לשאלה כפי שהוצגה.

ברור שאין כל חיסרון עצמי באדם "מכוער" חיצונית, וגם לא במישהו שהמראה שלו אינו נראה לך.

לכן, לשאלה האם "הייתם יוצאים" אין כל השלכה.

אם אותך אישית זה "חוסם", אז מה אפשר לעשות. הבחור לא צריך לסבול מזה. אם לא מפריע לך, והאישיות טובה ויש הרגשה טובה זה עם זה - מה איכפת מה "אחרים".

יתכן שכוונתך היתה לקבל "חיזוק" האם להתעלם מכך. או האם יש סיכוי שהרגשה אישית טובה תגרום לכך שזה לא יתפוס מקום.

זה באמת ענין אישי שלך. אכן קורה שגם מי שאינו נראה חיצונית, מאד מוצא חן וכבר לא רואים את מה שהפריע. לפעמים, כן ממשיך להפריע. 

שיקול שלך. באידיאל, כנ"ל,, בוודאי אין לכך משמעות. באופן מעשי - אם לא מפריע, מעולה. אם מפריע ומטריד, ביחוד גם כאשר נפגשים - אז מה אפשר לעשות.. לא מתחתנים "בכח"....

ר' אלעזר הוא לא בני"ש בן דורנו ש"מתפלק" לו להפוך לאוטיסט חלילה מרוב לימוד...

דווקא יש מוטיבים במדרש הזה שמאוד מזמינים פרשנות מעמיקה יותר: הירידה מהחמור, "כלי זה שעשית", וגם בני העיר שהזכרת - "טוב מושל ברוחו מלוכד עיר", זו לא הפעם היחידה שמצאנו שנפש האדם וכוחותיה נמשלים לעיר או למדינה. וגם העניין שסוגר את המדרש, שהמכוער מבטיח את ר' אלעזר "שלא יהא רגיל לעשות כן" בתמורה לסליחתו - הרי מובן שר' אלעזר למד את הלקח שלו...

אני לא טוען שגדולים מאתנו לא נפלו, אבל דווקא מפני שהם גדולים מאתנו הנפילות שלהם גם גדולות יותר - מבחינה "איכותית", אפשר לומר...

ושתי הערות בכל מקרה: האחת, אני לא בטוח שאני מביא את הרעיון כפי שהוא נוסח על ידי הרב גורדין, קראתי את זה מאוד מזמן. השנייה, שבאמת ייתכן שהפשט המוכר הוא גם ו/או יותר נכון מהפירוש הזה. שכל אחד ייקח מה שטוב לו ומחזק את אמונתו...

שבת שלום

אם מישהו נותן הסבר מסוג זה, אז גם את מה שמסביב הוא מפרש על אותו אופן (למשל, אנשי עירו יכולים להיות הכחות השונים שבאדם שקיומם תלוי בכיוון הרוחני וכד').

אני שמעתי פעם הסבר שזו אליגוריה על הפגישה ממרומי האצילות הרוחנית, עם העולם בכיעורו (מעין רבי שמעון ורבי אלעזר כשיצאו מהמערה).

אכן, לא חייבים לשלול את הפשט. אבל הראש הבריא אומר שקשה מאד להבינו. ואדרבה, לחשוב שרבי אלעזר היה ב"מגדל השן", כאילו לא נבנו שם מידותיו, ויכול סתם לומר לאיזה אדם לא-יפה שהוא "מכוער".. (ניחא, אם תסבירי מכוער מאד במעשיו. שאז יש "קונטרסט" בין המציאות הנקיה שהוא חי בה, לבין ההיתקלות עם זה. ואז זה כבר שוב, לא ההסבר החיצוני ה"פשוט"), זה עוד יותר רחוק מהפשט. עצם החשיבה על גדולי עולם כאלו, כאילו זה "בגובה שלנו", ואנחנו מבינים את הרמה הרוחנית שיוצאים אחרי שנים כאלה של התעלות, ומהי ההתעלות הזו, וכאילו היא "בקלות" יכולה לגרום לההיפך מכל החינוך התורני, זה הכי לא "פשט בריא"...

[וגם "ביינישים" שלמדו הרבה - שזה בוודאי לא רבי אלעזר.. - זה לא "כלל" לגביהם. מכיר כאלו שלמדו שנים רבות, וזה כמובן העלה את מידותיהם, את היחס הלבבי לבריות, וכו'. בכל דבר שאדם "מתמקד" זמן רב, יש אופציה מסויימת של "בעיה בתקשורת" עם העולם שמעבר - אבל ככלל, במקרה זה, הרבה פעמים אלו דמיונות בעלמא. שהרי כאלו שלומדים בישיבה, לומדים בחברותות, והצד של הקשר בין בני אדם הוא חזק. אלא שלפעמים, אנשים שלא שייכים כלל לעולם שלהם, מרגישים כך, כי באופן טבעי אין להם מכנה משותף בכל מיני נושאים. ככלל, מי שלומד תורה כמו שרציך, ובגישה כמו שצריך, זה יעשה אותו טוב יותר - גם אם ייפגש עם אנשים שלא "מעולמו"]

אני הולך איתו הרבה זמן.

