התמודדות עם חמות בעיתיתאנונימי (פותח)

חמותי כנראה לוקה בבעיה נפשית

היא נחמדה ומבינה ומתחשבת

ומצד שני באה בטענות מתקשרת בשעות לא שעות 

וממש חופרת ומטרידה

ויש לה מצבים קשים של התפרצויות.

אני רועדת ממנה מאוד בעיקר בזמני הריון ואחרי לידה.

אחרי לידה

יש לה קטע שהיא מרצה קונה מתנות

ואח"כ רוצה שיגידו לה תודה (אבל לא רוצה)

לדוג' היא אומרת

את לא חייבת להלביש את הבגד שקניתי,סתם קניתי אותו.

ואז כשמלבישים איזה יופי ומספרת לכולם.

או תגידי מה לקנות לך חבל שסתם אני אקנה ולא תאהבי.וכשאני אומרת

אני מקבלת ד"ש מבעלי שיש לי דרישות(אמרה את זה אחרי שנה)

זה רק טעימה מהדברים הקלים שלה

ומהחמורים-אם לא אמרתי לה שבת שלום

היא מתקשרת לדווח עלי לאנשים שבקשר איתי.

(שמרה את המספר מפעם)

היא מפדחת אותי ברמות על

וגם את המשפחה הקרובה-

היא מביישת אצל שכנים רבנים וכל מי שאפשר בתלונה על כל פיפס.

היא נעלה את בעלי בבית בלעדי,על שעשיתי לה פרצוף חמוץ.

וכו'

הקטע שלי היא שהיא לא צפויה ומדברת מהר ואני ממש מפחדת ממנה

בעיקר כמו שכתבתי בזמנים רגישים.(אחרי לידה קודמת-כל הזמן רצתה לראות אותי ואת הנולד-וממש חפרררה-

עד כדי כח שהיתי בסיוטים שהיא חוטפת אותו)

עכשיו אני שוב לפני לידה והמצב שלה התדרדר וגם הקשר שלנו ברצפה

ואני שוב בסיוטים(.לא אמרנו לה תתאריך כי היא חפרררה פעם קודמת כל הזמן התקשרה וגם דרשה שיענו לה.פעם אחת נפגעה למה לא עונים לה והינו באמצע מוניטור והיא שמעה והלכה לספר לכולללם שאני בחדר לידה)

אין לי כח לבוא או לדבר איתה.

עכשיו גם אם אלד באמריקה היא תבוא לבקר ותעשה את עצמה נחמדה כאילו כלום לא קרה

והמתנות והסיוטים .לא יודעת אין לי כח לזה שוב.

בא לי או לא לספר לה ל הלידה

או להתחבא ממנה

או לקרוא לעוד אנשים שיהיו איתי כשתבוא

או להתיחס אליה בקרירות.

בעלי מבין אבל בכל זאת זה אמא שלו והוא רוצה לכבד אותה.

וכל הזמן אומר שלא רוצה שתהיה מנותקת מהנכדים והם צריכים סבתא.

??.

לא יודעת כבר מה לעשות עצם המחשבה עליה גורמת לי לרצות להיעלם או לא ללדת.

היא כזו משתלטת ומבלבלת,מוציאה את כל החשק מהחיים.

בעיקר הנקודה שהיא רוצה לקבל ועושה את עצמה נותנת

-נראה כאילו היא מתערבבת איתי שהיא מרגישה שהיא ילדה.

וגם שהיא מתחכמת כזה כאילו היא נורמלית וטקטית והיא מה זה לא.

הרע והטוב מתערבבים לי ואני מבולבלת.

 

עזרה והרגעות יתקבלו בברכה.

 

וואי לא פשוטאנונימי (3)
ממש אפשר להבין את מה שאת עוברת ,באמת.
את צריכה לדעתי שקודם כל תרגישי טוב עם עצמך!!
(יותר נכון חייבת).
כי כשתהיא שלמה עם עצמך זה מאוד מאוד יעזור לך.
וסה יהווה לך שקט נפשי ככל שניתן.
ופשוט לנסות ולהשתדל לא להתייחס עם כל המסביב.
דבר שני,עושה רושם מימך שעם הסבתא אין עם מי לדבר.
ואולי באמת כדאי לא לעדכן אותה בכלום ,עם כל מה שקורה איתך.
ופשוט לשרוד אותה עד כמה שאפשר.
ולגבי הזוגיות שלך צריך להכניס לראש שזה פשוט תקופה עמוסה. מבחינתך במיוחד ,וכנראה שגם מבחינת בעלך (הוא נמצא במצב גם לא נעים).
צריך המון תפילות.
ואולי תלכי לאיזה ייעוץ איך להתייחס במצב כזה,כי זה באמת מצב לא פשוט.
המון הצלחה ורק טוב שיהיה לכם.
וכמובן שמזל טוב !
וואו! חתיכת התמודדות!אישה ואמא

את גדולה מהחיים אם את מצליחה להתמודד עם כזה דבר.

נשמע איום ונורא.

אולי כדאי להתייעץ עם מומחים בשלום בית וכדו' איך מתמודדים עם כזה דבר

בלי לפגוע בבעל

אבל ממש לא נשמע שייך להמשיך בצורה כזאת

חייבים או להעמיד אותה על המקום או לנתק קשר

לא הגיוני לחיות בצורה שכ"כ פוגעת בך.

 

שיהיה בהצלחה

ובשורות טובות

תמשיכו להגיב צדיקות-אתן כ"כ עוזרותאנונימי (פותח)

כבר התחלתי ברגשות אשמה שאני צריכה לזרום איתה ולתת לה להיות סבתא

ולשחק אותה במשחק שלה,לקנות לה בחזרה מתנות.

לפי דעתי את צריכה לבקש מבעלך להעמידאני לי
אותה במקומה בעדינות להסביר לה שהיא ממליצה וגורמת נזק לרמוז לה שאם היא רוצה קשר עם הנכדים שלא לשתף זרים ואחרים במה שקורה ומתנהג בעדינות עם האשה במיוחד אחרי הלידה ככה היא תתחיל להירגע ואת מבחינתך תחייכי אליה כאילו שאת לא יודעת שבעלך העמיד אותה במקומה
אתם באים קרוב?אנונימי (4)
תיקון אתם באים קרוב אליה?אנונימי (4)
גרים ?אנונימי (4)
לא!!ברוך ד'.אבל הבי"ח יותר קרוב אליהאנונימי (פותח)


לא במקרה כזה.אנונימי (5)

במקרה כזה של התנהגות מניפולטיבית שעוברת את גבול הנורמלי, את לא צריכה לזרום עם זה.

 

לי היו יחסים דומים עם חמותי, אומנם עם דגשים אחרים, ושאלתי רב מה לעשות.

הרב שאל אותי אם מבחינתי אני עושה את המקסימום כדי לזרום ולכבד אותה. אחרי שהרב שמע ממני על היחס וההתנהלות, הוא פסק שאם בעלי לא מעוניין להעמיד במקום, מותר לי, ואפילו עדיף שיבוא ממני, לנקוט באמצעים כדי להגן על עצמי ולהבהיר איפה הגבול עובר מבחינתי.

למשל הרב פסק שאני לא הולכת אליה, ושכשהיא באה, אני לוקחת את התינוק ויוצאת מהבית, או לא יוצאת מהחדר עם התינוק. בלי לדבר, בלי לנסות להסביר.

אחרי כמה פעמים כאלה, שאחריהן התגובה שלה היתה קשה מאוד, היא הבינה את מקומה.

 

אני יכולה להגיד שהיום אנחנו מתנשקות מתוך חיבה כשנפגשות בשמחות משפחתיות, הטינה שלה עברה, והתחושות הקשות שאני חוויתי של השפלה, חרדה ודיכאון בגלל הקשר הלא תקין איתה, הן מאחורי.

 

כלה אמורה לכבד את חמותה ככל האפשר, ואפילו למתוח את הגבול בשביל זה. אבל כלה לא אמורה לתת לחמותה להתעמר בה אם התנהגות החמות עוברת את גבול הנורמה.

 

תשמרי על עצמך יקרה.

 

 

לשאול רב?אנונימי (פותח)

רב פוסק?

