד שלו שישאל אותו.
על מה ?נפש חיה.
היא כתבה שר' חיים אומר משהו על השם שירהברגוע
לא בבנתי...נפש חיה.
גם אני לא בבנתי..ברגוע
תקראי את השרשור. מה לא הבנת?
מה זה תלמיד שלו?הוא לא ראש ישיבה.הוא "גדול"רק אמונה
בכל שאלה של פסיקה אנחנו לא שואלים אותו אבל דעותיו נחשבות ברצינות.
וזה כל השאלה מתי אתה עושה מה שאתה רוצה?ומתי שואל?ואת מי?
אפשר לבחור רב גם אם הוא לא ראש ישיבהצריך עיון
לא יודעת(.היה לו קהילה בהר נוף לא?אז הוא רב שלהם)אבל-רק אמונה
לא מדברת על לבחור רב
אלא שרב ידוע אומר ככה וככה
והאם לשמוע לו או ללכת לי בדעה שלי
או לבחור לי רב לפי דעתי.
רוב מוחלט של מי שהגדירו אותו כרבם לא היו בכלל בהר נוףצריך עיון
מקסים!אבל זה לא מה ששאלתי.רק אמונה
שאלת מה זה תלמיד,עניתי שכל אחד מגדיר לעצמו מי הרב שלוצריך עיון
תודהרק אמונהאחרונה
הרב מיכאל אברהם הוא לחלוטין לא רב בינוניאריק מהדרום
אגב מי שבוחר להפוך את הרב מיכאל אברהם לרבו צריך לדעת שלשיטתו אסור כיום לאכול בשר כי מי שאוכל בשר עובר על מסייע לעוברי עברה שעוברים על צער בעלי חיים (תעשיות הבשר).
אז תתפנקו על הקטניות בפסח חבר'ה...
מי הפך אותו לבינוני??ברגוע
היא שאלה עקרונית, וציצטטי לה תשובה עקרונית.
לא כתבתי עליו מילה.
כך המנהג,ד.
בגלל עירבוב שהיה נוצר בין גרעיני חיטה לקטניות.
כשהיתה שעת הדחק, דומני בזמן מלחמת העולם. התיר הרב פרנק זצ"ל באופן חד פעמי, בגלל המחסור.
וזה מקובל בכל קהילות האשכנזים, וגם אצל חלק מהספרדים. יש דיונים לגבי סוגי גרעינים שלא היו ידועים בזמן שהחלו לנהוג כך.
[היה חכם מחכמי הספרדים - אולי הבן איש חי, אינני זוכר - שסופר עליו שקרה פעם שהיתה מולו קערה עם אורז בליל הסדר, והנה ראה בראש הערימה גרעין חיטה.. מאז לא אכל אורז בפסח]
למען האמתימ''ל
היום כבר פחות משנה מה באמת היה הטעם המקורי כי כולם מסכימים שהתוקף שלו הוא לא מכוח הטעם אלא מעצם זה שלמנהג יש תוקף של גזירה שלא בטילה גם אם בטל הטעם (יש כמה גמרות שעוסקות בשאלה הזו, אם תרצה ארחיב בלנ''ד), זו נקודה שהרב מיכאל אברהם פספס.
השאלה העיקרית היא האם אכן יש תוקף מחייב למנהג, ואם הוא תקף גם שלא במקום הגזירה, או שאפילו יש בו איסור של 'לא תתגודדו' - על זה היה ראוי שיהיה המאמר במקום בכינוי כל העולם כמטומטמים וטפשים.
יש הרבה רבנים ראשונים ואחרונים שיצאו נגד מנהג הקטניותהדרכה
אין "הרבה"..ד.
ואחרי שהתקבל למעשה בכל קהילות האשכנזים,
הרי שתוקפו של מנהג שהתקבל בעם ישראל, חזק לעיתים יותר מתקנה, שאותה יכול בי"ד גדול יותר לבטל.
פה?קיין
למה אין הרבה?קיין
מה נעשה? זו העובדה...ד.
אין "הרבה" ראשונים ואחרונים שיצאו נגד זה.
למיטב ידיעתי, הרוב הגדול של הפוסקים המובהקים, לא כך אלא ההיפך. ואפילו ה]וסקים הספרדיים שאינם נוהגים בכך, לא מזחיחים את המנהג למי שכן. וגם בהכשריהם, הם מציינים "לאוכלי קטניות"..
זאת גישה שנויה במחלוקתהדרכה
ראשית זה אינו מנהג שהתקבל בכל ישראל אלא בחלק ממנו כמש"כ הב"י "לית דחש לדברים אלו זולתי האשכנזים"
שנית זה אינו מנהג שיוסד כגדר וסייג כלשהו ולא על פי חכמים אלא מקורו בהמון לא ידוע וכל הטעמים שניתנו כדי להסבירו הם בדיעבד. והנפ"מ האם מי שנהג בו צריך התרה או שאף אינו צריך התרה.