לא ראיתי אותו במפרשים, אבל נראה לי שהוא ממש פשט הדברים.

רבי אלעזר מאופיין בש"ס בדרישת הצדק הבלתי מתפשרת שלו (מה שנקרא "מידת הדין"). הוא בנו של רבי שמעון בר יוחאי ונכנס איתו למערה. אז היה רשב"י כמותו במידת הדין, עד שיצאה עליהם מחאת "שובו למערתכם". אחרי תקופה נוספת, נבנתה אצלם עוד קומה, ונאמר שכל מה שהיה רבי אלעזר מחריב רשב"י היה מתקן. שניהם היו כבר יותר מדויקים ויותר מעודנים, אך עדיין נשארו פערי מדרגות ביניהם. באופן כללי, הייתה ביניהם השלמה הדדית.

רבי אלעזר לא סתם קורא לו מכוער, אלא "ריקא", אדם ריק. את הכיעור צריך לייחס לכיעור פנימי. אחרי הכל, מדובר ברבי אלעזר, שהעולם הפנימי שלו מספיק עשיר כדי להסיט מבט מהממד החומרי (אולי יש רמז לדבר ברכיבה על החמור, שהמהר"ל ממשיל בכל מקום לשלטון על החומריות).

הביקורת על רבי אלעזר היא לא על שראה בו כיעור, גם הריקא לא מכחיש שזו המציאות. המחאה היא על כך שראה את מציאות החיסרון כבלעדית לאותו אדם, ולא לקח במידה מספקת את החשבון האלוקי שנטע בו את החיסרון. זו גם לא שלילה של המחאה, אבל אולי היה בזה עידון שלה - כפי שהריקא אומר בסוף: שלא יהיה רגיל בכך, אבל לא שיחדול מזה. (אם הסיפור הוא כפשטו, ממתי אפשר להעליב אדם מכוער "לפעמים"?).

גם היושר והקפדנות הם מדרגה גבוהה, שמאפיינות במיוחד את אליהו הנביא. מוצאים בש"ס הרבה מקומות שאליהו נמנע מלהתגלות לאמוראים כשלא עמדו ברף מוסרי שנדרש מחסידים כמותם. לכן אליהו הוא זה שישיב את עם ישראל בתשובה - בכך שיחזיר אותם למצב בו יוכלו לעמוד ברף המוסרי, המעשי והרוחני של התורה. (וממילא מידת הדין לא תפגע בהם, כי הם עומדים בה).

הביקורת החריפה היא כוח מניע ומחריב בעולם, בהתאם לתנאים משתנים.

ככה נראה לי.

---

נ.ב.

גם אם הפירוש הזה לא נכון, מעצם הדיון על רבי אלעזר - אני מעדיף להישאר בקושיה טובה מאשר לתת תירוץ גרוע. בהרבה מקומות עולם המושגים שלנו ושל חז"ל שונה מקצה לקצה, ואנחנו נוטים לשפוט אחרים על פי ההכרה שלנו את עצמנו. ככה שלנו דומיה תהילה, במקרה הזה...

(בדיוק יצא לי גם ללמוד שיחות של הרב טאו בנושא, אם את רוצה להרחיב ).

ונעלמו, חברה בדיוק התקשרה והציעה. בלה בלה.

אין מה לעשות יש אנשים שמקשים

מורידים את הרמה בשביל כולם.

אין נאמנות.

מסוגלות להתכתב ולדבר ולהתלהב בערב.

בבוקר והנה היא נעלמה.

אני לא לפני הרבה זמן הייתי כל כך תמים שלא הכרתי את זה דיברתי עם מישהי(וזה היה דרך מישהו שהכיר ביננו)וקבענו שלחתי לה הודעה והיא לא ענתה..

אני בלי ווטסאפ וכו' אז ממש לא הבנתי חשבתי שהפל' לא עובד אולי היא לא קוראת הודעות סמס...

התקשרתי גם לא ענתה חשבתי הפל' שלי הלך...

ואז גיליתי שיש שם לדבר  הזה מאז כבר היו עוד כמה דברים דומים...

הייתה לי פעם שהתפניתי לבית חולים בפתאומיות בלי טלפון ולבסוף הייתי יותר מחודש בלי טלפון איני יודע כמה שיחות שלא נענו

לומר פשוט שלא מתאים?