את יכולה להרחיב מה הוא אמר?

לא הבנתי בדיוק

וגם לך היה חרדות?

ומה הבעיה שלה?

ואיך היא פתאום התנרמלה?

בדר"כ במחלות נפש זה לא קורה

,הם מדמינים שרודפים אותם

וזה איתם ואצלם לנצח..

היה לי לחץ ממנה.אנונימי (5)

לא חרדה ודיכאון במובן הקליני.

אחרי לידות, כל פעם שהיא היתה צריכה להגיע, הייתי מקבלת דלקת בשד עם חום גבוה.

 

חמותי מסכנה, כן סובלת מהתפרצות של דכאונות קליניים כתגובה למצבים קיצוניים (כמו פטירה או פיטורין מהעבודה), אבל עיקר הבעיה שהיא סובלת ממצבי רוח ושתלטנות, ובגלל שהיא נוטה לדיכאון, כולם הולכים סביבה על קצות האצבעות וסופגים ממנה הערות ויחס מבזה.

 

אני לא הייתי היחידה שסבלה ממנה, אבל אני קיבלתי יחס משפיל במיוחד כי אני חיה בסגנון חיים שונה מאוד ממה שלתפיסתה הוא סגנון החיים הנכון.

למשל - בעלי היה אברך שנים מס' אחרי הנישואין - והיא עשתה הרבה כדי להניא אותו מללמוד ולשלוח אותו לעבוד. למשל אני עובדת מהבית, מס' שעות מועט והתינוקות איתי עד גיל גן, ובשבילה זו היתה עילה לזלזל בי לחלוטין. אני גם יותר מכילה וזורמת עם הילדים וגם פחות מסודרת..כל זה גרר עלבונות ונסיונות לנהל אותי כמו שנראה לה לנכון.

כדי שהיא תרגיש בנוח אצלנו, הייתי צריכה לתת לה גישה חופשית לכביסה שלי ולמכונת הכביסה, ועוד ועוד.

 

הפתרון היה לא לנסות לשנות אותה, אלא להציב לה קווים אדומים: אין יותר גישה למכונה ולכביסה שלנו. אין יותר לבשל יחד לכבוד שבת תחת העין הפקוחה שלה (גם בנושאי תקציב), וכו' וכו'.

 

היום היא באה אלינו לשבת אחת במשך השנה (ולסעודות חגיגיות בימי חול כמו פורים, יום העצמאות, וחול המועד - ככה שאפשר בסיום הסעודה להקפיץ אותה חזרה הביתה.

 והיא יודעת שהיא לא מתקרבת לאזור המטבח כשאני מבשלת, למרות שהיא זריזה וחרוצה, ואני נסחבת עם הבישול עד סמוך לכניסת שבת.

פעם כשהיא היתה תופסת פיקוד, אני הייתי משתתקת. רק להיזכר בזה עושה לי רע.

 

מה שמעניין הוא שאנחנו עברנו דירה לעיר שלה מישוב מרוחק. קודם כשגרנו בישוב ונאלצנו להתארח אצלה לשבתות וחגים, הייתי זקוקה לשבוע התאוששות כשחזרנו הביתה רק מכמות העלבונות והצעקות שהייתי חוטפת.

ודווקא כשעברנו אל אותה עיר מגורים שלה, זה עזר לי לקום על הרגליים ולתקן את המצב.

עזר גם שאנחנו לא צריכים להתארח אצלה יותר בשבתות וחגים. בעלי הולך לבקר אותה הרבה, ולפעמים הוא לוקח את הילדים.

אמא שלי היתה אומרת לי - "אבל היא אישה טובה, והיא אלמנה, תכבדי אותה".

עד שיום אחד נפל לי האסימון והבנתי שלא. היא לא אישה טובה. וההתנהגות שלה מחפירה. ושאני צריכה לקום ולעשות לזה סוף, בפרט שבעלי לא היה מוכן להתערב.

 

הקדשתי לזה הרבה מחשבה. שאלתי את הרב שלנו אם אני צריכה לפתוח בפניה את הדלת ולהכניס אותה לבית שלי בלי להעמיד אותה במקום כי אולי זה לא כיבוד הורים.

אמרתי לרב חצי בצחוק, חצי בבכי שאני לא רוצה להיכנס לסטטיסטיקה של ימות המשיח "כלה קמה בחמותה", אבל הגיעו מים עד נפש.

מאוד רציתי לכבד את חמותי, גם בשביל בעלי, והתייסרתי בשאלה הזאת המון.

אחרי שהרב שאל כמה שאלות והבין שמדובר במקרה שחורג מהנורמה, ככה הוא פסק.

 

ב"ה יצא לטובה. בעלי מבין שהוא לא מסוגל או לא במקום להעיר לאמא שלו, ולכן נותן לי יד חופשית להציב את הקווים האדומים שלי.

ככה אנחנו גם זוכים שהילדים רואים שאבא מכבד את סבתא ומצד שני, אמא יודעת להגן על כבודה (כלומר כבודי חיוך). בעבר ילדי הקטנים היו נחרדים מאיך שסבתא צועקת על אמא.

 

אז היא לא פתאום התנרמלה, הקווים האדומים שלי עוזרים לה לא לעבור את הגבול.

 

שיהיה בהצלחה.

 

 

כנל... גם אני הייתי חייבת לעשות גבולות ברוריםנשואה+2
אני מרגישה שרק ככה ניתן להתנהג יפה אל החמות.. אומנם חמותי היא כן במצב יציב מבחינת נפשי אבל להתערב לנו ולומר לי ולבעלי מה לעשות זה מרגע שהכרנו... ואני לא הבת שלך!!! חד משמעי... ברגע שאת סובלת ממנה צריך להיות שינוי גם לך וגם לה... אני מעדיפה ביקורים קצרים אצלי /אצלה ולא שבת.. השינוי מצליח בינתיים.. אני באתי מאוד ברורה אליה... אחרי התייעצות מרובה עם רבנית ויועצת.. שאמרה לפתוח את הקשיים והציב גבולות ברורים עם שני ההורים (לא לבייש את האמא באשמה .. ) ונפל לי הבנה שלא חייבים שבת /חג להיות אצלה. לא רוצה להיות סגורה ושהיא תנהל אותי... ככה אני יכולה לקום וללכת לאן שאני רוצה וכמה זמן שאני רוצה אצלה... והיא לומדת ומבינה שאי אפשר לשחק איתי. יותר.!!!!!!!
תודה שפירטתאנונימי (פותח)

הרב פוסק?או רב שמבין בנפש?

ממש מעריצה אותך

אני לא בכח להציב גבול

ומזדהה עם השבוע אחרי של ההתאוששות

 

רב פוסק.אנונימי (5)

הרב שלנו שאנחנו שואלים גם שאלות במראות נידה וטהרה, וכו'.

 

אז אל תלכי או תהיי בבית ותרגידי שאת לא מרגישה טוב.נשואה+2
אני הלכתי לרבנית שמבינה בשלום בית. הרבנית אסתר לבנון. בעיני זה אסון להמשיך ככה שרע לך. באמת שאפשר אחרת.. למצוא כוחות בתוכך כדי לשנות את המצב. ואת לא חייבת לבקר המון אצלה או אצלך...
כל כך צודקת (האנונימית שענתה על רב פוסק).אנונימי (5)


שהיא תבוא לבי"חאנונימי (פותח)

זה הבעיה

ועוד עם מתנות שחיבים לקלוע לטעמי

ולהגיד לה תודה אבל לא חייבים.

לא חייבים לא חיבים

 פשוט שקרים.

 

ניסיתי לעשות גבולות

ולא הצליח

אז אני מתעלמת ממנה

היא ברשימת דחיה.

 

התחילה להגיד שצריך להתקשר ולהיות בקשר

שאלתי באמת?איפה זה כתוב?

ואז ניתקה עלי

אח"כ התקשרה עוד 100 פעמים גם מחסום ולא עניתי

ואז התלוננה שאני לא עונה-

התקשרה לאישיות חינוכית שאני בקשר איתה

והלשינה עלי.

מאז אני לא בקשר לגמרי

 

אין לי תא קולי כי היא מפוצצת בהודעות ובמיילים.