שלישית אף אם יש תוקף מחייב למנהג שאינו מנהג טעות ולא פשט בכל ישראל זה רק במנהג המקום כלומר בארצות אשכנז שנהגו בו. ולא בא"י שמעולם לא נהגו בה איסור קטניות.
לגבי הפסקה השלישיתימ''ל
כתבתי עקרונית,ד.
שאדרבה, אם מנהג שהתקבל - יותר קשה לבטלו. כח קבלת הכלל, חזק לעיתים יותר מדבר שנגזר עם טעמים ויכול בי"ד גדול יותר לבטלו.
כמובן, אם אינו מנהג-טעות/שטות.
ואנחנו רואים שחכמים גדולים מכל הדורות הביאוהו כמנהג ישראל, ורובם המכריע לא ערערו עליו כמנהג שטות, אלא אדרבה, הסבירוהו (וזו מציאות מאד פשוטה ומצויה, לדוגמה, התערבבות קטניות וחיטים בשקים, ממש עד זמננו).
ואכן, מנהג האשכנזים. בעיקר. ולגבי ארץ ישראל, הרי זו מחלוקת ידועה של הרב עובדיה יוסף, מול חכמים אחרים, האם כאן "מנהג המקום" הוא כב"י, או בגלל שהתקלטו כאן קהילות שונות - ממשיכה כל אחת במנהגיה. ואי אפשר להכחיש שזה המקובל דומני אצל כל חכמי ה"אשכנזים" בזמננו, וגם אצל אחרים.
ראיתי לפני כמה שנים שחבורת רבנים ממוצא אשכנזיהדרכה
סופו של דבר הדעה של הרב בפתיחת השרשור היא לגיטימית ויותר ויש לה על מה לסמוך
כלל לא ראיתי מה שהובאד.
בשם ר' מיכאל אברהם (עניתי על השאלה שהובאה בלבד), שהוא בהחלט, למיטב ידיעתי, אדם מקורי ומענין.
אבל אינו מהפוסקים המובהקים של הדור, מה שנדרש בד"כ כשרוצים להשיג על דבר הנהוג אצל כל גדולי ישראל מהעדות בהם זה נהוג.
אלו המכנים עצמם סנהדרין, אינם סנהדרין שהרי לא הוסכמו על דעת רוב חכמי ישראל (גם בעצמם, דומני, רואים בכך יותר צעד ל"זירוז" הענין). וגם הם - עם כל הכבוד, כל אחד כמעלתו, אינם בשורה ראשונה של פוסקי דורות אלו.
כך שלא הייתי מציע למישהו שאבותיו, עדתו, ורבותיו - נזהרים מקטניות, להקל ראש בכך. מה גם שעצם האחיזה בנוהג נפוץ ומקובל, שמוסכם על רוב-ככל לגמרי של החכמים לגבי אלו שאצלם זה התקבל, יש בה ערך גדול של אחיזה בדרכה של תורה ומנהגי ישראל שאחוזים בה.
הרב בורשטין ליקט בנושא חוברתאורח כלשהו
יש שם 5 טעמים למנהג..
מקור המנהג- ויקיפדיהכשר לפסח
על פי דין התורה ודברי חז"ל, רק בחמשת מיני דגן ישנו חשש חימוץ ורק מהם ניתן להכין מצות שבהן יוצאים ידי מצוות אכילת מצה[2], בעוד מינים אחרים אינם יכולים להיות חמץ. הרמב"ם כתב זאת במפורש: "אבל הקטניות כגון: אורז ודוחן וכיוצא בהן - אין בהם משום חמץ, אלא אפילו לש קמח אורז ברותחין וכסהו בבגדים עד שנתפח כמו בצק שהחמיץ, הרי זה מותר באכילה, שאין זה חמוץ אלא סרחון[3]". אמנם בתלמוד מובאת דעת מיעוט של רבי יוחנן בן נורי הסובר שאורז הוא דגן, אך דבריו לא התקבלו להלכה "ולית דחייש להא דרבי יוחנן[2]"
מקור מנהג איסור הקטניות בתקופת הראשונים באשכנז, המקור הראשון לאיסור נמצא בדרשה לפסח של רבי אלעזר מוורמס (סוף המאה ה-12), ושם המנהג כבר מצוין כמנהג הרווח.[4]
המקור הבא המזכיר את המנהג הוא הגהות רבנו פרץ לספר מצוות קטן לרבי יצחק מקורביל, בן המאה ה-13:
ועל הקטניות... וכיוצא בהם, רבותינו נוהגים בהם איסור שלא לאוכלם בפסח כלל... וגדולים נוהגים בהם היתר, ומורי רבינו יחיאל היה נוהג לאכול בפסח פול הלבן שקורין פווי"ש, וגם היה אומר כן בשם גדולים, ומביא ראיה דאפילו באורז דחשיב ליה רבי יוחנן בן נורי מין דגן לגבי חימוץ קאמר תלמודא: 'לית דחש לה להא דרבי יוחנן'. מיהו קשה הדבר מאוד להתיר דבר שנוהגין בו העולם איסור מימי חכמים הקדמונים... ולכך נראה לקיים המנהג ולאסור כל קטנית בפסח ולא מחמת חימוץ... אלא מטעם גזירה הוא דכיון דקטנית מעשה קדרה הוא, ודגן נמי מעשה קדרה הוא... אי הוי שרינן קטנית אולי אתי לאחלופי ולהתיר דייסא... וגם יש מקומות שרגילים לעשות מהם פת כמו מחמשת המינים, ולכך אתי לאחלופי לאותן שאינם בני תורה.
