אמא שלי לא "דוסית עולם" אבל עם כל הכבוד מדובר בסופו של דבר בחיים שלי, ויש לי בית, משפחה וחיים משלי ואם אני בוחרת בדרך מסוימת, אני מספיק בוגרת ועם שיקול דעת להחליט עבור עצמי.

כיסוי ראש חלקי- עוד לפני החתונה כשמדדתי מטפחות היא ראתה, לא העירה יותר מדי וקיבלה את זה, ונזם- יום בהיר אחד הופעתי איתו. היא לא אהבה, קיבלתי את זה, אבל הסברתי לה שזה מה שאני אוהבת ואני אשמח אם היא תתן לי לפעול לפי שיקול הדעת שלי.

לא עשיתי מזה יותר מדי סיפור, לא הפכתי את זה לביג דיל, וזה בין היתר נותן לה להתמודד יותר בקלות.

היא נשואה והיא ברשות עצמה (בעלה...) מעולם גם לא היתה מחשבה לשאול.

צניעות זה בהחלט גם בגלל שנמצאים בחברת גברים. וברור שכאשר נמצאים רק בחברת נשים, ההלכות שונות.

זו המצאה חדשה, בגלל הרצון להדגיש לבנות את הערך העצמי, שזה וודאי נכון  -שכבר הפכו את הענין לגמרי.

ולומר על "חצי כיסוי" שבוודאי לרוב הפוסקים המוחלט אינו כהלכה שזה "הכי יפה" - מלבד מה שלא שייך גם מבחינה חיצונית, כי זה ענין של טעם - 

הרי שהאמירה על מה שאינו ראוי, "הכי יפה" מעוררת תמיהה. אפשר הרי להמשיך עם זה רחוק וגם להיתמם ולומר שלא מדברים על הלכה, רק על יופי....

מעבר לכך, מי שמעיין קצת, בשכל וברגש, בעניינו של כיסוי הראש, דומני שגם באופן פשוט ממש יחוש את היופי שיש בכיסוי כהלכתו. חוש היופי החיצוני, אינו מנותק מתפיסת הענין והערך. קל וחומר מזה שאנו רואים שנשים תופסות כ"יפה", מה שמקובל באופנה של אותו זמן.

לא סתם כתב הרצי''ה -  ''הישן יתחדש והחדש יתקדש...'' וכו

תורה שלא מחוברת אל התקופה, אל האנשים, תורה שלא מספקת מענה לצרכים עכשווים, היא לא רלוונטית.

ומתפקידם של רבנים גדולים וגדולי הדור להפגיש את הדור עם העומקים הרלוונטיים, לפי צרכי הדור, שאכן חבואים בתורה.

על זה מדבר 'מאמר הדור' מאת הרב קוק.

אלא אביו, הראי"ה קוק זצ"ל.

ב. אין דבר כזה שהתורה "לא רלוונטית". המענה לצרכים גם העכשוויים, בא מתוך הבנת ערכה הנצחי של התורה שאינה משתנה. וכשגדולי דור מפגישים עם תכני התורה, אינם עושים זאת ע"י שינויים בתורה ח"ו, או ע"י עיוות שרשי ההלכות, אלא שאכן מאירים צדדים שיש בהם, אבל לא "במקום" אמיתות בסיסיות ומקובלות.

גם מאמר הדור, מדבר על שאיפות גודל שיש בדור, שצריך הארה של גודל מתוך תורה. אבל אין לכך קשר לנושא הנידון. אפשר להוסיף ולהעמיק בהסברת ערך הצניעות, למשל, אבל לא ע"י שלילה של דברים שאכן עומדים ביסוד ההלכות הללו.

ג. בלי ספק, גם הראי"ה וגם הרצי"ה, כידוע לכל מי שקצת מתמצא בדבריהם, היו נגד הכיוון שנאמר פה. הן ההתייחסות אל מנחילי הלכות צניעות כאילו "הושפעו", הן אל אופן קביעת הלכות, אל אמיתתן המוחלטת של הלכות מקובלות, וגם אל הרעיון שתקום "מועצת רבניות" שתחליט על זה, "במקום" המקובל. אם הרצי"ה - שהזכרת אותו - היה רואה דברים כאלה, היה מגיב חריף בהרבה ממה שנאמר כאן..