היא מתקשרת גם באמצע הלילה ישר לתא קולי

וזה עושה רעש-

אחרי זה כתבתי לה מכתב ברור

עם גבולות.

 

 

א-ב-ל

הבעיה בעיקרה היא אחרי הלידה

כמו שכתבתי למעלה

 

אולי אפשראנונימי (5)

לבקש מאותה אישיות חינוכית להתערב ולבקש ממנה לא להגיע לבי"ח אחרי לידה?

או מאמא שלך?

תגידי שאת לא מעוניינת במתנות רק בשקט. חייבת שקט ולא מוכנה לקבל אורחים.

 

 

רעיון טוב אך לא רלוונטי.אנונימי (פותח)

תודה רבה

פשוט לא מתאים להם,

הראשונה כל הזמן מנסה להגי לבוא לקראתה לשחק אותה

ואמא שלי חלשלושית בעצמה

על השקט-היא תשמע מהבנות שלה שהיו אצלי

או שתפיץ שאני בדיכאון

אולי ננסה

 

אל תתייחסי בכללאנונימי (5)

למה שהיא מפיצה.

אם מישהי שואלת, תשאלי חזרה מאיפה לה המידע הזה? תבהירי שזה לשון הרע.

איך אנשים מוכנים לקבל לשון הרע, קשה לי להבין.

 

את גיבורה. תטפחי לעצמך על השכם שאת מצליחה לשמור על בטחון עצמי גם במצב המורכב הזה.

לא מאמינים לה.אבל שמועותאנונימי (פותח)


אל תשתפי פעולה עם המניפולציה בענין המתנות.אנונימי (5)

תנסי לחשוב כבר מעכשיו איך את מנטרלת את המוקש הזה.

מה שהיא עשתהאנונימי (פותח)

כשרצתה לעשות מניפולציה חזרה

היה לשים  בחזרה ליד הדלת של מי שהביא את המתנה

בעלי לא יעשה את זה

ובכללי הוא מתיחס לזה כאקשן

ולי נותר רק להגיד לה שאני לא צריכה מתנות

(אבל זה גם שקר ואני לא רוצה לשקר)

אבל בעצם ממנה אני לא רוצה

 

בטח שלא תרדי לרמה כזאת.אנונימי (5)

תסתכלי על זה אחרת: רחמנות עליה שהיא צריכה לייצר לעצמה אקשן מהסוג הזה.

את עושה איתה חסד שאת מקבלת את המתנה ומתייחסת למתנה בצורה הגיונית, מציאותית וקורקטית - מה שהתכוונתי, שלא תייחסי למתנה משקל יותר ממה שהיא באמת עבור רוב האנשים: מתנה פשוטה בין אנשים לכבוד הלידה.

 

אז עדיף שתקבלי ממנה את המתנה, תגידי תודה בלב שלם, מתוך הכרת הטוב פשוטה, בלי להסתבך עם עצמך. ושהיא תסתבך עם עצמה עם איך שהיא תופסת את הענין הזה. לבריאות וכל טוב לה. מה זה נוגע אלייך.

הארת את עיניאנונימי (פותח)

זה מה שחשבתי עוד לפני שהכרתי אותה

מאז ששמעתי על מה שאמרה עלי שיש לי דרישות

התבלבל לי הכל

כבר פחדתי להשתמש בכל המתנות שהביאה לי

והיא הביאה הרבה

אני מבינה אותך.אנונימי (5)

זה באמת יכול להכניס לסיחרור.

 

אבל את יודעת על עצמך שאין לך דרישות בכלל (ברצון היית מוותרת על מתנה שמגיעה עם ריבית דריבית רגשית כזאת קורץ), שיש לך הכרת הטוב, ושאת משתדלת לעשות רצון ה' ולכבד את חמותך.

 

תחשבי רק טוב על עצמך ותתמלאי כוחות. וממילא מתוך הביטחון העצמי את יכולה לעשות איתה את החסד הזה של להודות בצורה פשוטה על מתנה.

 

וזהו. כל השאר תשתדלי לא להתייחס בכלל. תשתדלי להסיח את הדעת מזה ותתמקדי בדברים החשובים באמת: להתפלל על לידה קלה בשעה טובה, בידיים מלאות, תינוק בריא ושלם, החלמה מהירה, אהבה ואחווה, שלום ורעות בבית בינך לבין בעלך פרח.

הפותחתאנונימי (פותח)

תודה לך כתבת כ"כ יפה

נשאר רק הבעיה של החרדות ממנה

אבל בטח אם אשתף אחות היא תעזור לי.

ואם היא תהיה מידי הרבה זמן תאיר לה

או שאני אזמין מישהי לזמן הזה

או אתחמק ואלך לישון או להאכיל

אבל לחייב את בעלי בטוח להיות שם

למרות העיפות.(לא כמו פעם קודמת)

כי היא הגיעה על הבוקר

אחרי שמסכנה התאפקה לא להגיע ישר אחרי הלידה

כי אמרנו לה שאין ביקורים ואני לא מרגישה טוב

ומצד אחד שוב התפדחה שהיא הראשונה ומצד שני

התעצבנה כשאחותי הגיעה(והכל ברמזים ובשקרים שלא אכפת לה)

 

נכון. תעזרי במי שאפשר.אנונימי (5)

ולצפצף  שיכנס לך מאוזן אחת ויצא מהשניה.

ולא להתייחס. תזכרי כל הזמן - זה לא נוגע אלייך. ענין שלה עם עצמה.

 

חג שמח יקרה חיבוק.

חג שמחאנונימי (פותח)


הפותחת-התמודדות חדשהאנונימי (פותח)

בעלי רוצה לפגוש בה לרגל החג-וקבע כלל שלא בא אליה לבית

הוא אמר שמבין אם אני לא רוצה לבוא.אבל יקח את הנכד

(כבר אמרנו שהוא גורס שצריך קשר עם הסבתא)

אני מרגישה שבלעדי זה יהיה יותר קשה לי ומלחיץ (יפחד שהיא חוטפת)

ואיתי-זה מה שחסר לי עכשיו.(להתאושש מזה זה הרבה זמן)

מה לעשות?.

לא ראינו אותה כמה חודשים.

נשמה היא לא תחטוף לך את הילדאמאשוניאחרונה

אני מבינה את הקושי של ההתמודדות שלך מולה, אבל באמת לא כדאי לערב בזה את הילד,

אני מניחה שבעלך הציע יום חול ולא חג ממש, נכון?

יש הרבה מקומות לצאת לבלות בהם, ועדיף לך לשחרר עכשיו מאשר אחרי הלידה,

תנוחי בזמן הזה, כולם יהנו ולא יקרה שום אסון, מקסימום הילד יחזור מלוכלך או יקבל מכה.

הוא גם עם אבא שלו...

לגבי הלחץ שלך, תנסי להרפות, ולהפריד בין התחושות הקשות שלך כלפיה (שבמידה רבה מוצדקות)

לבין הקשר של הילד עם הסבתא שלו.

בכל מקרה עדיף עכשיו מאשר אחרי הלידה,

רק שימי לב שלא ייווצר מצב של חיכוך בינך לבין בעלך בנושא הזה, לכן אחרי שאת יושבת עם עצמך ושוקלת את המצב לכאן ולשם, אני מציעה שתשבו על זה שוב ומתוך שיתוף תקבלו החלטה ביחד,

אם צריך אפשר גם לעשות את השיחה הזאת בליווי מקצועי (של יועץ זוגיות) זה מאוד עוזר

(אמנם את שואלת על מקרה נקודתי כרגע בחג, אבל מדובר פה על משהו הרבה מעבר לזה)

אני רוצה לדעת אם זה הגיוני ההוצאות של הסופר שלנובכינוי אחר

ראיתי שיוצא לנו בין 3500 ל4300 ש''ח לחודש כולל טיטולים חומרי נקיון.

זה הגיוני סכום כזה למשפחה של 6 נפשות?

הורים ו4 ילדים.

אם מתאים לכן אשמח שתכתוב כמה אתם מוציאות.


(אני מפה בניק אחר)

ואו זה ממש ממש זול!Seven

אתם אוכלים בשרי?

