ראיתי חתול שבא לאכול לטאה (כנראה היה ממש רעב) והברחתי את החתול...
אבל אח"כ חשבתי לעצמי..
עשיתי מעשה טוב של רחמנות? או מעשה רע של אכזריות על החתול??
ראיתי חתול שבא לאכול לטאה (כנראה היה ממש רעב) והברחתי את החתול...
אבל אח"כ חשבתי לעצמי..
עשיתי מעשה טוב של רחמנות? או מעשה רע של אכזריות על החתול??
עדיף להיות רעב מאשר להיות מת 
כל הכבוד!
מבקש אמונה
)
מבקש אמונהלפחות תהיה מזכרת מהלטאה..
מבקש אמונה
![]()
![]()
מישהי=)
מבקש אמונה![]()
(נראה לי
)
על התנא (רבי טרפון?) שרץ אליו גדי להתחבא בגלימה שלו בשביל שלא ישחטו אותו
והוא אמר לו 'לך, כי לכך נוצרת' ושלח אותו להישחט
אאל"ט הוא נענש על זה.
אז נכון שרוע זה חלק מהחיים, אבל אולי כשיש לנו אפשות אנחנו אמורים לעצור את זה.
פסידוניתתודה על התיקון 
למה לא ברור?
נאמר שם שבאמת סתם ככה לא צריך להציל עכשיו חיות..
אבל בגלל שהוא כבר בא לבקש עזרה, זה הפך הרחמנות לסרב.
ב. גם אם לא - הנקודה היא הרחמנות כשמזדמנת לו במקרה שהוא בורח אליו. זה לא מצד שלא יישחטו בעולם עגלים, אלא מצד זה שכאן הנקודה שהיתה צריכה להתעורר יותר, היא ה"ורחמיו על כל מעשיו".
לא ברור אם זה לא היה עגל שלו, מהעדרים שלו. וסביר כך. שהרי מתוך המסופר נראה שזה היה בידו להחליט.
ב. גם אם היה מדובר במציאות שלא שלו, הנקודה היא מה ש"אמר" לעגל, לכך נוצרת. וכאשר יש מקרה פרטי, שאמורים להתעורר בו רגשי חמלה ספציפיים, אז למעלתו של רבי יהודה הנשיא, זה נחשב לאי רגישות מספיקה.
[הרצי"ה היה מספר על רבי מנשה מאיליה, תלמיד הגר"א, שאמר שכל עוד יש איזו תולעת בעולם שלא מרגישה בנוח כי לחוצה בנקיק סלע, הוא לא יכול להרגיש לגמרי בנוח.. והיה אומר על כך שזו תכונה "קוסמית" כזו. הרגשת הכל. הרצי"ה עצמו, השאיר פעם למשמש שלו פתק, על יד רעל-עכברים, או מלכודת, שהניח בבית - וכתב בו: רבי, רבי יהודה הנשיא, כשראה את שפחתו עושה צרות לעכברים, אמר לה, ורחמיו על כל מעשיו...
ברור שזו לא מידתו של כל אדם. אנשי מעלה]
הבנתי שזה הקטע של הסירוב למישהו שכבר סמך עליו... סוג של שברון לב בשבילו.
מקסימום היה מוצא עגל אחר.. זה כבר לא בעיה של רבי
יש פה דיוק
ואולי לכן שמו את הסיפור הזה, כדי שנעמוד עליו (על הדיוק ולא על הסיפור
).
יש דברים שצריכים להיעשות, אבל זה לא אומר שהם נחמדים או משמחים. הם עצובים, ובכל זאת צריך לעשות אותם ('מעשי ידי טובעים בים ואתם אומרים שירה' זאת דוגמה טובה. המצרים היו צריכים להיהרג, זה הגיע להם, אבל אלוקים עדיין ראה בזה מקור לצער).
כך גם אפשר להתייחס לשחיטה. זה נכון, בעלי החיים נוצרו בשביל זה, אבל זה לא סותר את הצער מהכאב שהם עוברים ומהפחד.
העניין הוא, שצריך להיות מודע לכאב הזה.
יצא קצת צולע אבל מקווה שהובנתי.
מצד המידות שלך, כשאתה רואה - ברור שזה מעשה טוב.
זה לא אומר שאתה צריך להציב משמרות שלא יקרו כאלה דברים... יש דברים ב"שרשרת המזון" בטבע, שעדיף שאנחנו לא רואים.
אבל כשזה משהו ספציפי שאתה רואה, זה אחרת.
כלומר, באופן טבעי, אם הוא רואה מקרה כמו שתיאר, מתעוררים רחמים על הלטאה. אז לא כדאי "לכבוש" אותם.
אבל יודעים שבטבע דברים מתנהלים כך, לפחות במצב הנוכחי של העולם. עד "לא ירעו ולא ישחיתו", "ואריה כבקר יאכל תבן"..
מנוסח היטב.
שתי נקודות לראשי תיבות שלא מתחילות ב"תהא שנת"
בכל זאת נותרו רק 12 שנה לזה.
לאומנים, פוליטיקאים ואחרים שרוצים לבלוט בתודעה: תהא שנת פריצה זוהרת
והכי חשוב, כנראה: תהא שנת פרנסה זמינה
וביקשת בלי "תהא שנת":
תשוקה, שייכות, פריחה זוהרת
תפילה, שירה, פתיחות זולת
תקופה של פרנסה זמינה
מהשנה של הבחירות הקודמות
תאכלו שוקולד פלוס זנגביל
תנין שבולע פטריה זוהרת
תוכי שאוכל פסטה זולה
תרצה שנעשה פוקר זבל
תהה שנת פתרון זהב
תופסת שנכנסת פה זהירות
תהא שנת פרס זכאית
תהא שנת פייס זכייה
תהא שנת פורום זורמת
פורום דתי.