ידידי היקר, אם אתה חושב שההלכה נקבעה כך כי "גברים" כתבו אותה, אז אני חושב שהשמטת את הבסיס המשותף לדיון עם מרבית הקוראים/כותבים פה. שהרי הנחת הבסיס היא שחכמי התושבע"פ קבעו את פרטי ההלכות כהמשך דבר ה'.

וגם - סתירה פנימית: אז מדוע לכתוב ש"ההלכה כך כי ההרגשה של האשה" וכו'... הרי אתה סבור שבכלל גברים קבעו את זה, לטובתם...

אבל האמת אינה כך: ההלכה היא דבר ה'. וההלכות השונות של צניעות לנשים בחברת גברים, זה קודם כל כי היא מחטיאה אותם. וכמובן, זו חרפה לה מצד עצמה, ובזיון עצמי, בגלל השונות בין גברים לנשים ואיך שזה נתפס אצלם (אם היה איזה מישהו "מסורס", יש להניח שההלכה היתה אותו דבר כמו ביחס לאשה.. ז"א, זה בגלל תחושתם את השונות).

הלכות צניעות לא נקבעו בגלל "גברים שנוח להם שהאשה בבית".... (אשתו של החפץ חיים, מחבר המשנה ברורה, היתה מוכרת בחנות שלהם..) וגם לא "מחשיבה מעוותת שתפקידה של האשה להתחבא"... החשיבה והדיבור הכי מעוותים, זה להתייחס כך לחז"ל, גדולי עולם, עדיני הנפש, מכבדי כל אדם מישראל, איש ואשה, באשר הוא, ומנחי עניינם הייחודי.

"מה תעשה מי שיש לה פנים יפות"... השאלה הזו, נובעת מהטעות הקודמת. תושבע"פ, אינה "גחמות". יש גדרים ברורים. ואין הלכה שמי שפניה יפות צריכה להסתתר. ואם היא תעשה כל מאמץ שכל העולם יסתכל עליה - אז אכן הנהגתה תהיה לא צנועה..

ולא "מועצת רבניות" תקבענה הלכות צניעות.. אדרבה, אנחנו רואים שנשים צנועות באמת, לא כאלו עם יחס להלכה כאילו היא מגברים שחשבו ש"צריך להתחבא".. - אלו הכי מקבלות בשמחה את ההלכות כפי שקבעו חז"ל ברוח ה' עליהם. לרוב גם מעדיפות לא להיות "מועצת" לענין זה... מוטב שנשים תהיינה עם שאיפת היופי העדינה, כפי שה' טבע בהן, ותנתבנה אותה עפ"י ההלכה, מורשה קהילת יעקב.

אגב, יש בתלמוד הלכות איך אשה צריכה להיזהר מלהתגנות בפני בעלה, מלהתכער. וגם הלכות שמקילות על רווקות, אפילו בימי אבל ל"ע, כדי שלא תראינה לא טוב. וגם במסכת שבת חלק נכבד מהלכות טלטול בשבת, נובע מהכרת מנהג הנשים מה מייפה אותן... אז רואים שחז"ל לא חיפשו איך האשה לא תיראה טוב... זה ממש מבט מעוות. חבל על מי שמפסיד את היחס העמוק לרבותינו בגלל עיוותים כאלה.

לגבי כיסוי הראש, מה זה "הקושי שלכם לקבל דעה שלא מתאימה להלכה המקובלת"?.. "ההלכה המקובלת" היא ההלכה. שוב, זה מתחיל מהיחס להלכה בכללה, כפי שהתבטא לעיל. אז שם מתחיל הדיון. הקושי, אינו של מי שלא מוכן לקבל "דעה שלא מתאימה להלכה המקובלת" אלא של מי שאינו מוכן לקבל את ההלכה.

והמרחק בין לא לקיים הלכה לאמירת "אינו ראוי" פשוט לא קיים. מה שלא כהלכה, אכן אינו ראוי. גם אם יש סבלנות והבנה לכך שיש חולשות בעולם, ותקווה לתיקונן, אצל כולנו.

מי שהולכות כך מתוך "ראיה אמיתית של צורך בכיסוי ראש", אז יפה שחשות את הצורך. אך עדיין זו חולשה (אם "חפיפניקיות" הכוונה במזיד, בוודאי מסתבר שכאלו אינן מזידות, אלא שוגגות או קשה להן להתגבר. אם הכוונה שמתפשרות בקיום ההלכה, אכן זה מה שהן עושות, לצערנו. לפחות עפ"י ההלכה המקובלת על רוב-ככל הפוסקים המובהקים בעם ישראל).