עושים שבתות בבית?

בעקבות השרשור על הסכום הוצאה בקניותאונמר

של @בכינוי אחר (תודה לך)

שאלת המשך נוספת למי שיש לה כח -

 

כשאתם רוצים לצמצם כי אתם מבינים בההוצאה גדולה מידי,

לא דווקא של מזון, כל ההוצאה שלכם בכללי.

מאיפה מתחילים?

 

אנחנו לגמרי מפרגנים לעצמנו וקונים כל דבר שרוצים. וזה מצטבר.

הדרך היחידה היא להגיד לעצמי 'לא את לא יכולה היום לצאת עם חברות כי חארם על ה200 שקל'? או שיש דרך אחרת ואני לא מבינה?

לא באלי לחיות ככה.

לא באלי לחיות עם להגיד לעצמי לא.

אבל אולי אין מנוס.

 

תודה!!

קיים אצלנו גם,אונמר
אבל עדיין קשה לי. לא כייף לי להגיד לעצמי לא, לא מצד לשקף את זה החוצה...
כשאתן רוצות לצאת לערב בנות / הופעה -רבותבנות

מה תעשו?


סבתא שלי רוצה שנצא ביחד להופעה

בסגנון של הצגה / מחזמר / זמרת

אבל אנחנו פשוט לא מוצאות משהו רלוונטי 😯


אולי יש לכן רעיונות בשבילנו??

סגנון דתי לאומי דוס

(עדיפות לראשלצ ודרומה אבל תכלס נזרום)

אה... וצריך להיות רלוונטי לגילאי 16-76

יש לנו סיכוי?? 🥴

וואו טובה! תודה רבה!!רבותבנות
סחרחורות חזקות וגלי חום בתחילת הריון- מישהי חוותה?מעיין34
בהריון הקודם חוויתי חשבתי שזה בגלל דימומים שהיו לי.

ועכשיו שוב, 

אוף אני מזדהה כל כךפומלה
זה יותר מאתגר מבחילות, אני מרותקת במיטהמעיין34
עלית על טיפול?
וואו קשה. אקנה שלוקים וקרטיביםפומלהאחרונה
את מניקה במקביל?ממתקית

לי היה כך כשהנקתי עם ההריון..

כן והוא בתקופת שיניים אז הוא נדבק אליי גם שעהמעיין34
מה עזר לך? חייב להפסיק?
אני אישית הפסקתי להניק, כי הבנתי שהסחרחורות הן בשלממתקית

ההנקה.
כשהפסקתי להניק- עברו הסחרחורות.
אין ברירה...

תכלס איך מתגברים על קנאה או רצון חזק מאוד למשהובקרוב ממש

יש לי נושא שיש לי בו חולשה מסוימת.

הייתי מאוד רוצה משהו מסוים

עד כדי כך שזה גורם לי ממש לקנאה

ואני מרגישה שזה משתלט עלי ויוצר לי תחושה לא נעימה של קנאה וחוסר פרגון

יש לי מצב רוח לא טוב

ויותר ממה שהנושא מציק לי

מציק לי שככה אני מקנאה.


איך אפשר לעבוד על עצמי כדי לא להגיע לקנאה ?

זה בזמנים מסוימים יכול ממש להשתלט עלי

לוקח לי חודש חודשיים להרגע מהמצב הזה .

וכל פעם שאני מרגישה שזה הולך להגיע אני נכנסת לחרדה ולחץ מהמצב.


בבקשה תעזרו לי 

תלוי מה הנושאכל היופי

והאם הוא בשליטתך או לא.


קנאה לרוב מגיעה כשחסר לנו משהו, וזה מאוד תלוי מה העניין כדי לדעת איך להתמודד, להתמקד ביש או לרפא את הפצע הרגשי שמפעיל אותך ככה.


נניח אם את מקנאה שבמי שיש לה תמיכה מההורים ולך אין, אבל ההורים שלך בסך הכול נורמטיביים ואוהבים אותך (או היו ואינם בחיים) אפשר להתמקד שוב ושוב ביש, במה שכן היה, בטוב שהם הביאו לך.

אם ההורים לא נורמטיביים או אוהבים, וטיפסת החוצה לבנות את עצמך לבד אבל זה עדיין משהו שממש קשוח לך ומלווה אותך (מן הסתם, נושא משמעותי מאוד) כדאי ללכת לטיפול רגשי לעבד את האין שלך.


אותו דבר בכסף, אם יש לך עבודה והכנסות אבל בדוחק ומסביב יש שפע, או אם הגעת ממשפחה ענייה והכסף גורם לך למצוקה.

או נניח ילדים (נניח אם יש לך שלושה וחלמת על משפחה מרובת ילדים, או אם אין לך ילדים - מן הסתם מצב קצת אחר ודורש התמודדות אחרת) 

חושבתאיזמרגד1

נראה לי פשוט לקבל את זה שאת מקנאה. זה בסדר שאת רוצה מה שאת רוצה.

ובמקביל- להפריד בין הרצון שלך לחוסר פרגון, כי אם זה משהו טוב אז זה משמח שיש אותו לכל מיני אנשים אחרים, וזה שיש להם לא מוריד ממך או מהרצון שלך...

ולגבי החוסר האובייקטבי- אם זה משהו שיש לך מה לעשות ואיך לקדם אותו, ממש לשבת ולחשוב על זה איך את מקדמת ומה. יותר קל כשאת יכולה לעשות משהו קונקרטי לגבי זה.

ואם אין מה לעשות אז פשוט לנסות לקבל את זה (אולי בטיפול. זה נשמע משהו שממש משמעותי בחיים שלך ואולי יהיה קל יותר עם עזרה חיצונית.) לקבל את זה שזה לא יקרה, אולי אף פעם לא. וזה בסדר לכאוב את זה שחסר לך.

ניסחת טוב ממניכל היופי
להשתמש בזה להנעה לפעולהנעמי28

ולא להתבחבש האם הרגש הזה טוב או לא.


קנאה היא אנושית ולגיטימית ויכולה לעזור לנו בחיים להבין באלה נקודות בחיים שלנו אנחנו רוצות להשתפר.


האשמה על הרגש וההלקאה רק עושים ממנה יותר אישיו ממה שהיא.

תקבלי את זה שאת מקנאה.

(אם זה בגלל רשתות חברתיות, אז לסגור, הדבר הכי טוב שעשיתי לעצמי)


ושתי פעולות טכניות שעוזרות

1- להפריד בין האדם שמקנאים בו לבין הדבר שמקנאים בו - אני לא מקנאה ב"רחלי" אני מקנאה בזוגיות טובה ומפרגנת.

2- להחמיא ולפרגן לאותו אדם למרות הקנאה

אני רואה בקנאהoo

דבר טוב

זו מראה למשהו שאני ממש רוצה ואין לי

זה רגע של מודעות טהורה

כי הגוף לא משקר


אני מאמינה שאפשר להשיג כל דבר אם באמת רוצים

לכן אם מגיע רגש כזה

אני מחדדת לעצמי מה אני רוצה להשיג

ומתכננת את הדרך לעשות את זה

גם אם זו דרך ארוכה 

אני מגיבה לכולןבקרוב ממש

הקנאה נובעת מחוסר שיש לי משהו שהוא יותר פיזי/כלכלי

כמו בית יותר גדול (יש לנו דירה משלנו בה מסודרת ויש בה מספיק חדרים לכולם אבל עדיין נניח אני מרגישה ובצדק שהסלון קטן לי ואם אחד מבני המשפחה יעבור דירה זה יהיה לי ניסיון ממש קשה. או נניח חופשות משפחתיות יש הרבה מסביבי שנוסעים לחול לדוגמא. יש לי יכולת כלכלית *אולי* לסוע לחול אבל אני לא נוסעת מסיבות אישיות שמונעות ממני וזה מפריע לי וקשה לי. או נניח שאני רוצה לסוע לחול רק עם בעלי אבל הוא פחות בקטע לעזוב את הילדים לבד לבד ולסוע (ילדים גדולים בלי קשר נראה לי מוגזם לעזוב לכמה ימים את הבית)

יש לי בה המון יש

ולא ברור לי למה ככה קשה לי עם האין

וזה כל הזמן מסביבי ולפעמים בתקופות מסוימות זה ביתר שאת

נניח בחופש שהרבה מסביב נוסעים לחול ואנחנו לא.