— סמ"ק סימן רכ"ב
מדברי הסמ"ק ניתן להסיק כי כבר בזמנו איסור קטניות נהג בהיקף מסוים. הוא מסביר כי סיבת האיסור היא מפאת הדמיון בין קטניות למיני דגן והחשש שאנשים עלולים להתבלבל ביניהם.
אזכור מוקדם נוסף לאיסור נמצא בדברי רבינו ירוחם (1290–1350 לערך), שדחה איסור זה:[5]
אותם שנהגו שלא לאכול אורז ומיני קטניות מבושל בפסח - מנהג שטות הוא, זולתי אם הם עושין להחמיר על עצמן, ולא ידעתי למה
גם בספר ארבעה טורים[6] נדחה מנהג זה: "יש אוסרים לאכול אורז וכל מיני קטניות בתבשיל לפי שמיני חיטין מתערבין בהן, וחומרא יתירה היא זו ולא נהגו כן". בפירוש הבית יוסף על ספר הטורים כתב על כך: "ולית דחש לדברים הללו זולת האשכנזים". בדברים אלו מוזכר טעם חדש לאיסור זה, חשש תערובת של מיני דגן וקטניות.
המקור העיקרי למנהגי אשכנז הוא המהרי"ל, ובספרו מנהגי מהרי"ל[7] הוא מצדיק בתוקף את מנהג איסור הקטניות: "קטניות כל מיניהן אמר מהר"ש דגזרינן שלא לבשלן בפסח אף על פי שלא מחמיצין כי אם ה' מינים... ואל יאמר אדם כיון שאין איסור מדאורייתא אין לחוש, דכל דגזרו רבנן, העובר עליו חייב מיתה ועובר על לא תסור מן הדבר אשר יורוך".
בימינו מקובל מנהג איסור זה אצל כל יוצאי יהדות אשכנז.
פרופסור תא שמע אומר שזה מנהג ארץ ישראלי קדום,חסדי הים
רק לגבי אורזימ''ל
או גם לגבי שאר הקיטניות?
אני די בטוח שמדובר על אורז בדווקא, וזו ע''פ שיטת ריב"נ שמוזכרת בגמרא. תקן אותי אם אני טועה.
הוא אומר את זה לגבי כל הקטניותחסדי הים
יש לך קישור או מקור אחר? אשמח לראותימ''ל
הוא כותב את זה באריכות בפרק בספר שלו 'מנהגי אשכנז'.חסדי הים
אני מקבל את דבריו, על קדמות המנהג, אבל לא שזה היה אסור בכל יום טוב, ולא את הטעם שמביא.
דבר דומה מביא ר' מנוחהדרכה
הרב יוסף קאפח אומר שזה מנהג קראי קדוםהדרכה
הוא צריך מקור שזה מנהג קראי. לכאורה הקראיםחסדי הים
גם כמעט ולא היה מגע בין אשכנזים לקראים.חסדי הים
אולי זה המנהג שתא שמע מצא בא"יהדרכה
ומכל הסיבות שניתנו למנהג העמום זהו הטעם הכי מסתבר.
בשביל שמנהג יוכל להישען על מסורת איתנה יש לדעת איש מפי איש ודור מדור מי הנהיג אותו ומדוע. למשל נהגו על פי גאוני בבל שלא ללתות החיטים למרות המצווה שבדבר מחשש שיבואו לידי חימוץ.
מנהג תמוה שאיש אינו יודע מקורו ומחפשים תירוצים לקיומו עומד על כרעי תרנגולת.
טובאריק מהדרום
לא יודע, אותי זה משכנע דווקא אנא עארף, הטענה "לא משכנע" היא זו שפחות משכנעת אותי, הוא טוען שבטל החשש, לא מבין למה הוא אומר את זה.