כיסוי ראש, זה לא רק כי הוא "יפהפה", אלא כי זו הלכה. אבל נכון שמי שקולט את ההלכה, חש גם את היופי. אבל לא בגלל זה יפסקו לפי היופי.. וכפעל יוצא, מי שיותר "יפה לה" אחרת, יהיה מותר לה עפ"י ההלכה ללכת אחרת... ולכן וודאי ש"חצי" זה פחות מכובד (ולמי שחוש היופי שלו לפי ההלכה, גם פחות יפה..). "סרט" עוד פחות, אם כי כנראה גם רוצה לבטא רעיון של הבחנה בין נשואה ללא נשואה.

שנזכה לקיים הלכות בשמחה.

(לפחות אחת מהן) אתה סבור שהלכות יסודיות בעם ישראל, שנקבעו ע"י גדולי עולם, תושבע"פ, וחלקן מדרשה ישירה של משמעות הפסוקים, "הושפעה מגורמים זרים".

ואני אומר: חס ושלום.

"הגט מצפת", שבתקנתו מעורב קרוב משפחה שלי, הוא דווקא דוגמה הפוכה (אם כי, עם כל הכבוד לחכמים החשובים מכל הצדדים, גם הם אינם שמים עצמם כתנאים ואמוראים). היה פה דיון ענייני, האם ניתן להקנות גט בשם אדם שאינו בהכרה, במחשבה שזה "זכין לו" או לא. זו שאלה עצומה, מבהילה ומרעישה. מצד אחד עומד איסור אשת איש, מצד שני עיגון אשה. אינני מקנא במי שצריכים להכריע בכך. מכל הצדדים.

וכבר היו דברים מעין אלו בדורות ישראל. כמו פרשת "הגט מקליווא" לפני כמה וכמה דורות, שהסעירה את כל העולם היהודי.

אדרבה, זה שאתה סבור שאלו שערערו על גט זה, זה בגלל "לחצים חברתיים", מראה לדעתי על אי הבנה של חומר הסוגיא, ושל מעלתם של חכמים. כל גדולי ישראל, מכל הגוונים, שקדו  ושוקדים על תקנת עגונות מעולם. די לראות את הדוגמה של הרב עובדיה יוסף זצ"ל, אחרי מלחמת יו"כ, כולל הטלפון לעגונה באמצע הלילה, כדי שלא תישן עוד לילה ודמעתה על לחיה, כדי להבין עד היכן.

ההיפך, אסור ש"לחצים חברתיים" יביאו לעשות מההלכה "מישמש".. משהו כזה שצריך לנוע לפי הלכי רוח מקומיים, זמניים, שיסודם באומות העולם ובזלזול בקדושת המשפחה ח"ו.

אין השוואה בין היהדות ל"דתות אחרת". ומי שמאמין בקדושת תושבע"פ, זה כן אומר - לגמרי אומר - שאסור לחלוטין "להטיל ספק בהלכות ובדרך פסיקתן", כשמדובר על הלכות מקובלות שנקבעו מקדמת דנא ע"י כל גדולי עולם, כי אז אינך חותר ל"פסיקה הלכתית נכונה יותר"... אלא להמצאת הלכה חדשה, נגד כללי ההלכה עצמם. וממילא, אין זו "הלכה", אלא סתם הגות לב אנוש..

כללי פסיקת ההלכה, אינם פחות מכללים בכל  מדע אחר. ולמעלה מזה.

יש דרך איך פוסקים הלכה; ובשביל זה, צריך להיות מומחה גדול מאד בכך. לא כל אחד יציע "לשנות"... חכמי התורה האמיתיים, יודעים איזה הלכות מקובלות וקבועות, ובאיזה דברים, יש מציאות מתחדשת שמצריכה התייחסות עפ"י הכללים המקובלים.

ולגבי איך יש לנו גמרא וספרים אחרים - הרי שזה לא בא כי הם לא קיבלו את מה שלפניהם..

הרמב"ם כותב, שמשנתרבו התלמידים שלא שימשו כל צרכם, רבו המחלוקות. המחלוקות לא היו כי לא קיבלו את מה שנפסק קודם לכן כהלכה פסוקה, אלא דיונים מה התקבל. ומשמעויות לגבי מציאויות שהתחדשו, היקש.