אני לא מצליחה להכניס לראש

הכל בסדר יש לך משפחה בריאה וילדים מהממים ובריאין בה תגידי אלף פעם תודה תתמקדי בחופש פה וגמרנו


* זה לא תמיד דברים כאלו לא ברי השגה. אבל אני לא הפקטור היחיד בתמונה יש עוד שיקולים ומרגיש לי כאילו יש לי בעיה עם עצמי ואני לא שמחה אפעם במה שיש לי ומי מבטיח לי שאחרי שהחליט שלמרות הכל נניח נוסעים לחול אז אני ירגע (במחשבה שלי כן אבל במציאות אולי יהיה לי דברים אחרים להתלונן עליהם)

* אני לא משתפת אפחד ברצונות שלי. בעלי יודע שהייתי רוצה אבל הוא לא מתרגש כי יודע שזה המצב ומקבל אותו בצורה פרקטית וגם זה טוב לו כי בגדול נניח שוב לנושא חול הוא היה מעדיף מראש שלא להתחיל עם זה בכלל.

* באתי מבית עם מושגים הרבה יותר גדולים. חייתי בבית גדול וכל היכולות הכלכליות ורמת החיים היתה הרבה יותר גבוה משל בעלי. אני כבר שניים לא חיה ככה אני לא נשואה לא שנה וגם לא 10 שנים אלא הרבה הרבה יותר. כל השנים ויתרתי והיה לי קשה. אבל אני מרגישה שהכל שעובר הזמן העומס מצטבר ואני לא מצליחה להתמודד איתו

* אני מפרגנת בה לכולם סביבי (ככה אני מרגישה) הקושי שלי הוא מול עצמי

ולדעתי גם הילדים מרגישים את זה וזה משפיע גם עליהם.

* אני לא מצליחה לקבל את זה שזה המצב

* מותר להתפלל על זה ? שיהיה לי כל מה שאני רוצה ? זה נשמע לי ככ ריקני


קנאהoo

על רקע כלכלי

בעיניי היא הכי פשוטה לפתרון

כי לעשות כסף

לשים מטרה כזו בסדר עדיפות גבוה

זה לא מאד קשה

ואז יש מספיק כסף למה שרוצים


לנסוע לחו"ל אפשר עם חברה/ משפחה לא חייבים באופן זוגי


לפעמים צריך להבין את שורש הרצון והקנאה ולתת לשורש פתרון 

לגבי הסוף , מותר להתפלל על הכל לפני ה'!נפש חיה.

דבר שני , אני חושבת שדווקא השינוי מגמה שאת חווה- הגישה של "בית גדול, מושגים גדולים" לעומת הגישה העכשווית של מה שקיים לך במציאות היום, זה גורם לך לחדד את ההבנה של מה את רוצה באמת/מה היית רוצה באמת.


אני חושבת שקנאה (לפחות מעצמי אני יודעת לומר) זה לא דבר רע. הקנאה יכולה לדרבן אתנו לשינוי כדי ליצור את מה שאנחנו רוצים. וככה כל אחד מתפתח מהזווית שלו וממילא יש מצב של           "קנאת סופרים תרבה חכמה"

הקנאה הופכת להיות רעה כשהיא משפיעה עלינו רע- מלמדת אתנו להיות נרגנים/לא מקבלים את עצמנו/ לא מרוצים מעצמינו או מחלקנו בעולם/ צרי עין כלפי אחרים והצלחותיהם.

וזה אולי גם מה שגורם לרדוף אחרי עצמינו בנסיון להצליח כמו/ להשיג את ... כמוהו/ להוציא את העיניים לשני כדי להראות ש"גם לנו יש", וחוסר נוחות כללי עם עצמינו/ העולם.


אני כותבת פה על עצמי, את מוזמנת לקחת לך מה שיועיל לך.  

מה שעוזר לי - זה להתמקד קודם כל במה שיש לי כרגע (לא מה שטוב וברור לי שקיים טכנית, התמקדות בחוזקות ואיכויות שקיימות בי תמיד ולא תלויות בשום מצב גשמי) ולנסות לראות איך אני מתקדמת לאט לאט  בעזרת אותן איכויות ליעד שאני רוצה.


דבר נוסף שעוזר לי

זה פשוט להתפלל, לדבר על זה עם ה' ולפרט לו- תודה על מה שיש עד עכשיו, ואחרכך ממש לפרט לו מה אני רוצה שיהיה לי ולמה. ולומר לו "אתה מכיר אותי. אתה יודע שאני לא מבקשת סתם . תעזור לי עם המידה הזאת שקשה לי, תתן לי כוח ויכולת, זה לא רק בשביל הבניין הפרטי שלי, זה למען כבוד שמיים! "  


וגם לצייר במחשבה את החזון של הדבר שאני רוצה מאוד. זה גם עוזר לי ואני רואה מזה התקדמויות.  

תנסי לעשות ברור יותר ממוקדנעמי28

מה בדיוק חסר לך.

החופשה בחו"ל שחזרת עליה - כתבת אפילו שאולי זה כן מתאפשר אבל בעלך מתנגד להשאיר את הילדים.

אולי שם הנקודה?


אולי מה שמפריע לך זה החלטות בחיים שמישהו מחליט בשבילך ואת לא לגמרי שלמה איתן או החלטות שמנוהלות יותר מדי ע"י רגשות שליליים כמו אשמה, ויש לך חוסר השלמה איתן.


אולי את פשוט רוצה זמן וחופשה לבד עם בעלך?

אולי חופשה בארץ תספיק? (לפעמים בארץ יקר יותר מחו"ל)


אז דבר ראשוןאיזמרגד1

לקבל את הקנאה. מותר לרצות הכל גם אם זה לא הגיוני או לא מסתדר וגם אם יש לך המון דברים אחרים שכן קיימים.

ודבר שני- לנסות לבחור

זה נשמע שיש הרבה בחירות שאת מתבאסת עליהם. אז לנסות לפתוח עם עצמך את ההחלטות שוב ולראות- יש איך לשנות את ההחלטות? אם לא, מה הסיבות שהחלטת אותם?

כאילו מבחינתי יש הרבה דברים שאני מרגישה שאני חייבת לעשות, ואז כשאני חושבת על זה אני מבינה שזה בחירה- נניח בחירה לכבד את הרצון של בעלי, או לחיות יותר בנחת אבל עם יותר לחץ כלכלי, או סתם שקט כשאני מרשה לילדים ממתק כדי שלא יבכו עכשיו חצי שעה😅 כאלה החלטות. ואז כשאני מבינה שאני לא חייבת אלא בוחרת בזה, יותר קל לי להשלים עם ההחלטות. וכמובן יש דברים שאפשר לשנות. אולי שווה לך לנסות את זה.

אני אגיד מה עוזר ליכל היופי

לא בטוח שזה רלוונטי לך אבל זה הכי חזק מבחינתי.

לפני כן אני אגיד, שאני ךא טסתי לחו"ל מעולם וסביבי אנשים טסים כל הזמן, פשוט אין לי מספיק וזה מבחינתי יעד לא ריאלי אז אני לא מתכננת שום דבר כזה.

כנ"ל בעוד אספקטים, אם אני קונה לילדים בגדים זה בגלל שהתרווח קצת החודש או שממש כבר חייבים כי הבגדים מרופטים.

בניגוד ל@00 אני לא חושבת שהכי קל בעולם לעשות כסף ולכל אחד יש את הנסיבות שלו.

אבל זו לא הנקודה.


אני מתנדבת תקופה ארוכה אצל מישהי שהחיים שלה קשים מכל אספקט, הבית שלה נראה נורא, הבריאות שלה על הפנים, המשפחה שלה קטנה ולא ממש בקשר וכו'.

אני נהנית ממהתנדבות, כי אני באמת עוזרת לה במה שהיא צריכה.

אבל בעיקר חוזרת הביתה ומרגישה עשירה מופלגת.

זה יותר טוב מכל שינון שאשנן לעצמי.