שיש פער זה לא אמור להיות ככה..

אני חושבת שעל הגבר יותר ליזום בין דייט לדייט לפחות לפתוח את השיח . אבל התפקיד שלה זה להיפתח ולא להיסגר

בעיקר עם הקטע שעליה מוטל להיפתח לי זה לפעמים לא זורם ולא כי אני לא רוצה ואני רואה איך זה גורם לנסיגה בצד השני

יש הבדל אם זה תקוע לבין אם זה לוקח זמן..

כאילו אם בחורה לא זורמת איתי כפי שציפיתי אבל זורמת במידה מסויימת ומראה עניין אז זה לגמרי חלק מהמשחק

כי הבחורה חסומה ולא משתפת ..

והבחור גם באנרגיה זכרית פצועה - לא יוזם / רגשי נחיתות / חושב מה היא תביא לי בתמורה .

זה חוסם לגמרי את הבחורה אי אפשר להכיר ככה

ככה יש הרבה קשרים שנתקעים עוד לפני הדייט/ בדייטים ראשונים ,שיכול להיות להם פוטנציאל גדול אם כל אחד היה מתחבר למהות שלו ..

לא יודע לא מתחבר לכל משחקי המגדר האלה

בתור גבר זה ממש מתסכל שהבחורה חסומה.

אבל יש הבדל אם היא חסומה לבין זה שלוקח לה זמן יותר לשתף.. לפעמים קצת סבלנות והדברים נפתחים.

וגם לגבי האנרגיה הזכרית - יש הבדל אם הגבר בכלל לא מביא את עצמו, לבין זה שלוקח לו קצת זמן לצבור אמון ובטחון.

ונראה לי שהעקרון נכון לשני המינים,

שרואים מגמת התמקדות אז זה יכול לתת יותר בטחון ואמון שהקשר מתקדם בצרוה טובה

לא לשחק את כל המשחקים ולא לנסות להיות מי שאתה לא, אפשר להבחין אם בן אדם הוא עצמו או מנסה לחקות משהו אחר

והגיוני שהזמן בין לבין נועד לעיכול,

לכן הפער הוא לא פער שזה הפוך בהכרח שבאחד מהם מרגישים טוב ובאחד מהם מרגישים לא טוב..

לפעמים קרה לי שהרגשתי יותר טוב בין לבין מאשר בפגישות עצמן

כאילו מה שאתה חווה בדייט זו החוויה עם האישה עצמה, נעים או לא נעים יש משיכה או אין קיצור בעיקר רגש, איך הווייבים שלכם נפגשים

ובין הדייטים שההתלהבות והרגש יורדים השכל מתחיל לנתח מה היה ואם זה מתאים או לא

ובתשובה לשאלתך שתי התחושות מאוד חשובות ונראה לי שהעיקר זה איך מרגישים בדייט עצמו, ובקשר למחשבות שבין לבין לראות אם הן באות משכל ישר או מפחדים ודמיונות

הדוגמא הכי בולטת שאני חושבת עליה זה אם נגיד בדייט אתה לא מרגיש משהו מיוחד, מרגיש שזה לא כזה קשור, אבל אחרי זה בשכל אתה חושב שוואו זה אבל בדיוק מה שאני מחפש, אם זה לא דייט ראשון שני אז נראה לי ברור שאין למה להמשיך)

בפגישה עצמה אין דמיונות, הפגישה מאוד מקרקעת את הזוג והם מרגישים מה קורה ביניהם. 

בין לבין הדמיון מפתח, אפשר לחשוב איך מפה להמשיך הלאה, לטוב או למוטב... 

השכל גם נכנס בין לבין ובאמת יש צורך להבין מה השכל אומר ומה הדמיון אומר.

ואם תתבונן בתשובתי תשים לב שהזכרתי גם את הדמיון

להבנתי התייחסת לדמיון כוזב ומה שכתבתי (שלא סותר את מה שכתבת) מדבר על דמיון בכלל, גם ככלי לגיטימי.

אין כאן המקום לפרטה אבל הניסוח של ההודעה שהיא לא מתכננת להשקיע בזה...

לק"י

אם היא לוקחת כסף, שתברר מראש הכל ותחליט אם היא יכולה או לא.

(גם בהתנדבות, לא הייתי נותנת תקווה סתם. בטח בתשלום).

אתה מספר שיש סיבה טובה,

אנחנו לא יודעים מהי.

סיבה טובה זה אחד שלא עונה להודעות, מבריז, או לא מדבר לבנות או אליה בצורה מכבדת, או שיש לו דרישות לא סבירות.

למה שהיא תשקיע בבן אדם לא רציני? סביר שתשים בהולד לתקופה. 