התלמוד מלא בקושיות על דברי אמוראים מתנאים, בהבנה שאין אמורא יכול לחלוק על תנא.

ואז צריך ראיה מתנא אחר.

וכן, אחרי חתימת התלמוד, "האומר דבר לחלוק על קוצו של יוד מהתלמוד - לא ייחשב בכלל חכמי ישראל" (נודע ביהודה).

ואח"כ, ראשונים ואחרונים. ופוסקים שהתקבלו בכל ישראל, או בעדה מישראל. יש הירארכיה בפסיקה.

ובתוך הפוסקים, קודם כל למדו הרבה-הרבה, ידעו היטב מה מקובל ולמה. רק אח"כ מלאם ליבם לחוות דעה.

ולכן, "עולם המחשבה הולך לאיבוד" דווקא כשחושבים שאפשר ללא שמץ מומחיות, ללא ידיעת הכללים, ללא ידיעת הרוחב, "לפסוק" בלי כלום.

אדרבה, התרגלנו נכון: יש הלכות שהולכים לפיהם. נכון מאד. ומחשבתינו מעמיקה ומתרחבת כשאנו מעמיקים להבינם, לחקור בטעמיהם, ליישר עצמנו לפיהם. כשיש שאלות, יש פוסקים מובהקים שיודעים לדון בהם, כדרכה של תורה.

מי שדן על ההלכה רק "לפי הרעיונות שמאחריה" הרי זה מערב נגלה ונסתר - כלאיים כדברי החת"ס - ובמקרה ש"ממציא" רעיונות וטעמים, מערבב בין דבר ה' לבין הגות שיכולה להיות נכונה, ויכולה להיות גם המצאה קטנה. כך לא פוסקים הלכה, טעות בכתובת. וההלכה, היא הראויה בעם ישראל. אחרת - כנ"ל  הדיון לא על אותו מישור.

יש גם סוברים שבהיות שפעם להדליק אש היה קשה, והיום קל, אז "לפי הרעיון" אפשר להדליק בשבת, גם לנסוע וכו'... מה שקוראים, רפורמים.. טוב, אין חלקנו עימהם.

אלא בהיות שכתבת ב"מרחב הציבורי" דברים שיש בהם טעויות ממשיות לפי דרכה של תורה, ראיתי לנכון להגיב, לטובת הקוראים..

ואי אפשר להגיד "באוויר" שהיו ויש השפעות זרות..

צריך להבחין בין  השפעות במציאות החיים הסביבתית, וכד', שזה יכול לקרות - לבין דברים ששייכים לליבה של הפסיקה ההלכתית, של ההלכות והכללים המקובלים.

ומה שכתבת כעת לגבי הגט מצפת, משול לאדם חסר ידע ברפואה, שמתערב בקונסיליום רפואי, ואומר: אני חושב שבהחלט חיובי ההצעה של אלו שאומרים לנתח וכך יצילו מהמחלה... האחרים אומרים שכך הפציינט ימות חלילה..

הנימוק של "אשה מסכנה", הוא בהחלט מוטיווציה לנסות למצוא כל דרך מותרת להתירה, לא מעבר לכך. ולהגיד שחכמים שמתנגדים, זה "כי לא נראה להם טוב בעין"... כאילו הם מבינים פחות ממך את דלותה ועוניה, זו שטחיות ממש. אלא שהנושא של לקבוע שאשה אינה עוד אשת איש, הוא באמת כבד מאד.

יש תקדימים שבי"ד מבטל, או חולק. אלא שאכן פה, יש נימוק משפטי שהמערער הפורמלי אינו שייך לענין.

אבל מה שרצו להעלות לדיון, זה בגלל החידוש הגדול שיש בפסיקה זו, שיכולות להיות לו השלכות גם לעתיד. זו דרכה של תורה מתמיד. כשיש חידוש הלכתי גדול, דנים האם ניתן לקבלו. בפרט בהלכות חמורות מאד. ובאמת, גם החכמים שפסקו להתיר את העלובה הזו, הם חכמים גדולים, ישרים, והתייעצו עם גדולים מהם.