החוויה, ולא השכל, עוזרים לי לשמוח בדירה המאוד ממוצעת עד קטנה שיש לי, אז מה אם המטבח מתפרק והבית מבולגן, יחסית למה שיש אצלה הבית שלי הוא ארמון.

אני כמובן שואפת שגם לה יהיה ארמון ועוזרת במה שאפשר (לא בכסף כי אין לי, אם תרציי אסביר קצת יותר בפרטי) ועדיין ההמחשה הזו מול העיניים כמה יש לי, עוזרת כמו חיסון כשהקולגות שלי טסים פעם אחר פעם לכל מיני חופשות בחו"ל, ובוכים שאירועים משפחתיים קטנים עולים להם הון כי אי אפשר לוותר על כלום (וכמובן אני חוגגת הרבה יותר צנוע כי פשוט אין)...

אשמח לשמוע יותר בפירוטבקרוב ממש
איזו גישה מדהימה.ממתקית
לגבי נקודה אחרונה- אולי להתפלל על כך שלא תקנאי?ממתקית

במקום להתפלל על שיהיה לך כל מה שאת רוצה.
ממש מבינה אותך ממקום של קנאה, אני למשל ממש מקנאה בנשים עם בתים גדולים ומעוצבים. תמיד זה צובט אותי וקשה לי.
דווקא בטסים לחו"ל אני ממש לא מקנאה.
כל אחת והקנאה שלה.
עם הזמן אני פחות מקנאה בבתים גדולים משלי, רואה, מקנאה וזה עובר לי מהר מאשר פעם.
לא יודעת איך... אבל כבר כמה אפשר לקנא?
גם חולמת לשפץ את הבית אז זה מנחם אותי כשאני נזכרת בכך.
אולי תדמייני לך טיול חלומות בחו"ל שכשיתאפשר לך יום אחד תבצעי אותו
וכל פעם כשמישהו יטוס והקנאה תגיעי, תחשבחי לך על הטיול השווה שאת הולכת לעשות ביום מן הימים. זה מרגיע את הנפש, את הקנאה כי אז המוח עסוק בלחזור לדמיין את טיול החלומות שלך ופחות לקנא בטיול החלומות של השכנה שטסה מחאר לחו"ל.

תבררי לעצמך את הרצוןשוקולד פרה.

נשמע שאת לא יודעת בדיוק מה את רוצה, ולכן כשמישהו אחר מגשים את הרצון, פתאום קופצת לה קנאה, שאולי הוא עושה את מה שאת חולמת בסתר.

עשי לך רשימת חלומות משלך.

חלומות קרובים יותר וחלומות יותר רחוקים.

מה נותן לך תקווה ביחס לחלומות האלו.

מה מרחיק אותך וגורם לך לייאוש.

מה הכלים שלך להתמודד עם הייאוש.

וכולי וכולי.

ככל שתבררי לעצמך בתוך עולמך הפנימי- מה את רוצה באמת, רצון נקי שלך מבפנים בלי השפעות מהסביבה

ומה יכול לעזור לך להגשים

את מכאן תמיד תוכלי להתפרסם ולחזור לעצמך

בלי להתפזר מכל מיני מראית עין של אחרים.


לפני כמה זמן היינו באיזה אירוע המוני, ותפסתי שאני מקנאה בנשים יפות יוצר ממני. היה נראה לי דהחיים שלהן דבש מדבש.

ואז הבנתי, שכשאני עסוקה מלהסתכל על אחרות,

הבעיה היא לא הקנאה.

הבעיה היא שאני לא נהנית מהיופי שלי.

כדי להינות מהיופי שלי, אני צריכה. לעשות עבודה. עבודה פנימית של להפסיק להסתכל החוצה.

וזה קל. כי אני רק צריכה להגיד לעצמי משפט אחד

"אני לא מודדת עכשיו מי ייתר ממי כדי שאוכל להינות מהיופי שלי".

כלומר האינטרס שלי הוא לא להסתכל.

ולכן זה קל יותר מאשר איזו שאיפה אידיליה של לשמוח בחלקי.


ככל שתסתכלי החוצה ככה לא תהני ממה שיש לך.

לא תגידי לעצמך איזה כיף שלי יש... שה' ברא אותי עם...

אלא- בטח אצלה יותר שלם, בטח להם יותר טוב

וככה הנאת החיים שלך נפגמת.

אי אפשר להינות מהשפע ככה.

אני מאמינה שהבעיה היא לא החוסר בטיסההמקוריתאחרונה

או בבית גדול יותר, אלא עמוקה יותר

את מרגישה שוויתרת כל השנים. על מה ויתרת? לטובת מה? איזה תועלת חשבת שזה יביא? מה היה קורה לדעתך אם היית מרשה לעצמך לא לוותר?

האם זה נחשב ויתור, או שבחרת בזה?

האם יש דרך לשנות?

הקנאה מציקה לך כנראה כי אנשים אחרים מרגישים חופשיים לעשות דברים לעומתך, שאת מוותרת, והוויתור הזה שאת מרגישה יושב עלייך ובא לידי ביטוי בקנאה אבל בעצם הוא עמוק יותר והיא רק הסימפטום. לדעתי.


ולכן - עוד טיסה או בית גדול יותר לא יפתרו לך את זה לדעתי. כי חופש פנימי להיות מי שאת ולהתנהל בחופשיות (בלי קשר לכסף, זה גם מה אומרים, מה "מותר" לי להרגיש, מה אני רוצה, תקרות זכוכית כאלה וגבולות שאנחנו שמים לנו בראש)  זה דבר שלא קונים בכסף. זה האומץ להביט למציאות בעיניים ולתת לעצמך רשות להביע רצונות ולתפוס מקום.


כמובן שאם דיברתי שטויות - זרקי לפח, הכל טוב

חיבוק♥️

נכון בעיקרון אין דבר העומד בפני הרצוןבקרוב ממש

וכמו שאמרתי

לא תמיד זה שאין לי זה בגלל שאין לי יכולת כלכלית

לפעמים יש דברים אחרים שמונעין (אולי אצל מישהו אחר זה לא היה מונע אבל אצלנו זה כן מונע)

ואני תמיד מתלבטת בין להגיד אני רוצה ואני חייבת ויהי מה

לבין קצת לעבוד על המידות שלי.


אגב לא כל יעד כלכלי הוא תמיד מושג

פרנסה זה אחד המפתחות של הקבה

אני מאמינה שחובה לעשות השתדלות

אבל גם חובה לדעת שזה לא בשליטתנו והכל מתנת שמיים

אני חושבתoo

שמודעות היא מידה טובה

לחדד מה רוצים ולנסות להגיע ליעד הזה

זה טוב


קנאה שמביאה כעס/ צרות עין/ דברים אחרים שליליים

זה בעייתי

הדרך הנכונה לעבוד על המידה הזו

היא המודעות

המראה לנפש


לגבי הפרנסה

יש לאדם בחירה מספיקה כדי להרוויח מספיק

גם בהתחשב שלא הכל בידו

בעיניי לפחות

בדיוק אתמול שמעתי שיעור של הרב שניאור אשכנזימתואמת

שמדבר על כוחה של הקנאה (בעקבות קנאת קרח במשה ואהרן).

ממליצה לשמוע, יש שם תובנות מיוחדות!

נעלי צעד ראשוןרקאני

איפה קונים?

כמה משלמים?

מה צריך לבדוק?

ואיפה קונים נעליים חגיגיות במידה פיצית?

אני יודעת שהכי חשוב לבדוק שהסולייה גמישה. תנסי לקפאביגיל ##

לקפל את הנעל וכך תוכלי לדעת אם הסוליה גמישה מספיק

אני אוהבת את הנעליים של פאפיה

אני קניתי בפאפאיהאיזמרגד1

במבצע באתר ב75 שח

אם את צריכה מידה 19 שזה קטן כנראה יהיה לך מגוון גדול יחסית של נעליים שנשארו מהם מידות

תודה!רקאני
אפ את מחפשת נעליים חגיגיות שאמורות לשמשהשקט הזה

כמה פעמים בודדות ולא ממש להליכה, אז תחפשי בחנויות ילדים כמו שילב, גולף קידס כזה..