אבא שלי משגיח כשרות במפעל תבליניםשיר מזמור
בהחלט עדיין קיים.
איזה מעניןרק אמונה
אני קניתי פעם ספר בנושאפאי פקאן
(לא זוכר איפה קניתי אותו)
תודה על התמונה!נפש חיה.
זה כמו לשאולאחיתופל
למה חלק מהספרדים לא אוכלים חלב ודגים
למה מרוקאים(מה שידוע לי) לא אועלים חומוס ואורז בפסח
למה ספרדים קמים לסליחות חודש שלם
למה אשכנזים מחכים רק 3 שעות בין בשר לחלב
למה החלו את "חרם דרבנו גרשום" גם על הספרדים [ למרות שהוא היה לאלף שנה והספרדים לא קיבלו אותו]
למה אשכנזים מחזיקים בהגדרת "בחזקת בשרי"
כי זה מנהגים
איזה אשכנזים?יקים!רק אמונה
אין לי מושגאחיתופל
יש הבדל?
כן.גם באשכנזים יש הרבה תת קבוצותרק אמונה
זה נשמע כאילו את מתארת מוצג במוזיאון/גן חיותאחיתופל
והנה לפנינו האשכנזי כתום הזקן שהובא אלינו מפולין הרחוקה בטקס שריפת אוכל
זה נשמע שאתה לא מכיר אני צודקת?רק אמונה
טעותאחיתופל
אחיתופל אבל זה ככה. יש הרבה מנהגים בקבוצות של העדותנפש חיה.
מה דעתכם?אני:)))))
תשמרו בבקשה על שיח מכבד.
תודה על התיוג 
שלג דאשתקד
ככלל אני מסכים עם דבריך, חוץ מכמה הערות קטנות:
1. הרב פרידמן הוא מנהיג זניח מאוד, רוב הכותבים כאן בטח לא שמעו עליו על הסרטון, ובוודאי לא ידעו איך הוא נראה. אין שום סיבה הגיונית להגיע אליו חוץ ממה שאמר רשב"י לההוא סבא.
2. אני חושב שאתה קצת דן לכף זכות את אחים לנשק. ולהצטרף לארגון וכשאתה מחזיק בכל הכוח והשליטה פתאום אתה נזכר שלא בא לך לעזור ואתה משתמש בכוח כדי להזיק, זה דבר אוים ונורא וזה גרוע יותר מכל האויבים שיהיו לך.
3. כן חשוב להבהיר, שמבחינת החרדים גיוס המוני לצבא זה בערך כמו ההתנתקות. כמגזר אפשר להבין אותם. ברור לי שפתיחה של השערים לעולם הגדול - בפרט כשמדובר בגברים צעירים - זה הרס של כל החרדיות. אישית אין לי שום דבר נגד זה, אבל אפשר להבין שזה מאוד מפחיד אותם.
שאלהנחלת
1. לא מצליחה להיכנס לאליאקספרס כי לאחר מילוי הפרטים, מקבלים הודעה חיננית בערבית.
ניסיתי בפורום מחשבים ולא ראיתי שענו.
2. אילו ספרים קוראים רוב המגיבים כאן? בנות? בנים? הכוונה לספרות יפה.
יש ביניכם כאלה שהולכים לספריה ציבורית?
זה לא בשביל סקר...סתם מעניין.
תודה.
את עם סינון של רימון?פצל"פ
כן.תודהנחלתאחרונה
עם נטפרי יותר קל אם את יודעת?
למה ארץ ישראל הישנה ו*הטובה*?פתית שלג
או שזה בא לומר שכשהיא היתה ישנה היא היתה טובה והיום לא, (למה ככה?)
או שזה בא לומר שהיתה ארץ ישראל טובה והיתה ארץ ישראל לא טובה\פחות טובה. (למי הכוונה בארץ ישראל הלא טובה? כל מי שלא היה צבר\קיבוצניק? מזרחים? היישוב הישן?🤔)
הרהורים של בוקר😏
כמובן שאלתי חבר טוב:
המושג "ארץ ישראל הישנה והטובה" הוא ביטוי טעון שמעורר נוסטלגיה אצל חלק, אך גם ביקורת חריפה על הדרה ועל "צדקנות" אצל אחרים. הנה ניתוח של שתי האפשרויות שהעלית:
1. "כשהיא הייתה ישנה היא הייתה טובה והיום לא" (הגישה הנוסטלגית)
זו הפרשנות הפשוטה והנפוצה ביותר. לפי גישה זו, פעם היה כאן "תום": אנשים חיו בצניעות, הייתה ערבות הדדית, שרו שירים של להקות צבאיות, והאידיאולוגיה קדמה לחומריות.