ואתה צודק שבשביל לקבוע הלכות יש בימ"ד. בזה אנחנו מסכימים. אבל בהיות שכתבת מה נראה לך גם ראוי לעשות בגלל הרעיון, לא רק מה היה נראה לך רעיונית "לולי דבריהם".. אז צריך לציין שה"ראוי" בבית ישראל, הוא לקיים הלכה. כזו שנקבעת בביהמ"ד.

[אמנם פנית לנשים, אבל אני רואה שענו לא רק הן..]

מעבר לכך, שלגבי מכנסיים וחצי כיסוי - יש גם דעתו של "אבא", דהיינו רבש"ע....

אבל לגבי עצם השאלה "אם היא לא רוצה" - ברור שמשלב מסויים, אדם עושה מה שבוחר, והאחריות - לטוב וההיפך -  היא עליו.

אבל אם האמא "מאוכזבת ולוקחת קשה".. מה יש להלין עליה. כמו שלך יש בחירה, גם לה יש בחירה איך להגיב ולהתייחס ולחוש. היא קיוותה שהבת שלה תלך אחרת, ולא בגלל גחמה אישית שלה כאמא, ומביעה אכזבה. 

אז תקחי בחשבון שזו התגובה, אולי תחשבי שוב למה היא מגיבה כך - ותחליטי..

(אגב, "נזם", זה לא באותה קטגוריה)

לפחות כשהוא "עדין", זה יותר ענין של הרגל.

מקום שלא נהגו, אז זה באמת "קשה לעיכול" לדור הבוגר יותר.. וגם אם זו סביבה שלא הולכים שם כך, יש בכך איזו תחושה של "החצנה" קצת בוטה (תדמייני לך מישהי בשכונת גאולה הולכת כך, אז תוכלי להבין איך זה "מרגיש" שם. סוג של התרסה ופריצת גדר).

אבל עניינית, כיום שזה כבר לא דבר כ"כ נדיר במקומות וחברות מסויימות, ראינו גם בנות יראות- שמיים, במקומות כאלו, שהולכות כך, כי סתם זה יפה בעיניהן.. כדרכן של בנות.

לדעתי ההבחנה חשובה. כי כשרואים מישהי שהולכת כך, ו"בפנים" לא התקלקל אצלה כלום - אז מתרגלים יותר בקלות.. זה לא דבר שמצד עצמו הוא נגד ההלכה, כשאינו בסביבה שזה נתפס כנ"ל. 

שוב, על התחושה של האמא לא תוכלי לשלוט. אבל יש להניח שאם זה רק בנושא כזה, ותגידי לה שתשים לב שאת הולכת כראוי עפ"י ההלכה; ורק בענין שהוא סה"כ ענין של טעם, ורבות כבר הולכות כך, את הולכת לפי מה שיפה בעינייך, ובעדינות - יש סיכוי שיהיה יותר קל לעכל.  זה באמת לא כ"כ פשוט להיתקל באכזבה של אמא, מול דבר שמבחינתך הוא ענין של יופי בלבד (בדבר כזה, גם יותר קל אולי להופיע אחרת בפניה. התחשבות בטעם..).

נכון שהלשון "מרשה" נשמעת קצת חדה,

אבל לא נכון שהאיש רק "מביע דעה" לגבי איך אשתו מסתובבת ברשות הרבים.

יש צד שכל אחד "עצמאי" ויש צד של מחוייבות זה לזה, גם בעניינים שהם לכאורה רק "של" האחד.

ולפעמים (אני מניח, כדוגמת זה שהערת אליו), דווקא כשמובן מאליו שאין שמץ של כוונה "אגרסיבית", יכול לצוץ ביטוי כזה, "היית מרשה לאשתך"... אני מעריך שאשה שחיה במכלול כזה, היתה דווקא נהנית מהביטוי.. מרגישה שממש איכפת ממנה..

אפשר גם עוף או הודו טחון, הודו לדעתי הכי טעים והכי בריא.

מטחון אפשר להכין אין סוף אפשרויות.

אפשר להכין עיסה אחת גדולה, להקפיא במנות קטנות, וכל פעם להכין מזה משהו אחר. או להקפיא מוכן, זה בד"כ מעולה.

אפשר מאותה עיסה להכין עראיס, קציצות מטוגנות, שיפודונים, קציצות ברוטב, מוסקה, לזניה בשרית, פיצה בשרית, לחמעג'ון / פוקאצ'ה בשרית, ובטח עוד כמה אפשרויות ששכחתי.