אני מתכוונת למשהו כזה-

סניקרס בגוון חאקי

אני צריכה גם וגםרקאני

היא התחילה ללכת לפני כמה שבועות

אז היא צריכה כבר נעליים טובות

ויש לנו חתונה אז היא צריכה גם חגיגיות...

אם כבר אז שיהיו טובות לשבת

אני חושבת שנעלי שבתהשקט הזה
קשה למצוא במידות קטנות. אז הייתי קונה משהו פושט לחתונה, ונעלי צעד ראשון טובות לשאר הזמן, גפ לשבתות. אני חושבת שהתחלתי למצוא נעלי בובה לבנות שלי רק ממידה 21 כזה..

ובעיקרון לא צריך נעליים שדווקא מוגדרות כצעד ראשון, צריך שיהיו מספיק תומכות לרגל, ועם סוליה רכה אבל מניסיוני במידות פיצקיות קשה למצוא משהו שהוא לא צעד ראשון.


אם את צריכה יותר קטן ממידה 19 אז אני מצאתי רק בנמרוד מידה 18 של אלפנטן.

תודהרקאני

אני לא יודעת איזה מידה היא

נלך לחנות ונמדוד מקווה ש19 יהיה טוב

 

קניתי בנמרוד נעליים חגיגיות אבל יותר לבניםמעיין34
צבע חום לבן, ולא כמו כל הצעד ראשון שהן צבעוניות כאלה
יש לפאפיהעלמא22

הפיזיותרפיסטית של הבת שלי המליצה לנו על הנעליים של פאפיה ונמרוד.

חשוב שהנעל תחזיק טוב את הרגל, בעיקר מאחורה.

לפאפיה יש חגיגיות יפות שהן צעד ראשון. גם אנחנו מתכננים לקנות לה כאלה לאירוע שיש לנו

תודה רבה!רקאני

לפאפיה יש חנות? או שחנויות מוכרות נעליים שלהם?

יש חנותיעל מהדרום
גם וגםעלמא22
את יכולה להתחיל בלהציץ באתר שלהם, זה כבר יתן לך כיוון 
רעיון טוברקאני

תודה!

חגיגיות אני הזמנתי מתוקות ממש משיין, טמותוהה לעצמי

או עלי אקספרס

איכות פח, רק לזמנים שרוצים שתהיה חגיגית ויפה. עולה גרושים.

מאוחר מידירקאני

זה לא יגיע לי עד האירוע

אפשר בטוגו, אני קניתי לבת שלי נעלי בובה מתוקותטארקו

עכשיו קצת יקר שם עדיין לטעמי

אבל אם זה חשוב לאירוע הייתי קונה

אני מחכה לסוף עונה

מאיזה אזור את?Doughnut

בבני ברק יש כמה חנויות שיש גם נעליים אלגנטיות לשבת ואירוע במידה 19.

אם רלוונטי לך בשמחה אתן לך שמות וכיוון (כמה רמות מחיר...)

מבנימיןרקאני

בני ברק רחוק לי

תודה

אגב יש בנקסט במידה הזו דברים ממש מתוקיםDoughnut
אם יש לך שבועיים לחכות הייתי מנסה
לשים לב שהנעל עם סוליה גמישה! זה ממש חשוב!ד' הוא האלוקים

זה מקבע להם את ההליכה, 

וכשהסוליה קשה זה ממש לא טוב, ולא נוח...

תודה!רקאני
יש לי נעל לבנה חגיגית בצבע לבן מידה 19שושנושי

אם רלוונטי לך, אנסה למצוא דרך להעביר לך.

הן עלו 400 שקל, הילד נעל אותן אולי 4 פעמים.

אעביר לך בשמחה, רק תגידי איפה את גרה אני בשבוע הקרוב צפויה להגיע למרכז בכל מקרה. 

קוראת שאת מבנימין, באסה. כותבת לך בפרטישושנושי
ולי יש תכלת לקDoughnut
גם במצב מצוין ממש ויקרות מעור, גם במידה 19. אם מעניין אותך יכולה לשלוח לך תמונה שתראי.
אם היו במידה 20-21 הייתי לוקחת. נשמע מתוק!!!שושנושי
😘Doughnutאחרונה
מתוק ממש, ויוניסקס, ועם תמיכה טובה לרגל- גבוה מאחורה ותומך. אם יש מישהי שמעוניינת- באהבה.
פניני ילדים?shiran30005
שאלתי את.בן ה 3 וחצי- לחמם לך אוכל? שאל אותי "מה עשית"? שאלתי שוב, מה? אמר לי " חודם (קודם) מה עשית אבל?" ... כמה צחקנו, מה הוא מבין מה עשית? בטח למד מהאחים הגדולים חחחח

שאלתי אותו בחזור מהגן מי עשה לך שריטה ביד? אמר "יסק" ,שאלתי שוב, אמר עוד הפעם "יסק" , לקח מלא זמן עד שהבנו שהוא מתכוון ליצחק 😂... מסכן לא הבנו אותו

חחחחחח איזה טעות חמודהשירה_11
הבת שלי אמרה שהיא לא יכולה לעלות לישון כי אין לה כח היא עייפה 🤣🤣🤣🤣🤣
אני כל הזמן עייפה מידי בשביל לעלות למיטה לישון 🤭אולי בקרוב
בן ארבעפילה

הביא מהגן חטיף . התברר שהוא לא אוהב אותו , חילק לאחים תוך כדי אמירה- אל תשכחו לומר לי תודה!

בבוקר יצאנו לגן . בספסל ישבה שכנה מבוגרת , לידה כלב רחוב . הוא - נתפלל שהכלב שלא יאכל אותה!

בתחילת שנה לקח לו כמה שבועות להתרגל לגן. אז הוא סיפר לי שגננת טרפה ילד . שאלתי - רק ילד אחד?

הוא ענה - רק אחד , כל השאר הלכו הביתה מהר.

חחחחחחח קורע 😂אפרסקה
חחח צחקתי בקול... איזה מתוק!!אמא טובה---דיה!
הבן שלי אמר לי בפעם הראשונה שנשאר בצהרוןאוהבת את השבת
כשהוא חזר הוא אומר לי בסוף הגננות לא לקחו אותי לבית לשהם כי אבא בא.. היה בטוח (או חשש) שהמשך הלוז זה שיקחו אותו איתם לבית שלהם...🥲
וואי איזה כוכב D-:רקלתשוהנ
רציתי לקנח לבן שלי את האףהשם שלי

אני שואלת אותו "איפה האף שלך?"

הוא עונה לי "במטבח".

(הטישו היה במטבח).


לפעמים באמבטיה הוא מתחיל לשאול אותי על השמפו והסבון "מה זה?", למרות שהוא יודע את התשובה.

אז פעם בצחוק עניתי לו דברים לא קשורים.

מאז הוא בעצמו שואל ועונה דברים לא קשורים.

בן 3.5קדם
שאלתי אותו אם כל הילדים בגן הגיעו לטיול עם כובע, והוא ענה: כן. חוץ ממי שלא היה לו...

וגם- כל לילה כשאני שרה לו 'המלאך הגואל אותי מכל רע' הוא אומר אל תגידי מכל רע, רק מכל טוב! (אחרי כל ההסברים שניסיתי

הבן שלי בן כמעט 3 מסתובב בביתאמיץ(ה)

ושואל שוב ושוב בטון עולה ומתעצבן "איפה החריף שלי!?"

לקח לי כמה דקות טובות להבין שהוא מחפש את החטיף שקיבל מהגן.

איזה הורסתוהה לעצמי
אני מדמיינת את הסיטואציה😅
מתוקיייניק חדש2

גם אצלנו בן ה4 מברבר כל מיני פנינים.

באחת הפעמים אבא שלו שם אותו מהר מהר בחדר לישון אז הוא אומר לו- אבא אבל למה אתה לוקח אותי בהילוך מהיר?😂😂

איזה מתוק 😂אפרסקה
בן ה4 קם ביום שלישי - מה?? הולכים לגן???רבותבנות

היה בטוח שהתחיל החופש

אמרנו לו שכן

הוא: מה? לא! (בטון של מורה שאומרת 'אין על מה לדבר') 😂

כולם מתוקים - לאכול אותםפילה
טרי מהבוקר 😉אולי בקרוב

אני מעירה אותה ואז היא שואלת: אמא איזה יום היום? אמרתי לה חמישי אז היא: למה?

