אלוקים?

ותם ככה לא קשור לא רשום שהיא אפילו הייתה בגירוש אבל גם אם היא הייתה

 אז אין לאותה בחורה זכות להעיף אותה מבית כנסת...

אבל ממש לא בגלל הסיבה שלך. אני לא חושבת שהיה אסור לה כי "למה מי היא בכלל?". אני חושבת שאסור היה לה בשום פנים ואופן לעשות את זה כי אין לאף בן אדם זכות להוציא יהודי מבית כנסת (אפילו יסמני"ק שגירש ובא להתפלל בבית כנסת של מגורשים). הרי אני לפחות, אם היה לידי כזה רשע שגירש והוא היה מתפלל - הייתי עוד יותר מתכוונת בתפילה שלי, כי אם ה' מקבל את כל התפילות של כולם, כולל של היסמני"ק הרשע החייתי הזה, אז איך אני מסוגלת לא להתכוון?!, הרי אני לא עשיתי משהו רע כמוהו.

חוץ מזה - אם יש לבן אדם את הרגע המיוחד הזה עם הקב"ה, אסור להפריע לו. מה שיעשו לו אחר כך זה כבר עניין אחר, אבל כל עוד הוא פותח סידור מרצונו ומתפלל - אין שום זכות לאף אחד שבעולם להוציא אותו.

בע"ה.

אתה צודק כמעט לגמרי במה שאמרת. אבל מה זה קשור? בדיבורים האלה אתה יכול לפנות לאנשים שכן גירשו...

היא לא גירשה, ואפילו התחמקה מיזה.

וברור שלא שכחנו ואנחנו עדיין זוכרים! אבל, מה לעשות, ועם כל כמה שזה נשמע רע - יש עוד דברים שצריך להתפלל עליהם וזכותו של כל אדם באשר הוא להתפלל! לאפאחד אין את הזכות לקחת לידיו את הדין ולסלק אנשים מבית כנסת. סמיוחד שזאת מערת המכפלה ועוד ביום כיפור!!..

מקווה שהובנתי..

אתה באמת צודק, ותאמין לי - מה שכתבת ממש ממש נכון, יפה וחזק בצורה לא נורמלית. אבל אותה החיילת ניסתה בכל אמצעי לא לגרש והצליחה. אז למה לגרש אותה משם?! למה לא לשאול?! אני מבינה כמה זה קשה וצורב לך את הנשמה להתפלל עם חיילים (אני לפחות מנסה להבין עד כמה שאני מסוגלת) אבל אתה לא יכול פשוט לבוא ולשפוט כל איש עם מדים!! תאמין לי - אני מאחלת לאותם חיילים ולאריאל שרון (שבכלל יחנק וימות למוות) שיחיו עד 120 ושיהיה להם עוד כח לעמוד אחר כך לכל המשפטים שעוד יהיו להם, אבל אני לא יכולה להדביק סטיגמה על כל אחד שאני רואה עם מדים. אני מבינה שבשבילכם איש עם מדים או עם מדי שוטר הוא טראומה לא נורמלית, אבל עדיין אי אפשר לשפוט לפי מראה חיצוני. קודם שואלים. 

זה אותו דבר עם הטרמפיסטים החיילים. אצלנו לא מעלים חיילים לאוטו.

סליחה?! אתה רוצה להגיע הביתה? גירשת? כן? יופי!! אני ממש מאושרת שאתה רוצה להגיע הביתה. ממש שמחת זקנתי בראש חוצות, אבל יש אנשים שבגללך אין להם לאן לרצות להגיע. נכון שזה נחמד?!

אבל קודם שואלים אם הבנאדם גירש (ורק במקרה שהוא עדיין לא התחיל להתפלל. אם הוא התחיל כבר והוא באמצע - חס וחלילה, לא מגרשים אותו משם. מה שיעשו לו אחרי שהוא יגמור להתפלל זה כבר משהו אחר, אבל כל עוד הוא כבר באמצע התפילה - אסור בשום פנים ואופן לגרש אותו). ואולי הוא לא גירש?!