לעיסה אפשר להוסיף ירקות או לחם שיגדילו את הכמות (בעיקר משיקול כלכלי. למרות שלדעתי פרגיות הרבה יותר יקר).

אפשר להכין קציצות, ולמחרת לבשל את אותן קציצות בתוך רוטב. עונה לדרישות שלך?

המעולות -ממש טעימות וללא חומרים משמרים של קטניות שנקראות "שטראוס בקופסה" -זה לא קפוא אלא בא מוכן לאכילה בטמפרטורת החדר, כך שאפשר להוסיף לאורז (לדוגמא -עדשים ואורז כמו במג'דרה), לקוסקוס (לדוגמא- חומוס במרק של קוסקוס) ואז זה גם חלבון מלא ,מכיוון שקטניות+דגן =חלבון מלא.

אני הרבה פעמים פשוט מערבבת את הקטניות עם סלט וטחינה וזה מעולה.

פרגית במחבת

חזה עוף במחבת

שניצל

קציצות בקר

קציצות הודו

לכל אחד המקציצות אפשר לעשות כמה סוגי רטבים ואז יש ממש גיוון

נקניקיות ביתיות (אשתי מכינה ויוצא מדהים)

המבורגר מבשר טחון

קבב מבשר טחון

צלי בשר

זה בגזרת הבשרי

אפשר גם דגים

דג מטוגן

דג ברוטב

דג בתנור

סלמון

קציצות דג

טונה

קציצות טונה

ואפשר לקבל חלבון גם מקטניות

מגדרה

חומוס ביתי

קוסקוס עם חומוס

מרק אפונה

מרק שעועית

גם במוצרי חלב יש חלבון.

זה מה שעלה לי לראש כרגע.

מניח שיש עוד הרבה מאוד דברים

ככה שיש מבחר

רוב הדברים שרשמתי בבשר עוברים הקפאה בסדר גמור (גם שניצל. לא חוזר להיות קריספי אבל בסדר גמור)

השאר זה דברים שאפשר להכין יום-יומיים לפני וישמרו במקרר

מאד קל לבשל ומאד טעים.

פשוט מניחים שם חזה עוף/פרגית/ סטייק/דג עם קצת תבלינים וזה מוכן די מהר.

לא מדדתי בדיוק כמה זמן אבל נניח תגריל על עצמה גבוהה אולי עשר דק? בערך? זה עד שהוא מתחמם ואתה יכול לשים אוכל בפנים.

כשאתה מכניס, לוקח כמה דק' עד שמוכן תלוי מה הכנסת:

נניח פילה חזה עוף, 6 דק', אם היה קפוא אז אולי 8 דק', המבורגר קפוא קבבים קפואים עשר דק', כנפיים קפואות שכבר תיבלנו מראש אני אוהבת לשים לאיזה רבע שעה ויותר אבל מוכן כבר אחרי 13 דק' בערך.

דג מושט קפוא עם תבלינים, ברוקולי ושעועית, סביב 12-13 דק' למיטב זיכרוני

תודה

הרבה יותר טוב מהנינגה לדעתי ( יש לי את שניהם)

להכין לבישול או טיגון, ולהקפיא, כשמכינים זה בדיוק כמו טרי.

(קציצות/שניצלים/פרגיות מתובלות/כדורי פלאפל/ דגים וכו')

חזה עוף בסוגים שונים של רטבים (אם תרצי אפרט) ולהקפיא בצורה שטוחה בשקיות זיפלוק

בלילה של בשר או עוף טחון- כשמוסיפים לחמניה סחוטה תפוא, בצל, קישוא הביצים זה יכול כמעט להכפיל את נפח מוזיל משמעותית את המסה. ואפשר להכין מזה המון דברים.

פרגיות- לתבל ולהקפיא עם תיבול ואז רק להפשיר ולטגן או בנינג'ה/תנור.

מגוון סוגי קטניות ברורות מושרות

אפשר גם פשטידות שזה אחלה.

הטיפ הכי חשוב שלי- אם הוא ה"בעייתי" ושאר המשפחה אוכלת מגוון יותר - לקנות טרי ולהקפיא במנות קטנות (נגיד כל שקית זיפלוק עם 2 פרגיות)

פרגיות אפשר לתבל לפני ההקפאה (ואז זה להוציא שיפשיר ו2 דק מכל צד על המחבת וביי)

דגים- מפשירים יחסית מהר, תיבול בקטנה ולתנור (גם קצר). נגיד סלמון, פילה מושט/דג לבן אחר וכו.