זה הכי מקורי שעלה לי
אבל בגילי זה באמת אחרת
אני תמיד בתנועה
לחלום
להגשים
לשפר
להתמיד
אנשים ונשים שעברו טראומה שקשורה לביטחון- פיגוע טרור או מלחמה או משהו כזה
אני יודעת שזה קצת אישי- פשוט תכתבו על חבר שלכם
איך זה נראה ונחווה מבפנים או מבחוץ
אחרי שנה, אחרי עשר שנים, אחרי עשרים ושלושים שנה?
אשמח לכל מידע או סיפור מקרה
בשורות טובות ושמחות 
רוב האנשים פה בסדר, אבל לא כל ניק פה הוא טלית שכולה תכלת ותיזהרו מפירוט של דברי שיוכלו לנצל נגדכם.
ובנוסף, תזכרו שהפורום ציבורי וכל דבר שהכתב פה יכול להימצא על ידי גוגל כך שכל אדם יכול לפתוח ולקרוא.
הולך ברחוב, סבא חביב פונה אלי, מסמן לי עם היד להוריד את האוזניות, מחייך ואומר "המעלית לא עובדת" .. אוקי אדוני המעלית לא עובדת, איך זה קשור אלי?
אמרתי לו אוקי מה…
אחרי שניות ארוכות הוא מפנה אותי לקופסת קרטון, תעזור לי לעלות את זה? אני ואתה ניקח ביחד. אמרתי לו עזוב תן לי לראות אם זה כבד כמו שאתה אומר.. בדקתי , כבד אבל לא ברמה שאי אפשר להרים. קיצר מפה לשם נופל לי האסימון ש- לך תדע כמה קומות זה. נכנסנו לבנין הורדתי את הקופסה על המדרגה הראשונה , הוא: אמרתי לך שזה כבד בוא אני אעזור לך. נשמה , אני רק מכבה את האוזניות הכל טוב. המשכתי לאחר שהוא אמר שיש 4 קומות, לא אשקר שהתנשפתי כי אני לא בכושר, אבל משמיים זימנו מצווה לפני ראש השנה , כל השנה כלום. מדהים איך מזכים אדם משמיים לעזור פתאום, לא יודע, זה לא יכול להיות מקרה.
קיצור אנשים: דברו ותפסיקו לגמגם ולדבר בלחש. תודה
עכשיו עוד מישהי ביקשה עזרה. איזה שאלות יש לאנשים. באה לי אחת קצת מבוגרת, מדברת קצת חלש. אני: הינה עוד צרות. אני עם השיר באוזניות והיא מדברת כאילו אני שומע אותה . מכבה את האוזניות . "כן?" .. היא: אפשר לבקש בקשה? בטח נשמה מה תרצי? עד חצי המלכות. סתם לא באמת אמרתי לה ככה. קיצר היא מתיישבת לידי בספסל, איך אני מעבירה את כל הטקסט הזה לוואטסאפ? אני לוקח את הפלאפון שלה אומר לה הינה יש לך אופציות לבחור למי לשלוח. היא היתה בהלם מנסה להבין איך עשיתי את זה, נתתי נגיעה במסך לאחור, מסביר לה שיש מטוס נייר שהיא רק צריכה ללחוץ עליו ויש לה אופציות למי לשלוח. היא לא האמינה שהאופציה בכלל קיימת 😄
מצווה שניה.
סתם שאלה שעלתה לי הרגע.
טוב זה כבר קרה בשבת ויצאתי קצת טמבל אבל בסדר. לא נדבר על זה כרגע. מי שואל איפה זה עין גנים כשיש גם רחוב כזה וזה גם שכונה?! כן זה אני ששאלת אותו את זה בשבת היי 🙋🏼♂️
חחח מצחיק שאני מגיע לפה פעם ביובל עם סיפורים הזויים …
🤡
אתה צריך שאלת רב האם יהיה מותר לך לאכול קטניות בפסח, שהרי ההבדל הגדול בין עדות המזרח ואשכנזים במספר לילות הסליחות בחודש אלול, זה לכפר על קטניות בפסח אצל עדות המזרח
ארץ השוקולדאחרונהזה לא תלוי מה איכות האוכל שם או שאצל ספרדים לעומת אשכנזים יש אוכל טוב בטוח?
שנה של קיום משאלות לטובה לכל באי ובאות הפורום
כאשר יש תחושת אבל על אדם שהלך לעולמו,
למרות שהוא לא קרוב משפחה,
ולא חבר קרוב,
ולא בוס,
אלא ''רק'' מנחה ומנטור.
מי שבהרבה מובנים הביאה אותי עד הלום,
ומי שמיליוני בני אדם חייבים לה את חייהם בלי שהם בכלל יודעים.
נוחי בשלום,
פרופסור עדה יונת.
אשמח אם זה לא יהיה הנושא כאן...
היה לך קשר איתה. הערכת אותה. עשית איתה דרך. הכי הגיוני בעולם.
היא האשה היחידה, גם בזה היא היתה פורצת דרך לשבור את תקרת הזכוכית.
יהי זכרה ברוך.
לוועדת פרס נובל מאז מארי קירי אין שום תקרת זכוכית
בפועל היתה רק אחת
לא היו גונבים ממנה את הגילוי