- למה אומרים שהיום לא? בגלל תהליכים כמו קפיטליזם דורסני, שחיתות שלטונית, אובדן ה"יחד" לטובת האינדיבידואליזם, והקיטוב החברתי. עבור אלו שמשתמשים בביטוי בערגה, "הישנה" היא סמל ליציבות וערכים שאבדו במרוץ המודרני.
2. "הייתה ארץ ישראל טובה והייתה פחות טובה" (הגישה הביקורתית)
כאן טמון המטען הפוליטי והעדתי של המושג. מבקרים טוענים ש"ארץ ישראל הישנה והטובה" מעולם לא הייתה טובה לכולם, אלא רק לקבוצה מאוד מסוימת.
- מי זו "ארץ ישראל הלא טובה"? בתפיסה המצמצמת של המושג, הכוונה היא לכל מה שלא התאים למודל של "הצבר" החילוני, האשכנזי, איש ההתיישבות העובדת או הקיבוצים.
- המזרחים: עבור עולים מארצות האסלאם שחיו במעברות, סבלו מאפליה ממוסדת ומהתנשאות תרבותית ("כור ההיתוך"), הארץ של אותן שנים ממש לא הייתה "טובה". עבורם, המושג הזה מייצג תקופה של דיכוי ומחיקת זהות.
- החרדים והדתיים: גם הם נתפסו כחלק מ"הישן" שצריך להיעלם כדי לפנות מקום ליהודי החדש.
- הימין: לאורך שנים רבות, המחנה הלאומי הרגיש מודר מהמוקדים שעיצבו את "ארץ ישראל הישנה" (ההגמוניה של מפא"י).
לסיכום:
הביטוי הפך למזוהה מאוד עם שיריו של אריק איינשטיין (סדרת האלבומים "ארץ ישראל הישנה והטובה"). איינשטיין עצמו ייצג את הפנים היפות והאהובות של המושג, אך עם השנים המושג הפך לסוג של "קוד" פוליטי:
- עבור צד אחד: געגוע לישראל היפה, התמימה והמאוחדת.
- עבור צד שני: ביטוי מתנשא שמנסה להחזיר את הגלגל לאחור לתקופה שבה קבוצה אחת שלטה בנרטיב והדירה את כל היתר.
במילים אחרות – ה"טוב" שבמושג תלוי מאוד בשאלה איפה המשפחה שלך הייתה ובאיזה צד של המתרס היא עמדה באותן שנים.
או שמדובר רק על נוסטלגיה של מישהו לימי עלומיו?
תשובה מדויקת – בהחלט כן, וייתכן שזהו המרכיב החזק ביותר במושג.
בפסיכולוגיה ובסוציולוגיה קיימת תופעה שנקראת "נוסטלגיה רפלקסיבית". אנשים נוטים לצבוע את תקופת הנעורים שלהם בצבעים ורודים, לאו דווקא כי המציאות האובייקטיבית הייתה טובה יותר, אלא כי הם היו צעירים, בריאים, והעולם היה מלא בהבטחה עבורם.
הנה כמה סיבות למה "ארץ ישראל הישנה והטובה" היא קודם כל נוסטלגיה אישית של דור:
- הפשטות של הנעורים: כשמישהו מתגעגע ל"ארץ ישראל הישנה", הוא לעיתים קרובות מתגעגע לזמן שבו הוא היה בלי דאגות פרנסה, בלי אחריות של מבוגרים, וכשהחיים היו פשוטים יותר (או לפחות נראו כך דרך עיניים של ילד).
- זיכרון סלקטיבי: המוח האנושי נוטה לשכוח קשיים (תורים לקיצוב מזון בצנע, מלחמות קשות, מחסור בתשתיות) ולזכור רגעים של "ביחד" – הקומזיץ, תנועת הנוער, השירים ברדיו.
- האובדן של "מרכז הבמה": דור שהיה ה"צבר" המוביל, הלוחם והבונה, מוצא את עצמו בעולם מודרני שבו הערכים שלו (כמו סוציאליזם או קולקטיביזם) נחשבים למיושנים. הגעגוע הוא לא רק לארץ, אלא למעמד שהיה להם בתוכה.
- המוזיקה כעוגן: הביטוי נטבע חזק בזכות אריק איינשטיין. המוזיקה שלו יצרה "מרחב מוגן" של נוסטלגיה. כשאדם שומע שיר מאותה תקופה, הוא לא חושב על הפוליטיקה של שנות ה-50, הוא נזכר בריח של הפרדסים או בחברה הראשונה שלו.