 אם כן - אל תעלו אותו לאוטו בשום אופן (או במקרה הזה - תעיפו אותו מהבית כנסת לכל הרוחות ושיחנק בחוץ), אבל אם הוא לא גרש והוציא ת'נשמה בלמצוא דרכים איך לא להיות אפילו במעגל הכי חיצוני שהיה - למה הוא צריך לסבול?!

ויכול להיות (ואלה מצבים נורא מתוסבכים. כל אחד צריך למצוא את הרעיונות שלו. אני רק מביעה דעה) שהבאדם באמת גירש - אבל עכשיו הוא הבין כמה רע הוא עשה והוא מתחרט ורוצה לבכות לך בפנים ולבקש ממך סליחה ואפילו אולי להגיד לך שהוא יעשה ה-כ-ל בשבילך כדי שתחזור לשם, אז גם במצב הזה אני לא הייתי מגרשת אותו. אם הוא היה בא להתפלל לה' ולבקש סליחה ממנו ובמיוחד ממך - תסלח לו. אלא אם כן הוא בא לבקש סליחה, להגיד איזה פרק תהילים ובפעם הבאה שיקראו לו לגירוש - הוא יסכים בשמחה ובששון.

אבל..

לדעתי, לאפאחד אין זכות לגרש מישהו מבית כנסת.

לומר למה?

1] לא אנחנו השופטים ולא אנחנו ניקח את הצדק לידיים. גם אם אתה מגורש [בשיא הערכה] אתה לא תגרש מישהו רק בגלל שיש חששש שהוא גירש אותך.

2] הרב אבינר הוא רב בישראל. גם אם אני או אתה או את לא מבינות את הפסיקות שלו - הוא פסק שלא לסרב פקודה. בגלל פסיקה זו המוני אנשים לא סירבו פקודה, ולכן, כשאתה מגרש מישהו מבית הכנסת {להזכירכם - בית מקדש מעט} בגלל ששמע לפסיקה של רב בישראל זה כאילו שאתה עושה חרם על הרב אבינר חו"ח..

אתה שיא המסכימה עם כל הכאב שלך [ואל תשכח שהוא גם שלנו!], ועם כל הרע בלב כשאתה רואה חייל ברחוב..

אבל תחשוב על זה, שבזכות הצבא המדהים שלנו יש לנו מדינה. מה קרה כבר שכחנו את כל הנפלאות שהצבא עשה לנו?

כל המבצעים? כל החילוצים? כל סיכוני הנפש? מה קרה?? זה לא נשכח!! בדיוק כמו שהגירוש לא נשכח ולא ישכח!

ברור שיש מה לעשות עם זה, אבל זה כבר נעשה. ואין לך אפשרות לשפוט כל באדם שלובש מדים - ובסך הכל מגן עליך!!

הוא מסכן ברוב הפעמים את גופו בשביל העם, המדינה והארץ שלו..

ושלא תהיה שום חשיבה אחרת - אני ימנית ובעד סירוב פקודה. ז"א, בעד התחמקות. אני נגד סירוב פקודה מאורגן..

יומטוב..

בנטיעות וכזה נראה לי שכן

במחנה יש משהו נפרד

לאיזה גיל, איזה חלק שקשור לתפילה?

כיתה ד..

על החשיבות של להתפלל מנחה בסניף..

אצלנו אחרי המפקד כל שבט מתפלל לבד והרבה חניכות לא ככ שותפות במקרה הטוב יושבות בשקט במקרה הרע גם מדברות ואז יוצא שמי שמתפללת כביכול מפסידה כי היא לא בענינים.

רוצה פעולה מפוצצת כזאתי על תפילה ולמה חשוב שיגרה אותם להתפלל..

חלק ממערך בת מצוה

באמת להעביר להם את ההרגשה שתפילה זה לא עול, זה לא עוד משימה מעיקה שצריך לסמן עליה וי.. 

להלן מערך שיעור של חצי שעה בנושא תפילה, המיועד לנוער דתי בכיתה ו' ומחולק לשלושה חלקים של 10 דקות כל אחד. המערך מותאם לגיל ולרקע הדתי של התלמידים, תוך שימוש בשפה פשוטה ופעילויות קצרות וממוקדות:

חלק ראשון: פתיחה והיכרות עם הנושא (10 דקות)

מטרה: לעורר עניין ולחבר את התלמידים לנושא התפילה.  