אבל אם  הסיבה היא שהבן אדם במילואים, הניסוח שלה הזיה. 

לק"י
 

נראה לי שהייתי נאלמת דום או שואלת "מה?!" מופתע.

אם זה בתשלום, אם היה לי אומץ הייתי מבקש את הכסף אם אין סיבה טובה להתנהלות הזו.

אם זה בהתנדבות, זה אמירה לגיטימית שאין לה זמן כעת, הייתי מתבאס אבל מקבל אמירה כזו.

אני בהלם!!

אני הייתי רשום בפינקסים של 3 שדכניות, אמרתי להן שאני דורש שיספרו לבנות שהן רוצות לשדך לי מראש לפני הפגישה הראשונה שיש לי הפרעת מצבי רוח.

אף אחת לא חזרה אלי מעולם עם הצעת שידוך.

שדכנית אחת היתה אשתו של הרב שקידש אותי ואת אשתי, אז היא ראתה בלייב מתי הפכתי ללא רלוונטי.

שדכנית שניה שלחה לי הזמנה לסדנה לקראת חתונה חצי שנה אחרי החתונה אז הודעתי לה שזה לא רלוונטי.

והשדכנית השלישית, היחידה שדרשה תשלום מראש,

אני עדיין מחכה שתיצור איתי קשר כדי להודיע שזה לא רלוונטי 12 שנה אחרי החתונה.

אני יזמתי קשר עם אשתי, יתכן שזה גם מה שאתה צריך.

בהצלחה.

@יעל מהדרום יעל אני חייבת לשאול איך זה לא הרתיע אותך?

אחרי שהייתי באתרים וניסיתי ליזןם קשרים הבנתי שזה לא עובד וצריך ללכת לפי הכללים לפחות כדי להכיר בחורה מהסגנון שאני מחפש

אולי זה העניין לדעת לבחור שדכן שכן יודע לעבוד

מבאס מאוד אבל אין לזה כל כך השלכה וסיבה להתעכב על זה.

אם אתה מספיק אסרטיבי אפשר לדרוש את הכסף בחזרה.

אם אתה מאמין שאפשר לדבר איתה אפשר לבקש ממנה לדון על כך.

רק אנחנו לא יודעים את התמונה הכללית להבין מה גרם למה..

אם יש סיבה טובה- הייתי לומדת מזה מה להבא

אם אין סיבה טובה ולא הציעה לך ושילמת לאחרונה- תבקש את הכסף חזרה

סליחה באמת שבזבזתי לך את הזמן

אם שילמתי כסף מראש הייתי אומר לה שהיא כנראה שדכנית פח.

ולא עצם הסירוב (אמרת שזה מוצדק הסיבה שלה).

אתה יכול להתעלם ולעבור הלאה. יש עוד שדכניות.

אתה יכול גם לנסות, להתנסות, בדיבור על זה -

שלום, אני מבין שאין לך את היכולת לעזור לי בתקופה הזו. בתור מישהו שמעריך את מה שאת עושה, רציתי לשתף שנעלבתי מהצורה והניסוח שבה הצגת לי את הדברים. אני מרגיש שבצורה שבה נאמרו הדברים XYZ. וכו'.

אם אין לה סיבה .. 

תבקש את הכסף בחזרה .. תבקש הכוונה תדרוש או תבין לאחד האחים/ הורים להתערב

אם יש סיבה .. אז אתה לא מספר לנו את כל האמת אז כל התגובות בטלות ומבוטלות כי אנחנו לא רואים את כל הסיפור 

והיא לא ראויה להיחשף בציבור 

זו עדיין לא סיבה להתבטא כך.

בטח לא אם שילמת מראש.

לק"י

ואם היא לא ידעה מההתחלה, אז שתעדכן אותך בצורה מכובדת ותחזיר את הכסף.

(בהנחה שהיא לא גילתה שאתה פושע או משהו כזה).

הניסוח אכן די פוגע...

ניסיון אישי: אני הייתי גרושה בלי ילדים ומתמודדת OCD (הפרעה טורדנית כפייתית, כיף חיים)

את הגירושין כמובן אסור להסתיר וגם אי אפשר (ב"ה המשכתי ללכת עם מטפחת גם אחרי הגט)

והאוסידי היה ידוע לשדכן.

הציע לי בחור שמתאים לזה ויודע להקשיב ולהכיל

ב"ה אוטוטו חוגגים 8 שנים ו2 ילדים.

לאחרונה נפתחה קבוצה של מתמודדי נפש דתיים, אני בין המנהלות, אז אפשר לפנות אליי.

ומאושרים. ואשרי השדכן!

זה זמני

בשם הבחורה

ב. אינם באים בחשבון

ג. אני מלטף כל חתול שנקרה בדרכי