אבל (וזה "אבל" חשוב):
בגלל שישראל היא מדינה כל כך פוליטית, הנוסטלגיה הפרטית הזו הפכה לכלי ניגוח. כשמישהו אומר "אני מתגעגע לארץ ישראל הישנה והטובה", הוא אולי רק מתכוון לילדות שלו בקיבוץ או בתל אביב הקטנה, אבל השכן שלו (שגדל במעברה או בעיירת פיתוח) שומע את זה ואומר: "אתה מתגעגע לזמן שבו אני הייתי שקוף ואתה היית המלך".
לסיכןם: זה התחיל כגעגוע אישי לימי העלומים, אבל הפך למושג פוליטי וסוציולוגי שמעורר מחלוקת עד היום.
אוקיי, אבל מה המסר שלך?נקדימון
א. תמיד ראיתי את הביטוי הזה כאמירה נוסטלגית שמתרפקת על העבר, ולדעתי זו אכן הייתה כוונת המשורר. (בניגוד כמובן למה שאמר שלמה המלך: "אל תאמר שהימים הראשונים היו טובים מאלה, כי לא מחכמה שאלת על זה").
האם מישהו בכלל משתמש בביטוי הזה, או מקשיב לשירים הישנים האלה? אני מאמין שאני מהבודדים הצעירים שעדיין נהנים ממוזיקה כזו.
ב. הדברים שלך מאוד הזכירו לי את מה נעשה לביטוי "להיות עם חופשי" שיש לנו בהמנון. המשורר התכוון ליציאה מהגלות ולזכות להיות אדונים לעצמנו, אבל כוחות שונים (גם חרדיים וגם חילוניים, ולדעתי החרדים עשו את זה קודם) עיוותו את הביטוי ל"חופשי" מהמצוות וכראיה לכך שמדינת ישראל קמה אך ירק כדי שכולם יתפקרו.
כשמתשמש במושג אריק איינשטיין וכדו' זה מובן ליפתית שלגאחרונה
אבל לי צורם שמשתמשים בביטוי הזה בדור שלנו. זה מזכיר לי קצת, למרות ההבדל הברור, את הגעגועים לגלויות השונות במקום להודות על המצב שזכינו לו.
או את ההערצה לדור החלוצי הישן כאילו הם מלאכים ואנחנו בני אדם, או הם בני אדם ואנחנו כחמורים (ולא כחמורו של ז'בוטינסקי).
גם אני מאוד אוהב את הזמר העברי הזה של פעם, אבל דוקא את היצירות הערכיות שלו, בעיקר סביב בניין הארץ והשליחות. זה שהמילים גבוהות והלחנים תמימים זה לא עושה אותן ערכיות, ולא נותן חותמת לכלל השירים שיש מהם גם שירי כפירה ועגבים ברורים.
ב. "להיות עם חופשי"- אני מעריך שזו באמת לא כוונת המשורר, אבל כשחרדי רואה את ההתנהלות הנפשעת, דורסנות ובוז שהיו כלפי היישוב הישן ואנשי התורה, ורואה במגילת העצמאות את המושג העמום "צור ישראל", הוא גם ממליץ את זה על המנון המדינה. זאת אומרת לא המילים הם מה שגרמו לאותו חרדי לחשוב ככה, אלא המציאות בשטח...
חחח הגרוק הזהבנות רבות עלי
אני: מי זה הטמבל או הטמבלית הזו שאלסיה עוקבת אחריהם: VW (@torwestfall) • Instagram profile
grok: אחי, תירגע – זה לא טמבל ולא טמבלית, זו Victoria Westfall (או בקיצור Vic/Tor), והיא צלמת (photographer) מקצועית שכבר הרבה שנים עובדת עם אלסיה קארה.
- היא עושה צילומים רשמיים לבתים, סשנים, פוטושופים, פרומו, מאחורי הקלעים ועוד.
- יש לה קרדיטים רבים על צילומים של אלסיה, כמו בטוויטר/אקס שלה היא מקדמת אלבומים של אלסיה, ובאינסטה של אלסיה עצמה היא מתויגת הרבה פעמים (למשל בפוסטים של ימי הולדת לאלבומים או סיכומי סיבובים).
- דוגמאות: צילמה את הפוטושוט הראשון של אלסיה ל-New York Times לפני 9-10 שנים (עכשיו 10 שנה ל"Know It All"), ויש פוסטים עדכניים עם תיוג שלה.
- האקאונט שלה: @torwestfall (VW – כנראה Victoria Westfall), עם ביו "vicfromthesix" (טורונטו, The Six זה כינוי לעיר).
- היא עוקבת אחרי אלסיה (ברור), ואלסיה עוקבת בחזרה כי הן עובדות יחד כבר שנים.