דקה 1-2: שאלה פותחת  

שאל את התלמידים: "מה אתם מרגישים כשאתם מתפללים? משהו מיוחד או אולי משהו שקשה לכם בזה?"  

תן ל-2-3 תלמידים לשתף בקצרה (30 שניות לכל אחד).

דקה 3-5: סיפור קצר  

ספר סיפור קצר על חנה מהתנ"ך (שמואל א', פרק א'): "חנה התפללה בלב שלם לבקש בן, והתפילה שלה הייתה כל כך חזקה שהיא ממש דיברה עם ה' כמו עם חבר."  

שאל: "מה אתם חושבים שהפך את התפילה שלה למיוחדת?"

דקה 6-10: דיון קצר  

שאל: "למה לדעתכם חשוב להתפלל? מה זה נותן לנו?"  

עודד תשובות כמו: קשר עם ה', שקט בלב, תחושת תמיכה.

חלק שני: הבנת התפילה דרך פעילות (10 דקות)

מטרה: להמחיש את המשמעות של התפילה בצורה חווייתית.  

דקה 1-2: הסבר קצר  

אמור בצורה פשוטה: "תפילה היא כמו שיחה עם ה'. לפעמים אנחנו מבקשים, לפעמים מודים, ולפעמים סתם רוצים להרגיש קרובים."

דקה 3-8: פעילות קבוצתית  

חלק את הכיתה ל-3 קבוצות קטנות.  

תן לכל קבוצה משימה:  

קבוצה 1: כתבו 3 דברים שהייתם מבקשים בתפילה.  

קבוצה 2: כתבו 3 דברים שהייתם מודים עליהם.  

קבוצה 3: כתבו 3 דברים שמרגישים לכם קרובים ללב בתפילה (למשל: שיר, מילה או רגע).

כל קבוצה מקבלת דף ועט, ויש להם 5 דקות לעבוד יחד.

דקה 9-10: שיתוף מהיר  

נציג מכל קבוצה משתף בקצרה (30 שניות לקבוצה).

חלק שלישי: סיכום וחיבור אישי (10 דקות)

מטרה: לעזור לתלמידים לקחת את הנושא איתם ליום-יום.  

דקה 1-3: דבר תורה קצר  

אמור: "בתפילה אנחנו לא רק מדברים, אלא גם מקשיבים. כמו שכתוב בתהילים 'קרבת אלוקים לי טוב' – כשאנחנו מתפללים, אנחנו מתקרבים לה'."

דקה 4-7: פעילות אישית  

תן לכל תלמיד דף קטן וכתוב עליו: "כתבו משפט אחד שהייתם רוצים להגיד לה' בתפילה שלכם היום."  

תן להם 2-3 דקות לכתוב בשקט.

דקה 8-10: סיום מעודד  

אמור: "כל תפילה חשובה, גם אם היא קצרה או פשוטה. נסו השבוע להתפלל משהו קטן מהלב שלכם."  

סיים בשאלה: "מי רוצה לשתף את המשפט שלו?" (רשות, לא חובה).

הערות למנחה:

שמור על אווירה קלילה ומכבדת.  

התאם את הקצב לפי התגובות של התלמידים – אם חלק אחד מתארך, קצר את הבא.  

הבא דף ועטים לפעילויות.

אם זה בשבת קודש תעביר בעל פה.

בהצלחה!

מחפשת יותר פעולה עם משחקים שבסוף מתקשרים לענין התפילה פחות דיונים ושאלות

מנסיון כל הדיונים וכו לא ככ פועל הם צריכות לזוז חח

אני ממש מסכימה איתך..

לאיזה כיתה?

בסוף עכשיו לא כ"כ מרגישים את זה אבל אם זה ימשך זה יגיע למצב שהיה לפני כן שלא דיברנו המדריכות מלבד מי מכינה את הפעולה. מצב שבטוח לא רוצות להגיע אליו. אף אחת.