מה זאת אומרת למה 🤣 אמרתי לה כי אתמול היה יום רביעי 😅 חמודה, בת 3 וחצי.. גם לי יהיה סלט ממרח הימים השבוע 🫣

חייבת! טרי מהיום!פצלשהריוןאחרונה

לקחתי אותו לרופא כי חשדתי שהאדום שיש לו בישבן זה פטריה. ובדרך הסברתי לו קצת לאן הולכים וקצת על מוגנות.

בזמן שמחכים לרופא הוא מצהיר בקולי קולות: תכף אני מיכנס לרופא כי יש לי אדום בטיטול. לא שורף. שורף קסת. (קצת). טוב שלא פירט יותר בהרחבה!! 🤭

אח''כ הוא התחיל לתאר כל אחד שהיה שם ומה הוא עושה: "יש שם איש. יש לו סיכה. מה הוא עושה (כולו בדרמטיןת)? הוא מספר בטלפון!!

ואז היתה שם מישהי שצלעה: הוא: היא הולכת ככה ( ומחקה אותה)!!! 😅פדיחותת

ואתמול אמר לי: קפצנו במיים!

אז שאלתי אותו: מי? אתה או איקסית?

הוא: "שתיכם!" 

איך הייתן משתמשות ב 550 ש"ח למתנה לשלוש מורות?קופצת רגע

יצא שאני אחראית על כספי וועד הורים, יש לי כרגע 550 ש"ח לשלוש נשות צוות למתנת סוף שנה. מה לתת בזה? דרים קארד של 150 ש"ח( 450 ש"ח ביחד) ומשהו קנוי קטן כמו עציץ ב 33 ש"ח?

לנסות לאסוף עוד 50 ורק לתת ברכה ודרים קארד של 200?

הייתי הולכת על האפשרות הראשונהדרקונית ירוקה
השניה.. שונאת עציצים🫣ו200 יותר מפנקנחת-רוח
מציעה ספל עם שוקולדים במקום עציץרק רגע קט
הסמליות של עציץ נחמדה, אבל הרבה מורות לא יתחברו, ומי שאוהבת עציצים וצמחים, מן הסתם כבר יש לה.
אפשר גם שוקולדים בלי ספל😅יעל מהדרום
מסכימה😅השקט הזה
הראשונהחילזון 123

זה סכום יפה גם ככה

ולא חייב עציץ אפשר גם משהו מתכלה כמו שוקולדים


אגב כדאי שובר שאפשר לקנות במבצעים

ושיש לו אופציה דיגיטלית

איזה שובר למשל מומלץ?קופצת רגע
אני אוהבת ביי מי אבל חשבתי עכשיו דווקא לנסות לקנות כרטיס פיזי של דרים קארד 
עדיף ביימי מדרים קארד לדעתיואני שר

דרים קארד יותר ספציפי לחנויות

וכרטיס פיזי זה עוד יותר מגביל כי צריך שהוא גם יהיה עלי ברגע הנכון

נכון גם אני אוהבת ביי מי אבל אין להן סמארטפוןקופצת רגע

רק טלפון כשר, ונראה לי פחות נחמד להדפיס בבית דף עם השובר.

כאילו, עשיתי את זה בעבר אבל עכשיו חשבתי אולי שיותר חגיגי לתת כרטיס פיזי. 

אה זה אחרת באמת...ואני שר
יש אפשרות לכרטיס ביימי פיזימרגול

יודעת כי קיבלנו

העברנו את הקוד לסמארטפון

אבל אפשר להשתמש בכרטיס הפיזי…

גם לי היה פעם נראה לי. אבל לא יודעת איפה קוניםקופצת רגע

ולעומת זאת דרים קארד יש לי איפה לקנות קרוב לבית.

מעניין איפה קונים ביי מי באמת

בטוח אפשר למצוא מידע באתר שלהםהשקט הזה
ביימי את מזמינה באתר רגילguest

תדפיסי את הכרטיס שנוצר, ואפשר להשתמש בו כך.

יש את כל הפרטים שצריך.

שלום לך! שנים....😅יעל מהדרום
כן, אני מכירה וכך גם עשיתי בעברקופצת רגע
פשוט חשבתי שיותר נחמד לקבל כרטיס פיזי 
באתר שלהם כתוב שאפשר לרכוש כרטיס פיזיהשקט הזהאחרונה
בחנויות שאיתם הם עובדים
swish נחמדחילזון 123
העיקר שיהיו הרבה חנויות וכולל מבצעים
גם דרים קארד של 150 ש"ח זה נחמדדיאט ספרייט

רציתי רק להוסיף שלפעמים נשאר איזה עודף שלא יודעים מה לעשות איתו ומי שאוסף "נתקע".

כמובן שעדיף להשתמש בכל הסכום, אבל אם לא יוצא לדעתי לגמרי אפשר לקנות משהו קטן שלא יוצא בול בסכום, נניח שוקולד, ועם היתרה אפשר לקנות משהו קטן לילדים כמו שלוקים תוך שמעדכנים את ההורים..

לא הייתי אוספת שוב כסף מההוריםהשקט הזה
דרים קארד ומשהו קנוי נשמע לי מצויין
תודה לכולן! אני גם יכול אולי לתת למורה 200 ולשתיקופצת רגע

סייעות 175, ואז זה בדיוק 550. אבל מתלבטת כי נראה לי שהסייעות בתכל'ס עובדות בדיוק כמו המורה אז זה לא יפה.

או בעצם פשוט אולי 175 לכולן ו 25 באמת לתרום למשהו/ לקנות שלוקים לילדים

בדר''כ כן נותנים למורה מהשו קצת יותר הז כן הגיונינחת-רוח

הן לא עובדות אותו הדבר המורה מתכננת בבית אחראית על הכל וכו

אבל

היתי נותנת בסכומים שלמים

170 או 180

רק מוסיפה דבר קטןכורסא ירוקה

לפעמים יש הנחות על כרטיסי מתנה, ואז אפשר למצוא אפילו כרטיס במחיר טיפה גבוה יותר באותו סכום.

לא הייתי אוספת עוד כסף.


גם מתנה פיזית אם את מוסיפה - יש קופונים ומבצעים ואז יש קצת יותר אפשרויות באותו הסכום 

בדיוק עכשיו חשבתי שאולי אוכל לקנות להן כרטיסקופצת רגע
של דרים קארד בפוקס ולשלם עם בהצדעה, ואז יש הנחה אז אוכל לקנות שובר קצת גדול יותר ( אמנם ככה זה 'יבזבז' לנו את ההנחה ולא אוכל לקנות שם בגדים בשבילנו אז צריכה עוד לחשוב על זה)
לא הייתי משתמשתכורסא ירוקה

בהנחה שהיא על חשבונך האישי.

יש כל מיני מבצעים בחנויות וקודי קופון שלא מוגבלים לשימוש אחד לפי תז או משהו כזה

הנה למשלכורסא ירוקה
תו קנייה DREAM CARD-GIFT CARD במחיר מיוחד לחברי המועדון | שופרסל

אמנם אפשר לרכוש עד 5 תווים כאלה, אבל אם זו ממילא לא הנחה שהיית משתמשת בשביל עצמך אז זה לא על חשבונך. מניחה שגם אם לך אין מועדון בטח תוכלי למצוא מישהו עם מועדון שלא משתמש בהטבה הזאת

נחמד מאוד תודה!!קופצת רגע
עדיףבשורות משמחות

כרטיס דרים קארד של 180₪

ולהוסיף צרור ברכות מהתלמידים וההורים אפשר להוסיף שוקולד מיוחד ולאסוף עוד כמה שקלים ממהורים בשביל זה לצרף הכל יחד

לנסות לאסוף עוד 50שושנושי

וללכת על שובר עם שוקולד קטן עטוף בצלופן.

אם אין סמרטפון לדעתי עדיף שובר של חנויות חרדיות כמו כארד שופ, בסט שי וכו'

אולי יעניין אותך