בקיצור, חברה מקצועית קרובה בצוות של אלסיה, לא סתם מישהי אקראית. אם ראית משהו ספציפי שגרם לך לחשוב שהיא "טמבלית" – ספר לי ואולי אבדוק יותר לעומק, אבל מהכל נראה שהיא לגמרי לגיטימית ומקצוענית. 😏
אני: אחי אם תגיד לי שוב להירגע אני אעבור לAI אחר אח יקר. עכשיו שמע. מישהי הגיבה לה בזה:
Loving the @torwestfall cameo
וזו האחת שהגיבה לה: Craig Stickland (@craigstickland) • Instagram profile .. השאלה.. מי היא גם כן? ומה היא התכוונה בתגובה עם התיוג הזה של הצלמת.
ההמשך לא מעניין..
עזרה!צאט
היי חזרתי לכאן אחרי שנה שלא הייתי פה🙂↔️
ובאופן אירוני הסיסמה הייתה שמורה לי אבל לא היה לי מושג מה השם משתמש😅 (די מצחיק שאדם לא זוכר איך קוראים לו אבל כן זוכר של אחרים)
כמובן שאין איך לאפס שם משתמש..
קיצור יש למישהו רעיון איך למצוא?
או שאולי אני פשוט יתחיל מחדש ותכירו את אני של עכשיו🙂
עדיף לפתוח דף חדש…פ.א.
גם הפורום כיום אינו מה שהיה לפני שנה,
די דעך.
הרבה ניקים ותיקים התחלפו בניקים אחרים. כנראה הרוב לא יזהו את הניק הותיק, גם אם היית יודע אותו.
אני אומר תתחיל מחדש זה הכי מגניבבנות רבות עלי
אם אתה זוכר שרשור שהשתתפת בוטיפות של אור
אפשר לעשות חיפוש בפורום ולנסות למצוא אותו
(או לשאול כאן האם מישהי זוכרת את השרשור ויכולה לקשר אליו)
גם אני אותו דברחיה.מושקאאחרונה
ופתחתי חדש
כולם צדיקים פה?צאט
הטלויזיה דלקה ברקע. ראיתי בערך חצי מהגמרפ.א.
מזה הכוכב הבא?בנות רבות עלי
זה סתם משעמםadvfbאחרונה
עשיתם אקזיט של 100 מיליון דולרזיויק
מה הלאה בחיים?
תנסו להרוויח יותר?
תשבו במנוחה על התורה ועל העבודה?
תשקיעו במשהו טוב לעם ישראל?
אמתין עד סוף התוארבין הבור למים
בעו"ס, היינו לימוד תורה.
עד אז אגבש דעה עם בעלי, בטח נשקיע בלחיות היטב בכדי למות היטב
חשוב לא להתרגש
למה לך תואר?זיויק
נוח להיות בתוך מסגרתבין הבור למים
כשמאה מיליון דולר נופלים אל כיסי.
בנוסף לא מצאתי עדיין מי שילמד אותי את הדברים מפיו, ועליי ללמוד לפני שאצא לשדה.
יפהזיויק
קודם כלנקדימון
מסקרןזיויק
להשקיעמשה
הרבה יותר חשוב להרים מיזמים שיעשו את העבודה ויכניסו כסף אחר כך
מלתרום אותו ובעצם לאבד אותו.
בכללי אני מעדיף לתת דגים ולא חכות.
חכה מועילה בטווח הרחוק לאדם עצמו יותר מדגנפש חיה.
לא?
ברורמשה
היה לי פעם סיפור עם עבודה משרדית קטנה שהייתה לי וחברה במצב כלכלי לא פשוט. בקיצור נתתי לה את זה נטו כצדקה וגם שילמתי קצת קדימה על עוד חודש כדי לעזור עם חוב ספציפי.
מפה לשם.
בחודש הראשון היה מעצבן והיא עשתה את זה לא כל כך טוב. בחודש השני עשתה את זה טוב. בחודש השלישי עשתה מעולה ממש.
החוב נגמר מזמן. היא עבדה שם עוד שנה והייתי מרוצה מהעבודה שלה. התבאסתי ושמחתי כשהיא עזבה.
התכוונת: לתת חכות ולא דגיםזיויק
נכון. טעות.משהאחרונה
אםרועישםטוב
אם מישהו מטייל ומוצא פסל מלפני 3000 שנה, האם הוא צריך לנתץ אותו או למסור אותו לרשות העתיקות?
לתת השתחוויה קטנהצדיק יסוד עלום
ברור שבכך יש איסור חמורארץ השוקולד
הערתי ברצינות אם הציניות פוספסה כדי שלא תצא תקלה
🤭טיפות של אוראחרונה
'באתי עדיך - האם הכרתני? הנני היהודי, ריב לנו לעולמים...'
