1. צביעותם של אחים לנשק: אני לא חושב שהם צבועים. @שלג דאשתקד הציע לעיל פרשנות חזקה, וטען שהמוטיבציה שלהם לבוא לדבר דווקא עם רב מהפלג הירושלמי היא שהם ידעו היטב שהשיחה תהיה שיח חירשים ולא תניב פרי.
הם אומרים מראש ומההתחלה שהם באו מגמתיים, המטרה שלהם היא גיוס חרדים והערוץ שהם בחרו הוא דיבור. הרב שם בלוק על כל דבר. הוא מהווה אחוז נכבד מהאוכלוסיה בישראל, הוא נעזר בתשתיות המדינה, ובכל זאת מסרב לשתף פעולה.
אחים לנשק קראו לסרבנות כי הם סברו שX מסוכן לגורל המדינה ולכן פעלו בבולשביקיות והשתלטו באלימות על הצבא, תוך קריאה לסרבנות. אני חושב שאמנם זה רע ולא יפה אבל אי אפשר לזהות אותם כגוף שלא אכפת לו מגורל המדינה. דעתי לגביהם היא שהם רעים ומסוכנים, אבל אני חושב שהם מתנהגים בישרות.
1.a. לגבי הטיעון שאחים לנשק פעלו לגיוס חרדים עוד לפני ה7 באוקטובר - זה בעיני טיעון לא אינטיליגנטי. לשרת בצה"ל זה חשוב, זה קשה ולא כיף, וזה עוזר לאינטרס הקולקטיבי שלנו לגור ולשרוד בארץ. כל מי שרוצה שייגנו עליו צריך שיהיה צבא. לכן תמיד צריך לדרוש מציבורים להתגייס, ובשעת משבר בטחוני על אחת כמה וכמה. אין לחרדים נימוק מתקבל על הדעת לבקשת פטור... (ע"ע התשובה שענה הגרי"ז סולובייציק לנטורי קרתא שהזכרתי בהודעה הקודמת).
1.b. לגבי זה שאחים לנשק משתמשים במושגים דתיים כמו אמונה ונגזרותיה או פיקוח נפש ונגזרותיו - זכותם לשאול על זה ואם הרב היה מכבד אותם הוא ואם היה לענות תשובה טובה. הוא דחה אותם כי הוא זלזל בהם, וחלק מהשאלות היה לגיטימי.
1.c. אחים לנשק לא קוראים לציונות הדתית אוכלי מוות... זה לא אותו המחנה. הם ביטחוניסטים ולוחמים בעצמם שמגדלים את בניהם על מוטיבציה קרבית. "אוכלי מוות" זה ניסוח של מי שזיהה את המלחמה הנוכחית כמיותרת ורצה רק שהחטופים יחזרו. אחים לנשק רוצים לנצח...
2. את קלה מדי עם הרב: הרב *לא* ענה תשובה טובה. הוא ענה תשובה *חרדית*. התשובה לא היתה מנומקת ונשענה על אמירות של רבנים חרדים קודמים. זה קורה כל הזמן. אומרים: "הרב שך אמר שאסור, החתם סופר אמר 'חדש אסור מן התורה, החזו"א אמר שאסור".
הבעיה באמירות האלה היא לא המסורתיות, אלא חוסר המוכנות לחשוב מחדש. מותר להעריץ את קודמיך ולהחשיב אותם ואת דעותיהם לקודש קודשים ועדיין לבחון את אמירותיהם מחדש, או לפחות לנסח פרשנות לנימוק שלהם (שנאמר בעבר) ולהסביר למה הוא רלוונטי גם כיום. הם לא עושים את זה, וזה מתבטא בתשובה המכנית שעונה הרב "אי אפשר, זה לא יעבוד, אין סיכוי, בשום דרך". זו בעיה וחבל לסנגר על זה.
2.b. התפשרות לעומת ליברליות - לא מסכים. אם אדם עונה "לא" בעידן ליברלי ולא מוכן בכלל להיכנס למישור של נימוקים - הוא לא שמרן אלא עקשן, וההבדל קריטי. אני מסכים איתך שאין דבר מפואר יותר מאדם שנאמן לערכיו בעקביות ולא זז מהם, אבל אני חושב שאם הדעה הזו לא מבוססת ומעוגנת בטיעונים בהירים היא בעייתית. לא צריך למכור את הערכים שלך, אבל אם יש לך תשובות טובות הן תעמודנה במבחן המציאות. אם אין לך אתה עונה: אי אפשר אי אפשר אי אפשר...
3. האם קל להיות חרדי - יכול להיות שאלה לא חיי נוחות ואולי זו גם מסירות נפש. אני לא מקנא בחרדים ולא הייתי רוצה לגדול בבני ברק או מאה שערים, אבל כשאני אומר נוח אני מתכוון למעמד הנפשי:
"אני צודק, כולם סביבי טועים;
אני מקבי, כולם סביבי מתייונים;
אני צריך להישאר כמו שאני, כולם צריכים להשתנות נגדי;
המדינה היא טעות, אין מה לשפר בה
החילונים אבודים, צריך להסתגר מפניהם"
זו עמדה *קלה*, גם אם היא תובעת הרבה משמעת והתבדלות... עמדה קשה יודעת שלא בטוח שהיא צודקת ומוכנה להיכנס לסיבוכי החיים כדי להתמודד מול שאלות וסיבוכים. הסתגרות ופסילה מיידית של הזולת היא לא טובה, ולכן צריך הידברות.
3.a. לא היתה בסרטון הידברות. הרב היה בונקר ולא זז מילימטר...
3.b. מה את מקבלת מהמדינה - המון... קצבאות ילדים, שירותי בריאות, הגנה אזורית (באזור מוקף מוסלמים), משטרה [גם אם יש בה בעיות עדיין אם תתקשרי 100 יבוא שוטר], ביטוח לאומי לכל מי שצריך, שירותי רפואה, תקציבים לעיריות, תשתיות מים ביוב חשמל... אם תתנתקי מהמדינה תפסידי את זה
וכמובן (לא בציניות) שאת עובדת ושעוד רבין וטובים בציבור החרדי עובדים, אבל יש גרפים ומדדים שמציגים במספרים את כמות ההכנסות לשוק בישראל לעומת כמות הרווח והשירותים המתקבלים. הציבור החרדי נשען על המדינה יותר משאר הציבורים, גם אם רבים ממנו יוצאים לעבוד.