קטניות- אפשר להקפיא מבושלות או מונבטות.

חזה עוף- כמו פרגיות. בנוסף אפשר לתבל ולעטוף בפירורי לחם, ובמקום לטגן - לעטוף אחד אחד ולהקפיא. יש מקומות שמוכרים ככה מראש (יקר)

אם זה רק הוא אוכל את החלבונים היקרים יותר, ואתם אורזים בנפרד להקפאה, זה הרבה פחות מורגש כלכלית.

וכן כמובן חיפוש ממוקד באלי אקספרס

אם תכתוב לי את מה שאתה מחפש. אנסה לחפש גם כן.

מה החלק המקורי? ננסה לעזור לך למצוא.

חפש בגוגל. חלקם גם עובדים עם יצרנים ויכולים לייצר לך בהתאמה אישית.

אם זה ברגי גלגלים. אין יותר מדי מה להתבלבל. בכל חנות חלפים לרכב יש. עולים כ10-20 שח לאחד

אם זה מכסה. תזמין מחו"ל. יש יותר מבחר ולא צריך לכתת רגליים בין חנויות כדי למצוא משהו שאתה אוהב

גם לנקיון באופן כללי.

לשמוע פרטים נוספים. תודה!

ספות, מזרונים, בגדים שצריכים ניקוי יבש ושלל שימושים שאיני זוכר כרגע.

אחלה מכשיר. מרוצה.

אגב לרובה יש תכשיר של חברת sag. לא זול אבל זה פשוט לשפוך ולשפשף עם מטאטא. קניתי וטרם ניסיתי אבל ההמלצות טובות

ניסיתי את סאג . לא עובד כמו בפרסומת אולי אנסה שוב יש לי בבית. תודה

ותספרי איך הוא עובד ומה התוצאה.

האם שווה את המחיר

שלוריא הציע, מציע ומן הסתם יוסיף להציע - אבל מהיציע... - במערכת, ללא שינוי באספקטים נוספים. אינך יכול לעשות את התקציב הישראלי למכונת "ביטחון" אינסופי במאות ביליונים, ולייצר בד בבד גם מערכת חינוך מושקעת ומתוקנת ושיוויונית לעילא. אינך יכול לשנות את סדרי התעסוקה של מורים ומורות ("עובדי ההוראה" כלשון המסגרת המארגנת הייצוגית שמונחתת עליהם), למשל חוזים אישיים בקנה מידה נרחב, בלי להציג תוכנית לשינויים כאלו לעיון ולאישור כלשהוא של הציבור, ממשאל עם ועד בחירות כלליות. וקצרה כאן היריעה מלפרט את כל היקף השינוי הדרוש ותשומת הלב הפוליטית והמנהיגותית לנושא. זה דורש שינויים ברמת לוח השנה הציבורי והתעסוקתי הישראלי, במגזר הציבורי ובמגזר הפרטי והעיסקי. זה דורש משהו בסדר הגודל של קומיסר בברית המועצות או מזכיר בסגל הבית הלבן באמריקה. אולי משהו בסגנון טריבון רומי, משהו שיש בידו את מלוא הסמכות, מלוא האחריות ומלוא המשאבים לחולל פעם אחת ולתמיד כזה שינוי. בלי זה אין טעם אפילו לעשות צעד ראשון.

הייתי מעדיף יותר שקיפות בנושא.

מציין איזו מפלגה פרסמה בכלל מצע.

מה הניקוד ולמה.

הכל מפורט לפרטי פרטים.

מה לעשות שמפלגות הקואליציה טרם פרסמו מצע בנושא חינוך, אף אחת מהן ומפלגת אל הדגל היא המפלגה היחידה שדיברה על ארגוני המורים במצע החינוכי שלהם שזה בעיני טל לוריא עיקר הבעיה.

‏‏1.5K‏‏ צפיות‏ · ‏‏11‏ רגשות‏ | מפלגת זהות עדכנה את מצע החינוך שלה, ועכשיו היא מקבלת ציון גבוה ב"מדד לוריא לחינוך" | טל לוריא

אבל פייגלין כמו פייגלין יתקשה מאוד לחבר בין החלומות שלו לבין המציאות הישראלית.