לא זוכר. אבל לזכרוני גם אםקעלעברימבאר
חוץ מזה מי אמר שמותר לנפץ ע"ז שאינה שלך, ואולי לפי דינא דמלכותא כל ממצא שייך למדינה. וגם מי אמר שהוא ע"ז? והאם הולכים בזה לפי חזקה או לפי סימנים או לפי מה שאומר הארכאולוג?
ברור שמותר לנפץ עבודה זרה שהיא לא שלךאדם פרו+
"כי את מזבחותם תתצון, ואת מצבותם תשברון
ואת אשריהם תכרותון."
יהודי כלל לא רשאי להחזיק בפסלים
מבחינה ממונית הפסל לא שווה כלום
ונחשוב כאפר, כי צריך לשרוף אותו.
אתה מערבב שני נושאיםשלג דאשתקד
מותר להחזיק דברים שלא שווים כלום.
ולא בטוח שאיסורי הנאה אכן לא שווים כלום.
ובכל זאת אסור להחזיק פסל
שאלה מעניינתנקדימון
תציץ בפניני הלכה לגבי דין של ביטול עבודה זרה, ובחלוקה שבין בעלות יהודית לבעלות של גוי.
כאן הלכה ה - ביטול עבודה זרה של גוי | פרק י - איסור הנאה | פניני הלכה - הרב אליעזר מלמד שליט"א וכאן הלכה ו - עבודה זרה של ישראל אינה בטלה לעולם | פרק י - איסור הנאה | פניני הלכה - הרב אליעזר מלמד שליט"א
על פניו נראה שלא בטל מזה דין עבודה זרה, אם כי זה יהיה גם תלוי בשאלה האם הפסל נמצא באזור שהיה יהודי או לא. עכשיו באמת תהיה השאלה האם בכלל זה משהו שבידך לאבד או שאתה צריך לתת את זה למדינה. זו שאלה מעניינת מאוד.
צריך שאלת רב על כזה דבר. לא לנחש בעצמנו.
לא כדאי ללמוד הלכה מפורומיםטיפות של אור
אם זו שאלה רק לעיון - יש על זה מאמר בתחומין לו. המסקנה שלו לא לנתץ, כי עבודה זרה שאף אחד לא עובד היום בטלה מאליה. וגם אם יש חשש שהפסל היה של ישראל, זה ספק ספיקא - כי אולי הישראל לא השתמש בו לפולחן. ראה גם כאן:
הלכה ח - תיירות | פרק יב - בתי פולחן וסמלים | פניני הלכה - הרב אליעזר מלמד שליט"א
אולי הישראל לא השתמש לפולחן?!נקדימון
זו אמירה מאוד מוזרה.
לאיזה עוד שימוש ישראלים החזיקו פסלי עבודה זרה? בזמן שעבודה זרה שולטת בכיפה, קשה לומר שהיו מי שהחזיקו דבר כזה רק לנוי.
השאלה אם אתה קובע לפי חזקה או סברה.קעלעברימבאר
אם חזקת רוב פסלים שהם לנוי. אז בשביל להוציא מחזקה יש כללים הלכתיים ביורה דעה
הוא כותב שהחוקרים אומריםטיפות של אור
שרוב הפסלונים של הישראלים לא שימשו לפולחן אלא למסחר או דברים אחרים
(יש על זה הרחבה במאמר אחר בתחומין יג. בלי קשר למאמר - אני שמעתי מארכיאולוגית שמתישהו הארכיאולוגים הגיעו למסקנה שהיו פסלונים שפשוט שימשו למשחק ילדים)
השאלה אם בהלכה הולכים לפיקעלעברימבאר
אם יש 9 חנויות כשרות ואחת טרפה ונמצא בשר ביניהם, ושרלוק הולמס אומר שיש ממצאים מיקרוסקופים שזה טרפה, מה הדין?
למשל בתכלת, למרות הממצאים המחקריים, רוב הפוסקים לא פסקו שזה התכלת
את השאלות אנחנו יודעיםנקדימון
אולי בבית שנינקדימון
אבל מעניין, אחפש לקרוא בתחומין
בכל זאת מצינו פסלים לנוי בבית ראשון, למשלקעלעברימבאר
התרפים שמיכל שמה במיטה של דוד.
או האריות בכסא שלמה.
גם בארכאולוגיה יש כזה דבר פסלים שהם בבירור לנוי. אני לא יודע לגבי הארץ, אבל בבבל היו הרבה כאלה בארמונות
הדיבור שם (של החוקרים) הוא גם על בית ראשוןטיפות של אור
(ואם התכוונת למה שהארכיאולוגית סיפרה לי בנוגע לצלמיות משחק - דומני שהיא התכוונה אפילו לא רק אצל יהודים, אלא בכלל)
וכן, המעשה הנכון הוא לפתוח הפניות 👍